טיפול תרופתי להפרעת קשב – למה? וכיצד פועל?
אם אתה מתכונן לבחינת הפסיכומטרי, כנראה שכבר הבנת כמה זה קשה להישאר מרוכז למשך שלוש שעות וחצי. אבל מה קורה כשהקושי בריכוז לא תלוי בחוסר מוטיבציה או עייפות רגילה? מה קורה כשמדובר בהפרעת קשב שמתגלמת גם בחדר הבחינה? הנושא הזה הוא הרבה יותר קרוב להכנה לפסיכומטרי מאשר זה נראה למבט ראשון, ובמאמר הזה נבין למה טיפול תרופתי עשוי להיות חלק חיוני בכך שתוכל להיות בחזקת הטובה שלך בזמן המבחן.
מה זה הפרעת קשב וכיצד היא משפיעה על ביצועיך בפסיכומטרי
הפרעת קשב, או כפי שנקראת באנגלית ADHD, היא הפרעה נוירולוגית שמשפיעה על היכולת שלך להתמקד, לשמור על עידוד וממצא, ולבקר בדחפים. כשמדובר בבחינה כמו הפסיכומטרי, שדורשת ריכוז עמוק על פני פרק זמן ממושך, הפרעה זו יכולה להיות חסם ממשי שמונע ממך להגיע לציון שאתה שואף אליו.
הבעיה היא שהמוח שלך, בעיתוד של הפרעת קשב, מגרום לשלוש בעיות עיקריות: קושי בהתמקדות על משימות יחידות, קל לעלעול מחשבות ללא כוונה, ודיווח פנימי גבוה שמנסה לתחרות על תשומת ליבך. כשאתה ניסיון לקרוא שאלה מורכבת במסקנות בפסיכומטרי, למשל, ייתכן שהמוח שלך יקפוץ ל-10 משימות שונות בזמן שאתה עדיין בחצי הראשון של הטקסט.
זה לא כשל אישי שלך. זה חוסר איזון כימי בחלקי מוח שהם אחראים להתמקדות ולתכנון. וכאן נכנס הטיפול התרופתי.
כיצד תרופות עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב
התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעת קשב הן מעוררי מוח או stimulants, כמו אמפטאמין (קונסרטה) או מתילפניידט (ריטלין). נשמע מוזר? בואו נסביר.
המוח שלך מתמקד בעזרת כימיקלים הנקראים נוירוטרנסמיטרים, בעיקר דופמין וקטכולאמינים. כאשר יש לך הפרעת קשב, הרמות של חומרים אלה נמוכות מהרגיל. התרופות עוזרות להעלות את הרמות הללו, מה שמאפשר למוח שלך לשמור על דעת כשם שהוא אמור לעשות זאת.
התוצאה? אתה יכול להישאר מרוכז על משימה יחידה בו זמנית, אתה פחות מעוות מעלעול, ואתה בעל יוקד מנטלי כשאתה צריך אותו ביותר. בשביל מישהו שמתכונן לפסיכומטרי, זה יכול להיות ההבדל בין ציון ממוצע ובין ציון שמעלה את הערכים המקובלים שלך.
התרופות הנפוצות והדרך שבה הן פועלות
יש מספר מדרגות תרופתיות שונות שממלאות מטרה זו. בואו נעבור על הנפוצות בישראל וכיצד הן פועלות:
| שם התרופה | חומר פעיל | משך ההשפעה | כיצד היא פועלת |
| קונסרטה | מתילפניידט (שחרור ממושך) | 10–12 שעות | משחררת את התרופה בהדרגה כל היום, ומספקת רמה עקבית של דופמין |
| ריטלין | מתילפניידט (שחרור מהיר) | 4–6 שעות | משחררת את התרופה במהירות, נותנת דחיפה חזקה אך קצרה יותר |
| אדרל | תערובת אמפטאמין | 5–8 שעות | משלבת אמפטאמין וסולטים, חזקה יותר מריטלין עבור חלקים מסוימים |
| סטרטרה | אטומוקסטין | 24 שעות | אינה stimulant, אלא עובדת על מערכת הנוראדרנלין, אפשרות לאנשים שלא יכולים לטלול stimulants |
| וויואנס | גואנפקצין ממושך | 24 שעות | עובדת על מערכת נוראדרנלין וחומרי בקרה אחרים, אפשרות מודרנית יותר |
עבור מישהו שמתכונן לפסיכומטרי, בחירת התרופה והזמן שלה הם קריטיים. אם הבחינה שלך היא בבוקר, אולי קונסרטה בשחרור ממושך היא הבחירה הטובה ביותר, כי היא נותנת לך ריכוז עקבי למשך כל היום. אם אתה משתמש בשאלות תרגול קצרות בערב, ריטלין עשוי להיות בחירה אפקטיבית יותר.
למה זה משנה בהכנה לפסיכומטרי
הפסיכומטרי אינו רק בדיקה של כמה אתה יודע. זה גם בדיקה של כמה טוב אתה יכול להישאר מרוכז, כמה טוב אתה יכול לנהל מתח, וכמה מהר אתה יכול לעבור בין קטעים שונים של השאלה. כשיש לך הפרעת קשב, כל אחד מאלה הוא אתגר קיים.
ברגע שאתה רוצה לשפר את הביצועים שלך, אתה יכול לשפר הן את האסטרטגיה והן את הריכוז. זה נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי, אבל עבור אנשים עם הפרעת קשב, טיפול תרופתי יכול לעשות בדיוק זאת. הוא משחרר אותך כדי להיות בעצם שלך, במקום להילחם כל הזמן כדי להישאר בתוך המרחק. אם אתה לומד לפסיכומטרי וגם מתמודד עם הפרעת קשב, חשוב להשקיע בתכנית לימודים רחבה עם קורס פסיכומטרי שתומך בך בזמן אתה משתמש בתרופות, וחשוב גם להבין מה הן הקלות בפסיכומטרי שאתה עשוי להיות זכאי להן.
מה צריך לדעת על השימוש בתרופות בזמן בדיקה
אם אתה מתכנן להשתמש בתרופה בזמן הפסיכומטרי, יש כמה דברים שתצטרך לבדוק:
ראשית, אתה צריך להיות מרשום חוקית בתרופה וצריך להיות בעל הוראה מתאימה מרופא. משרדי בחינה הפסיכומטרי לא יאפשרו לך להביא תרופות בלי תיעוד חוקי. אתה חייב להיות מנויים וברור על כל דבר.
שנית, צריך להתרגל לתרופה קודם לכן. לא רצוי להעלות תרופה חדשה בשבוע לפני הבחינה, כי יעלה סיכוי לתופעות לוואי או חוסר יכולת של הגוף שלך להסתגל. במקום זאת, קח אותה לפחות שבועות לפני הבחינה, כדי שתדע בדיוק איך היא משפיעה עליך.
שלישית, דע שתרופות כמו stimulants יכולות להעלות את דופק הלב ולגרום לעצבנות בחלקים מסוימים. אם אתה חוקר את התרופה לראשונה, כל זה יכול להיות חלק מהתהליך של מציאת את הכמות הנכונה עבורך.
אפשרויות טבעיות שגם עוזרות בריכוז
אמנם טיפול תרופתי משמעותי, אבל גם אפשרויות אחרות עוזרות. כמה טיפים שימושיים:
שתיית מים בעירוי קבוע עוזרת למוח שלך לעבוד בעלות יעילה. אם אתה מתייבש, הריכוז שלך נופל בדרך כלל.
שינה טובה בלילה קודם. זה אולי נראה פשוט, אבל שינה חסרת איכות פוגעת בריכוז ובעיבוד מידע הרבה יותר מדי.
ממוצא קבוע: אמנם לא תרופה, אבל עיסוק גופני קל (כמו הליכה) לפני ימים ללימוד יכול לשפר את הריכוז.
תזונה מתוזנת: הימנעות מסוכר בעודף וזקיף קרבוהידרטים מורכבים יעזור למוח שלך להישאר בתוך ריכוז.
שאלות ותשובות על טיפול תרופתי להפרעת קשב והפסיכומטרי
האם תרופות ADHD בטוחות לשימוש ממושך?
כן, כאשר מרופא מקצועי קובע את הכמות הנכונה וכאשר אתה עוקב אחרי הוראות, הן בטוחות. אמנם יש תופעות לוואי אפשריות (כמו בעיות בשינה או אי-שקט), אבל עבור רוב האנשים, הטובות גדולות מהבעיות. כמו כן, תרופות כמו סטרטרה וויואנס מציעות אפשרויות שונות לאנשים שהם רגישים ל-stimulants.
כמה זמן לוקח לתרופה להיכנס למערכת שלי?
זה תלוי בתרופה. Stimulants כמו ריטלין מופעלים כעבור 30 עד 60 דקות בדרך כלל, בעוד שקונסרטה (שחרור ממושך) יכולה להיות יעילה בעוד שעה עד שעה וחצי. תרופות שאינן stimulants כמו סטרטרה עשויות לדרוש שבועות עד שתראה את ההשפעה המלאה שלה.
האם אוכל להשתמש בתרופה שלי בזמן הפסיכומטרי?
כן, כל עוד אתה מרשום חוקית בתרופה והיא לא בעלת מעמד משכר (מה שקונסרטה וריטלין אינם), אתה יכול להביא אותה לחדר הבחינה. אמנם, תצטרך לעמוד בתהליך תיעוד ולהכין תיקייה של ההוראות הרפואיות שלך.
מה אם התרופה לא עובדת עבורי?
זה קורה לחלקים מסוימים של האנשים. אם בחרת בתרופה אחת ולא מרגישה שינוי או חוויה תופעות לוואי חמורות, דע שיש אפשרויות אחרות. רופא שלך יוכל לעזור בך לנסות משהו אחר, או להתאים את הכמות. זה טבעי חלק מהתהליך של מציאת את הדבר הנכון עבורך.
האם טיפול תרופתי יכול להשפיע על ציון הפסיכומטרי שלי בצורה שלילית?
לא, בעצם ההפך. אם התרופה מתאימה לך, היא בדרך כלל משפרת את הביצועים שלך על ידי חומר שלך למרכז. עם זאת, אם אתה חוקר תרופה חדשה וחוויה תופעות לוואי או מתח, זה עלול להשפיע על הביצוע שלך במהלך התקופה הזו. לכן, זה חשוב להתרגל קודם לכן.
האם אני יכול להפחית תרופה בעצמי אם אני מרגיש טוב יותר?
לא, בעצם זה סוג של עצמאות מסוכנה. אם אתה מרגיש שהתרופה שלך עובדת טוב, כמו בצורה חזקה מדי או בצורה חלשה מדי, צריך לדבר עם רופא קודם להסתגלות. הפחתה עצמית או הגדלה יכולה להוביל לתוצאות בלתי צפויות.
איך אני יכול לדעת אם אני באמת צריך טיפול תרופתי להצלחה בפסיכומטרי?
אם אתה תמיד מתקשה להישאר מרוכז בזמן התרגול לפסיכומטרי, או אם אתה מרגיש שהמוח שלך "קופץ" בין נושאים שונים גם כאשר אתה מנסה בכל כוחך להתמקד, זה סימן שכדאי לך להתייעץ עם רופא. הם יכולים להעריך אם יש לך ADHD ואם טיפול תרופתי עשוי להועיל לך בהכנתך לבחינה.
בסרטון של מרכז זינוק: טיפול תרופתי להפרעת קשב - למה? וכיצד פועל? הסבר של איש מקצוע, בגובה העיניים ועם דוגמאות מהשטח.
קריאת התמלול המלא של הסרטון
הטיפול התרופתי בהפרעת קשב הוא חלק מהתייחסות כוללת לאדם הסובל מההפרעה הזאת. מכיוון שזאת הפרעה שפוגעת בכל תחומי התפקוד היא דורשת באמת התייחסות לכל תחומי התפקוד הפגועים. הטיפול התרופתי הוא חלק חשוב מאוד מהטיפול הזה או מההתייחסות הזאת. והוא מכוון לתסמיני הליבה, תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם פעלתנות יתר, היפראקטיביות, אימפולסיביות.
ובעיה או קושי בהחזקת קשב לאורך זמן. שלושת סימני הטיפול התרופתיים הוא חלק מהתפקוד התפקוד הפגועים. והסמי הדגל האלה הם הסימנים שמגיבים לטיפול תרופתי. הטיפול הזה הוא בעצם טיפול על ידי תרופה שנקראת ריטלין ששייכת לקבוצת המעוררים, סטימולנטים. והיא מוכרת וידועה כיעילה בטיפול בהפרעת קשב כבר כשמונים שנה. מאות מחקרים ואלפי מחקרים נבדקו והתרופה הזאת נמצאה.
יעילה בהשוואה לטרופות פלצבו ואין היום ויכוח בכלל יש הסכמה מאוד רחבה בין אנשי מקצוע. שזו היא תרופת הבחירה. ריטלין היא התרופה השכיחה ביותר בטיפול בהפרעת קשב. הניסיון הרב שהצטבר הוא מטיפול בילדים אבל היום אנחנו יודעים שגם במתבגרים וגם במבוגרים. התרופה הזאת היא יעילה. נדרשת, חשוב מאוד לציין את זה, כאשר יש פגיעה תפקודית.
כלומר הבחנה של הפרעת קשב היא לא באופן אוטומטית אומרת שאנחנו צריכים לטפל טיפול תרופתי. אנחנו מטפלים בטיפול תרופתי כאשר קיימת פגיעה תפקודית וירידה משמעותית באיכות החיים של האדם. כי הרי אנחנו לא מרפאים הפרעת קשב וריכוז, אנחנו רק עוזרים לאדם לתפקד יותר טוב במסגרת המגבלות. שלו. אז כפי שאמרתי קודם התרופה הזאת משפיעה על תסמיני הליבה, היא מפחיתה אותם באופן משמעותי.
היא לא מאלימה אותם ומכיוון שהסימנים הנוספים נגזרים מתסמיני הליבה היא משפיעה גם עליהם. לדוגמה, כשהיא משפיעה על הקשב היא עוזרת לאדם שסובל לממש טוב יותר את הפוטנציאל האקדמי שלו. את היכות שלו. את הכולות הקוגניטיביות שלו. אנשים שבמשך שנים לא הצליחו בלימודים ולא הבינו בכלל למה או שגייסו כל מיני. אסטרטגיות חליפיות או נעזרו בכל מיני שיטות ואפילו לא ממש היו ערים לזה שקיימת בעיה. אחרי שהובחנה הבעיה אצלם.
והם התחילו לקבל טיפול תרופתי, פתאום נפכחו להם העיניים, הם פתאום ראו שהם יכולים לקרוא טקסט בלי לחזור עליו. הם יכולים להתרכז במשך שעה רצופה או יותר והם יכולים להבין חומר כתוב שקודם הם לא הצליחו להבין אותו למרות שהם קראו אותו. חמש או עשר פעמים. באותה מידה ועדיין אנחנו בתחום הקשב והריכוז, אנשים שעוסקים באיזושהי עבודה שמחייבת ריכוז למשך שעות ממושכות.
לדוגמה אני יכולה להיזכר באורך דין שטיפלתי בו שגילה את הצלחה שלו. בעקבות ההבחון של הבן שלו ואמר לי תראי החיים שלי בסדר אני נשוי באושר אני מנהל חיי חברה נפלאים אבל אני עובד 12 שעות ביממה במשרד שלי במקצוע ואני מתוך זה מתרכז שעה אחת ביום. אחרי טיפול אחרי התחלה טיפול בקונצרטה שהיא בעצם סוג ריטלין שמשתחרר לאורך יותר זמן.
קיצרת טווח הקונצרטה היא תרופה שמשפיעה 12 שעות. אמר אותו אדם אני פתאום יכול לעבוד שעות ברציפות. פתאום התפוקה שלי עלתה. היכולת שלי להזיז דברים לבצע לבצע כמה דברים ביחד. להפיק תועלת מהזמן או לנצל את הזמן כפי שאני רוצה.
תמלול אוטומטי של הסרטון, נערך לקריאוּת.
