פתרון הבחינה הפסיכומטרית סתיו 2023 — טקסט מלא

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה שבה עלינו לנסח יחס מדויק בין שתי המילים.

הכלי: נבנה משפט־יחס קצר וחד־משמעי ונחפש את הזוג שמתאים לו בדיוק. היחס בבסיס: דבר שהוא סָבוּך — הפעולה להתיר מבטלת את מצבו (מפסיקה את הסבך); כלומר הפועל מבטל את התכונה שבשם התואר.

נבדוק:

(1) שביר : לתקן — מתקנים דבר שבור, לא דבר שביר; התיקון אינו מבטל 'שבירוּת', נפסלת.

(2) חבוי : למצוא — דבר חבוי, הפעולה למצוא מבטלת את היותו חבוי (חושפת אותו) — בדיוק אותו יחס, מתאימה.

(3) קטן : לכווץ — לכווץ עושה דבר קטן יותר, מעצים את התכונה במקום לבטלה; מלכודת של היפוך כיוון.

(4) בולט : להבחין — ההבחנה היא תוצאה של הבליטוּת, לא ביטול שלה.

המלכודת: בתשובה (3) הפועל מעצים את התכונה במקום לבטלה — הפוך מהיחס הנדרש.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של כלי ותכליתו.

הכלי: נשים לב שמחבת אינה משמשת ישירות לאכילה — היא כלי שבו מכינים מזון, והמזון אחר כך נאכל; כלומר כלי שמייצר תוצר, והפועל הוא ה'צריכה' של אותו תוצר.

נבדוק:

(1) שמיכה : לישון — שמיכה משמשת בזמן השינה, אך אינה מייצרת תוצר שאותו 'ישנים'; יחס שונה.

(2) עט : לקרוא — בעט כותבים, והכתוב נקרא אחר כך; הכלי מייצר תוצר (טקסט) שנצרך בפעולת הקריאה — בדיוק כמו מחבת שמייצרת מזון שנאכל. מתאימה.

(3) מחט : להשחיל — ההשחלה היא פעולה שעושים במחט עצמה, לא צריכה של תוצר שהמחט ייצרה.

(4) גרזן : לחטוב — הגרזן חוטב ישירות; זו התכלית הישירה של הכלי, בעוד שמחבת אינה 'אוכלת' ישירות.

המלכודת:

תשובה (4) מציגה את הפעולה הישירה של הכלי (לחטוב), אך היחס בשאלה הוא לפעולה הבאה אחריו (לאכול), לא לתפקוד הישיר (לטגן).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של פועל פעיל וצורתו הסבילה.

הכלי: נזהה את מבנה הזוג — מָחַל (פעולה פעילה: העניק מחילה) והתוצאה שהדבר נִסְלַח (סביל: זכה למחילה); אותה משמעות בדיוק, פעיל מול סביל.

נבדוק:

(1) שתק : נאלם — שני מצבים של שתיקה, אך אין כאן פעולה פעילה על מושא שהופך לסביל; שתיקה היא מצב עצמי, לא פעולה שמחוללת סביל.

(2) הסביר : בואר — הסביר (פעיל) והדבר בּוֹאַר (סביל) — אותה פעולה ממש בשתי הצורות, כמו מָחַל/נִסְלַח. מתאימה.

(3) משך : נקרע — משיכה עלולה לגרום קריעה, אך 'למשוך' ו'להיקרע' אינן אותה פעולה; יחס של סיבה ותוצאה שונה.

(4) פָּשַׁע : נשפט — הפשע מוביל למשפט, אך אלה שתי פעולות שונות (חטא מול שיפוט), לא פעיל/סביל של אותה פעולה.

המלכודת: תשובות (3) ו־(4) מפתות ביחס סיבה־תוצאה, אך היחס הנדרש הוא אותה פעולה בפעיל ובסביל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של עצם ומצב תפעולי.

הכלי: נשאל אילו מצבים אופייניים יש לעצם. לנורה שני מצבים הפיכים ותקינים: דולקת או כבויה; 'כבויה' הוא אחד משני מצביה הרגילים. נחפש עצם עם שני מצבים הפיכים כאלה.

נבדוק:

(1) פרח : נבול — נבילה היא בלייה ודעיכה, לא מצב תפעולי הפיך רגיל של הפרח.

(2) ברז : דולף — דליפה היא תקלה, לא אחד ממצביו התקינים של הברז (פתוח/סגור).

(3) תריס : פתוח — לתריס שני מצבים הפיכים ותקינים: פתוח או סגור; 'פתוח' הוא בדיוק כמו 'כבויה' אצל הנורה. מתאימה.

(4) כְּתב : מחוק — 'מחוק' הוא תוצאה של פעולת מחיקה שהורסת את הכתב, לא מצב תפעולי הפיך.

המלכודת:

(2) ו־(4) מציגים מצב של תקלה או הרס, ואילו היחס הנדרש הוא מצב תקין והפיך (אחד משניים).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של פועל היוצר מצב ושם־התואר המתאר את המצב.

הכלי: נפרש את הזוג — קָפַץ במובן 'סגר, הידק' (כמו 'קפץ את פיו'/'קפץ את ידו') והתוצאה שהדבר סָגוּר; פועל שמחולל מצב, ושם־התואר שהוא אותו מצב.

נבדוק:

(1) חג : עגול — 'חג' הוא לנוע במעגל, ו'עגול' צורה; הקשר רופף ואינו 'יוצר את המצב'.

(2) צנח : נמוך — צניחה היא ירידה, אך 'נמוך' אינו תוצר ישיר של הצניחה.

(3) זקף : ניצב — זָקַף (העמיד זקוף) והתוצאה שהדבר נִצָּב (עומד זקוף) — בדיוק פועל שיוצר את המצב ושם־התואר של אותו מצב, כמו קפץ/סגור. מתאימה.

(4) גָּבה : נישא — 'גבה' ו'נישא' קרובים, אך 'גבה' הוא בעיקר עמידה (הפך גבוה) ו'נישא' מציין רוממות, ולא התוצאה הישירה של פעולה מעבירה על מושא.

המלכודת: לקרוא 'קפץ' במובן 'זינק/דילג' במקום 'סגר/הידק' — הפירוש הנכון כאן הוא סגירה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של אופן־דיבור והתכונה המאפיינת אותו.

הכלי: 'ניבל את פיו' פירושו לדבר בגסות — דיבור שהאיכות המאפיינת אותו היא גסות. נחפש זוג שבו ביטוי של אופן־דיבור מוצמד לשם התכונה של אותו דיבור.

נבדוק:

(1) הלבין את פניו : בושה — 'הלבין פני' הוא לבייש אדם אחר; הבושה אינה תכונת הדיבור אלא רגש המושא.

(2) חשק את שיניו : כעס — חשיקת שיניים היא מחווה גופנית, לא אופן דיבור.

(3) דיבר על ליבו : שכנוע — 'דיבר על ליבו' הוא לשכנע/לנחם; השכנוע הוא מטרת הפעולה, לא איכות אופן־הדיבור.

(4) דיבר גבוהה גבוהה : מליצה — 'דיבר גבוהה גבוהה' הוא לדבר בהתנשאות ובסגנון מנופח, והמליצה היא בדיוק איכות הדיבור המליצי — כמו ניבל־את־פיו שאיכותו גסות. מתאימה.

המלכודת:

(3) מפתה כי גם הוא ביטוי של דיבור, אך הוא מציין מטרה (שכנוע) ולא את אופיו/איכותו של הדיבור.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת רעיון מרכזי של פסקה.

הכלי: נזקק את הפסקה למשפט אחד ונבדוק איזו תשובה תופסת את הגרעין. הפסקה מתארת לולאה: צריכת סוכר גורמת לפעילות עצבית מוגברת באזורי ההנאה, והפעילות המוגברת מעודדת בתורה עוד צריכת סוכר — מעגל הזנה הדדי.

נבדוק:

(1) 'צריכה תכופה של סוכר... גורמת לצריכה נוספת... וחוזר חלילה' — בדיוק המעגל שתואר, על שני כיווניו. מתאימה.

(2) מתארת רק כיוון אחד (המקור לצורך בסוכר) ומאבדת את ההדדיות והמעגליות.

(3) 'רמת הפעילות תלויה בכמות הסוכר' — שוב כיוון אחד בלבד, ובדגש הפוך.

(4) 'פעילות אינטנסיבית מדי' — מוסיפה שיפוט ('מדי') שאין בפסקה ומאבדת את המעגל.

המלכודת: תשובות שמתארות חצי מהמעגל (כיוון אחד) נשמעות נכונות אך אינן 'הרעיון המרכזי', שהוא ההדדיוּת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פירוש של משל.

הכלי: נפרק את המשל לגורמיו ונתאים כל דימוי למציאות. 'חפץ גדול ממדים' = דרישות השכר הגבוהות של המועמדים; 'פתח קטן' = השכר הנמוך שהחברה מוכנה לשלם; 'להגדיל את הפתח' = להעלות את השכר. המנהלת אומרת: במקום לנסות שוב ושוב לדחוס מועמדים יקרים דרך שכר נמוך, יש 'להגדיל את הפתח' — כלומר להעלות את השכר.

נבדוק:

(1) שדורשי השכר הגבוה מתאימים ביותר — אין לכך זכר במשל.

(2) שהמגישים בשנית ידרשו שכר גבוה אף יותר — המשל אינו עוסק בגובה הדרישה בסבב הבא.

(3) שאפשר לשכנע את המועמדים המקוריים לדרוש פחות — זה בדיוק ההפך מ'להגדיל את הפתח'; זה עדיין ניסיון לדחוס דרך פתח קטן.

(4) שעל החברה להגדיל את השכר — בדיוק 'להגדיל את הפתח'. מתאימה.

המלכודת:

(3) מפתה כי הוא 'פותר' את הבעיה, אך הוא ממשיך את הגישה שהמנהלת פוסלת (התאמת המועמד לפתח, ולא הפתח למועמד).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת היסק לוגי עם אי־שוויונות ומילות שלילה.

הכלי: נתרגם כל נתון לאי־שוויון, תוך זהירות במילות ההיפוך 'אינו'. נתון א: ביתו של דורון 'אינו גדול' מבית בני ⇐ דורון ≤ בני. נתון ב: ביתו של דורון 'אינו קטן' מבית יורם ⇐ דורון ≥ יורם. מכאן: יורם ≤ דורון ≤ בני, ובפרט יורם ≤ בני. נבדוק אילו טענות אפשריות:

(1) כולם שווים — ייתכן (יורם=דורון=בני).

(2) בני גדול מיורם — ייתכן (יורם ≤ בני, ייתכן ממש קטן).

(3) כולם שונים — ייתכן (יורם<דורון<בני).

(4) 'ביתו של בני קטן מביתו של יורם' ⇐ בני < יורם — סותר את יורם ≤ בני שהוכח, ולכן לא ייתכן. זו התשובה ל'איזו לא תיתכן'.

המלכודת: מילות השלילה 'אינו גדול'/'אינו קטן' — מי שקורא 'גדול'/'קטן' בלי ההיפוך מקבל כיוון הפוך.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'מה עולה מן הפסקה' (היסק זהיר).

הכלי: נסמוך רק על מה שנאמר במפורש ונימנע מהוספות. הפסקה: כותבי הביוגרפיות בני התקופה הקלסית התמקדו במצביאים ובשליטים, לא במשוררים ובהוגים; ולכן כשדורות מאוחרים באו 'לתקן את המעוות', לא נמצאו להם מקורות מהימנים.

נבדוק:

(1) שהכותבים הקלסיים לא כתבו על ההוגים 'מכיוון שלא היה בידיהם מידע אמין' — היפוך סיבה; הם לא כתבו כי התמקדו בשליטים, וחוסר המידע האמין התגלה מאוחר יותר.

(2) 'זכו לתיאור אמין רק בדורות מאוחרים' — הפוך; הדורות המאוחרים דווקא לא מצאו מקורות מהימנים.

(3) 'בדורות שאחרי התקופה הקלסית היו שביקשו להעלות על הכתב את תולדות חייהם' — בדיוק 'כשבאו בני דורות מאוחרים לתקן את המעוות'. עולה ישירות. מתאימה.

(4) שהביוגרפיות הקלסיות (על המצביאים) לא היו מהימנות — הפסקה אינה טוענת זאת; היא מדברת על היעדר מקורות על ההוגים.

המלכודת: לגרור מסקנה על אמינות הביוגרפיות שכן נכתבו, בעוד הפסקה עוסקת במה שלא נכתב.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'כיצד' — זיהוי המנגנון בפסקה.

הכלי: נאתר את השרשרת הסיבתית המדויקת שהפסקה מציעה. הרעיון: תפוחי אדמה טמונים באדמה וקשה לבזוז אותם במהירות; החיילים העדיפו לבזוז דגן מן האסמים, וגם כשהיו רק תפוחי אדמה, הם לא שהו מספיק זמן כדי לחפור את כולם — ולכן נשאר מזון למקומיים.

נבדוק:

(1) 'תחליף תזונתי לדגן שקשה לגדלו במלחמה' — הפסקה אינה עוסקת בקושי לגדל דגן אלא בקושי לבזוז.

(2) 'התושבים הסתפקו בתפוחי אדמה ונתנו את הדגן לחיילים' — לא נאמר; החיילים בזזו את הדגן בעצמם.

(3) 'תפוחי האדמה היו מקור מזון שקשה לבזוז, דבר שמנע מהתושבים לרעוב' — בדיוק המנגנון: קושי הביזה הותיר מזון בידי המקומיים. מתאימה.

(4) 'אפשרה לחיילים הרעבים לשרוד' — הפוך; ההגנה היא על המקומיים, לא על החיילים.

המלכודת:

(4) הופך את המוטב — הפסקה מסבירה כיצד נשמר מזון לתושבים, לא לחיילים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'מה עולה מן הפסקה' (היסק).

הכלי: נבדוק כל טענה מול מה שנאמר במדויק. הפסקה: מכשיר מעקב־אחר־העין מודד מיקוד מבט וגודל אישון, ומשינויים בשני מדדים אלו מסיקים על עיבוד מוחי — הן של גירויים חזותיים והן של גירויים בחושים האחרים.

נבדוק:

(1) 'עיבוד של גירוי לא־חזותי אינו גורר שינויים במבט ובאישון' — הפוך; דווקא מן השינויים האלה מסיקים על עיבוד לא־חזותי.

(2) 'המכשיר עוקב גם אחר איברי חישה אחרים' — לא; הוא עוקב רק אחר העין (מבט ואישון), וממנה מסיקים על שאר החושים.

(3) 'מעקב אחר שינויים במבט ובאישון עשוי לספק תובנות על עיבוד גירוי לא־חזותי' — בדיוק מה שנאמר ('והן של גירויים הנקלטים בחושים האחרים'). מתאימה.

(4) 'השינויים הגדולים ביותר... כשמעבדים גירוי חזותי' — השוואת עוצמה שאין בפסקה.

המלכודת:

(2) מבלבל בין מה שהמכשיר מודד (העין בלבד) לבין מה שמסיקים ממנו (גם חושים אחרים).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים רב־חלקית, ומפתח הפתרון הוא עקביות לוגית בין החלקים.

הכלי: נקבע תחילה את החלק הראשון לפי ההמשך המדגים. הרישא: 'השימוש בכוח לא נתפס... ___ כמפלט אחרון', והדוגמה נועדה להראות שהמנהיג ראה בכוח מוצא אחרון בלבד — כלומר ניסה דרכי שלום קודם. לכן החלק הראשון חייב להיות 'אלא' ('לא נתפס... אלא כמפלט אחרון' = רק כמפלט אחרון); 'רק' ('לא נתפס רק כמפלט אחרון') הופך את המשמעות. זה פוסל את (2) ואת (4). בין (1) ל־(3):

(1) 'הוא לא ניסה להחזיר את המורדים בדרכי שלום, לפני שפתח במאבק אלים' — סותר את היות הכוח מוצא אחרון.

(3) 'בטרם ניסה להחזיר את המורדים בכוח הזרוע, השתמש בכל האמצעים האחרים' — בדיוק מדגים מוצא אחרון: קודם כל שאר האמצעים, ורק אז הכוח. מתאימה.

המלכודת:

(4) מדגים יפה 'מוצא אחרון' בסיפא, אך נכשל ברישא ('רק כמפלט אחרון' עם 'לא נתפס') — יש לבדוק את כל החלקים יחד.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים, והציר הוא התאמת מילת הקישור לתוכן.

הכלי: נבחן איזו הרכבה יוצרת משפט עקבי. 'תאונת פגע וברח' פירושה שנהג פוגע ובורח בלי לסייע. המספר מספר שהנהג שפגע ברכבו דווקא עצר כדי לסייע. אם פגע־וברח הוא אירוע נדיר במדינה (כלומר נהגים בדרך כלל עוצרים), אזי עצירה היא הצפוי, וכדי בכל זאת להיות מופתע ממנה נדרשת מילת ניגוד — 'אף ש...'.

נבדוק:

(1) 'אף / נפוץ / לא הופתעתי / המשיך בלי' — אם נפוץ, אי־ההפתעה עקבית ודורשת 'מכיוון', לא 'אף ש'; מילת הקישור שגויה.

(2) 'מכיוון / נדיר / הופתעתי / עצר' — 'מכיוון שנדיר, הופתעתי שעצר' סותר (אם נדיר, עצירה צפויה ולא מפתיעה).

(4) 'מכיוון / נדיר / לא הופתעתי / המשיך בלי' — 'מכיוון שנדיר, לא הופתעתי שברח' סותר (אם נדיר, בריחה כן מפתיעה).

(3) 'אף / נדיר / הופתעתי / עצר' — 'אף שידעתי שפגע־וברח נדיר, הופתעתי שהנהג עצר לסייע' — הניגוד 'אף ש' מיישב את ההפתעה. מתאימה.

המלכודת: לבחור מילת קישור סיבתית ('מכיוון') במקום ניגודית ('אף ש') בלי לבדוק את כיוון הלוגיקה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים רב־חלקית על שתי תורות יריבות (קרמיטית וגמזונית).

הכלי: נאחז בשני עוגנים. עוגן א — הסיפא: 'בשעה ש___ בכור מחצבתה, הופיעה ועלתה דווקא בארץ אלטוניה'; הניגוד ל'עלתה' דורש 'דָּעַךְ כוכבה' (שקע במקום המוצא, פרח במקום אחר), לא 'דרך כוכבה' (זרח). זה פוסל את (1) ואת (2). עוגן ב — ההיגיון הכולל: 'אומנם ___ במלחמה... אך אין פירוש הדבר שהתורה ___ [נעלמה]' — הצד שעליו נאמר שלא נעלם הוא הצד המפסיד, ששרד באלטוניה. נבדוק את (3) ו־(4):

(3) 'הקרמיטית נחלו תבוסה... אך אין פירוש הדבר שהתורה הקרמיטית משלה בכיפה' — לא הגיוני: אחרי תבוסה מסיקים 'לא נעלמה', לא 'לא שלטה'.

(4) 'הקרמיטית ניצחו והנחילו תבוסה לגמזונית אף בארץ מוצאם, אך אין פירוש הדבר שהתורה הגמזונית אבדה כליל: בשעה שדעך כוכבה במקום מוצאה, עלתה באלטוניה' — עקבי לחלוטין: המנוצחת (הגמזונית) לא אבדה, אלא פרחה הרחק. מתאימה.

המלכודת: להיתפס ל'דרך כוכבה' (זרח) בסיפא, בעוד ההקשר 'ועלתה דווקא' דורש שקיעה במקום המוצא.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ביסוס טענה — עלינו למצוא את הנימוק שתומך בטענת 'הכלכלנים האחרים' שההצעה לא תפתור את הבעיה.

הכלי: נזהה את ההנחה שעליה נשענת ההצעה המקורית, ונחפש נימוק שמפיל אותה. ההצעה: העברת משאבים לבעלות פרטית תגרום לבעלים להגביל ניצול־יתר כדי לשמר את פרנסתם העתידית. כדי לשלול זאת צריך להראות שהבעלים הפרטיים בכל זאת ינצלו ניצול־יתר.

נבדוק:

(1) 'הבעלים הפרטיים יעדיפו רווח בטווח הקצר על פני הבטחת העתיד' — בדיוק מפיל את ההנחה: אם יעדיפו רווח מיידי, ידוגו דיג־יתר למרות הנזק העתידי, והבעיה לא תיפתר. מתאימה.

(2) 'חשוב להם לדאוג לעתידם הכלכלי' — דווקא תומך בהצעה המקורית.

(3) 'יעלה מחיר הדגים והצרכנים ייפגעו' — בעיה אחרת (פגיעה בצרכן), לא שאלת התכלות המשאב.

(4) 'לא יהיה להם אינטרס לקבל את המשאבים' — עוסק בנכונות לקבל בעלות, לא בשאלה אם ההתכלות תימנע לאחר ההעברה.

המלכודת:

(3) ו־(4) מציגים קשיים אמיתיים אך לא רלוונטיים לטענה שההצעה 'לא תפתור את הבעיה' של ניצול־היתר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תכנון ניסוי־בקרה: החוקרת רוצה להראות שהגורם השני (קושי ההגייה) הוא משני, ושההיכרות המוקדמת היא העיקר.

הכלי: ננסח איזו תוצאה מפרידה בין שני הגורמים ומראה שההיכרות גוברת. הפרדה חזקה תעמיד את שני הגורמים בכיוונים מנוגדים: פריטים מוכרים אך קשים להגייה מול פריטים לא־מוכרים אך קלים.

נבדוק:

(1) קרייני חדשות התקשו להגות מילים לא־מוכרות — עוסק בקושי הגייה בלבד, לא בזיכרון, ואינו מפריד בין הגורמים.

(2) הונגרים זכרו יישובים הונגריים טוב יותר — מבלבל שוב היכרות עם קלוּת הגייה (לשניהם יתרון אצל ההונגרים), לא מפריד.

(3) הונגרים זכרו מילים יום־יומיות טוב ממילים נדירות, 'ובמיוחד כשהנדירות היו קשות יותר להגייה' — כאן ההיכרות וההגייה מצטברים לאותו כיוון, כך שקושי ההגייה עדיין עשוי לתרום; לא מבודד.

(4) כימאים זכרו טוב יותר שמות מולקולות מוכרים־אך־קשים־להגייה מאשר מילים עבריות נדירות (לא־מוכרות אך קלות) — כאן ההיכרות מנוגדת לקושי ההגייה, וההיכרות גוברת; מכאן שקושי ההגייה משני. מתאימה.

המלכודת:

(3) נראה כמבודד בזכות 'קושי הגייה דומה', אך תוספת 'ובמיוחד כשהנדירות קשות יותר' מחזירה את קושי ההגייה כגורם תורם.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת איתור מפורש בפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור למשפט המגדיר. נאמר: 'בגופנו קיים צ'י... והוא זורם בערוצים המכונים מרידיאנים'. כלומר מרידיאנים = הנתיבים/הערוצים שבהם זורם הצ'י בגוף.

נבדוק:

(1) 'נקודות מפתח' — אלה נקודות הדיקור, לא המרידיאנים.

(2) 'הערוצים שדרכם הצ'י יוצא מגופנו' — הצ'י זורם בתוכם, לא יוצא דרכם החוצה.

(3) 'הנתיבים שבהם הצ'י זורם בגופנו' — בדיוק ההגדרה. מתאימה.

(4) 'חסימות בזרימת הצ'י' — חסימה היא סיבת המחלה, לא המרידיאן.

המלכודת: לבלבל בין המרידיאנים (הנתיבים) לבין נקודות הדיקור או החסימות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת תפקיד של פרט בקטע.

הכלי: נחזור לשורה 11 ונשאל מה תפקיד האזכור. נאמר שהאקופונקטורה כמעט אבדה, 'אילולא התרחשה בסין בשנת 1949 המהפכה הקומוניסטית, ובזכותה הייתה לאקופונקטורה עדנה'. כלומר המהפכה מוזכרת כגורם להתחדשות ולעליית קרנה של האקופונקטורה בסין.

נבדוק:

(1) 'בגללה נחשבה מחסום לקדמה' — זה קיסר דאוגואנג, לא המהפכה.

(2) 'בעקבותיה עלתה קרנה של האקופונקטורה בסין' — בדיוק 'הייתה לאקופונקטורה עדנה'. מתאימה.

(3) 'השאיפה להחיות את הרפואה הסינית הייתה גורם להתרחשות המהפכה' — היפוך: המהפכה הביאה להחייאה, לא שההחייאה חוללה את המהפכה.

(4) 'הביאה לזניחת האקופונקטורה' — הפוך; היא הביאה לתחייתה.

המלכודת:

(3) הופך את כיוון הסיבתיות בין המהפכה להחייאת הרפואה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת עמדה לפי הפסקה השלישית.

הכלי: נאתר את שני המרכיבים בעמדת הממסד המערבי אחרי 1979. נאמר: הארגון פרסם רשימת מצבים 'שבהם הטיפול בדיקור עשוי להועיל', 'אף על פי כן נותר המנגנון שבבסיס השיטה בגדר תעלומה בעיני הממסד הרפואי המערבי'. כלומר: יש מצבים שבהם היא מועילה, אך לא ברור כיצד.

נבדוק:

(1) 'יש לערוך מחקרים כדי לבדוק יעילות' — הרי הניסויים כבר נעשו והרשימה כבר פורסמה; הבעיה היא המנגנון, לא היעילות.

(2) 'יש מצבים שהיא עשויה להועיל בהם, אך לא ברור כיצד' — בדיוק שני המרכיבים. מתאימה.

(3) 'קיום מרידיאנים הוכח' — הפוך; לצ'י ולמרידיאנים 'אין כל משמעות' בעיני הממסד.

(4) 'מחקרים חשפו את המנגנון' — הפוך; המנגנון נותר תעלומה.

המלכודת:

(3) ו־(4) מייחסים לממסד הכרה במנגנון/במרידיאנים, בניגוד מוחלט לפסקה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת איתור הסבר בפסקה הרביעית.

הכלי: נצטט את ההסבר המדויק. נאמר: 'האקופונקטורה ממריצה את שחרורם במוח של אופיואידים, כימיקלים הפועלים כמשככי כאבים טבעיים'. כלומר הדיקור מאיץ שחרור אופיואידים במוח.

נבדוק:

(1) 'מוחדרים לגוף משככי כאבים' — לא מוחדרים מבחוץ, אלא משתחררים בתוך המוח.

(2) 'הדיקור מאיץ את שחרורם של אופיואידים במוח' — בדיוק 'ממריצה את שחרורם במוח'. מתאימה.

(3) 'מרפאים את המחלה הגורמת לכאב' — ההסבר עוסק בהקלת כאב (משכך), לא בריפוי המחלה.

(4) 'זרימה טובה יותר של האופיואידים בגוף' — מדובר בשחרור במוח, לא בזרימה בגוף.

המלכודת: להחליף 'שחרור במוח' ב'החדרה מבחוץ' (1) או ב'זרימה בגוף' (4).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת 'מה עולה' מן הפסקה האחרונה.

הכלי: נשחזר את קו הטיעון. הפסקה מעלה חשד: המחקרים ש'הוכיחו כביכול' את יעילות האקופונקטורה היו מפוקפקים (לא ניטרלו אפקט פלצבו), וארגון הבריאות העולמי העלים עין מאיכותם הירודה בשל כוחה הפוליטי הגובר של סין.

נבדוק:

(1) 'חושש שעצם עריכת מחקרים תתפרש כזלזול' — לא; מה שעלול להתפרש כזלזול הוא שלילת האקופונקטורה, לא עצם המחקר.

(2) 'נכנע לבקשת הסינים להעלים עין ממחקרים שמצאו מקור בפלצבו' — הארגון העלים עין מאיכות המחקרים התומכים, לא ממחקרי־פלצבו, וגם לא מדובר ב'בקשת הסינים' מפורשת.

(3) 'התעלמות מממצאים שמצאו שהשיטה אינה יעילה' — הפסקה אינה מציגה ממצאים שהשיטה אינה יעילה, אלא מחקרים תומכים ומפוקפקים.

(4) 'אילולא היה מושפע משיקולים פוליטיים, סביר שלא היה סומך ידיו על ממצאי המחקרים שמצאו שהאקופונקטורה יעילה' — בדיוק: לולא הפוליטיקה, הארגון היה פוסל את המחקרים המפוקפקים ולא מאמץ אותם. מתאימה.

המלכודת:

(3) מחליף 'מחקרים תומכים ופגומים' ב'ממצאים ששללו יעילות' — דבר שלא נטען.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מבנה הקטע — מיפוי רצף הפסקאות.

הכלי: נתמצת כל פסקה בכותרת ונתאים לרצף. פסקה 1: הצגת האקופונקטורה (צ'י, מרידיאנים). פסקה 2: עליות וירידות במעמדה במערב ובמזרח בעקבות נסיבות פוליטיות־חברתיות (בוז לסין, קיסר דאוגואנג, המהפכה ומאו) — מגמות חברתיות שהשפיעו על מעמדה. פסקאות 3–4: יחס המדע/הרפואה המערבית אליה (בדיקה, תעלומת המנגנון, הסברי שיכוך כאב). פסקה 5: חשד וספק בכשרות הגושפנקה שהעניק ארגון הבריאות העולמי.

נבדוק:

(3) 'הצגת האקופונקטורה ← מגמות חברתיות שהשפיעו על מעמדה במזרח ובמערב ← היחס של המדע המערבי אליה ← פקפוק בכשרות הגושפנקה של ארגון הבריאות העולמי' — תואם בדיוק לרצף. מתאימה.

(1) 'פקפוק בתוקפה המדעי' מדלג על יחס המדע המפורט, ו'הבדלים מזרח/מערב' אינו לב פסקה 2.

(2) 'יישומיה במזרח' ו'ניסיונות להסביר את המנגנון' אינם מתארים נכונה את פסקה 2 (שהיא היסטורית־חברתית).

(4) 'הוכחות ליעילות' ו'הוכחות שאינה יעילה' — הקטע אינו מביא הוכחה מדעית לכאן או לכאן, אלא ספקנות וחשד.

המלכודת: תשובות שמכניסות 'הוכחות' חד־משמעיות, בעוד הקטע נשאר ברובד של ספק ומגמות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ועלינו למצוא את היחס המדויק בין המילים.

הכלי: ננסח משפט-קשר שמחבר את שתי המילים ונחפש את הזוג שמקיים אותו יחס בדיוק, כולל סדר המילים. נ

שים לב: רוגטקה היא כלי שמשגר אבן — האבן היא התחמושת של הרוגטקה. נחפש כלי-נשק ואת התחמושת שהוא משגר.

(2) תותח משגר פגז — פגז הוא התחמושת של התותח, בדיוק כמו אבן ברוגטקה.

נעבור על המסיחים:

(1) הדק אינו התחמושת של הרובה אלא חלק במנגנון הירי;

(3) נדן אינו נורה מן החרב אלא נרתיק שמכסה אותה;

(4) חץ אומנם נורה, אך מטרה אינה הכלי היורה — הסדר הפוך (המטרה נפגעת מן החץ).

המלכודת: להתפתות ל-(4) בגלל 'חץ' הנורה, בלי לשים לב שסדר המילים הפוך — במקור הכלי ראשון והתחמושת שנייה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נאפיין את היחס בין הפועל לשם ונדרוש אותו יחס בזוג הנבחר. נ

שים לב: 'לדעוך' מתאר כיצד אש הולכת ונחלשת בהדרגה עד כלותה — פועל של היעלמות הדרגתית. נחפש פועל של היעלמות הדרגתית ואת הדבר הנעלם.

(4) 'להתנדף' מתאר כיצד ריח הולך ומתפוגג בהדרגה עד כלותו — בדיוק אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לקמול' מתאים לצמח, לא למים;

(2) 'להסתנוור' הוא מה שקורה לאדם מן האור, לא תהליך שהאור עצמו עובר;

(3) 'להתבהר' אינו תהליך שהענן עובר עד היעלמותו (שמיים מתבהרים, לא ענן דועך).

המלכודת: לחפש קשר תוכני רופף לאש או לאור במקום את יחס ההיחלשות-עד-כליון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נמצא את משמעות התואר ביחס לשם. נ

שים לב: 'משכיל' הוא מי שיש בו ידע רב — עצם משמעות המילה היא 'בעל ידע רב'. נחפש תואר שמשמעותו 'בעל כמות רבה של' השם שלצידו.

(2) 'כבד' פירושו בעל משקל רב — בדיוק אותו מבנה: התואר מציין ריבוי של התכונה הנקובה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'נהנתן' הוא מי שרודף הנאות — יחס של רדיפה או התנהגות, לא 'בעל כמות רבה';

(3) 'עתיק' קשור לזמן רב שחלף, אך אינו 'בעל זמן' באותו מובן של החזקת כמות;

(4) 'מוצף' מתאר כיסוי במים מבחוץ, לא תכונה עצמית של ריבוי.

המלכודת: להיתפס לכל קשר בין תואר לשם, במקום לדרוש בדיוק 'בעל מידה רבה של'.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה עם ביטויים כבולים.

הכלי: נפרש כל ניב ונבדוק את היחס שלו למילה שלצידו, כולל כיוון היחס. נ

שים לב: 'הדיר רגליו' פירושו חדל לפקוד מקום — כלומר להפסיק להיות פוקד. היחס: ניב שמשמעותו הימנעות או חדילה מן התפקיד שהמילה השנייה מציינת.

(2) 'ניער חוצנו' פירושו התנער והסתלק — כלומר חדל להיות מעורב. אותו יחס בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) 'כרה אוזנו' פירושו להקשיב — כלומר להיות מקשיב, יחס הפוך (עשייה, לא הימנעות);

(3) 'פשט ידו' פירושו לבקש נדבה, לא חדילה מלהיות תורם;

(4) 'סעד את ליבו' פירושו אכל ושבע — גרימה חיובית, לא הימנעות.

המלכודת: לבחור ניב מאותו שדה-משמעות (כמו הקשבה) בלי לשים לב שכיוון היחס הפוך — כאן דרוש 'חדל מלהיות', לא 'הפך להיות'.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נבחין בהבדל שבין הפועל לשם — פעולה מלאה מול גרסה זמנית שלה. נ

שים לב: 'נתן' הוא מסירה מלאה וקבועה, ואילו 'השאלה' היא מסירה זמנית שממנה חוזר הדבר — גרסה זמנית של נתינה. נחפש פועל של פעולה מלאה ואת שם-הפעולה הזמני המקביל.

(3) 'חדל' הוא הפסקה מוחלטת, ו'הפוגה' היא הפסקה זמנית שאחריה חוזרת הפעילות — בדיוק אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לגימה' היא מנה קטנה של שתייה — יחס של כמות, לא של זמניות;

(2) 'תנומה' היא שינה קצרה — הבדל של משך, לא של פעולה-מלאה מול זמנית-חוזרת;

(4) 'עיכוב' ו'דחה' קרובים במשמעות ואינם יוצרים ניגוד קבוע-מול-זמני.

המלכודת: להסתפק בקשר הכללי 'פועל ושם-פעולה' בלי לדרוש דווקא את יחס הקבוע-מול-הזמני-החולף.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נאתר את הגוון הנוסף שהפועל השני מוסיף על הראשון. נ

שים לב: 'לסבור' הוא להחזיק בדעה באופן ניטרלי, ואילו 'לחשוד' הוא להחזיק בדעה בעלת מטען שלילי (חשד כלפי מעשה רע). היחס: פועל ניטרלי מול פועל מקביל בעל מטען שלילי.

(2) 'לדווח' הוא מסירת מידע ניטרלית, ו'להתלונן' הוא מסירת מידע בעלת מטען שלילי של תרעומת — אותו יחס בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להניח' ו'להסיק' נבדלים בכך שהסקה נשענת על ראיות — לא יחס של ניטרלי-מול-שלילי;

(3) 'לכעוס' ו'לזעום' נבדלים בעוצמה בלבד, ושניהם שליליים;

(4) 'לסכן' ו'להזהיר' מציינים גרימת סכנה מול אזהרה מפניה — יחס שונה לגמרי.

המלכודת: להיתפס לקרבה הכללית בין הפעלים ולבחור לפי עוצמה (3) במקום לפי תוספת המטען השלילי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת היחלשות טיעון.

הכלי: נזהה את ההנחה הסמויה שבבסיס ההשערה ונחפש עובדה שסותרת אותה. נ

שים לב: השערת יפעת היא שמספר התיירים לא עלה משום שאין די חדרי מלון — הנחה סמויה: המלונות היו מלאים, ולכן חוסר החדרים חסם גידול. כדי להחליש, נראה שהמלונות לא היו מלאים — שהיה מקום פנוי.

(4) בשנת 1997 התפוסה לא הייתה מלאה באף חודש — כלומר תמיד היה מקום פנוי, ולכן חוסר חדרים אינו יכול להיות הסיבה לכך שהמספר לא עלה. זה מחליש ישירות.

נעבור על המסיחים:

(1) קיצור הליכי היתר נוגע לעתיד ואינו משפיע על 1998;

(2) חופשה זולה יותר דווקא הייתה מעודדת עלייה, ואינה נוגעת לקיבולת החדרים;

(3) תגובות חיוביות למסע הפרסום אינן קשורות לשאלת החדרים.

המלכודת: לבחור עובדה שנשמעת רלוונטית לתיירות (המשבר הכלכלי) במקום זו שפוגעת בהנחת 'המלונות מלאים'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא של פסקה קצרה.

הכלי: נמקד את ההבדל שהפסקה עצמה מציבה בין שתי הגישות. נ

שים לב: הפסקה אומרת שהרפואה המערבית שמה דגש על טיפול הרופא במחלה, ואילו מטרת הטיפול ההוליסטי היא להעניק לאדם גישה למערכת הריפוי של עצמו. כלומר ההוליסטי אינו מרפא במקום החולה אלא מאפשר לו לרפא את עצמו.

(2) מנסחת בדיוק זאת: המטפלים ההוליסטיים אינם מנסים לרפא את החולה אלא לאפשר לו לרפא את עצמו.

נעבור על המסיחים:

(1) שגויה — האנרגיות טבועות בחולה, לא במטפלים;

(3) מגזימה — הפסקה אינה טוענת שאין צורך בטיפול כלל, אלא שהטיפול מכוון את האדם אל עצמו;

(4) ממציאה סדר פעולות ('לשחרר לפני שיפנה לטיפול') שאינו בפסקה.

המלכודת: לבחור ניסוח קיצוני (3) שנשמע 'הוליסטי' אך חורג מן הכתוב.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת פירוש טיעון באמצעות אנלוגיה.

הכלי: נפענח את המשל של מתתיהו ונתרגם אותו חזרה לנושא המגזין. נ

שים לב: מתתיהו לועג לעצה לכבות את מנועי המטוס כדי לחסוך דלק — אבסורד, כי המנועים הם שמחזיקים את המטוס באוויר, ופגיעה בהם מפילה אותו. המקבילה: הכותבים הבכירים הם 'המנועים' של המגזין — הם שמחזיקים אותו, ופיטוריהם יפילו אותו.

(1) מבטאת בדיוק זאת: הקוראים ימשיכו לרכוש את המגזין רק אם הכותבים הבכירים ימשיכו לכתוב בו — כלומר הכותבים חיוניים לקיומו.

נעבור על המסיחים:

(2) עוסקת בהשוואת גובה ההוצאות — לא לב האנלוגיה;

(3) קוראת להרחבת הסגל — טענה חדשה שאינה במשל המנועים;

(4) טוענת שהמגזין אבוד בכל מקרה — אך מתתיהו אינו אומר שאין הצלה, אלא שהצעד המסוים הרסני.

המלכודת: לבלבל בין 'הצעד הרסני כי פוגע בחיוני' (הכוונה) לבין 'המצב אבוד ממילא' (4).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת היגיון על סמך נתוני הקטע.

הכלי: לבן הוא כוכב C, שאליו מגיעים גם פאונים וגם נימפות; נבדוק כל אפשרות לשתי דרכי-התנועה. נ

שים לב: מסלול הפאונים הוא A→B→C→D→A ומסלול הנימפות A→E→C→F→A, וכל דילוג הוא שלושה חודשים. יצור על C: אם הוא פאון, לפני שלושה חודשים היה על B (אדום) ולפני שישה על A (צהוב); אם הוא נימפה, לפני שלושה חודשים היה על E (צהוב) ולפני שישה על A (צהוב). לכן בשני המקרים לפני שישה חודשים היה על A — צהוב.

(3) 'היה בהכרח צהוב לפני שישה חודשים' — נכון.

נעבור על המסיחים:

(1) בעוד שלושה חודשים פאון יהיה D (אדום) אך נימפה F (כחול) — לא בהכרח אדום;

(2) מאותה סיבה — לא בהכרח כחול;

(4) לפני שלושה חודשים פאון היה B (אדום) — לא בהכרח צהוב.

המלכודת: לבדוק רק אחד המינים; חובה לוודא שגם הפאון וגם הנימפה מקיימים את הטענה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת היגיון על סמך נתוני הקטע.

הכלי: נזהה את מין כל יצור לפי צבעו הנוכחי ולפי התנאי שכולם צהובים כעבור דילוג. נ

שים לב: היצור הכחול נמצא על F, ורק נימפות עוברות ב-F; אחרי דילוג F→A (צהוב), וכעבור דילוג נוסף A→E (צהוב) — כלומר יישאר צהוב. שני היצורים האדומים חייבים להיות על D דווקא (פאון: D→A צהוב), שכן פאון על B היה הופך ללבן (B→C) — בסתירה לכך שכולם צהובים; לכן שניהם פאונים על D, וכעבור דילוג נוסף A→B (אדום) — כלומר יחדלו להיות צהובים. אם כן, מבין השלושה רק היצור שהיה כחול (הנימפה) יישאר צהוב.

(1) 'אחד' — נכון.

נעבור על המסיחים:

(2) 'שניים' — מניח בטעות ששני האדומים יישארו צהובים;

(3) 'כל השלושה' — מתעלם מכך שהפאונים ממשיכים ל-B;

(4) 'אף לא אחד' — מתעלם מן הנימפה שממשיכה ל-E צהוב.

המלכודת: לשכוח שהנתיב ממשיך צעד נוסף — צהוב עכשיו אינו מבטיח צהוב בעתיד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת היגיון על סמך נתוני הקטע.

הכלי: לכל קבוצת יצורים נבדוק לאן תגיע אחרי דילוג, ונבחין היכן המין ודאי והיכן לא. נ

שים לב: שניים על D — D נמצא רק במסלול הפאונים, ולכן שניהם פאונים ויעברו ל-A (צהוב); שניים על F — F רק במסלול הנימפות, ולכן שניהם נימפות ויעברו ל-A (צהוב); כך ארבעה ודאי יהיו צהובים. שניים על A — A משותף לשני המינים, ולכן ייתכן שיעברו ל-B (פאון, אדום) או ל-E (נימפה, צהוב); מספרם הצהוב אינו ודאי ונע בין 0 ל-2. לכן סך הצהובים נע בין 4 ל-6, והטענה היחידה שבהכרח נכונה היא '4 לפחות'.

(4) נכון.

נעבור על המסיחים:

(2) '4 בדיוק' — ייתכנו גם 5 או 6;

(1) '6 בדיוק' ו-(3) '5 לכל היותר' — אינם מובטחים, שכן מספר הצהובים תלוי במין הלא-ידוע של היושבים על A.

המלכודת: לקבע את היצורים שעל A כמין מסוים; מאחר שמינם אינו ידוע, רק חסם תחתון ('לפחות') מובטח.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים, ועיקרה עקביות פנימית בין ארבעה חלקים.

הכלי: נשלב את ההשלמות ונדרוש שכל שרשרת הטענות תעמוד בהיגיון אחד. נ

שים לב: השאלה היא האם דבר-מה 'קיים גם' כשאיש אינו מבחין בו; טלמונוס סבור 'שלא' (כלומר אינו קיים ללא הבחנה), ואילו עשתאווי 'אינו מסכים איתו' — כלומר סובר שהדבר כן קיים גם ללא הבחנה. האמירה 'עץ הצומח בלב יער אינו מוצק פחות מזה הנשקף מחלונך' תומכת בדיוק בכך: הנעלם מן העין ממשי כמו הנראה. הכול מתלכד.

נעבור על המסיחים:

(2) עשתאווי 'חולק' על טלמונוס שסובר 'שכן', אך הציטוט על הספינה תומך בקיום — בסתירה לעמדת עשתאווי;

(3) ו-(4) פותחים ב'אינו קיים', ובכל אחד מהם הציטוט (הגמל או היהלום) סותר את העמדה המיוחסת למלומד.

המלכודת: לבחור השלמה לפי צליל משכנע של ציטוט בודד, בלי לבדוק שכל ארבעת החלקים עקביים זה עם זה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים המבוססת על היגיון של ניסוי.

הכלי: נשלב את ההשלמות ונבדוק שהמהלך — הטענה, אופן ההתערבות והתוצאה המפתיעה — עקבי. נ

שים לב: החוקר טוען שנדודי השינה אינם נובעים מ'מחסור' בוויטמין אלפא; כדי להראות זאת הוא נותן תרופה 'המעלה' את ריכוז הוויטמין, בציפייה שלא יחול שינוי. 'אלא שלהפתעתו' הנבדקים 'הפסיקו להתלונן על בעיות בשינה' — כלומר ההעלאה כן שיפרה, בניגוד לטענתו, ומכאן ההפתעה. המהלך עקבי: תוצאה שסותרת את מבוקשו מפתיעה אותו.

נעבור על המסיחים:

(1) פותח ב'עודף' ומפחית, ומסיים ב'כפי שציפה שהפסיקו להתלונן' — אך תוצאה כזו סותרת את טענתו, ואי אפשר 'לצפות' לה;

(2) ו-(4) פותחים ב'עודף' ומסיימים בהיעדר שיפור או הרעה 'להפתעתו' — אך היעדר שינוי הוא בדיוק המצופה אם הטענה נכונה, ולכן אינו מפתיע.

המלכודת: להתאים רק את המילה הראשונה בלי לוודא שמילת ההפתעה מתאימה לכיוון התוצאה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים המבוססת על עקביות לוגית.

הכלי: נדרוש שהנימוק שאחרי 'שכן' יתמוך במסקנה, ושה'ואילו' יציב ניגוד אמיתי בין עדות התביעה לראיות ההגנה. נ

שים לב: ב-(1) — 'גם לולא נודע לי שהנאשם כפר... לא הייתי מפקפק בחפותו, שכן גרסת עדת התביעה עומדת על כרעי תרנגולת (רעועה), ואילו ראיות ההגנה מוצקות'. הנימוק (תביעה רעועה מול הגנה מוצקה) תומך ישירות באמונה בחפות, וה'ואילו' מציב ניגוד תקין. הכול עקבי.

נעבור על המסיחים:

(2) המסקנה 'לא נותר ספק באשמתו' סותרת נימוק המצביע על חולשת התביעה וחוזק ההגנה — כלומר על חפות;

(3) משתמש ב'ואף' במקום בניגוד, ומצרף 'תביעה רצופת סתירות' עם 'הגנה דלה' — שני צדדים חלשים המושכים לכיוונים מנוגדים, ולא מחזקים מסקנה אחת;

(4) 'הייתי נוטה להאמין בחפותו' אינו מתיישב עם הפתיח 'לולא נודע לי שכפר'.

המלכודת: לבחור לפי מילים מרשימות ('משכנעות מאוד') בלי לבדוק שהנימוק אכן תומך במסקנה ושמילת הקישור נכונה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת זיהוי המסר המרכזי של פסקה.

הכלי: נזקק את טענת-העל של הפסקה ונבדוק איזו טענה מנסחת אותה במלואה, בלי להרחיב ובלי לצמצם. נ

שים לב: הפסקה טוענת שהפוליטיקאי מברר תחילה את האינטרס שלו, ורק אז מאמץ עיקרון או אידאולוגיה כ'אצטלה' שתסייע לגייס ציבור סביב אותו אינטרס. המסר: העמדות המוצהרות אינן אלא כלי לקידום המטרות האמיתיות.

(2) מנסחת בדיוק זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) חלשה מדי — מציינת רק את חשיבות הליכוד, ומחמיצה את יחס-האמצעי-למטרה;

(3) מדברת על הכתבת סדר היום הציבורי, בעוד הפסקה אומרת שהנושא 'עולה' מעצמו והפוליטיקאי מגיב לו;

(4) מייחסת אנוכיות לציבור המתלכד, בעוד הפסקה עוסקת בפוליטיקאי.

המלכודת: לבחור טענה נכונה-כשלעצמה (1) שאינה המסר המרכזי, או להרחיב לטענה שאינה כתובה (3 או 4).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת זיהוי עמדת הכותב.

הכלי: נשים לב שהכותב מציג תפיסה ואז מכנה אותה 'טעות' — ולכן עמדתו שלו היא ההפך ממנה. נ

שים לב: הכותב מתאר את הדעה שהצופה הוא 'קולט פסיבי', לוח חלק שהיצירה מטביעה בו את עצמה בלא ידע מוקדם, ומכריז שזו טעות. מכאן שהוא דוגל בהפך: צפייה ממצה מחייבת השתתפות פעילה של הצופה, הנשענת על הידע שלו באומנות.

(1) מבטאת בדיוק זאת.

נעבור על המסיחים:

(2) חוזרת על התפיסה שהכותב פוסל (לוח חלק, התרשמות בלתי-אמצעית);

(3) טוענת שבידע הקליטה נעשית מעצמה ללא השתתפות — הפוך מעמדתו;

(4) מצריכה השתתפות פעילה אך שוללת הישענות על ידע קודם — בעוד הכותב מדגיש דווקא את חיוניות הידע המוקדם.

המלכודת: לאמץ את התפיסה המתוארת בפסקה, שהיא הטעות שהכותב בא לשלול, במקום את היפוכה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת יישום כלל לשוני.

הכלי: לפי ההגדרה, פועל תלת-מקומי מחייב ציון שלושה משתתפים; נספור לכל משפט את מספר המשתתפים ההכרחיים של הפועל. נ

שים לב: 'נתן' מחייב שלושה — מי נותן, מה ניתן ולמי ניתן.

(3) 'מיכל נתנה פרח לרחל': הנותנת (מיכל), הניתן (פרח) והמקבלת (רחל) — שלושה משתתפים, תלת-מקומי.

נעבור על המסיחים:

(1) 'רץ, קפץ, נפל' — כל אלו חד-מקומיים (רק מי שפועל);

(2) 'ניקו את הבית' — דו-מקומי (מי מנקה ומה מנוקה);

(4) 'ראה את דני ושמע את צביקה' — פעלים דו-מקומיים (מי רואה או שומע ואת מי).

המלכודת: לספור את מספר הפעלים או המילים במשפט במקום את מספר המשתתפים ההכרחיים של פועל בודד.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת התייחסות מפורשת לטקסט (שורה 3).

הכלי: נאתר למה מפנה הצירוף 'התופעות הללו' ונברור מי מן הפריטים אינו נמנה עם אותה קבוצה. נ

שים לב: לפני שורה 3 מנויות התופעות שהאקלים עומד מאחוריהן — צמחייה דלילה (הביולוג), אזור דל-אוכלוסין (מתכנן הערים) ותהליכי סחיפה ובלייה (הגאולוג). הגשמים המועטים הם הגורם שמאחורי התופעות, ולא תופעה מן הרשימה. לכן 'מיעוט גשמים' (4) אינו נמנה עם 'התופעות הללו'.

נעבור על המסיחים:

(1) צמחייה דלילה, (2) אוכלוסייה דלילה ו-(3) סחיפת קרקע — כל אלו מופיעים במפורש כתופעות.

המלכודת: לבלבל בין הסיבה (מיעוט הגשמים) לבין התופעות שהיא גורמת.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת התאמה או סתירה לפסקה השנייה.

הכלי: נשלוף את קביעות הפסקה השנייה ונבדוק איזו טענה סותרת אותן. נ

שים לב: הפסקה השנייה אומרת שהגשמים המצטמצמים ל'טלאים' הם 'גשמי קונווקציה', והם מתאפיינים ב'עוצמה רבה'.

(4) טוענת שעוצמת הגשמים המצטמצמים לטלאים 'נמוכה' — היפוך ישיר של האמור בפסקה, ולכן סותרת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'גשם בדרך כלל אינו משתרע על שטח נרחב' — עולה בקנה אחד עם היותם 'טלאים';

(2) 'רוב גשמי המדבר הם קונווקציה' — תואם ל'חלק הארי';

(3) 'גשמים סדירים מקלים על ההישרדות' — עקבי עם כך שאי-הסדירות מקשה.

המלכודת: לחפש טענה 'לא נכונה עובדתית' במקום טענה הסותרת דווקא את הכתוב בפסקה השנייה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת הנקרא לפי הפסקה השלישית.

הכלי: נשווה את מה שנאמר על צמחים רב-שנתיים לעומת חד-שנתיים ונבחר את ההבדל הנתמך. נ

שים לב: הפסקה אומרת שהרב-שנתיים תלויים בהימצאות מתמדת של מים ולכן מצטופפים בוואדיות ובמקומות שמי התהום מפעפעים בהם, ואילו החד-שנתיים מתפתחים בכתמי הלחות המעטים שמחוץ לוואדיות והסתגלו לאי-ודאות. מכאן שהחד-שנתיים יכולים להתפתח גם בקרקע הנרטבת בתדירות נמוכה, בעוד הרב-שנתיים זקוקים ללחות קבועה.

(3) נכון.

נעבור על המסיחים:

(1) הופך את היוצרות — דווקא החד-שנתיים מסתפקים בכתמי לחות מעטים;

(2) הופך את היוצרות — הרב-שנתיים מצטופפים בתוך הוואדיות, לא מחוצה להן;

(4) אינו נתמך — הפסקה אינה קובעת שהחד-שנתיים אינם יכולים לגדול היכן שמי התהום מפעפעים.

המלכודת: לבלבל בין תכונות הרב-שנתיים לחד-שנתיים בגלל צפיפות הפרטים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפט לפי הפסקה האחרונה.

הכלי: נזהה מהי נקודת הדמיון בין 'בורסת הטבע' לבורסת המניות, ונבחר קישור והשלמה שמבטאים אותה נכון. נ

שים לב: הפסקה משווה בין הזרעים ה'מחשבים' את סיכוייהם לבין המשקיע בבורסה השוקל סיכויי רווח מול סיכוני הפסד — כלומר בשני המקרים 'המהמרים' מחשבים מראש את סיכויי ההצלחה.

(3) 'כמו גם בבורסת המניות, המהמרים מחשבים מראש את סיכויי ההצלחה' — מבטא בדיוק את הדמיון.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הפסד פירושו הכחדה' מוצג בפסקה כ'אלא ש...' — כלומר כהבדל הייחודי לטבע, ולכן אינו 'כמו גם';

(2) קובעת שאין חשיבות למועד ההשקעה — בסתירה לדגש על תזמון הנביטה לחורף;

(4) 'המהמר שולט על סיכויי ההצלחה' אינו נתמך בפסקה.

המלכודת: לשבץ את ההבדל (הכחדה) במקום שנועד לדמיון, או להחליף בין 'כמו גם' ל'שלא כמו'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת סיבתיות לפי הפסקה האחרונה.

הכלי: נאתר בפסקה את ההסבר לכך שסף הנביטה עולה ככל שהאזור צחיח יותר. נ

שים לב: הזרעים זקוקים לאספקת מים גם לאחר הנביטה, ולכן הם 'ממתינים' לכמות גשם המעידה על סיכוי טוב שיירד עוד. הפסקה מסבירה שהסף תלוי בהסתברות להמשך גשמים (ולכן יורד בחורף, שבו ההסתברות גבוהה). באזור צחיח ההסתברות לגשמים תכופים נמוכה במיוחד, ולכן נדרשת כמות מצטברת גדולה יותר — סף גבוה.

(3) נכון.

נעבור על המסיחים:

(1) עוצמת הגשם הפוגעת בנבטים אינה הסיבה המוזכרת;

(2) 'גשמים בקיץ' סותר — דווקא הופעה בקיץ מעלה את הסף;

(4) 'רק באזורים צחיחים זקוקים להמשך אספקת מים' — שגוי, הצורך במים לאחר נביטה כללי.

המלכודת: לבחור גורם שנשמע סביר (עוצמת גשם) במקום ההסבר ההסתברותי שהפסקה נותנת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת סימנים — עלינו למצוא את הביטוי שהוא חיובי בכל מצב.

הכלי: נקבע את סימן כל גורם לפי הנתון. מ-$0<a$ נובע ש-$a$ חיובי, ומ-$c<b<0$ נובע ששני המספרים $b$ ו-$c$ שליליים.

נעבור על המסיחים: בתשובה (1) $a\cdot b\cdot c$ היא מכפלת חיובי בשני שליליים — מכפלת שני השליליים $b\cdot c$ חיובית, וכפל בחיובי $a$ משאיר אותה חיובית, לכן הביטוי חיובי תמיד. בתשובה (2) $a\cdot b^2\cdot c$: $b^2$ חיובי ו-$a$ חיובי, אך $c$ שלילי, לכן המכפלה שלילית. בתשובה (3) $(c+1)\cdot b$: הגורם $c+1$ יכול להיות חיובי (למשל

) או שלילי (למשל $c=-2$), ולכן סימן הביטוי אינו קבוע. בתשובה (4) $(a-1)\cdot c$: הגורם $a-1$ יכול להיות חיובי (אם $a>1$) או שלילי (אם $a<1$), ולכן גם כאן הסימן אינו נקבע.

המלכודת: לשכוח שמכפלת שני שליליים חיובית, או להיתפס למסיחים שסימנם תלוי בערך המדויק של המשתנה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חישוב שברים.

הכלי: נאחד את השברים למכנה משותף ואז נחסר. המכנה המשותף של $10,5,3,2$ הוא $30$. נמיר:

,

,

,

. נחבר את המונים:

, כלומר $\frac{34}{30}$. נחסר

ונקבל

.

נעבור על המסיחים:

(1)

גדול מדי;

(2) $\frac{3}{20}$ אינו שווה ל-$\frac{4}{30}$;

(3) $\frac{1}{30}$ קטן מדי;

(4)

— מתאים בדיוק.

המלכודת: לשכוח לצמצם את $\frac{4}{30}$ ל-$\frac{2}{15}$, או לטעות באיחוד המכנים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ממוצע עם אילוץ.

הכלי: נסמן את הגילים באותיות ונתרגם את הנתון למשוואה.

נסמן את גילי אבי, בני וגדי ב-$A$, $B$, $G$. הנתון

«הסכום גדול פי 3 מגילו של גדי» אומר

. נחסר $G$ משני האגפים:

. נחלק ב-2:

. כלומר ממוצע גיליהם של אבי ובני שווה בדיוק לגילו של גדי.

נעבור על המסיחים:

(1) ממוצע אבי וגדי הוא $\frac{A+G}{2}$ — אין סיבה שיהיה שווה ל-$G$;

(2) ממוצע בני וגדי $\frac{B+G}{2}$ — גם הוא כללי;

(3) גילו של גדי $G$ — שווה בדיוק לממוצע אבי ובני;

(4) גילו של בני $B$ — תלוי בערכים ואינו נקבע.

המלכודת: להסתבך בחישוב במקום לשים לב ש-

, וש-

.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית עם חלוקה לקבוצות ותנאי שלמות.

הכלי: נסמן במשתנה את ניצחונות גילי ונבטא דרכו את שאר הכמויות.

נסמן ב-$g$ את מספר ניצחונות גילי; אז ניצחונות אפרת הם $2g$, ומספר התיקו הוא

. מכיוון ש-$g$ חייב להיות מספר שלם אי-שלילי המקיים $3g\le 10$, האפשרויות הן

ולפיהן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $5$ אינו ברשימה $\{10,7,4,1\}$;

(2) $2$ אינו ברשימה;

(3) $3$ אינו ברשימה;

(4) $4$ מתקבל עבור $g=2$ (גילי 2 ניצחונות, אפרת 4, ותיקו 4, סה"כ

).

המלכודת: לשכוח שמספר הניצחונות והתיקו חייבים להיות מספרים שלמים, ולכן רק ערכים מסוימים אפשריים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על משולשים שווי-שוקיים בתוך חצי מעגל.

הכלי: ננצל שכל הקטעים מהמרכז $O$ אל המעגל הם רדיוסים ולכן שווים, וניצור משולשים שווי-שוקיים.

נסמן את קצות הקוטר $A$ (שמאל) ו-$B$ (ימין), ואת הנקודה שעל הקשת $C$. הזווית הנתונה היא

. במשולש $AOC$ מתקיים

(רדיוסים), לכן הוא שווה-שוקיים וזוויות הבסיס שוות:

. לכן זווית הראש

. הזווית $\angle BOC$ צמודה ל-$\angle AOC$ על הקוטר $AB$, לכן

(שקול לומר ש-$\angle BOC$ היא זווית חיצונית למשולש $AOC$ ולכן שווה לסכום $15^{\circ }+15^{\circ }$). כעת במשולש $BOC$ גם

(רדיוסים), ולכן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $75^{\circ }$ מתקבל בדיוק;

(2) $60^{\circ }$, (3) $30^{\circ }$ ו-(4) $45^{\circ }$ נובעים מטעות בזוויות הבסיס או מהחלפת $\angle BOC$ ב-$\alpha$.

המלכודת: לחשוב ש-$\alpha$ שווה ל-

במקום להמשיך ולחשב את זוויות הבסיס במשולש $BOC$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת שטח של דלתון עם זוויות ישרות.

הכלי: האלכסון הראשי מחלק את הדלתון לשני משולשים ישרי-זווית זהים, ונחשב את שטחם.

נסמן את הקדקוד העליון $T$, את שני הקדקודים שמשני צדיו $L$ (שמאל) ו-$R$ (ימין), ואת הקדקוד התחתון $P$. נתון

(הצלעות העליונות) ו-

(הצלעות התחתונות), והזוויות ב-$L$ וב-$R$ ישרות. לכן משולש $TLP$ ישר-זווית ב-$L$, עם ניצבים $TL=2$ ו-$LP=5$, ושטחו

. באותו אופן שטח משולש $TRP$ הוא $5$. שטח הדלתון הוא סכומם:

סמ"ר.

נעבור על המסיחים:

(1) $10$ — השטח הנכון;

(2) $15$ נובע מחישוב שגוי;

(3) $\sqrt{29}$ הוא בעצם אורך האלכסון

ולא השטח;

(4) $2\sqrt{29}$ הוא הכפלה שגויה של האלכסון.

המלכודת: לחשב את אורך האלכסון $\sqrt{29}$ ולבלבל אותו עם השטח.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אמידה של שורשים בתוך תחום נתון.

הכלי: נעלה את התחום בריבוע כדי להשוות ישירות למספרים שתחת השורש. מ-$3<x<4$ נובע (כי כל האגפים חיוביים) ש-$9<x^2<16$. לכן ערך מתאים הוא שורש של מספר שנמצא בין $9$ ל-$16$.

נעבור על המסיחים:

(1) $\sqrt{8}$ — כאן $8<9$, כלומר $\sqrt{8}<3$, לא מתאים;

(2) $\sqrt{14}$ — כאן $9<14<16$, ולכן $3<\sqrt{14}<4$, מתאים;

(3) $\sqrt{18}$ — כאן $18>16$, כלומר $\sqrt{18}>4$, לא מתאים;

(4) $\sqrt{22}$ — כאן $22>16$, ולכן $\sqrt{22}>4$, לא מתאים.

המלכודת: להשוות את המספר שתחת השורש (למשל 14) ישירות ל-$3$ ו-$4$ במקום ל-$9$ ו-$16$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית של השוואת מחירים בשתי חנויות.

הכלי: נחשב בנפרד את התשלום ב-6 ק"ג בכל חנות, ואז נחסר. בחנות א כל $1.2$ ק"ג עולים $5$ שקלים; ב-$6$ ק"ג יש

יחידות כאלה, לכן התשלום הוא

שקלים. בחנות ב ההנחה היא $20\%$ מהמחיר הרגיל $5$, כלומר מחיר לק"ג הוא

שקלים; ב-$6$ ק"ג התשלום הוא

שקלים. ההפרש:

שקל.

נעבור על המסיחים:

(1) $1$ — ההפרש הנכון;

(2) $2$ נובע מטעות בחישוב אחת החנויות;

(3) $1.2$ מבלבל את הכמות $1.2$ ק"ג עם התוצאה;

(4) $0$ טוען בטעות שהמחירים זהים.

המלכודת: לחשוב שהמבצע של "$1.2$ ק"ג ב-$5$" שקול להנחה של $20\%$ — למעשה הוא מחיר לק"ג של $\frac{5}{1.2}\approx 4.17$, יקר מעט יותר מ-$4$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת נפחים שנפתרת באמצעות פישוט אלגברי.

הכלי: נכתוב את שני הנפחים כביטויים ב-$n$ ונחסר. נפח הקובייה הוא $n^3$. נפח התיבה הוא $(n+1)\cdot n\cdot (n-1)$. נסדר:

, ולכן נפח התיבה הוא

. ההפרש: נפח התיבה פחות נפח הקובייה הוא

, כלומר נפח התיבה קטן ב-$n$ מנפח הקובייה.

נעבור על המסיחים:

(1) קטן ב-$1$ ו-(2) גדול ב-$1$ מתעלמים מהמקדם $n$;

(3) קטן ב-$n$ — נכון;

(4) גדול ב-$n$ הופך את כיוון ההפרש.

המלכודת: לשכוח את הכפל ב-$n$ אחרי הזהות

, ולהישאר עם הפרש של $1$ במקום $n$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה — היא הטענה שאינה בהכרח נכונה. זו שאלת זוויות בין ישרים מקבילים וחותך.

הכלי: נבטא את כל הזוויות באמצעות זווית אחת ונבדוק אילו טענות מתקיימות תמיד. חותך היוצר עם שני ישרים מקבילים מייצר שני גדלים בלבד.

נסמן ב-$\alpha$ את הזווית ליד חיתוך $c$ עם $a$. ליד חיתוך $c$ עם $b$: $\beta$ ו-$\gamma$ הן זוויות קודקודיות זו לזו ולכן שוות, ומהקשר בין מקבילים מתקיים

. נבדוק את הטענות:

(1)

, וזה גדול מ-$180^{\circ }$ תמיד — נכונה בהכרח;

(2)

שקולה ל-

, וזה מתקיים תמיד (זוויות קודקודיות) — נכונה בהכרח;

(3)

תמיד — נכונה בהכרח;

(4)

שקולה ל-$4\alpha <360^{\circ }$, כלומר $\alpha <90^{\circ }$ — וזה מתקיים רק אם $\alpha$ חדה, אך $\alpha$ יכולה להיות קהה (החותך אינו חייב לנטות דווקא כך), ולכן הטענה אינה נכונה בהכרח.

המלכודת: להסתמך על הסרטוט שבו $\alpha$ נראית חדה ולהסיק שהיא תמיד קטנה מ-$90^{\circ }$ — הסרטוט אינו בהכרח לפי קנה מידה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו בעיית הספק (קצב ייצור).

הכלי: נחשב את קצב הייצור לשעה של כל מפעל, נחבר, ונכפול בזמן. קצב מפעל א:

מכוניות לשעה. קצב מפעל ב:

מכוניות לשעה. הקצב המשותף:

מכוניות לשעה. ב-$18a$ שעות מיוצרות

מכוניות.

נעבור על המסיחים:

(1) $66$ שוכח את המשתנה $a$ שנוצר מהכפל בזמן;

(2) $36a$ נובע מחישוב קצב שגוי;

(3) $66a^2$ — נכון;

(4) $36a^4$ מכפיל חזקות שלא לצורך.

המלכודת: לשכוח שהזמן עצמו הוא $18a$ (ולא $18$), ולכן במכפלה מופיע

.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת עם שורשים.

הכלי: נציב כל ארגומנט בהגדרה

ונפשט. נחשב את הגורם הראשון:

(כי $a>0$). נחשב את הגורם השני:

. נכפול:

.

נעבור על המסיחים:

(1) $a$ הוא רק הגורם הראשון, בלי הכפל בגורם השני;

(2) $\frac{1}{a}$ הופך את התוצאה;

(3) $\sqrt{a}$ — נכון;

(4) $\frac{1}{\sqrt{a}}$ הוא רק הגורם השני.

המלכודת: לטעות ב-$\sqrt{\frac{1}{1/a^2}}$ — יש להיזהר שהיפוך של $\frac{1}{a^2}$ הוא $a^2$, ולכן השורש הוא $a$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שטחים ואורכים עם חפיפות.

הכלי: נמצא את אורך אזור החפיפה מתוך תנאי השטח, ואז נחשב את האורך הכולל.

נסמן ב-$w$ את הצלע הקצרה (הרוחב) של כל מלבן; שטח מלבן הוא $30w$. אזור החפיפה בין שני מלבנים סמוכים הוא מלבן ברוחב $w$ (כל הצלע הקצרה) ובאורך $d$ לאורך הצלע הארוכה, ושטחו $d\cdot w$. לפי הנתון

, ומכאן $d=6$ ס"מ. שלושת המלבנים תורמים

ס"מ, אך שתי החפיפות (בין מלבן 1 ל-2 ובין 2 ל-3) נספרות פעמיים, לכן נחסר אותן:

ס"מ.

נעבור על המסיחים:

(1) $69$, (2) $72$ ו-(3) $75$ נובעים מחיסור שגוי של החפיפות (למשל חפיפה של $7$ או $7.5$, או חיסור חפיפה אחת בלבד);

(4) $78$ — נכון.

המלכודת: לחסר רק חפיפה אחת במקום שתיים, או לחשב $20\%$ מהאורך במקום מהשטח.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסתברות של אירועים בלתי-תלויים.

הכלי: נמצא את ההסתברות לירוקה בכל קופסה בנפרד, ונכפול (כי ההוצאות בלתי-תלויות). בקופסה ה-$k$ יש סוכרייה אדומה אחת ו-$k$ ירוקות, כלומר $k+1$ סוכריות, וההסתברות לירוקה היא $\frac{k}{k+1}$. לכן הסיכוי לשש ירוקות הוא המכפלה $\frac{1}{2}\cdot \frac{2}{3}\cdot \frac{3}{4}\cdot \frac{4}{5}\cdot \frac{5}{6}\cdot \frac{6}{7}$. זו מכפלה "מטלסקפת": כל מונה מצטמצם עם מכנה הגורם הקודם, ונשאר $\frac{1}{7}$.

נעבור על המסיחים:

(1) ${\left(\frac{1}{2}\right)}^6$ מניח שבכל קופסה הסיכוי חצי, אך היחס משתנה בין הקופסאות;

(2) $\frac{1}{6!}$ ו-(3) $1-\frac{1}{7!}$ הם ביטויי עצרת שאינם קשורים לחישוב;

(4) $\frac{1}{7}$ — נכון.

המלכודת: לחשוב שההסתברות זהה בכל קופסה; למעשה מספר הירוקות (והכולל) גדל מקופסה לקופסה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תרגום של אי-שוויוני ערך מוחלט לציר המספרים.

הכלי: נפרק כל תנאי לתחום המתאים על הציר. התנאי $|x|\le 5$ פירושו $-5\le x\le 5$, כלומר הנקודות פרוסות בדיוק מעל הקטע מ-$-5$ עד $5$. התנאי $4\le |x|\le 6$ פירושו שני תחומים סימטריים: $-6\le x\le -4$ (בצד שמאל) וגם $4\le x\le 6$ (בצד ימין) — כלומר הפס האפור מופיע משני צדי הציר. הציור המבוקש: נקודות מעל $[-5,5]$, ושני פסים אפורים בקצוות שמעליהם ($[-6,-4]$ ו-$[4,6]$).

נעבור על המסיחים:

(1) הפס האפור מופיע רק בצד אחד, והנקודות חורגות משמאל ל-$-5$;

(2) הנקודות פרוסות רק מ-$0$ ואילך במקום מ-$-5$;

(3) הפס האפור רציף גם באמצע התחום, בעוד שצריך להיות רק בקצוות;

(4) נקודות מעל $[-5,5]$ ושני פסים אפורים בקצוות — מתאים בדיוק.

המלכודת: לשכוח שהתנאי $4\le |x|\le 6$ מתאר שני תחומים נפרדים (חיובי ושלילי) ולא תחום אחד רציף.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה עם אילוץ שלילה ("שאינם באותה עיר").

הכלי: נחפש את ההפרש הגדול ביותר, אך נפסול זוגות שנמצאים באותה עיר. הבניין הגבוה ביותר הוא א ($782$ מ', ניו יורק) והנמוך ביותר הוא י ($484$ מ', ניו יורק) — אך שניהם בניו יורק, ולכן הזוג הזה פסול. כדי למקסם את ההפרש עם ערים שונות: ניקח את א ($782$, ניו יורק) ונצמיד לו את הבניין הנמוך ביותר שאינו בניו יורק — זהו ט ($520$, שיקגו); ההפרש

. חלופה: הבניין הנמוך ביותר י ($484$, ניו יורק) עם הגבוה ביותר שאינו בניו יורק — ב ($705$, לאס וגאס); ההפרש

. הגדול מבין השניים הוא $262$.

נעבור על המסיחים:

(1)

אך זהו זוג באותה עיר (ניו יורק) ולכן פסול;

(2) $262$ — נכון;

(3) $247$ אינו הפרש מקסימלי;

(4) $221$ הוא הפרש חוקי אך אינו הגדול ביותר.

המלכודת: לחשב את ההפרש הגלובלי $298$ תוך התעלמות מהתנאי ששני הבניינים חייבים להיות בערים שונות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על שינוי דירוג לאורך שנים.

הכלי: נמקם את בניין טוקיו בין שני בנייני-טבלה שכנים בגובה, וננצל שהגובה (וסדר הגובה) קבוע. ב-2001 בניין טוקיו במקום $20$. מבנייני הטבלה: ז במקום $17$ ו-ח במקום $22$ (ב-2001), כלומר טוקיו נמצא בין ז ל-ח בגובה. מספר הבניינים שבין ז ל-ח (לפי הדירוג) הוא

, ובכל אחת מהשנים 2001–2003 הוא נשאר $4$ (2002:

; 2003:

). מכיוון שבניינים אינם נהרסים ומספר הבניינים ברצועה שבין ז ל-ח נשאר בדיוק $4$, לא נכנס אף בניין חדש לרצועה הזו בין 2001 ל-2003, ולכן טוקיו שומר על מיקומו היחסי: $3$ מקומות מתחת ל-ז. ב-2001:

(מתאים). ב-2003 מקומו של ז הוא $26$, ולכן טוקיו במקום

.

נעבור על המסיחים:

(1) $27$ ו-(2) $28$ נובעים מהזחה שגויה של המרווח;

(3) $29$ — נכון;

(4) $30$ הוא מיקומו של ז-עצמו ב-2003, לא של טוקיו.

המלכודת: להסיק שהמרווח מ-ז משתנה — בין 2001 ל-2003 מספר הבניינים ברצועה נותר קבוע, ולכן ההפרש נשמר (רק ב-2004 נכנס בניין נוסף לרצועה).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת היתכנות מטבלה.

הכלי: לבניין בגובה נתון, נמצא את בניין-הטבלה הנמוך ביותר שעדיין גבוה ממנו (השכן הגבוה); מיקומו של הבניין ההיפותטי חייב להיות לפחות מקום אחד מתחת לשכן זה, בכל שנה. כדי שיהיה בין $N$ הגבוהים בכל השנים, התנאי המחמיר ביותר הוא שנת 2004 (שבה הדירוגים גבוהים ביותר). נבדוק כל אפשרות:

(1) גובה $640$ נמצא בין ד ($654$) ל-ה ($612$); השכן הגבוה הוא ד, שמקומו ב-2004 הוא $12$, ולכן הבניין לכל היותר במקום $13>10$ — לא ייתכן.

(2) גובה $600$ נמצא בין ה ($612$) ל-ו ($580$); השכן הגבוה הוא ה, שמקומו ב-2004 הוא $19$, ולכן הבניין לכל היותר במקום $20\le 20$ — ייתכן! (ובשנים הקודמות הדירוג רק נמוך יותר: $10,13,16,20$, כולם $\le 20$.) (3) גובה $570$ בין ז ($572$) ל-ח ($553$); השכן ז במקום $30$ ב-2004, ולכן הבניין לכל הפחות במקום $31>30$ — לא ייתכן.

(4) גובה $500$ בין ט ($520$) ל-י ($484$); השכן ט במקום $46$ ב-2004, ולכן הבניין $47>40$ — לא ייתכן. רק

אפשרות (2) עומדת בתנאי בכל השנים.

המלכודת: לבדוק רק את שנת 2001 (הדירוג הנוח) ולהתעלם מכך שהדירוג מחמיר עד 2004.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על מספר הבניינים החדשים.

הכלי: עלייה בדירוג של בניין קיים נובעת רק מבניינים חדשים שנוספו מעליו, ולכן העלייה הגדולה ביותר בדירוג נותנת חסם תחתון על מספר החדשים. נחשב את עליית הדירוג בין 2001 ל-2004 לכל בניין: א

, ב

, ג

, ד

, ה

, ו

, ז

, ח

, ט

, י

. העלייה הגדולה ביותר היא של בניין י: מ-$31$ ל-$54$, כלומר $23$ מקומות. מכיוון שבניינים אינם נהרסים, כל $30$ הבניינים שהיו גבוהים ממנו ב-2001 עדיין גבוהים ממנו ב-2004; לכן $23$ הבניינים הנוספים שמעליו הם כולם חדשים. משמע נוספו לכל הפחות $23$ בניינים.

נעבור על המסיחים:

(1) $8$ ו-(2) $2$ קטנים מדי (מתעלמים מהעלייה הגדולה);

(3) $51$ אינו נובע מהנתונים;

(4) $23$ — נכון.

המלכודת: לבחור את עליית הדירוג של בניין אחר (למשל ט, עם $20$) במקום את המקסימום, או לחבר עליות של כמה בניינים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת היתכנות מטבלה.

הכלי: לכל שנה נבדוק אילו מבנייני-הטבלה נמצאים בחמישייה הראשונה (מקום $\le 5$); אם ביניהם יש שתי ערים שונות — לא ייתכן שכל החמישייה באותה עיר, ואם כולם באותה עיר (או שיש לכל היותר בניין-טבלה אחד) — ייתכן, כי הבניינים שאינם בטבלה יכולים להיות באותה עיר. ב-2001 בחמישייה: א ($1$, ניו יורק), ב ($2$, לאס וגאס), ג ($4$, לאס וגאס) — שתי ערים שונות, לא ייתכן. ב-2002: א ($2$, ניו יורק), ב ($3$, לאס וגאס), ג ($5$, לאס וגאס) — לא ייתכן. ב-2003: א ($2$, ניו יורק), ב ($5$, לאס וגאס) — לא ייתכן. ב-2004: רק א ($3$, ניו יורק) הוא בניין-טבלה בחמישייה (ב כבר במקום $6$); ארבעת המקומות האחרים ($1,2,4,5$) שייכים לבניינים שאינם בטבלה, ולכן ייתכן שכולם בניו יורק כמו א — ולכן ייתכן שכל החמישייה באותה עיר.

נעבור על המסיחים:

(1) 2001, (2) 2002 ו-(3) 2003 נפסלים כי בכל אחת מהן יש שני בנייני-טבלה בערים שונות בתוך החמישייה;

(4) 2004 — נכון.

המלכודת: לחפש שנה שבה כל החמישייה מופיעה בטבלה, במקום להבין שדי בכך שהבנייני-טבלה בחמישייה שייכים לעיר אחת (והשאר אינם ידועים).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו בעיה מילולית של אי-שוויון עם מקסימום.

הכלי: נתרגם את התנאי "רוב" לאי-שוויון ונמקסם.

נסמן ב-$k$ את מספר המצביעים נגד. מצביעי "בעד" הם $10$, ומכיוון שההצעה עברה ברוב קולות מתקיים $10>k$, כלומר $k\le 9$. סך הנוכחים הוא

, ולכן כדי למקסם ניקח $k=9$ ונקבל

.

נעבור על המסיחים: $19$ מתקבל אם סופרים $10+9$ ושוכחים את הנמנעים; $20$ ו-$23$ אינם מתאימים לחלוקה חוקית מקסימלית; $22$ הוא המקסימום הנכון.

המלכודת: לשכוח את $3$ הנמנעים, או לקחת $k=10$ (שהוא תיקו ולא "רוב").

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על משושה משוכלל.

הכלי: נמצא את אורך הצלע ואת האלכסון. היקף המשושה $6a$ מחולק ל-$6$ צלעות שוות, ולכן כל צלע היא $a$. בטרפז $ABCF$ שלוש מהצלעות הן צלעות המשושה:

. הצלע הרביעית $CF$ היא האלכסון הראשי (בין שני קדקודים נגדיים), שאורכו במשושה משוכלל $2a$. לכן ההיקף הוא

.

נעבור על המסיחים: $3a+a\sqrt{2}$ ו-$3a+5\sqrt{2}$ מניחים אלכסון באורך התלוי ב-$\sqrt{2}$ — טעות המתאימה לריבוע ולא למשושה; $4.5a$ אינו נובע מאף חישוב אורכים נכון.

המלכודת: לחשב את $CF$ כאילו יש זווית ישרה ($a\sqrt{2}$) במקום לזהות אלכסון ראשי $2a$.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו מערכת משוואות עם צמצום.

הכלי: נחלק בגורם שאינו אפס ואז נציב. מכיוון ש-$x\ne 0$ נחלק את המשוואה

ב-$x$ ונקבל

. נציב $y=3x$:

, ומכאן $4=4x$, כלומר $x=1$. לכן

. בדיקה:

, וגם

.

נעבור על המסיחים: $6$ מתקבל אם טועים ומקבלים $x=2$; $2$ ו-$4$ אינם מקיימים את שתי המשוואות יחד.

המלכודת: לפתור רק משוואה אחת, או לחלק ב-$x$ בלי לנצל את הנתון $x\ne 0$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חוקי חזקות עם השוואת מעריכים.

הכלי: נאחד את אגף ימין לבסיס אחד ונשווה מעריכים.

, ולכן

. מכיוון ש-$m>1$ מותר להשוות מעריכים:

, כלומר

, שהוא

, ומכאן $x=1$.

נעבור על המסיחים: $x=0$ נותן

מול $m^1$ — לא שווה; $x=2$ נותן $m^4$ מול $m^5$ — לא שווה; $x=m$ אינו פותר את המשוואה הריבועית.

המלכודת: לחבר מעריכים בכפל באופן שגוי, או לשכוח ש-

.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית — מרחק בין שתי נקודות.

הכלי: משפט פיתגורס על ההפרשים בצירים. שתי הנקודות נתונות במלואן, ולכן בוודאי יש מספיק נתונים.

. זהו ערך מדויק וקטן מ-$30$. לכן: קטן מ-$30$, ויש מספיק נתונים.

נעבור על המסיחים: "גדול" נשלל כי $21.5<30$; "אך אין" נשלל כי שתי הנקודות ידועות והמרחק נקבע לחלוטין; שני הצירופים הפותחים ב"גדול" שגויים.

המלכודת: להסס ולחשוב שחסר מידע, או להעריך בטעות שהאלכסון עולה על $30$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יחס וחלוקה.

הכלי: נחשב את ערך "החלק" ונכפול במספר החלקים הגדול. סכום חלקי היחס $5:9:11$ הוא

. ערך חלק אחד:

ספרים. בית הספר שקיבל הכי הרבה מתאים ל-$11$ חלקים:

.

נעבור על המסיחים: $191$ ו-$217$ אינם כפולות של $23$ התואמות חלק שלם; $220$ קרוב אך שגוי; $253$ הוא הנכון.

המלכודת: לחלק ב-$3$ (מספר בתי הספר) במקום ב-$25$ (סכום החלקים), או לבחור את מנת החלק הקטן.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת צירופים (בחירה ללא חשיבות לסדר).

הכלי: בחירת שלישייה מתוך רביעייה. מספר הדרכים לבחור $3$ מתוך $4$ הוא

. דרך פשוטה עוד יותר: בחירת שלישייה שקולה לבחירת המתמודד היחיד שאינו עולה לגמר — ולכך יש בדיוק $4$ אפשרויות.

נעבור על המסיחים: $2$ ו-$3$ נמוכים מדי; $5$ גדול ממספר המתמודדים; $4$ הוא הנכון.

המלכודת: להתחשב בסדר (פרמוטציות) ולספור יותר מדי, או לבלבל בין "מי עולה" ל"מי לא עולה".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטח מעגל ושטח גזרה.

הכלי: נשווה בין שטח מעגל שרדיוסו $r$ לשטח גזרה שרדיוסה $3r$ וזווית ראשה $x°$. שטח המעגל: $\pi r^2$. שטח הגזרה:

. נשווה:

, נצמצם $\pi r^2$ ונקבל

, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $10°,20°,30°$ מתקבלים מיחסי רדיוס שגויים (למשל שכחת ההעלאה בריבוע של פי $3$); $40°$ הוא הנכון.

המלכודת: לשכוח ש-

ולחשב כאילו יחס השטחים הוא $3$ במקום $9$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מהתרשים.

הכלי: נאתר את כל הפלחים שבהם בדיוק $2$ ירחים (משמרות לילה) ונבדוק כמה שמשות (משמרות יום) יש בכל אחד. הפלחים עם $2$ ירחים הם: יוני ($3$ שמשות), ספטמבר ($3$ שמשות), נובמבר ($4$ שמשות) ופברואר ($5$ שמשות). לכן מי שקיבל $2$ משמרות לילה יכול לקבל $3$, $4$ או $5$ משמרות יום — אך לעולם לא $2$.

נעבור על המסיחים: $5$ אפשרי (פברואר); $3$ אפשרי (יוני/ספטמבר); $4$ אפשרי (נובמבר); רק $2$ אינו מופיע לצד $2$ ירחים.

המלכודת: לבדוק פלח אחד בלבד עם $2$ ירחים ולפספס שהמספר $2$ ליום אינו מופיע באף אחד מהם.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מהתרשים.

הכלי: נזהה את פלח דן ואת הפלחים האפשריים של שיר. דן הוא אחראי שבועי, כלומר הוא יליד החודש שמולו נעצר פלח הפרח. מכיוון שימי ההולדת של דן ושיר במרווח של שבוע, שיר נולדה באותו חודש או בחודש צמוד — ולכן הפלח שלה הוא פלח הפרח עצמו או אחד משני הפלחים הצמודים לו על הגלגל. שלושת הפלחים הללו הם: פלח הפרח ($4$ ירחים ואחראים שבועיים), הפלח הצמוד מצד אחד ($4$ שמשות וכיתת כוננות) והפלח הצמוד מצד שני ($3$ שמשות ו-$2$ ירחים). באף אחד משלושתם אין ג'יפ (סיירים) — ולכן שיר בוודאות לא הייתה סיירת.

נעבור על המסיחים: "אחראית שבועית" ייתכן (אם נולדה באותו חודש כמו דן); "כיתת כוננות" ייתכן (הפלח הצמוד עם מכשיר הקשר); "משמרת לילה" ייתכן (בפלח הפרח יש ירחים); רק "סיירת" נשללת בוודאות.

המלכודת: להניח ששיר חייבת להיות בפלח צמוד בלבד ולשכוח שהיא עשויה להיות באותו חודש כמו דן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסתברות מהתרשים.

הכלי: נספור כמה פלחים מזכים בכיתת כוננות (מכשיר קשר) או בסיור (ג'יפ), ונחשב את המשלים. בגלגל $12$ פלחים. מכשיר קשר מופיע ב-$2$ פלחים (יולי ודצמבר), וג'יפ מופיע ב-$2$ פלחים (מאי ואוקטובר) — סך הכול $4$ פלחים "בעייתיים", וכולם שונים זה מזה. הסיכוי שנועה תנחת על פלח שאינו אף אחד מהם הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{5}{12}$, $\frac{5}{6}$ ו-$\frac{3}{4}$ נובעים מספירה שגויה של מספר הפלחים עם ציוד; $\frac{2}{3}$ הוא הנכון.

המלכודת: לספור פעמיים פלח שבו שני סמלים, או להתחשב בסמלי שמש/ירח שאינם רלוונטיים לשאלה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מהתרשים.

הכלי: נמצא את המספר המרבי של ירחים בפלח בודד, ונפרק את $7$ לשני שבועות. המספר הגדול ביותר של ירחים (משמרות לילה) בפלח יחיד הוא $4$, והוא מופיע אך ורק בפלח הפרח (אוגוסט — האחראים השבועיים). כדי לצבור $7$ משמרות לילה בשני שבועות, החלוקה היחידה האפשרית היא $4+3$ (שהרי כל שבוע נותן לכל היותר $4$). לכן באחד השבועות המאבטח קיבל בהכרח $4$ משמרות לילה — כלומר נחת על פלח הפרח והיה אחראי שבועי.

נעבור על המסיחים: כיתת כוננות וסיור אינם הכרחיים (הפלח השני, בעל $3$ ירחים, הוא ינואר ללא ציוד או אוקטובר עם ג'יפ — לא בהכרח); "בדיוק שתי משמרות יום" אינו הכרחי (בפלח הפרח $0$ משמרות יום, ובפלח בעל $3$ הירחים ייתכנו $2$ או $3$); רק "אחראי שבועי" מובטח.

המלכודת: לנסות לפרק

או

בלי לשים לב שאין פלח עם יותר מ-$4$ ירחים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מהתרשים על סיבוב הגלגל.

הכלי: נזהה אילו פלחים נושאים מכשיר קשר, ונבדוק מול איזה חודש ייעצר פלח הפרח בכל מקרה. עידו (מרץ) בכיתת הכוננות פירושו שאחד משני פלחי מכשיר-הקשר נעצר מול מרץ. פלחי מכשיר הקשר הם פלח יולי ופלח דצמבר. על הגלגל, פלח הפרח (אחראים שבועיים) צמוד לפלח יולי (פלח אחד ממנו), ומרוחק מפלח דצמבר. נבחן: אם פלח יולי נעצר מול מרץ, פלח הפרח נעצר מול אפריל (החודש הצמוד למרץ). אם פלח דצמבר נעצר מול מרץ, פלח הפרח נעצר מול נובמבר. לכן האחראים השבועיים הם ילידי אפריל או נובמבר.

נעבור על המסיחים: יוני וספטמבר אינם מתקבלים מאף אחת משתי ההצבות; רק "אפריל או נובמבר" נכון.

המלכודת: לשכוח שיש שני פלחי מכשיר-קשר (ולכן שתי הצבות אפשריות), או לבלבל בכיוון הסיבוב היחסי בין הפלחים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אחוזים.

הכלי: נבודד את $x$ ונבטא אותו כאחוז מ-$b$. מהנתון

נובע $x=7b$. "כמה אחוזים $x$ מ-$b$" מחושב לפי

. כלומר $x$ הוא $700\%$ מ-$b$.

נעבור על המסיחים: $7$ מבלבל בין המקדם לבין האחוז; $70$ שוכח מכפלה מלאה ב-$100$; $170$ אינו נובע מחישוב; $700$ הוא הנכון.

המלכודת: לחשוב ש-$x$ הוא $\frac{1}{7}$ מ-$b$ (היפוך הקשר) ולקבל אחוז קטן.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אלגברה על ממוצע וחסמים.

הכלי: נבטא את $y$ באמצעות $x$ ונבחן את הממוצע. מ-

נובע

, ומכיוון ש-$x>1$ מתקיים $0<y<1$. הממוצע

. לכל $x>1$ מתקיים $x+\frac{1}{x}>2$ (כי

), ולכן $M>1$. בדיקה בדוגמה:

נותן

.

נעבור על המסיחים: $M<1$ ו-$M=1$ נסתרים מהחישוב; "שום טענה" נשלל כי הראינו טענה שמתקיימת תמיד; $M>1$ הוא הנכון.

המלכודת: לחשוב שאם מכפלה שווה $1$ אז גם הממוצע $1$ — נכון רק כאשר

, שנשלל כאן.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת תכונות מספרים (ראשוניים ופירוק).

הכלי: נכתוב

ונבחן את הפירוקים האפשריים. מהנתון

נובע

. מכיוון ש-$a,b$ ראשוניים ושונים, המחלקים של $ab$ הם רק $1,a,b,ab$. הדרך היחידה לכתוב את $ab$ כמכפלת שני מספרים שכל אחד גדול מ-$1$ היא $a\cdot b$ — ולכן

, כלומר שניהם ראשוניים.

נעבור על המסיחים:

(2) שגוי — שניהם ראשוניים ולא רק אחד;

(3) $x=y$ היה מחייב

, אך מכפלת שני ראשוניים שונים אינה ריבוע שלם — לכן בלתי אפשרי;

(4) $x=2y$ היה נותן

, אך $ab$ אי-זוגי (מכפלת שני ראשוניים גדולים מ-$10$, שניהם אי-זוגיים) בעוד $2y^2$ זוגי — סתירה.

המלכודת: לשכוח שאסור ש-$x=1$ או $y=1$ ולפספס שהפירוק היחיד הוא $a\cdot b$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה-חישובית (כיסוי בריבועים).

הכלי: נניח את המשולש על מערכת צירים ונספור את ריבועי היחידה שנכנסים במלואם. המשולש ישר-זווית ושווה-שוקיים, שני ניצביו באורך $4$; נניח קדקודים ב-$(0,0),(4,0),(0,4)$, כך שהיתר על הישר

. ריבוע יחידה בעמדה $(i,j)$ (עם $i,j$ שלמים אי-שליליים) נכנס כולו כאשר פינתו הרחוקה מקיימת $(i+1)+(j+1)\le 4$, כלומר $i+j\le 2$. מספר הזוגות $(i,j)$ עם $i+j\le 2$ הוא $6$ (שורה תחתונה $3$, מעליה $2$, ומעליה $1$ — מדרגות). לכן לכל היותר $6$ מדבקות.

נעבור על המסיחים: $8$ הוא שטח המשולש ($\frac{4\cdot 4}{2}$) — אך המדבקות שהיתר חוצה נפסלות ולכן אי אפשר להגיע לשטח המלא; $10$ גדול מהשטח ובלתי אפשרי; $4$ נמוך מדי; $6$ הוא הנכון.

המלכודת: לחשב שטח $=8$ ולהניח שאפשר לכסותו במלואו בריבועים שלמים, בהתעלם מהאלכסון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו בעיית דרך-מהירות-זמן עם המרת יחידות.

הכלי: הזמן שווה למרחק חלקי המהירות, ואז המרה לימים.

שעות. נמיר לימים: $\frac{3800}{24}\approx 158$ יממות. נשווה לאפשרויות: חצי שנה $\approx \frac{365}{2}\approx 183$ יממות; שנתיים $\approx 730$; $30$ ימים; שבוע $=7$. הערך $158$ קרוב ביותר ל-$183$ (חצי שנה).

נעבור על המסיחים: שנתיים גדול פי כ-$4.6$; $30$ ימים ושבוע קטנים מדי; חצי שנה הוא הקרוב.

המלכודת: לעצור ב-$3800$ שעות בלי להמיר לימים, או לחלק ב-$365$ במקום להשוות לחצי שנה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה מרחבית (גליל חתוך).

הכלי: נחבר את כל פני הרובע — קשת המעטפת, שני רבעי-הבסיסים, ושני חתכי המישור. הגליל נחתך בשני מישורים דרך הציר לארבעה רבעים זהים. לכל רובע: (א) רבע מהמעטפת

; (ב) רבע מהבסיס העליון ורבע מהתחתון

; (ג) שני מלבנים שנוצרו מהחיתוך, כל אחד $r\times h$, יחד $2rh$. סך הכול:

.

נעבור על המסיחים:

(1) ו-(3) חסרים את שטחי החתכים $2rh$ ואף שוגים בגורם;

(4) לוקח רבע מהבסיס במקום חצי;

(2) הוא הנכון.

המלכודת: לשכוח את שני פני החיתוך המלבניים ($2rh$) שנחשפו עקב החיתוך.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת קבוצות (חיתוכים).

הכלי: נחסום את החיתוך המשולש מלמעלה ומלמטה. המוזמנים הם החברים המשותפים לשלושתן — כלומר החיתוך $R\cap S\cap T$. חסם עליון: החיתוך המשולש מוכל בכל חיתוך זוגי, ולכן

. הערך $10$ מושג כאשר כל $10$ המשותפים לכל זוג הם אותם אנשים לשלושתן. חסם תחתון: אפשר לסדר שלושה חיתוכים זוגיים זרים לחלוטין (שלוש קבוצות נפרדות של $10$ אנשים), וכל אחת מהנשים עדיין מגיעה ל-$30$ חברים — ואז אין אף חבר משותף לשלושתן, כלומר $0$. לכן הטווח המדויק הוא $0$ עד $10$.

נעבור על המסיחים: טווחים המגיעים ל-$20$ שגויים, כי החיתוך המשולש אינו יכול לעלות על חיתוך זוגי ($10$); "בין $5$ ל-$10$" שגוי כי $0$ אפשרי; "בין $0$ ל-$10$" הוא הנכון.

המלכודת: לחשוב שהחיתוך המשולש הוא סכום או ממוצע של החיתוכים הזוגיים, במקום להיות חסום על ידי הקטן שבהם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפטים באנגלית, ונדרש להשלים ביטוי מרחק.

הכלי: נזהה את הצירוף הכבול. המשפט אומר שעטלפים, בעזרת איכון-הד (echolocation), מזהים עצמים 'as far as 17 meters ____'. הצירוף התקני הוא as far as ... away — 'במרחק של עד 17 מטר'.

נעבור על המסיחים:

(2) around פירושו 'מסביב' ואינו מתאים למרחק ליניארי;

(3) after פירושו 'אחרי' (זמן או רצף) ולא מרחק;

(4) against פירושו 'כנגד' וחסר היגיון כאן. רק away משלים את 'as far as ... away'.

המלכודת: לתרגם מילולית ולבחור around מתוך 'לזהות עצמים מסביב'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים בדגש על אוצר מילים בהקשר בישולי.

הכלי: נחפש מילה נרדפת ל-shredded ('גרוס/קצוץ') שמובילה ל'רצועות'. חיתוך לרצועות = sliced ('פרוס'). נפסול:

(2) sipped = 'ללגום' (שתייה), לא רלוונטי;

(3) stored = 'לאחסן', אינו יוצר רצועות;

(4) switched = 'להחליף', אין לו קשר לחיתוך. רק sliced מתאים ל'שנחתכו או נפרסו לרצועות'.

המלכודת: לבחור מילה שנשמעת 'מטבחית' או פותחת ב-s בלי לבדוק משמעות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים המבוססת על צירוף כבול (idiom).

הכלי: נזהה את הביטוי fall into disrepair — 'להידרדר למצב של קלקול וחוסר-תחזוקה'. המשפט אומר שמכונות חייבות תחזוקה טובה 'or it will eventually fall into ____', כלומר אחרת יתדרדרו. נפסול:

(1) disinterest = 'חוסר עניין' (רגש, לא מצב פיזי);

(3) distaste = 'סלידה';

(4) discomfort = 'אי-נוחות' — כולן תחושות אנוש ולא מצב טכני של ציוד. רק disrepair מצייר קלקול פיזי.

המלכודת: כל ארבעת המסיחים פותחים ב-dis- ומפתים לניחוש; חייבים לחבר לצירוף הקבוע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים באוצר מילים.

הכלי: נשאל מה 'של אבעבועות שחורות' עלול להרוג 300 מיליון בני אדם. מגפות (Epidemics) של מחלה מדבקת הן שהורגות המונים. נפסול:

(1) Adversaries = 'יריבים';

(2) Diversions = 'הסחות או בידור';

(4) Proclamations = 'הכרזות' — אף אחת מהן אינה 'הורגת' אנשים ואינה קשורה למחלה מדבקת. רק Epidemics מסתדר עם 'a highly contagious disease'.

המלכודת: להיסחף מהמבנה ולבחור מילה 'דרמטית' בלי לבדוק שהיא קשורה למחלה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הצירוף 'as an outstanding example' (כדוגמה מצטיינת) חיובי, ולכן הפועל החסר צריך להיות חיובי. פרויקט מים 'זכה לשבחים' (praised) כדוגמה מצוינת לשיתוף מים בין מדינות. נפסול:

(2) guarded = 'נשמר או הוגן' — אינו מתחבר ל'כדוגמה';

(3) traced = 'אותר או עוקב' — חסר היגיון;

(4) joined = 'הצטרף' — אינו הולם 'as an outstanding example'. רק praised יוצר 'שובח כדוגמה מצטיינת'.

המלכודת: להתעלם מהמטען החיובי של 'outstanding example' ולבחור פועל ניטרלי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נחפש פועל שמשתלב עם 'and take the time to enjoy their coffee' — כלומר להישאר ולהתמהמה. linger = 'להתמהמה או לשהות'. נפסול:

(2) sparkle = 'לנצנץ';

(3) shudder = 'לרעוד מפחד';

(4) contend = 'להתמודד או להתחרות' — אף אחת אינה מתארת ישיבה נינוחה ליד השולחן. רק linger מתאים ל'לשבת בנחת ולא למהר'.

המלכודת: לבחור פועל שנשמע 'נעים' (sparkle) בלי לבדוק את משמעותו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים עם צירוף פועל (phrasal verb).

הכלי: 'cognitive decline' (ירידה קוגניטיבית) הוא דבר שלילי שרוצים למנוע, ולכן help ____ דורש פועל של הדיפה או מניעה. fend off = 'להדוף או למנוע'. נפסול:

(1) plead for = 'להתחנן ל...' — הפוך מההיגיון;

(3) bask in = 'להתענג ב...' — חיובי, לא מתאים לירידה קוגניטיבית;

(4) merge with = 'להתמזג עם' — חסר משמעות כאן. רק fend off נותן 'לעזור להדוף ירידה קוגניטיבית'.

המלכודת: לבחור bask in כי הוא 'נעים', בהתעלם מכך שאנחנו פועלים נגד הירידה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הצירוף 'eyewitness ____' דורש שם עצם שמשמעו 'עדות או תיאור של עד-ראייה'. eyewitness accounts = 'עדויות ראייה'. יומן שמכיל עדויות-ראייה על אירועים כמו השרפה הגדולה של לונדון והכתרת צ'רלס השני. נפסול:

(1) privileges = 'זכויות-יתר';

(3) expenses = 'הוצאות';

(4) ceremonies = 'טקסים' — אף אחת אינה יוצרת צירוף הגיוני עם eyewitness. רק accounts הופך ל'עדויות ראייה'.

המלכודת: לבחור ceremonies בגלל 'coronation' (הכתרה) שבמשפט, אף ש'eyewitness ceremonies' חסר משמעות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש: עלינו לבחור את המשפט ששומר במדויק על משמעות המקור.

הכלי: נזקק את הגרעין — 'ברמודה היא אתר נופש פופולרי'. 'אתר נופש פופולרי' פירושו שהרבה אנשים אוהבים לנפוש שם.

תשובה (4) 'Many people like to vacation on the islands of Bermuda' משמרת בדיוק זאת. נפסול:

(1) מוסיפה 'one of several islands ... visited by tourists' ומדגישה שברמודה אחד מכמה איים — מידע שאינו טענת המקור;

(2) 'the most popular of all Atlantic island resorts' מוסיפה יומרה של 'הפופולרי מכולם', חריגה מהמקור;

(3) 'offer a wide variety of attractions' טוענת על מגוון אטרקציות שאינו נזכר במקור. רק (4) שקולה למקור.

המלכודת: לבחור ניסוח 'מרשים יותר' (2) שמוסיף מידע שלא נאמר.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נפרק את המקור — איירה גרשווין 'לא רצה לנצל את התהילה' (Reluctant to exploit the renown) של אחיו המצליח ג'ורג', ולכן החל לכתוב מילים תחת שם בדוי (Arthur Francis).

תשובה (1) 'because he did not want to take advantage of his brother George's fame' לוכדת בדיוק את הסיבה — אי-רצון לנצל את פרסום האח. נפסול:

(2) 'affiliated himself with Arthur Francis rather than with his famous brother' — טעות עובדתית: Arthur Francis הוא שם בדוי, לא אדם או שותף;

(3) 'to avoid being confused with his well-known brother' — מחליף את המניע ל'הימנעות מבלבול' במקום 'אי-ניצול תהילה';

(4) 'so intimidated ... to avoid unfavorable comparisons' — ממציא הפחדה והשוואות שאינם במקור. רק (1) נאמן.

המלכודת:

(3) נשמע סביר אך משנה את המניע המקורי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: הגרעין — חורבות פומפיי (עיר שהושמדה בהתפרצות געשית ב-79 לספירה) 'לא נחפרו עד 1748', כלומר נחשפו לראשונה ב-1748.

תשובה (1) 'In 1748, the remains of Pompeii ... were finally unearthed' משמרת גם את שנת החשיפה וגם את סיבת ההרס. נפסול:

(2) 'Only in 1748 did it become known that the city ... had been devastated' — משנה ל'רק אז נודע שהעיר הושמדה', בעוד המקור אומר שרק אז נחפרה (עצם ההשמדה הייתה ידועה);

(3) 'No serious attempts to study Pompeii ... were made until 1748' — מדבר על 'מחקר' ולא 'חפירה', סטייה מהמקור;

(4) 'evacuated during a volcanic eruption ... rediscovered in 1748' — 'evacuated' (פונתה) שונה מ-'wiped out' (הושמדה). רק (1) נאמן במלואו.

המלכודת:

(2) מפתה כי גם הוא נוקב 1748, אך מחליף 'נחפרה' ב'נודע שהושמדה'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: 'was annexed by' פירושו 'סופחה אל'. בבל סופחה לאימפריה האשורית ב-729 לפני הספירה.

תשובה (2) 'Babylonia was incorporated into the Assyrian Empire in 729 B.C.E.' — 'incorporated into' = 'סופחה או שולבה בתוך', שקול מדויק. נפסול:

(1) 'gained its independence from' = 'זכתה בעצמאות' — הפוך מ'סופחה';

(3) 'the Assyrian Empire extended all the way to Babylonia' — מדבר על התפשטות גבול ולא על סיפוח בבל;

(4) 'the rivalry ... peaked' — 'יריבות שהגיעה לשיא', מידע שאינו במקור. רק (2) נאמן.

המלכודת:

(1) הפוך גמור — 'עצמאות' במקום 'סיפוח'; קריאה מהירה עלולה להתבלבל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת כותרת בקטע הבנת-הנקרא (Text I).

הכלי: כותרת טובה מכסה את כלל הקטע, לא פרט יחיד. הקטע עוסק בחקר התקשורת הקולית של קופי הוֶרוֶט בידי צ'ייני וסייפארת', כמקרה-מבחן לשאלה אם לבעלי-חיים יש 'שפה'. 'Vervets: A Study in Animal Communication' תופס בדיוק את הרעיון המרכזי. נפסול:

(1) 'Snakes, Eagles, and Leopards: The Vervet's Enemies' — צר מדי, מכסה רק פסקה אחת (האויבים);

(2) 'The Languages of Vervets and Other African Monkeys' — הקטע מציין שקופים אחרים דווקא מתוחכמים יותר, והמיקוד הוא בוֶרוֶט בלבד ולא ב'קופים אפריקאים אחרים';

(4) 'Cheney and Seyfarth: New Research on Animal Behavior' — כללי מדי וממקד בחוקרים ולא בנושא. רק (3) בהיקף הנכון.

המלכודת: לבחור (1) בגלל התיאור החי של האויבים, שהוא פרט ולא נושא.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת-הנקרא על תפקיד הפסקה הראשונה.

הכלי: נקרא מה עושה הפסקה הראשונה. היא פותחת: 'מדענים ניסו לקבוע אם מערכות התקשורת של בעלי-חיים מהוות שפה' — כלומר מציגה את הרעיון או השאלה שחלק מבעלי-החיים מתקשרים באמצעות שפה. הצירוף המלא: 'introduces the idea that some animals communicate through language'. נפסול:

(1) 'presents evidence that apes and monkeys' — הפסקה מציגה שאלה, לא ראיה, וגם אינה מצטמצמת לקופים בלבד;

(3) 'argues that only humans' — הפוך: הקטע בוחן אם גם חיות מתקשרות, לא טוען שרק בני-אדם;

(4) 'explains how vervets' — הוֶרוֶט מוזכר רק כדוגמה בסוף הפסקה, ואין הסבר 'כיצד' הם מתקשרים בפסקה זו. רק (2) מדויק.

המלכודת:

(1) מפתה כי הפסקה מזכירה 'apes and monkeys', אך אין בה ראיה אלא הצגת שאלה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת הפסקה השנייה בקטע הבנת-הנקרא.

הכלי: נאתר את הרעיון המרכזי של הפסקה. היא נפתחת ב'Cheney and Seyfarth chose to study the vervet for several reasons' ואז מפרטת סיבות (שטח מחיה קטן שמאפשר תיעוד מדויק; קולות האזהרה הייחודיים). מכאן המטרה: להסביר מדוע בחרו לחקור דווקא ורוטים. נפסול:

(1) 'describe the vocalizations of African monkeys' — התיאור המפורט של הקולות מופיע בפסקה השלישית, לא כאן;

(2) 'describe vervet life in the wild' — חיי הוֶרוֶט מוזכרים רק ככלי להסביר את הבחירה, לא כמטרה בפני עצמה;

(4) 'discuss the research methods' — הפסקה אינה עוסקת בשיטות המחקר אלא בנימוקי הבחירה. רק (3) מדויק.

המלכודת: לבלבל בין 'סיבות הבחירה' (כאן) ל'תיאור הקולות' (פסקה 3).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת 'איזו אפשרות אינה מוזכרת' (שלילה) על הפסקה השלישית — יש לזהות את מה שלא נאמר.

הכלי: נמפה מה הפסקה כן מציינת כאסטרטגיות הישרדות: מול נחש — קריאה מיוחדת והתקוממות לתקיפה כקבוצה; מול נשר — צעקה שגורמת לכולם 'to run and hide in low-lying bushes' (הסתתרות בשיחים); מול נמר — טיפוס גבוה לעצים. כלומר מוזכרים הסתתרות בשיחים (2), פליטת קריאה ייחודית (3) וטיפוס על עצים (4). לעומת זאת 'running to new territory' (בריחה לטריטוריה חדשה) אינו מוזכר; הקטע אף מדגיש שהוֶרוֶטים 'rarely leaves that territory'. לכן (1) היא היחידה שלא נאמרה.

המלכודת: המילה 'run' אכן מופיעה בקטע ('run and hide in low-lying bushes') ומפתה לחשוב ש'running to new territory' כן נאמר — אך שם רצים אל השיחים, לא לשטח חדש.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת התייחסות (מה 'the result' מציין) בקטע הבנת-הנקרא.

הכלי: נקרא את ההקשר סביב שורה 20: 'Were the monkeys to make the wrong sound when a leopard approaches – and hide in the bushes instead of the trees – the result would be disastrous' — כלומר אם בזמן התקרבות נמר הוֶרוֶטים יטעו ויסתתרו בשיחים במקום לטפס לעצים, התוצאה תהיה הרסנית. תוצאה הרסנית זו = הנמר יתפוס אותם.

תשובה (2) 'a leopard catching a vervet' היא בדיוק זו. נפסול:

(1) 'a vervet hiding in the trees' — זו דווקא הפעולה הנכונה שמצילה אותם, לא תוצאה הרסנית;

(3) 'a vervet being unable to sound an alarm' — הבעיה היא קריאה שגויה, לא חוסר-יכולת לצעוק;

(4) 'an eagle attacking a vervet' — ההקשר הנדון הוא נמר, לא נשר. רק (2) מדויק.

המלכודת: לקשר את 'disastrous' לנשר (המוזכר במקום אחר בקטע) במקום לנמר שבמשפט הנדון.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת הקטע כולו (Text II).

הכלי: נזהה את חוט-השדרה של הקטע. הוא נפתח בטענה ש'עשרות ציורי ואן גוך הם למעשה זיופים', מגדיר מהו זיוף, דן כיצד מזהים זיוף ומדוע קשה לזהות ואן גוך אמיתי, ומסיים בציורים שנויים במחלוקת. כל אלה משרתים דיון בטענה שיש הרבה ואן גוכים מזויפים.

תשובה (3) 'discuss the claim that there are many fake van Goghs' לוכדת את המטרה הכוללת. נפסול:

(1) 'explain how to judge the authenticity of a painting' — רק פסקה אחת (הרביעית) עוסקת בכך;

(2) 'explain why van Gogh's work was imitated by so many artists' — הקטע אינו מתמקד בסיבות לחיקוי;

(4) 'discuss a great artist who suffered from severe mental illness' — המחלה מוזכרת כפרט תומך, לא כנושא. רק (3) בהיקף הנכון.

המלכודת: לבחור (1) כי זו פסקה בולטת, ולשכוח שהיא חלק מטיעון רחב יותר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרת הפסקה השלישית ב-Text II.

הכלי: נסקור מה הפסקה מונה. היא מגדירה 'זיוף' ואז מפרטת סוגים שונים: חיקויים תמימים של אמנים שהעריצו את סגנונו; ציורים שנראים כמו ואן גוך כי הוא עצמו אימץ סגנון אימפרסיוניסטי, שהפכו לזיופים רק כשנוספה החתימה 'Vincent'; וזיופים מובהקים שנועדו להטעות. כלומר הפסקה דנה בסוגים שונים של זיופי ואן גוך. נפסול:

(2) 'explain how to recognize a real van Gogh' — זיהוי מקור נדון בפסקה הרביעית;

(3) 'explain how fake van Goghs differ from genuine ones' — הפסקה ממיינת סוגי זיוף, לא משווה בין מזויף למקורי;

(4) 'discuss other artists who admired van Gogh's style' — אלה רק דוגמה אחת מתוך כמה סוגים, לא נושא הפסקה. רק (1) מדויק.

המלכודת: לבחור (4) בגלל אזכור 'artists who admired his style', שהוא תת-סוג ולא הנושא.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה על 'the theory' בשורה 18 ב-Text II.

הכלי: נקרא את התאוריה ואת מה שבא אחריה. התאוריה (הפסקה הרביעית): אפשר לזהות זיופים 'בעין', כי משיכות המכחול של אמן ייחודיות כמו כתב-יד. אך הפסקה הבאה אומרת: ואן גוך היה אמן ניסיוני שהחליף סגנונות, סבל ממחלת נפש קשה שהשפיעה על ציורו, ואף יצר בעצמו העתקים ורסאות רבות. מכאן ניתן להסיק שהתאוריה — זיהוי לפי 'טביעת-יד' עקבית — עשויה שלא לחול על ואן גוך, שסגנונו אינו עקבי.

תשובה (2) 'may not apply to van Gogh'. נפסול:

(1) 'was first proposed by van Gogh' — אין לכך תמיכה בקטע;

(3) 'is accepted only by handwriting experts' — כתב-היד הוא אנלוגיה בלבד, לא שהתאוריה שייכת רק למומחי כתב-יד;

(4) 'is highly individual' — 'highly individual' מתאר את משיכת-היד של האמן, לא את התאוריה. רק (2) נובע מההיגד 'In fact...' שבפסקה החמישית.

המלכודת: לגרור את 'highly individual' מהמשפט הסמוך ולהדביק לתאוריה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרת הפסקה החמישית ב-Text II ('In fact, van Gogh was a highly experimental artist...').

הכלי: נשאל למה משרתת הפסקה. היא מונה שלוש סיבות שמסבכות את ה

זיהוי: ניסיוניות והחלפת סגנונות תכופה, השפעת מחלת הנפש על אופן הציור, ויצירת העתקים ורסאות בידי האמן עצמו. כל אלה מסבירים מדוע קשה מאוד לקבוע אם ציור הוא ואן גוך מקורי.

תשובה (1) 'explain why it is very difficult to recognize a genuine van Gogh'. נפסול:

(2) 'discuss the effect of van Gogh's mental illness' — זו רק אחת משלוש הסיבות, לא כל תכלית הפסקה;

(3) 'explain why van Gogh made so many copies' — הפסקה מציינת שהעתיק, אך לא מסבירה מדוע;

(4) 'discuss the painting styles with which van Gogh experimented' — הסגנונות מוזכרים כסיבה לקושי, לא כנושא לעצמו. רק (1) מקיף את הפסקה.

המלכודת: לבחור (2) כי מחלת הנפש בולטת, ולפספס שהיא פרט אחד מתוך טיעון הקושי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה האחרונה ב-Text II.

הכלי: נאתר את המשפט הרלוונטי. על הציור 'Sunflowers' וציורים חשודים אחרים נאמר: 'may have been created by van Gogh's friend Emile Schuffenecker or by Dr. Paul Gachet' — כלומר ייתכן ששניים אלה יצרו את הציורים החשודים או המזויפים.

תשובה (3) 'may have produced fake van Goghs'. נפסול:

(1) 'are the owners of suspect van Goghs' — לא נאמר שהם הבעלים, אלא (אולי) היוצרים;

(2) 'are the leading experts on van Gogh's work' — הם מתוארים כחבר וכרופא, לא כמומחים מובילים;

(4) 'may have influenced van Gogh's work' — 'influenced' (השפיעו על יצירתו) שונה מ'created' (יצרו את הזיופים). רק (3) נאמן לטקסט.

המלכודת: להחליף 'created' ב'influenced' או לפרש 'friend' ו'doctor' כ'בעלים'.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים באנגלית, ואנחנו מחפשים את המילה שמשלימה את המשמעות.

הכלי: נקרא את המשפט כולו ונבין את ההיגיון — מדובר באמצעי הישיר ביותר לצמצום גירעון תקציבי, "the only one that has an immediate ___". דרושה מילה שמתארת מה יש לאמצעי הזה באופן מיידי, והגיוני שהכוונה ל"השפעה" מיידית.

נעבור על המסיחים: inquiry (חקירה/בירור) — לאמצעי כלכלי אין "בירור מיידי", נפסל. concern (דאגה) — לא מסתדר עם ההקשר של יעילות האמצעי, נפסל. revision (עדכון/תיקון) — אינו מה שיש לאמצעי, נפסל. impact (השפעה) — מתאים בול: לאמצעי יש השפעה מיידית.

המלכודת: concern נשמעת רצינית וכלכלית, אך היא לא מה שיש לאמצעי באופן מיידי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נזהה את הרצף הכרונולוגי — קרתגו "___ במאה ה-9 לפנה"ס כמאחז מסחרי", ובהמשך "eventually became a major power". דרוש פועל שמתאר את ראשית קיומה של העיר.

נעבור על המסיחים: prevented (נמנעה/נמנע) — חסר היגיון, עיר אינה "נמנעת", נפסל. founded (נוסדה) — מתאים: העיר נוסדה כמאחז מסחר ולבסוף הפכה למעצמה. contributed (תרמה) — לא מסתדר תחבירית עם המבנה הסביל ולא הגיוני, נפסל. inherited (ירשה) — אינו מתאים להיווסדות עיר, נפסל.

המלכודת: לחפש פועל "מפואר" במקום הפועל הפשוט וההגיוני — היווסדות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הרשימה שאחרי הנקודתיים — המבצעת, המחוקקת והשופטת — היא הרמז. אלה שלוש "רשויות" השלטון.

נעבור על המסיחים: limits (מגבלות) — אלה אינן מגבלות, נפסל. phrases (ביטויים) — חסר היגיון, נפסל. markets (שווקים) — לא קשור לשלטון, נפסל. branches (ענפים/רשויות) — המונח המקובל באנגלית ל"רשויות השלטון", מתאים בדיוק.

המלכודת: לתרגם מילולית "רשויות" ולהסס, אך באנגלית הצירוף הקבוע הוא "branches of government".

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: "חומר ___ מצמח האכינצאה" — דרוש פועל שמתאר כיצד חומר מגיע מתוך צמח. שים לב למילת היחס "from" שבאה מיד אחרי החסר.

נעבור על המסיחים: legalized (הוכשר חוקית) — לא רלוונטי לחומר מצמח, נפסל. extracted (מופק/מוצה) — מתאים בדיוק: חומר המופק מהצמח. assessed (הוערך) — לא מסתדר עם "from the plant", נפסל. tended (טופל/נשמר) — אינו מתאים לחומר, נפסל.

המלכודת: הצירוף "from the ... plant" דורש פועל של הפקה/הוצאה, ורק extracted עונה לכך תחבירית והגיונית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הצירוף "rather than" יוצר ניגוד — הצייר צייר דיוקנאות "realistic" ולא ___. דרושה מילה שהיא ההפך מ"מציאותי".

נעבור על המסיחים: integrated (משולבים) — אינו ניגוד ל"מציאותי", נפסל. idealized (אידיאליים/מיופים) — הניגוד המתבקש: מציאותי מול אידיאלי, מתאים. neglected (מוזנחים) — אינו ניגוד ל"מציאותי", נפסל. negotiated (מנוהלים במשא ומתן) — חסר היגיון בהקשר של ציור, נפסל.

המלכודת: להתפתות למילה שנשמעת דומה בצליל (negotiated) במקום למילה הנכונה במשמעות (idealized).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נשים לב לעובדה — ילד שניצח על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בגיל 12. איזה ביטוי מתאר ילד מחונן כזה? הצירוף הקבוע הוא "child prodigy" (ילד פלא).

נעבור על המסיחים: utility (תועלת) — "child utility" חסר משמעות, נפסל. prodigy (עילוי/ילד פלא) — הצירוף המדויק, מתאים. heresy (כפירה) — לא קשור, נפסל. penalty (עונש) — לא הגיוני, נפסל.

המלכודת: כל המסיחים הם שמות עצם, אך רק prodigy יוצר עם child צירוף מוכר ומתאים להישג יוצא הדופן.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הדרשות שלו "attracted large crowds" — משכו קהל גדול. דרוש תואר חיובי שמתאר נואם שמושך קהל.

נעבור על המסיחים: complacent (שאנן/מרוצה מעצמו) — תואר שלילי, אינו מסביר משיכת קהל, נפסל. deceptive (מטעה) — שלילי, אינו מתאים, נפסל. compelling (סוחף/מרתק) — מתאים בדיוק: נואם סוחף שמושך המונים. decadent (מנוון) — שלילי ולא רלוונטי, נפסל.

המלכודת: התוצאה במשפט (קהל גדול) חיובית, ולכן דרוש תואר חיובי — רק compelling כזה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: קבוצה שנוסעת לקנטרברי "to pray at a famous church" — כלומר כדי להתפלל במקום קדוש.

נעבור על המסיחים: intruders (פולשים) — הם אינם פולשים, נפסל. pilgrims (עולי רגל) — מתאים בדיוק: אנשים הנוסעים למקום קדוש כדי להתפלל. jurors (מושבעים) — לא קשור לעלייה לרגל, נפסל. mediators (מתווכים) — לא רלוונטי, נפסל.

המלכודת: מטרת הנסיעה (תפילה בכנסייה) היא המפתח, והיא מגדירה את הקבוצה כעולי רגל דווקא.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש — עלינו למצוא את המשפט ששומר על משמעות המקור.

הכלי: נבין את המקור — "הטמפרטורה עולה ככל שיורדים אל תוך הגרנד קניון", כלומר ככל שנמוך יותר, חם יותר.

נעבור על המסיחים:

(1) "It can get very hot" — נכון אך חלקי, אינו מבטא את הקשר בין הירידה לחום, נפסל.

(2) "cooler at the bottom than at the top" — הפוך לגמרי מהמקור, נפסל.

(3) "The lower one goes... the hotter it gets" — בדיוק המשמעות: יחס ישר בין ירידה לעליית חום.

(4) "The air at the top is usually cool" — מתמקד בפסגה בלבד ומאבד את הקשר, נפסל.

המלכודת:

תשובה (2) משתמשת באותן מילים (bottom, top) אך הופכת את הכיוון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נדייק במקור — "אוכלוסייה כפרית מהגדולות בארה"ב", כלומר הרבה אנשים גרים באזורים כפריים. נ

שים לב: "אוכלוסייה כפרית" מציינת מספר תושבים, לא שטח ולא עיסוק.

נעבור על המסיחים:

(1) "Most of the people are farmers" — עוסק במקצוע, לא בגודל האוכלוסייה הכפרית, נפסל.

(2) "more people living in rural areas than almost any other state" — בדיוק: הרבה תושבים כפריים.

(3) "Much of the land is used for farming" — עוסק בשטח וחקלאות, לא באוכלוסייה, נפסל.

(4) "known for its large rural communities" — מדבר על מוניטין, לא על עובדה דמוגרפית, נפסל.

המלכודת: לבלבל בין "אוכלוסייה כפרית גדולה" (בני אדם) לבין חקלאות או שטח כפרי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: לב המקור — אנדרסן טוען שהמושג "טמפרטורה גלובלית" הוא untenable (בלתי ניתן להצדקה) מבחינה תרמודינמית ומתמטית.

נעבור על המסיחים:

(1) טוענת שזו "the least accurate method of estimating the rate of global warming" — משנה את הטענה למדידת קצב ההתחממות, נפסל.

(2) טוענת שאנדרסן "supports the widely held assumption" — הופך את עמדתו, נפסל.

(3) "the notion... is unsound in both mathematical and thermodynamic terms" — בדיוק: untenable שקול ל-unsound, ואותם שני תחומים.

(4) טוענת שהוא מפקפק ביכולת "לחזות" את הטמפרטורה — מזיז את הדיון לחיזוי, נפסל.

המלכודת: תשובות (1) ו-(4) שומרות על ההקשר של התחממות גלובלית אך מסלפות את מהות הטענה — פסילת המושג עצמו.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: במקור שני רכיבים — (א) "labyrinth of streets" (מבוך רחובות), (ב) "time appears to have stood still" (הזמן כאילו עצר, כלומר המקום נראה כמו פעם).

נעבור על המסיחים:

(1) "wander for hours along the winding streets" — מוסיף רעיון של שיטוט, אינו מבטא ש"הזמן עצר", נפסל.

(2) "time has not dulled the charm" — מדבר על קסם שנשמר, לא על מראה שלא השתנה, נפסל.

(3) "worth taking time to explore" — המלצה, לא תיאור, נפסל.

(4) "maze of streets... look much as they did long ago" — משמר את שני הרכיבים: מבוך (maze שקול ל-labyrinth) ומראה כמו פעם (הזמן עצר).

המלכודת: תשובות (2) ו-(3) "יפות" ומזכירות אווירה, אך אינן מנסחות את שני רכיבי המקור במדויק.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מטרה כללית של קטע הבנת הנקרא.

הכלי: נסקור את מהלך הקטע — פסקה 1 מספרת על ההתיישבות והשגשוג, פסקאות 2-3 מפרטות מדוע אורח החיים לא היה בר-קיימא ומה חרץ את גורל המושבה (התשת הקרקע, כריתת עצים, ואז החרפת האקלים), ופסקה 4 מסכמת שהמושבה נעלמה. המוקד הכולל: מדוע נכשלה המושבה הנורדית בגרינלנד.

נעבור על המסיחים:

(1) "why the Norse moved to Greenland" — רק פרט מפסקה 1, נפסל.

(2) "describe the first Norse colonies" — כללי מדי ואינו ממוקד בכישלון, נפסל.

(3) "explain why the Norse colony in Greenland failed" — בדיוק המוקד.

(4) "present the history of the Norse people" — רחב מדי; הקטע עוסק במושבת גרינלנד ובכישלונה, נפסל.

המלכודת: תשובות (2) ו-(4) נכונות "חלקית" אך רחבות מדי — מטרת הקטע ספציפית לכישלון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלה על תוכן הפסקה הראשונה.

הכלי: נזהה על מה הפסקה — היא מספרת כיצד הנורדים הפליגו לגרינלנד, מה ציפו למצוא, מה מצאו, וכיצד למרות הכל שגשגה המושבה בתחילתה (גידלו בקר, בנו ספינות). כלומר: ראשית ההתיישבות בגרינלנד.

נעבור על המסיחים:

(1) "why the Norsemen sailed to Greenland" — רק חלק קטן מהפסקה (הציפייה לאדמה פורייה), נפסל.

(2) "what the Norse found when they arrived" — פרט בתוך הפסקה, לא כל עניינה, נפסל.

(3) "the beginning of the Norse settlement in Greenland" — מקיף את כל הפסקה.

(4) "the Norse peoples of Scandinavia" — רק משפט הפתיחה, לא המוקד, נפסל.

המלכודת: תשובות (1) ו-(2) נכונות כפרטים, אך הפסקה כולה עוסקת בראשית ההתיישבות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות מילה מתוך ההקשר.

הכלי: נחזור לשורה 6 — "the name Greenland was a misnomer: there were few large fields, pasturelands, or forests". כלומר השם "ארץ ירוקה" אינו הולם, שכן לא היו שם שדות ויערות. לפיכך misnomer הוא שם שאינו מתאים.

נעבור על המסיחים:

(1) "an unsuitable name" — בדיוק: שם לא הולם.

(2) "a place with fields, pasturelands, and forests" — הפוך, הקטע אומר שלא היו כאלה, נפסל.

(3) "the Norse word for Greenland" — misnomer אינו "מילה בשפה הנורדית", נפסל.

(4) "a pleasant discovery" — ההקשר שלילי (אכזבה), לא תגלית נעימה, נפסל.

המלכודת: הנקודתיים שאחרי misnomer מסבירות אותו; מי שמדלג עליהן עלול לבחור בתשובה (2) שמצטטת את המילים "fields... forests".

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלה על מטרת הפסקה השנייה.

הכלי: נסכם את הפסקה — היא מפרטת כיצד אורח החיים הנורדי התגלה כבלתי בר-קיימא: העדרים דלדלו את המרעה הדל, הקרקע נשחקה מעיבוד יתר, והעצים שנכרתו לא הוחלפו. כלומר: כיצד אורח החיים לא התאים לגרינלנד.

נעבור על המסיחים:

(1) "discuss the farming methods" — הפסקה מזכירה חקלאות אך לא כדי לתאר שיטות, אלא כדי להראות נזק, נפסל.

(2) "explain why the settlement was successful at first" — זו פסקה 1, לא פסקה 2, נפסל.

(3) "show how the Norse way of life was not suited to Greenland" — בדיוק המוקד.

(4) "describe how the Greenland Norse overcame harsh living conditions" — הפוך; הם לא התגברו, הם גרמו נזק, נפסל.

המלכודת:

תשובה (4) הפוכה למגמת הפסקה — הפסקה מתארת כישלון סביבתי, לא התגברות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת התייחסות — למה מפנה הביטוי.

הכלי: נקרא את ההמשך בשורות 15-17 — "a factor completely beyond their control. Their arrival... coincided with a long period of unusually clement weather, but eventually the climate reverted to its former harshness". הגורם שמעבר לשליטתם הוא מזג האוויר/האקלים שחזר להיות קשה.

נעבור על המסיחים:

(1) "the availability of wood" — קשור לפסקה הקודמת (כריתת עצים), שהיא בשליטתם, לא הגורם החיצוני, נפסל.

(2) "the weather" — בדיוק, האקלים שחזר לקושיו.

(3) "fishing conditions" — תוצאה של קרח הים, לא הגורם עצמו, נפסל.

(4) "rough seas" — הקטע מדבר על הצטברות קרח, לא על ים סוער, וזו שוב תוצאה של מזג האוויר, נפסל.

המלכודת: תשובות (3) ו-(4) הן תוצאות של מזג האוויר, לא "הגורם" עצמו שהטקסט מציין.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת מטרה כללית.

הכלי: נסקור את הקטע — הוא מתאר את מישורי המלח של בונוויל: היווצרותם ומאפייניהם (פסקה 1), מדוע אנשים באים אליהם (פסקה 2), תהילתם כמסלול מרוצים (פסקה 3), והיותם סביבה שברירית הזקוקה להגנה (פסקה 4). המכנה המשותף הרחב: דיון באתר-נוף לאומי חשוב בארה"ב.

נעבור על המסיחים:

(1) "changes... from the last ice age to the present" — רק חלק מפסקה 1 ופסקה 4, נפסל.

(2) "discuss an important national landmark in the U.S." — המסגרת הרחבה שמכילה את כל הפסקאות.

(3) "describe efforts to save a striking landscape" — רק הפסקה האחרונה, נפסל.

(4) "discuss the people who are drawn to" — רק פסקאות 2-3, נפסל.

המלכודת: (1), (3) ו-(4) נכונות כל אחת לפסקה בודדת, אך מטרת הקטע כולו היא הרחבה ביותר.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלה על מטרת הפסקה הראשונה.

הכלי: נזהה את תוכן הפסקה — כיצד נוצרו המישורים (אגם שהתאדה בסוף עידן הקרח והשאיר מלח), וגם מאפייניהם: גודלם, גשמי החורף, התקשות המלח בקיץ, ובריכות בשוליים. כלומר: היווצרות ומאפיינים.

נעבור על המסיחים:

(1) "minerals, lake bed, and crust of" — פרטים בודדים מתוך תיאור ההיווצרות, ואינם כוללים את המאפיינים העונתיים, נפסל.

(2) "formation and characteristics of" — מקיף גם את ההיווצרות וגם את המאפיינים.

(3) "plants and animals found in" — מוזכרים רק במשפט האחרון של הפסקה, נפסל.

(4) "seasonal changes that occur in" — רק חלק מהפסקה (גשם/קיץ), לא ההיווצרות, נפסל.

המלכודת: תשובות (1), (3) ו-(4) תופסות כל אחת פרט מהפסקה; רק (2) מאגדת את שני נדבכיה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות מילה מהקשר.

הכלי: נחזור לשורה 14 — "astronomy buffs, who enjoy the view of the stars unobstructed by light pollution". חובבי אסטרונומיה נהנים ממבט בכוכבים ללא הפרעה של זיהום אור, ולכן מבט unobstructed הוא מבט לא חסום, כלומר צלול.

נעבור על המסיחים:

(1) "clear" — בדיוק: מבט צלול ולא חסום.

(2) "dark" — אמנם השמיים חשוכים, אך unobstructed עצמו פירושו "לא חסום", לא "חשוך", נפסל.

(3) "uneasy" — לא קשור, נפסל.

(4) "inactive" — לא רלוונטי, נפסל.

המלכודת: ההקשר מזכיר כוכבים ולילה, ולכן dark מפתה — אבל המילה עצמה מתארת מבט שאינו חסום, כלומר צלול.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת פרט על פי הפסקה השלישית.

הכלי: נאתר את המשפט הרלוונטי — "The salt also provides car tires with the traction they need to avoid skidding". המלח מספק לצמיגים אחיזה כדי למנוע החלקה, כלומר בזכות המלח המסלול אינו חלקלק.

נעבור על המסיחים:

(1) "not stable" — הפוך; הפסקה מדגישה שהמלח נותן אחיזה ויציבות, נפסל.

(2) "thin" — עוסק בעובי המלח, שאינו נזכר בהקשר של אחיזה בפסקה זו, נפסל.

(3) "not slippery" — בדיוק: אחיזה שמונעת החלקה.

(4) "massive" — לא רלוונטי לתכונת המלח כאן, נפסל.

המלכודת: המילה traction (אחיזה) היא המפתח — היא מתורגמת ל"לא חלקלק", לא ל"לא יציב".

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט על פי הפסקה האחרונה.

הכלי: נקרא את הפסקה — קרום המלח מתדרדר, וייתכן שהאשמים הם "Climate change, mineral mining, and wear and tear from driving". הבלאי מהנהיגה והמרוצים הוא בין הגורמים האפשריים לנזק.

נעבור על המסיחים:

(1) "no longer takes place on the Salt Flats" — הפסקה אומרת שאירועים מבוטלים, לא שהמרוצים פסקו לחלוטין, נפסל.

(2) "is the main cause of 'bad salt'" — הפסקה מונה כמה גורמים אפשריים ואינה מייחדת את המרוצים כגורם העיקרי, נפסל.

(3) "has become more dangerous because of mineral mining" — הקטע אינו עוסק בסכנה לנהגים ואינו קושר בין כרייה לסכנה, נפסל.

(4) "may be damaging the Salt Flats" — בדיוק: "wear and tear from driving may be to blame".

המלכודת: המילה may חשובה — הקטע זהיר ומציג את הנהיגה כאחד מכמה גורמים אפשריים, ולכן (2) ("the main cause") מרחיקה לכת מדי.

נסמן את תשובה (4).