פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2019 — טקסט מלא

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה של הדגשה: 'כל כולו' זה ממש 'כולו', בהדגשה. נבדוק את היחס בכל מסיח. במסיח (1) 'לא ולא' זה ממש 'לא', בהדגשה — יחס זהה בדיוק, ולכן

«נסמן» אותו. במסיח (2) 'זמן-מה' זה משך זמן לא מוגדר — לא הדגשה אלא צמצום. במסיח (3) 'דרך לא דרך' היא דרך משובשת, הקשה למעבר — היפוך ולא הדגשה. במסיח (4) 'צל של ספק' מתאר ספק קל, מועט — הקטנה ולא הגברה.

המלכודת: להתפתות למסיחים שבהם חוזרת מילה, בלי לבדוק שכיוון היחס (הדגשה מגבירה) נשמר.

תשובה (2) נכונה. הזוג המקורי: 'לוח מודעות' הוא רהיט ציבורי שעליו תולים מודעות — הפריט הוא המשטח שנועד לשאת/להציג את הדבר השני.

נבדוק: במסיח (2) 'תורן' הוא עמוד ציבורי שעליו תולים דגל — אותו יחס בדיוק,

«נסמן». במסיח (1) 'שולחן' הוא רהיט שאותו מכסים באמצעות מפה — המפה מכסה, לא מוצגת. במסיח (3) 'סיר' הוא כלי שמבשלים בו נזיד — הכלה ובישול, לא הצגה. במסיח (4) 'מפתח' הוא כלי לפתיחת דלת — יחס של פעולה/כלי, לא של משטח נושא.

המלכודת: לבחור לפי אסוציאציה כללית ('שייך לתחום') במקום לדייק את הפעולה — הצגה פומבית.

תשובה (2) נכונה. 'חָרש' זה חפר באדמה כדי להכינה לזריעה — פעולת הכנה שקודמת לפעולה השנייה.

נבדוק: במסיח (2) 'דָרך' זה הכין את כלי הנשק (מתח את הקשת) כהכנה ל'ירה' — יחס זהה של הכנה→ביצוע,

«נסמן». במסיח (1) 'הבעיר' זה הצית שריפה, ו'כיבה' הוא מי שהפסיק אותה — פעולות מנוגדות, לא הכנה. במסיח (3) 'נחלש' ו'נרפה' הן שתי מילים נרדפות לתשישות — לא רצף הכנה. במסיח (4) 'בצר' ו'קטף' שניהם איסוף פרי/ענבים — נרדפות, לא הכנה מקדימה.

המלכודת: מסיחים של נרדפות ושל ניגוד נראים 'קשורים', אך רק יחס ההכנה שקודמת לפעולה שומר על הזוג המקורי.

תשובה (3) נכונה. 'להשתפר' זה להתקרב אל 'שלמות' — התקדמות אל נקודת קצה שהיא המצב האידיאלי/הקיצוני.

נבדוק: במסיח (3) 'לרדת' זה להתקרב אל 'תחתית' — התקרבות אל נקודת הקצה שבכיוון התנועה, יחס זהה,

«נסמן». במסיח (1) 'לפנות' זה לשנות כיוון — 'כיוון' אינו נקודת קצה שאליה מתקרבים. במסיח (2) 'להגביה' זה להוסיף גובה, אך 'גובה' הוא מידה כללית ולא קצה מוגדר שאליו חותרים. במסיח (4) 'לצאת' זה להגיע ל'חוץ', אך 'חוץ' אינו הקצה המרבי של הפעולה אלא צד/מרחב.

המלכודת:

(2) ו-(4) מפתים כי יש בהם תנועה כיוונית, אך רק (3) נותן קצה מרבי שהפועל חותר להתקרב אליו.

תשובה (4) נכונה. 'מגבת' היא בד שתפקידו לגרום למשהו להיות פחות 'רטוב' (מנגבת). המבנה: כלי שנועד לגרום למצב להיות פחות מן התכונה.

נבדוק: במסיח (4) 'משחזה' היא כלי שנועד לגרום לסכין להיות פחות 'קהה' — יחס זהה,

«נסמן». במסיח (1) 'מעיל' נועד לגרום לך להרגיש פחות 'קר' — קרוב מאוד, אך המעיל מבודד את הגוף ואינו מפחית קור ממושא אחר כפי שהמגבת מפחיתה רטיבות מן המנוגב; יחס פחות מדויק. במסיח (2) 'חיסון' נועד למנוע ממך להיות 'חולה' — מניעה מראש, לא הפחתה של תכונה קיימת. במסיח (3) 'משקפת' עוזרת לראות דבר 'רחוק' — היא אינה מפחיתה את הריחוק אלא מתגברת עליו.

המלכודת:

(1) קורץ כי גם בו יש 'פחות', אך רק ב-(4) הכלי פועל ישירות על מושא ומפחית בו את התכונה עצמה.

תשובה (1) נכונה. 'זרבובית' היא פיה של כלי שדרכה מוזגים/יוצא 'תה' — האיבר שממנו יוצא/נשמע הדבר הראשון.

נבדוק: במסיח (1) 'רמקול' הוא האיבר שדרכו נשמע 'תסכית' (יצירת רדיו קולית) — האיבר שממנו יוצא הדבר, יחס זהה,

«נסמן». במסיח (2) 'מזגן' הוא מכשיר שמפיק 'קור', אך היחס הוא כלי→תוצר ולא 'פיה שממנה יוצא'. במסיח (3) 'מלחייה' היא מיכל המאחסן 'מלח' — אחסון, לא פתח יציאה מכוון. במסיח (4) 'קולמוס' הוא כלי הכתיבה שטובלים ב'דיו' — הקולמוס נושא/מיישם, אינו הפתח שממנו הדיו יוצא מכלי.

המלכודת:

(2) ו-(4) מזמינים בחירה לפי 'קשור לתחום', אך רק (1) שומר על 'האיבר שדרכו מגיע/נשמע התוצר החוצה'.

תשובה (1) נכונה. השאלה מבקשת את השאלה שהפסקה עונה עליה — לכן נחפש איזו שאלה שכל תוכן הפסקה מיישב אותה, ובמיוחד את המסקנה שבסופה: 'מוצאים ביבשות שונות מינים שונים בעלי מוצא משותף'. במסיח (1) השאלה 'כיצד אפשר להסביר... מינים שונים בעלי מוצא משותף?' — כל הפסקה (התרחקות היבשות ← ניתוק אוכלוסיות ← אבולוציה נפרדת) היא בדיוק ההסבר לכך,

«נסמן». במסיח (2) השאלה עוסקת ב'אותו מין' ביבשות שונות, אך זהו רק מקרה משני בפסקה, לא עיקרה. במסיח (3) 'מדוע האבולוציה נמשכה ללא תלות' — הפסקה מניחה זאת כנתון (בגלל הניתוק) ואינה מסבירה מדוע. במסיח (4) 'מדוע השתנו במידה מועטה' — הפסקה אינה מסבירה את מידת השינוי, רק מציינת שקרה.

המלכודת: מסיחים 2-4 נאחזים בפרט אמצעי בפסקה; רק (1) מכוון אל המסקנה המרכזית שהפסקה כולה חותרת אליה.

תשובה (4) נכונה. הפסילה מחייבת שלושה תנאים במצטבר: (א) מאסר של 3 חודשים או יותר, (ב) עבירה שיש עימה קלון, (ג) טרם עברו 7 שנים מסיום ריצוי העונש. נבדוק כל מועמד מול שלושתם. במסיח (4): 4 חודשי מאסר (≥3 ✓), עם קלון (✓), עברו רק 5 שנים (<7 ✓) — כל התנאים מתקיימים, ולכן הוא פסול,

«נסמן». במסיח (1): רק חודש מאסר (<3) — נכשל בתנאי א', כשר. במסיח (2): העבירה בלא קלון — נכשל בתנאי ב', כשר. במסיח (3): עברו 9 שנים (>7) — נכשל בתנאי ג', כשר.

המלכודת: כל מסיח 'תפור' כך שיעמוד בשניים מהתנאים וייכשל באחד; מספיק תנאי אחד שלא מתקיים כדי להכשיר, ורק המועמד שעומד בכל השלושה יחד נפסל.

תשובה (3) נכונה. עידית מבקרת כשל לוגי: אהבה לשני מרכיבים בנפרד (גזר, עוף) אינה גוררת אהבה לצירוף שלהם (תבשיל שיש בו שניהם). נחפש את המשפט של יונה שמבצע בדיוק את הכשל הזה — הנחה שאוהב שני דברים בנפרד יאהב את שילובם. במסיח (3) יונה מניחה שבנה אוהב מוזיקת רוק ואוהב כינור, ולכן יאהב הופעה שמשלבת כנר עם להקת רוק — בדיוק ההנחה שעידית קוטלת,

«נסמן». במסיח (1) הטיעון הוא 'הסרט מצוין למרות שחקנים חובבים' — כשל אחר (ראיה חלקית), לא צירוף של שני אהובים. במסיח (2) מדובר בהסקה על סמך זהות היוצרת (מי שכתבה את השירים), לא בצירוף שני מרכיבים אהובים. במסיח (4) הכשל הוא ערבוב טעמים (הצבע האהוב עלייך מול המעצב האהוב עליי) — לא הנחת אהבה לצירוף שני דברים אהובים.

המלכודת: לזהות איזה מסיח משכפל את המבנה המדויק 'אוהב A ואוהב B ⟸ יאהב A+B', ולא סתם 'טיעון פגום כלשהו'.

תשובה (1) נכונה. המבנה מנוגד: אסכולת ליטוין גורסת שהחלום מסתיר, ולכן פירושו אינו ברור לחולם; לעומתה אסכולת ברנשטיין גורסת שהחלום נועד לגלות, ולכן החולם יכול לפענחו. נבחן קוהרנטיות. בגישת ליטוין השפה 'סמלית ועלומה' מחייבת ש'רב הנסתר על הגלוי' וש'פירוש החלום אינו ברור', ובגישת ברנשטיין החלומות 'באים לגלות ולא להסתיר' ולכן החולם 'בהחלט יכול' לפענח — כל חמשת החלקים במסיח (1) עקביים זה עם זה ועם הניגוד בין הגישות,

«נסמן». במסיח (3) החלק הראשון ('רב הנסתר', אינו ברור) מתאים לליטוין, אך לצד ברנשטיין נכתב 'להסתיר ולא לגלות' ו'אינו מסוגל' — היפוך פנימי שסותר את עמדת ברנשטיין. במסיח (2) 'רב הגלוי על הנסתר' + 'מובנת למדי' סותרים 'שפה סמלית ועלומה' של ליטוין. במסיח (4) 'רב הגלוי על הנסתר' לצד ליטוין סותר את 'ועלומה', וגם 'אינו מסוגל' סותר את 'באים לגלות'.

המלכודת: לבדוק שכל חמשת החלקים יחד עקביים עם שתי העמדות המנוגדות — די בחלק אחד סותר כדי לפסול.

תשובה (2) נכונה. שתי המסקנות שבסוף הקטע מכתיבות את הנתונים. מסקנה א' — 'החגורות ממלאות את תפקידן' (הצלת חיים) מחייבת ששיעור התאונות הקטלניות ירד. מסקנה ב' — 'יחס הפוך בין תחושת הביטחון לזהירות' מחייבת שמספר התאונות הכולל דווקא עלה (הנהג מרגיש בטוח, נזהר פחות). לכן החסר הראשון 'ירד' והשני 'עלה',

«נסמן» את (2). במסיח (1) 'עלה / ירד' הפוך משתי המסקנות. במסיח (3) 'ירד / ירד אף הוא' — הירידה במספר הכולל סותרת את היחס ההפוך שבמסקנה ב'. במסיח (4) 'עלה / עלה אף הוא' — עלייה בקטלניות סותרת את מסקנה א' שהחגורות מצילות חיים.

המלכודת: לחבר כל חסר למסקנה הנכונה — הקטלניות למסקנת יעילות החגורה, והמספר הכולל למסקנת היחס ההפוך.

תשובה (1) נכונה. דבריס 'חולקת על טענה' — כלומר היא מפריכה משהו, וממצאיה חייבים לתמוך בהפרכה. הממצאים: הפולשים היו מעטים והדוכס בעל צבא גדול — כלומר צד קטן ניצח צד גדול, וזהו ניצחון מפתיע. לכן הטענה שהיא חולקת עליה היא ש'ניצחונם היה צפוי', וממצאיה (פולשים 'קטן... ואילו' חיילי הדוכס 'גדול') מראים שהניצחון היה מפתיע דווקא,

«נסמן» (1). במסיח (3) 'ניצחונם / לא היה צפוי' — אם היא חולקת על הטענה, אין היגיון בכך שהיא טוענת שהניצחון לא היה צפוי; ו'גדול... וגם גדול בהרבה' לשני הצדדים אינו יוצר את הניגוד המספרי שיסביר את ההפתעה. במסיח (2) 'מפלתם / לא הייתה מפתיעה' — אם היא חולקת, אין היגיון בכך שהממצאים מאשרים את המקובל ('דומה אמנם להערכות'). במסיח (4) 'מפלתם... פולשים גדול ואילו הדוכס קטן' — אם הפולשים היו רבים והדוכס מעט, מפלתם דווקא צפויה, ואין כאן חלוקה על טענה.

המלכודת: לזכור ש'חולקת על' דורש שהממצאים יפריכו את הצפוי — צד קטן שמנצח צד גדול הופך את הניצחון למפתיע.

תשובה (1) נכונה. נחפש טענה שנשענת רק על מה שנאמר בקטע. מהקטע: אור השמש הופך את הפורפירינים לרעלנים צורבים (מסב סבל), ולכן סביר שחולי פורפיריה נמנעים משמש; והקטע גם מקשר חיוורון עם אנמיה. מכאן משתמע שהחולים נמנעים מהשמש, ולפיכך חיוורים כמו חולי אנמיה — הסקה שנשענת על פרטי הקטע,

«נסמן» (1). במסיח (2) 'גורמים דומים' — הקטע אינו אומר דבר על גורמי המחלות, זו המצאה. במסיח (3) 'הפורפיריה גורמת לאנמיה' — הקטע קושר בין שתיית דם כטיפול לשתיהן, אך אינו טוען שהאחת גורמת לשנייה. במסיח (4) 'תסמינים רק בלילה' — הקטע מדבר על נזק מהשמש ביום, אך אינו מגביל את התסמינים לשעות הלילה בלבד.

המלכודת: מסיחים 2-4 'מרחיבים' מעבר לכתוב; רק (1) מצרף שני פרטים מפורשים מהקטע (הימנעות מהשמש + חיוורון).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת 'אינה יכולה להשתמע' — שלושה מסיחים יכולים לנבוע מהדיאלוג, ואחד לא. שף א' תולה את ירידת המבקרים במגמה הצמחונית; שף ב' מקשה: התפריט השתנה השנה, ומסעדת 'ציונה' הסמוכה מלאה. כדי ששף ב' יסתור את שף א', סביר ש'ציונה' מציעה תפריט בשרי (ובכל זאת מלאה), כלומר לא הצמחונות היא הסיבה — לכן (3) יכולה להשתמע. מהטענה שהתפריט של כרמלה 'שונה השנה' יחד עם הנחת שף א' משתמע שהוא הפך לצמחוני (2) ושבעבר היה בשרי (1). לעומת זאת (4), ש'ציונה' מציעה תפריט צמחוני — סותרת את היגיון ההקשה של שף ב': אם 'ציונה' צמחונית ומלאה, זה דווקא תומך בשף א', ולכן טענה זו אינה יכולה להשתמע מדבריו,

«נסמן» את (4).

המלכודת: בשאלת 'אינה יכולה' צריך למצוא את הטענה היחידה שהדיאלוג לא תומך בה (ואף סותר) — כאן צמחונות של 'ציונה'.

תשובה (3) נכונה. עיקר דברי סארטר: כשם שהאמן יוצר סכין לפי 'הגדרתה' (רעיון שקדם לחפץ), כך האל יוצר כל אדם לפי קונספציה מסוימת המצויה מראש בתבונה האלוהית. כלומר הרעיון (המהות) קודם לקיום הפרטי. מכאן עולה במדויק (3): 'כל אדם נברא לפי רעיון הקודם לקיומו',

«נסמן». במסיח (1) 'אינה נסמכת על תבנית קבועה מראש' — היפוך גמור של דברי סארטר, שכן אצלו יש תבנית/קונספציה קודמת. במסיח (2) 'האל משתמש בבני האדם להגדרת המושג הכללי' — הופך את הכיוון: אצל סארטר המושג קודם ומכתיב את היצירה, ולא נגזר מהאדם שנוצר. במסיח (4) 'אין להבין את היצירה במושגי בן אנוש' — דווקא ההפך, סארטר ממשיל את האל לאמן אנושי כדי להבהיר את הרעיון.

המלכודת: מסיחים 1 ו-4 מנוסחים כשלילה שנשמעת 'עמוקה', אך שניהם סותרים את גרעין המשל של סארטר — קדימות המהות לקיום.

תשובה (2) נכונה. הכותרת מכלילה מנתון על רוכבי טור דה פראנס אל 'רכיבה על אופניים' בכלל, ומייחסת את אריכות החיים לרכיבה עצמה. נבדוק אילו הנחות נדרשות כדי שההכללה תעמוד.

(1) נדרשת: אם אנשים בריאים יותר נעשים רוכבים מקצועיים, אריכות חייהם נובעת מבריאותם ולא מהרכיבה — הכותרת מניחה שאין קשר כזה.

(3) נדרשת: כדי להסיק על כלל הרוכבים (חובבים) מנתון על מקצוענים, יש להניח שהשפעת הפעילות דומה בשתי הקבוצות.

(4) נדרשת: ההשוואה היא לגברים צרפתים, וכדי להכליל 'מאריכה חיים' צריך שתוחלת החיים הצרפתית אינה נמוכה במיוחד (אחרת ה'עודף' מדומה). לעומתן, (2) — ש'הרכיבה בטור דה פראנס מאומצת מרכיבה בתנאים אחרים' — דווקא מחלישה את ההכללה (היא מבדילה בין הרכיבות), ולכן אינה הנחה שהכותרת נשענת עליה,

«נסמן».

המלכודת: זו שאלת 'אינה הנחה' — שלוש טענות הן תנאי הכרחי להכללה, ואחת (2) פועלת נגד ההכללה במקום לתמוך בה.

תשובה (4) נכונה. זו שאלת 'אינה עולה'. נבדוק כל טענה מול הפסקה.

(1) עולה: כבידת הירח כשישית מכדור הארץ, וכבידת ירחי מאדים חלשה בהרבה מהירח — לכן חלשה בהרבה מכדור הארץ (מיצוף המלל).

(2) עולה: הירח נגיש פחות מירחי מאדים בגלל כבידתו החזקה יותר; אילו כבידתו הייתה זהה לזו של ירח מאדים, לא הייתה מניעה זו והוא היה הנגיש ביותר.

(3) עולה: לי טוען שהגוף הנגיש ביותר הוא ירחי מאדים, שהאדם עדיין לא ביקר בהם (הוא ביקר רק בירח). לעומת זאת (4) — 'ככל שהכבידה חזקה יותר קל יותר לנחות' — הפוך מהפסקה: כבידה חזקה מצריכה רקטות רבות-עוצמה גם לנחיתה וגם להמראה, כלומר מקשה על הנחיתה. לכן טענה זו אינה עולה מהפסקה, אלא סותרת אותה,

«נסמן» את (4).

המלכודת: לזכור שבשאלת 'אינה עולה' יש לפסול שלוש שאכן נובעות, ולבחור את היחידה שהופכת את הקשר (כבידה חזקה מקשה, לא מקלה).

תשובה (4) נכונה. נחזור לשורה 4 ולמשפט שקדם לה: הכשרת הלוחם 'כללה גם התמודדות עם שאלות רוחניות, ובראשן - משמעות חייו לנוכח האפשרות שימות'. 'התמודדות זו' מפנה בדיוק לכך — התמודדות הלוחם עם תהיות פילוסופיות-רוחניות, כגון משמעות חייו,

«נסמן» את (4). במסיח (1) 'תושבי יפן במלחמות האזרחים' — המלחמות הן הרקע שהצמיח את מעמד הלוחמים, לא ה'התמודדות' עצמה. במסיח (2) 'תושבי יפן עם השפעת הדת' — השפעת הדת מוזכרת כסיבה לכך שההכשרה חרגה מתרגול, אך אינה ה'התמודדות'. במסיח (3) 'תרגול שיטות הגנה והתקפה' — דווקא מעבר לזה חורגת ההכשרה; 'התמודדות זו' מתייחסת לרובד הרוחני.

המלכודת: המילה 'התמודדות' מתייחסת לרובד הרוחני-קיומי שהמשפט הקודם מפרט, לא לפעילות הפיזית ולא לרקע ההיסטורי.

תשובה (3) נכונה. הפסקה השנייה (שורות 7-9) מסבירה: 'במלחמות שבהן נעשה שימוש במטוסי קרב ובטנקים, לא היו אומנויות הלחימה רלוונטיות עוד'. כלומר הטכנולוגיה הצבאית החדישה היא שגרעה מהן את חשיבותן הלחימתית,

«נסמן» את (3). במסיח (1) 'היעלמות מלחמות האזרחים' — הקטע אינו טוען שהמלחמות נעלמו; להפך, הוא מדבר על מלחמות מודרניות. במסיח (2) 'ירידה בהשפעת הדת' — השפעת הדת קשורה לרובד הרוחני שנעשה מס שפתיים, אך הסיבה לאיבוד הרלוונטיות הלחימתית היא הטכנולוגיה, לא הדת. במסיח (4) 'השינוי בחיי היום-יום' — זהו ההקשר שאאוקי מבקש לחדש בו, לא הסיבה שבפסקה השנייה לאובדן החשיבות.

המלכודת: השאלה מפנה במפורש לפסקה השנייה — הסיבה הישירה שם היא נשק מודרני (מטוסים וטנקים), לא שינויים תרבותיים או דתיים.

תשובה (3) נכונה. נקרא סביב שורה 13: על פי אאוקי, קשייו של האדם המודרני באים לידי ביטוי בעבודתו ובקשריו החברתיים, והם 'שדה הקרב' שלו. ה'נלחם' הוא אפוא כל אדם מודרני המתמודד עם קשיי חייו בשדה הקרב היום-יומי — כלומר כל מי שחי בחברה המודרנית,

«נסמן» את (3). במסיח (1) 'קשיים גדולים במיוחד' — הקטע מדגיש שהקשיים הם נחלת כלל בני האדם כיום, לא רק בעלי קשיים חריגים. במסיח (2) 'מי שעוסק באומנות לחימה מותאמת' — זה בעל הכלי, לא ה'נלחם'; ה'נלחם' הוא כל אדם מודרני שאמור להיעזר בכלי. במסיח (4) 'לוחם בצבא מודרני' — מטוסי הקרב והטנקים הם דימוי מהפסקה הקודמת; כאן 'שדה הקרב' מטפורי, לא צבאי ממש.

המלכודת: 'שדה הקרב' של אאוקי הוא מטפורה לחיי היום-יום; ה'נלחם' הוא האדם המודרני הרגיל, לא חייל ולא בעל מצוקה חריגה.

תשובה (4) נכונה. זו שאלת 'אינה משלימה נכונה' — שלוש אפשרויות מופיעות בפסקה כדרכים של אאוקי, ואחת סותרת אותו. בפסקה האחרונה (שורות 21-27) מתוארות דרכיו: אימון מפרך שבו המתאמן נאלץ למצוא דרכים חדשות להשתמש בגופו (1), אימון זה כרוך בהצבת קשיים פיזיים (2), ופיתוח תרגילים המשלבים סוגי תנועה מנוגדים (3) — כל אלה מופיעים בקטע ולכן משלימים נכון. לעומת זאת (4) 'ניתוק הרגש והנפש מן הגוף' — הפוך לחלוטין מתפיסת אאוקי, שכל שיטתו נשענת על החיבור בין הרגש והנפש לגוף (שינוי בדפוסי התנועה מחולל שינוי נפשי). לכן היא אינה משלימה נכון,

«נסמן» את (4).

המלכודת: בשאלת 'אינה משלימה' יש לאתר את האפשרות שסותרת את רוח הקטע — כאן, ניתוק גוף-נפש, בעוד אאוקי חותר לאיחודם.

תשובה (2) נכונה. נחזור לדוגמה בשורות 29-30: כאשר אדם שמונחה על ידי אידיאלים בלבד מבצע תנועות המאחדות אנכי ואופקי, הוא לומד להתייחס גם להיבטים המעשיים של החיים. כלומר שינוי בדפוס התנועה משנה תפיסה ודפוסי התנהגות — בדיוק אמונתו של אאוקי שדפוסי תנועה משקפים ומעצבים את עולמנו הנפשי. לכן הדוגמה ממחישה כיצד שינוי בדפוס התנועה משפיע על תפיסות והתנהגות,

«נסמן» את (2). במסיח (1) 'ממד רוחני' — הדוגמה עוסקת בהיבטים מעשיים, לא ברוחניות. במסיח (3) 'משפיעה גם על ערכים' — הדוגמה מדברת על התייחסות להיבטים מעשיים, לא על שינוי מערכת ערכים, וגם ניסוח 'לא רק תנועות אלא ערכים' חורג ממה שהדוגמה מדגימה. במסיח (4) הופך את כיוון ההשפעה: לפי הדוגמה התנועה משפיעה על התפיסה, ולא האידיאלים על יכולת התנועה.

המלכודת: לזהות את כיוון ההשפעה בדוגמה — מן התנועה אל התפיסה/ההתנהגות — ולא להיפך, ולא לגלוש ל'ערכים' או 'רוחני'.

תשובה (2) נכונה. נשווה בין השתיים לאורך הקטע. אאוקי רצה 'לפתח טכניקות פשוטות שאינן מצריכות יכולת גופנית מיוחדת, ואשר כל אחד יכול להשתמש בהן' (שורות 15-16) — כלומר השינטאידו מיועד לכולם, בעוד אומנויות הלחימה בעבר היו נחלת מעמד הלוחמים בלבד. זהו הבדל מובהק,

«נסמן» את (2). במסיח (1) 'הממד הרוחני' — דווקא במאה התשיעית הרובד הרוחני היה מרכזי (התבוננות עצמית, משמעות החיים); לכן אין זה הבדל שבו העבר נופל מהשינטאידו, ההפך. במסיח (3) 'שיפרו כושר גופני' — שיפור היכולת הגופנית מיוחס דווקא לתחביב במאה ה-20, ואינו הבחנה נכונה בין המאה התשיעית לשינטאידו. במסיח (4) 'הדגישו את היחס בין האדם לעולם' — היחס לעולם (התבוננות עצמית ויחסי הלוחם עם העולם) מאפיין את שתי התקופות ואף מודגש בשינטאידו, ולכן אינו הבדל תקף.

המלכודת: לבחור הבדל שבאמת מתועד בקטע כניגוד; הנגישות לכולם היא ההבחנה היחידה שהקטע תומך בה במפורש.

תשובה (3) נכונה. זוהי אנלוגיה של יחס חבר-בקבוצה: אשכולית היא פרט מקבוצת ההדרים. נעבור על ההיצע:

(1) עמקים : רכס — רכס אינו פרט מקבוצת "עמקים"; אלה שתי צורות נוף מנוגדות (שקע לעומת בליטה), ואין ביניהן יחס פרט-קבוצה.

(2) חולצות : מכנסיים — שני פריטי לבוש שונים באותה רמה, לא פרט וקבוצתו.

(4) אגמים : שלולית — שלולית היא כמו אגם קטן, כלומר יחס של גודל, ולא פרט מקבוצת האגמים.

«נסמן» את (3): סוס הוא פרט מקבוצת הבהמות, בדיוק כפי שאשכולית היא פרט מקבוצת ההדרים. מלכודת: להיגרר לאסוציאציה נושאית (מים, נוף) במקום לזהות את היחס המדויק חבר-בקבוצה.

תשובה (3) נכונה. הקשר המקורי: מבטא הוא אופן הגיית המילים, ובאמצעותו אפשר לחוש את המוצא (מקום המקור) של האדם. כלומר: אמצעי חיצוני שממנו מסיקים תכונה נסתרת. נעבור על ההיצע:

(1) עיר בירה : מדינה — עיר הבירה היא מרכז שלטוני של המדינה, אין כאן "אמצעי שממנו מסיקים".

(2) כינוי : שֵם — כינוי הוא שם שאינו השם המקורי, יחס של סוג-שם ולא של רמז ומסקנה.

(4) שנה : גיל — שנה היא יחידת מדידה של גיל, לא אמצעי שממנו מסיקים.

«נסמן» את (3): הבעת הפנים היא אופן הביטוי שבאמצעותו אפשר לחוש את הרגש של האדם — בדיוק כמו מבטא ומוצא.

תשובה (3) נכונה. הקשר המקורי: "עמד בדיבורו" פירושו שקיים את מה שהבטיח — כלומר מימוש מלא של הכוונה הקודמת. נעבור על ההיצע:

(1) נעתר לתחינתו : ביקש — נעתר הוא הסכים למה שהאחר ביקש, זהו יחס בין שני אנשים (מבקש ונענה) ולא מימוש של כוונה עצמית.

(2) חזר בו : החליט — "חזר בו" הוא ביטול ההחלטה, היפוך ולא מימוש.

(4) העלה חרס בידו : ניסה — "העלה חרס בידו" פירושו כשל במה שניסה, כלומר אי-מימוש.

«נסמן» את (3): "הגשים את חלומו" פירושו קיים את מה שאליו שאף — מימוש מלא, בדיוק כמו "עמד בדיבורו : הבטיח".

תשובה (2) נכונה. הקשר המקורי: הלם הוא הקיש בעוצמה חזקה — אותה פעולה עצמה, בעוצמה גוברת, ובאותו מבנה דקדוקי (פועל עומד). נעבור על ההיצע:

(1) ניגר : נקווה — נקווה פירושו נאסף והתקבץ, אין כאן הגברת עוצמה של אותה פעולה אלא פעולה עוקבת (זרם ואז נאסף).

(3) שטף : סחף — סחף הוא שטף תוך גרירה והרמה של דברים, כלומר נוסף אלמנט של סחיבה ולא רק עוצמה.

(4) שפך : ניתך — כאן אומנם יש עוצמה (ניתך = נשפך בעוצמה), אך "שפך" הוא פועל יוצא (מישהו שופך משהו) ואילו "ניתך" הוא פועל עומד (משהו ניתך מלמעלה); המבנה הדקדוקי מתחלף, בשונה מ"הקיש : הלם" ששניהם מאותו טיפוס.

«נסמן» את (2): זרם ← שצף הוא בדיוק "אותה פעולה בעוצמה חזקה יותר", ושניהם פעלים עומדים — ההתאמה המדויקת ביותר.

תשובה (1) נכונה. הקשר המקורי: מקושת הוא בעל צורת קשת — התואר מציין "בעל צורת X". נעבור על ההיצע:

(2) מקווקו : קו — מקווקו הוא בעל צורת קו לא רציף (מרוסק לקווים), לא בדיוק "בעל צורת קו" אחד.

(3) מרכזי : מרכז — מרכזי הוא משהו שמרחקו שווה מהמרכז או בעל חשיבות ראשונה, לא "בעל צורת מרכז".

(4) מנומר : נמר — מנומר הוא בעל הדפס וכתמים כשל נמר, לא "בעל צורת נמר".

«נסמן» את (1): מלבני הוא בעל צורת מלבן — התאמה מדויקת לתבנית "בעל צורת X".

תשובה (4) נכונה. הקשר המקורי: השתרר פירושו התחיל לשרור — כלומר ההתחלה/ראשית הפעולה "שרר". נעבור על ההיצע:

(1) התהלך : הלך — התהלך הוא הלך ללא מטרה או באופן מתמשך, גוון של אופן ולא של "התחלה".

(2) נשבר : שבר — נשבר הוא הצורה הסבילה (התפרק) של שבר, לא "התחיל ל".

(3) התנשם : נשם — התנשם הוא נשם בחוזקה, גוון של עוצמה ולא של התחלה.

«נסמן» את (4): נעמד הוא ההתחלה של "עמד" (התחיל לעמוד) — בדיוק כמו השתרר שהוא ההתחלה של שרר.

תשובה (1) נכונה. מעשהו של יוסף: בניסיון להדגיש הכול הוא איבד את יכולת ההבחנה, וההדגשה איבדה את ערכה — כלומר מי שרוצה לתפוס יותר מדי, מפסיד גם את המעט. נעבור על ההיצע:

(2) "דין פרוטה כדין מאה" — עוסק בשוויון ערכי הפריטים בעיני החוק, לא בכך שהריבוי מאיין את התועלת.

(3) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" — עוסק בהכנה מוקדמת שמניבה פרי, אין קשר.

(4) "אין תוכו כברו" — עוסק בפער בין החוץ לפנים של אדם, לא בענייננו.

«נסמן» את (1): "תפסת מרובה לא תפסת" מתאר בדיוק את מצבו — הניסיון להדגיש הכול הביא לכך שלא הודגש דבר בעל ערך.

תשובה (4) נכונה. כל הפסקה בנויה כטיעון אחד: בלי אמונות/רעיונות משותפים אין פעולה משותפת, ובלעדיהם לא ייתכן גוף חברתי — כלומר האמונות המשותפות הן תנאי הכרחי לעצם קיומה של חברה. נעבור על ההיצע:

(1) התועלת שבפעולה משותפת — הפעולה המשותפת מוזכרת רק כחוליה בשרשרת, לא כנושא.

(2) חשיבותה של החברה בחיי האדם — הפסקה מדברת על מה מאפשר את קיום החברה, לא על תרומת החברה לאדם.

(3) ההבדל בין חברות עם רעיונות ובלעדיהם — הפסקה אינה משווה בין סוגי חברות; היא טוענת שבלי רעיונות משותפים אין חברה כלל.

«נסמן» את (4): נחיצותן של אמונות משותפות לקיומן של חברות אנושיות — בדיוק על זה הפסקה דיברה.

תשובה (3) נכונה — היא ההסבר שאינו מתאים. התופעה שיש להסביר: ספרים עבי כרס מוחזרים מהר יותר מספרים קצרים. הסבר מתאים חייב לתת סיבה להחזרה מהירה של הארוכים. נעבור על ההיצע:

(1) מי ששואל ספר ארוך אינו שואל נוספים — מתאים, כי הוא ממהר להחזירו כדי לשאול אחרים.

(2) הכיתות הנמוכות (קוראות לאט) שואלות דווקא ספרים קצרים — מתאים, כי הקוראים האטיים מוציאים את הקצרים ולכן הקצרים חוזרים לאט.

(4) שואלי הספרים העבים מתייאשים ולא קוראים עד הסוף — מתאים, כי המתייאש מחזיר מהר.

«נסמן» את (3): גודל האותיות ומיעוט האיורים בספרים הארוכים אינם נותנים כל סיבה להחזרה מהירה שלהם — אם כבר, אותיות קטנות מקשות על הקריאה ומאטות את ההחזרה. לכן זה ההסבר שאינו מתאים.

תשובה (4) נכונה — היא הטענה שאינה עולה מהפסקה. נעבור על ההיצע:

(1) מתקפה כוללת על דת רומי ועל תרבותה — עולה מפורשות: "את חיציו הפנה שם לא רק אל דת רומי, אלא גם אל תרבותה".

(2) הצבא הוערך פחות מגיבורי המיתולוגיה — עולה: למצביאים הותיר "אך מעט יותר" משהותיר לגמדים, כלומר פחות מגיבורי המיתולוגיה.

(3) נקודת ציון של תחילת סוף העולם הפגאני — עולה: החיבור הוא "צלצול הפעמונים המבשר את מות הציוויליזציה הפגאנית".

«נסמן» את (4): הפסקה מדברת על זילזול מילולי — הפיכת המקדשים והגיבורים לחורבות ולגמדים כמטפורה לביקורת; היא אינה מזכירה כלל קריאה לנוצרים לפעול פיזית ולהחריב מקדשים. זו טענה שאינה עולה מהטקסט.

תשובה (2) נכונה. נבנה את היגיון הפסקה. הרישא מציגה "דעה שלטת", ומחקר חדש בא כדי לחדש — כלומר להפריך אותה (מאשש היה מייתר את הצגת המחקר). לכן הפועל הראשון = מפריך. הדעה שאותה מפריכים גורסת שאוכלי ארוחת בוקר שמנים יותר, ולכן החלק השני = "יותר". כעת המחקר מסביר מדוע ההפך נכון: על פי המחקר עצמו, ארוחת בוקר מונעת רעב בהמשך היום, ובכך מקטינה את הסיכון לאכילה עודפת. נעבור על ההיצע:

(1) מאשש/מגדילה — סותר את היות המחקר מחדש.

(3) מאשש + "הדעה השלטת" + מגדילה — אם המחקר מאשש, אין חידוש, וגם "מגדילה את הסיכון" סותר את "מונעת רעב".

(4) מפריך אך "מעוררת את התיאבון / מגדילה את הסיכון" — אם מפריכים את הדעה שהם שמנים, אין היגיון שארוחת בוקר תגדיל את הסיכון.

«נסמן» את (2): מפריך / יותר / המחקר שערכה לשם / מונעת רעב בהמשך היום / מקטינה את הסיכון — היחיד העקבי לאורך כל החסרים.

תשובה (3) נכונה. נפרק את החוק לשני תנאים לביטול: (א) הטעות מהותית — לולא הטעות פלוני לא היה מתקשר; (ב) הצד האחר ידע או היה יכול לדעת על הטעות. שני התנאים חייבים להתקיים יחד. הרישא בחסר הראשון: "שלולא הטעות לא" (היה מתקשר) — מבססת שהטעות מהותית. בסיפא נאמר שבנימין לא היה יכול לדעת על הטעות — כלומר תנאי (ב) אינו מתקיים, ולכן נפתלי "אינו רשאי" לבטל, אף ש- לא הבין את החוזה נכונה, משום שבנימין לא היה יכול לדעת זאת. נעבור על ההיצע:

(1) "רשאי" — שגוי, כי חסר תנאי הידיעה של הצד האחר.

(2) "שגם לולא הטעות" מבטל את מהותיות הטעות, וגם "בנימין היה יכול לדעת" יחד עם "אינו רשאי" סותר את החוק.

(4) "רשאי" ו"שהרי... אך היה חותם עליו גם אילו הבין" — סותר את מהותיות הטעות.

«נסמן» את (3): שלולא הטעות לא / אינו רשאי / אף ש- / משום שבנימין לא היה יכול לדעת זאת.

תשובה (3) נכונה. ההוראה: לכבות את המחשב, אך רק לאחר שמירת הקבצים. נבנה את הסיפור: מרוב בהלה אורי פעל בניגוד להוראות (כלומר כיבה בלי לשמור), אך אף על פי שלא שמר את הקבצים — עלה בידו לשוב ולפתוח אותם למחרת. נעבור על ההיצע:

(1) "אך אף על פי שלא שכח לשמור" סותר את "בניגוד להוראות", וגם הסיפא "לא עלה בידו" אינה מסתדרת עם "אף על פי".

(2) "בדיוק על פי ה-הוראות" ו"הקדים ושמר" סותרים את "בניגוד", וגם "לא הצליח" לא מתיישב עם שמירה מוצלחת.

(4) "בניגוד ל- / לא שמר / ואכן לא הצליח" — עקבי בפני עצמו, אך מפספס את ניגוד ההפתעה: הביטוי "אף על פי ש..." נחוץ כדי לבטא שלמרות אי-השמירה בכל זאת עלה בידו לפתוח.

«נסמן» את (3): מרוב בהלה / בניגוד ל- / אך אף על פי שלא שמר / עלה בידו — משמר את הניגוד הנדרש (לא שמר ובכל זאת הצליח).

תשובה (1) נכונה. נפרק את מסקנת החוקרים לשני חלקים בעלי משקל שונה: (א) "חיוני" להגביל את הזמן — טענה חזקה, שממנה נובע שקבוצה ג (ללא הגבלת זמן) צריכה להראות את הזיהוי הנמוך ביותר; (ב) "רצוי" שלא להקצות זמן קצר מדי — טענה חלשה יותר, שממנה נובע שגם קבוצה א (שלוש שניות) פחות טובה. הזיהוי הגבוה ביותר צפוי בקבוצה ב (עשרים שניות — לא מוגבל מדי ולא קצר מדי). נעבור על ההיצע:

(2) ו-(4) מציבים את קבוצה ג (ללא הגבלה) כגבוהה ביותר — סותר ישירות את הטענה ש"חיוני להגביל".

(3) גבוה ב, נמוך א — תומך רק ב"רצוי שלא קצר מדי", אך מחמיץ את הטענה החזקה יותר ("חיוני להגביל"), שדורשת שג יהיה הנמוך.

«נסמן» את (1): גבוה ביותר בקבוצה ב ונמוך ביותר בקבוצה ג — הממצא שתומך במסקנה העיקרית והחזקה (הגבלת הזמן חיונית).

תשובה (1) נכונה. נפרק את המשפט המותנה: "אילולא נהג לוין לדון לכף זכות, היה יכול לפרש בלא קושי" — כלומר מפני שלוין כן נוהג לדון לכף זכות, הוא כן התקשה לפרש את אופיו של סוויאז'סקי. אם דווקא הנטייה לראות בחיוב היא שיצרה קושי, המסקנה היא שאופיו האמיתי של סוויאז'סקי היה בעייתי/מפוקפק (אחרת לא היה כל קושי). נעבור על ההיצע:

(2) "דן לכף חובה" — הפוך מהנתון: לוין דן לכף זכות.

(3) "חרג ממנהגו" — לא נאמר שחרג; להפך, דווקא ההיצמדות למנהגו (כף זכות) גרמה לקושי.

(4) "סוויאז'סקי היה מוסרי" — היפוך של המשתמע; אם היה מוסרי, לוין לא היה מתקשה.

«נסמן» את (1): אופיו של סוויאז'סקי היה מפוקפק — זו המסקנה היחידה המתיישבת עם הקושי שנוצר לאדם הנוטה לדון לזכות.

תשובה (1) נכונה. נזקק את מבנה התהליך המקורי: אותו איבר עצמו, ששימש בתחילה למטרה אחת (חימום), עבר בהדרגה שינוי תפקוד ולבסוף שימש למטרה אחרת לגמרי (תעופה) — מעבר פונקציונלי הדרגתי של אותו הדבר. נעבור על ההיצע:

(2) שכלול שידורי הטלוויזיה — זהו שיפור ותוספת של אותו אמצעי, לא החלפת תפקיד ממטרה אחת לאחרת.

(3) העגבנייה — כאן השתנתה התפיסה (חשבו רעילה ← הבינו שאינה), אך תפקידה כמאכל לא "התגלגל" ממטרה אחת לאחרת; היא הייתה אכילה מלכתחילה.

(4) הכורכום — נוסף לו שימוש חדש (תרופה) לצד הישן (מאכל), כלומר הרחבה מקבילה, לא מעבר מ- X ל- Y.

«נסמן» את (1): הצעיף ששימש לקינוח הפה הפך בהדרגה, אותו פריט עצמו, לפריט אסתטי (עניבה) — מעבר תפקוד הדרגתי מדויק כמו קפלי העור שהפכו לכנפיים.

תשובה (1) נכונה. נבדוק כל טענה בנפרד ואז נצליב על שני הקלפים. טענה א (משולש ← עיגול בצד השני): להפרכתה דרוש קלף שבצד אחד משולש ובצדו האחר אין עיגול. טענה ב (אין עיגול ← אין ריבוע), ובניסוח שקול: אם בצד אחד יש ריבוע, אז בצד השני חייב עיגול. קלף א מראה משולש (כלומר "אין עיגול" בצד הגלוי): אם בהיפוכו יתגלה ריבוע — יופרו שתי הטענות בבת אחת: א מופרת (משולש בלי עיגול מנגד), וגם ב מופרת (צד ללא עיגול שמאחוריו ריבוע). לכן קלף א עשוי להפריך את שתיהן. קלף ב מראה עיגול: הטענות אינן אומרות דבר על מה שמסתתר מאחורי עיגול (שתיהן מדברות על משולש/אי-עיגול/ריבוע), ולכן היפוכו אינו יכול להפריך אף אחת מהן בוודאות. נעבור על ההיצע:

(2) קלף ב בלבד — נפסל, כפי שהראינו הוא חסר תועלת.

(3) כל אחד מהם — נפסל, קלף ב אינו יכול.

(4) אי אפשר כלל — נפסל, קלף א כן יכול.

«נסמן» את (1): קלף א בלבד.

תשובה (3) נכונה. הפסקה הראשונה מסבירה שהטעות (הזיהוי של סכיזופרניה עם "פיצול אישיות") נבעה מכך ש"נפש שסועה" — המשמעות המילולית של שם המחלה — הזכירה לרבים פיצול של אישיות. כלומר מקור הטעות הוא הקִרבה בין המילה עצמה ומשמעותה המילולית לבין תסמיני "פיצול אישיות". נעבור על ההיצע:

(1) בין תסמיני הסכיזופרניה לבין תסמיני פיצול אישיות — הטקסט מייחס את הבלבול לשם ולמשמעותו המילולית, לא לדמיון בין התסמינים בפועל.

(2) בין "נפש שסועה" לבין הניתוק מהמציאות — זהו דווקא הפירוש הנכון שביקש בלוילר, לא מקור הטעות.

(4) בין השם "פיצול אישיות" למצב של שתי אישיויות — זה תיאור פיצול האישיות עצמו, לא הסבר מדוע בלבלו בינו לסכיזופרניה.

«נסמן» את (3): הקִרבה בין המשמעות המילולית של המילה סכיזופרניה לבין תסמיני "פיצול אישיות".

תשובה (3) נכונה. לפי הפסקה השנייה, "תסמינים חיוביים" הם תופעות חריגות המתווספות על ההתנהגות הרגילה — רעיונות שווא, הזיות והפרעות חשיבה. "תסמינים שליליים" הם היעדר של התנהגויות תקינות (קהות רגשית, דיבור דל, ניתוק חברתי, חוסר יכולת ליהנות). נעבור על ההיצע:

(1) איבוד קשר עם חברים — ניתוק חברתי, תסמין שלילי.

(2) אוצר מילים מצומצם — דיבור דל, תסמין שלילי.

(4) דכדוך וחוסר יכולת ליהנות — חוסר-יכולת לחוות הנאה, תסמין שלילי.

«נסמן» את (3): שמיעת קולות שאחרים אינם שומעים היא הזיה — תפיסת גירויים שאינם קיימים במציאות — ולכן תסמין חיובי מובהק.

תשובה (2) נכונה. לפי הפסקה השלישית, כלורפרומזין פותחה כשחברות התרופות בחנו את ההשפעות המרגיעות של חומרים נוגדי אלרגיה — כלומר היא נגזרה מחומרים נוגדי אלרגיה, ומכאן משתמע שהיא מכילה חומרים כאלה. נעבור על ההיצע:

(1) השפעות מרגיעות במרבית מחלות הנפש — הטקסט אומר במפורש שהיא "אינה מועילה במיוחד בטיפול במרבית מחלות הנפש".

(3) גורמת לתופעות לוואי — מה שנאמר הוא שפרומתזין הפחיתה חרדה בלי תופעות לוואי; לגבי תופעות לוואי של כלורפרומזין לא נאמר דבר.

(4) מגבירה את התסמינים החיוביים — להפך, היא משפיעה השפעה מיטיבה ומפחיתה אותם.

«נסמן» את (2): היא מכילה חומרים נוגדי אלרגיה — המשתמע היחיד מהפסקה.

תשובה (2) נכונה. הפסקה הרביעית מסבירה שהתרופות הנזכרות לעיל אינן משמשות הסבר בלעדי לסכיזופרניה, בין השאר משום שהן אינן משפיעות כלל על התסמינים השליליים. הפסקה ממשיכה וקושרת את התסמינים השליליים לליקויים במבנה המוח. לכן התרופות אינן יעילות בטיפול בתסמינים הנובעים מליקויים במבנה המוח. נעבור על ההיצע:

(1) חולי סכיזופרניה (כלל) — רחב מדי; התרופות כן מיטיבות עם התסמינים החיוביים של חלק מהחולים.

(3) תסמינים הנובעים מדופמין — דווקא באלה התרופות כן יעילות (הן מפחיתות דופמין ואת התסמינים החיוביים).

(4) לחץ דם גבוה — אינו רלוונטי לפסקה זו.

«נסמן» את (2): תסמינים של סכיזופרניה הנובעים מליקויים במבנה המוח — כלומר התסמינים השליליים.

תשובה (4) נכונה. הממצא קושר את חומרת התסמינים השליליים לחומרת הליקויים במבנה המוח — כלומר יש לסכיזופרניה גורם נוסף (מבנה המוח) מעבר לדופמין. הדבר מתחבר לטענת הפסקה שהשערת הדופמין אינה יכולה לשמש הסבר בלעדי. לכן הממצא מחזק את ההשערה שעודף דופמין אינו הגורם היחיד. נעבור על ההיצע:

(1) מפריך את הקשר דופמין-תסמינים חיוביים — הממצא עוסק בתסמינים השליליים ובמבנה המוח, לא בקשר של הדופמין לתסמינים החיוביים.

(2) "נזק מוחי קשור לליקויים במבנה המוח" — טענה כמעט-מעגלית שאינה מה שהממצא מראה.

(3) שהתרופות אינן משפיעות על התסמינים השליליים — טענה אחרת (על יעילות התרופות), לא מה שהממצא הנתון קובע.

«נסמן» את (4): הממצא מחזק שעודף דופמין אינו הגורם היחיד להתפתחות סכיזופרניה.

תשובה (1) נכונה — היא השאלה שאין לה תשובה בקטע. נעבור על ההיצע ונחפש היכן הקטע עונה:

(2) מתי קיבלה המחלה את שמה — יש תשובה בפסקה הראשונה: בלוילר טבע את השם בראשית המאה העשרים.

(3) כיצד השפיעה כלורפרומזין על משך האשפוז — יש תשובה בפסקה השלישית: היא אפשרה לקצר את תקופת האשפוז.

(4) אילו התנהגויות מאפיינות את החולים — יש תשובה בפסקה השנייה: תיאור התסמינים החיוביים והשליליים.

«נסמן» את (1): הקטע מציין שהתרופות שפותחו מפחיתות את התסמינים החיוביים ואינן משפיעות על השליליים, אך אינו מציין שום טיפול שמפחית את עוצמת התסמינים השליליים — ולכן לשאלה זו אין תשובה בקטע.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא ממוצע של שני גילים לאורך זמן, והכלי הוא ההבנה שכל שנה שעוברת מוסיפה $1$ לכל אחד מהגילים, ולכן גם הממוצע גדל ב-$1$ בכל שנה. תחילה נחשב את הממוצע היום:

. מכאן שהממוצע היום הוא $9$, ואנחנו רוצים שיגיע ל-$20$, כלומר יגדל ב-

. מכיוון שהממוצע גדל ב-$1$ בכל שנה, יידרשו בדיוק $11$ שנים —

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (2) $12$ ומסיח (3) $13$ מתקבלים אם סופרים שנים עודפות בטעות.

מסיח (4) $10$ הוא טעות של מי שמחשב $20-\text{(אחד הגילים)}$ במקום מהממוצע.

המלכודת: יש לחשב את גידול הממוצע, לא את גידול גיל בודד.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא דמיון משולשים, והכלי הוא שהקטע $DE$ המקביל לבסיס $BC$ יוצר משולש $ADE$ הדומה למשולש $ABC$. במשולש $ADE$ הזווית ב-$A$ ישרה, ולכן $DE$ הוא היתר; מכיוון ש-$DE=5$ נזהה את השלשה הפיתגורית $3,4,5$, כלומר $AE=4$ ו-$AD=3$. יחס הדמיון הוא

, ולכן $E$ ו-$D$ הן אמצעי הצלעות:

ו-

. נחשב את ההיקף:

—

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1) $20$ מתקבל אם מחברים רק חלק מהצלעות.

מסיח (3) $28$ ומסיח (4) $32$ מתקבלים אם מכפילים אורכים בטעות או מוסיפים את $DE$ להיקף.

המלכודת: $DE$ אינו צלע של המשולש הגדול אלא קטע אמצעים.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא הצבה ופתרון משוואה, והכלי הוא הצבת הביטוי

במשוואה העליונה. נעלה בריבוע:

, ונציב במשוואה הראשונה:

. נצמצם את $4x^2$ משני האגפים ונקבל

, כלומר $3=x$ —

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (2) $2$ ומסיח (4) $4$ הם ערכים קרובים שמתקבלים אם טועים בפתיחת הריבוע או במעבר אגפים.

מסיח (1) $5$ מתקבל בטעות חשבונית גסה.

המלכודת: יש להעלות בריבוע את כל האגף $2x-1$ ולא רק חלקו.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא מעגל במערכת צירים, והכלי הוא שכל הנקודות על ההיקף נמצאות במרחק שווה (הרדיוס) ממרכז המעגל. הנקודות $A(3,4)$ ו-$B(3,1)$ בעלות אותו שיעור $x=3$, ולכן הן קצות קוטר אנכי; אורך הקוטר הוא

, והרדיוס

. מרכז המעגל $O$ הוא אמצע $AB$: $x=3$,

. הנקודה $C$ שמאלה מ-$O$ באותו גובה:

,

, כלומר $(1.5,2.5)$ —

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (2) $(1,2.5)$ מזיז את $x$ ביחידה שלמה במקום ברדיוס.

מסיח (3) $(1.5,2)$ טועה בשיעור $y$ של המרכז.

מסיח (1) $(1,2)$ משלב את שתי הטעויות.

המלכודת: הרדיוס הוא $1.5$ (חצי הקוטר) ולא $1$ או $3$.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא בעיה מילולית עם שברים, והכלי הוא תרגום המשפט למשוואה.

נסמן ב-$U$ את מספר העוגיות ונכתוב:

. נעביר אגפים:

, ובמכנה משותף $15$:

, כלומר

, ומכאן

—

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (3) $30$ הוא חצי מהתשובה (טעות מכנה).

מסיח (1) $48$ ומסיח (2) $72$ מתקבלים אם מחשבים $16\cdot 3$ או $16\cdot \frac{9}{2}$ בטעות.

המלכודת: ההפרש בין החלקים הוא $\frac{4}{15}$ מהשלם, ולא $\frac{2}{15}$.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא שטח מעוין, והכלי הוא שטח מרובע כמכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית ביניהן: שטח $=x\cdot x\cdot \sin (120°)$. מכיוון ש-

, נקבל שטח

—

«נסמן» את תשובה (1). דרך שנייה: הזווית $120°$ יוצרת משולשים עם זווית $60°$, וחצי האלכסון הקצר הוא $\frac{x}{2}$ והגובה $\frac{x\sqrt{3}}{2}$; חישוב האלכסונים נותן שוב $\frac{\sqrt{3}}{2}{x}^2$.

מסיח (2) $\frac{3}{2}{x}^2$ ומסיח (3) $\frac{3}{4}{x}^2$ מתקבלים אם מבלבלים בין $\sin$ ל-$\tan$ או שוכחים את השורש.

מסיח (4) $\frac{\sqrt{3}}{8}{x}^2$ מתקבל אם מחשבים רק חלק מהמעוין.

המלכודת: הסינוס של $120°$ שווה לסינוס של $60°$ — $\frac{\sqrt{3}}{2}$.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חוקי חזקות, והכלי הוא צמצום בין בסיסים זהים. נפרק את הבסיסים המורכבים:

ו-

. במונה

, ולכן המונה

. במכנה

ו-

, ולכן המכנה

. נצמצם:

—

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (4) $3\cdot 2^5$ ומסיח (1) $\frac{2^5}{3}$ מתקבלים אם לא מפרקים את $6$ ו-$4$ נכון.

מסיח (3) $\frac{3^6}{4}$ מתקבל מטעות בהחסרת מעריכי $3$.

המלכודת: חובה לפרק את

ואת

לבסיסים ראשוניים לפני הצמצום.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא פעולה מוגדרת עם ערך מוחלט, והכלי הוא הצבה זהירה תוך שמירה על סימן הערך המוחלט. נחשב

ו-

(הערך המוחלט זהה כי

). נחסר:

—

«נסמן» את תשובה (2). איברי הערך המוחלט מתבטלים, ולכן התוצאה $2a$ ללא תלות בסימן $a$.

מסיח (4) $0$ מתקבל אם מניחים בטעות שהפעולה אי-זוגית.

מסיח (1) $a$ ומסיח (3) $4a$ מתקבלים אם טועים בסימן אחד מאיברי הערך המוחלט.

המלכודת:

, ולכן שני איברי הערך המוחלט נחתכים.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא בעיית מהירות קבועה, והכלי הוא פרופורציה ישרה בין מרחק לזמן. אם $6$ ק"מ נעשים ב-$39$ דקות, אז ק"מ אחד נעשה ב-

דקות, ו-$10$ ק"מ ייקחו

דקות —

«נסמן» את תשובה (4). דרך שנייה: $39$ דקות ל-$6$ ק"מ, ועוד $4$ ק"מ בקצב זהה זה

דקות; סה"כ

.

מסיח (3) $63$ מתקבל מעיגול שגוי של הקצב.

מסיח (1) $53$ ומסיח (2) $55$ מתקבלים אם מוסיפים לזמן חלק לא-פרופורציוני.

המלכודת: המהירות קבועה, ולכן הזמן פרופורציוני ישר למרחק.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא קריאת תרשים עמודות מוערם, והכלי הוא היחס בין גובה מקטע הניירות (הלבן) לגובה כל העמודה. נקרא מהתרשים את גובה מקטע הניירות ואת סך העמודה בכל שנה: בשנת $2003$ הניירות תופסות $125$ מתוך סך של $250$, כלומר בדיוק חצי —

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (2) $2002$: $50$ מתוך $150$ שהם כשליש.

מסיח (4) $2004$: $75$ מתוך $200$ שהם פחות מחצי.

מסיח (1) $2005$: $200$ מתוך $300$ שהם שני שלישים.

המלכודת: יש להשוות את מקטע הניירות לסך כל העמודה, לא למקטע אחר.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא חישוב עלות מתוך תרשים, והכלי הוא קריאת סך המכלים מכל סוג בשנת $2001$ (גבהי המקטעים, לא המספרים בעיגולים). מהתרשים: $25$ בקבוקים, $50$ ניירות, $25$ סוללות.

נחשב:

,

,

, וסך הכול

—

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (3) $1750$ מתקבל אם משמיטים את מקטע אחד.

מסיח (2) $1500$ ומסיח (1) $1050$ מתקבלים אם משתמשים במספרים שבעיגולים (הצפון בלבד) במקום בגבהים הכוללים.

המלכודת: המספרים בעיגולים הם הצפון בלבד — לחישוב הארצי משתמשים בגובה המקטע כולו.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא השוואת מספרים מוחלטים מול אחוזים בתרשים, והכלי הוא בדיקת שתי הטענות בו-זמנית. גבהי הבקבוקים:

,

,

,

,

. טענה א דורשת שוויון לשנה הקודמת — מתקיים ל-$2004$ (

) ול-$2005$ (

). כעת נבדוק טענה ב (אחוז הבקבוקים): ב-$2005$ האחוז הוא

מול

ב-$2004$ — קטן יותר, מתקיים. ב-$2004$ האחוז $37.5\%$ גדול מ-$30\%$ ($\frac{75}{250}$) של $2003$ — לא מתקיים. לכן רק $2005$ מקיימת את שתי הטענות —

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (4) $2004$ מקיים רק את טענה א.

מסיח (2) $2002$ ומסיח (3) $2003$ אינם מקיימים אף את טענה א.

המלכודת: אותו מספר מוחלט של בקבוקים יכול לתת אחוז קטן יותר כשסך המכלים גדל.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסקת נתוני הדרום מתוך תרשים המראה סך כולל (עמודה) וצפון (מספר בעיגול), והכלי הוא חישוב הדרום כהפרש: דרום $=$ סך כל סוג $-$ צפון של אותו סוג, מסוכם על שלושת הסוגים. נחשב לכל שנה:

;

;

;

;

. הסדרה $45,60,125,140,160$ עולה בכל הקטעים, עם עלייה מתונה בהתחלה, זינוק חד באמצע (בין $2002$ ל-$2003$) ואז עלייה מתונה —

«נסמן» את הגרף בתשובה (2).

מסיח (3) יורד בסוף — נפסל, כי הדרום ממשיך לעלות.

מסיח (1) מציג התחלה מישורית לגמרי, אך למעשה יש עלייה של $15$ כבר בין $2001$ ל-$2002$.

מסיח (4) מציג התייצבות באמצע שאינה תואמת את הזינוק.

המלכודת: יש לחשב הפרש בין הסך לצפון, ולזהות שהסדרה עולה מונוטונית.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא זיהוי יחס $1.5$ בין סכומי עמודות סמוכות, והכלי הוא חישוב סך כל המכלים בכל שנה וחלוקה בסך של השנה הקודמת. הסכומים:

,

,

,

,

. נבדוק יחסים לשנה הקודמת:

(מתאים ל-$2002$); $\frac{250}{150}\approx 1.67$;

;

(מתאים ל-$2005$). לכן המבצע ייתכן ב-$2002$ וב-$2005$ —

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (1) ומסיח (4) כוללים את $2003$ שיחסה $1.67$.

מסיח (2) כולל את $2004$ שסכומו קטן מהקודם.

המלכודת: היחס חייב להיות בדיוק $1.5$ לשנה הקודמת, ולא סתם עלייה כלשהי.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא קובייה $3\times 3\times 3$ צבועה מבחוץ, והכלי הוא שקובייה קטנה בעלת בדיוק $2$ פאות אדומות יושבת על מִקצוע (קצה) של הקובייה הגדולה — לא בפינה ולא במרכז פאה. לקובייה יש $12$ מקצועות, ובכל מקצוע של קובייה $3\times 3\times 3$ יש קובייה קטנה אחת שאינה פינה. לכן

—

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (1) $24$ סופר כל קובייה על מקצוע פעמיים.

מסיח (2) $16$ מבלבל עם ספירת פאות.

מסיח (4) $4$ סופר רק מקצועות של פאה אחת.

המלכודת: $2$ פאות $=$ מקצוע (לא פינה שהיא $3$ פאות, ולא מרכז שהוא פאה אחת).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא פירוק לגורמים ראשוניים ומחלקים, והכלי הוא שמכיוון ש-$b,c$ שלמים חיוביים, $a$ חייב להיות מחלק של

. נפרק:

(מספר אי-זוגי).

נבדוק את המסיחים: $7$ מחלק את $315$ (

) — אפשרי; $3$ מחלק — אפשרי; $5$ מחלק — אפשרי; אבל $2$ אינו מחלק את $315$ כי $315$ אי-זוגי. לכן $a$ אינו יכול להיות $2$ —

«נסמן» את תשובה (2).

המלכודת: הגורם $2$ שבמכפלה $2abc$ כבר "מנוצל" בצד שמאל, כך ש-

אי-זוגי ואינו יכול לתרום עוד $2$. שאר המסיחים $7,3,5$ הם כולם גורמים ראשוניים של $315$.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא אי-שוויון עם עצרת, והכלי הוא הצבת ערכים קטנים ובדיקה, מתוך הבנה ש-$x!$ גדל מהר יותר מ-$x^2$. האי-שוויון שקול ל-$x!<x^2$.

נבדוק: $x=1$: $1!=1$ ו-

, ו-$1<1$ אינו מתקיים; $x=2$:

— מתקיים; $x=3$:

— מתקיים; $x=4$:

— לא מתקיים, ולכל $x\ge 4$ העצרת גוברת. לכן מתאימים בדיוק $x=2$ ו-$x=3$, כלומר $2$ ערכים —

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1) $1$ שוכח את אחד הפתרונות.

מסיח (3) $0$ מניח בטעות שאין פתרון.

מסיח (4) אינסוף מתעלם מכך שהעצרת עוקפת את הריבוע.

המלכודת: $x=1$ נותן שוויון ולא אי-שוויון חד, ולכן נפסל.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא חסמים על כמות מתוך אילוצים, והכלי הוא מקסום ומינום של

בכפוף ל-$\text{כחול}\ge 10$ ו-$\text{כתום}\le 10$. למקסימום ירוק ננסה למזער כחול$+$כתום: כחול מינימלי $10$, כתום מינימלי $0$, ואז

. למינימום ירוק ננסה למקסם כחול$+$כתום: למשל כתום $10$ וכחול $30$ נותנים $g=0$ (וגם כחול $40$, כתום $0$). לכן $g$ נע בין $0$ ל-$30$ —

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (3) מניח בטעות מינימום $10$ ירוקות.

מסיח (2) מחליף בין האילוצים.

מסיח (4) מגביל את המקסימום ל-$20$.

המלכודת: האילוץ על הכחולות הוא

«לכל הפחות» ועל הכתומות

«לכל היותר», ולכן ניתן להגיע לאפס ירוקות.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא עקרון הכפל בקומבינטוריקה, והכלי הוא מכפלת מספר האפשרויות בכל שלב. לכל אחד מ-$x$ המטבעות יש $2$ אפשרויות, ולכן למטבעות

אפשרויות; לכל אחת מ-$y$ הקוביות יש $6$ אפשרויות, ולכן לקוביות $6^y$ אפשרויות. מכיוון שכל שילוב של תוצאות מטבע ותוצאות קובייה נותן סדרה שונה, מספר הסדרות הוא $2^x\cdot 6^y$ —

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (2) $x^2\cdot y^6$ מחליף בין הבסיס למעריך.

מסיח (3) $2^x+6^y$ ומסיח (4) $x^2+y^6$ מחברים במקום להכפיל.

המלכודת: בעקרון הכפל מכפילים אפשרויות של שלבים עוקבים, לא מחברים, והבסיס הוא מספר התוצאות ($2$ או $6$).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא קשת, זווית מרכזית וזווית היקפית במעגל בתוך משולש ישר-זווית, והכלי הוא הקשר בין אורך קשת להיקף ובין זווית מרכזית לזווית היקפית. נחשב את היקף המעגל:

. הקשת

תופסת חלק

מההיקף, ולכן הזווית המרכזית שמעליה היא

. הזווית ההיקפית $\sphericalangle DAE$ (שהיא זווית $A$ של המשולש) שווה למחצית הזווית המרכזית: $15°$. במשולש $ABC$ הזווית ב-$B$ ישרה, ולכן

—

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (2) $70°$ ומסיח (3) $72°$ מתקבלים מטעות בחישוב מנת הקשת.

מסיח (1) $66°$ מתקבל אם משתמשים בזווית המרכזית $30°$ ($90-30-\text{...}$) במקום בהיקפית.

המלכודת: זווית המשולש ב-$A$ היא זווית היקפית — חצי מהמרכזית ($15°$), לא $30°$.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא קריאת טווח מתוך התרשים השמאלי (משקל), והכלי הוא הפרש בין הגבול העליון לגבול התחתון באותו גיל. נעלה מגיל $8$ שבועות על הציר האופקי ונקרא את שני הקווים הרציפים: הגבול העליון כ-$6$ ק"ג והתחתון כ-$4$ ק"ג. ההפרש הוא

, ולכן

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1) $1$ מתקבל אם קוראים רק אחד מן הקווים;

מסיח (3) $1.5$ ו-(4) $2.5$ מתקבלים מקריאה לא מדויקת של הגבולות. תמיד עובדים על התרשים השמאלי כשמדובר במשקל.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא מעקב אחר הקו המקווקו של אורי בתרשים המשקל אל מול הקו הרציף העליון. אנחנו מחפשים את הגיל שבו הקו המקווקו, לאחר שהיה מעל הגבול העליון, יורד וחוזר אל מתחת לקו העליון. מהתרשים הדבר קורה בסביבות גיל $34$ שבועות, ולכן

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (1) $12$ ומסיח (2) $20$ הם גילים שבהם אורי עדיין בתוך התחום או בעלייה;

מסיח (3) $28$ הוא הגיל שבו משקלו דווקא מעל הגבול העליון. יש לזהות את נקודת החיתוך המדויקת של הקו המקווקו עם הקו הרציף העליון.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסקת קצב גדילה קבוע מהתרשים הימני (אורך). הקו המקווקו של אורי מתנהג כמו קו ישר, ולכן קצב הגדילה קבוע. מהתרשים, בגיל $48$ שבועות אורכו כ-$77.5$ ס"מ, וקצב הגדילה כ-$2.5$ ס"מ לכל $4$ שבועות. מגיל $48$ ל-$52$ עוברים $4$ שבועות נוספים, ולכן נוסיף $2.5$:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1) $77.5$ הוא הערך בגיל $48$ בלבד (שכחו להוסיף צמיחה);

מסיח (3) $82.5$ ומסיח (4) $85$ מוסיפים יותר מדי צעדים. קו ישר משמעו תוספת קבועה לכל צעד זמן.

תשובה (1) נכונה. שימו לב למילה "אינו" - מחפשים את המשקל הבלתי-אפשרי. הנושא: קישור בין שני התרשימים. אם אורכו $65$ ס"מ קטן מהאורך הרצוי לגילו, אז על תרשים האורך גילו לפחות $28$ שבועות (שם הגבול התחתון של האורך מגיע ל-$65$). מגיל $28$ ועד $48$ שבועות נקרא בתרשים המשקל את התחום הרצוי, ונקבל כ-$7$ עד $11.2$ ק"ג. משקל $6.2$ ק"ג נמוך מהתחום ולכן בלתי-אפשרי, ולכן

«נסמן» את תשובה (1). מסיחים (2) $7.4$, (3) $10$ ו-(4) $11$ נמצאים בתוך התחום $7$-$11.2$ ולכן אפשריים.

המלכודת: להתעלם מהמילה "אינו" או לשכוח שהאורך מגביל את הגיל מלמטה.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זוויות סביב נקודה, ו

הכלי: סכום הזוויות סביב נקודה הוא $360°$. סביב נקודת המפגש יש זווית $110°$ נתונה, שתי זוויות $\beta$ (קודקודיות שוות) וזווית $\alpha$. נחשב

. כיוון ש-

, נקבל

, ולכן

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (3) $130°$ ומסיח (4) $140°$ מתקבלים מטעות בחישוב $\beta$;

מסיח (2) $160°$ מתקבל מהזנחת הזווית $110°$. יש לזכור: סיבוב שלם סביב הנקודה = $360°$.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא שורש של שבר, ו

הכלי:

. נוציא שורש לכל שבר בנפרד:

ו-

. נחבר עם מכנה משותף $6$:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (1) $1$ מתקבל אם מחסרים במקום לחבר;

מסיח (2) $2$ הוא ניחוש עגול;

מסיח (4) $\frac{16}{81}$ מתקבל אם מכפילים את השברים או שוכחים להוציא שורש.

המלכודת: חיבור שברים דורש מכנה משותף.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא סכום ספרות, ו

הכלי: סכום הספרות של מספר דו-ספרתי אינו יכול לעלות על

. אנחנו מחפשים את הסכום הגדול ביותר שקטן-או-שווה ל-$18$ ומתחלק ב-$4$. נבדוק מלמעלה: $18$ ($99$) אינו מתחלק ב-$4$; $17$ ($98$) אינו מתחלק ב-$4$; $16$ ($97,88,79$) מתחלק ב-$4$. לכן

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (1) $24$ ומסיח (2) $20$ גדולים מ-$18$ - בלתי אפשריים כסכום ספרות דו-ספרתי;

מסיח (4) $12$ מתחלק ב-$4$ אך אינו הגדול ביותר.

המלכודת: לשכוח שהתקרה של סכום הספרות היא $18$.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הסתברות של אירועים בלתי-תלויים. הסכום המקסימלי בחמש הטלות הוא

, ולכן הדרך היחידה לקבל סכום $30$ היא שכל חמש ההטלות ייתנו בדיוק $6$. לכל הטלה ההסתברות לקבל $6$ היא $\frac{1}{6}$, וההטלות בלתי-תלויות, לכן ההסתברות היא מכפלה: ${\left(\frac{1}{6}\right)}^5$, ולכן

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (1) הוא מכפלת שברים שרירותית שאינה נובעת מהבעיה;

מסיח (2) ומסיח (3) מכניסים את המספר $30$ למכנה ללא הצדקה. המפתח: יש רק תרחיש אפשרי אחד (כולם $6$), וההסתברות שלו היא מכפלת ההסתברויות.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא שטח כהה = שטח מעגל פחות שטח ריבוע חסום. הקוטר $2$ ס"מ ולכן הרדיוס $r=1$, ושטח המעגל

. אלכסון הריבוע החסום שווה לקוטר, כלומר $2$; אורך צלע הריבוע הוא

ושטחו

. השטח הכהה הוא ההפרש $\pi -2$, ולכן

«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1) $\pi -1$ מתקבל אם טועים ומקבלים שטח ריבוע $1$; מסיחים (3) ו-(4) עם $2\pi$ מתקבלים אם משתמשים בקוטר $2$ כרדיוס.

המלכודת: הקוטר $2$ אך הרדיוס $1$, ואלכסון הריבוע = הקוטר.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא ספירת אזורים שנוצרים מחתכים, ו

הכלי: $k$ חתכים מקבילים בכיוון אחד מחלקים את הצורה ל-$k+1$ רצועות. $4$ חתכים לאורך יוצרים $5$ רצועות, ו-$6$ חתכים לרוחב יוצרים $7$ רצועות. מספר החתיכות הוא מכפלת הרצועות:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (1)

מתקבל אם סופרים חתכים במקום רצועות;

מסיח (3)

ומסיח (2) $28$ מתקבלים מהוספת $1$ רק לאחד הכיוונים.

המלכודת: $n$ חתכים נותנים $n+1$ חלקים, לא $n$.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זוגיות ותכונות ראשוניים. מספר ראשוני הגדול מ-$2$ הוא בהכרח אי-זוגי ($2$ הוא הראשוני הזוגי היחיד). לכן $x$, $y$, $z$ אי-זוגיים, ומכפלת שלושה אי-זוגיים היא אי-זוגית. אי-זוגי ועוד $3$ (אי-זוגי) נותן מספר זוגי, ולכן הביטוי זוגי בהכרח, ו«נסמן» את תשובה (2).

מסיח (1): הביטוי זוגי וגדול מ-$2$ ולכן אינו ראשוני - נפסל;

מסיח (3):

אינו מתחלק ב-$3$ - לא בהכרח;

מסיח (4): התוספת $+3$ הורסת את החלוקה (

אינו מתחלק ב-$5$ או ב-$7$) - לא בהכרח. המפתח: אי-זוגי בשלישית ועוד אי-זוגי = זוגי.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא ממוצע, ו

הכלי: ממוצע = סכום חלקי מספר האיברים.

נסמן את המספר השלישי ב-$X$. הממוצע נתון:

. נכפול ב-$3$:

, ומכאן

, ולכן

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (1) $N$ מתקבל אם מפרשים בטעות את הממוצע כמכפלה;

מסיח (2) $\frac{N}{3}$ הוא ניחוש;

מסיח (3) שומר על החלוקה ב-$3$ במקום להעביר אותה אגף - טעות אלגברית שכיחה. המפתח: כופלים את שני האגפים ב-$3$ ואז מבודדים.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא שטח טרפז וקשר בין משולשים שווי-שוקיים למלבן. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס חוצה את הבסיס, ולכן $F$ אמצע $BC$ ו-$G$ אמצע $CD$. גובה שני המשולשים

הוא גם צלע המלבן.

נסמן ב-$FG$ את רוחב המלבן; אז

, והבסיס הגדול

. שטח הטרפז $ABDE$ עם בסיסים $AE$ ו-$BD$ וגובה $AF$:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (2) $2$ מתקבל אם סופרים את המשולשים כשלמים במקום כחצאי-מלבן;

מסיח (3) $1.25$ ומסיח (1) $1.1$ הם ניחושים ביניים. המפתח: כל משולש שווה-שוקיים כזה שווה בשטחו לחצי המלבן.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא פישוט אי-שוויון, ו

הכלי: מעבירים אגפים ומבודדים. מהנתון $a-b<a+b$ נחסר $a$ משני האגפים ונקבל $-b<b$, כלומר $0<2b$. נחלק ב-$2$ (מספר חיובי, הכיוון נשמר) ונקבל $0<b$, ולכן

«נסמן» את תשובה (3).

שימו לב: $a$ מצטמצם לחלוטין, ולכן אי אפשר להסיק דבר עליו -

מסיח (1) $0<a$ ומסיח (2) $b<a$ אינם נובעים;

מסיח (4) $0<a+b$ גם אינו מובטח (אפשר $a$ שלילי גדול).

המלכודת: לחשוב ש-$a$ משפיע, בעוד כל המידע הוא על $b$.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא קירוב וכפל מקוצר. המספרים במונה סימטריים סביב $1996$:

ו-

. לכן

. נחלק ב-$1996$:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (1). מסיחים (2) $2$, (3) $\frac{2}{3}$ ו-(4) $63$ הם מספרים קטנים שאין להם קשר לגודל האמיתי - מלכודת למי שמנסה לצמצם באופן שגוי. המפתח: $\frac{1995}{1996}\approx 1$, ולכן $a\approx 1997\approx 1996$.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא סדרה הנדסית של קצבים וסכום מצטבר. נחשב כמה מדרגות מתן עולה בכל דקה, כשכל דקה הקצב $\frac{2}{3}$ מקודמו: דקה ראשונה $27$; שנייה

; שלישית

; רביעית

. נסכם:

- בדיוק היעד! לכן העלייה נמשכת $4$ דקות שלמות, ו«נסמן» את תשובה (4).

מסיח (2) $2$ נותן

בלבד;

מסיח (3) $3\frac{1}{2}$ ומסיח (1) $5\frac{1}{2}$ מניחים בטעות שצריך זמן חלקי נוסף, אך הסכום מגיע ל-$65$ בדיוק בתום הדקה הרביעית.

המלכודת: לצבור דקה-דקה ולעצור ברגע שמגיעים ל-$65$.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא פישוט אלגברי עם כפל מקוצר. נפתח את המונה:

. נציב חזרה:

, ולכן

«נסמן» את תשובה (4). אימות בהצבה

: המונה

,

, והביטוי

.

מסיח (1) $1$ מתקבל אם משמיטים את השבר;

מסיח (3) $\frac{1}{(a+b{)}^2}$ ומסיח (2) $\frac{1}{2}$ מתקבלים מטעויות בצמצום. המפתח: לזהות

ולהוציא גורם משותף.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא מקצועות של מנסרה. במנסרה שבסיסה מצולע בן $k$ צלעות יש $3k$ מקצועות: $k$ בבסיס העליון, $k$ בבסיס התחתון, ו-$k$ מקצועות מאונכים המחברים ביניהם. אצל גיא $3n$ מקצועות; אצל מאיה

. ההפרש הוא

, ולכן

«נסמן» את תשובה (3).

מסיח (4) $n$ ומסיח (1) $n+1$ מתקבלים אם סופרים רק את מקצועות הבסיס;

מסיח (2) $2$ מתקבל אם סופרים רק את שני הבסיסים ומזניחים את המקצועות המאונכים. המפתח: תוספת צלע אחת לבסיס מוסיפה $3$ מקצועות למנסרה.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא יחס היקפים דרך יחס שטחים בריבועים.

נסמן את שטח הריבוע הקטן $ABCD$ כ-$1$; אז שטח הגדול $AEFG$ הוא $2$. צלע הקטן

וצלע הגדול $\sqrt{2}$. היקף הקטן הוא $4$. הצורה הכהה $BEFGDC$ היא הריבוע הגדול פחות הקטן (צורת האות L); היקפה שווה להיקף הריבוע הגדול, כי המדרגה מחזירה בדיוק את מה שהיא מסירה - כלומר $4\sqrt{2}$. היחס הוא

, ולכן

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (2) $\frac{1}{2}$ הוא יחס השטחים ולא ההיקפים - מלכודת נפוצה; מסיחים (3) ו-(4) הם ניחושים. המפתח: יחס הצלעות (וההיקפים) הוא שורש יחס השטחים, ולצורת ה-L אותו היקף כמו לריבוע הגדול.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא אחוזים ושברים כאילוץ על מספר שלם. סך הספרים חייב להיות מספר שלם שממנו

נותן שלם, ושגם $\frac{1}{7}$ ממנו שלם. כלומר המספר מתחלק ב-$5$ וב-$7$, ולכן מתחלק ב-$35$. המספר היחיד בין $50$ ל-$100$ המתחלק ב-$35$ הוא $70$. מספר ספרי הקריאה הוא

, ולכן

«נסמן» את תשובה (1).

מסיח (2) $12$ מצריך $84$ - מתחלק ב-$7$ אך לא ב-$5$;

מסיח (3) $14$ מצריך $98$ - לא מתחלק ב-$5$;

מסיח (4) $16$ מצריך $112$ - מחוץ לטווח. המפתח: הטווח $50$-$100$ יחד עם החלוקה ב-$5$ וב-$7$ מקבע את סך הספרים על $70$.

תשובה (4) נכונה. הנושא: השלמת מילה לפי הקשר. המשפט מסביר מדוע הפרח נקרא "לב מדמם" – כי צורתו כמו לב.

נעבור על המסיחים:

(1) spilled=נשפך, (2) rained=ירד גשם, (3) climbed=טיפס – אף אחת אינה מתארת דמיון-צורה. רק shaped like a heart = "בצורת לב" מתאים.

המלכודת: לבלבל בין פועלים נפוצים לבין הקשר צורה.

נסמן shaped

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. מטאורולוגים מנתחים משהו על טמפרטורה, לחות ועננים כדי לחזות מזג-אוויר – הדבר המנותח הוא data=נתונים. נפסול מסיחים:

(2) legislation=חקיקה, (3) opposition=התנגדות, (4) media=תקשורת – אין היגיון שהם "מנותחים על" טמפרטורה כדי לחזות מזג-אוויר. רק נתונים מתחברים לתחזית.

נסמן data

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הצירוף הכבול "under the mistaken impression" = "בדעה המוטעית". אנשים האמינו בטעות שהשמש מקיפה את הארץ. נפסול:

(2) guarantee=ערובה, (3) compromise=פשרה, (4) exception=יוצא-מן-הכלל – א׳ אחת לא מצטרפת ל-mistaken לכדי ביטוי של "אמונה שגויה". רק impression (רושם/דעה) מתאים.

נסמן impression

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. מול עיתונים עשיר בנה מבנה בן 165 חדרים – זו אחוזה/ארמון, mansion. נפסול:

(1) wardrobe=ארון-בגדים, (2) cradle=עריסה, (3) orchard=מטע – אין לאף אחד מהם "165 חדרים", שהוא רמז מפורש לבית ענק. רק mansion מתאים לגודל ולמגורים משפחתיים.

נסמן mansion

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. גוף סקר גאולוגי פירסם דבר "מקיף ראשון" על משאבי נפט וגז – זו הערכה/אומדן, assessment. נפסול:

(1) outlet=שקע/פתח, (3) conversion=המרה, (4) tribute=מחוות-כבוד – אף אחת אינה דבר ש"מפרסמים" על משאבי-טבע באופן comprehensive. רק הערכה מקיפה מתאימה לסקר משאבים.

נסמן assessment

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט משווה ("Compared to cars") – אופנועים חסכוניים בדלק relatively=יחסית. התואר-הפועל החסר חייב לבטא השוואה. נפסול:

(1) annually=מדי-שנה, (2) immediately=מיד, (3) previously=קודם-לכן – כולם ממדי זמן, לא מידת השוואה. רק relatively מתאים להקשר המשווה.

נסמן relatively

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. בתקופה הפרה-היסטורית בני-אדם חיפשו מחסה במערות – sought shelter="חיפשו מחסה" הוא צירוף כבול. נפסול:

(2) swept=טאטא/סחף, (3) struck=הכה, (4) shrank=התכווץ – אף אחת אינה מתחברת ל-shelter במשמעות של חיפוש מחסה.

שים לב: כולן מתחילות ב-s (מלכודת צליל). רק sought מתאים.

נסמן sought

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. רמז ההקשר: קצין מהאמיצים (daring) – ולכן מתקפותיו היו נועזות, audacious=נועז, נרדף ל-daring. נפסול:

(2) lenient=סלחני, (3) retroactive=רטרואקטיבי, (4) obsolete=מיושן – אף אחת אינה מתאימה לקצין נועז שמול אוניות-מלחמה. ההקשר משעתק את daring – נבחר נרדףו.

נסמן audacious

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. המשפט המקורי: "פרט לג'ירפות, בעלי-חיים אינם נולדים עם קרניים" – כלומר רק ג'ירפות נולדות עם קרניים. נפסול:

(1) "Newborn giraffes have horns" נכון עובדתית אך חלקי – משמיט את ה-only (ששאר הבעלי-חיים לא).

(2) "Some animals, like giraffes" – הפוך: מרמז שיש עוד, בעוד שהמקור אומר רק ג'ירפות.

(4) "Not all giraffes" – סוטר את המקור, שלא עסק בחלוקה בתוך הג'ירפות. רק (3) שומר את הבלעדיות (only).

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. המקור: מורמנסק היא העיר הגדולה ביותר מצפון לחוג הארקטי. "הגדולה ביותר" ≡ "אין גדולה ממנה". נפסול:

(1) "a large Russian city" – מחליש מ-"הגדולה ביותר" ל"גדולה", מאבד את העליוניות.

(2) "one of Russia's biggest cities" – מדבר על גודלה ברוסיה כולה, לא מצפון לחוג.

(4) "is near the Arctic Circle" – משנה ממיקום (צפונית לחוג) לקירבה, ומשמיט את הגודל. רק (3) שומר את העליוניות ואת המיקום.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. המקור: מלחמת מאה השנים המיטה "untold misery" (סבל שלמעלה לכל תיאור) על צרפת. זהה ל-suffered immeasurably. נפסול:

(2) "initiated hostilities" – מוסיף מידע (מי פתח במלחמה) שאינו במקור.

(3) "devastated its enemies" – היפוך: צרפת היא הנפגעת, לא המנצחת.

(4) "negligible damage" – ניגוד גמור: נזק זניח מול סבל עצום. רק (1) משמר את עוצמת הסבל.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. המקור: "יהיה אשר תהיה, היה טוב בו" – בלא קשר למה תעשה, עשה זאת היטב. זהה ל-"No matter what you do, do it well". נפסול:

(1) "be a good person" – מעוות למוסריות; המקור על מצוינות בעיסוק, לא על נדיבות.

(2) "make the best of every situation" – רעיון אחר (הפקת מרב ממצב).

(4) "look for good people" – לא קשור כלל למקור. רק (3) משמר "כל שתבחר – עשה היטב".

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרה-ראשית: הקטע כולו עוסק בהצלת גזע הכלבים Sapsaree – הידרדרות ל-8 כלבים (פסקה 2) והשבתם מסף-הכחדה (פסקאות 3–4). נפסול:

(1) "national treasures" – רחב מדי; הכרזת האוצר היא פרט, לא הנושא.

(2) "discoveries of geneticist" – הוא דמות מרכזית אך הקטע על מאמץ-ההצלה, לא על תגליות מדעיות.

(4) "attitudes towards dogs" – רחב ולא-ממוקד; הקטע על גזע אחד ספציפי. רק (3) לוכד את כל הקטע.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שאלת מילה-בהקשר: בשורה 7 הכלב קפץ לנהר והשתמש בפרוותו הרטובה כדי ל-douse the fire – לכבות את האש. put out=לכבות. נפסול:

(2) take in=להכניס/לקלוט, (3) come by=להשיג, (4) drop off=להוריד/להנמיך – אף אחת אינה הגיונית לרטיבות-אש במים. ההקשר (פרווה רטובה, אש) מקבע put out.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. עוגן: פסקה שנייה אומרת מפורשת "By 1985, just eight dogs remained" – נותרו רק 8 כלבים, כלומר כמעט לא נשארו Sapsarees חיים. נפסול:

(1) "saw for the first time" – לא נאמר.

(2) "disease killed many dogs" – הפסקה מזכירה מחלה כאחד הגורמים, אך לא קושרת אותה ל-1985 ולא ל-"many dogs" רחבים; מלכודת פרט.

(4) "conducted a genetic study" – ה-DNA מוזכר בפסקה השלישית, לא ב-1985. רק (3) נאמן לפסקה השנייה.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. עוגן: פסקה 3 – "Using a combination of traditional breeding methods and advances in modern DNA technology" – שילוב שיטות מסורתיות ומודרניות. נפסול:

(2) "developed a new breed" – הוא שיקם גזע קיים, לא פיתח חדש.

(3) "new approach to animal therapy" – הפסקה מזכירה שבתי-חולים משתמשים בכלבים לתרפיה, אך לא שהוא יזם גישה חדשה – מלכודת עיוות.

(4) "raised several types of dogs" – הוא גידל גזע אחד (Sapsaree), לא כמה סוגים. רק (1) נאמן.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה (inference): הפסקה האחרונה מעידה שהוא מכר נכסי-משפחה וש"היה שווה לאבד את האחוזה כדי לחלץ את הגזע"; ועם הרקע שהגזע היה על סף-הכחדה – המניע הוא דאגה שה-Sapsaree ייעלם. נפסול:

(1) "government hired him" – הפוך: הממשלה החלה לממן רק 7 שנים לאחר שהחל.

(3) "his father loved Sapsarees" – האב מוזכר רק כמוריש אדמה, לא כאוהב-כלבים.

(4) "a way to make a living" – הפוך: הפרויקט עלה לו הון רב, לא פרנסה. רק (2) נאמן.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת מטרה-ראשית: הקטע עוסק בסימן-המסחר Aunt Jemima – מצלחה מסחרית אך שנוי במחלוקת (שורשים בעבדות). נפסול:

(1) "a successful product line" – נכון חלקית אך משמיט את לב הקטע: השנוי-במחלוקת.

(3) "debate about civil rights" – תנועת הזכויות היא רק רקע, לא הנושא.

(4) "a period in American history" – רחב מדי; הקטע ממוקד במותג מסוים. רק (2) לוכד את הקטע – סימן-מסחר שנוי במחלוקת.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. עוגן: פסקה 3 – החברה "drew increasing criticism" ולכן ערכה שינוי-מראה (makeover) לדמות – כלומר ספגה ביקורת על המראה. נפסול:

(1) "did not know" – לא נאמר; אדרבא, השינויים מעידים שידעו.

(2) "supported civil rights" – לא נאמר; התנועה רק הפעילה לחץ.

(4) "bought ... in 1968" – מלכודת תאריך: ב-1968 נעשה ה-makeover, לא הרכישה (החברה כבר "owned" את הקו). רק (3) נאמן.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת מילת-קישור בהקשר: לפני "Nonetheless" (שורה 20) תוארו שינויי-המראה של הדמות (מטפחת-ראש, עגילים, תסרוקת), ואז "למרות זאת" כל השינויים החיצוניים החטיאו – הניגוד הוא מול שינוי-הדמות. נפסול:

(1) "slavery ended long ago" – לא הניגוד הרלוונטי של המשפט.

(3) "civil rights movement influential" – רקע, לא מה שה-Nonetheless מנגיד.

(4) "a successful product line" – נכון לקטע אך לא הרעיון שמולו עומד "למרות זאת". רק (2) משקף את הניגוד.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרת-פסקה: הפסקה האחרונה מסבירה ש-Quaker Oats סירבה להסיר את השם והדמות (עלות, זהות חדשה) – כלומר עוסקת בהחלטה לא להחליף את סימן-המסחר. נפסול:

(1) "offer a solution" – הפסקה לא מציעה פתרון; היא מתארת סירוב.

(2) "importance of name and image" – נוגע אך רק כנימוק של החברה, לא מטרת הפסקה.

(3) "process of establishing a new identity" – מוזכר כעלות שהחברה מחששת ממנה, לא מתואר עצם התהליך. רק (4) מתאר את לב הפסקה.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שאלת עמדת-המחבר (inference): המחבר מדגיש שהשינויים החיצוניים "missed the point" ושהסימן "intrinsically connected with slavery", ושהחברה "perpetuating a symbol of historic wrongs" – עמדה שלילית המחייבת שינוי מלא. נפסול:

(1) "present form ... acceptable" – הפוך מעמדת המחבר.

(2) "done enough" – הפוך: המחבר טוען שלא נעשה מספיק.

(4) "should not have to change the name" – משקף את עמדת Quaker Oats, לא של המחבר. רק (3) נאמן לעמדתו.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: השלמת משפט לפי משמעות. המשפט אומר שילדים יפנים לומדים ל-_____ בין יד ימין לשמאל – כלומר, להבדיל ביניהן.

נעבור על המסיחים: extract (לחלץ/תמצית) ו-maintain (לקיים) ו-recommend (להמליץ) אינם מתאימים לרעיון של הבחנה בין שני צדדים. רק differentiate (להבדיל) משלים את המשפט הגיוני. מלכודת: extract נשמע דומה צלילית אך שונה במשמעות.

נסמן differentiate

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: מישהו מונה על ידי משרד החוץ כשגריר. appointed (מונה) מתאים בדיוק למינוי לתפקיד.

נעבור על המסיחים: offended (נעלב) – לא הגיוני עם 'as ambassador'; resolved (נפתר) – לא מתאים לבני-אדם; linked (קושר/צמוד) – לא מוסר משמעות של מינוי. רק appointed משלים את המשפט.

נסמן appointed

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: סרט ש-_____ שחקנים. starred (כיכב/בכיכובם) מתאים – סרט שבו כיכבו שחקנים.

נעבור על המסיחים: dragged (נגרר) – לא הגיוני; fussed (עשה מהומה) – לא מתאים; rebelled (מרד) – לא מתאים לסרט. רק starred משלים את המשפט.

נסמן starred

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: מרק מוכן על ידי _____ עצמות במים על להבה נמוכה. simmering (בישול על סף רתיחה) מתאים בדיוק ל'low flame for many hours'.

נעבור על המסיחים: pacifying (מרגיע) – לא מתאים לבישול; retrieving (אחזור) – לא מתאים; transmitting (משדר) – לא מתאים. רק simmering מתאר בישול איטי.

נסמן simmering

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: ניגוד בין היבשה למים, שאותו מסמן 'surprisingly graceful in the water'. אם במים הם חינניים באופן מפתיע, על היבשה הם Awkward (כבדי-תנועה/מביכים).

נעבור על המסיחים: Evident (ברור) – אין ניגוד; Identical (זהים) – סותר את הניגוד; Observant (קפדן) – לא רלוונטי. רק Awkward יוצר את הניגוד ש-'surprisingly' מחייב.

נסמן Awkward

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: הרומנים נודעים בשל _____ מציאותי של אלימות. portrayal (תיאור) מתאים – תיאור מציאותי של אלימות.

נעבור על המסיחים: contraction (התכווצות) – לא מתאים; abduction (חטיפה) – לא מתאים ל'של אלימות'; obedience (ציות) – מנוגד לאלימות. רק portrayal מתאים לתיאור ספרותי.

נסמן portrayal

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: _____ ללחץ מצד פעילים, הקהילה אסרה יבוא. Yielding to pressure (להיכנע/לוותר ללחץ) מתאים – הכניעה ללחץ הובילה לאיסור.

נעבור על המסיחים: Numbing (גורם לאיבוד תחושה) – לא מתאים; Leaping (קופץ) – לא מתאים; Hauling (גורר/מוביל) – לא מתאים ל'to pressure'. רק Yielding מתאים לצירוף 'yield to pressure'.

נסמן Yielding

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מערכת העצבים מאפשרת לתפוס _____ כמו אור וריח. stimuli (גירויים) מתאים – אור וריח הם דוגמאות לגירויים חושיים.

נעבור על המסיחים: criteria (קריטריונים) – לא נתפסים בחושים; theses (תזות) – לא מתאים; alumni (בוגרים) – לא מתאים. רק stimuli – גירויים שניתנים לתפיסה חושית.

נסמן stimuli

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי: פבריטוס היה התלמיד המוכשר ביותר של רמברנדט ('most gifted pupil'). עלינו לנסח מחדש את הרעיון בלבד.

נעבור על המסיחים:

(1) 'studied under Rembrandt' – נכון עובדתית אך מאבד את 'most gifted', נפסול;

(2) 'encouraged him to study painting' – מידע שלא נמסר, נפסול;

(3) 'favored him over other students' – העדפה אינה זהה לכשרון, מידע נוסף, נפסול. רק (4) 'מוכשר יותר מכל תלמידיו האחרים' שומר על משמעות 'most gifted'.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. המשפט המקורי: האפיפיור שיחק תפקיד מרכזי ('instrumental role') במפלת הקומוניזם.

נעבור על המסיחים:

(1) 'predicted the fall' – שינוי המשמעות (ניבא במקום השפיע), נפסול;

(3) 'תרומתו נשמרה בסוד' – מידע שלא נמסר, נפסול;

(4) 'לאחר הנפילה השיג יותר השפעה' – היפוך סדר הסיבה-תוצאה, נפסול. רק (2) 'helped bring about the collapse' = עזר לגרום למפלה, זהה ל'instrumental role'.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. המשפט המקורי: צריכת הפחם של סין הוכפלה (פי 2) בין 2000 ל-2011.

נעבור על המסיחים:

(2) 'הייתה המובילה העולמית' – מידע נוסף שלא נמסר, נפסול;

(3) 'הגבוהה ביותר מאז 2000' – 'הוכפלה' ≠ 'השיא', שינוי משמעות, נפסול;

(4) 'ייצוא הפחם הוכפל' – החלפת consumption ב-exports, נפסול. רק (1) 'twice as much' = פי 2, שומר על 'doubled'.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי: הלוריס האיטי, הנמצא באסיה, הוא הפרימט הארסי היחיד בעולם ('sole venomous').

נעבור על המסיחים:

(1) 'הפרימט היחיד היליד באסיה' – שינוי משמעות (יחיד באסיה במקום ארסי יחיד), נפסול;

(2) 'הכי אגרסיבי' – ארסי ≠ אגרסיבי, נפסול;

(3) 'מין בסכנת הכחדה' – מידע שלא נמסר, נפסול. רק (4) 'יש רק פרימט ארסי אחד בעולם' = 'sole venomous primate'.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת כותרת דורשת כותרת שמכסה את כל הקטע – המצאת שיטת ברייל שנתנה לעיוורים גישה למילה הכתובה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'How the Braille System Works' – צר מדי, הקטע לא מתמקד רק באופן הפעולה, נפסול;

(2) 'The Life and Achievements of Louis Braille' – רחב מדי, הקטע עוסק בשיטה ולא בביוגרפיה, נפסול;

(3) 'Night Writing' – מדגיש פרט משני (פסקאות 2-3 בלבד), נפסול. רק (4) משלב את ברייל ואת הרעיון המרכזי (הבאת המילה הכתובה לעיוורים).

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הפסקה השניה מתארת כיצד ברייל שמע הרצאה על 'כתיבת לילה' צבאית שהיוותה לו השראה לפיתוח שיטתו.

נעבור על המסיחים:

(2) 'the National Institute' – נזכר רק בדרך אגב, לא מוקד הפסקה, נפסול;

(3) 'Braille's education' – צר מדי, הפסקה מדגישה את מקור ההשראה ולא את החינוך, נפסול;

(4) 'why night writing was difficult' – פרט משני בלבד בתוך הפסקה, נפסול. רק (1) לוכד את הרעיון המרכזי – מקור ההשראה לשיטה.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הפסקה אומרת שברייל קיבל מלגה למוסד הלאומי לעיוורים בפריז, 'one of the few schools of its kind in the world' – כלומר לא היו הרבה בתי-ספר כמוהו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'אחד התלמידים הצעירים' – לא נאמר בפסקה, נפסול;

(2) 'ברייל היה מרצה' – הוא היה תלמיד, לא מרצה, נפסול;

(4) 'כתיבת לילה הומצאה שם' – היא הומצאה בצבא, לא במוסד, נפסול. רק (3) נתמך ב'few schools of its kind'.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. בשורה 10: 'הצבא בסופו rejected את המערכת כי הייתה מסובכת מדי'. אם המערכת לא מעשית, הצבא החליט לא להשתמש בה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'tried to improve' (ניסה לשפר) – הפוך מדחייה, נפסול;

(2) 'did not share' (לא חלק) – לא בדיוק rejected, נפסול;

(3) 'began to teach' (החל ללמד) – הפוך מדחייה, נפסול. רק (4) 'decided not to use' = דחה/החליט לא להשתמש.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הפסקה השלישית מפרטת את שיטת ברייל: שיש נקודות, מהירות קריאה, הוספת מספרים ותווים מוזיקליים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'דמיון בין ברייל לכתיבת לילה' – הפסקה מדגישה דווקא הבדלים, נפסול;

(2) 'כיצד מיוצגים תווים מוזיקליים' – נזכר בקצרה בלבד, פרט משני, נפסול;

(4) 'צירופי הנקודות' – חלק קטן בלבד מהפסקה, צר מדי, נפסול. רק (3) 'לפרט את שיטת ברייל' מכסה את כל הפסקה.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הקטע עוסק בכך שהתיירים מציפים את איי אורקני וגורמים נזק – 'פולשים מודרניים', בהקבלה לוויקינגים שפלשו בעבר.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מימי הוויקינגים ועד היום' – רוב הקטע על ההווה, לא סקירה היסטורית, נפסול;

(2) 'האיים היפים ביותר' – צר מדי, נפסול;

(4) 'האתרים ההיסטוריים' – פסקה אחת בלבד, נפסול. רק (3) לוכד את הרעיון המרכזי: הפולשים המודרניים (תיירים).

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הפסקה השניה מתארת מה מושך תיירים לאיים: נופים, חיי-טבע, ואתרים היסטוריים כמו סקארה בראי.

נעבור על המסיחים:

(2) 'היסטוריית סקארה בראי' – צר מדי, רק דוגמה אחת, נפסול;

(3) 'היופי וחיי הטבע' – צוין בפתיחה אך הפסקה ממשיכה לאתרים, נפסול;

(4) 'סקארה בראי ואתרי מורשה נוספים' – מוזכר רק אתר אחד, לא 'אחרים', נפסול. רק (1) מכסה את כל הפסקה – מה מושך תיירים.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הפסקה השלישית מתארת כיצד התיירים גורמים נזק ומפריעים – אתגר שניצבים בפניו תושבי האיים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להסביר את העלייה בתיירות' – הפסקה עוסקת בנזק, לא בסיבות העלייה, נפסול;

(3) 'התקרית בקתדרלת סיינט מאגנס' – דוגמה בלבד, פרט משני, נפסול;

(4) 'הנזק לאתרים' – צר מדי, הנזק רחב מאשר לאתרים בלבד, נפסול. רק (2) 'אתגר שניצבים בפניו תושבי האיים' מכסה את כל הפסקה.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הפסקה האחרונה: גודווין ייעץ למועצה, ובעקבות המלצותיו החלו להסדיר את קצב הגעת ספינות הנופש ולגבות מהן תשלום – משתמע שהוא מאמין שצריך פחות תיירים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'התבקש להיות חבר מועצה' – הוא רק ייעץ, לא היה חבר, נפסול;

(3) 'ספינות לא יורשו לעגון כלל' – ההמלצה היא להסדיר ולגבות, לא לאסור לחלוטין, נפסול;

(4) 'תיירים חייבים לקבל יחס של מבקרים ולא פולשים' – משתמש בניסוח הסיום אך מייחס לגודווין אמירה שלא אמר, נפסול. רק (2) ניתן להסיק מהמלצותיו.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. בפסקה השלישית נכתב: 'the majority of whom visit while on cruises touring northern Europe' – רוב המבקרים מגיעים במסגרת שיוטי-נופש.

נעבור על המסיחים:

(2) 'לראות אתרים היסטוריים' – אלה משכים אך לא נאמר שרוב המבקרים באים בשלם, נפסול;

(3) 'בשל הנופים וחיי-הטבע' – לא צוין כסיבה לרוב, נפסול;

(4) 'בשל הקתדרלות והקפלות' – לא נמסר, נפסול. רק (1) נתמך ישירות ב-'while on cruises'.

נסמן (1)

«נסמן».