הורות לילד או לצעיר עם הפרעת קשב וריכוז מציבה אתגר כפול: לתמוך בלי ללחוץ, ולעזור לבנות מסגרת בלי לקחת שליטה. בגיל שבו מתחילים להתכונן לפסיכומטרי, התפקיד ההורי משתנה — מפיקוח על שיעורי הבית לליווי בונה-עצמאות. ההבנה הזו יכולה לעשות הבדל גדול בהצלחת התהליך.
מה שונה בהורות לבעל הפרעת קשב
ילדים וצעירים עם הפרעת קשב זקוקים לעיתים ליותר מבנה חיצוני — שגרה ברורה, תזכורות ופירוק משימות — אך בו-זמנית רגישים במיוחד לביקורת ולתחושת כישלון. ההורה מוצא את עצמו לא פעם בין הרצון לעזור לבין החשש "להיות על הראש". האיזון הזה הוא לב ההורות המיטיבה במצב הזה.
עקרונות שמסייעים
- מבנה במקום מאבק — לסייע בבניית שגרת לימוד קבועה, ולתת למסגרת לעשות את העבודה במקום לתזכר שוב ושוב.
- משוב על מאמץ, לא רק על תוצאה — לחזק את ההשקעה ואת ההתמדה, שהן בשליטת הצעיר.
- עצמאות מדורגת — להעביר בהדרגה את האחריות ללמידה, כדי לבנות מסוגלות אמיתית לקראת הבחינה.
- הפחתת עומס רגשי — להימנע מהשוואות ומלחץ, שמזינים חרדה ופוגעים דווקא בביצוע.
איך זה מתחבר להכנה לפסיכומטרי
ההכנה לפסיכומטרי היא מרתון של חודשים, והיא מצליחה כשהצעיר לוקח עליה בעלות. תפקיד ההורה אינו ללמד את החומר אלא לתמוך במסגרת ובמוטיבציה, ולחבר את הצעיר לליווי מקצועי מתאים. חשוב לזכור: הפרעת קשב אינה מכתיבה את התוצאה. עם סביבה תומכת ושיטת לימוד נכונה, צעירים רבים מגיעים להישגים גבוהים.
קורס פסיכומטרי מותאם ללקויי למידה ובעלי הפרעת קשב
לעיתים הדבר המועיל ביותר שהורה יכול לעשות הוא להעביר את הליווי המקצועי לידיים מיומנות. קורס הפסיכומטרי המותאם של זינוק נותן בדיוק את המסגרת הזו:
- שיטת לימוד מותאמת — מבוססת עקרונות ההוראה המתקנת: לומדים את ההיגיון מאחורי החומר במקום שינון נוסחאות.
- סביבת לימוד מותאמת — כיתות קטנות, מנטורינג אישי, יותר מפגשי תרגול וסרטוני תרגול לצפייה חוזרת — המבנה שבבית קשה לספק לבד.
- מחלקה ייעודית להקלות והתאמות — ליווי מקצועי בתהליך קבלת ההקלות, שמסיר מההורים חלק מהעומס הבירוקרטי.
הקלות והתאמות בפסיכומטרי
אם הצעיר מאובחן, כדאי לברר מבעוד מועד את הזכאות להתאמות בבחינה, כמו הארכת זמן. מידע מעשי אפשר למצוא במרכז ההקלות בפסיכומטרי ובמאמר על עזרה בקבלת הקלות והתאמות.
שאלות נפוצות
עד כמה הורה צריך להיות מעורב בהכנה לפסיכומטרי?
מעורבות מיטיבה היא בבניית מסגרת ובחיבור לליווי מקצועי, לא בפיקוח על כל שעת לימוד. המטרה היא לבנות עצמאות, לא תלות.
איך תומכים בלי להגביר את הלחץ?
מתמקדים במאמץ ובשגרה במקום בציון, ונמנעים מהשוואות. הפחתת לחץ משפרת דווקא את הביצוע בבחינה.
מתי כדאי לפנות לליווי חיצוני?
כשהלמידה העצמאית נתקעת שוב ושוב או מולידה מתח מתמיד בבית, מסגרת מקצועית מותאמת יכולה להחזיר את התהליך למסלול.
הורות מיטיבה במצב הזה היא ליווי שבונה עצמאות. לעוד מאמרים על קשב, למידה והורות אפשר לעיין בזינוקיפדיה, ולהכיר את מסלולי ההכנה בקורס ההכנה לפסיכומטרי.
בסרטון של מרכז זינוק — גם להורים יש הפרעות קשב וריכוז. הסבר מקצועי, בגובה העיניים, עם דוגמאות וטיפים מעשיים.
קריאת התמלול המלא של הסרטון
אנחנו יודעים היום ממחקרים שאפרעת קשב וריכוז היא בעיקרה גנטית. וכשאנחנו מגלים בבית ספר או המורה החושדת או היועצת שיש לילד איזושהי אפרעת קשב. סביר ביותר שהוא קיבל אותה במתנה לפחות מאחד ההורים שלו. ויש גם מהניסיון שלי לפחות, יש לי חשד מאוד רציני. שיש המון זוגות של שני הבני הזוג יש אפרעת קשב. איכשהו יש משיכה נורא מעניינת בין אנשים עם אפרעות קשב.
או שאחד נורא נורא סגור והשני מעורר אותו. או ששניהם רצים כל הזמן בשדות ועושים חוגי אופניים וסנפלינג. יש משהו נורא וכיף של ההתחברות הזאת. ובקיצור כל הילדים חוגגים אחר כך עם האפרעת קשב שלה. משפחה. אז בעצם אנחנו מוצאים ממש. משפחות משפחות שיש שם שני ילדים, שלושה ילדים. ועוד אימא או אימא ואבא חגיגת אפרעת קשב במשפחה.
העובדה שלהרבה בני משפחה יש אפרעת קשב. אני אתייחס כרגע לעניין איזה יחסים זה יוצר בין ההורים לילדים. אז אני רוצה קודם כל להתייחס לשני קצוות אפשריים. יש הורים שבגלל שהם כל החיים. שלהם היו בעצם עם אפרעת קשב לא מאובכנת. לא מאותרת אבל נורא נורא מתשכלת. בשום אופן לא מוכנים לראות את זה אצל הילדים שלהם. אני קרתי פעם איזושהי מרצה.
שהיתה כל כך נוקשה לתלמידים שלה בכיתה. עם אפרעות קשב, עםות של מדע שחשבתי. של אני לא מבינה בזה כלום. וזה כלום, ואת תתברר שיש לה שני ילדים כאלה בדיוק בבית. ולא יכלה לראות את זה אצל הילדים שלה, וגם לא יכלה לראות את זה אצל התלמידים שלה. כי זה כאילו מראה ששמים לך מול העיניים ואומרים לך, רגע, רגע, כל מה שהיה לך בחיים,.
הנה, זה זה, וקוראים לזה ככה, ועכשיו זה גם מתגלם בילדים שלך. זה יותר מדי כואב, זה יותר מדי חזק, וזה יוצר התנגדות והכחשה. מצד השני, יש משפחות שההורה יודע או מבין דרך החוויה שלו,. ויוצר מה שאנחנו קוראים אובר פרוטקשן, ויותר מדי מגונן,. ויותר מדי כל דבר זה הפרעת הקשב, ובו לא נציק לו, ובו נרחם עליו, ובו נוותר לו.
גם אני סבלתי, אני לא רוצה שהילד שלי יסבול, הוא לא צריך ללמוד,. שילך לים, שיסע להודו, מה, מה, מה, מה קרה? אני לא הסתדרתי. ויש מה שנקרא חוסר התגור, דווקא בגלל שהחוויה הזאת שההורים עברו. אז שני הקצוות האלה הם קצוות מסוכנים, כי הם באמת השחור והלבן,. והם לא נמצאים. הם נמצאים באזור האפור, ששם בעצם מצויים החיים האמיתיים שלנו.
נקודה נוספת שמאוד מאוד חשובה, זה שהורים מתפקידם, מה שנקרא,. לארגן ולחנך ולסדר על הילדים שלהם את החיים. ואיך הם יסדרו את החיים שלהם, כשהם לא צריכים לסדר את החיים של עצמם? האמא שצריכה לארגן בבוקר שלושה ילדים עם סנדוויץ'ים, ועם ילקות מסודר,. אבל היא לא יודעת לא איפה התיק שלה, ולא איפה המחברת של הילד, ולא איזה יום היום,.
ובכלל שלחה שלא קנת לחם, ושאין לה בכלל ממה לעשות את הסנדוויץ'ים,. והיא מבולבלת, והיא לא שמה לב לזמן, והיא מוסחת בבוקר,. והיא צריכה להיות זאת שבעצם מעוזרת לילדים לצאת מהמוסחות שלהם,. ומהבלגן שלהם, אבל היא לא יכולה. ואז הילדים הולכים לבת ספר, והיא צריכה להכין להם, נניח שהיא לא עובדת,. היא צריכה להכין להם ארוחת צהריים, אבל היא נמרחת, ואין לקוח,.
אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני.
וכולם לא מצליחים להתארגן ולא מצליחים לעשות את כל הדברים האלה ונוצרים. מתענים, מתענים של תסכול, מתענים של כעס. גם אם משפחה אחריה אוהבת, התקלות האלה יוצרות איזשהו סוג של כובד. ולכן התשובה לכל העניין הזה היא מודעות, היא פתיחות לטיפול. לא לטפל רק בילדים. ואם אין מספיק כסף, זה לא אומר שרק הילדים צריכים להיות מטופלים.
נתקלתי בהרבה משפחות. קודם כל נטפל בילד ונסדר לו מורים פרטיים. לא, יותר חשוב שהאימא שלו תהיה מאורגנת. כשאימא שלו תהיה מאורגנת הוא ילמד הרבה יותר טוב. מאשר אם הוא מקבל שיעורים פרטיים אצל המורה. החשיבות של ההורים כצומת, כדבר הכי חשוב בבית. היא עצומה ואם הם יהיו מטופלים ואם הם יקבלו. ואם יבינו שאסור להם לרחם.
ושמצד שני הם צריכים להתחשב וידעו בדיוק במה הדברים. הילדים יהיו הרבה יותר מאושרים. אז כששואלים אותי בסדרי ההתפלות דרך אגב של טיפול בתוך משפחה. אני אומרת קודם כל לטפל בהורים. הם כבר ישרו את האווירה היותר נכונה. ואת היחס היותר נכון. והילדים כבר יבריאו בהרבה מאוד מובנים.
תמלול אוטומטי של הסרטון, נערך לקריאוּת.
