מושגים בפסיכומטרי: כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים

מושגים בפסיכומטרי · חשיבה מילולית

כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים בפסיכומטרי — המדריך המלא

הסבר מלא בכתב, צעד אחר צעד, בשיטת ההוראה של זינוק: מה זה, איך פותרים, איפה זה מופיע בבחינה, הטעויות שכולם עושים — ושאלות לתרגול עם פתרון.

⏱ קריאה: כ-3 דק' 1 פרקים 3 שאלות לתרגול ▶ 1 סרטוני הסבר זמן לימוד מומלץ: 1–2 שעות
לתרגול כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים
סרטון פתיחה

כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים ב-12 דקות: ההסבר של זינוק בווידאו

המורים של זינוק מסבירים את הרעיון מאפס. אחרי הסרטון, המשיכו לפרקים המפורטים למטה — ולסרטונים הקצרים בכל פרק.

כפל משמעות: איך מזהים ופותרים
בקצרה

כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים ב-6 משפטים

  • יש משפטים בעברית שאפשר להבין בכמה דרכים — לא בגלל מילה קשה, אלא בגלל המבנה של המשפט.
  • השאלה לא מבקשת לנחש למה התכוון הכותב, אלא מה בהכרח נובע מהמשפט ומה רק אולי נכון.
  • מסקנה נכונה היא מסקנה שמתקיימת בכל הקריאות האפשריות של המשפט. די בקריאה אחת שסותרת אותה כדי לפסול.
  • שלושה גורמים מייצרים את רוב הדו-משמעות: כינוי רומז, שם תואר שבא אחרי רשימה, ופועל שלא ברור מי ביצע.
  • הסימן המובהק לפועל מבלבל הוא האות ש׳ שדבוקה אליו: שסיפר, שאמרה, שנפגשה.
  • הפתרון אינו לקרוא מהר יותר אלא לרשום בצד את האפשרויות — בדרך כלל שתיים או שלוש — ולבדוק כל תשובה מול כולן.
ההקשר לבחינה

כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים בבחינה הפסיכומטרית: מה חשוב לדעת

2
פרקי חשיבה מילולית
נספרים לציון (בנוסף לפרק ניסיוני אפשרי שאינו נכלל בציון)
50%
משקל המילולי בציון
במתכונת הדו־תחומית מדצמבר 2026; 75% בציון בדגש מילולי
הבנה והסקה
איפה מופיע
בתוך הפרק המילולי, לצד שאלות היגיון אחרות

איפה כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים מתחבאים בשאלות

  • מה ניתן להסיק. ארבע מסקנות, ורק אחת מהן נכונה בכל הקריאות האפשריות של המשפט.
  • מה לא ניתן להסיק. ההפך: שלוש מסקנות מחויבות ואחת שתלויה בפרשנות מסוימת.
  • משפט עם רשימה. כמה פריטים ואחריהם תיאור אחד — השאלה בודקת את מי התיאור מתאר.
  • שרשרת מסירה. אדם מספר לאדם על אדם שלישי, והכינויים מתערבבים.
2–3

אפשרויות קריאה בממוצע למשפט דו-משמעי. מי שרושם אותן בצד מסיים את השאלה בפחות מדקה; מי שמנסה להחזיק אותן בראש חוזר לקרוא את המשפט שלוש פעמים.

  • זמן ממוצע בלי רישוםמעל דקה וחצי
  • זמן ממוצע עם רישום האפשרויותכדקה
אומדן צוות ההוראה של זינוק · אומדן צוות ההוראה של זינוק, על בסיס ניתוח בחינות לדוגמה שפורסמו לציבור. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אינו מפרסם התפלגות נושאים רשמית; הנתון הוא הערכה ועשוי להשתנות ממועד למועד.
במאגר התרגול הציבורי של זינוק: 45 שאלות לוגיקה מילולית קל 13 · בינוני 23 · קשה 9 נושאים חוזרים: סילוגיזם, יוצא-דופן, סדר

העובדות על מבנה הבחינה מבוססות על פרסומי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, כפי שמסוכמים בעמוד מבנה הבחינה של זינוק. האומדן הוא הערכה של צוות ההוראה ואינו נתון רשמי.

1שלושת מקורות הדו-משמעות במשפט

כינוי רומז, שם תואר אחרי רשימה ופועל שלא ברור מי ביצע — ומה בדיוק מותר להסיק מכל אחד מהם.

הניסוח בשאלהמה הוא דורשאיך בודקים
ניתן להסיקמסקנה שנכונה בכל קריאה אפשרית של המשפטמחפשים קריאה אחת שסותרת — אם נמצאה, האפשרות נפסלת
לא ניתן להסיקמסקנה שיש לפחות קריאה אחת שסותרת אותהמספיק למצוא קריאה אחת שבה היא אינה נכונה
ייתכן שמסקנה שמתקיימת לפחות בקריאה אחתמספיק למצוא קריאה אחת שבה היא נכונה
זהו כל ההבדל בין השאלות. מי שמפספס את מילת השאלה עונה נכון על שאלה אחרת.

מתי משפט ניתן להבנה ביותר מדרך אחת

לפעמים יש בחלק של ״הבנה והסקה״ שאלה על משפט, שניתן להבין אותו בכמה דרכים שונות! ישאלו אותנו מה אפשר להסיק מהמשפט, או מה לא ניתן להסיק מהמשפט.

כינוי רומז

יש מילים שרומזות על מישהו או משהו, בלי לומר ממש את השם שלו! מילים כמו: הוא, היא, זה, אותו, אליו, עליו...

דוגמה
״נלסון אמר לי שהדוד של וולטר מוסר שצמריר מחפש אותו״

מי זה אותו?
אולי צמריר מחפש את נלסון? אולי צמריר מחפש את הדוד של וולטר? אולי צמריר מחפש את וולטר? יש לזה מספר אפשרויות שונות!

שם תואר

כשיש תיאור שמגיע אחרי כמה פריטים, לא ברור את מי מהם הוא מתאר. הוא בטוח מתאר את הפריט האחרון, אבל יש מצב שהוא מתכוון גם לפריטים שלפני...

פועל

כשיש פועל, לא תמיד ברור מי ביצע את הפעולה! כמעט תמיד לפני פועל מבלבל שכזה, תבוא האות ״ש״ (שסיפר, שאמר,
שנפגשה...)

המקורהמילים שמסגירות אותומה לא ברור
כינוי רומזהוא, היא, זה, אותו, אליו, עליו, שלואל מי הכינוי מתייחס מבין כמה אנשים שהוזכרו
שם תואר אחרי רשימהתיאור יחיד שבא בסוף כמה פריטיםהאם התיאור חל על כל הפריטים או רק על האחרון
פועל עם ש׳שסיפר, שאמרה, שנפגשה, שחזרמי מבין הנזכרים ביצע את הפעולה
בשלושת המקרים המשפט תקין לגמרי מבחינה לשונית. זו בדיוק הנקודה — הקושי אינו בשפה אלא במבנה.
  1. המשפט
    "דנה סיפרה לאורית שאחותה התקבלה לעבודה."
  2. מאתרים את הכינוי
    המילה "אחותה" — של מי האחות?
  3. רושמים אפשרויות
    אפשרות א: אחותה של דנה. אפשרות ב: אחותה של אורית.
  4. בודקים כל תשובה
    "לדנה יש אחות" — לא מחויב, כי ייתכן שמדובר באחותה של אורית.
  5. מה כן מחויב
    "מישהי התקבלה לעבודה" — נכון בשתי האפשרויות, ולכן זו מסקנה תקפה.
שימו לב מה נשאר: המסקנה התקפה היא תמיד החלשה יותר, זו שלא מכריעה בין האפשרויות.
המשפטהקריאה הראשונההקריאה השנייה
"הוגשו לשולחן עוגות ולחמים טריים"גם העוגות וגם הלחמים טרייםרק הלחמים טריים; על העוגות לא נאמר דבר
"התקבלו מכתבים ומסמכים חתומים"הכול חתוםרק המסמכים חתומים
"נמכרו כיסאות ושולחנות מעץ"הכול מעץרק השולחנות מעץ
הכלל: התיאור בוודאות חל על הפריט האחרון, ורק ייתכן שהוא חל גם על הקודמים. לכן אי אפשר להסיק דבר על הפריט הראשון.
  1. המשפט
    "פגשתי את אחותה של מיכל שחזרה מחוץ לארץ."
  2. מאתרים את הפועל
    המילה "שחזרה" — האות ש׳ דבוקה לפועל, סימן מובהק.
  3. מי יכול היה לחזור
    האחות, או מיכל. שתיהן מתאימות לפועל בנקבה.
  4. מה מחויב
    שמישהי חזרה מחוץ לארץ, ושהדוברת פגשה את האחות.
  5. מה לא מחויב
    ש"מיכל שהתה בחוץ לארץ" — זו רק אחת משתי הקריאות.
כשהפועל מתאים לשני השמות מבחינת מין ומספר, המשפט נשאר דו-משמעי גם אחרי קריאה חוזרת. זה לא כישלון בהבנה.
  1. מזהים את המילה הבעייתית
    כינוי רומז, תיאור אחרי רשימה, או פועל עם ש׳.
  2. רושמים את האפשרויות בצד
    בקיצור, בשתי מילים לכל אפשרות. כמעט תמיד יש שתיים או שלוש.
  3. קוראים את מילת השאלה
    האם נדרש מה שבהכרח נובע, או מה שייתכן. כלומר — מה בדיוק נשאלנו.
  4. בודקים כל תשובה מול כל אפשרות
    תשובה ששורדת רק באחת הקריאות אינה מסקנה מחויבת.
  5. בוחרים את החלשה ביותר
    בשאלת "ניתן להסיק", התשובה הנכונה היא בדרך כלל זו שטוענת הכי מעט.
חמישה שלבים שנראים איטיים ולוקחים פחות מדקה — הרבה פחות מקריאה חוזרת של המשפט בניסיון "להבין למה התכוונו".
המסיחלמה הוא מפתהלמה הוא פסול
הקריאה הטבעיתזו הפרשנות שעולה בראש ראשונההיא רק אחת מכמה קריאות אפשריות
ההשלמה ההגיוניתנשמע סביר לפי ניסיון החייםהגיון כללי אינו מידע שהמשפט מסר
היפוך תפקידיםמשתמש בדיוק באותם שמותמחליף בין מי שמסר למי שנמסר עליו
תשובה חזקה מדימנוסחת בביטחון ונשמעת מדויקתטוענת יותר מכפי שהמשפט מחייב בכל הקריאות
רוב הטעויות כאן אינן טעויות הבנה אלא הכרעה: הנבחן בוחר את הפרשנות שנשמעת לו נכונה במקום את זו שנכונה תמיד.
שימו לב

הטעויות הנפוצות בכפל משמעות: משפטים דו-משמעיים — ואיך נמנעים מהן

מכריעים לטובת הקריאה הטבעית

לבחור את מה שברור שהכותב "התכוון אליו"
להתייחס לכל קריאה תקינה מבחינה לשונית כאפשרית

השאלה בודקת מה המשפט מחייב, לא מה סביר שנאמר. הקריאה הטבעית היא בדיוק המלכודת שסביבה בנוי המסיח הנפוץ ביותר.

מפספסים את מילת השאלה

לקרוא "מה לא ניתן להסיק" ולחפש את מה שכן
לסמן את מילת השלילה לפני שמסתכלים על האפשרויות

בשאלות האלה שלוש מהתשובות נכונות ואחת אינה, או להפך. מי שמפספס את מילת השאלה מוצא תשובה נכונה — לשאלה שלא נשאלה.

מניחים שהתיאור חל על הכול

"עוגות ולחמים טריים" ולכן גם העוגות טריות
התיאור מחויב רק לפריט האחרון

זהו המבנה הנפוץ ביותר בשאלות מהסוג הזה, ובדיוק בנקודה הזו נבנית התשובה השגויה. על הפריט הראשון פשוט לא נאמר דבר.

בוחרים את התשובה המפורטת ביותר

תשובה עשירה בפרטים שנשמעת מקצועית
לבחור את הטענה החלשה ששורדת בכל הקריאות

ככל שתשובה טוענת יותר, כך קל יותר למצוא קריאה שסותרת אותה. במסקנות מחויבות, פחות הוא יותר.

מנסים להחזיק הכול בראש

לקרוא את המשפט שוב ושוב ולבדוק תשובות מהזיכרון
לרשום את האפשרויות בשתי מילים בשוליים

שלוש קריאות של אותו משפט עולות יותר זמן מרישום שתי שורות, והן גם מגדילות את הסיכוי לשכוח את האפשרות שכבר נשקלה.

מתעלמים מהאות ש׳

לעבור מעל "שסיפרה", "שחזר" בלי לעצור
לראות בה נורה אדומה ולבדוק מי ביצע את הפעולה

זהו הסימן המבני הפשוט ביותר לזהות פועל דו-משמעי, והוא מופיע כמעט בכל משפט מהסוג הזה.

תרגול

שאלות לדוגמה על כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים — עם פתרון מלא

שאלות מתוך מאגר התרגול של זינוק, בסגנון הבחינה. סמנו את התשובה שנראית לכם נכונה — ותקבלו מיד משוב ופתרון מלא.

שאלה 1 מתוך 3קשה
אם 'כל הציורים בגלריה הם של אומנים ישראלים' ו'המוצג הזה נמצא בגלריה', אז:

הצג פתרון
התשובה הנכונה: ד
שים לב לסייג: הכלל מדבר על ציורים. המוצג לא בהכרח ציור. אם הוא ציור → של אומן ישראלי. אם הוא לא ציור (פסל, צילום) → אין הסקה. תשובה 3 ('של אומן ישראלי, אם הוא ציור') — בדיוק. הסקה מותנית. תשובה 1 ('המוצג הוא ציור של אומן ישראלי') — בלתי-מוצדק, לא ידוע אם זה ציור. תשובה 2 ('אינו ציור') — גם בלתי-מוצדק. תשובה 4 ('הוא תמונה') — שיוך לא מובא. המלכודת הקלאסית: 'בגלריה' נשמע כמו 'בטח ציור'. אבל הגלריה יכולה להכיל פסלים, צילומים, מיצבים. הכלל המקורי דיבר רק על ציורים. תהיה זהיר בהסקות.
שאלה 2 מתוך 3קשה
אם 'כל הפילוסופים אוהבים תרבות' ו'דני אוהב תרבות', מה אפשר להסיק על דני?

הצג פתרון
התשובה הנכונה: א
שים לב — זו הטעות הלוגית הקלאסית של 'אישור התולדה'. כלל: A→B (פילוסוף → אוהב תרבות). נתון: B נכון (דני אוהב תרבות). אי אפשר להסיק A. דני יכול לאהוב תרבות גם אם הוא לא פילוסוף! תשובה 3 ('אי אפשר להסיק') — בדיוק. תשובה 1 ('דני פילוסוף') — הטעות הלוגית. תשובה 2 ('אינו פילוסוף') — גם לא ניתן להסיק. תשובה 4 — לא קשור. המלכודת הקלאסית: אישור התולדה היא מלכודת תאומה למודוס פוננס (A→B + A → B). אנשים נוטים להפוך את היחס. תזכור — מ-B לא ניתן להסיק A.
שאלה 3 מתוך 3קשה
אם 'יש אנשים חרוצים' ו'יש אנשים מצליחים', אז ניתן להסיק כי:

הצג פתרון
התשובה הנכונה: ד
זו הטעות הלוגית של 'הנחת חפיפה'. שני סטים אינם בהכרח חופפים. 'יש חרוצים' + 'יש מצליחים' לא מבטיח שיש חרוצים שמצליחים. ייתכן ששתי הקבוצות זרות לחלוטין. תשובה 3 ('אי אפשר להסיק חפיפה') — בדיוק. תשובה 1 ('יש חרוצים שמצליחים') — הטעות הלוגית. תשובה 2 ('כל החרוצים') — מוגזם. תשובה 4 ('אין קשר') — גם לא מוסקת. המלכודת הקלאסית: ברגע שאנחנו רואים 'יש' ו'יש' — האינטואיציה אומרת 'בטח יש חפיפה'. אבל בלוגיקה צורנית — לא בהכרח. שתי קבוצות יכולות להיות זרות לחלוטין.
מתרגלים את הנושא

עכשיו תורכם: לתרגל כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים

ההסבר נגמר — עכשיו בודקים שזה באמת יושב. חלק מהתרגול פתוח לכולם, את השאר פותחים עם מספר טלפון, ולכל שאלה יש פתרון מלא.

חלק מהתרגול פתוח לכולם, את השאר פותחים עם מספר טלפון. השאלות נכתבו על ידי צוות ההוראה של זינוק.
שאלות נפוצות

מה תלמידים שואלים על כפל משמעות: משפטים דו-משמעיים

איך יודעים אם משפט הוא דו-משמעי?
מחפשים שלושה סימנים: כינוי רומז שמתייחס לאחד מכמה אנשים, תיאור יחיד שבא אחרי רשימת פריטים, ופועל שדבוקה לו האות ש׳. אם אחד מהם מופיע ויותר מגורם אחד מתאים לו — המשפט דו-משמעי.
מה ההבדל בין "ניתן להסיק" ל"ייתכן"?
"ניתן להסיק" דורש מסקנה שנכונה בכל קריאה אפשרית של המשפט, ולכן די בקריאה אחת שסותרת כדי לפסול. "ייתכן" דורש רק קריאה אחת שבה המסקנה נכונה, ולכן הוא סף נמוך בהרבה.
למה התשובה הנכונה תמיד נשמעת חלשה?
משום שמסקנה מחויבת חייבת לשרוד בכל הפרשנויות, ולכן היא מוותרת בדיוק על הפרט שבו הקריאות נחלקות. תשובה שנשמעת מדויקת יותר היא בדרך כלל זו שהכריעה לטובת קריאה אחת.
כמה אפשרויות קריאה יש בדרך כלל?
שתיים או שלוש. גם במשפט שנראה מסובך, מספר האנשים או הפריטים שיכולים להתאים לכינוי או לפועל מוגבל, ולכן הרישום בצד קצר.
אפשר פשוט לקרוא את המשפט שוב ולהבין למה התכוונו?
לא, וזו הסיבה שהסוג הזה מתסכל. המשפט תקין לשונית ואין בו טעות, ולכן קריאה נוספת לא תכריע. מה שמכריע הוא מיפוי האפשרויות ובדיקת התשובות מולן.
זה קשור גם להבנת הנקרא?
כן. באותם סוגי מסיחים משתמשים גם בשאלות על קטע: אפשרות שנכונה רק בקריאה אחת של משפט מסוים, או מסקנה שהקטע לא חייב. התרגול כאן משתלם בשני המקומות.
הצעד הבא

רוצים להבין ככה כל נושא בפסיכומטרי?

קורס ההכנה לפסיכומטרי של זינוק מלמד את ההיגיון שמאחורי כל נושא — עם ליווי אישי, מאגר תרגול ענק והתחייבות לציון. יש גם מסלול ללקויי למידה וליווי בהקלות בבחינה.

מבחן ניסיון חינם
  • ליווי אישימורים שמלווים אתכם לאורך הדרך
  • מאגר תרגולשאלות עם פתרון מלא, בסגנון הבחינה
  • התחייבות לציוןלפי תנאי הקורס

מבוסס על חוברת הקורס של זינוקכל השאלות, האיורים והסרטונים בעמוד הם תוכן מקורי של זינוקעודכן 21.9.2026

רוצים לקבל עוד מידע
על הקורסים של זינוק?

תשאירו פרטים ויועץ שלנו יחזור אליכם במהירות הזינוק!

דילוג לתוכן
זינוק בתי ספר בע"מ · ח.פ 514163641 · מדיניות ביטול עסקה · תנאי שימוש
זינוק - קורס פסיכומטרי והקלות בפסיכומטרי
מידע על פרטיות

אנחנו משתמשים בקוקיז  כדי לשדרג לך את החוויה באתר, להתאים לך תוכן ולבדוק מה עובד הכי טוב. אפשר לנהל העדפות או לקרוא עוד ב־מדיניות הפרטיות