ד”ר נעמי וורמברנד מנהלת מרכז “דרך מהות”
כדי שזוגיות תצליח לאורך שנים דרוש מאמץ משותף של שני בני הזוג. אבל מה קורה כשלאחד מבני הזוג יש הפרעת קשב? האם המאמץ אפשרי? האם הפרעת הקשב שוחקת את היחסים? האם ניתן לשמר את איכות הקשר? אנשים עם הפרעות קשב נוטים לחוות את עצמם כלא מספיק טובים ומפתחים לרוב עמדה ביקורתית כלפי עצמם והזולת. האם בעמדת בסיס כזו ניתן לקיים זוגיות, שבה ההבנה, הקבלה והסובלנות הם אבני יסוד?
כיצד אפשר לדעת אם לבן זוגי יש הפרעת קשב?
הפרעת הקשב היא תסמונת שעלולה בקלות “להתפספס מהעין. הדבר נובע מכך שהסימפטומים שלה דומים להרבה קשיים אחרים כגון בעיות שינה, הפרעות נפשיות או טראומות. לכן, הקביעה הסופית שמדובר בהפרעת קשב חייבת להיות מאד מקצועית ולהיעשות ע”י רופא מומחה.
יחד עם זאת, בתוך זוגיות יומיומית ניתן לשים לב לאיתותים שונים המרמזים על אפשרות להפרעת קשב. האיתותים הם רבים מאד ומשתנים מאדם לאדם, ויכולים אפילו להיראות כדבר והיפוכו אצל שני אנשים שונים.
מספר איתותים אופייניים:
בן הזוג מאחר כרוני, או לחליפין דייקן באופן מוגזם, ותמיד יש איתו מריבות על לוח זמנים.
בכל מה שקשור לחפצים שלו שורר בלגאן גדול, או לחליפין הוא מסדר כפייתי ואסור לגעת לו בשום דבר, כי אז הוא לא מוצא כלום.
בן הזוג שונא לעשות סידורים ותיקונים וכל האחזקה של הבית מוזנחת.
בן הזוג נפגע בקלות מכל הערה, הוא ביקורתי מחד אבל שונא שמעבירים עליו ביקורת.
בן הזוג יודע להתחיל משימות, אבל באמצע מתפזר ולרוב אינו מסיים את המשימה (או שזה נמשך “נצח”)
בן הזוג נוטה להתפרץ משטויות, אבל אז נרגע ולא מבין על מה כל המהומה.
קרבה אינטימית
במערכת יחסים זוגית נדרשת סובלנות לצורך בנייה הדרגתית ורב שלבית עד ליצירת מערכת יחסים קרובה המבוססת על אמון. אולם רבים מבין בעלי הפרעות קשב מתאפיינים בחוסר סובלנות לתהליכים, צורך בסיפוק מיידי, “התלהטות” ונפילה מהירה.
כדי שתתפתח קרבה נדרשים בני הזוג לחשוף ולהוריד מסכות. ואולם בעלי הפרעות קשב חוששים לרוב מחשיפת החולשות שלהם, ומפתחים דפוס של הסתרה ופחד מגילוי האמת.
מימד חשוב נוסף לקידום הקרבה היא תחושת ערך עצמי חיובי, המגנה מפני התבטלות בפני בן\בת הזוג.ואולם רבים מקרב בעלי הפרעות הקשב סובלים מדימוי עצמי שלילי הגורם לתחושות של עלבון ונחיתות.
התנהלות יומיומית יעילה לאורך זמן, תוך מחויבות ואחריות
במערכת יחסים זוגית יש להציב מטרות ריאליות הקשורות בניהול החיים ומחויבות להשיגן, אולם בעלי הפרעות קשב מציבים מטרות לא מציאותיות, נוטים להתפזר על פני כמה מטרות בו זמנית, וקיים קושי בהשלמת המטרות.
כך, למשל, נדרשת שמירה סיזיפית על הבית, ניקיון, ארגון או בישול. בעלי ההפרעות מתקשים ברוב המקרים בארגון, שוכחים משימות חשובות, מתחילים ולא מסיימים ומתקשים לתכנן את העתיד. בסוגיה הכלכלית, נוטים חלק מבעלי הפרעות הקשב לנהוג בבזבזנות, לא שמים לב לפרטים, קונים ללא צורך וללא סדרי עדיפויות ברורים. בנוסף, השמירה על קשר עם בן\בת הזוג ועם חברים נפגעת בגלל שהם לא תמיד אוהבים להתקשר בטלפון, שוכחים תאריכים חשובים, מאחרים ומפספסים פגישות. בתחום התעסוקתי אנו עדים ליותר פיטורים, תחושת חוסר מיצוי ו”היתקעות” בתפקיד מחשש לשינויים.
שימוש בדיאלוג לפתרון קונפליקטים
במערכת יחסים זוגית חשובה היכולת לשמור על איזון פנימי, בעיקר במצבים קונפליקטואליים, בהם הרגשות מעיקים ומעוררים לחץ רב. אולם בעלי הפרעות קשב חווים את החיים ב”שחור-לבן” כמנגנון הגנה בסיסי, הרגשות שלהם “מתנדנדים” ומתהפכים במהירות ובאופן בלתי צפוי, כך שההצפות הרגשיות מאיימות על היכולת שלהם לנהל שיחה, במיוחד אם קיימת אי הבנה או אי הסכמה. הדיאלוג השקול מתחלף בשיחה קופצנית, טרחנית לעיתים, חסרת שקט, בעלת נימה אישית מוגזמת שאיננה מובילה לפתרון.
מאפיינים של בעלי הפרעות קשב שתורמים להצלחת הזוגיות
לבעלי הפרעות קשב חשיבה יצירתית, גמישה ורב ממדית, יכולת להתמודד עם מצבים עמומים וחלקיים, קליטה מהירה ואינטואיציה, יכולת להפעיל תהליכי תובנה ולהשתנות, דחף חזק להצליח, עמידה עיקשת במטרות לאורך זמן, התלהבות וסקרנות, הספקים עצומים ואנרגיות גבוהות, יכולת לגייס אחרים על מנת להתקדם ורגישות בין-אישית.
שיטות נוספות למען זוגיות טובה יותר
הכרה וקבלה של ההפרעה משני בני הזוג, שתמנע פרשנות לא נכונה של ההתנהגות. הימנעות מביקורת. הבנה וקבלה תאפשר לבעל ההפרעה להיות חשוף ולא להסתתר.
למידה כיצד לחיות עם הקושי על בסיס 2 מנגנונים מרכזיים: עקיפה – מציאת דרכים אלטרנטיביות לטפל בזוגיות ובסיטואציות חיים אחרות, מבלי להתנגש במאפיינים של הפרעת הקשב. פיצוי – פיתוח דפוסים שמביאים לידי ביטוי נקודות כוח. אלה ישדרגו את איכות החיים מרמה של “הישרדות” לרמה של “התמודדות”.
דוגמאות למעקפים:
יצירת “עוגנים” – במקום לשאול כל הזמן את בן הזוג עם הפרעת הקשב: “למה שוב אתה לא זוכר היכן הנחת את המפתחות?” (שאלה שנותנת תחושה של אי הבנה ואי קבלה), אפשר לשוחח על דרכים כדי לעקוף את הנטייה הבלגניסטית על ידי קביעת מיקום בבית, שבו מניחים את כל החפצים שתמיד הולכים לאיבוד (תיק, נייד, ארנק וכו’). התנהגות כזו נותנת תחושה של קבלה מחד, אבל שימת גבולות כך שגם בני הבית האחרים יוכלו לחיות.
הגדרת הצרכים מראש- במקום לכעוס על בן\בת הזוג כי “שוב בזבזת כסף ללא צורך בקניות” אפשר לייצר רשימה מסודרת ושקולה לפני לקניות היציאה מן הבית. אם יש מודעות מספקת, יתכן שבן הזוג בעל ההפרעה לא ילך עם כרטיס האשראי באופן קבוע בתיק, מה שימנע ממנה\ו קניות אימפולסיביות ובלתי מחושבות.
דוגמאות לפיצוי:
חיזוק נקודות החוזקה – במקום להגיד לבת הזוג שבישלה שהאוכל לא יצא לה טוב, אפשר לחפש את התחום בבית שהיא מצליחה בו, למשל אירוח של חברים או שמירה על אסטטיקה ויופי. יתכן שאין לה יכולת לגייס את הסבלנות או תשומת הלב שנדרש בבישול, אולם החלק החברתי והיצירתי שלה מפותח ומעורר השראה ויכול להוות מקור לחיזוק הזוגיות.
הדבר החשוב ביותר בדוגמאות אלה הוא שהקשיים היומיומיים אינם מייצרים כעס, לעג או התחשבנות אלא מביאים את בני הזוג לבחון בהבנה ובכבוד את “נקודות התורפה” ולחפש להן מעקפים או פיצויים.
שימוש בתמיכה מקצועית כגון קואצ’ינג, יעוץ זוגי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועוד.
מרכז זינוק מקיים קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית לתלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז. מכיוון שאנחנו יודעים שתלמיד שחווה קשיי למידה זקוק לסיוע בלמידת החומר גם מעבר לשיעור, אנחנו מביאים את השיעור למחשבים ולסמארטפונים שלהם. בקיצור ממש, אנחנו מקבלים שאלות מהתלמידים ומייצרים מהם סרטוני תרגול פסיכומטרי.
עשינו כל כך הרבה עבודה שחשבנו שחבל יהיה אם לא נשתף!
אם חפץ ליבכם בבחינות פסיכומטרי משנים קודמות ופתרונות מפורטים ומצחיקים להן – לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה כמותית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה מילולית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול באנגלית לחצו כאן.
אנו גם מסייעים לתלמידים שלנו לקבל הקלות בפסיכומטרי, לדוגמא מחשבון, הארכת זמן, הפסקות, כיתה מצומצמת, בחינה ממוחשבת וכו’ – אם אתם רוצים לבדוק זכאות או לקבל כמה טיפים לחצו כאן
.אם ברצונכם ללמוד יותר על לקויות למידה או על הפרעת קשב וריכוז לחצו כאן.
