פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2024 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ועלינו למצוא את הזוג שהיחס בין מילותיו זהה ליחס שבזוג הנתון.

הכלי: ננסח משפט יחס מדויק ונשמור על סדר המילים. נ

שים לב: תפקידה של סככה הוא לספק צל — מתקן שכל ייעודו לתת צל. נחפש זוג שבו הפריט הראשון הוא אמצעי שכל תכליתו לספק את מה שבפריט השני. בתשובה (4): תפקידה של מחיצה הוא לספק הפרדה — אותו יחס ובאותו סדר. נפסול את המסיחים:

(1) כספת נועדה לשמור על כסף, אך כסף אינו 'מה שהכספת מספקת' אלא מה שהיא מגִנה עליו — יחס של מכל ותוכן.

(2) חממה מגדלת שתיל, אך אין ייעודה 'לספק שתיל'.

(3) מטרייה מגִנה מפני גשם — יחס הפוך, הגשם הוא מה שמתגוננים מפניו ולא מה שמסופק.

המלכודת: להסתפק בקשר משמעות רופף ('קשור למזג אוויר/מבנה') במקום לזקק את יחס התכלית המדויק.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נתרגם את הפועל הראשון ליחס מפורש מול הפועל השני. נ

שים לב: 'השתתק' פירושו חדל לדבר — הפועל מציין את הפסקת הפעולה שבמילה השנייה (לדבר). נחפש זוג שבו הפועל הראשון = חדילה מן הפעולה השנייה. בתשובה (4): 'התעורר' פירושו חדל לישון — אותו יחס בדיוק. נפסול:

(1) התלבש ולפשוט הן פעולות הפוכות, אך 'התלבש' אינו 'לחדול לפשוט' אלא פעולה חיובית עצמאית.

(2) התנצל ולמחול הם שני שלבים בתהליך סליחה, לא יחס של חדילה.

(3) השתעמם אכן קרוב ל'חדל להתעניין', אך 'לעניין' הוא לגרום עניין לזולת, והמעבר אינו יחס חד של חדילה מן הפעולה עצמה.

המלכודת: להיתפס ל'ניגוד' כללי (התלבש/פשט) במקום ליחס המדויק 'חדל מ-'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נברר מהי הפעולה שהפועל מבצע ביחס לשם. נ

שים לב: 'להאניש' פירושו לייחס אנושיות למי שאין בו אנושיות באמת (כגון להעניק תכונות אדם לחפץ או לחיה) — הפועל מייחס את התכונה שבשם השני. בתשובה (2): 'להעליל' פירושו לייחס אשמה למישהו (לרוב שלא בצדק) — אותו יחס של ייחוס. נפסול:

(1) לקנות מוביל לקניין, אך זהו יחס של תוצאה/רכישה ולא של ייחוס תכונה.

(3) להפריז פירושו לעשות הגזמה — כאן השם הוא שם הפעולה של הפועל עצמו (הגזמה = הפרזה), יחס של זהות ולא של ייחוס; מסיח מפתה.

(4) להתריע הוא להזהיר מפני סכנה — הסכנה היא מושא האזהרה, לא תכונה המיוחסת.

המלכודת: לבחור ב-(3) משום ש'להפריז' ו'הגזמה' נרדפים, בעוד היחס הנדרש הוא ייחוס תכונה למושא.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נשאל איזה יחס יש בין תואר המצב לבין הפועל. נ

שים לב: 'מהימן' הוא תואר המציין שראוי לבטוח במושא — התכונה מצדיקה את הפעולה שנעשית כלפיו (בוטחים במשהו משום שהוא מהימן). נחפש זוג שבו התואר הוא הצדקה לביצוע הפועל על המושא. בתשובה (3): דבר 'מיותר' הוא דבר שראוי לוותר עליו — התכונה (מיותרוּת) מצדיקה את הוויתור. נפסול:

(1) 'נחשק' כבר פירושו 'שרוצים בו', ולכן 'לרצות' חוזר על אותה משמעות — יחס מעגלי ולא הצדקה נפרדת.

(2) 'ממושמע' מתאר את מי שמציית (הפועֵל), בעוד 'מהימן' מתאר את מי שבוטחים בו (המושא) — היפוך תפקיד.

(4) 'מבואר' הוא תוצאה של פעולת הפירוש (מבארים ואז הדבר מבואר), ולא תכונה המצדיקה מראש את הפעולה.

המלכודת: לבחור ב-(1) בשל קרבת המשמעות בין 'נחשק' ל'לרצות', ולפספס שהיחס הנדרש הוא 'תכונה המצדיקה פעולה כלפי המושא'.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נפרש את התואר מול השם שבאותו שורש. נ

שים לב: 'מרוהט' פירושו מצויד ברהיטים — התואר מציין שבמושא יש ריבוי של הפריט שבשם השני (רהיט). נחפש זוג שבו התואר = 'יש בו הרבה מן השם'. בתשובה (2): 'מחורץ' פירושו שיש בו חריצים — אותו יחס בדיוק, נוכחות של ריבוי הפריט. נפסול:

(1) 'מחולק' פירושו מפוצל לחלקים — יחס של חלוקה/פירוק, לא 'מלא בחלקים' כמאפיין.

(3) 'מרומז' פירושו נמסר כרמז — יחס של אופן מסירה, לא נוכחות ריבוי.

(4) 'מבוסס' פירושו נשען על בסיס — לרוב בסיס אחד ותפקידו יסוד, לא 'מלא בבסיסים'.

המלכודת: כל המסיחים חולקים שורש עם השם, ולכן קל להיגרר לזהות־שורש; היחס האמיתי הוא 'מצויד/מכוסה בריבוי הפריט'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נאפיין את המטען הרגשי של כל מילה ואת הקשר ביניהן. נ

שים לב: 'דייקנות' היא תכונה חיובית, ו'פדנטיות' היא הצורה המוגזמת והשלילית שלה — הקצנה של אותה תכונה. נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא הקצנה שלילית של תכונה חיובית שבמילה השנייה. בתשובה (1): 'מסירות' היא תכונה חיובית, ו'קנאות' היא הגזמתה השלילית — אותו יחס בדיוק. נפסול:

(2) רעבתנות וגרגרנות שתיהן שליליות ונרדפות, ואין ביניהן יחס של הקצנת תכונה חיובית.

(3) למדנות ובקיאות שתיהן חיוביות — חסר הפער שבין מוגזם למתון.

(4) ענוותנות וגאוותנות הן תכונות הפוכות (ענווה מול יהירות), לא הקצנה של אותה תכונה.

המלכודת: להסתפק ב'שתי מילים מאותו תחום' בלי לבדוק את יחס ההקצנה החיובי־שלילי ואת סדרו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת 'איזו טענה נטענת בפסקה', ועלינו לבחור את הנאמר במפורש או המתחייב ישירות מן הטקסט.

הכלי: נצמד לאמור בפסקה ונפסול כל טענה שחורגת ממנו. נ

שים לב: הפסקה אומרת שעם המצאת הכתב האלפביתי היה אפשר ללמוד לקרוא ולכתוב 'בקלות יחסית', שכן די במספר קטן של אותיות במקום מאות או אלפי סימנים. מכאן נובע ישירות שקל יותר ללמוד קרוא וכתוב בכתב אלפביתי מבפיקטוגרפי —

תשובה (2). נפסול:

(1) הפסקה אינה טוענת ששני סימנים מייצגים אותה מילה בכתב הפיקטוגרפי — נהפוך הוא, כל מילה או הברה מיוצגת בציור.

(3) הפסקה מציינת שהחוקרים חלוקים על נסיבות הופעת הכתב האלפביתי, ואינה קובעת שהכתב הפיקטוגרפי היה תנאי להופעתו.

(4) בלבול בין מספר האותיות למספר המילים — מספר קטן של אותיות אינו מעיד על פחות מילים בשפה.

המלכודת: להחליף 'פחות אותיות' ב'פחות מילים' בתשובה (4).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקת מידע, ועלינו לבחור את הטענה העולה ממנה לגבי ג'ונתן פייס.

הכלי: נאתר בטקסט את המשפט התומך. נ

שים לב: הפסקה מספרת ש'רובם ככולם' של המתנדבים אינם מוצאים דבר, ושרק לאחר 14 שנים 'שיחק לפייס המזל' — כלומר גילוי המספר במחשבו היה עניין של מזל ומקרה. מכאן

תשובה (3): רק במקרה מחשבו האישי הוא שמצא את המספר. נפסול:

(1) העובדה שהוא מהנדס חשמל מוזכרת כרקע בלבד; אין בפסקה כל קשר סיבתי בין מקצועו לגילוי.

(2) הגמול הכספי היה 'קטן' והוזכר כתוצאה נלווית, לא כמטרת השתתפותו — מטרת הפרויקט היא מציאת מספרים ראשוניים.

(4) 'מיליוני מועמדים' בפסקה מתייחס למועמדים מספריים שהתוכנה בודקת, לא לאנשים שמתוכם נבחר פייס.

המלכודת: בתשובה (4) מנוצל הביטוי 'מיליוני מועמדים' כדי לבלבל בין מספרים מועמדים לבין אנשים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת 'איזו טענה נטענת בפסקה'.

הכלי: נאתר את שני חלקי הטיעון — הכלל והחריג — ונחפש תשובה שמכסה את שניהם בדיוק. נ

שים לב: הפסקה קובעת שרוב המסמכים המזויפים גם תוכנם בדוי (ולכן סביר שתוכן של מזויף יהיה שקרי), אך מוסיפה 'עם זאת' חריג — יש מסמכים שזויפו רק כדי לחזור על קביעות של מסמכים מהימנים שאבדו, וממילא תוכנם אינו שקרי.

תשובה (2) לוכדת בדיוק את שני החלקים: סביר שתוכן מזויף יהיה שקרי, אך יש מזויפים שתוכנם אינו שקרי. נפסול:

(1) הפסקה אינה עוסקת כלל בשקר המצוי 'כבר במסמך המקורי'.

(3) הכללת־יתר: הפסקה מדברת על מסמכים מזויפים, לא על 'רוב המסמכים ההיסטוריים' המתארים עלילות גבורה.

(4) הפסקה אינה טוענת דבר על אמינות תוכנם של מסמכים שאינם מזויפים.

המלכודת: לבחור טענה נכונה בפני עצמה (כמו הכללה על מסמכים אמינים) שאינה נטענת בפסקה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה לוגית על טבלת שכיחויות דו־ממדית.

הכלי: נמפה כל תא לצירוף התכונות שהוא סופר, ונשאל אילו תאים חייבים להתאפס כדי שההשערה 'הגן X גורם לפרווה שחורה' תאושר. נשים לב לפריסה: התא הימני העליון = בעלי הגן X שפרוותם שחורה; הימני התחתון = בעלי הגן X שפרוותם אינה שחורה; השמאלי העליון = חסרי הגן X שפרוותם שחורה; השמאלי התחתון = חסרי הגן X שפרוותם אינה שחורה. אם הגן X אכן גורם לשחור, אין אוגר שיש בו הגן ואינו שחור — התא הימני התחתון מתאפס. וכדי שהקשר יהיה מובהק (החוקר הסיק שההשערה נכונה), גם אין אוגר שחור בלי הגן — התא השמאלי העליון מתאפס. שני האפסים הם אפוא השמאלי העליון והימני התחתון —

תשובה (3). נפסול:

(1) התאפסות שני התאים התחתונים פירושה שאין כלל אוגרים שאינם שחורים — אינו קשור להשערה.

(2) התאפסות שני התאים השמאליים פירושה שאין כלל אוגרים חסרי הגן — אינו מאשר את ההשערה.

(4) התאפסות התא הימני העליון והשמאלי התחתון פירושה שבעלי הגן אינם שחורים וחסרי הגן כן — היפוך ההשערה.

המלכודת: לבלבל בין 'הגן גורם לשחור' (מתאפס: בעל־גן־שאינו־שחור) לבין הכיוון ההפוך.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת לוגיקה שבה שלוש עובדות יחד יוצרות הסבר, ועלינו לזהות את העובדה הנותרת שאינה חלק ממנו.

הכלי: נבנה את שרשרת ההסבר לדברי מיכל ('נתת לי מתנה כדי לשמח אותי, אך השגת את התוצאה ההפוכה') ונראה אילו עובדות דרושות לה. נ

שים לב: ברק נתן למיכל ספר בספרדית (4); מיכל יודעת לקרוא עברית, צרפתית ואנגלית בלבד — כלומר אינה קוראת ספרדית (1); וכאשר היא מקבלת מתנה שאין ביכולתה להשתמש בה היא נעשית עצובה (2). שלוש עובדות אלו יחד מסבירות מדוע המתנה העציבה אותה במקום לשמחה. העובדה הנותרת, שאינה נחוצה להסבר, היא (3): שהספרים האהובים עליה הם ספרי שירה — פרט זה אינו משפיע על כך שאין ביכולתה לקרוא את הספר הספרדי. נפסול את (1), (2), (4) בהיותן חוליות הכרחיות בשרשרת.

המלכודת:

(3) נראית רלוונטית ('ספר מתח אינו שירה'), אך גם אילו קיבלה ספר בסגנון האהוב עליה, אי־ידיעת ספרדית לבדה מספיקה להעציבה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיית מבנה: עלינו למצוא את ההצעה שמבנה ההיגיון שלה זהה למשל הציורי של מפקדת המשטרה.

הכלי: נזקק את עקרון המשל. נ

שים לב: המשל אומר שלא כדאי לעקור את התלתן (עשב 'רע' אך נסבל), משום שהוא תופס את השטח ומונע צמיחת עשבים גרועים ממנו שיזיקו יותר. העיקרון: להשלים עם גורם שלילי מתון כדי למנוע מגורם גרוע ממנו לתפוס את מקומו. בתשובה (2): לאפשר לכנופייה המקומית להמשיך לפעול, מחשש שאם חבריה ייעצרו תתפוס את מקומה כנופיה אלימה הרבה יותר — אותו מבנה בדיוק. נפסול:

(1) אי־מעצר סוחרים זוטרים כדי לעקוב אחריהם ולהגיע לברוני הסמים — היגיון של מעקב וחשיפת המקור, לא 'הרע המתון תופס את השטח'.

(3) אי־הדחת מפקד מושחת מחשש שיפרסם מידע מזיק — היגיון של סחיטה ומניעת נזק, לא תפיסת מקום.

(4) הימנעות מפתיחת תיק לנוער כדי שלא יידרדר — מניעת נזק לנוער עצמו, לא 'גורם מתון החוסם גורם גרוע ממנו'.

המלכודת: כל המסיחים הם שיקולי אכיפה סבירים, אך רק (2) משחזר את יחס 'הרע המתון ממלא את המקום ומונע את הגרוע'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת 'מה משתמע מן הפסקה', ועלינו לבחור את המסקנה המתחייבת מן הנאמר.

הכלי: נזהה את הקשר הסיבתי שהפסקה מציגה ונגזור ממנו. נ

שים לב: הפסקה קובעת שהמדווחים מתארים את חלליות החייזרים בדיוק כפי שתעשיית הקולנוע בוחרת להציגן, וכי בשנות החמישים 'ראו' צלחות מעופפות ובשנות השישים חלליות דמויות סיגר. אם הדיווחים משקפים את הקולנוע, והדיווחים שונים בין העשורים, מתחייב שגם ייצוגי הקולנוע היו שונים בין שנות החמישים לשנות השישים —

תשובה (2). נפסול:

(1) היפוך כיוון הסיבתיות — הפסקה אומרת שהדיווחים מבוססים על הקולנוע, לא שהקולנוע מבוסס על הדיווחים.

(3) הפסקה דווקא מתארת שינוי בצורות (צלחות ← סיגר), ולכן הנימוק 'הצורה כמעט לא השתנתה' סותר את הכתוב.

(4) אין בפסקה כל אמירה על שיא במספר הדיווחים.

המלכודת:

(1) מנצלת את מילות המפתח 'קולנוע' ו'דיווחים' אך הופכת את כיוון ההשפעה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת לוגיקה פורמלית, ועלינו למצוא את הטענה המתחייבת בהכרח.

הכלי: ננסח את הנתונים כגרירות ונשרשר. נתון ראשון: 'ברווזים גבוהים לעולם אינם שמחים' — גבוה גורר אינו שמח, ובשקילות: שמח גורר אינו גבוה. נתון שני: 'ברווזים שמחים הם היחידים שמרעישים' — רק שמחים מרעישים, ולכן מרעיש גורר שמח. נשרשר: מרעיש ← שמח ← אינו גבוה. אם כן, אם אליעזר מרעיש אז הוא אינו גבוה —

תשובה (3). נפסול:

(1) 'אם אינו מרעיש אז גבוה' — שלילת התנאי אינה גוררת דבר.

(2) 'אם אינו שמח אז גבוה' — אי־שמחה אינה מחייבת גובה (ייתכן ברווז לא־שמח שאינו גבוה).

(4) 'אם אינו גבוה אז אינו מרעיש' — היפוך שגוי של הגרירה 'מרעיש ← אינו גבוה'.

המלכודת: לבלבל בין גרירה (מרעיש←אינו גבוה) לבין ההיפוך שלה או שלילת רכיביה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים, ועלינו לבחור את הצירוף היוצר טקסט עקבי והגיוני.

הכלי: נבדוק את ההתאמה בין תוכן השיר, מילת הקישור, והעובדה על ילדותו של איגלסון. נשים לב למבנה: '___ להניח ששירו, המדבר על חוויות ילדות ___, חף מיסודות אוטוביוגרפיים, ___ ידוע כי ילדותו עברה עליו ___'. הטענה שהשיר חף מאוטוביוגרפיה סבירה כאשר תוכן השיר סותר את מה שידוע על ילדותו. בתשובה (4): 'סביר להניח ששירו... המדבר על חוויות ילדות בבית הספר היסודי, חף מיסודות אוטוביוגרפיים, שהרי ידוע כי ילדותו עברה עליו בלי שפקד את בית הספר מעולם'. אם מעולם לא למד בבית ספר, סביר שהחוויות שבשיר אינן שלו — ומילת הקישור 'שהרי' (נימוק) מתאימה. נפסול:

(1) 'לא סביר... שהרי... בבית חם ותומך' — אם ילדותו הייתה בבית תומך והשיר מתאר מצוקה, דווקא סביר שאינו אוטוביוגרפי, ולכן 'לא סביר' סותר.

(2) 'סביר... אף על פי ש... בתקופת שלום' — עובדת השלום תומכת בסבירות (שיר על מלחמה ≠ ילדותו), ולכן נדרש 'שהרי' ולא 'אף על פי ש'.

(3) 'לא סביר... אף על פי ש... בלי שביקר בעיר' — חיי כפר תואמים 'ילדות בכפר רוגע', ולכן היה מקום ל'שהרי', והקישור שגוי.

המלכודת: התאמת מילת הקישור (נימוק מול ויתור) לכיוון היחס בין תוכן השיר לעובדות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נעקוב אחר קו ההיגיון של המאלף ואחר הניגוד שמציג הדובר ('לעומתו'). נשים לב למבנה: 'ההבדלים ___ בביצוע משימה... הביאו את מאלפם למסקנה שהמאמצים שהשקיע באילופם ___, שהרי התכונות המולדות של הכלבים ___. לעומתו סברתי אני כי אילוף טוב הוא דווקא אילוף ___ את ביטויין של תכונות מולדות'. בתשובה (1): הבדלים 'הרבים' בין הגזעים מלמדים שהתכונות המולדות 'ניכרו בהם היטב', ולכן המאלף מסיק שמאמצי האילוף שלו 'נכשלו' (לא הצליחו לטשטש את הפער הגזעי). לעומתו טוען הדובר שאילוף טוב הוא דווקא כזה 'המאפשר' את ביטוי התכונות המולדות — ניגוד אמיתי לגישת המאלף. נפסול:

(2) 'המועטים / עלו יפה / כמעט שלא ניכרו / המצמצם' — כאן הדובר סובר שאילוף טוב 'מצמצם' את התכונות, בדיוק כמו המאלף, ואין ניגוד ל'לעומתו'.

(3) 'הרבים / הצליחו' סותר — הבדלים רבים אינם מעידים על הצלחת אילוף שנועד לאחידות.

(4) 'המועטים / עלו בתוהו / ניכרו היטב' — סתירה פנימית: אם התכונות ניכרו היטב לא ייתכנו הבדלים מועטים.

המלכודת: לשמור על ניגוד של ממש בין עמדת המאלף (התכונות המולדות = כישלון) לעמדת הדובר (האילוף מאפשר אותן).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים המבוססת על חשבון זמנים.

הכלי: נציב כל צירוף ונבדוק אם הפליאה, הרגל ההגעה של שגיא, וכיוון סטיית השעון מתלכדים לסיפור עקבי. נשים לב למבנה: 'הגעתי בעשר על פי שעוני, והתפלאתי ששגיא ___ נמצא שם, שכן מעולם לא הגיע ___. מובן שפליאתי ___ כשגיליתי ששעוני ___ בשעה'. בתשובה (4): התפלאתי לגלות ששגיא 'כבר' נמצא, שכן מעולם לא הגיע 'לפני עשר ושלושים'. השעון הראה עשר, ושגיא כרגיל אינו מגיע לפני 10:30 — ולכן נוכחותו מפתיעה. ואז מתברר ששעוני 'ממהר' בשעה, כלומר השעה האמיתית היא תשע בלבד. אם כך שגיא נמצא כבר בתשע, מוקדם עוד יותר מהרגלו, ולכן פליאתי 'אף גברה' — ההיגיון מושלם. נפסול:

(1) ו-(3) פותחות ב'עדיין לא' + 'אחרי תשע ושלושים' (שגיא מגיע תמיד עד 9:30); גילוי שהשעון מפגר/ממהר אינו מוליד את הצירוף הנדרש של פליאה שמתפוגגת או גוברת בעקביות.

(2) 'כבר / אחרי עשר ושלושים' — אם שגיא נוהג להגיע עד 10:30, אין פלא שהוא כבר נמצא בעשר.

המלכודת: לשכוח ש'ממהר בשעה' מקדים את הזמן האמיתי, ולכן נוכחות מוקדמת של שגיא מגבירה את הפליאה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'לשם מה מובאת הדוגמה'.

הכלי: נחזור לשורה 4 ולהקשרה. נ

שים לב: הפסקה הראשונה מתארת מצב שבו אדם הסובל ממגבלות שכליות קשות 'מפגין כישרון יוצא דופן בתחום צר, כמו יכולת מוזיקלית או יכולת חישוב מתמטי'. כלומר 'יכולת חישוב מתמטי' מובאת כדוגמה לתחום צר שבו לוקים בתסמונת סוואנט מצטיינים במיוחד —

תשובה (1). נפסול:

(2) 'יכולת שנפגעת' — הפוך; מדובר ביכולת שבה הם מבריקים, לא נפגעים.

(3) 'תחום שקלמונס השתפר בו' — קלמונס הצטיין בפיסול, לא בחישוב מתמטי.

(4) 'יכולת המופיעה יחד עם יכולת מוזיקלית' — בטקסט השתיים מובאות כדוגמאות חלופיות ('כמו... או...'), לא כמתלוות זו לזו.

המלכודת: לקשור בין שתי הדוגמאות (מוזיקה ומתמטיקה) כאילו הן מופיעות יחד, בעוד הן רק פריטים ברשימת דוגמאות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא: איזו טענה על FTD עולה מהפסקה השנייה.

הכלי: נאתר בפסקה השנייה את מה שנאמר על תוצאות המחלה. נ

שים לב: לפי מילר, FTD גורמת ל'שחרור מעצורים' כללי המתבטא באובדן שליטה על ההתנהגות, 'ובמקרים נדירים גם בהתרת הרסן מן הכישורים היצירתיים החבויים'. כלומר רק במקרים נדירים המחלה מובילה לפריחה יצירתית (תסמונת סוואנט נרכשת), ומכאן שבדרך כלל אין היא מביאה לתסמונת כזו —

תשובה (1). נפסול:

(2) 'בדרך כלל אין היא מביאה לאובדן שליטה על ההתנהגות' — הפוך; שחרור המעצורים מתבטא דווקא באובדן שליטה זה.

(3) 'פוגעת באנשים בעלי כישרון אומנותי חבוי' — הטקסט אינו טוען שהיא מכוונת לבעלי כישרון; הכישורים החבויים הם רקע כללי לכלל בני האדם.

(4) 'בדרך כלל גורמת ללוקים בה להביא כישרון אומנותי חבוי לידי ביטוי' — זהו דווקא המקרה הנדיר, לא 'בדרך כלל'.

המלכודת: להפוך את 'במקרים נדירים' ל'בדרך כלל' בתשובה (4).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'למה מתייחס הביטוי המסומן'.

הכלי: נקרא את שורה 15 בהקשרה. נ

שים לב: נאמר ש'בחיפושיו מצא טרפרט תיעוד של עוד כעשרים מקרים של תסמונת סוואנט נרכשת... ולאחר שבחן אותם הציע לתופעה הסבר כללי יותר'. הביטוי 'התופעה' מפנה לנושא שאותם מקרים מדגימים — תסמונת סוואנט נרכשת,

תשובה (2). נפסול:

(1) 'פגיעה בוויסות הקלט החושי בקשישים' — זהו פרט בהסברו של מילר ל-FTD, לא 'התופעה' שטרפרט מסביר.

(3) 'הגברת הפעילות העצבית באזורים מסוימים' — זהו מרכיב בהסבר של טרפרט, לא התופעה עצמה.

(4) 'פגיעות מוחיות' — אלו הגורמים למקרים, לא התופעה שהוא בא להסביר.

המלכודת: לבלבל בין התופעה (תסמונת סוואנט נרכשת) לבין ההסבר לה או הגורמים לה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על ממצאי ניסוי (הפסקה הרביעית).

הכלי: נשחזר את מהלך הניסוי ותוצאתו. נ

שים לב: נבדקים נכשלו בפתרון חידה יצירתית בזמן קצוב; בהארכה קיבלה מחצית מהם גירוי חשמלי שהפחית את הפעילות במחצית השמאלית של המוח והגביר אותה במחצית הימנית, וכ-40% מהם פתרו את החידה, בעוד איש מהשאר לא פתר. הממצא: הגברת הפעילות בצד הימני והפחתתה בצד השמאלי שיפרו את החשיבה היצירתית —

תשובה (4). נפסול:

(1) הניסוי לא מדד רמת פעילות מוחית טבעית אצל אנשים יצירתיים לעומת פחות יצירתיים.

(2) עוסק בלוקים בתסמונת סוואנט — זהו נושא הפסקה השלישית, לא ניסוי סידני.

(3) 'הפחתת הפעילות בשמאל גורמת להגברתה בימין' — בניסוי הגירוי עשה את שני השינויים יחד באופן מלאכותי; לא הודגם שהאחד גורם לאחר.

המלכודת: לייחס לניסוי מסקנה סיבתית בין שני חצאי המוח, בעוד הגירוי כפה את שני השינויים במקביל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על הביטוי 'במידת־מה' (שורה 28).

הכלי: נקרא את המשפט השלם שבו מופיע הביטוי. נ

שים לב: קדמה לו השאלה 'האם בעתיד יהיה אפשר לעורר את הגאונות הרדומה הזאת באמצעים טכנולוגיים?', ואחריה נאמר 'בניסוי הצליחו החוקרים לגרום לכך במידת־מה, אך במחיר פגיעה זמנית...'. 'לכך' מפנה לעורר את הכישורים הרדומים באמצעים טכנולוגיים, ולכן 'במידת־מה' פירושו שהם הצליחו לעורר כישורים חבויים של הנבדקים באמצעים טכנולוגיים —

תשובה (2). נפסול:

(1) 'לגרום ללוקים בתסמונת סוואנט להביא כישורים לידי ביטוי' — ה'במידת־מה' מוסב על נבדקים רגילים בניסוי, לא על לוקים בתסמונת.

(3) '"להדליק" את הצד הימני בלי "לכבות" את השמאלי' — זהו האתגר העתידי שטרם הושג (הרי היה 'מחיר' של פגיעה בצד השמאלי).

(4) 'להסביר את היצירתיות' — ההסבר הוא של טרפרט, לא מה שהחוקרים 'עשו במידת־מה'.

המלכודת: לבחור ב-(3), המתארת בדיוק את מה שלא הצליחו לעשות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא: איזו טענה על קלמונס עולה מהקטע.

הכלי: נשלב את סיפורו של קלמונס עם הסברו של טרפרט. נ

שים לב: קלמונס פיתח כישרון פיסול יוצא דופן אחרי פגיעה מוחית (תסמונת סוואנט נרכשת), ולפי טרפרט (פסקה חמישית) הגאונות מוסברת בהנחה שבבני אדם חבויים כישורים מולדים, והלוקים בתסמונת נבדלים ביכולתם להביאם לידי ביטוי. מכאן עולה לגבי קלמונס: ככל הנראה היה בו כישרון מולד לפיסול, והפגיעה במוחו אפשרה לכישרון זה לבוא לידי ביטוי —

תשובה (1). נפסול:

(2) 'לקה בתסמונת סוואנט מולדת שהייתה רדומה' — הקטע מציג את מקרהו כתסמונת נרכשת עקב חבלה, לא כמולדת רדומה.

(3) 'גם אילולא ספג חבטה היה מגלה כישרון פיסול' — הפגיעה היא שאפשרה את הביטוי; אין בסיס לומר שהיה מתגלה בלעדיה.

(4) 'גילה כישרון לפיסול ולא למוזיקה משום שנפגע אזור מסוים' — הקטע אינו טוען שמיקום הפגיעה קבע את סוג הכישרון.

המלכודת:

(2) מנצלת את מילת המפתח 'מולד', אך הופכת תסמונת נרכשת לתסמונת מולדת רדומה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ונרצה לנסח משפט יחס המחבר בין שתי המילים.

הכלי: 'לְחַד עין קל להבחין' - מי שהוא חד עין, קל לו להבחין בדברים; נחפש זוג שבו התכונה מולידה את הפעולה באותו אופן.

נעבור על התשובות:

(1) 'לרב רושם קל להתרשם' - לא, מי שהוא רב רושם קל לו דווקא להרשים אחרים, לא להתרשם.

(2) 'לבן חורין קל להשתחרר' - לא, בן חורין הוא כבר משוחרר, אין תכונה שמובילה לפעולה.

(3) 'לרך לבב קל להפחיד' - לא, מי שרך לבב קל לו דווקא לפחד, לא להפחיד אחרים.

(4) 'לחם מזג קל להתרגז' - כן! מי שהוא חם מזג, קל לו להתרגז, בדיוק כמו חד עין והבחין.

המלכודת: מסיחים (1) ו-(3) הופכים את כיוון היחס (מרשים/מפחיד במקום מתרשם/פוחד).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט יחס - 'מעלת צלזיוס היא יחידת המדידה שבה משתמש מדחום'; נחפש זוג של יחידת מדידה וכלי המודד בה.

נעבור על התשובות:

(1) 'משקל : מאזניים' - לא מדויק; משקל אינו יחידת מדידה אלא התכונה הנמדדת (המאזניים מודדים משקל ביחידות כמו ק"ג).

(2) 'סנטימטר : סרגל' - כן! סנטימטר הוא יחידת המדידה שבה משתמש סרגל, בדיוק כמו מעלת צלזיוס ומדחום.

(3) 'ליטר : בקבוק' - לא, בקבוק אינו כלי מדידה אלא מכל בלבד.

(4) 'שנייה : זמן' - לא, זמן אינו כלי מדידה אלא הדבר הנמדד.

המלכודת: לבלבל בין יחידת המדידה (סנטימטר) לבין התכונה הנמדדת (משקל, זמן).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט יחס - 'להלשין זה לדווח על משהו מתוך כוונה רעה'; המילה השנייה היא צורה שלילית-זדונית של הראשונה.

נעבור על התשובות:

(1) 'זמם' זה 'לתכנן' מתוך כוונה רעה - כן! בדיוק כמו דיווח והלשין.

(2) 'הוקיע' ו'גינה' - שתיהן מביעות גינוי, אלו מילים נרדפות ולא הוספת כוונה רעה.

(3) 'חיבל' ו'קלקל' - גם כאן מילים נרדפות (קלקול), ללא גוון זדוני מוסף ייחודי.

(4) 'הכחיש' ו'הפריך' - קרובות למילים נרדפות, לא יחס של כוונה זדונית.

המלכודת: המסיחים (2)-(4) הם זוגות של מילים נרדפות, ואילו היחס הנדרש הוא 'אותה פעולה, אך מתוך כוונה רעה'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט יחס - 'אבן משחזת הופכת משהו קהה למשהו שאינו קהה' (כלי המתקן מצב בלתי רצוי).

נעבור על התשובות:

(1) 'מנוף' ו'כבד' - לא, מנוף אינו הופך דבר כבד לקל, הוא רק מאפשר להרים משהו כבד.

(2) 'מטלית' ו'מאובק' - כן! מטלית הופכת משהו מאובק לנקי (לא מאובק), בדיוק כמו אבן משחזת וקהה.

(3) 'פלס' ו'ישר' - לא, פלס רק בודק אם משהו ישר, אינו הופך דבר לישר.

(4) 'מזמרה' ו'גזום' - הפוך! מזמרה דווקא הופכת משהו לגזום, ואילו האבן מבטלת את הקיהיון.

המלכודת:

מסיח (4) הופך את הכיוון - האבן מסירה תכונה בלתי רצויה, ואילו המזמרה יוצרת את התכונה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם ביטוי לשוני.

הכלי: משפט יחס - 'אבד עליו הכלח' פירושו 'איבד את הרלוונטיות שלו'; המילה השנייה היא בדיוק התכונה שאבדה.

נעבור על התשובות:

(1) 'נשבר מטה לחמו' פירושו 'איבד את הפרנסה שלו' - כן! ביטוי לאובדן, והמילה השנייה היא בדיוק מה שאבד (הפרנסה).

(2) 'ניטל עוקצו' - כאן מה שאבד הוא העוקץ; הביטוי הופך דבר לתפל, ולא 'מאבד תפלות'.

(3) 'הפיל עליו את חיתתו' - זה גורם לאובדן שלווה של מישהו אחר, אין התאמה ישירה.

(4) 'סכר את פיו' - השתיק, לא 'איבד התבטאות' באותו מבנה.

המלכודת: להתאים ביטוי כללי לאובדן בלי לוודא שהמילה השנייה היא בדיוק התכונה שאבדה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של הרכבה בשתי רמות.

הכלי: משפט יחס - 'אוצר מילים מורכב ממילים, וכל מילה מורכבת מהברות'; הפריט הראשון הוא תת-יחידה של יחידה, והפריט השני הוא אוסף של אותן יחידות.

נעבור על התשובות:

(1) 'תכונה : אופי' - אופי מורכב מתכונות, אך אין רמה נוספת (תכונה אינה מורכבת מתת-תכונות) - רמה אחת בלבד.

(2) 'עלה : יער' - יער מורכב מעצים, אך עץ אינו מורכב רק מעלים (יש גזע, ענפים, שורשים), ולכן ההרכבה אינה מלאה.

(3) 'איבר : אוכלוסייה' - כן! אוכלוסייה מורכבת מבני אדם, וכל אדם מורכב מאיברים - שתי רמות של הרכבה מלאה, בדיוק כמו אוצר מילים - מילה - הברה.

(4) 'תו : מנגינה' - מנגינה מורכבת מתווים, אך אין רמה שנייה (תו אינו מורכב מתת-תווים) - רמה אחת בלבד.

המלכודת:

מסיח (2) נראה דו-שלבי, אך היחידה האמצעית (עץ) אינה מורכבת אך ורק מתת-היחידה (עלים).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ביקורת על מחקר - עלינו למצוא נתון המחליש את הטענה שהתרופה משפרת את מצב החולים.

הכלי: אם השיפור מתרחש גם בלי התרופה, אזי נתון ה-90% אינו מלמד על יעילותה.

נעבור על התשובות:

(1) כל התרופות הקיימות מסייעות לכ-90% - זה משווה לתרופות אחרות אך אינו מבטל את השיפור עצמו, ואף מרמז שהתרופה עוזרת.

(2) 90% מהחולים חשים שיפור תוך שבוע גם בלי כל תרופה - כן! זה מראה שהשיפור נובע מהחלמה טבעית מהשפעת, ולכן נתון ה-90% אינו מוכיח שהתרופה תרמה.

(3) השיפור התבטא בירידת חום ולא בהפחתת כאבים - עדיין יש שיפור כלשהו, לא מחליש.

(4) המחקר כלל רק גילאי 18-50 - זו טענה על ייצוגיות, אך אצל מי שכן נטלו את התרופה השיפור נותר.

המלכודת: לבחור נתון המצמצם את הכלליות (4) במקום נתון המראה שהשיפור היה מתרחש ממילא.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת דימוי - עלינו למצוא את האמירה המבטאת את רעיון הפתגם 'מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין': מי שנפגע ממצב מסוכן נזהר יתר על המידה גם ממצבים דומים שאינם מסוכנים כלל.

נעבור על התשובות:

(1) 'מי שעקצה אותו דבורה יפחד גם מזבוב' - כן! העוקץ (סכנה אמיתית) מוליד פחד גם מזבוב שאינו מסוכן - בדיוק זהירות-יתר מדבר לא מזיק.

(2) 'מי שעקץ אותו יתוש יפחד גם מדבורה' - הפוך; דבורה מסוכנת יותר מיתוש, זו זהירות סבירה ולא מדבר בלתי מזיק.

(3) 'מי שעקצו אותו דבורים כמה פעמים... יפחד יותר' - עוסק בעוצמת הניסיון, לא בזהירות מדבר לא מזיק.

(4) 'מי שכמעט עקצה אותו דבורה יפחד מנחיל' - פחד מדבר מסוכן ממש (נחיל), ולא מדבר בלתי מזיק.

המלכודת: לבחור אמירה על פחד גובר מדבר מסוכן יותר, במקום פחד מוגזם מדבר לא מזיק.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט, ועלינו לשמור על התאמה לוגית בין חלקי המשפט, ובעיקר על ניגוד הולם בין שני חלקיו.

הכלי: המבנה '______, חוקרים... טוענים כי...' דורש מילת קישור המתאימה ליחס שבין הרישא לסיפא. נציב את תשובה (2): 'העיתונות הפופולרית חיונית ככלי ביטוי לכל שכבות הציבור. עם זאת, חוקרים... טוענים כי אמצעי ביטוי זה מייצג בפועל רק שכבות חברתיות המקורבות לשלטון'. הניגוד ('חיונית לכולם' מול 'בפועל רק לחלק') מתחבר יפה ב'עם זאת'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'בדומה לכך' - אך אין דמיון בין 'ספרות תעמולה לשלטון רודני' לבין 'קול המוני העם', אלא ניגוד.

(3) 'בהתאם לכך' - אך 'משאל עם אינו יעיל' ו'מייצג את כל שכבות הציבור' אינם תואמים.

(4) 'בניגוד אליהם' - אין 'הם' קודם שאליו אפשר לפנות, וגם התוכן אינו מתלכד.

המלכודת: להסתנוור ממילות הקישור בלי לבדוק אם התוכן משני צדי המשפט אכן תואם להן.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הדורשת עקביות פנימית של מהלך אחד: מעבר מנוקשות בצעירות לגמישות בבגרות.

הכלי: נעקוב אחר כיוון השינוי בכל ארבעת החסרים ונוודא שכולם מספרים אותו סיפור, כולל דימוי הסיום. נציב את תשובה (4): 'בצעירותו סירב לבחון מחדש את השקפותיו (=נוקשה), ואילו בבגרותו השקפותיו המוצקות כאילו ניתכו לנוזל (=נעשו גמישות), והוא חדל להתבצר בעיקשות, ולכן נהפך מבזלת קשה ללָבָּה זורמת' - מנוקשות לזרימה, עקבי לחלוטין.

נעבור על המסיחים:

(1) שלושת החסרים הראשונים מתארים מעבר מנוקשות לגמישות, אך הדימוי 'מלָבָּה זורמת לבזלת קשה' הפוך.

(2) 'תמיד גילה נכונות' סותר את 'בצעירותו' (המרמז על שינוי), וגם 'לא הוסיף להתבצר' אינו מתיישב עם התקבעות.

(3) שלושת הראשונים מתארים מעבר מגמישות לנוקשות, אך הדימוי 'מבזלת ללָבָּה' הפוך להם.

המלכודת: להשלים נכון את רוב החסרים ולפספס שדימוי הסיום מתאר את הכיוון ההפוך.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבנויה על קשרים לוגיים ומילת ויתור.

הכלי: נבדוק אם מילת הקישור (סיבה/ויתור) מתיישבת עם התוצאה, ונשים לב לשלילה הכפולה 'אינו יכול שלא'. נציב את תשובה (3): 'אף שכל מה שציון אמר התברר כשגוי לחלוטין, דוד אינו יכול שלא לבטוח בציון' - כלומר למרות שטעה בכול, דוד עדיין נאלץ לבטוח בו. 'אף' (ויתור) יוצר את ההפתעה ההגיונית, ו'אינו יכול שלא לבטוח' פירושו מוכרח לבטוח.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מכיוון... מדויק... אינו יכול שלא להטיל ספק' - אם דבריו מדויקים, אין סיבה שיהיה מוכרח להטיל ספק - סתירה.

(2) 'אף... מדויק... שלא להטיל ספק' - אם הכול מדויק, אין הפתעה ב'לא להטיל ספק', ולכן 'אף' אינו מתאים.

(4) 'מכיוון... שגוי... שלא לבטוח' - אם הכול שגוי, לא הגיוני שדווקא בגללו יהיה מוכרח לבטוח.

המלכודת: השלילה הכפולה 'אינו יכול שלא' (=מוכרח), שקל להתבלבל בה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת החלשה עם היפוך - שימו לב, השאלה מבקשת את הנתון שאינו מחליש את המסקנה (ששתיית תה ורדים תשפר את הבריאות).

הכלי: שלושה מסיחים יחלישו את המסקנה, והתשובה הנכונה היא היחידה שאינה פוגמת בה.

נעבור על התשובות:

(1) חוקרים נוטים לגנוז מחקרים ללא קשר - מחליש, כי ייתכן שיש מחקרים שליליים רבים שלא פורסמו (הטיית פרסום).

(2) יצרני תה מימנו את רוב המחקרים החיוביים - מחליש, פוגם באמינותם.

(3) המחקרים ללא קשר פורסמו בכתבי עת מהימנים יותר - מחליש, שכן דווקא העדות ההפוכה אמינה יותר.

(4) המחקרים ללא קשר נערכו לפני אלה שמצאו קשר - אינו מחליש! אם הממצאים החדשים יותר דווקא מצאו קשר, אין בכך כדי לערער על המסקנה, ואף להפך.

המלכודת: המילה 'אינו' - קל לחפש נתון שמחליש ולסמן אותו, במקום את זה שאינו מחליש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת היגיון על סידור חרוזים. הכלל: כל חרוז אדום צמוד לחרוז צהוב אחד בדיוק.

הכלי: נבחן כמה שכנים יש לכל מקום. בשתי שורות נפרדות של שלושה, מקומות הקצה (1, 3, 4, 6) צמודים לחרוז אחד בלבד, ואילו מקומות האמצע (2, 5) צמודים לשני חרוזים. נ

שים לב: אם חרוז אדום יישב באמצע (מקום 2), הוא צמוד לשני חרוזים, וכדי שיהיה צמוד לצהוב אחד בדיוק - אחד משכניו חייב להיות אדום. אבל אותו שכן אדום יושב בקצה וצמוד רק לאמצע האדום, כלומר לאף חרוז צהוב - וזה מפר את הכלל. לכן במקום 2 לא ייתכן חרוז אדום.

נעבור על התשובות:

(1) מקום 1 - קצה, יכול להיות אדום (שכנו היחיד באמצע יהיה צהוב).

(2) מקום 2 - אמצע, לא יכול להיות אדום, כפי שהראינו.

(3) מקום 3 - קצה, יכול.

(4) מקום 4 - קצה, יכול.

המלכודת: גם מקום 5 פסול לאדום, אך הוא אינו מופיע בין התשובות, ולכן הפסול היחיד המוצע הוא מקום 2.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת היגיון על סידור חרוזים, עם כלל חדש: כל חרוז אדום חייב להיות בדיוק בין שני חרוזים צהובים - כלומר לכל אדום שני שכנים, ושניהם צהובים.

הכלי: נבדוק בכל מבנה אם ניתן למקם שלושה אדומים כך שלכל אחד שני שכנים צהובים.

נעבור על התשובות:

(1) מעגל אחד - כן! נסדר במעגל לסירוגין אדום-צהוב-אדום-צהוב-אדום-צהוב; כל אדום נמצא בין שני צהובים. אפשרי.

(2) שורה אחת - החרוזים בקצוות בעלי שכן אחד בלבד, ואי אפשר למקם שלושה אדומים שלכל אחד שני שכנים צהובים.

(3) שתי שורות נפרדות של שלושה - רק מקום האמצע בכל שורה בעל שני שכנים, ויש רק שני מקומות כאלה, לא די לשלושה אדומים.

(4) 'אי אפשר' - שגוי, שכן המעגל עובד.

המלכודת: להיתפס לכלל מהשאלה הקודמת; יש להתעלם ממנו ולבחון את המבנים מחדש.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת סיכום טיעון - עלינו לזקק את מסקנת הפסקה.

הכלי: המהלך הוא 'המדע תיאורי בלבד, לא ניתן להסיק ממנו מוסר, ולכן אין לתת לעמדת המדענים משקל-יתר בדיון המוסרי על השימוש בהמצאות'. נבחן את התשובות:

(1) עוסקת בכך שמדענים אינם נותנים מקום לשיקולים מוסריים בעבודתם - זו טענה אחרת, על אופן עבודתם, ולא מסקנת הפסקה.

(2) קרובה, אך הפסקה אינה אומרת שאין להשאיר את ההכרעה בידי המדענים בלבד, אלא שאין להעניק לעמדתם משנה תוקף - דגש שונה.

(3) הפוכה - טוענת שלמדענים יש זכות מיוחדת מתוקף היותן פירות עבודתם, בעוד הפסקה שוללת משקל-יתר.

(4) כן! 'אין סיבה שלעמדת המדענים יהיה משקל מיוחד בדיון האתי... שכן המדע והמוסר מערכות נפרדות' - בדיוק הפרדת התיאורי מהמוסרי והמסקנה הנובעת.

המלכודת:

מסיח (2) הנשמע דומה, אך מדבר על 'מי יכריע' במקום על 'משקל עמדת המדענים'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקה.

הכלי: נחבר את שרשרת הקשרים - יחס האצבעות מתואם עם טסטוסטרון בגוף (בבגרות), וחשיפה לטסטוסטרון גבוה ברחם היא שגורמת לקמיצה ארוכה. נסיק: מי שנחשף לטסטוסטרון גבוה ברחם נוטה לקמיצה ארוכה, המתואמת עם טסטוסטרון גבוה בבגרות - ולכן חשיפה ברחם קשורה לרמת טסטוסטרון גבוהה בבגרות.

נעבור על התשובות:

(1) שהיחס 'משפיע' על הביצועים - לא; יש גורם שלישי (טסטוסטרון) המשפיע על שניהם, והיחס הוא סמן ולא סיבה.

(2) חשיפה ברחם קשורה לטסטוסטרון גבוה בבגרות - כן, נובע מהשרשרת.

(3) שמחקרים מאוחרים ערערו על הקשר יחס-טסטוסטרון - לא; הם מצאו את סיבת היחס (החשיפה ברחם), לא ערערו עליו.

(4) השוואת עוצמת המתאם בין קבוצות - הפסקה אינה משווה זאת.

המלכודת: לבלבל בין מתאם (סמן) לבין השפעה סיבתית ישירה, כפי שעושה

מסיח (1).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקה.

הכלי: אמירה 'X' יוצרת שני רשמים - שהתוכן X אמיתי, ושהדובר מאמין ב-X. רושם מוטעה נוצר רק כאשר אחד מהם אינו נכון. נבחן מקרה: אדם הטוען טענה שהוא מאמין בה אך למעשה אינה נכונה - הרושם 'הוא מאמין' נכון (הוא באמת מאמין), ורק הרושם 'התוכן אמיתי' מוטעה, כלומר רושם מוטעה אחד בלבד.

נעבור על התשובות:

(1) 'משקר שני שקרים' - הפסקה אומרת במפורש ששיקר רק שקר אחד, אף שיצר שני רשמים מוטעים.

(2) 'אינו יכול ליצור רושם מוטעה' - לא; אם מה שהוא מאמין בו אינו נכון, נוצר רושם מוטעה אחד.

(3) יוצר שני רשמים מוטעים 'גם אם באמת יש 20 שקלים אך שכח' - לא; אם באמת יש 20 שקלים, התוכן נכון, ורק אמונתו מוטעית - רושם מוטעה אחד בלבד.

(4) 'יוצר רק רושם מוטעה אחד' - כן! הוא מטעה לגבי המציאות, אך לא לגבי אמונתו.

המלכודת: לספור 'שני רשמים' מבלי לבדוק כמה מהם באמת מוטעים במקרה הנתון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על תפקיד מילה בהקשר.

הכלי: נחזור לפסקה השנייה ולפסקה הראשונה. סינגר שיער שבתקופת הרנסנס שלטה תפיסה של חיץ מוחלט והיררכיה בין האדם לבעלי החיים; לעומתו סולסברי טוענת שבתקופת הרנסנס דווקא היטשטשו הגבולות. המילה 'דווקא' מדגישה שהמצב היה הפוך מהשערת סינגר.

נעבור על התשובות:

(1) ניגוד בין סולסברי לחוקרים שבשורה 8 - לא; החוקרים שם טוענים שראיית סינגר פשטנית, וסולסברי מצטרפת אליהם, אין ביניהם ניגוד.

(2) שהטשטוש קרה ברנסנס ולא קודם - 'דווקא' כאן אינו עוסק בציר הזמן אלא בניגוד לעמדה אחרת.

(3) הניגוד בין סולסברי לסינגר - כן, בדיוק.

(4) עובדת גידול הניצול - זו הפסקה הראשונה, לא הנקודה שהמילה 'דווקא' מדגישה.

המלכודת: לפרש 'דווקא' כהדגשת עיתוי במקום הדגשת ניגוד לעמדה קודמת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא יישומית - עלינו לבחור שורה ההולמת את טענת סולסברי (פסקה שנייה): טשטוש הגבולות בין אדם לחיה, כך שהאנושי מיוחס לחיה והחייתי לאדם.

הכלי: נחפש שורה שבה תכונה חייתית מיוחסת לאדם ותכונה אנושית מיוחסת לחיה.

נעבור על התשובות:

(1) 'האדם יושב, מהרהר, הנמר טורף ורץ' - מבחין בין אנושי (הרהור) לחייתי (טריפה), אין טשטוש.

(2) 'האדם מסתתר כי הנמר חזק יותר' - עוסק בכוח פיזי, לא בטשטוש גבולות.

(3) 'האדם בחרב מאס כי איש הכנסייה כעס' - עוסק ביחסי אדם-כנסייה, לא בחיות.

(4) 'האדם דוהר לארוחה, והיונה בשובך בוכה' - כן! 'דוהר' הוא תיאור חייתי המיוחס לאדם, ו'בוכה' הוא תיאור אנושי המיוחס ליונה - טשטוש דו-כיווני, בדיוק כטענת סולסברי.

המלכודת: לבחור שורה המזכירה אדם וחיה יחד (1), אף שהיא מבחינה ביניהם במקום לטשטש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על דברי ארסמוס בפסקה השלישית.

הכלי: נקרא את דבריו - יכולתו הלשונית של האדם היא מקור לאומללות ולסבל, ועיסוקו במדע מעיד דווקא על חיסרון (הוא נזקק למדע כדי לשרוד). המכנה המשותף: התכונות הייחודיות לאדם (שפה, מדע/תבונה) פועלות לרעתו.

נעבור על התשובות:

(1) שהאדם גורם סבל לבעלי החיים - זו נימת הפסקה הכללית (ודה-וינצ'י), לא דברי ארסמוס.

(2) שאין בכוח המדע לסייע - הפוך; ארסמוס אומר שהאדם נזקק למדע כדי לשרוד, כלומר המדע כן נחוץ לו (אך מעיד על חולשתו).

(3) שבעלי החיים תבוניים ובעלי שפה - זו טענת הרופאים אצל סולסברי, לא ארסמוס.

(4) שהתכונות הייחודיות לאדם הן בעוכריו - כן, בדיוק.

המלכודת: לייחס לארסמוס טענות מפסקאות אחרות (סולסברי, דה-וינצ'י).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על מטרת הפרודיה של ג'לי.

הכלי: נקרא את תיאורה - חבריו של אודיסאוס הופכים לחיות, וכשמוצע להם לשוב להיות בני אדם כל חיה מונה את יתרונות מינה החדש על מצבה כאדם, ורק הפיל משתכנע לשוב; מהחיבור עולה תמונה אידילית של החיות מול תמונה קודרת של מצב האדם. הפרודיה קוראת תיגר על עליונות האדם.

נעבור על התשובות:

(1) שתבונת האדם מקור לסבל - זו דעת ארסמוס, לא מה שהפרודיה תוקפת.

(2) שיש גבול ברור בין אדם לחיה - זו עמדת סינגר שסולסברי מטשטשת, לא מוקד הפרודיה.

(3) שבעלי החיים נבראו לשרת את האדם - קרוב, אך הפרודיה מדגישה את יתרון החיות ואת נחיתות מצב האדם, כלומר תוקפת את עליונותו.

(4) שהאדם יצור עליון ביחס ליצורים האחרים - כן, זו בדיוק התפיסה שהחיות המעדיפות את מצבן קוראות עליה תיגר.

המלכודת: לבחור את (3) הדומה, אף שהפרודיה עוסקת בעליונות/נחיתות ולא בתכלית הבריאה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על תפקיד הדוגמה בפסקה הרביעית.

הכלי: הפסקה טוענת שברנסנס החלה ביקורת מוסרית על הציד שאינה דתית - בעבר הביקורת באה מהכנסייה (על ביטול זמן בענייני חול), ואילו ברנסנס נשמעה לראשונה הסתייגות בשל האכזריות כלפי בעלי החיים. דה-וינצ'י, שהיה צמחוני וכינה את האדם 'מלך חיות הטרף', מובא כדוגמה לביקורת מוסרית-אתית שאינה נשענת על נימוקים דתיים.

נעבור על התשובות:

(1) שהביקורת הכנסייתית נעלמה - הפסקה אינה טוענת זאת, ודה-וינצ'י אינו דוגמה לכך.

(2) שחלקו על ביקורת הכנסייה על האצילים - דה-וינצ'י אינו חולק על הכנסייה.

(3) שלא כולם האמינו בתפיסת ארסמוס - אינו קשור לדה-וינצ'י.

(4) ביקורת על הציד שאינה דתית - כן, בדיוק הדוגמה.

המלכודת: להיתפס לאזכור הכנסייה בפסקה ולבחור מסיח העוסק בה, במקום בטיעון שדה-וינצ'י ממחיש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מבנה הקטע - עלינו למפות את שלד הטיעון.

הכלי: נסכם כל פסקה. פסקה 1: תיאור התופעה (גידול בניצול ובהרג בעלי החיים ברנסנס) והסבר לה (השערת סינגר - התפיסה בדבר עליונות האדם). פסקאות 2-3: טענות הסותרות הסבר זה (סולסברי - טשטוש הגבולות; הוגים שהצהירו על יתרון החיות - ארסמוס, ג'לי), עם ממצאים המחזקים כל אחת (כתבי הרופאים, יצירת ג'לי). פסקאות 4-5: הסבר אחר לתופעה (ארבל - גורמים כמו גידול אוכלוסייה, עליית רמת החיים ושכלול טכנולוגי).

נעבור על התשובות:

(1) 'הסבר חדש לתופעה' - אך סולסברי אינה מציעה הסבר חדש לתופעה, אלא סותרת את ראיית סינגר, וכן 'ממצא' יחיד במקום ריבוי.

(2) 'טענה המבטלת את כל ההסברים' - לא נטען שמבטלים את כל ההסברים.

(3) תיאור והסבר ← טענות הסותרות את ההסבר וממצאים המחזקים כל אחת ← הסברים אחרים לתופעה - כן, מדויק.

(4) 'טענות היסטוריות הסותרות את ההסבר ואת הטענה גם יחד' - לא; הוגי פסקה 3 אינם סותרים את טענת סולסברי אלא מצטרפים לכיוונה.

המלכודת: לזהות את פסקה 3 כסותרת את פסקה 2, בעוד היא מחזקת את הכיוון המנוגד לסינגר.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חזקות ושורשים — פישוט וחיבור של שורשים.

הכלי: אי אפשר לחבר שורשים כמו שהם; נפרק כל שורש למכפלה שבה יש גורם שהוא ריבוע שלם, ונוציא אותו מהשורש. נפרק את

, ואת

. כעת שני האיברים דומים, ונחבר:

.

נעבור על המסיחים: $\sqrt{39}$ (2) מתקבל מחיבור שגוי של המספרים שמתחת לשורש ($12+27$), ו-$\sqrt{15}$ (3) מחיסור שגוי שלהם ($27-12$) — אסור לחבר או לחסר תחת סימן השורש; $13\sqrt{3}$ (4) מתקבל אם שוכחים להוציא שורש לגורם הריבועי וכותבים בטעות

ו-

.

המלכודת: לחבר את המספרים שמתחת לסימני השורש.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה במערכת צירים — שטח ריבוע.

הכלי: כשמכירים את אלכסון הריבוע, השטח הוא $\frac{d^2}{2}$. נשים לב שהקודקודים $(1,0)$ ו-$(-1,0)$ הם קצות אלכסון אחד, שאורכו $2$.

נחשב:

. דרך שנייה: צלע הריבוע היא המרחק בין שני קודקודים סמוכים, למשל מ-$(1,0)$ ל-$(0,1)$, כלומר

, והשטח

.

נעבור על המסיחים: $1$ (1) מתקבל מהתייחסות לחצי אלכסון כאילו הוא הצלע; $\frac{3\sqrt{2}}{2}$ (3) ו-$2\sqrt{2}$ (4) הם ביטויים לא-שלמים הנובעים מערבוב בין אורך הצלע $\sqrt{2}$ לבין השטח.

המלכודת: להתייחס למרחק בין המרכז לקודקוד (חצי אלכסון) כאילו הוא הצלע.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה — שטח משולש עם נתונים מוכללים ($a,b$).

הכלי: שטח משולש הוא חצי מכפלת בסיס בגובה, ונשתמש בתכונת המשולש שווה-השוקיים. נ

שים לב: במשולש $ABD$ שווה-השוקיים (

) הגובה $AC$ (המסומן $a$) יורד לבסיס $BD$ וחוצה אותו, ולכן $C$ הוא אמצע $BD$. הקטע $b$ הוא כל הבסיס $BE$. מכיוון ש-

, מתקיים

, ולכן

, ו-

. נחשב את שטח המשולש $ACD$ (בסיסו $CD$ וגובהו $AC=a$):

.

נעבור על המסיחים: $\frac{ab}{2}$ (2) הוא שטח המשולש הגדול $ABE$ כולו; $\frac{ab}{6}$ (3) מתקבל אם מניחים בטעות שהנקודות $B,C,D,E$ מחלקות את הבסיס לשלושה חלקים שווים (

); "אי אפשר לדעת" (4) שגוי — הנתונים מספיקים בהחלט.

המלכודת: לשכוח ש-$C$ הוא אמצע $BD$ ולהניח ש-$CD$ שווה ל-$\frac{b}{2}$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו בעיית קצב (הספק) עם התחלה מדורגת.

הכלי: נחשב כמה עוגיות נאפו בסך הכול, ונעקוב אחר ההפרש בין קצב האפייה לקצב האכילה. נ

שים לב: נמרוד אופה $25$ עוגיות בשעה במשך $4$ שעות (8:00 עד 12:00), ובסך הכול

עוגיות. ספי מתחיל לאכול ב-9:00 בקצב $15$ עוגיות בשעה. עד 12:00 (שלוש שעות) אכל ספי

עוגיות, אך נמרוד ממשיך לאפות, כך שאף רגע לא נגמרות העוגיות. ב-12:00 נותרו

עוגיות, ומכאן ואילך נמרוד כבר סיים והמלאי רק קטן. הזמן לאכול $55$ עוגיות בקצב $15$ לשעה הוא

שעות, כלומר $3$ שעות ו-$40$ דקות. נוסיף ל-12:00 ונקבל 15:40.

נעבור על המסיחים: 13:40 (1) ו-14:20 (2) מתקבלים אם מזניחים חלק מהעוגיות שנאפו לאחר 9:00; 16:20 (4) מתקבל אם מוסיפים זמן אכילה מעבר למלאי הקיים.

המלכודת: לחשב $\frac{100}{15}$ החל מ-9:00 בלי לשים לב שהאפייה נמשכת עד 12:00.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אחוזים עם מחיר ליחידה.

הכלי: נמצא כמה מ"ר הם $40\%$ מהאולם, ואז נחלק את המחיר במספר המ"ר.

נחשב: $40\%$ מ-$625$ הם

מ"ר. עלות $250$ מ"ר היא $500$ שקלים, ולכן מחיר מ"ר אחד הוא

שקלים.

נעבור על המסיחים: $5$ (1) מתקבל מחלוקה שגויה $\frac{500}{100}$ (התייחסות ל-$40\%$ כאילו הם $100$ מ"ר); $3$ (3) ו-$4$ (4) אינם נובעים מחישוב עקבי של השטח והמחיר.

המלכודת: לחלק את $500$ בכל שטח האולם ($625$) במקום בשטח שרוצף בפועל ($250$).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת תכונות המספרים (חלוקה) עם ביטוי בריבוע.

הכלי: נשתמש בכך ש-

, ובכך ש-

הוא מכפלת ראשוניים שונים. נ

שים לב: אם $(ab{)}^2$ מתחלק ב-$6$, אז הוא מתחלק ב-$2$ וב-$3$; ומכיוון ש-$2$ ו-$3$ ראשוניים, גם $ab$ עצמו מתחלק ב-$2$ וב-$3$, כלומר מתחלק ב-$6$. האם בהכרח ב-$12$? לא: למשל

נותנים

(מתחלק ב-$6$), אבל $ab=6$ אינו מתחלק ב-$12$. לכן הטענה הנכונה היא ש-$ab$ בהכרח מתחלק ב-$6$ אך לא בהכרח ב-$12$.

נעבור על המסיחים:

(1) שגוי לפי אותה דוגמה נגדית ($ab=6$);

(3) ו-(4) עוסקים ב-$a{b}^2$: למשל

נותנים

המתחלק ב-$6$, אך

אינו מתחלק אפילו ב-$4$ (וממילא לא ב-$8$) — ולכן שתי הטענות נופלות.

המלכודת: להסיק מ-$(ab{)}^2$ המתחלק ב-$6$ שגם ב-$12$, בעוד שהוצאת השורש "מורידה" את הריבוע.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו בעיה מילולית-אלגברית על סכומי גילים.

הכלי: נסמן במשתנים ונתרגם את התנאי "בעוד שנתיים" לתוספת של שנתיים לכל אחד.

נסמן ב-$B$ את מספר הבנים, ב-$G$ את מספר הבנות, וב-$S$ את סכום הגילים הנוכחי של כל קבוצה (שווה בשתיהן). בעוד שנתיים כל בן מזדקן בשנתיים, ולכן סכום גילי הבנים יהיה $S+2B$, וסכום גילי הבנות $S+2G$. ההפרש:

. נתון שהפרש זה שווה $6$, ולכן

, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $0$ (1) מתקבל אם שוכחים שהתנאי מדבר על "בעוד שנתיים"; $2$ (2) ו-$5$ (4) אינם מתיישבים עם המשוואה

.

המלכודת: לחלק את $6$ ב-$1$ במקום ב-$2$, או לבלבל בין ההפרש בסכומי הגילים לבין ההפרש במספר הילדים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסתברות מתוך טבלה.

הכלי: הסתברות היא מספר המקרים הרצויים חלקי סך המקרים בקבוצת ההתייחסות הנתונה. נשים לב שמדובר באשכולית, ולכן נסתכל רק בשורת האשכוליות: הוכנסו $20$ אשכוליות, ומתוכן זוהו נכון (כאשכולית) $8$. ההסתברות היא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{2}{11}$ (1) מתקבל מחלוקה בסך כל הפירות שהוכנסו ($\frac{8}{44}$); $\frac{4}{7}$ (4) מתקבל מחלוקה במספר הפריטים שזוהו כאשכולית ($\frac{8}{14}$) — כיוון ההתניה ההפוך; $\frac{2}{3}$ (3) אינו נובע מחישוב עקבי.

המלכודת: להחליף את המכנה "סך האשכוליות שהוכנסו" ($20$) במכנה אחר מהטבלה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השוואת הסתברויות מתוך טבלה.

הכלי: לכל אפשרות נבדוק, בתוך שורת הפרי שהוכנס, אם ההסתברות לזיהוי המבוקש גדולה מההסתברות לזיהוי הנכון. נבדוק את אשכולית (שורה של $20$): זוהו נכון כאשכולית $8$, וזוהו (בטעות) כתפוז $9$. אכן $\frac{9}{20}>\frac{8}{20}$ — התנאי מתקיים.

נעבור על המסיחים:

(1) תפוז שזוהה כלימון: $\frac{1}{15}$ קטן מהזיהוי הנכון $\frac{8}{15}$;

(2) תפוז שזוהה כאשכולית: $\frac{6}{15}$ קטן מ-$\frac{8}{15}$;

(3) אשכולית שזוהתה כלימון: $\frac{3}{20}$ קטן מ-$\frac{8}{20}$. רק באפשרות (4) הזיהוי השגוי שכיח יותר מהנכון.

המלכודת: להשוות בין שורות שונות במקום להישאר בתוך שורת הפרי הנתון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ספירה מתוך טבלה עם תנאי שלילה.

הכלי: נספור בנפרד את שני סוגי ההפרות של דרישות הלקוח. שימו לב למילה "לא": מבקשים כמה זיהויים לא עמדו בדרישות. הדרישה הראשונה — שכל לימון יזוהה כלימון: מתוך שורת הלימון, זוהו שלא-כלימון

(לימון אחד שזוהה כתפוז). הדרישה השנייה — שפרי שאינו לימון לא יזוהה כלימון: בעמודת "זוהו כלימון" יש מבין הלא-לימונים $1$ תפוז ו-$3$ אשכוליות, כלומר

זיהויים אסורים. סך ההפרות:

.

נעבור על המסיחים: $4$ (4) מתקבל אם סופרים רק אחת משתי הדרישות; $6$ (2) ו-$7$ (1) מתקבלים מספירה כפולה או מהכללת זיהויים תקינים.

המלכודת: לספור רק את הלימונים שפוספסו ולשכוח את הפירות האחרים שזוהו בטעות כלימון (או להפך).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסתברות מותנית מתוך טבלה.

הכלי: נתון שהמכונה זיהתה את הפרי כתפוז, ולכן קבוצת ההתייחסות היא כל הפריטים שזוהו כתפוז — כלומר עמודת "זוהו כתפוז". נסכם את העמודה: $1$ (לימון) $+8$ (תפוז) $+9$ (אשכולית) $=18$ פריטים זוהו כתפוז. מתוכם, אלה שהם באמת תפוז הם $8$. לכן ההסתברות היא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{8}{15}$ (1) מחלק את ה-$8$ בסך התפוזים שהוכנסו (השורה) במקום בעמודה; $\frac{1}{3}$ (3) ו-$\frac{5}{6}$ (4) אינם נובעים מחישוב עקבי של העמודה.

המלכודת: להתבלבל בין "פרי שהוא תפוז וזוהה כתפוז" (שורה) לבין "פרי שזוהה כתפוז" (עמודה) — כאן ההתניה היא על הזיהוי, ולכן עובדים לפי העמודה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אי-שוויונות עם ניתוח סימנים ($x<0$).

הכלי: נשווה כל שני ביטויים על ידי חיסור וקביעת סימן ההפרש, בלי להסתמך על הצבת מספר יחיד. נשווה $B$ ל-$A$:

. כיוון ש-$x<0$ נובע $-x>0$, ולכן $B-A>0$, כלומר $B>A$. נשווה $A$ ל-$C$:

. כיוון ש-$x^2>0$ ו-$1-x>0$ (כי $x<0$), נובע $A-C>0$, כלומר $A>C$. מכאן $C<A<B$. אימות מספרי ($x=-1$):

, ואכן $C<A<B$.

נעבור על המסיחים:

(1) $A<B<C$ ו-(2) $A<C<B$ סותרים את $A>C$;

(4) $C<B<A$ סותר את $B>A$.

המלכודת: להניח ש-$x^3<x^2$ קובע מיד את הסדר בין $A$ ל-$C$ בלי לשים לב לסימן של $x$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו מערכת משוואות סימטרית.

הכלי: ננצל את הסימטריה ונחבר את שלוש המשוואות. נחבר:

. מכאן

, ולכן

. נציב במשוואה

: מכיוון ש-

, נקבל $x=-x$, כלומר $x=0$. מהסימטריה גם $y=0$ (וגם $z=0$). לכן $y=0$.

נעבור על המסיחים: $1$ (1), $2$ (2) ו-$-1$ (4) אינם מקיימים את שלוש המשוואות בו-זמנית — הצבה מראה שרק

עובד.

המלכודת: לנסות לפתור זוג משוואות ולפספס שחיבור כל השלוש חושף מיד ש-

.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה של מעגל עם משולשים שווי-שוקיים.

הכלי: כל הרדיוסים היוצאים מהמרכז שווים, ולכן המשולשים $OAB$, $OAC$ ו-$OBC$ שווי-שוקיים; נשתמש בכך ובסכום הזוויות סביב $O$. נשים לב ש-$\alpha$ היא הזווית המרכזית $\angle BOC$, ו-$\beta$ היא הזווית $\angle ABO$ שבקדקוד $B$. כיוון ש-

, הנקודה $A$ נמצאת על האנך האמצעי של $BC$ העובר במרכז $O$, ולכן

. סכום הזוויות סביב $O$ הוא $360^{\circ }$:

, ומכאן

. במשולש $OAB$ שווה-השוקיים (

) שתי זוויות הבסיס שוות, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $\alpha -90^{\circ }$ (1) ו-$90^{\circ }-\frac{\alpha }{2}$ (2) נובעים משימוש שגוי במשפט הזווית ההיקפית; $\frac{\alpha }{3}$ (3) אינו מתקבל מאף קשר תקף.

המלכודת: לזהות את $\beta$ כזווית היקפית הנשענת על $\alpha$ ולכתוב

, במקום לעבוד עם המשולש שווה-השוקיים $OAB$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת תכונות המספרים — פירוק לגורמים שונים.

הכלי: נבדוק לכל אפשרות אם אפשר לכתוב אותה גם כמכפלת שני מספרים שלמים שונים (גדולים מ-$1$) וגם כמכפלת שלושה כאלה, כך שכל חמשת הגורמים שונים זה מזה. נבחן את $60$: אפשר

(שלושה שונים) וגם

(שניים שונים), וכל החמישה $\{3,4,5,6,10\}$ שונים — מתאים.

נעבור על המסיחים:

הוא הפירוק היחיד לשלושה גורמים שונים, אך כל פירוק של $40$ לשניים ($5\cdot 8,4\cdot 10,2\cdot 20$) חוזר על אחד מ-$\{2,4,5\}$ (1);

בלבד, וכל פירוק לשניים ($6\cdot 7,3\cdot 14,2\cdot 21$) חוזר על גורם (2);

אינו ניתן כלל לפירוק לשלושה גורמים שונים הגדולים מ-$1$ (4).

המלכודת: לבדוק רק פירוק אחד ולהתעלם מהדרישה שכל חמשת הגורמים יהיו שונים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על מקבילית — השוואה בין ההיקף לסכום האלכסונים.

הכלי: נשתמש באי-שוויון המשולש בתוך המשולשים שיוצר כל אלכסון.

נסמן את הצלעות $a$ ו-$b$, כך שההיקף

. כל אלכסון סוגר משולש עם שתי צלעות סמוכות: לפי אי-שוויון המשולש, כל אלכסון קטן מסכום שתי הצלעות, כלומר קטן מ-$a+b$. לכן סכום שני האלכסונים $L$ קטן מ-

, כלומר $L<P$ — תמיד.

נעבור על המסיחים: $L>P$ (2) ו-$L=P$ (3) נסתרים מיד מאי-שוויון המשולש;

(4) שגוי כי דווקא כן קיימת אפשרות שמתקיימת בהכרח ($L<P$).

המלכודת: לחשוב שבמקבילית "מתוחה" האלכסונים יכולים לעלות על ההיקף — אך כל אלכסון תמיד קצר מסכום שתי צלעות סמוכות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ממוצע עם דרישת מקסימום.

הכלי: מהממוצע נחשב את סך ההתעוררויות בשבוע, ואז "נדחוף" את שאר הלילות למינימום כדי למקסם את הלילה השביעי. נ

שים לב: ממוצע $3$ ל-$7$ לילות פירושו סך של

התעוררויות. שלושת הלילות הראשונים תרמו

. נותרו לארבעת הלילות האחרונים (הרביעי עד השביעי)

התעוררויות. כדי שהלילה השביעי יהיה גדול ככל האפשר, ניקח את לילות $4,5,6$ במינימום — $0$ התעוררויות כל אחד. לכן הלילה השביעי הוא לכל היותר $12-x$.

נעבור על המסיחים: $15-x$ (1) מתקבל מהזנחת אחד משני הלילות הידועים; $\frac{x+9}{7}$ (2) ו-$\frac{21-x}{7}$ (3) הם ביטויי ממוצע ולא מספר התעוררויות בלילה בודד.

המלכודת: לחלק ב-$7$ ולתת תשובת "ממוצע" במקום למקסם לילה בודד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חזקות עם חיפוש ערך.

הכלי: נתרגם את התהליך לחזקה של $n$, ונבדוק איזה $n$ נותן מספר דו-ספרתי. נ

שים לב: בסוף החודש הראשון יש $n$ דגים, וכל חודש הכמות מוכפלת ב-$n$, ולכן בסוף החודש ה-$n$ יש

דגים.

נבדוק:

ו-

(חד-ספרתיים),

(דו-ספרתי!),

(תלת-ספרתי). רק $n=3$ נותן מספר דו-ספרתי.

נעבור על המסיחים: $1$ (1) ו-$2$ (2) נותנים $n^n$ חד-ספרתי; $4$ (4) נותן $n^n$ בן שלוש ספרות.

המלכודת: לחשב

(כאילו רק חודש שני) במקום $n^n$ עבור החודש ה-$n$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלה גאומטרית-לוגית על נקודות במרחק שווה.

הכלי: נשאל מהו המספר המרבי של נקודות במישור שכל שתיים מהן נמצאות באותו מרחק קבוע. נ

שים לב: שתי נקודות במרחק $6$ ס"מ — קל; נקודה שלישית במרחק $6$ מכל אחת מהן יוצרת משולש שווה-צלעות — אפשרי. אבל נקודה רביעית שתהיה במרחק $6$ מכל שלוש הקודמות אינה קיימת במישור (היא הייתה קודקוד של טטראהדרון, הדורש מרחב תלת-ממדי). לכן לכל היותר $3$ נקודות.

נעבור על המסיחים: $4$ (4) הוא המספר האפשרי במרחב תלת-ממדי ולא על דף; $5$ (1) ו-$6$ (2) גדולים אף יותר ואינם אפשריים.

המלכודת: לחשוב על טטראהדרון (ארבע נקודות) ולשכוח שהנקודות חייבות להיות על דף — כלומר במישור.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלה אלגברית — בידוד משתנה במשוואה עם שברים.

הכלי: נעביר אגף ונשווה את שני השברים. נ

שים לב:

, ולכן

. קיבלנו

; נכפיל במכנים:

, כלומר

, ומכאן $xy=1$, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $x$ (1), $x+1$ (2) ו-$x-1$ (3) אינם מקיימים את המשוואה — הצבה (למשל $x=2$) נותנת

ולא ערכים אלו.

המלכודת: לנסות "לצמצם" את השברים לפני איחודם, במקום להעביר אגף ולהשוות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חידת-ספרות (אותיות המחליפות ספרות).

הכלי: נעבוד טור-אחר-טור, ונתחיל מטור היחידות. בטור היחידות $A+2$ מסתיים בספרה $0$, ולכן $A=8$ (כי

: כותבים $0$ ונושאים $1$). נציב ונקבל

, ולכן $B=7$.

נעבור על המסיחים: $B=5$ נותן

ונפסל; $B=6$ נותן

ונפסל; $B=9$ נותן

— מספר תלת-ספרתי שאינו בצורת $A0$, ונפסל. רק $B=7$ מתאים.

המלכודת: לשכוח את הנשא מטור היחידות ולזהות שגוי את $A$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יחס.

הכלי: נמצא את היחס בגלריה שבה נתונים לנו שני הנתונים, ואז נרחיב אותו. בגלריה א היחס תמונות$:$מבקרים הוא $21:15$, ואחרי חלוקה ב-$3$ נקבל $7:5$. בגלריה ב יש $63$ תמונות, שהן פי $9$ מ-$7$, ולכן נכפיל גם את המבקרים:

מבקרים ביום. במשך $3$ ימים:

.

נעבור על המסיחים: $99$, $105$ ו-$121$ אינם תואמים את היחס הנתון ונפסלים.

המלכודת: לחשב את מבקרי היום האחד ($45$) ולשכוח להכפיל ב-$3$ הימים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה בטרפז שווה-שוקיים.

הכלי: בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות, ונשלים בעזרת סכום הזוויות במשולש. מהסרטוט, מ-$A$ יורד קטע אל נקודה על $BC$, והזווית בין $AB$ לקטע היא $50^{\circ }$. מכיוון ש-

והטרפז שווה-שוקיים, זווית הבסיס

. במשולש שנוצר: הזווית שבין הקטע ל-$BC$ בצד $B$ היא

, ו-$\alpha$ צמודה לה ולכן

.

נעבור על המסיחים: $110^{\circ }$, $130^{\circ }$ ו-$80^{\circ }$ נובעים מחישוב שגוי של זווית הבסיס או מסימון הזווית הצמודה במקום $\alpha$, ונפסלים.

המלכודת: לחשב $80^{\circ }$ ולסמן אותה במקום את הזווית הצמודה $\alpha$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת עצרת (חישוב מספרי).

הכלי: נחשב בנפרד את המונה ואת המכנה ואז נצמצם. המונה

, והמכנה

. לכן

.

נעבור על המסיחים: $6$, $10$ ו-$24$ מתקבלים מחישוב שגוי של $6!$ (למשל שכחת גורם) או של $60^2$, ונפסלים.

המלכודת: לחשב את $6!$ כ-

בלבד ולקבל $30$, או לבלבל בין $60^2$ ל-$60$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת קומבינטוריקה (ספירת אפשרויות).

הכלי: נספור בשיטת ההכפלה לפי סדר הבחירה. יש שלושה מועמדים ושלושה תפקידים שונים: פיתוח, בקרה, ואי-קבלה. לצוות הפיתוח יש $3$ אפשרויות, אחריו לצוות הבקרה נותרו $2$, ולמי-שלא-יתקבל נותרת $1$:

.

נעבור על המסיחים:

מתעלם מכך שאותו מועמד אינו יכול לתפוס שני תפקידים; $3$ סופר תפקיד אחד בלבד; $4$ אינו נובע מספירה נכונה — כולם נפסלים.

המלכודת: לספור

כאילו כל שיבוץ בלתי-תלוי, במקום לזכור שכל מועמד משובץ פעם אחת בלבד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת משפט פיתגורס במשולש ישר-זווית.

הכלי: היתר הוא שורש סכום ריבועי הניצבים, אך נוח לזהות שלשה פיתגורית. נשים לב ש-

, כלומר זהו משולש $3$-$4$-$5$ מוגדל פי $22$ (כי

ו-

). לכן היתר הוא

. אימות:

.

נעבור על המסיחים: $100$, $101$ ו-$111$ קרובים אך אינם $\sqrt{12100}$, ונפסלים.

המלכודת: לנחש $100$ בקירוב, או לחבר $66+88$ במקום להפעיל פיתגורס.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ממוצע ומשוואות.

הכלי: נתרגם את הנתונים למשוואות.

נסמן את הציונים $C$ (חגית), $Y$ (יפעת), $Z$ (זיו), $G$ (גיא). ממוצע חגית ויפעת גבוה ב-$4$ מממוצע זיו וגיא:

, ולכן

. נתון גם

.

נציב:

, ומכאן

— ציונה של יפעת גבוה ב-$4$ נקודות מציונו של גיא.

נעבור על המסיחים: המסיחים "נמוך ב-$6$", "גבוה ב-$2$" ו"שווה" סותרים את

ונפסלים.

המלכודת: לחשוב שאם חגית גבוהה ב-$4$ אז ההפרש "מתחלק" ויפעת גבוהה ב-$2$ בלבד.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה — משושה משוכלל חסום במלבן.

הכלי: נחלק את המשושה למשולשים ישרי-זווית ונשתמש ביחסי $30$-$60$-$90$. הזווית הפנימית במשושה משוכלל היא $120^{\circ }$, ולכן המשולש הנוצר בכל פינה בין צלע המשושה לצלע המלבן הוא $30$-$60$-$90$ שהיתר בו הוא צלע המשושה $x$. הניצב מול $30^{\circ }$ הוא $\frac{x}{2}$ (התרומה האופקית בכל צד), והניצב מול $60^{\circ }$ הוא $\frac{x\sqrt{3}}{2}$ (חצי הגובה). לכן רוחב המלבן

, וגובהו

. השטח:

.

נעבור על המסיחים: $2\sqrt{2}{x}^2$ מחליף בטעות $\sqrt{3}$ ב-$\sqrt{2}$; $3x^2$ ו-$2.25x^2$ נובעים מהערכת ממדים שגויה — כולם נפסלים.

המלכודת: לחשב את שטח המשושה במקום את שטח המלבן החוסם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (ממוצע באחוזים).

הכלי: נזכור שבשנת $2010$ כל עובדת השתכרה $10,000$ דולר, ושהתרשים מציג כל שנה כאחוז מהשנה הקודמת. ב-$2011$ (יחסית ל-$2010$) קוראים מהתרשים: אלישבע $100\%$, בתיה $110\%$, גאולה $110\%$, דורית $120\%$. בדולרים אלה $10,000$, $11,000$, $11,000$, $12,000$. הממוצע:

. אפשר גם למצע את האחוזים:

מ-$10,000$.

נעבור על המסיחים: $10,500$, $11,500$ ו-$12,000$ נובעים מקריאת עמודות שגויה או מטעות בממוצע, ונפסלים.

המלכודת: להתייחס לאחוזים כאילו הם ביחס לשנה קבועה ולא לשנה הקודמת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (זיהוי שינויים).

הכלי: שינוי בשכר מתרחש בכל שנה שבה העמודה שונה מ-$100\%$; נספור אצל מי יש בדיוק שני שינויים. אלישבע: $100,110,100,75$ — שני שינויים (עלייה ב-$2012$, ירידה ב-$2014$). דורית: $120,100,100,85$ — שני שינויים (עלייה ב-$2011$, ירידה ב-$2014$). בתיה וגאולה משתנות בכל ארבע השנים ואינן מתאימות. אצל שתי העובדות המתאימות בפעם הראשונה השכר עלה ($110\%$ או $120\%$) ובפעם השנייה ירד ($75\%$ או $85\%$).

נעבור על המסיחים: "עלה;עלה", "ירד;ירד" ו"ירד;עלה" אינם תואמים את הסדר עלייה ואז ירידה, ונפסלים.

המלכודת: לספור שנה שבה העמודה היא $100\%$ כ"שינוי".

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (ירידה של $15\%$ לפחות).

הכלי: ירידה של $15\%$ לפחות פירושה עמודה של $85\%$ או פחות; נבדוק בכל שנה אם יש לפחות עובדת אחת כזו. $2011$: המינימום $100\%$ — אין. $2012$: בתיה $85\%$ (ירידה של בדיוק $15\%$) — יש. $2013$: המינימום $90\%$ — אין. $2014$: אלישבע $75\%$ ודורית $85\%$ — יש. בסך הכול $2$ שנים.

נעבור על המסיחים: $1$ סופר רק שנה אחת (שוכח את $2012$ שבה בדיוק $85\%$); $3$ ו-$4$ כוללים שנים שבהן אין ירידה של $15\%$ — נפסלים.

המלכודת: לפסול את $85\%$ בטענה שזו ירידה של פחות מ-$15\%$, בעוד $85\%$ היא בדיוק ירידה של $15\%$ ונכללת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (שרשור אחוזים).

הכלי: השכר ב-$2014$ יחסית ל-$2012$ מתקבל מהכפלת שני מקדמי-השינוי של השנים שביניהן — $2013$ ו-$2014$. עבור בתיה: ב-$2013$ השכר היה $90\%$ מ-$2012$, וב-$2014$ הוא היה $110\%$ מ-$2013$. לכן היחס בין $2014$ ל-$2012$ הוא

, כלומר $99\%$ — ירידה של $1\%$.

נעבור על המסיחים: "קטן ב-$15\%$" מבלבל עם עמודה בודדת; "לא השתנה" מתעלם מהמכפלה; "גדל ב-$11\%$" מחבר אחוזים במקום להכפילם — כולם נפסלים.

המלכודת: לחבר

במקום להכפיל

.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אחוזים המשולבת בתכונות המספר.

הכלי: נתרגם את האחוז לשבר ונבדוק מה $x$ חייב להיות.

, ולכן $\frac{x}{8}$ הוא מספר ראשוני $p$, כלומר $x=8p$. מכיוון ש-$8$ זוגי, $x=8p$ הוא תמיד מספר זוגי.

נבדוק: אם $p=2$ אז $x=16$ — שלם, זוגי, ואינו ראשוני.

נעבור על המסיחים: "לא שלם" — $x=8p$ שלם, נפסל; "ראשוני" — $8p$ פריק, נפסל; "אי-זוגי" — סותר את היות $x$ זוגי, נפסל.

המלכודת: להסתכל על $p$ הראשוני ולהסיק ממנו על $x$, במקום לזכור ש-$x=8p$ תמיד מתחלק ב-$8$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה — שטח מורכב סביב מעגל.

הכלי: נבנה את השטח האפור מחיבור וחיסור של שטחים מוכרים. שני הישרים משיקים למעגל ונפגשים בזווית ישרה (הסימון בסרטוט); רדיוסי-ההשקה ניצבים למשיקים, ולכן המרובע שקודקודיו מרכז המעגל, שתי נקודות ההשקה והקודקוד החיצוני הוא ריבוע שצלעו $r$. השטח האפור הוא שטח המעגל $\pi r^2$, ועוד שטח הפינה שבין המשיקים לקשת: ריבוע $r^2$ פחות רבע-מעגל $\frac{\pi r^2}{4}$. סך הכול:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{4}\pi r^2+2r^2$, $\pi r^2+\frac{1}{2}{r}^2$ ו-$\pi r^2+r^2$ נובעים מחישוב שגוי של שטח הפינה או של החלק החסר מהמעגל — נפסלים.

המלכודת: לשכוח להחסיר את רבע-המעגל $\frac{\pi r^2}{4}$ משטח ריבוע-הפינה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלה מילולית של התחלקות.

הכלי: נתרגם את הסיפור לתנאי-התחלקות ונבדוק את המסיחים. אהרון חילק שווה בשווה בין $3$ חברים, ולכן המספר הכולל מתחלק ב-$3$. בני קיבל שליש, שמר $2$, והנותרים חולקו בין שתי בנות ביחס $2:1$ (הבכורה כפולה מהצעירה) — ולכן הנותרים $\left(\frac{N}{3}-2\right)$ חייבים להתחלק ב-$3$. נבדוק את תשובה $24$: כל חבר קיבל $8$, בני נותר עם

, והבנות מקבלות $4$ ו-$2$ ($4$ כפול $2$). מתאים!

נעבור על המסיחים: $21$ נותן

ו-

שאינו מתחלק ב-$3$; $27$ נותן

שאינו מתחלק ב-$3$; $32$ אינו מתחלק ב-$3$ כלל — כולם נפסלים.

המלכודת: לבדוק רק את ההתחלקות הראשונה ב-$3$ ולשכוח שגם השארית לבנות חייבת להתחלק ב-$3$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת משוואות והשוואה.

הכלי: נבטא את $x$ באמצעות $z$ ונשווה. נתון

ו-$x=4y$, ולכן

. מכיוון ש-$z>0$, מתקיים

(כי $\frac{1}{2}z+4>0$ תמיד), ולכן $x$ גדול מ-$z$ בהכרח.

נעבור על המסיחים: "$x$ קטן מ-$z$" סותר את מה שהוכחנו; "$y$ גדול מ-$z$" ו"$y$ קטן מ-$z$" תלויים בערך $z$ (למשל $z=2$ נותן

, אך $z=1$ נותן

), ואינם נכונים בהכרח — נפסלים.

המלכודת: לבדוק ערך אחד של $z$ ולהכליל לגבי $y$, במקום לשים לב ש-$x$ הוא היחיד הגדול מ-$z$ תמיד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה של קובייה (נפח מול שטח פנים).

הכלי: נביע את שניהם באמצעות אורך הצלע $a$ ונבדוק אם היחס קבוע. לקובייה

ו-

, ולכן

— יחס התלוי ב-$a$. אם $a<6$ אז $V<F$; אם $a=6$ אז $V=F$; אם $a>6$ אז $V>F$. לכן אי אפשר לקבוע איזו מהטענות נכונה.

נעבור על המסיחים: "$F<V$", "$F>V$" ו-"$F=V$" נכונים כל אחד רק לטווח מסוים של $a$, ולא בהכרח — נפסלים.

המלכודת: להניח שהיחידות השונות (סמ"ק מול סמ"ר) קובעות סדר-גודל קבוע, בעוד היחס תלוי בגודל הצלע.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מניפולציה אלגברית.

הכלי: נבנה את הביטוי המבוקש $\frac{a^2}{b}$ מתוך הנתון על-ידי הכפלה בגורמים מתאימים. נתון

. נכפיל את שני האגפים ב-$a$:

. כעת נכפיל ב-$b$:

.

נעבור על המסיחים: $ab{x}^2$ מכפיל פעמיים ב-$x$ בטעות; $x$ ו-$x^2$ מתעלמים מהגורמים $a$ ו-$b$ — נפסלים.

המלכודת: לנסות "לבודד" את $a$ ו-$b$ בנפרד במקום לבנות ישירות את $\frac{a^2}{b}$ בהכפלה ב-$a$ ואז ב-$b$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת וחוקי חזקות.

הכלי: נכתוב את הפעולה כחזקה ונפעיל אותה פעמיים.

. לכן

, ו-

.

נעבור על המסיחים: $87^{5/2}$ מחבר את המעריכים ($\frac{3}{2}+1$) במקום להכפילם; $87^2$ ו-$87^3$ מתקבלים מהפעלה חלקית או משגיאת שורש — נפסלים.

המלכודת: לחבר את החזקות בהפעלה חוזרת במקום להכפילן, כאשר

.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת תנועה (מרחק-מהירות-זמן).

הכלי: נזכור שאותו מרחק בזמן קצר יותר פירושו מהירות גדולה יותר. הנמלה הגיעה לפני הצב, ולכן הנמלה מהירה מהצב: $x^2>x$. מכיוון ש-$x>0$ (מהירות חיובית), אי-השוויון $x^2>x$ גורר $x>1$. לכן $1<x$ בהכרח.

נעבור על המסיחים: "$x<\frac{1}{2}$" סותר; "$x$ שלם" ו-"$x$ זוגי" אינם הכרחיים — למשל

מקיים את התנאי (הצב במהירות $1.5$ והנמלה במהירות $2.25$) ואינו שלם — נפסלים.

המלכודת: להניח ש-$x$ חייב להיות שלם או זוגי, בעוד הנתונים מבטיחים רק $x>1$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים.

הכלי: נבין את היגיון המשפט ונחפש את הפועל שמשלים אותו בצורה הטובה ביותר. המשפט מספר שסוס הים משתמש בשפם שלו כדי לעשות משהו לחסילונים החבויים בקרקעית האוקיינוס — ההיגיון מחייב פועל שמשמעו 'לאתר' או 'לגלות'. detect (לגלות, לאתר) מתאים בול.

נעבור על המסיחים: forbid (לאסור) — אין היגיון לאסור חסילונים; praise (להלל) — לא הגיוני להלל חסילונים חבויים; recall (לזכור) — אי אפשר לזכור חסילונים בעזרת השפם.

המלכודת: לבחור מילה שנשמעת מוכרת בלי לבדוק שהיא מתאימה למשמעות המשפט.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נזהה את התפקיד שהמילה החסרה ממלאת במשפט. פרויקט הניאגרה מייצר חשמל בכמות עצומה ומספק אותו למדינת ניו יורק — לכן דרוש שם עצם שמשמעו 'ספק'. supplier (ספק) מתאים בדיוק. נפסול את השאר: forecaster (חוזה מזג אוויר) — לא קשור לאספקת חשמל; inspector (פקח) — פרויקט אינו פקח; editor (עורך) — לא רלוונטי.

המלכודת: להתפתות למילים מתחום שונה שאינן משלימות את פעולת האספקה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפט שבה החסר הוא צירוף שלם, והדגש הוא על תחביר.

הכלי: נשלב כל תשובה בחלל ונבדוק מה מסתדר עם 'to date' (עד היום). המשפט אומר שלפי גורמי התעופה, 2017 הייתה השנה הבטוחה ביותר עד היום לטיסות מסחריות — לכן דרוש צירוף בצורת הפלגה (superlative). the safest year (השנה הבטוחה ביותר) מסתדר עם 'to date'. נפסול: safely considered (נחשבת בביטחון) — שובר את התחביר; particularly safe (בטוחה במיוחד) — אינו מתחבר ל'to date'; a safer year (שנה בטוחה יותר) — צורת השוואה (comparative) שאינה מתאימה ל'to date', שדורש הפלגה.

המלכודת: לבלבל בין comparative (בטוחה יותר) ל-superlative (הבטוחה ביותר).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים.

הכלי: נבין את ההקשר הלוגי של המשפט. עדויות DNA שימשו כדי 'לנקות' אנשים שהורשעו בפשעים — כלומר אנשים שהורשעו בטעות, שלא בצדק. wrongly (באופן מוטעה, שלא בצדק) מתאים. נפסול: easily (בקלות) — לא ההיגיון הנכון; mostly (לרוב) — לא מתאים לניקוי מהאשמה; finally (לבסוף) — אינו מוסר את משמעות ההרשעה השגויה.

המלכודת: להתמקד בפועל 'clear' ולהתעלם מכך שההרשעה עצמה הייתה שגויה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים.

הכלי: נחפש פועל שמתאר מה עושה קרן מלגות עם שכר הלימוד. הקרן הוקמה כדי לממן, לסבסד, את שכר הלימוד של סטודנטים בינלאומיים. subsidize (לסבסד) מתאים בדיוק. נפסול: visualize (לדמות בעיני הרוח) — לא קשור לתשלום; intimidate (לאיים) — שלילי ולא הגיוני כאן; emulate (לחקות) — לא מתאים לשכר לימוד.

המלכודת: subsidize ו-visualize מתחילות דומה, אבל המשמעות רחוקה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים, בהקשר של גידול אלפקות.

הכלי: נשים לב לניגוד במשפט — הם 'מקצרים' (trim) את הצמר בקביעות, אבל עושים משהו 'לגמרי' (completely) רק פעם בשנתיים. הפועל החסר הוא 'לגזוז' את כל הצמר. shear (לגזוז) מתאים. נפסול: merge (למזג) — לא רלוונטי לצמר; bait (לפתות) — לא קשור; crease (לקפל, ליצור קמט) — לא מה שעושים לצמר אלפקה.

המלכודת: לפספס שהפועל צריך לתאר פעולה חזקה יותר מ-trim.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר תרבותי-דתי.

הכלי: נזהה את הביטוי — מוסלמים נדרשים 'לעשות ___' לעיר הקדושה מכה לפחות פעם אחת בחייהם. מדובר בעלייה לרגל. pilgrimage (עלייה לרגל) מתאים בדיוק. נפסול: precedent (תקדים) — לא 'עושים' לעיר; principle (עיקרון) — מופשט ולא מתאים; portfolio (תיק השקעות/עבודות) — לא קשור.

המלכודת: כל המסיחים מתחילים ב-p ונשמעים 'מלומדים', אבל רק pilgrimage מתאר מסע לעיר קדושה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים.

הכלי: נבין את הרקע ההגיוני — סחרוב הפך לפעיל למען זכויות האדם בתגובה לעמדת ברית המועצות כלפי מתנגדי המשטר. לכן דרוש שם תואר שלילי שמתאר דיכוי. repressive (מדכא) מתאים. נפסול: reverent (רוחש כבוד) — חיובי, לא מתאים; sanitary (תברואתי, מחוטא) — לא קשור להקשר; subsequent (עוקב, בא אחרי) — לא מתאר יחס למתנגדים.

המלכודת: לבחור מילה ניטרלית במקום להבין שההקשר דורש מילה בעלת מטען שלילי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נתמצת את המשפט המקורי ל'גרעין' ונחפש את התשובה שאומרת אותו דבר במילים אחרות. הגרעין: פרות משה רבנו טורפות מזיקים ולכן מועילות לגינה.

תשובה (2) — 'פרות משה רבנו, שאוכלות חרקים מזיקים, מועילות בגינות' — זהו בדיוק אותו רעיון במילים נרדפות. נפסול:

(1) טוענת שהן מזיקות לצמחים — היפוך של המקור;

(3) טוענת שהן אוכלות צמחי גן — לא נאמר במקור;

(4) טוענת שנוכחותן מרחיקה מזיקים — התוצאה אולי דומה, אבל המנגנון שונה (הן אוכלות את המזיקים, לא מרחיקות אותם בזכות נוכחותן).

המלכודת:

תשובה (4) שנשמעת קרובה אך מחליפה את הפעולה 'טורפות' ב'מרחיקות'.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את המשפט המקורי — ברנשטיין פעל ללא לאות כדי להביא מוזיקה קלאסית לקהל רחב יותר.

תשובה (4) — 'ברנשטיין הקדיש עצמו להנגשת מוזיקה קלאסית ליותר אנשים' — זהה במשמעות. נפסול:

(1) מדברת על מעריציו שלא נמאס להם — שינוי נושא;

(2) טוענת שהמוזיקה שלו פנתה לקהלים שונים — אבל הוא ניסה להנגיש מוזיקה קלאסית בכלל, לא רק את יצירותיו;

(3) טוענת שהוא עיבד יצירות — לא נאמר שהוא שינה יצירות.

המלכודת: להתפתות ל(2)/(3) שמשתמשות באותן מילים אבל משנות מי-עשה-מה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נתמצת — מקיאוולי גרס בנחרצות שמוסר פוליטי אינו כפוף לנורמות אתיות.

תשובה (3) — 'מקיאוולי התעקש שהנורמות האתיות שמנחות את החיים אינן חלות על הפוליטיקה' — זהו בדיוק אותו רעיון. נפסול:

(1) מדברת על התנהגות הפוליטיקאים עצמם — שינוי נושא;

(2) טוענת שיש לפוליטיקאים חובה מוסרית — היפוך;

(4) טוענת שיש גבולות מוסריים שאסור לחצות — סותר את 'אינו כפוף לנורמות'.

המלכודת:

תשובה (4) מכניסה סייג ('גבולות מסוימים') שאינו קיים במקור.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הגרעין — קרוזו עשה את הבכורה האמריקאית שלו בהפקת 'ריגולטו' של ורדי באופרה המטרופוליטן.

תשובה (1) — 'ההופעה הראשונה של קרוזו בארצות הברית הייתה באופרה המטרופוליטן ב"ריגולטו" של ורדי' — זהה. נפסול:

(2) 'תפקיד הכוכב הראשון שלו' — debut פירושו הופעה ראשונה בארה"ב, לא התפקיד הראשי הראשון בקריירה;

(3) הופכת את הנושא ליצירה עצמה ('ריגולטו בוצע לראשונה בארה"ב') — לא נאמר;

(4) מדברת על 'פתיחת' האופרה המטרופוליטן — לא הוזכר.

המלכודת: המילה debut מציינת בכורה של המבצע בארה"ב — לא בכורה של היצירה ולא פתיחת המוסד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרת-פסקה בהבנת הנקרא.

הכלי: נסכם במשפט אחד על מה הפסקה הראשונה. היא מספרת על הפרסום של הספר (הושלם ב-1863, ננעל בכספת, התגלה ב-1989, תורגם לאנגלית ב-1996) וגם על תוכנו (חזון עתידני של גורדי שחקים, רכבות מהירות ועוד).

תשובה (4) — 'לדון בפרסום ובתוכן של הספר' — מקיפה את שני החלקים. נפסול:

(1) 'להשוות לספרים אחרים של ורן' — ההשוואה מוזכרת רק כבדרך אגב;

(2) 'להסביר מדוע לא פורסם עד 1989' — הפסקה מציינת עובדה זו אך אינה מסבירה מדוע;

(3) 'לטעון שזו יצירתו הגדולה' — לא נטען.

המלכודת: לבחור פרט משני (השוואה או תאריך) במקום התמונה הכוללת.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור לפסקה ונאתר מה נאמר על מה שוורן עשה בספר. נכתב שיכולתו יוצאת הדופן לחזות התקדמויות טכנולוגיות — עוד לפני שהומצאו — באה לידי ביטוי בספר (גורדי שחקים, רכבות מהירות, מכוניות, מחשבונים, מכשירי פקס, רשת תקשורת גלובלית).

תשובה (4) — 'חזה במדויק כיצד ייראו החיים במאה ה-20' — נכונה. נפסול:

(1) 'תיאר את פריז כפי שחווה אותה' — הספר מתאר עתיד דמיוני, לא חוויה אישית;

(2) 'ניסה להראות את חשיבות ההתקדמות' — הוא תיאר אותה, לא הטיף לחשיבותה;

(3) 'הציג נושאים שלא נדונו בספריו האחרים' — נאמר ההפך, שהיכולת מודגמת כמו ביצירותיו המפורסמות האחרות.

המלכודת:

(3) — הפסקה דווקא מקשרת את הספר לספריו המפורסמים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת רעיון מרכזי של הפסקה השנייה.

הכלי: הפסקה נפתחת ב-However — סימן לניגוד. היא הופכת את התפיסה של ורן כחסיד ההתקדמות: הספר הוא טרגדיה, ביקורת קודרת על המחיר החברתי הגבוה של ההתקדמות הטכנולוגית.

תשובה (4) — 'מציג מבט קודר על ההתקדמות הטכנולוגית' — היא הרעיון המרכזי. נפסול:

(1) 'מספר על מאבקו של צעיר למצוא אושר' — נכון עובדתית, אך זהו פרט שמשרת את הרעיון ולא הרעיון עצמו;

(2) 'היה צריך להתפרסם שנים קודם' — לא מבוסס בפסקה;

(3) 'לא הובן בזמנו' — לא מבוסס בפסקה.

המלכודת:

תשובה (1) שמצטטת פרט אמיתי מהפסקה במקום את המסר הכולל.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת מטרת-פסקה.

הכלי: נזהה את פתיחת הפסקה — 'Another common misconception about Verne' (עוד תפיסה מוטעית נפוצה לגבי ורן). הפסקה מתקנת את הטעות שוורן כתב על טכנולוגיה מפני שהיה מדען או מהנדס — ובאמת הוא לא היה.

תשובה (2) — 'לתקן תפיסה מוטעית נפוצה לגבי ורן' — מדויקת. נפסול:

(1) 'להסביר מדוע ורן חשב שמדע מסוכן' — הסכנה מוזכרת אך אינה מטרת הפסקה;

(3) 'להשוות בין עבודתו כסופר לעבודתו כמדען' — נאמר במפורש שלא היה מדען, אז אין השוואה כזו;

(4) 'להדגיש את עושר הפרטים' — פרט שמשרת את התיקון, לא המטרה.

המלכודת: המילה misconception היא המפתח — הפסקה כולה נועדה לתקן טעות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות ביטוי בהקשר.

הכלי: נחזור לשורה 21 ונקרא את המשפט במלואו: 'למרות שמצא את המדע מרתק, לא היו לו אשליות שהוא מוסרי מטבעו'. כלומר ורן לא האמין שהמדע בהכרח טוב.

תשובה (1) — 'לא האמין שהמדע בהכרח טוב' — מתאימה בדיוק. נפסול:

(2) 'ניסה להציג טכנולוגיה בצורה שלילית ככל האפשר' — הוא תיאר גם כוח וגם סכנה, לא רק צד שלילי;

(3) 'לא הבין את כל הפרטים הטכניים' — לא קשור למשפט;

(4) 'לא האמין שחזונו יתגשם' — לא מה שנאמר.

המלכודת: לפרש 'no illusions... virtuous' כאילו מדובר בדיוק החזון, במקום בשאלת הטוב המוסרי של המדע.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלה כללית על מטרת הקטע — כדאי לשמור אותה לסוף, אחרי שהכרנו את כל הפסקאות.

הכלי: נסכם את מבנה הקטע — פסקה 1 מציגה את נדידת הגנו האינסופית, פסקה 2 את התאמת הגנו למסע ואת סכנותיו, פסקה 3 את תרומת הנדידה לסביבה. הכול סובב סביב המסע הבלתי נגמר.

תשובה (3) — 'המסע הבלתי נגמר של הגנו' — מקיפה את הקטע. נפסול:

(1) 'תופעת נדידת החיות' — כללי מדי, הקטע ממוקד בגנו;

(2) 'מחזור החיים של הגנו' — הקטע עוסק בנדידה, לא במחזור החיים;

(4) 'המאבק לשרוד במזרח אפריקה' — היבט אחד בלבד, לא הנושא הכולל.

המלכודת:

תשובה (1) רחבה מדי — 'נדידת חיות' באופן כללי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שלילה — מחפשים את האמירה שלא נאמרה בפסקה הראשונה.

הכלי: נעבור על כל תשובה ונחפש לה עיגון בפסקה; מה שאין לו עיגון הוא התשובה.

(1) 'עוברת ביותר ממדינה אחת' — נאמר (מטנזניה לקניה);

(2) 'המסלול משתנה מעט מאוד' — נאמר ('Following almost the same path each year');

(3) 'עוברת מרחק גדול' — נאמר (מסע של 2,900 ק"מ);

(4) 'מתרחשת מאז ימי קדם' — לא נאמר בשום מקום בפסקה. לכן האמירה שלא נאמרה היא (4).

המלכודת: בשאלת שלילה קל לסמן אמירה נכונה שכן מופיעה בטקסט — צריך לסמן דווקא את זו שחסרה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת משמעות ביטוי בהקשר.

הכלי: נקרא את שורה 8 — 'Every aspect of its life and behavior lends itself to travel'. הביטוי 'lends itself to' פירושו 'מתאים ל/טוב ל'; כל היבט בחיי הגנו טוב ומתאים למסע.

תשובה (3) — 'is good for' (טוב בשביל) — מתאימה. נפסול:

(1) 'has an effect on' (משפיע על) — לא אותה משמעות;

(2) 'must be stopped in order to' (חייב להיפסק כדי) — שלילי ולא הגיוני;

(4) 'can be substituted for' (ניתן להחליף ב) — לא קשור.

המלכודת: לתרגם מילולית 'lends' כ'משאיל' במקום להבין את הביטוי השלם 'lends itself to'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה האחרונה.

הכלי: נחזור לפסקה — היא מתארת שבנדידה נשמר איזון טבעי: הגנו מדשן את מישורי הסרנגטי ומעודד צמיחה, ובו-בזמן מהווה מקור מזון חיוני למינים אחרים.

תשובה (2) — 'תורמת לאיזון הטבע במזרח אפריקה' — נכונה. נפסול:

(1) 'משכה תשומת לב רבה בשנים האחרונות' — לא נאמר;

(3) 'הולכת וקטנה בהדרגה' — אין לכך ביסוס;

(4) 'מעולם לא נצפתה מתחילתה ועד סופה' — לא נאמר.

המלכודת: לבחור אמירה 'סבירה' על הנדידה שאין לה עיגון בפסקה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת שלילה — מחפשים את האמירה על הגנו שלא הופיעה בקטע.

הכלי: נבדוק כל תשובה מול הטקסט.

(1) 'צריכים לשמור על קצב העדר מגיל צעיר' — נתמך בפסקה השנייה ('newborn calves are up and running in minutes');

(2) 'תמיד נודדים יחד' — נתמך, הם נעים כעדר ענק;

(3) 'נודדים בחיפוש אחר מים ומזון' — נתמך בפסקה הראשונה ('in search of water and greener pastures');

(4) 'משנים את מסלולם כדי להתחמק מטורפים' — נאמר בדיוק ההפך: הם עוברים כמעט באותו מסלול בכל שנה. לכן זו האמירה שלא הופיעה.

המלכודת:

(4) לא רק שלא נאמרה — היא סותרת את הטקסט, וזה מה שהופך אותה לתשובה בשאלת שלילה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: הנקודתיים שאחרי המילה החסרה מסבירות אותה — מה שבא אחריהן חייב להגדיר את התכונה. נ

שים לב: המשך המשפט אומר "they believe that war is immoral" (הם מאמינים שמלחמה היא בלתי מוסרית) — כלומר אנשים המתנגדים למלחמה. נחפש מילה שמשמעה "מתנגדי מלחמה": pacifists (פציפיסטים) מתאימה בול.

נעבור על המסיחים: martyrs (קדושים מעונים) — מי שמקריב חייו למען אמונה, לא התנגדות למלחמה. scribes (סופרים, מעתיקי כתבים) — לא קשור. fugitives (נמלטים, נרדפים) — לא קשור.

המלכודת: לבחור מילה שנשמעת "דתית/רעיונית" כמו martyrs בשל ההקשר של אמונה, אך ההגדרה המדויקת היא התנגדות למלחמה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (פועל).

הכלי: נבין את היגיון המשפט — לשם מה חברות נותנות מתנות קידום? כדי להגדיל מכירות. נ

שים לב: "in order to ___ sales" דורש פועל שמשמעו להעלות/להגדיל. boost (להגביר) מתאים.

נעבור על המסיחים: hint (לרמוז) — לא הגיוני להגדלת מכירות. sift (לנפות, לסנן) — לא מתאים. weave (לארוג) — לא מתאים.

המלכודת: המסיחים הם פעלים מוכרים שאולי מפתים, אך רק boost משתלב עם sales בהיגיון של קידום מכירות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (שם עצם).

הכלי: נזהה איזה שם עצם משתלב עם "geological ___ to eastern Greenland" — משהו שאפשר לצאת בו 'אל' מקום. נ

שים לב: מגלה ארצות שהשתתף במשהו גיאולוגי 'אל' גרינלנד — מדובר במשלחת. expedition (משלחת/מסע חקר) מתאים.

נעבור על המסיחים: hypothesis (השערה) — רעיון, לא יוצאים בו אל מקום. conversion (המרה, שינוי) — לא מתאים. acquaintance (היכרות, מכר) — לא מתאים.

המלכודת: המילה geological עלולה לפתות לכיוון 'מדעי' כמו hypothesis, אך התוספת "to eastern Greenland" מחייבת מסע/משלחת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (פועל).

הכלי: נבין מה עשן סיגריות 'עושה' לשארית רעילה על רהיטים ובגדים. נ

שים לב: "leaves a toxic residue" — משאיר שארית, מותיר אחריו. leaves (משאיר) מתאים.

נעבור על המסיחים: finds (מוצא) — עשן לא 'מוצא' שארית. pulls (מושך) — לא מתאים. rides (רוכב) — לא מתאים.

המלכודת: לחפש פועל תנועה 'פיזי' כמו pulls או rides שנשמע קשור לעשן, אך ההיגיון הוא הותרת שארית — leaves.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים עם דגש דקדוקי.

הכלי: המבנה "makes it ___" דורש שם תואר (makes it + adjective). נ

שים לב: הצורה שגורמת לבניין 'להיות ניתן לזיהוי מיידי'. instantly recognizable (ניתן לזיהוי באופן מיידי) הוא צירוף תואר תקין.

נעבור על המסיחים: immediate recognition (זיהוי מיידי) — שם עצם, "makes it recognition" אינו תקין. recognize right away (לזהות מיד) — פועל, "makes it recognize" אינו מתאים. possibly recognizing (אולי מזהה) — צורת ‎-ing, אינה משתלבת.

המלכודת: כל המסיחים סובבים סביב השורש recognize ומפתים סמנטית, אך רק (4) תקין תחבירית אחרי "makes it".

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (שם תואר).

הכלי: נבין איזו תוצאה רוצים לקבל מניסוי מדעי המבוצע בתנאים מבוקרים ומחמירים. נ

שים לב: "In order for ___ results to be obtained" — כדי לקבל תוצאות בעלות ערך, כלומר משמעותיות. meaningful (משמעותי) מתאים.

נעבור על המסיחים: heightened (מוגבה, מוגבר) — לא הכוונה. tasteful (בטעם טוב) — לא קשור. straightened (מיושר) — לא מתאים.

המלכודת: heightened נשמע 'חזק/חיובי' ועלול לפתות, אך תנאים מבוקרים נועדו להבטיח תוצאות בנות-ערך — meaningful.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (צירוף כבול).

הכלי: נזהה את הצירוף "dotted with" — זרוע ב-/מנוקד ב-. נ

שים לב: נהר התמזה "___ with hundreds of small islands" — זרוע במאות איים קטנים. dotted (מנוקד, זרוע) מתאים ויוצר את הצירוף dotted with.

נעבור על המסיחים: prized (מוערך, יקר-ערך) — לא משתלב עם with islands. stripped (מופשט, עירום) — לא מתאים. faced (ניצב מול/מצופה) — לא מתאים.

המלכודת: המסיחים הם צורות עבר מוכרות, אך רק dotted יוצר את הצירוף האידיומטי dotted with המתאר פיזור.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (שם תואר).

הכלי: נבין איזו תכונה מייחסים לחלק הדרומי של המקדש, המציג שש דמויות נשיות מפוסלות. נ

שים לב: "The most ___ feature" — התכונה הבולטת/המרשימה ביותר. striking (מרשים, בולט) מתאים.

נעבור על המסיחים: reciprocal (הדדי) — לא קשור לתיאור תכונה מרשימה. negligent (רשלני) — משמעות שלילית לא מתאימה. adverse (שלילי, מנוגד) — לא מתאים.

המלכודת: adverse ו-negligent הן מילים 'מלומדות' שעלולות לפתות, אך ההקשר החיובי (מאפיין ראוי לציון) מחייב striking.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement).

הכלי: נתרגם את המשפט המקורי ונחפש את התשובה השקולה לו במדויק. נ

שים לב: המקור אומר 'אוכלוסיית האורנגאוטן של בורנאו נמצאת בירידה חדה' — המספר יורד באופן דרמטי.

נבדוק:

(4) 'מספר האורנגאוטנים בבורנאו יורד דרמטית' — ירידה חדה = דרמטית, זהה למקור. נפסול:

(1) 'כמעט נעלמו' — קיצוני מדי, ירידה חדה אינה היעלמות.

(2) 'רוב האורנגאוטנים בעולם נמצאים בבורנאו' — טענה אחרת שלא נאמרה.

(3) 'שטח המחיה שלהם קטֵן' — מדבר על בית-הגידול ולא על מספר הפרטים.

המלכודת:

(1) מפתה כי 'ירידה חדה' נשמעת דרסטית, אך 'נעלמו' חורג ממשמעות המקור.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נתרגם את המקור בזהירות ונשמור על הכמויות והיחסים. נ

שים לב: המקור אומר 'ביולוגים חקרו את טקסי הזיווג של רק אחוז קטן מתוך כ-12,000 מיני הפרפרים הידועים' — הרבה מינים ידועים, אך רק מעטים נחקרו.

נבדוק:

(3) 'בערך 12,000 מיני פרפרים זוהו, אך הביולוגים חקרו את טקסי הזיווג של מעטים מהם' — תואם במדויק. נפסול:

(1) 'טקסי הזיווג של כ-12,000 מינים נחקרו' — הפוך, המקור אומר שרק מעטים נחקרו.

(2) 'יותר מ-12,000 מחקרים נעשו' — ערבוב בין 'מינים' ל'מחקרים'.

(4) 'יש רק שונויות קטנות בטקסי הזיווג' — טענה שלא נאמרה.

המלכודת: המספר 12,000 מופיע בכל המסיחים כדי לבלבל בין 'מיני פרפרים' ל'מספר מחקרים'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נתרגם את המקור ונחפש שקילות מדויקת של המשמעות. נ

שים לב: המקור אומר 'קריאת ג'ון לוקאץ' תמיד מתגמלת' (rewarding = משתלם/מתגמל) — כל מה שהוא כותב שווה קריאה.

נבדוק:

(3) 'כל דבר שנכתב על-ידי ג'ון לוקאץ' שווה קריאה' — rewarding = worth reading, תואם. נפסול:

(1) 'כל ספריו מרגשים לקריאה' — exciting אינו זהה ל-rewarding.

(2) 'כתיבתו אף פעם אינה קשה להבנה' — טענה על קלוּת, לא על תגמול.

(4) 'כל מה שקשור ליצירותיו מבריק' — brilliant מכליל יתר על המידה.

המלכודת:

(1) מפתה כי 'מרגש' נשמע חיובי כמו 'מתגמל', אך אלה תכונות שונות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נתרגם ונשמור על רצף הזמן — קיפאון בעבר ואז ציפייה לשגשוג. נ

שים לב: המקור אומר 'לאחר שנים של קיפאון, העיר דולות' שבמינסוטה מוכנה לתקופה של שגשוג' — עמידה כלכלית ארוכה ואז עתיד מבטיח.

נבדוק:

(4) 'עתידה הכלכלי של דולות' נראה בהיר אחרי עמידה ארוכה במקום' — קיפאון = standstill, שגשוג צפוי = future looking bright, תואם. נפסול:

(1) 'השגשוג הנוכחי צפוי להימשך' — אין שגשוג נוכחי, הייתה סטגנציה.

(2) 'בזמן שדולות' גדֵלה...' — מניח צמיחה שכבר מתרחשת.

(3) 'שינוי המנהיגות מבטיח פיתוח' — מנהיגות כלל לא הוזכרה.

המלכודת:

(1) הופך את סדר הזמנים — מייחס שגשוג להווה במקום לעתיד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מהפסקה הראשונה.

הכלי: נאתר בפסקה את מעמד האנדוסקופיה ביחס לרנטגן/אולטרסאונד ונסיק. נ

שים לב: הפסקה אומרת שהשיטות המסורתיות (רנטגן/אולטרסאונד) לעיתים קשות 'או אפילו בלתי אפשריות', ו'אפילו אנדוסקופיה' (Even endoscopy) אינה מגיעה לכל חלקי המעי הדק. המילה 'אפילו' מלמדת שאנדוסקופיה מגיעה רחוק יותר מהשיטות המסורתיות — כלומר יעילה יותר. more effective (יעילה יותר) מתאים. נפסול: less painful (פחות כואבת) — לא נאמר, ואנדוסקופיה אף פולשנית. less complicated (פחות מסובכת) — להפך, זה הליך מורכב. more traditional (מסורתית יותר) — דווקא הרנטגן והאולטרסאונד מכונים 'מסורתיים'.

המלכודת: לבחור 'less painful' מתוך ידע כללי על נוחות, אך הפסקה משווה יכולת אבחון — לא כאב.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מאזכר (reference) — למה מתייחסת "its" בשורה 6.

הכלי: נקרא את המשפט הרלוונטי ונחליף את הכינוי במועמדים. נ

שים לב: "a long, thin, flexible tube with a camera on its end" — המצלמה נמצאת בקצה של ה-tube (הצינור). לכן its = the tube. נפסול: intestine (מעי) — אינו ההקשר התחבירי הקרוב. camera (מצלמה) — המצלמה היא זו שנמצאת 'על הקצה', לא בעלת הקצה. procedure (הליך) — מופשט, אין לו 'קצה'.

המלכודת: המילה camera צמודה ל-its ומפתה, אך "on its end" מתייחס לקצה הצינור שעליו יושבת המצלמה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מטרה מקומית — מדוע הפסקה השנייה מזכירה ננוטכנולוגיה.

הכלי: נקרא את האזכור בתחילת הפסקה ונבין את תפקידו. נ

שים לב: "Iddan revolutionized endoscopy by applying the principles of nanotechnology – the miniaturization of components" — עידן יישם את המזעור (ננוטכנולוגיה) כדי לפתח את גלולת האנדוסקופיה. כלומר הננוטכנולוגיה אפשרה את פיתוח הגלולה. made possible the development of capsule endoscopy מתאים. נפסול:

(1) 'האמצעי המהיר ביותר לאבחון' — לא נטען.

(2) 'הפכה להליך רפואי סטנדרטי' — הפוך, היא יושמה על ההליך הסטנדרטי.

(3) 'משלבת מספר גישות מדעיות' — אין זה תפקיד האזכור.

המלכודת:

(3) נשמע 'מדעי' ומכובד, אך הפסקה מציגה את הננוטכנולוגיה כגורם המאפשר, לא כשילוב גישות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מילה בהקשר — משמעות "affected" בשורה 23.

הכלי: נשתמש בידע (affected = מושפע/נגוע) ונאמת מול ההקשר. נ

שים לב: "administer drugs directly to an affected area" — מתן תרופות ישירות לאזור הנגוע/החולה. diseased (חולה, נגוע) מתאים. נפסול: additional (נוסף) — לא קשור למשמעות. therapeutic (טיפולי) — המילה מופיעה בהמשך המשפט אך אינה המשמעות של 'affected'. medical (רפואי) — כללי מדי, לא זהה.

המלכודת: therapeutic נמצאת ממש באותו משפט ומפתה, אך "affected area" הוא האזור החולה שאליו מכוונים את הטיפול.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת כותרת — שאלה כללית על כל הקטע.

הכלי: נסכם את רעיון כל פסקה ונבחר כותרת שמכסה את כולן. נ

שים לב: הקטע מספר על מהנדס ישראלי (עידן) שיישם עקרונות הנדסיים/ננוטכנולוגיה כדי ליצור גלולת אנדוסקופיה רפואית — מפגש בין הנדסה לרפואה. "Engineering Meets Medicine: Capsule Endoscopy" מתאים לכל הפסקאות. נפסול:

(1) 'נס רפואי: ריפוי מחלות מעי' — הגלולה מאבחנת, לא מרפאת מחלות.

(3) 'יישומים חדשים לננוטכנולוגיה' — צר וממוקד בטכנולוגיה בלבד, בעוד הקטע כולו על הגלולה.

(4) 'אנדוסקופיה ושיטות אבחון אחרות' — הקטע אינו סוקר שיטות אחרות.

המלכודת:

(1) לוכד את הביטוי "medical miracle" מסוף הקטע, אך 'ריפוי' שגוי — מדובר באבחון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מטרת פסקה (הראשונה בקטע II).

הכלי: נקרא את הפסקה ונזקק את מוקדה. נ

שים לב: הפסקה מתארת כיצד ב-1897 כבשו הבריטים את ממלכת בנין ובזזו אלפי אובייקטים יקרי-ערך — פסלים, לוחות מעוטרים — הידועים כיום כ'ברונזות בנין' ומצויים ב-150 מוזיאונים. המוקד: הצגת האובייקטים הבזוזים המצויים כיום במוזיאונים. introduce museum artifacts that were plundered from Benin מתאים. נפסול:

(1) 'רקע לכיבוש הבריטי' — הפסקה מתארת את הכיבוש והביזה עצמם, לא רקע להם.

(3) 'סקירת המסורת האמנותית של בנין' — לא נסקרת מסורת אמנותית.

(4) 'כיצד קיבלו הברונזות את שמן' — פרט אגבי, לא המטרה המרכזית.

המלכודת:

(4) לוכד את המשפט "now collectively known as the Benin Bronzes", אך זו נקודה משנית ולא מטרת הפסקה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מטרת פסקה (השנייה בקטע II).

הכלי: נזהה מי 'מדבר' בפסקה ומה משותף לקולות. נ

שים לב: הפסקה מציינת שהברונזות הן תזכורת כואבת לקולוניאליזם, שמנהיגים ניגרים וה-LRT דורשים זה עשורים את החזרתן, ושהאמן ויקטור אהיכמנור כתב מאמר דעה נרגש בנושא. המשותף: קולות הקוראים להחזרת הברונזות. present voices calling for the return of the Benin Bronzes מתאים. נפסול:

(2) 'תיאור עבודת ה-LRT' — ה-LRT מוזכר כדוגמה אחת בלבד.

(3) 'הצגת אמן ניגרי-אמריקני מוביל' — האמן הוא דוגמה אחת, לא המטרה.

(4) 'מדוע הברונזות תזכורת כואבת' — משפט פתיחה בלבד, לא מוקד הפסקה.

המלכודת:

(2) ו-(3) לוכדים פרטים ספציפיים מהפסקה, אך המטרה הכוללת היא ריכוז הקולות התובעים החזרה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח-מחדש של מילת קישור — כיצד לנסח את "Nevertheless" (שורה 21).

הכלי: "Nevertheless" היא מילת ניגוד (כמו 'אולם'); נקרא את המשפט שלפניה כדי לדעת למה מנוגד ההמשך. נ

שים לב: לפני כן נאמר שכמה מוזיאונים הכריזו על כוונתם למסור את האוצרות, ושבגרמניה נחתם ב-2022 הסכם להעברת מעל 1,100 ברונזות לניגריה. הניגוד: למרות שמוזיאונים הביעו נכונות לוותר על הברונזות, הדרך עדיין ארוכה ומורכבת. Although some museums have said they are willing to give up the Benin Bronzes מתאים. נפסול:

(1) 'למרות שההשבה הובטחה/הושגה' — היא לא הושלמה.

(2) 'אף שמוזיאונים גרמניים מחזיקים במספר רב' — הם דווקא מוסרים אותן.

(3) 'אף שמוסדות רבים לא ידונו' — זהו החלק שאחרי "Nevertheless", לא מה שלפניו.

המלכודת:

(3) לוכד את סיפת המשפט ("refusing to discuss") ומבלבל בין מה שקדם לניגוד למה שבא אחריו.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מטרת פסקה (האחרונה בקטע II).

הכלי: נסכם את קו הטיעון של הפסקה כולה. נ

שים לב: הפסקה מציגה את המוזיאון הבריטי כ'מקרה מבחן' — הוא מחזיק ב-900 אובייקטים בזוזים (האוסף הגדול בעולם), התנגד היסטורית לדרישות ההשבה, אך ב-2021 יש 'בָּרֶק תקווה' בהודאת דוברת המוזיאון שהברונזות נלקחו בנסיבות של 'הרס וביזה'. המוקד: עמדת המוזיאון הבריטי בסוגיית ההחזרה. discuss the British Museum's position on returning the Benin Bronzes that it holds מתאים. נפסול:

(2) 'הצגת ההודאה שהברונזות נלקחו שלא כדין' — רק המשפט האחרון, פרט בתוך התמונה הרחבה.

(3) 'כיצד הגיעו כה הרבה ברונזות למוזיאון' — לא נדון.

(4) 'תיאור אוסף המוזיאון' — פרט פתיחה, לא המטרה.

המלכודת:

(2) מפתה כי ההודאה בולטת רגשית, אך זו רק חלק מעמדת המוזיאון (התנגדות + בָּרֶק תקווה) שהיא המטרה הכוללת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מכלל הקטע.

הכלי: נחפש מהו המניע ההגיוני, לפי הטקסט, לסירוב מוזיאונים לדון בהחזרה. נ

שים לב: הטקסט מדגיש שוב ושוב את ערכם הרב של האובייקטים — "valuable objects", "treasures", 'האוסף הגדול בעולם'. מוזיאון לא ירצה לוותר על אוצרות יקרי-ערך. are so valuable (יקרי-ערך כל כך) מתאים כהסקה. נפסול:

(2) 'נרכשו כדין מבנין' — הפוך לחלוטין; הם נבזזו באלימות.

(3) 'עלולים להינזק' — אין לכך כל ביסוס בטקסט.

(4) 'מייצגים קולוניאליזם' — נימת הטקסט מציגה קולוניאליזם כשלילי, ולכן זו אינה סיבה שמוזיאון היה 'רוצה' להיאחז בהם.

המלכודת:

(4) לוכד מוטיב מרכזי בטקסט (קולוניאליזם), אך הוא סיבה לדרוש החזרה — לא סיבה של המוזיאונים לסרב.

«נסמן» את תשובה (1).