פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2022 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. זו אנלוגיה, והכלי הוא זיהוי היחס המדויק בין המילים: צרידות היא פגם חלקי המשבש את הדיבור - אדם צרוד עדיין מדבר, אך באיכות לקויה. אנחנו מחפשים זוג שבו הראשון הוא פגם חלקי המשבש את הפעולה שבשני.

נעבור על המסיחים:

(1) עיוורון : ראייה - עיוורון הוא היעדר מוחלט של ראייה, ולא שיבוש חלקי; זו המלכודת המרכזית, שכן הקשר 'פגם בתפקוד' מפתה, אך העוצמה שונה (מוחלט מול חלקי).

(2) קירחות : סירוק - קירחות אינה משבשת את פעולת הסירוק אלא מייתרת אותה; יחס שונה.

(3) סיוט : שינה - סיוט אינו פגם בשינה אלא תופעה המתרחשת בְּתוך השינה.

(4) צליעה : הליכה - צליעה היא בדיוק פגם חלקי המשבש את ההליכה, כמו שצרידות משבשת את הדיבור; את זו אנחנו

«נסמן».

המלכודת: להיגרר ל'עיוורון' בשל הקִרבה התחומית, ולהתעלם מכך שהיחס הוא שיבוש חלקי ולא היעדר מוחלט.

תשובה (2) נכונה. באנלוגיה זו הכלי הוא זיהוי היחס: אופניים וקטנוע הם שני כלי-רכב דומי-תפקיד, אך הראשון נטול מנוע והשני ממונע. אנחנו מחפשים זוג של כלים מאותו סוג שבו הראשון נטול מנוע והשני ממונע.

נעבור על המסיחים:

(1) מכונית : משאית - שניהם ממונעים, וההבדל הוא גודל/ייעוד ולא נוכחות מנוע.

(3) ספינה : צוללת - שניהם כלי-שיט (לרוב ממונעים), וההבדל הוא מעל/מתחת למים.

(4) מריצה : עגלה - שניהם נטולי מנוע, אין ניגוד ממונע/לא-ממונע.

(2) דאון : מטוס - דאון הוא כלי-טיס נטול מנוע, והמטוס ממונע; בדיוק כמו אופניים (ללא מנוע) מול קטנוע (עם מנוע); את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור זוג שנבדל בגודל (מכונית/משאית) במקום בקריטריון הנכון - נוכחות המנוע.

תשובה (3) נכונה. הכלי כאן הוא יחס הֶפֶּך-תפקידים: 'הלך בעקבותיו' מתאר את מי שנגרר/הולך אחרי, ואילו 'הוביל' הוא הפעולה שעושה הצד השני (המוביל). כלומר הביטוי מתאר צד אחד באינטראקציה, והמילה מתארת את פעולת הצד המשלים.

נעבור על המסיחים:

(1) זרה חול בעיניו : טעה - 'זרה חול בעיניו' פירושו הִטעה/הוליך שולל (פעולה אקטיבית של המרמה), ואילו 'טעה' הוא מצב הקורבן; ההגדרה אינה תואמת את הביטוי, ולכן נפסל.

(2) דיבר על ליבו : שכנע - כאן הביטוי והמילה מתארים את אותו צד עצמו (המשכנע = המדבר על הלב); זהו יחס ביטוי-והגדרתו, לא הֶפֶּך-תפקידים.

(4) בא כשמן בעצמותיו : הנעים - שוב אותו צד (הדבר שהיה נעים), לא צד משלים.

(3) בא בצל קורתו : אירח - 'בא בצל קורתו' מתאר את האורח (הצד המתארח), ואילו 'אירח' היא פעולת המארח (הצד המשלים); בדיוק כמו 'הלך בעקבותיו' (הנגרר) מול 'הוביל' (המוביל); את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור ביטוי שהמילה היא הגדרתו הישירה (כמו שכנע), במקום לזהות שהמילה מתארת את פעולת הצד ההפוך.

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא יחס פעולה-והאמצעי-המבצע-אותה: מרזב הוא האמצעי שבאמצעותו מנקזים. אנחנו מחפשים זוג שבו השני הוא האמצעי/הכלי שבעזרתו מבצעים את הפעולה שבראשון.

נעבור על המסיחים:

(1) לייעד : מטרה - מטרה אינה האמצעי לייעוד אלא תוצרו/מושאו.

(2) לצלם : תמונה - תמונה היא התוצר של הצילום, לא האמצעי שבו מצלמים (המצלמה היא האמצעי); זו המלכודת.

(4) להציע : אפשרות - אפשרות היא תוכן ההצעה, לא האמצעי.

(3) להרתיע : איום - איום הוא האמצעי שבאמצעותו מרתיעים, בדיוק כפי שמרזב הוא האמצעי שבאמצעותו מנקזים; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבלבל בין אמצעי-הפעולה לבין תוצר-הפעולה (תמונה/מטרה).

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא יחס פרטים : שם-קיבוצי-כולל: 'צמחייה' הוא שם עצם קיבוצי-כללי לצמחים (מאותו שדה, בלי מבנה מאורגן). אנחנו מחפשים זוג שבו השני הוא שם קיבוצי כללי לרבים שבראשון.

נעבור על המסיחים:

(1) נגנים : תזמורת - תזמורת היא קבוצה מאורגנת ותחומה של נגנים, לא שם קיבוצי כללי.

(3) שוטרים : משטרה - משטרה היא מוסד/ארגון, לא שם קיבוצי לכלל השוטרים בטבע.

(4) ציפורים : להקה - להקה היא התקבצות מקומית וזמנית, לא כלל הציפורים.

(2) דגים : דגה - 'דגה' הוא בדיוק שם עצם קיבוצי כללי לדגים, כמו 'צמחייה' לצמחים; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור קבוצה מאורגנת (תזמורת) או מוסד (משטרה) במקום שם קיבוצי-כללי טבעי.

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא יחס פוטנציאל : מימוש במצב סביל: 'מסיס' מציין תכונת יכולת (בַּר-המסה), ו'ממוסס' מציין את המצב שבו הדבר אכן עובר המסה. אנחנו מחפשים זוג שבו הראשון הוא שם-תואר של יכולת (משקל 'קטיל'), והשני הוא מצב-קיים סביל של אותה תכונה.

נעבור על המסיחים:

(2) פתיר : פותר - 'פותר' הוא פעיל (מי שפותר), ולא מצב סביל של הדבר הנפתר; היחס מתהפך.

(3) זריז : מזרז - 'מזרז' הוא פעיל וגורם (מאיץ אחרים), לא מצב סביל.

(4) קליל : מקל - 'מקל' הוא פעיל (מֵקל על מישהו), ואף אינו נגזר מאותה תכונה סבילה.

(1) דליק : דולק - 'דליק' הוא בַּר-בעירה (יכולת), ו'דולק' הוא המצב שבו הוא אכן בוער; בדיוק כמו 'מסיס' (בַּר-המסה) מול 'ממוסס' (מומס בפועל); את זו

«נסמן».

המלכודת: להיגרר לצורות פעילות (פותר/מזרז/מקל) במקום למצב הסביל הנדרש.

תשובה (1) נכונה. זו שאלת 'איזו טענה אינה נטענת', והכלי הוא לבדוק לכל טענה אם היא נתמכת ישירות בטקסט; הטענה שאין לה עוגן היא התשובה. שימו לב לניסוח השלילי 'אינה נטענת'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'הפתרון הוא ארבע' - נטען במפורש ('בשה הראה שהמספר הזה הוא ארבע'), ולכן נפסל.

(3) 'החידה הופיעה בספר חידות שפורסם במאה השבע עשרה' - נטען ('פרסם במאה השבע עשרה ספר ובו חידות'), ולכן נפסל.

(4) 'הפתרון הופיע בספר שפרסם בשה' - נטען ('ספר ובו חידות ופתרונותיהן'), ולכן נפסל.

(1) 'החידה קשורה גם לבלשנות' - הפסקה מספרת שהמחבר היה בלשן, אך אינה טוענת דבר על זיקה של החידה עצמה לבלשנות; החידה מתמטית טהורה. טענה זו אינה נטענת, ולכן אותה

«נסמן».

המלכודת: להסיק מכך שהמחבר בלשן שגם החידה בלשנית - היסק שאינו כתוב בפסקה.

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמה, והכלי הוא לשמור על עקביות פנימית בין ארבע ההשלמות: אם המחקרים מְאששים את טענת פרופ' ששון, וטענתו היא שהייעוץ היעיל מדגיש את המניע הייחודי - הכול צריך להתלכד.

נעבור על המסיחים:

(1) 'רצוי... מכיוון שאלו שונות / סותרים את / השם דגש על' - 'סותרים את' טענתו שגורסת 'השם דגש על' יוצר סתירה פנימית (ממצאים סותרים אך התוכן תומך), ולכן נפסל.

(2) 'אין צורך / אף על פי שאלו שונות / מחלישים / המתעלם מן' - 'אין צורך לבדוק אף שהסיבות שונות מאדם לאדם' לא הגיוני (אם הן שונות, דווקא כדאי לבדוק).

(4) 'אין צורך... סותרים את / המתעלם מן' - שוב 'אין צורך לבדוק' עם 'המתעלם מן המניע' סותר את רוח הקטע התומך בבדיקת המניע.

(3) 'רצוי לבדוק... אף שאלו שונות רק במעט / מתיישבים עם / השם דגש על' - רצוי לבדוק את הסיבות, אף שהן שונות רק במעט; והממצאים מתיישבים עם טענתו שהייעוץ היעיל שם דגש על המניע הייחודי - עקבי לחלוטין; את זו

«נסמן».

המלכודת: לפספס את הצימוד 'מתיישבים עם'+'השם דגש על' שהוא ההיגד המתלכד היחיד.

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא מבנה 'לא הסתפק ב-X אלא הוסיף גם Y' + ביקורת על Y + תשובת המחבר המגִנה על Y. דרושה התאמה: הביקורת חייבת להתייחס בדיוק לתוספת Y, ותשובת המחבר להצדיק אותה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לא הסתפק בתיאור כל התולדות אלא רק בהתפתחויות החשובות' - 'לא הסתפק ב...אלא רק' פירושו צמצום, בסתירה למבנה 'הוסיף'; וגם הביקורת 'אין די בכך' אינה מתיישבת עם התשובה על סטודנטים מתקדמים.

(2) 'הוסיף כיווני מחקר לעתיד / המבקרים שיבחו על שאינו מציג רק ידע קיים' - אם שיבחו, אין 'תגובה לביקורת', והמחבר פותח ב'צר לי' כאילו ביקרוהו; אי-התאמה.

(3) 'הוסיף פרטים טכניים / קבעו שספק אם חיוניים / נהגתי כך שלא להאריך' - התשובה 'שלא להאריך' סותרת את עצם הוספת הפרטים הטכניים המאריכים.

(4) 'לא הסתפק בתיאור הידע הקיים אלא הוסיף גם את תולדות המחקר / שיבחו אך טענו שמוטב לא היה מתעכב על היבטים היסטוריים / לדעתי זה חלק בלתי נפרד מן הידע המדעי' - הביקורת מכוונת בדיוק אל התוספת ההיסטורית, והמחבר מגן עליה; מלוכד; את זו

«נסמן».

המלכודת: בחירה שבה תשובת המחבר סותרת את מה שהוסיף (מסיח 3) או שאין בה ביקורת אמיתית (מסיח 2).

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא לזהות את מקור הדו-משמעות בבקשה ולוודא שכל שאר ההשלמות עקביות איתו. הבקשה 'רק שזיפים וענבים ירוקים' דו-משמעית: 'ירוקים' יכול לחול על הענבים בלבד, או על השזיפים והענבים גם יחד.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ניסח באופן חד-משמעי... יעקב לא הבין' + 'היו סגולים / לא היו בו שזיפים כלל' - טוען לחד-משמעיות, בסתירה למהות הקטע העוסק באי-בהירות.

(3) 'בקשתו דו-משמעית ובכל זאת אפשר לקבוע בוודאות שיעקב שגה' - סתירה: אם הבקשה דו-משמעית, אי אפשר לקבוע בוודאות שגיאה.

(4) 'הבקשה חד-משמעית / לא היו סגולים' - שוב חד-משמעיות, ואינה תואמת את 'אומנם... אבל' המצביע על מתח פרשני.

(2) 'שזיפים וענבים ירוקים / דו-משמעי, קשה לדעת אם קלע לכוונתו / הענבים היו כולם ירוקים / אבל מקצת השזיפים היו סגולים' - הענבים תקינים (ירוקים), אך אם 'ירוק' חל גם על השזיפים, השזיפים הסגולים מפרים את הבקשה; ומכאן שקשה לדעת אם יעקב קלע לכוונת אביו; עקבי ומדויק; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור השלמה הקובעת חד-משמעיות (1/4) בשעה שכל מבנה הפסקה בנוי על הדו-משמעות.

תשובה (1) נכונה. זו שאלת היסק לוגי, והכלי הוא לתרגם את הנתונים למספרים ולבדוק הכרחיוּת. יש 3 קלפים, כל קלף עם עיגול וריבוע. מנתון א': בדיוק עיגול אחד צהוב, ולכן שני עיגולים אדומים. מנתון ב': מספר העיגולים האדומים (2) גדול ממספר הריבועים הצהובים, ולכן הריבועים הצהובים הם 0 או 1 - כלומר לפחות שני ריבועים אדומים. כעת: יש 2 עיגולים אדומים (על 2 קלפים) ולפחות 2 ריבועים אדומים (על לפחות 2 קלפים). שתי קבוצות בגודל 2 מתוך 3 קלפים חייבות להיחתך (2+2=4>3), ולכן קיים לפחות קלף אחד שגם העיגול וגם הריבוע שעליו אדומים.

נעבור על המסיחים:

(2) שני צהובים על אותו קלף - העיגול הצהוב יחיד והריבועים הצהובים 0 או 1, ואינם חייבים להיפגש; לא הכרחי.

(3) 'צהובות > אדומות' - הצהובות לכל היותר 1+1=2, האדומות לפחות 2+2=4; הפוך מהנכון, ולכן נפסל.

(4) 'אם אדומה אז גם צהובה על אותו קלף' - סותר את הקלף האדום-אדום שהוכחנו, ולכן נפסל.

(1) לפחות קלף אחד ששתי צורותיו אדומות - מתחייב לפי עקרון שובך היונים; את זו

«נסמן».

המלכודת: לשכוח ש-'גדול מ-' על 2 עיגולים אדומים מגביל את הריבועים הצהובים ל-0/1 (ולא ל-2).

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא לזהות איזה ניסוי אינו יכול להפריך את הסברה, שגרסה: החומציות הגבוהה מונעת חיידקים, ולכן חיידקים אינם גורמים לכיב. ניסוי מפריך צריך להראות שחיידקים כן שורדים בחומציות גבוהה או שהם גורמים לכיב. שימו לב לניסוח השלילי 'אינו יכול להיות'.

נעבור על המסיחים:

(1) מציאת חיידקים בקיבות חולי כיב - מראה נוכחות חיידקים למרות החומציות; מפריך, ולכן אינו התשובה.

(2) חיידקים ששורדים בסביבה בעלת חומציות דמוית-קיבה - מפריך ישירות את הטענה שהחומציות מונעת חיידקים.

(3) תרופה שכל פעולתה קטילת חיידקים מרפאת את הכיב - מראה שחיידקים גורמים לכיב; מפריך.

(4) הורדת החומציות ואז בדיקת נוכחות חיידקים - כאן החומציות כבר הונמכה, ולכן מציאת חיידקים אינה מלמדת דבר על יכולתם לשרוד בחומציות גבוהה; ניסוי זה אינו יכול להפריך את הסברה; את זו

«נסמן».

המלכודת: לחשוב ש'בדיקת חיידקים' תמיד רלוונטית, ולהתעלם מכך שהורדת החומציות מבטלת את התנאי שאותו צריך להפריך.

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא החלשת מסקנה סיבתית באמצעות הסבר חלופי. מסקנת החוקרים: המכירות הגבוהות נובעות מכך שאנחנו מאמינים למוכר (האישיות המפורסמת). החלשה תספק סיבה אחרת למכירות הגבוהות.

נעבור על המסיחים:

(1) הצלחת אישיות ישראלית אינה נמוכה מזרה - עוסק בזהות המפורסם, לא בשאלת הסיבתיות; אינו מחליש.

(2) ברדיו נוהגים בדמויות מוכרות - מידע על ערוץ אחר, לא רלוונטי למסקנה.

(3) שחקן לא-מוכר מעורר חשד - זו דווקא חיזוק למסקנה (מסביר מדוע הלא-מוכר מצליח פחות).

(4) רק חברות שמוצריהן פופולריים ביותר יכולות לממן אישיות מפורסמת - אם כך, המוצרים שפרסמו מפורסמים היו כבר פופולריים ונמכרים ממילא, וזו הסיבה למכירות הגבוהות ולא האמון במוכר; הסבר חלופי המחליש את הסיבתיות; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור את (3) המושך רגשית אך למעשה מחזק את המסקנה.

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא לזקק את התופעה המדויקת ולחפש מקרה זהה. בתופעת 'טיפת חלב' השם משקף את הייעוד המקורי (חלוקת חלב), הייעוד השתנה לגמרי (חיסונים ומעקב), אך השם המקורי נשמר.

נעבור על המסיחים:

(2) 'כורסת טלוויזיה' - הייעוד לא באמת השתנה (עדיין כורסת ישיבה נוחה), רק התרחב קהל המשתמשים; אין החלפת ייעוד.

(3) 'בית בד' - הייעוד (הפקת שמן זית) נותר זהה, רק אמצעי הסחיטה השתנה מקורת-'בד' לצנטריפוגה; המהות לא השתנתה.

(4) 'נייר כסף' - השם נגזר מדמיון-צבע (לא מייעוד), והחומר השתנה מבדיל לאלומיניום; זו אנלוגיה של שם-על-שם-חומר, לא של ייעוד שהשתנה.

(1) 'תא כפפות' - השם משקף את הייעוד המקורי (אחסון כפפות), הייעוד השתנה (כיום רישיונות וחפצים קטנים), אך השם נשמר; זהה בדיוק ל'טיפת חלב'; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור את (3), שבו השתנה רק האמצעי ולא הייעוד.

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא לבנות את שרשרת ההסבר לעניין הסוכנות ולזהות את הטענה שאינה חוליה בה. ההסבר לעניין: הסוכנות יכולה לחפש חיים בעיקר דרך צילום מרחוק (מסיח 4), קלחות קרח נראות בקלות ממרחק ומעידות על תנאים שנחשבים מיטביים לחיים (מסיח 2), ותנאים אלה עשויים להתקיים גם בכוכבים אחרים (מסיח 1). שלוש אלה יחד מסבירות מדוע קלחות קרח מעניינות את הסוכנות.

נעבור על המסיחים:

(1) התנאים אינם ייחודיים לכדור הארץ - חוליה: מאפשרת שקלחות ייווצרו גם במקומות אחרים.

(2) התנאים מיטביים להיווצרות חיים - חוליה: קלחת = סמן לחיים אפשריים.

(4) אין כמעט דרך לחפש חיים מלבד צילום מרחוק - חוליה: מסבירה מדוע חשוב שהקלחות נראות ממרחק.

(3) סדקים ספירליים עשויים להיווצר גם מגורמים אחרים - טענה זו דווקא מַחלישה את הקישור בין קלחת לתנאים הגעשיים המיטביים לחיים, ואינה חלק מההסבר לעניין; היא הטענה הנותרת, ואותה

«נסמן».

המלכודת: לחשוב ש'גורמים אחרים' מוסיף מידע רלוונטי, בעוד שהוא מערער את שרשרת ההסבר במקום להשלימה.

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא לבדוק לכל טענה אם היא נובעת מהפסקה; הטענה שאינה נתמכת היא התשובה. שימו לב לניסוח השלילי 'אינה משתמעת'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'אין מאובנים מלפני 120 אלף שנה' - בין 136 (ההצפה) ל-100 אלף שנה האיים היו מוצפים ולא חיו בהם רליות, ולכן לא ייתכנו מאובנים מ-120 אלף שנה; משתמע, ולכן נפסל.

(3) 'לפני 100 אלף שנה לא היו טורפים' - הפסקה אומרת שהאוכלוסייה השנייה עברה תהליך דומה (איבוד תעופה בשל היעדר איום), ומכאן משתמע היעדר טורפים; נפסל.

(4) 'לרליות של היום אין יכולת תעופה' - הן עברו תהליך זהה שבסופו איבוד תעופה; משתמע.

(2) 'לרליות של היום כנפיים קצרות משל אלו שחיו לפני ההצפה' - הפסקה מציינת שהתהליך היה דומה (התקצרות ואיבוד תעופה), אך אינה משווה את אורך הכנפיים בין שתי האוכלוסיות ואינה טוענת שאורכן קצר יותר; טענה זו אינה משתמעת, ואותה

«נסמן».

המלכודת: להסיק השוואה כמותית (קצר יותר) מתוך 'תהליך דומה', בעוד שדמיון-תהליך אינו מלמד על פער במידות.

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא להתאים שאלה שכל הפסקה משיבה עליה - לא רק על חלקהּ. הפסקה מציגה ניגוד: הסוציאליזם הציוני (במשבר) האדיר את מיתוס ביל"ו, ואילו תנועת הפועלים בארה"ב (בשגשוג) לא נזקקה למיתוס 'עם עולם'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מדוע... לא גרם לה לייצר מיתוס' - מדבר על 'ייצור' מיתוס, בעוד הפסקה עוסקת בשימוש/אי-שימוש במיתוס קיים ('עם עולם' ו'ביל"ו' היו תנועות ממשיות); ניסוח לא מדויק.

(2) 'כיצד שימשו... את שתי התנועות' - מניח ששני המיתוסים שימשו את שתי התנועות, אך הפסקה אומרת שתנועת הפועלים דווקא לא נזקקה ל'עם עולם'; אינו תואם.

(3) 'מדוע דווקא ביל"ו ולא עם עולם אצל הציונים' - מצמצם לשאלה פנימית על הציונים בלבד, ומתעלם מצד תנועת הפועלים בארה"ב שהפסקה מקדישה לו מחצית.

(4) 'מדוע השתרש ביל"ו אצל הציונים ואילו ל"עם עולם" לא היה מקום דומה אצל תנועת הפועלים' - מכסה בדיוק את שני צדי הניגוד שהפסקה מסבירה; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור את (1) הדומה מאוד, מבלי לשים לב ל'לייצר מיתוס' הלא-מדויק לעומת 'מקום/השתרשות' של מיתוס קיים.

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא היסק ממה שנאמר בפסקה הראשונה. נקרא שם: מתן שמות לסופות, שראשיתו בשנות החמישים, 'מקל על ההתייחסות לסופה בשיחות ובאמצעי התקשורת'. אם מתן השם החל בשנות החמישים והֵקל על ההתייחסות, אזי לפני כן ההתייחסות הייתה קשה ומסורבלת יותר.

נעבור על המסיחים:

(1) הארגון עדיין לא הוקם - הפסקה מציינת מתי החל נוהג השמות, לא מתי הוקם הארגון; אין לכך עוגן.

(3) סופות עזות היו נדירות יותר - הפסקה אינה עוסקת בתדירות הסופות בעבר.

(4) אמצעי התקשורת נתנו את השמות - הפסקה אומרת שהארגון המטאורולוגי העולמי בוחר את השמות, לא התקשורת.

(2) ההתייחסות הייתה מסורבלת יותר - נובע ישירות מכך שהנוהג 'מקל על ההתייחסות'; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבלבל בין מועד תחילת נוהג השמות לבין מועד הקמת הארגון (מסיח 1).

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא איתור הנימוק המפורש בטקסט. בשורות 6-7 נאמר שהחוקרים השמיטו את 'אודרי' ו'קתרינה' משום שהיו 'קטלניות במידה חריגה' - כלומר ערכים חריגים (outliers) שעלולים לעוות את הממוצע, ולכן אי אפשר להכליל על פיהם.

נעבור על המסיחים:

(1) הנתונים לא עלו בקנה אחד עם התאוריה - להפך, השמות הנשיים דווקא תואמים את התאוריה; הסיבה להשמטה היא החריגוּת ולא סתירה.

(2) השמות נבחרו באופן שרירותי - כל השמות נבחרים משרירותית, ואין בכך ייחוד לשתי סופות אלו.

(3) הקורבנות נבעו מהתכוננות לקויה - זו דווקא התאוריה של החוקרים לגבי סופות בשם נשי בכלל, ולא הנימוק להשמטה.

(4) חריגות מכדי להכליל על פיהן - תואם במדויק את 'קטלניות במידה חריגה'; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור את (3), המשליך את מנגנון התאוריה הכללי על סיבת ההשמטה הספציפית.

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא יישום (transfer) של הכלל מהניסוי בשורות 19-22 על מקרה חדש. הכלל: עצם שמינו הדקדוקי זכר אצל דוברי שפה מסוימת מוערך אצלם כחסון יותר. 'מטאטא' הוא זכר בגרמנית ונקבה בספרדית, ולכן הגרמנים (זכר) יעריכו אותו כחסון יותר, והספרדים (נקבה) כחסון פחות.

נעבור על המסיחים:

(3) 'הגרמנים נמוכות יותר מהספרדים' - הפוך מהכלל (הגרמנים אמורים להעריך גבוה יותר, שכן אצלם זכר).

(2) 'הספרדים - מטאטאים חסונים פחות מכיסאות' - השוואה בין עצמים שונים שהניסוי אינו מספק לגביה נתונים; לא ניתן להסיק.

(4) 'הגרמנים - מטאטאים חסונים פחות מגשרים' - שוב השוואה בין-עצמים שאין לה בסיס בנתונים.

(1) 'הספרדים נמוכות יותר מהגרמנים' - נובע ישירות מהכלל: נקבה (ספרדית) => הערכה נמוכה יותר מזכר (גרמנית); את זו

«נסמן».

המלכודת: להשוות בין עצמים שונים (מטאטא מול כיסא/גשר) במקום להשוות בין הדוברים על אותו עצם.

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא לזהות איזו תרומה בדיוק מספקים מחקרי הפסקה השלישית. מחקרים אלה (חוסן גשרים/שעונים, קול למזלג/מחק) מַראים שהמין הדקדוקי משפיע על התכונות שאנשים מייחסים לעצמים - וזה בדיוק תומך בטענת חוקרי אילינוי שהמין ה'מגדרי' של שם הסופה משפיע על תפיסת עוצמתה.

נעבור על המסיחים:

(1) מסבירים מדוע מייחסים תכונות גבריות/נשיות להוריקנים - המחקרים אינם עוסקים בהוריקנים כלל, אלא בעצמים דוממים אחרים.

(3) מראים שהשמות והמין הדקדוקי שרירותיים - נכון שהפסקה מזכירה שרירותיות, אך זו אינה הדרך שבה המחקרים מחזקים את הטענה; החיזוק הוא בהשפעת המין, לא בשרירותיותו.

(4) 'מסבירים מדוע' התכונות מושפעות - המחקרים מַראים שֶׁקיימת השפעה (that), אך אינם מסבירים את המנגנון מדוע (why).

(2) 'מראים כי למין הדקדוקי יש השפעה על התכונות המיוחסות' - זו בדיוק התרומה; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור את (4) ('מסבירים מדוע') בעוד המחקרים רק מדגימים את קיום ההשפעה.

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא סיכום מדויק של הביקורת בשורות 26-28. שם נאמר: הנבדקים אמנם העריכו את 'אלכסנדר' כחזק יותר מ'אלכסנדרה', אבל הפער בין ההערכות היה קטן מאוד, ובוודאי אינו מספיק כדי לבסס שבחירת השם משפיעה על התנהגות התושבים.

נעבור על המסיחים:

(2) 'הערכת הוריקן כחזק יותר אינה גורמת להיערכות טובה יותר' - טענה גורפת שלא נטענה; הביקורת אינה שוללת קשר, אלא אומרת שהפער קטן מדי.

(3) 'הפער בהערכה אינו משקף את הפער האמיתי בעוצמות' - הביקורת אינה עוסקת בעוצמה האמיתית של ההוריקנים אלא בגודל פער ההערכה הסובייקטיבי.

(4) 'אי אפשר ללמוד מהמקרים המעטים' - טענת מדגם קטן, שאינה הביקורת המובאת כאן (העניין הוא גודל הפער, לא מספר המקרים).

(1) 'ההבדל בעוצמה המיוחסת קטן מדי מכדי לגרום להבדל ברמת ההיערכות' - מסכם בדיוק את 'הפער קטן מאוד ואינו מספיק לבסס השפעה על התנהגות'; את זו

«נסמן».

המלכודת: לגלוש לטענת 'מדגם קטן' (4) או 'עוצמה אמיתית' (3), שאינן מה שנאמר בשורות אלו.

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא לזהות את החולשה השנייה ולתקנה. החולשה: עד 1979 ניתנו להוריקנים שמות נשיים בלבד, ובימינו ההוריקנים קטלניים פחות מבעבר (בזכות שיפור בחיזוי ובמיגון); לכן ההשוואה בין סופות בשם נשי (הכוללות תקופה מוקדמת וקטלנית יותר) לבין סופות בשם גברי (שכולן מ-1979 ואילך) מוטית. התיקון: לצמצם את המחקר לשנים 1979-2012 בלבד, שבהן ניתנו שמות משני המינים ותנאי הקטלניות דומים.

נעבור על המסיחים:

(1) לכלול רק סופות בשם גברי מ-1979-2012 - משאיר קבוצה אחת בלבד ומונע כל השוואה בין המינים.

(3) להשמיט את בעלות השם הגברי מ-1979-2012 - משאיר רק שמות נשיים, שוב אין השוואה.

(4) לכלול רק סופות מ-1950-1979 - בתקופה זו כל השמות נשיים, כך שאין כלל סופות בשם גברי להשוות.

(2) לכלול רק סופות מ-1979-2012 - מיישר את התקופה, כולל שני המינים ומנטרל את ההטיה; את זו

«נסמן».

המלכודת: לבחור טווח שבו קיים רק מין-שם אחד (1/3/4), שאז נמנעת ההשוואה עצמה.

תשובה (2) נכונה. לפנינו אנלוגיה של היעדר: "ריק" הוא מצב המתאפיין בהיעדר "תכולה" — משהו ריק הוא משהו שאין בו תכולה. אנחנו מחפשים זוג שבו התכונה הראשונה מוגדרת כהיעדר של השני.

נעבור על המסיחים:

(1) סוטה : נורמה — סוטה הוא מי שחורג מנורמה, לא מי שנעדרת ממנו נורמה; יחס של חריגה ולא של היעדר, נפסל.

(3) קר : טמפרטורה — קר הוא טמפרטורה נמוכה, כלומר ערך על סקלה ולא היעדר של טמפרטורה; נפסל.

(4) ותרן : פשרנות — ותרן הוא מי שמאופיין בפשרנות (נוכחות תכונה), הפוך מיחס ההיעדר; נפסל.

(2) קירח : שֵער — קירח הוא מי שנעדר לו שֵער, בדיוק כפי שריק הוא מה שנעדרת בו תכולה; זהו היחס הזהה.

המלכודת: לבלבל "היעדר" עם "מידה נמוכה" (מסיח 3). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הפועל "להתערטל" הוא פועל חוזר (בניין התפעל) שמשמעותו להביא את עצמך למצב של "עירום"; היחס הוא פועל-התהוות ← שם התואר המתאר את המצב שנוצר. נחפש פועל התפעל שתוצאתו היא שם התואר שלצידו.

(1) להתעמר : סובל — להתעמר הוא לפגוע באחר, ו"סובל" הוא הקורבן; אין כאן מצב שהנושא מגיע אליו בעצמו, נפסל.

(2) להתעבר : עּובר — להתעבר הוא להיכנס להיריון, ו"עובר" הוא הישות שנוצרת, לא מצב של הנושא; נפסל.

(3) להתגלות : עלּום — יחס הפוך: להתגלות הוא לחדול להיות עלום; נפסל.

(4) להתבסם : שתוי — להתבסם הוא להביא את עצמך למצב של "שתוי", בדיוק כשם שלהתערטל הוא להגיע למצב של "עירום".

המלכודת: מסיחים באותו בניין התפעל אך ללא יחס של מצב-תוצאה (2, 3). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. "לדוג" היא פעולת ההשגה של "דג" — פעולה שבאמצעותה משיגים אובייקט טבעי קיים. נחפש פועל שפעולתו משיגה אובייקט טבעי שכבר קיים.

(1) לֶאֱפות : מאפה — האפייה יוצרת את המאפה יש-מאין; המאפה לא היה קיים לפני הפעולה, ולכן זהו יחס של יצירה ולא של השגה; נפסל.

(3) להקפיא : גלידה — ההקפאה אינה הפעולה שמשיגה גלידה, ואין כאן יחס מקביל; נפסל.

(4) לקלף : קליפה — הקילוף מסיר את הקליפה; הקליפה היא מה שמסלקים, לא מה שמשיגים כמטרה; נפסל.

(2) לקטוף : פרי — הקטיפה משיגה פרי שכבר גדל וקיים, בדיוק כשם שהדיִג משיג דג קיים. המלכודת המרכזית היא

מסיח (1): גם אפייה מסתיימת ב"מוצר", אך שם המוצר נוצר ואילו כאן האובייקט קיים מראש. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. היחס הוא סוג-ופרט: "קמין" הוא סוג מסוים של "תנור" (מתקן חימום). נחפש זוג שבו הראשון הוא סוג פרטי של השני.

(2) סנדל : מגף — שניהם סוגי הנעלה מקבילים (אח ואחות), אך סנדל אינו סוג של מגף; נפסל.

(3) אהיל : מנורה — אהיל הוא חלק מהמנורה (יחס חלק-שלם), לא סוג שלה; נפסל.

(4) מצקת : סיר — כלים משלימים במטבח, לא יחס סוג-פרט; נפסל.

(1) ילקוט : תיק — ילקוט הוא סוג מסוים של תיק, בדיוק כשם שקמין הוא סוג של תנור.

המלכודת: לבלבל בין "סוג של" (1) לבין "חלק של" (3) או "פריט מקביל" (2). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. רמקול ואוזניות שניהם משמיעים קול, אך רמקול מיועד להשמעה לרבים בו-זמנית ואוזניות מיועדות לאדם יחיד; היחס הוא אותה תכלית בהיקף רבים מול יחיד. נחפש זוג בעל אותה פונקציה שנבדל ברבים-מול-יחיד.

(2) מקלדת : עט — שניהם לכתיבה, אך אין כאן ציר של רבים מול יחיד; נפסל.

(3) מקרן : מסך — יחס משלים (המקרן מקרין אל המסך), לא אותה פונקציה בהיקף שונה; נפסל.

(4) שמשייה : מטרייה — שניהם מגִנים, אך ההבדל הוא סוג ההגנה (שמש מול גשם) ולא היקף המשתמשים; נפסל.

(1) ספסל : כיסא — ספסל מיועד לישיבת רבים וכיסא לישיבת יחיד, אותה פונקציה בהיקף רבים מול יחיד, בדיוק כרמקול מול אוזניות.

המלכודת: מסיחים החולקים פונקציה אך נבדלים בממד אחר (4). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. "הסתלק" הוא פועל עומד (הנושא עושה לעצמו — הלך לו) ו"סילק" הוא פועל גורם היוצא (גרם לאחר להסתלק), מאותו שורש. נחפש זוג שבו הראשון עומד/מתרחש-בנושא והשני גורם-יוצא לאותה פעולה.

(2) התחבק : חיבק — "התחבק" הוא פועל הדדי (זה את זה) ולא פועל עומד המתאר מצב שקורה לנושא בלבד; היחס אינו מדויק; נפסל.

(3) הצטווה : ציווה — יחס סביל-מול-פעיל (מישהו צוּוה מול מישהו שציווה), לא עומד-מול-גורם; נפסל.

(4) נזהר : הזהיר — שינוי משמעות (להיזהר מול לתת אזהרה), אין כאן זוג גורם-עומד של אותה פעולה; נפסל.

(1) נצמד : הצמיד — "נצמד" הוא פועל עומד (הפך צמוד) ו"הצמיד" הוא גורם-יוצא (גרם למשהו להיצמד), בדיוק כמו הסתלק/סילק.

המלכודת:

מסיח (2) ההדדי המתחזה לעומד. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: זיהוי טענה המשתמעת מדברי העיתונאי.

הכלי: העיתונאי אומר שהציבור כבר למד להיזהר מהבטחות הפרסומת, אך תוהה מתי ילמד להחיל אותה זהירות גם על כתבות מדע פופולריות — כלומר לגבי הכתבות הללו הציבור עדיין אינו זהיר דיו.

נעבור על המסיחים:

(1) ראוי שהציבור יתייחס לפרסומות בזהירות רבה יותר מלכתבות — היפוך של דברי הכותב, שקורא לזהירות רבה יותר דווקא כלפי הכתבות; נפסל.

(3) בעבר הקפידו על אמת בפרסומות יותר מכיום — טענה על שינוי לאורך זמן שאינה עולה כלל מהפסקה; נפסל.

(4) כיום הציבור חשדן כלפי הכתבות יותר מכלפי פרסומות — היפוך: הכותב טוען שהציבור זהיר כלפי פרסומות אך לא כלפי הכתבות; נפסל.

(2) הציבור סומך יותר מדי על כתבות בעיתונות הפופולרית המדווחות על חידושים מדעיים — זו בדיוק המשמעות המשתמעת: חוסר הזהירות כלפי הכתבות הוא הבעיה שהכותב מצביע עליה.

המלכודת: מסיחי-ההיפוך (1) ו-(4) המחליפים בין הפרסומות לכתבות. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מה משתמע מהפסקה על משמעות החתימה.

הכלי: לפי הפסקה החתימה הייתה "תו תקן לאיכות", ורק המורה הורשה לחתום — גם על יצירות תלמידיו. מכאן שחתימה על ציור אינה מעידה שהחותם הוא שצייר אותו.

(1) רמברנדט הוסיף חתימתו רק במקרה שתיקן את הציור — הפסקה אומרת "לעיתים קרובות" תיקן, לא "רק אם"; הגבלה שאינה נתמכת; נפסל.

(3) התלמידים ביקשו ממנו לחתום — פרט שאינו מוזכר כלל; נפסל.

(4) תלמידים חתמו בעצמם רק אם רמברנדט סירב — סותר את הפסקה, שלפיה התקנות אסרו על התלמידים לחתום כלל; נפסל.

(2) בתקופתו של רמברנדט חתימת צייר על ציור לא העידה שהוא עצמו צייר אותו — נובע ישירות מכך שהמורה חתם על יצירות תלמידיו כתו-תקן לאיכות.

המלכודת: מסיחים המוסיפים תנאי "רק" (1, 4) שאינו בפסקה. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: זיהוי הסיבה לאיחור בשחרורם.

הכלי: הפסקה קובעת ששוחררו תחילה עבדים שבתחומם המקצועי עלו על אדוניהם; מכאן שהאיחור נובע מהיעדר יתרון מקצועי כזה. הקבוצה המאוחרת עסקה בעיקר בחקלאות — תחום שבו לא היה להם יתרון על אדוניהם.

(1) כישוריהם בחקלאות היו ירודים — הפסקה אינה טוענת שכישוריהם ירודים, אלא שבתחומם לא היה יתרון; נפסל.

(2) הרומים נזקקו לכישוריהם המפותחים בחקלאות — הפוך, ואינו מהווה את הקריטריון שהפסקה מציבה (עלייה על האדון); נפסל.

(4) הם לא הגיעו מן המזרח — המוצא הוא סימן מלווה ולא הסיבה; הסיבה הישירה היא היעדר היתרון המקצועי; נפסל.

(3) מכיוון שהם עסקו בתחום שבו לא נהנו מיתרון מקצועי — זהו היישום הישיר של הקריטריון בפסקה.

המלכודת:

מסיח (4) המחליף סימן-לוואי (מוצא) בסיבה. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מתי נמנעת הדו-משמעות בזכות מין שם העצם.

הכלי: לפי הפסקה, כאשר שני שמות העצם נבדלים במינם, שם התואר (המוטה לפי מין) מתאים רק לאחד מהם ובכך מוסרת הדו-משמעות. נבדוק בכל צירוף את מין שני השמות מול שם התואר:

(1) חברי הוועד הוותיקים — "הוותיקים" ברבים ומתאים ל"חברי" (רבים) ולא ל"הוועד" (יחיד); ההבחנה כאן היא לפי מספר ולא לפי מין — לכן זו אינה הסיבה המוסברת בפסקה; נפסל.

(3) חומת העיר העתיקה — "חומת", "העיר" ו"העתיקה" כולם נקבה; המין אינו מבחין ונותרת דו-משמעות; נפסל.

(4) משכן הנשיא המכהן — "משכן", "הנשיא" ו"המכהן" כולם זכר; אין הבחנה לפי מין; נפסל.

(2) חצר הבית המטופחת — "חצר" נקבה, "הבית" זכר, ו"המטופחת" בנקבה — מתאים רק ל"חצר"; המין מסלק את הדו-משמעות בדיוק כמוסבר בפסקה.

המלכודת:

מסיח (1) שאכן חד-משמעי, אך בזכות המספר ולא בזכות המין. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: פירוש כוונת המשל של ג'ואנג דזה.

הכלי: החכה היא אמצעי שתכליתו להשיג את הדג, ומשהושג הדג אפשר לשכוח את החכה; באותו אופן המילה היא אמצעי שתכליתו העברת המשמעות.

(1) מילים הן ישויות הנפרדות ממשמעותן — לא זו הנקודה; המשל עוסק בכלי מול מטרה, לא בהפרדה עקרונית; נפסל.

(2) בני אדם מסוגלים לתפוס משמעויות רק בזכות מילים — מדגיש הכרחיות של המילה, בעוד המשל דווקא מדגיש שאפשר "לשכוח" את הכלי; נפסל.

(3) כשהמשמעות אינה רלוונטית עוד, דין המילה להישכח — ממקד בהתיישנות המשמעות, נושא שאינו במשל; נפסל.

(4) מילה אינה אלא אמצעי שתכליתו העברת משמעות — זהו בדיוק הנמשל: כלי בשירות מטרה.

המלכודת:

מסיח (2) המהפך את היחס ומעמיד את הכלי כהכרחי. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: היגיון פורמלי.

הכלי: טענה א אומרת "כל הגבוהים נשואים" (גבוה ← נשוי), וטענה ב אומרת "כל הרווקים נמוכים" (רווק ← נמוך), שהיא בדיוק ההיפוך-הנגדי של א ולכן שקולה לה. נבחן קיומו של פועל נמוך ונשוי: מול טענה א — א מגבילה רק את הגבוהים; פועל נמוך אינו גבוה, ולכן א אינה אומרת עליו דבר ואינו סותר אותה. מול טענה ב — ב מגבילה רק את הרווקים; פועל נשוי אינו רווק, ולכן ב אינה אומרת עליו דבר ואינו סותר אותה. לפיכך:

(1) סותר את א אך לא את ב — שגוי, אינו סותר את א; נפסל.

(2) סותר את ב אך לא את א — שגוי, אינו סותר את ב; נפסל.

(3) סותר את שתי הטענות — שגוי; נפסל.

(4) אינו סותר אף אחת משתי הטענות — נכון: נמוך פוטר מטענה א (העוסקת בגבוהים), ונשוי פוטר מטענה ב (העוסקת ברווקים).

המלכודת: לחשוב ש"נמוך ונשוי" נוגד את א מפני ש"גבוהים נשואים" — אך א אינה טוענת שרק גבוהים נשואים. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה.

שים לב: זו שאלת "הכי פחות מתאימה" — אנו מחפשים את הבדיקה שאינה תורמת לביסוס טענת המשטרה, שהמנעולים המתוחכמים הם שהורידו את מספר הפריצות ולכן חיוב כולם יפחית פריצות. בדיקה טובה תבחן הסברים חלופיים או את קשר הסיבתיות בין המנעולים לירידה.

(1) האם עלה שיעור התקנת מערכות אזעקה בבתים צמודי קרקע — בודקת גורם חלופי אפשרי לירידה (אזעקות ולא מנעולים); רלוונטית.

(3) האם הירידה נוגעת רק לבתים שהותקנו בהם מנעולים או לכלל צמודי הקרקע — בודקת ישירות אם המנעולים הם שגרמו לירידה; רלוונטית מאוד.

(4) האם ירדו הפריצות לבתים בכלל או רק לצמודי הקרקע — בודקת אם מדובר במגמה כללית שאינה קשורה למנעולים; רלוונטית.

(2) האם עלה מספר הבתים שאינם צמודי קרקע שהותקנו בהם מנעולים מתוחכמים — הנתונים על הירידה נוגעים לבתים צמודי קרקע, והתקנת מנעולים בבתים שאינם צמודי קרקע אינה בוחנת את הסיבתיות אצל צמודי הקרקע ואינה מציעה הסבר חלופי לירידה שנמדדה; זו הבדיקה הכי פחות מתאימה, ואותה

«נסמן».

המלכודת: שכחת הניסוח השלילי ("הכי פחות מתאימה") ובחירת בדיקה רלוונטית.

תשובה (4) נכונה. הנושא: מה עולה מן הפסקה.

הכלי: בפסקה מוסבר שקרקע הירח בהירה מאוד, ולכן ביום אור השמש הפוגע בה מאיר את הסביבה עד שקשה להבחין בכוכבים; מכאן שאילו הקרקע הייתה כהה יותר, ההארה הייתה חלשה יותר וההבחנה בכוכבים קלה יותר.

(1) אילו הייתה לירח אטמוספרה לא היה אפשר להבחין בכוכבים גם בלילה — ספקולציה שאינה נובעת; הפסקה עוסקת בבהירות היום, לא בהשלכת אטמוספרה על הלילה; נפסל.

(2) האטמוספרה של כדור הארץ היא המאפשרת לנו להבחין בכוכבים בלילה — הפסקה אומרת שהאטמוספרה מפזרת אור ביום; אינה טוענת שהיא מאפשרת ראיית כוכבים בלילה; נפסל.

(3) הקושי להבחין בכוכבים בשמי הלילה של הירח רב מזה שבכדור הארץ — הפסקה עוסקת בשמי היום של הירח, לא בשמי הלילה שלו; נפסל.

(4) לו הייתה קרקע הירח כהה יותר היה קל יותר להבחין בכוכבים בשמיו ביום — נובע ישירות מהקשר בין בהירות הקרקע להארת הסביבה.

המלכודת: מסיחים העוברים ל"לילה" (1, 3) בעוד ההסבר נוגע ל"יום". את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: השלמת משפט תוך שמירה על עקביות פנימית. מבנה המשפט: "X איננו דבר שאי אפשר [לפעול בו]. אילו היה כזה [כלומר בלתי אפשרי], כי אז היה [בעל התפקיד] האדם [בעל התכונה] ביותר." הרעיון: אם הפעולה על X הייתה בלתי אפשרית, אזי מי שמזוהה עם X היה מגיע לקצה תכונה כלשהי. נבחן:

(1) החוק / ליישמו כהלכה / המחוקק / החשוב — "אילו אי אפשר ליישם את החוק, המחוקק היה החשוב ביותר" — הקשר בין אי-יישום לחשיבות המחוקק רופף; נפסל.

(3) עישון / להיפטר ממנו / הנגמל ממנו / הבריא — אם אי אפשר להיפטר מעישון, אזי איש לא נגמל, ו"הנגמל ממנו" הופך לצירוף סותר; נפסל.

(4) העבר / לרדת לצפונותיו / ההיסטוריון / האמין — "האמין" אינו משתלב תחבירית כשם התואר של "האדם ... ביותר"; נפסל.

(2) ויכוח / לסיימו בפשרה / איש המדון / המרוצה — "ויכוח איננו דבר שאי אפשר לסיימו בפשרה. אילו היה כזה, כי אז היה איש המדון האדם המרוצה ביותר" — אילו ויכוחים לא ניתנים לסיום בפשרה, איש המדון (אוהב הריב) היה המרוצה ביותר, שכן הריב לעולם אינו נגמר; עקבי לחלוטין.

המלכודת:

מסיח (3) היוצר סתירה פנימית בין "אי אפשר להיפטר" ל"הנגמל". את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: השלמת משפט עם מילת שלילה קריטית. המבנה: "המחיר ... [גבוה/נמוך] מכפי שנהוג לחשוב, [מילת קישור] הוא [זניח/גבוה] בהשוואה ל[יתרונותיה/חסרונותיה] של הדו-לשוניות." יש להשוות את המחיר (החיסרון) אל היתרונות, ולשמור על עקביות בין רכיבי המשפט. נבחן:

(1) נמוך / אף שאין / זניח / חסרונותיה — משווה את המחיר ל"חסרונות", בעוד המחיר עצמו הוא חיסרון; השוואה עקומה; נפסל.

(3) גבוה / אך / זניח / חסרונותיה — "גבוה ... אך זניח בהשוואה לחסרונותיה" יוצר סתירה (גבוה מול זניח) והשוואה שגויה לחסרונות; נפסל.

(4) נמוך / אף שאין / גבוה / יתרונותיה — "נמוך ... אף שאין הוא גבוה" הוא כפל מיותר וחסר היגיון; נפסל.

(2) גבוה / ואין / זניח / יתרונותיה — "המחיר ... גבוה מכפי שנהוג לחשוב, ואין הוא זניח בהשוואה ליתרונותיה של הדו-לשוניות": שני הרכיבים מחזקים זה את זה (גבוה, וגם אינו זניח) וההשוואה נכונה — המחיר מול היתרונות. שים לב לשלילה "ואין הוא זניח" הנושאת את משמעות המשפט.

המלכודת: השמטת ה"אין" או השוואה שגויה ל"חסרונות". את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: השלמת משפט תנאי בטל (counterfactual) תוך שמירה על עקביות. המבנה: "[לולא/אילו] הייתה אכילת פרחי הבבונג [פועלת כך-וכך], [הייתי/לא הייתי] מתפלא לשמוע שבעקבות אכילתם אתמול הוא [תוצאה]." יש להתאים את מילת התנאי, את פעולת הפרחים ואת התוצאה כך שהמשפט יהיה עקבי. נבחן:

(1) לולא / מסייעת לשמור על בריאות טובה / לא הייתי / קם ממיטת חוליו — "לולא היו מסייעים לבריאות, לא הייתי מתפלא שהבריא" — אם אינם מסייעים, ההחלמה דווקא מפתיעה; סתירה; נפסל.

(2) אילו / תורמת בעבר לריפוי המלך / הייתי / הבריא ממחלתו — "אילו תרמו לריפוי, הייתי מתפלא שהבריא" — אם תורמים לריפוי, ההחלמה צפויה ואינה מפתיעה; סתירה; נפסל.

(3) אילו / גורמת למלך לחלות / לא הייתי / קם ממיטת חוליו — "אילו גרמו לו לחלות, לא הייתי מתפלא שקם ממיטת חוליו" — אם גורמים למחלה, ההחלמה אינה מתבקשת; סתירה; נפסל.

(4) לולא / מונעת בדרך כלל מהמלך לחלות / לא הייתי / נפל למשכב — "לולא היו מונעים ממנו לחלות, לא הייתי מתפלא שנפל למשכב" — אם הפרחים לא היו מונעי-מחלה, נפילתו למשכב הייתה צפויה ולא מפתיעה; ומכיוון שבפועל הם כן מונעי-מחלה, ההפתעה מוצדקת; עקבי לחלוטין.

המלכודת: התאמה שגויה בין כיוון פעולת הפרחים (מרפא/מחלה) לבין התוצאה (הבריא/נפל למשכב). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת הפסקה הראשונה בנוגע לשנברג.

הכלי: הפסקה מספרת שהממסד המוזיקלי חשב את שנברג לאחד מגדולי המלחינים המודרניים, ואילו קהל המנויים התקומם נגד יצירותיו; מכאן שעמדת הממסד אינה משקפת את עמדת המנויים.

(1) מכיוון שזכה לתמיכת הממסד, קהל חובבי המוזיקה התנגד — הפסקה אינה מציגה קשר סיבתי כזה בין התמיכה להתנגדות; נפסל.

(2) התזמורת נמנעה מהשמעת יצירותיו מחשש לתגובת הקהל — הפוך: התזמורת כן הכלילה אותן, ולכן הקהל התקומם; נפסל.

(3) רוב חובבי המוזיקה מכירים בגדולתו ורק מי שאינם בתחום סולדים — הפסקה מציגה דווקא קהל תרבותי וחובב מוזיקה שהתנגד; נפסל.

(4) עמדת הממסד כלפיו אינה מייצגת את דעת מנויי התזמורת — נובע ישירות מהפער בין הערכת הממסד להתנגדות המנויים.

המלכודת:

מסיח (2) המהפך את העובדה שהיצירות אכן הוכללו. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: מעמדה של חריגה מכללי ההלחנה בתקופה שקדמה למאה ה-19, לפי הפסקה השנייה.

הכלי: הפסקה קובעת שכאשר מלחין הסתכן בחריגה מהכללים, "הוקעה המוזיקה שלו כמכוערת", ואפילו מוצרט — מגדולי המלחינים — ספג ביקורת קשה על קטעים נועזים; מכאן שהחריגה נחשבה בלתי לגיטימית, גם כשבוצעה בידי גדולים.

(1) האמצעי העיקרי להפגנת מקוריות — הפוך: המקוריות הופגנה בתוך המערכת הגמישה, ואילו החריגה הוקעה; נפסל.

(2) מחייבת ביצוע שחרג ממסורת הביצוע — ערבוב בין כללי ההלחנה למסורת הביצוע; אינו נטען; נפסל.

(3) מותרת כל עוד לא הופרו האיזון והסדר — החריגה עצמה פוגעת באיזון והוקעה; היא לא הותרה; נפסל.

(4) בלתי לגיטימית גם כאשר בוצעה בידי מלחינים דגולים — נתמך ישירות בדוגמת מוצרט.

המלכודת:

מסיח (1) המבלבל בין "מקוריות בתוך הכללים" (מותרת) ל"חריגה מהכללים" (מוקעת). את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: היחס לכיעור במוזיקה בתקופה הרומנטית.

הכלי: לפי הפסקה השלישית, בתקופה הרומנטית התגבשה התפיסה שמותר למוזיקה לבטא גם את המכוער, המעוות והמרושע — כל עוד היא עצמה אינה מכוערת.

(1) האמצעים מאפשרים לבטא כיעור אך עדיף להימנע — הפסקה אינה קוראת להימנע מביטוי הכיעור, אלא מתירה אותו; נפסל.

(2) המלחין רשאי לבטא כיעור רק אם הימנעות תגביל את הבעתו — זהו התנאי שהוחל על חריגה מהכללים בידי גאונים, לא היחס הכללי לכיעור; נפסל.

(4) על המוזיקה לבטא את הטוב והנאצל ולכן להימנע ממוזיקה מכוערת — זו התפיסה שקדמה למאה ה-19, לא הרומנטית; נפסל.

(3) אין מניעה שיצירה תעסוק גם בכיעור, אך יש להקפיד על יופייה — זו בדיוק העמדה הרומנטית: מותר לבטא כיעור, ובלבד שהיצירה עצמה נותרת יפה.

המלכודת:

מסיח (4) המשקף את התקופה הקודמת. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שים לב לניסוח השלילי: מבוקש המאפיין שאליו הצירוף "אופייה זה של המוזיקה המודרנית" (שורות 22-23) אינו מתייחס.

הכלי: הצירוף מסכם את המתואר לפניו — היעדר מבנה פנימי ברור, וצלילים לגיטימיים של חריקות וזיופים (קריסת מנגנוני ההגנה מפני הכיעור). לאחר מכן נכתב שאופי זה "נתן דרור לעיסוק ... בחרדה קיצונית, בטירוף ובכאוס" — כלומר העיסוק בחרדה, בטירוף ובכאוס הוא התוצאה שאופי זה איפשר, ולא מרכיב באופי עצמו.

(1) היעדר מבנה פנימי ברור — מרכיב מפורש של האופי; מתייחס.

(2) שימוש בחריקות ובזיופים — מרכיב מפורש; מתייחס.

(3) היעדר מנגנוני הגנה מפני הכיעור — קריסת המנגנונים היא לב האופי הזה; מתייחס.

(4) עיסוק בחרדה קיצונית, בטירוף ובכאוס — זו התוצאה שהאופי "נתן לה דרור", ולא רכיב מגדיר של האופי; לכן הצירוף אינו מתייחס אליו, ואותו

«נסמן».

המלכודת: התעלמות מהניסוח השלילי ובחירת מרכיב שכן שייך לאופי.

תשובה (3) נכונה. הנושא: מה משותף לכל קטעי המוזיקה שהושמעו בניסוי, לפי הפסקה האחרונה.

הכלי: הפסקה מציינת ש"הושמעו לנבדקים קטעים קצרים של מוזיקה מן התקופה הרומנטית" — כלומר כולם הולחנו באותה תקופה.

(1) היו בסגנון שהנבדקים היו רגילים לו — לא נאמר; נפסל.

(2) מצאו חן באותה מידה — הפוך: נמצאו הבדלים במידת החן שמצאו הקטעים; נפסל.

(4) הביעו שנאה, פחד או אכזריות — רק חלק מהקטעים נתפסו כמביעים רגשות אלה, לא כולם; נפסל.

(3) הולחנו באותה תקופה — כולם מן התקופה הרומנטית, כפי שנאמר במפורש.

המלכודת:

מסיח (4) המייחס לכל הקטעים תכונה שהתקיימה רק בחלקם. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: פירוש הביטוי "מִתאם הדוק בין הטוב לאהוב" (שורות 27-28).

הכלי: הפסקה מסבירה שקטעים שנתפסו כמביעים שנאה, פחד או אכזריות מצאו חן פחות מקטעים שדורגו בקצוות הנגדיים (ביטחון, אהבה, טוב-לב); כלומר ככל שקטע דורג קרוב יותר לקטבים החיוביים, כך מצא חן יותר.

(1) ככל שקטע דורג קרוב ל"טוב לב" כך דורג קרוב ל"אהבה" — זהו מתאם בין הסקלות לבין עצמן, לא בין "הטוב" ל"אהוב" (מידת החן); נפסל.

(3) ככל שקטע היה מכוער פחות מבחינה מוזיקלית כך מצא חן יותר — הניסוי עסק ברגש שהקטע מביע, לא ביופיו המוזיקלי; נפסל.

(4) ככל שהנבדקים נהנו יותר מקטע כך דיווחו שמצא חן בעיניהם — טאוטולוגי, "הנאה" ו"מציאת חן" חד הם, ואינו מבטא את המתאם בין הטוב לאהוב; נפסל.

(2) ככל שקטע דורג קרוב יותר ל"ביטחון", "אהבה" ו"טוב לב", כך מצא חן יותר בעיני הנבדקים — זהו בדיוק המתאם בין הקוטב ה"טוב" למידת ה"אהוב".

המלכודת:

מסיח (1) המתאר מתאם בין הסקלות ולא מול מידת החן. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא קריאת נתונים מטבלה והשוואה. אנחנו עוברים עיר-עיר ובודקים היכן היקף המכירות של מיכל גבוה משל אורית: $A$ — 150 מול 300 (מיכל נמוכה), $B$ — 450 מול 800 (נמוכה), $C$ — 600 מול 350 (גבוהה!), $D$ — 300 מול 700 (נמוכה), $E$ — 400 מול 100 (גבוהה!), $F$ — 400 מול 200 (גבוהה!). קיבלנו שלוש ערים ($C,E,F$).

מסיח (1) '1' ומסיח (2) '2' נובעים מספירה חלקית שמפספסת ערים;

מסיח (4) '4' נובע מהוספת עיר שבה מיכל דווקא נמוכה יותר (כמו $B$).

המלכודת: לבלבל בין העמודות. לכן נספור בדיוק שלוש ואת התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא דרך קצרה ביותר ברשת כבישים (מרחק מנהטן). נקבע צירים:

,

,

,

,

,

(ביחידות של 10 ק"מ). דרך קצרה ביותר מ-$A$ ל-$F$ מתקדמת רק ימינה ולמעלה, ולכן היא יכולה לעבור בשתי ערים רק אם אחת 'שולטת' בשנייה — כלומר שתי הקואורדינטות של האחת קטנות-שוות לשל השנייה.

נבדוק: $C(2,2)$ ו-$D(5,3)$ — $2\le 5$ וגם $2\le 3$, כן ניתן (המסלול $A\to C\to D\to F$). לעומת זאת מסיח (1) $B(5,1),C(2,2)$: כדי לעבור בשתיהן צריך גם להתקדם וגם לסגת — לא ניתן.

מסיח (2) $B(5,1),E(2,4)$ — אותה בעיה.

מסיח (4) $D(5,3),E(2,4)$ — לא ניתן.

המלכודת: לבדוק כל עיר בנפרד (כל אחת לבדה כן על דרך קצרה) במקום את שתיהן יחד. לכן את התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא הצלבה בין ימי ההגעה (מהתרשים) להיקף המכירות (מהטבלה). נבדוק כל מסיח: אורית ביום 3 הגיעה לעיר $D$, ושם היקף מכירותיה 700 — גדול מ-500, נכון!

מסיח (2): אורית ביום 4 בעיר $C$, שם 350 — לא.

מסיח (3): מיכל ביום 3 בעיר $B$, שם 450 — לא.

מסיח (4): מיכל ביום 4 בעיר $E$, שם 400 — לא.

המלכודת: להחליף בין ימי אורית לימי מיכל או לקרוא את העמודה הלא-נכונה בטבלה. רק (1) עומד בתנאי, ואותו

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא חישוב מרחק ועלות ברשת (עלות = מרחק בק"מ כפול 2). נחשב את מסלול מיכל יום-אחר-יום ($A\to C\to B\to E\to D\to F$) לפי הקואורדינטות: $A\to C$ מרחק 40 ק"מ (80 ש"ח), $C\to B$ — 40 ק"מ (80 ש"ח), $B\to E$ — 60 ק"מ (120 ש"ח), $E\to D$ — 40 ק"מ (80 ש"ח), $D\to F$ — 40 ק"מ (80 ש"ח). היום היחיד שבו עלות הנסיעה חורגת מ-80 השקלים הרגילים הוא היום שבו הגיעה מיכל לעיר $E$. שאר המסיחים ($B,C,D$) הם ערים שאליהן הגיעה בימים שעלותם 80 ש"ח בלבד.

המלכודת: הנתון בשאלה (110 ש"ח) אינו כפולה של 20 ולכן אינו אפשרי בפועל ברשת (כל מרחק הוא כפולה של 10 ק"מ, וכל עלות כפולה של 20); הכוונה היא ליום היקר/החריג היחיד — ההגעה ל-$E$. לכן את התשובה (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא ממוצע חשבוני על נתוני טבלה. מיכל בארבעת הימים הראשונים הגיעה לערים $A$ (יום 1), $C$ (יום 2), $B$ (יום 3), $E$ (יום 4). היקפי המכירות שלה שם:

, והממוצע

.

מסיח (1) '325' ומסיח (2) '375' מתקבלים מסכימת ערכים שגויים (למשל שימוש בעמודת אורית לחלק מהערים);

מסיח (4) '450' מתקבל מהכללת יום חמישי ($D$) או מהחלפת עיר.

המלכודת: להשתמש בימי אורית או בעמודת אורית. לכן את התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא היקף מלבן ויחסי הגדלה.

נסמן רוחב $w$, ולכן האורך $2w$. ההיקף המקורי

. לאחר ההגדלה: אורך

, רוחב

, והיקף חדש

. היחס

.

מסיח (1) '7' ומסיח (2) '8' מתקבלים מחיבור מקדמי ההגדלה (5+2) במקום חישוב היקף;

מסיח (3) '3' מתקבל מטעות בחישוב ההיקף המקורי.

המלכודת: להניח שההיקף גדל פי הממוצע או הסכום של מקדמי הצלעות. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זיהוי סדרה חשבונית. אם כל איבר (למעט הראשון) הוא הממוצע של שכניו, אז

, ומכאן

— כלומר ההפרש קבוע והסדרה חשבונית. ההפרש

, ולכן הסדרה $1,3,5,7,\dots$ והאיבר הרביעי הוא $7$.

מסיח (1) '6' ומסיח (3) '8' ומסיח (4) '9' מתקבלים מהנחת קפיצה לא-קבועה (למשל הכפלה או הפרש הולך וגדל).

המלכודת: לחפש חוק מסובך במקום לזהות שהתנאי 'ממוצע השכנים' שקול להפרש קבוע. לכן את התשובה (2)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הערכת ערכו של שורש ומיקומו על ציר. נעריך: $\sqrt{15}$ קרוב ל-

ומעט קטן ממנו, כך ש-$\sqrt{15}\approx 3.87$, ולכן $\frac{\sqrt{15}}{2}\approx 1.94$. ערך זה נמצא בין

ל-$2$, כלומר בקטע $B$. אפשר גם להעלות בריבוע:

, ומכיוון ש-

ו-

, הערך שלנו (שריבועו 3.75) בין $\frac{3}{2}$ ל-$2$.

מסיח (1) $A$ מתאים אילו הערך היה קטן מ-1.5;

מסיח (3) $C$ ומסיח (4) $D$ מתאימים לערכים גדולים מ-2.

המלכודת: לשכוח לחלק ב-2 ולמקם את $\sqrt{15}\approx 3.87$ עצמו. לכן את התשובה (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא בעיה מילולית עם שתי משוואות.

נסמן $b$ עטים כחולים ו-$r$ אדומים:

וגם

. נציב

:

, כלומר

, ומכאן $b=11$ (ו-$r=4$). בדיקה:

.

מסיח (2) '10' מתקבל מטעות חשבון קלה;

מסיח (3) '7' ומסיח (4) '6' מתקבלים מהחלפת תפקידי הכחול והאדום (למעשה 6 הוא אילו חיפשנו מספר קרוב אחר).

המלכודת: לפתור עבור העטים האדומים ולסמן את מספרם במקום הכחולים. לכן את התשובה (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא חישוב שטח באמצעות אמצעי צלעות. המשושה הכהה הוא המעוין כולו פחות שני משולשים קטנים הנחתכים בקדקודים $B$ ו-$D$ (השמאלי והימני). כל אחד מהמשולשים האלה נוצר משני אמצעי צלעות היוצאות מאותו קדקוד, ולכן הוא דומה למחצית המעוין ביחס $\frac{1}{2}$ ושטחו

ממשולש שהוא חצי מהמעוין. חצי מהמעוין הוא $16$, ולכן כל משולש קטן שטחו

. השטח הכהה

.

מסיח (4) '28' מתקבל מהחסרת משולש אחד בלבד;

מסיח (2) '20' ומסיח (1) '18' מתקבלים מהערכת שטחי המשולשים גדולים מדי.

המלכודת: לחשוב שכל משולש הוא רבע מהמעוין. לכן את התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא היסק מאי-שוויונים. מהנתון $z=2x$ ומ-$x<z$ נקבל $x<2x$, ומכאן $0<x$ — כלומר $x$ חיובי בהכרח. ומכיוון ש-$x<y<z$, גם $y$ וגם $z$ גדולים מ-$x>0$, ולכן חיוביים בהכרח. לעומת זאת $w<x$ יכול להיות שלילי (למשל $w=-1$), ולכן אינו חיובי בהכרח. סך הכול שלושה חיוביים בהכרח: $x,y,z$.

מסיח (2) '2' מפספס את $x$ עצמו;

מסיח (1) '1' סופר רק את $z$;

מסיח (4) '0' שגוי לגמרי.

המלכודת: לחשוב שרק $z$ (שהוא הגדול) חיובי, ולשכוח שהתנאי $z=2x$ כופה $x>0$. לכן את התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא שרשור אחוזים.

נסמן את משקל $A$ ב-100 (יחידות שרירותיות). אז

, ו-

. משמע

, $C=96$, $B=80$ — והכבדה ביותר היא $A$.

מסיח (2) $C$ טועה בכך שמניח ש-120% 'מנצח' את הירידה ל-80%;

מסיח (3) שגוי כי $A$ ($100$) ו-$C$ ($96$) אינן שוות;

מסיח (4) שגוי כי הנתונים מספיקים להשוואה מלאה.

המלכודת: לחשוב ש-'עלייה של 20% אחרי ירידה של 20% מחזירה למקור' — בפועל

. לכן את התשובה (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא זוויות היקפיות וקשתות במעגל.

נסמן את קשתות המעגל (בסדר $A,D,C,E,B$). טרפז חסום במעגל הוא שווה-שוקיים, ומקבילות חותכות קשתות שוות: מ-$AD\parallel BC$ נובע שקשת $AB$ שווה לקשת $DC$, ומ-$AB\parallel DE$ נובע שקשת $AD$ שווה לקשת $BE$. הזווית ההיקפית

נשענת על הקשת $AE$ (העוברת דרך $B$), ולכן קשת $AB+$קשת

. סכום כל הקשתות $360°$; בעזרת השוויונות נקבל שקשת

. הזווית המבוקשת $\angle EDC$ היקפית ונשענת על קשת $CE$, ולכן

.

מסיח (1) '50°' פשוט חוזר על הנתון;

מסיח (2) '60°' ומסיח (3) '70°' מתקבלים מחישוב חלקי של הקשתות.

המלכודת: להניח ש-

. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הכרח לוגי (עקרון שובך היונים) על סידור במעגל. מכיוון שיש לפחות גבר אחד ולפחות אישה אחת, כשנקיף את המעגל חייב להיות לפחות מקום אחד שבו המין 'מתחלף' בין שני שכנים — ולכן בהכרח יש שני אנשים היושבים זה לצד זה שאינם בני אותו המין. נבדוק מדוע השאר אינם הכרחיים: 'לצד; בני אותו המין' (מסיח 3) נשלל בסידור מתחלף $M,W,M,W,M,W$ שאין בו שני שכנים מאותו מין; 'מול; בני אותו המין' (מסיח 1) נשלל כשכל שלושת זוגות הנגדיים מעורבים; 'מול; שאינם בני' (מסיח 2) נשלל כשמסדרים כל זוג נגדי מאותו מין. רק טענה (4) נכונה בכל סידור.

המלכודת: לחפש הכרח בזוגות הנגדיים, בעוד שההכרח היחיד הוא בשכנים. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא בעיה מילולית עם המרות יחידות (ארגז

ביצים, חבילה $=12$). סך הביצים במחסן:

. לאחר הוצאת 100 נשארו $358$. נמיר חזרה:

, ו-

, כלומר 2 ארגזים, 5 חבילות ו-10 ביצים יחידות.

מסיח (2) '2 ארגזים, 5 חבילות ו-6' נותן $354$;

מסיח (4) '2 ארגזים, 6 חבילות ו-2' נותן $362$;

מסיח (1) נותן $218$.

המלכודת: לשכוח שחבילה מכילה 12 (ולא 10) ולטעות בהמרה. לכן את התשובה (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא מספר המחלקים של חזקה של ראשוני. המחלקים של $3^k$ הם בדיוק החזקות $3^0,3^1,3^2,\dots ,3^k$ — כלומר $k+1$ מחלקים שונים (מ-0 עד $k$). למשל עבור $k=4$: $x=81$, ומחלקיו $1,3,9,27,81$ — חמישה, שהם $4+1$.

מסיח (1) '$k$' שוכח את המחלק $1$ (או $x$ עצמו);

מסיח (3) '$3k$' מבלבל בין הבסיס למספר המחלקים;

מסיח (2) '$3^k-1$' חסר משמעות כאן.

המלכודת: לשכוח לספור את

. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא בעיית קצב עבודה. קצב חנן 20 עמ'/שעה; היחס בין הקצבים הוא $5:6$, ולכן קצב נורית

עמ'/שעה.

נסמן את מספר עמודי הספר $P$: זמן נורית

, וזמן חנן

. נחסר:

, כלומר

ו-

. מכאן

(וחנן:

).

מסיח (3) '12' מתקבל מהצבת היחס הפוך;

מסיח (2) '10' ומסיח (1) '6' מטעויות בקצב.

המלכודת: לחשב את זמן חנן במקום את $x$ (זמן נורית). לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא נפחי גופים. נפח החרוט $\frac{1}{3}\pi r^{2}h$. נפח הגליל

. היחס

, כלומר $1:24$.

מסיח (2) '$1:8$' מתקבל אם שוכחים את גורם ה-$\frac{1}{3}$ של החרוט;

מסיח (1) '$1:2$' ומסיח (3) '$1:12$' מתקבלים מהתעלמות מהכפלת הרדיוס (בריבוע!) או מהגובה.

המלכודת: לזכור ש-

ולא $2r^2$, ולא לשכוח את מקדם $\frac{1}{3}$ של החרוט. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא משפט פיתגורס פעמיים על מרובע עם שתי זוויות ישרות ואלכסון. האלכסון (המקווקו) מחלק את המרובע לשני משולשים ישרי-זווית. במשולש הראשון הניצבים הם שתי צלעות באורך $c$ (עם הזווית הישרה ביניהן), ולכן ריבוע האלכסון

. במשולש השני הניצבים הם $a$ ו-$b$ (עם הזווית הישרה ביניהם), ולכן ריבוע האלכסון $=a^2+b^2$. משוואת שני הביטויים:

. נציב $c=2a$:

, ומכאן

.

מסיח (3) '

' נכון היה רק אילו $a,b$ היו ניצבים של המשולש שהיתרו $c$ — אך כאן היתר הוא האלכסון, לא $c$; מסיחים (1) ו-(2) הם קשרים ליניאריים שאינם נובעים.

המלכודת: להחיל פיתגורס ישירות על $a,b,c$ בלי לזהות שהאלכסון המשותף הוא היתר בשני המשולשים. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הוצאת גורם משותף בעצרות. נוציא $19!$:

ו-

, ולכן

. שימו לב

, ולכן הביטוי שווה $19!\cdot 21^2$.

מסיח (3) '$19!\cdot 41$' מתקבל מחיבור שגוי ($1+20+20$ במקום $1+20+420$);

מסיח (2) '$3\cdot 20!$' מניח בטעות שכל שלושת האיברים שווים;

מסיח (1) '$60!$' הוא חיבור אסור של עצרות.

המלכודת: לחשב

ולא סתם 21. לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: חפיפת משולשים וזוויות צמודות. נתון ש-$ABC$ ו-$DEF$ חופפים, ולכן

. מכיוון ש-

ו-

עם הזווית הכלואה השווה, נקבל שהמשולשים $AKL$ ו-$DGH$ חופפים (צלע-זווית-צלע), ולכן

; זו בדיוק הזווית $\alpha$. הנקודות $D$, $G$, $E$ על ישר אחד, ולכן $\beta$ (הזווית $\angle HGE$) משלימה ל-$180^{\circ }$ את $\angle DGH$, כלומר

. נסכם:

.

נעבור על המסיחים:

(1) $\frac{1}{2}(180^{\circ }-\alpha )$ — טעות של חצי-זווית שאין לה בסיס כאן, נפסול.

(3) $3\alpha$ — מניח יחס קבוע בין הזוויות שאינו נתון, נפסול.

(4) 'אי אפשר לדעת' — מפתה כי $\alpha$ עצמו לא ידוע, אבל הסכום קבוע ואינו תלוי ב-$\alpha$, נפסול.

המלכודת: לחשוב שצריך למצוא את $\alpha$; לא צריך — הקשר הצמוד נותן את הסכום ישירות. את התשובה הנכונה, $180^{\circ }$,

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: שורש ריבועי ותנאי הצבה. נתון

, כלומר

. נעלה בריבוע (מותר, כי אגף ימין $a\ge 0$ בהכרח):

, ומכאן

, כלומר $b=0$.

נעבור על המסיחים:

(1) $a=0$ — $a$ יכול להיות חיובי, אז זה לא בהכרח, נפסול.

(3) $a=b$ — יתקיים רק אם

, לא בהכרח, נפסול.

(4) $-a=b$ — מתקיים רק באפס, נפסול.

המלכודת: לשכוח שהעלאה בריבוע דורשת $a\ge 0$, ולפספס שהתוצאה

מכריחה דווקא את $b$. את $b=0$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: שברים וחלקים משלם. הפשטידה חולקה ל-4 פרוסות שוות, כך שכל פרוסה גדולה היא $\frac{1}{4}$. אחת מהן חולקה ל-6, אז כל פרוסה קטנה היא

. יוסי אכל פרוסה גדולה אחת ושתי קטנות:

.

נעבור על המסיחים:

(1) $\frac{5}{12}$ — מתקבל אם סופרים לא נכון את גודל הפרוסה הקטנה, נפסול.

(2) $\frac{1}{2}$ — גדול מדי, נפסול.

(4) $\frac{1}{4}$ — מתעלם מהפרוסות הקטנות, נפסול.

המלכודת: לחשב את הפרוסה הקטנה כ-$\frac{1}{6}$ מהשלם במקום $\frac{1}{6}$ מפרוסה. את $\frac{1}{3}$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: חוקי חזקות. במכפלת חזקות בעלות אותו בסיס מחברים מעריכים:

.

נעבור על המסיחים:

(1) $0$ — טעות של חיסור המעריכים, נפסול.

(2) $2x$ — בלבול בין חיבור מעריכים לכפל הבסיס, נפסול.

(3) $x^y$ — משאיר $y$ בטעות, נפסול.

המלכודת: לכפול מעריכים במקום לחברם. את $x^2$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: הסתברות דו-שלבית עם בחירת שק. קודם בוחרים שק (הסתברות $\frac{1}{2}$ לכל שק), ואז כדור. רק בשק הראשון יש לבנים:

. לכן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $\frac{2}{5}$ — מתעלם משלב בחירת השק, נפסול.

(3) $\frac{3}{20}$ ו-(4) $\frac{7}{20}$ — מערבבים את הכדורים משני השקים למאגר אחד של 20, נפסול.

המלכודת: לאחד את 20 הכדורים ולחשב $\frac{4}{20}$ — הבחירה היא של שק ואז כדור. את $\frac{1}{5}$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מספר הופכי ומשוואה ריבועית. אנחנו מחפשים $x$ המקיים

. נכפול ב-$x$ (מותר כי $x\ne 0$):

, ומכאן $x=1$ או $x=-1$ — שני מספרים.

נעבור על המסיחים:

(1) אפס — שוכח פתרונות, נפסול.

(3) שלושה — סופר גם $0$ בטעות, אך ל-$0$ אין הופכי, נפסול.

(4) אינסוף — טעות של 'כל מספר', נפסול.

המלכודת: לשכוח את הפתרון השלילי $x=-1$. את 'שניים'

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: היגיון והתפשטות מידע בשרשרת. הסוד עובר רק בין ילדים ממשפחות שונות, כל ילד מוסר לכל היותר לילד אחד, ורק למי שאינו יודע. כדי שכל 5 הילדים יֵדעו החל מילד כהן יחיד, המסירה חייבת להיות שרשרת מתחלפת בין המשפחות: כהן→לוי→כהן→לוי→כהן. בשרשרת של 5 ילדים המתחילה בכהן יש 3 ילדי כהן ו-2 ילדי לוי.

נעבור על המסיחים:

(1) $1$ — שרשרת קצרה מדי, לא תגיע לכולם, נפסול.

(3) $3$ ו-(4) $4$ — יחייבו יותר מדי מסירות מאותה משפחה או שני מקבלים לאותו מוסר, בניגוד ל'אחד לכל היותר', נפסול.

המלכודת: להתעלם מהמגבלה שכל ילד מוסר לאחד בלבד, ולכן המבנה הוא שרשרת ולא עץ מסתעף. את $2$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: פעולה מוגדרת עם ערך מוחלט. נציב לפי ההגדרה

. עבור $x=1$:

. עבור

:

. לכן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $2$ — רק $◊(1)$, שוכח להחסיר, נפסול.

(3) $0$ — טעות בסימני הערך המוחלט, נפסול.

(4) $\frac{1}{2}$ — מחשב $◊\left(\frac{1}{2}\right)$ שגוי, נפסול.

המלכודת: לטעות בסימן בתוך $\left|-\frac{1}{2}\right|$ ולקבל ערך שלילי. את $1$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מעגל במערכת צירים ומרחק בין נקודות. נקודה נמצאת על היקף המעגל אם מרחקהּ מהמרכז $(2,1)$ שווה לרדיוס $1$. נבדוק את המסיחים לפי נוסחת המרחק:

(1) $(0,1)$:

, נפסול.

(3) $(3,2)$:

, נפסול.

(4) $(1,0)$:

, נפסול.

(2) $(2,0)$:

— בדיוק הרדיוס.

המלכודת: לבלבל בין סדר הקואורדינטות של המרכז $(2,1)$; שומרים על $x$ ואז $y$. את $(2,0)$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: קריאת טווחים מתרשים ואילוצים. מהתרשים, ציון במבחן $A$ הוא בטווח $[60,100]$ וציון במבחן $B$ בטווח $[50,85]$. נתון

. נבדוק כל מסיח בתור ציון $B$:

(1) $50$ → $A=45$, מתחת ל-$60$, לא ייתכן, נפסול.

(2) $60$ → $A=55$, שוב מתחת ל-$60$, נפסול.

(4) $95$ → מעל $85$ (מחוץ לטווח $B$), נפסול.

(3) $75$ → $A=70$, בתוך $[60,100]$, ו-$75$ בתוך $[50,85]$ — תקין.

המלכודת: לבדוק רק את טווח $B$ ולשכוח שגם

חייב להיות בטווחו. את $75$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: פרשנות תרשים ו'לא בהכרח'. על הדף נכתבים כל הציונים שהתקבלו בפועל. הערכים הוודאיים הם קצות הטווח וציוני ארבעת התלמידים המסומנים; הממוצע (עיגול שחור) אינו בהכרח ציון שקיבל מישהו.

נבדוק:

(1) $50$ — קצה טווח $B$, ודאי נכתב, נפסול.

(2) $55$ — ציון אורנה במבחן $B$, ודאי, נפסול.

(4) $100$ — קצה טווח $A$, ודאי, נפסול.

(3) $90$ — זהו הממוצע של מבחן $A$, ואין ודאות שתלמיד כלשהו קיבל בדיוק $90$, לכן 'לא בהכרח כתוב'.

המלכודת: להתייחס לממוצע כאילו הוא ציון של תלמיד. את $90$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: ממוצע וערכי קיצון בטווח. ממוצע ציוני אורנה ($95$) וגלי ($80$) במבחן $A$ הוא

. לשני התלמידים ממוצע זהה, כלומר סכום ציוניהם

. כדי שאחד יקבל את הציון הנמוך ביותר, השני יקבל את המרבי האפשרי במבחן $A$, שהוא $100$. לכן המינימום הוא

.

נעבור על המסיחים:

(1) $60$ ו-(2) $70$ — נמוכים מדי; הם ידרשו שהשני יקבל מעל $100$, בלתי אפשרי, נפסול.

(4) $85$ — אינו המינימום, נפסול.

המלכודת: לשכוח שהתקרה במבחן $A$ היא $100$ ולכן היא שקובעת את הרצפה של השני. את $75$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: טווח של ממוצע שני ערכים. ציון דניאלה במבחן $A$ בטווח $[60,100]$ ובמבחן $B$ בטווח $[50,85]$. הממוצע $\frac{A+B}{2}$ מינימלי כששניהם מינימליים:

, ומקסימלי כששניהם מקסימליים:

. לכן הטווח המדויק הוא $[55,92.5]$.

נעבור על המסיחים:

(1) $[60,85]$ — גבולות לא נכונים, נפסול.

(2) $[70,90]$ — צר מדי, נפסול.

(3) $[50,85]$ — מתחיל נמוך מדי ומסתיים נמוך מדי, נפסול.

(4) $[55,92.5]$ — מתאים בדיוק.

המלכודת: לחשב ממוצע של הטווחים כאילו הם מספרים, במקום לצרף את הקצוות המתאימים. את התרשים $[55,92.5]$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: מעגל, קוטר ותנועה. לאחר דקה כל אחד עבר $r$ מטרים. שי רץ על הקוטר

, ולכן לאחר $r$ מטרים הוא בדיוק במרכז המעגל $O$. דורית רצה על הקשת אורך $r$; מאחר שהרדיוס הוא $r$, היא עדיין נמצאת על היקף המעגל, כלומר במרחק $r$ מהמרכז. לכן המרחק בין שי (במרכז) לדורית (על ההיקף) שווה לרדיוס — $r$.

נעבור על המסיחים:

(2) $\frac{\pi }{2}r$ — מבלבל אורך קשת עם מרחק ישר, נפסול.

(3) $\sqrt{3}r$ — מניח משולש מיוחד שאינו כאן, נפסול.

(4) $\frac{1}{\pi }r$ — טעות ממדים, נפסול.

המלכודת: לנסות לחשב את זווית הקשת; מיותר — ברגע ששי במרכז, כל נקודה על ההיקף במרחק $r$. את $r$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: חלוקת ניקוד ובעיה מילולית.

נסמן ניקוד שאלה קטנה $s$ וגדולה $L$. סך הניקוד

, כלומר

, ונתון $s<L$. מירב לא ענתה על שאלה אחת וקיבלה מלוא הניקוד על השאר, לכן הניקוד שאבד שווה לניקוד השאלה שדילגה:

. אם דילגה על שאלה גדולה היה $L=8$ ואז $s=17$, בסתירה ל-$s<L$; לכן דילגה על שאלה קטנה: $s=8$, ומכאן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $8$ — זהו ניקוד השאלה הקטנה (או הנחה שדילגה על גדולה), נפסול.

(2) $12$ ו-(3) $13$ — אינם עולים בקנה אחד עם

והאילוץ, נפסול.

המלכודת: להניח שהשאלה שדולגה היא גדולה ולקבל $L=8$. את $17$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: דלתון, מעוין ושטחים. אלכסון $AC$ הוא ציר הסימטריה, ו-$BD$ ניצב לו ונחצה על ידו; נסמן ב-$M$ את חיתוך האלכסונים. במעוין $ABED$ האלכסונים $AE$ ו-$BD$ חוצים זה את זה, ולכן $M$ הוא גם אמצע $AE$, כלומר

. המרובע כולו מתפרק ל-$ABED$ ול-$BCDE$, ולכן שטח הדלתון שווה לסכומם; בגלל שנתון ששטח המעוין שווה לשטח האפור, שטח הדלתון כפול משטח המעוין.

נסמן $AM=m$, $MC=c$, $BM=q$. שטח הדלתון $q(m+c)$ ושטח המעוין

. מהתנאי

נקבל

, כלומר $c=3m$. לכן

,

, ו-

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $2$ — היחס $AC:AE$ ולא $EC:AE$, נפסול.

(3) $\sqrt{2}$ — הנחת אלכסון של ריבוע ללא בסיס, נפסול.

(4) $1.5$ — טעות בהצבת היחס בין השטחים, נפסול.

המלכודת: לבלבל בין $EC$ ל-$AC$. את $1$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: אי-שוויונות והעלאה בריבוע. מהנתון $3<y<6$ ו-$-1<x<1$ נובע $2<y+x<7$. כל הביטוי $y+x$ חיובי, ולכן העלאה בריבוע שומרת על הסדר: $4<(y+x{)}^2<49$, כלומר $4<z<49$.

נעבור על המסיחים:

(2) $2<z<36$ — הגבולות שגויים; ייתכן $z$ קרוב ל-$49$, נפסול.

(3) $y^2<z$ — לא בהכרח, כי $x$ יכול להיות שלילי ולהקטין את $z$ מתחת ל-$y^2$, נפסול.

(4) $z<y^2+x^2$ — סותר את

כאשר $2xy>0$, לא בהכרח, נפסול.

המלכודת: לרבע גבולות בלי לוודא שכל הביטוי חיובי לפני שמרבעים. את $4<z<49$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: נפחים ומילוי תיבה. נפח התיבה

סמ"ק. שלוש קוביות בעלות מקצוע $10$ תופסות

סמ"ק (שכבה יחידה בגובה $10$, שלושה מתוך ארבעה ריבועי $10\times 10$ בבסיס). הנפח שנותר הוא

סמ"ק. כל קובייה של אבי היא

סמ"ק, ולכן מספרן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $2$ ו-(4) $4$ — מזלזלים בכמה קוביות קטנות נכנסות בחלל, נפסול.

(3) $16$ — כפל יתר, מחשב כפליים מהנפח הפנוי, נפסול.

המלכודת: לחשב לפי הנפח הכולל ולא לפי החלל שנותר לאחר הקוביות הגדולות. את $8$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: חלוקה ותכונות מספרים שלמים. בכל קבוצה $b$ ילדים עם מספר בנים שווה למספר בנות, לכן $b$ זוגי ומספר הבנים בקבוצה הוא $\frac{b}{2}$. מספר הקבוצות $\frac{a}{b}$ שלם.

נסמן $b=2k$ ומספר הקבוצות $g$, אז

. נבדוק מי מהביטויים שלם בהכרח:

(1)

— שלם תמיד, מתאים.

(2)

— לא בהכרח שלם, נפסול.

(3)

— לא בהכרח, נפסול.

(4)

— לא בהכרח, נפסול.

המלכודת: להסתפק בכך ש-$a$ ו-$b$ שלמים, בלי לנצל ש-$b$ זוגי ו-$a$ מתחלק ב-$b$. את $\frac{ab}{4}$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: אחוזים ומשוואה. $60\%$ מ-$40\%$ של $w$ הם

. נתון שהם קטנים ב-$19$ מ-$w$:

. נבודד:

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $43$, (2) $38$, (3) $31$ — מתקבלים מהצבת אחוז שגוי או מחיבור במקום חיסור, נפסול.

המלכודת: לחשב

במקום

. את $25$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: מבנה תחבירי של זוג-זיקה (correlative). המשפט מציב שתי מטרות חלופיות לשירת הציפורים: "to attract... or to scare". המילה שלפני הצמד חייבת להשתלב עם ה-or ההמשכי.

נעבור על המסיחים:

(1) almost — תואר-הגבלה, אינו יוצר מבנה עם or;

(3) otherwise — "אחרת/במקום זאת", אינו נדבק ל-or ואינו הגיוני כאן;

(4) unless — "אלא אם", פותח תנאי ולא חלופה;

(2) either — משלים במדויק את ה-or בצמד הקבוע either...or ("או... או").

המלכודת: לחפש מילה לפי משמעות רופפת ולהתעלם מהסימן התחבירי (or) שכובל את הבחירה. נקרא, נזהה את ה-or, ו«נסמן» את (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא: אוצר-מילים בתוך ניב קבוע. הצירוף "by profession" פירושו "על-פי מקצועו", והמשפט קובע שקונאן דויל היה רופא במקצועו. נעבור על המסיחים, שכולם דומים צלילית ל-profession (מלכודת הטעיה פונטית):

(1) provision — "אספקה/סעיף", אינו יוצר ניב עם by;

(2) procession — "תהלוכה", לא הגיוני;

(3) promotion — "קידום", "by promotion" אינו הביטוי המבוקש ואינו מוסר "במקצועו";

(4) profession — "מקצוע", משלים את הניב "by profession".

המלכודת: ארבע מילים חורזות; ההבחנה היא סמנטית-ניבית ולא צלילית.

«נסמן» את (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא: היגיון של ניגוד בתוך המשפט. המבנה "not... completely, but rather..." מלמד שאין דובר בעצירה מוחלטת אלא בירידה חלקית ביכולת התפקוד. נחפש פועל שמשמעו "פחת".

נעבור על המסיחים:

(1) assimilated — "הטמיע/נטמע", לא רלוונטי ליכולת;

(2) subscribed — "נרשם/מנוי", חסר-משמעות בהקשר;

(4) proclaimed — "הכריז", אינו מתאר ירידה;

(3) diminished — "פחת/נחלש", בדיוק הניגוד המתון ל"עצר לחלוטין".

המלכודת: לבחור פועל "רפואי"-נשמע; המפתח הוא הקוטביות שהמבנה but rather מכתיב.

«נסמן» את (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא: מבנה טווח מנוגד "range from ___ to elaborate". שני קצות הסקאלה חייבים להיות מנוגדים; מול "elaborate" (מפואר) דרוש תואר של פשטות/צניעות.

נעבור על המסיחים:

(1) previous — "קודם", יחס-זמן ולא דרגת-פאר;

(2) hesitant — "מהסס", לא חל על קברים;

(4) capable — "מוכשר", לא הגיוני לקבר;

(3) modest — "צנוע/פשוט", הקוטב ההפוך ל-elaborate.

המלכודת: להתעלם מהקוטביות ש-"from... to..." דורש. נזהה את הניגוד ו«נסמן» את (3).

תשובה (2) נכונה. הנושא: קולוקציה (צירוף-פועל+מילת-יחס). המשפט אומר שמונה השתמש במשיכות-מכחול נקודתיות שלימים "נקשרו" לאסכולה הפוינטיליסטית. הצירוף התקני הוא "associated with" (מזוהה/מקושר עם).

נעבור על המסיחים:

(1) surrounded by — "מוקף ב", פיזי ולא הגיוני למשיכות-מכחול;

(3) occupied by — "תפוס/מאוכלס ב", לא מתאים;

(4) dependent on — "תלוי ב", משנה משמעות ואינו הקולוקציה;

(2) associated with — הצירוף הנכון והמשמעות המבוקשת.

המלכודת: כל האפשרויות הן פועל+מילת-יחס "חוקיים" באנגלית, אך רק אחת יוצרת את הקשר הסמנטי הנדרש.

«נסמן» את (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר-מילים בשדה סמנטי (בלשנות). המשפט מונה רכיבי-שפה: עשרים עיצורים (consonants) ומולם ההשלמה הטבעית היא תנועות.

נעבור על המסיחים:

(1) margins — "שוליים", אינו רכיב-שפה;

(3) formats — "פורמטים", לא רלוונטי למבנה צלילי;

(4) scales — "סולמות/קשקשים", לא בהקשר בלשני;

(2) vowels — "תנועות", הצמד הישיר ל-consonants.

המלכודת: כל המסיחים שמות-עצם מוכרים, אך רק vowels משתייך לשדה של עיצורים.

«נסמן» את (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר-מילים בהקשר של יחסים בין-מדינתיים. דיג בלתי-חוקי במים הריבוניים של יריבה יוצר מתח/חיכוך בין שתי הבירות.

נעבור על המסיחים:

(1) eminence — "רוממות/מעמד", חיובי ולא מתאים למחלוקת;

(3) heresy — "כפירה", הקשר דתי, לא רלוונטי;

(4) coherence — "לכידות", דווקא הפוך ממתח;

(2) friction — "חיכוך/מתיחות", בדיוק התוצאה הצפויה של הפרת-ריבונות.

המלכודת: coherence מפתה כמילה "יחסית", אך היא הופכת את הכוונה.

«נסמן» את (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא: אוצר-מילים בהקשר של פעולה מכוונת. כדי להיכנס למוסד לחולי-נפש, העיתונאית "העמידה פני" משוגעת. הפועל הנדרש הוא "זייף/העמיד פני".

נעבור על המסיחים:

(1) redeemed — "גאל/פדה", לא מתאים ל-insanity;

(2) trampled — "רמס", פיזי ולא הגיוני;

(3) pruned — "גיזם", לא רלוונטי;

(4) feigned — "העמיד פני/העמיד מצג-שווא", בדיוק פעולת ההסוואה שאיפשרה כניסה.

המלכודת: הצורך להסיק שהכניסה חייבה מצג-שווא ולכן הפועל הוא זיוף.

«נסמן» את (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא: ניסוח-מחדש נאמן. הרעיון המקורי: טקט = היכולת להביע עמדה ("making a point") מבלי לייצר אויב. נחפש ניסוח ששומר בדיוק על שני הרכיבים — הבעת-דעה + אי-פגיעה.

נעבור על המסיחים:

(1) עוסק בדוברים מתוך כעס ובעשיית אויבים — משמיט את הבעת-הדעה ומהפך את הזווית;

(2) מדבר על התמודדות עם יריב באמצעות היגיון ולא כעס — מוסיף "היגיון" שאינו במקור;

(3) הופך טקט ל"התחמקות מאמת" — סילוף שלילי של הכוונה;

(4) "דיבור דיפלומטי מאפשר להביע דעה בלי לפגוע באחרים" — שיקוף מדויק של שני הרכיבים.

המלכודת: מסיחים שמחליפים "הבעת-דעה" ב"התמודדות עם יריב" או ב"הימנעות מאמת".

«נסמן» את (4).

תשובה (2) נכונה. הנושא: שימור של יחס-ויתור ("notwithstanding" = למרות). המקור: על-אף גינוי הכנסייה, הדונטיזם פרח במאה הרביעית והחמישית. שני רכיבי-מפתח: (א) גינוי הכנסייה; (ב) פריחה — ושניהם בו-זמנית (למרות הגינוי, פרח).

נעבור על המסיחים:

(1) "היו פעילים בעיקר" — מחליף "פרח" ב"פעילים" ומשמיט לגמרי את הגינוי והוויתור;

(3) "נדחו לאחר-מכן ע\"י הכנסייה" — הופך את סדר-הזמן: כאילו הדחייה באה אחרי, לא במקביל;

(4) "תקופה של אי-ודאות... נרדפו" — ממיר "פריחה" ב"אי-ודאות", היפוך המשמעות;

(2) "שגשג... למרות שגונה ע\"י הכנסייה" — שומר גם על הגינוי, גם על הפריחה, וגם על יחס-הוויתור.

«נסמן» את (2).

תשובה (1) נכונה. הנושא: שימור של רשימת-סיבות מצטברת. המקור מייחס את הפופולריות לשילוב שלושה גורמים: גילה המתקדם, תיאוריה המקסימים של חיי-הכפר, וההתלהבות הלאומית מאמנות-עם. נחפש ניסוח שמונה את שלושת הגורמים כמובילים לפופולריות.

נעבור על המסיחים:

(2) קובע שהפכה פופולרית "רק אחרי" שהציבור למד להעריך אמנות-עם — מוסיף תנאי-זמן ומצמצם לשלושה גורמים לאחד;

(3) מוסיף טענה שלא במקור ("מעולם לא נחשבה אמנית גדולה") ומשמיט את גורם אמנות-העם;

(4) הופך ל"ירידה" בפופולריות ול"התעניינות פוחתת" — היפוך גמור;

(1) מונה במדויק את שלושת הגורמים כמובילים לפופולריות גבוהה.

המלכודת: מסיחים ששומרים על מילים דומות אך מהפכים כיוון (עלייה↔ירידה) או מוסיפים סייג.

«נסמן» את (1).

תשובה (3) נכונה. הנושא: פענוח ביטוי-מפתח "emotional restraint" (ריסון רגשי). המשמעות: הרגש אינו מובע בגלוי בשיריה. נחפש ניסוח שאומר בדיוק זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) "רוב האנשים מתרגשים משיריה" — עוסק בתגובת-הקוראים, לא בסגנון, ואף מרמז על עוצמה רגשית;

(2) "רגשות אנוש הם הנושא המרכזי" — הופך את הריסון להפוכו: הבלטת רגש;

(4) "שיריה מתארים חוויות אישיות" — טענה שאינה נובעת מ"ריסון רגשי";

(3) "הבעה גלויה של רגש אינה ניכרת בשירתה" — פרפרזה מדויקת של ריסון רגשי.

המלכודת:

(2) מפתה כי הוא מזכיר "רגשות", אך הוא מהפך את הכוונה.

«נסמן» את (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא: מטרה כללית של הקטע. הקטע כולו מוקדש לעבודת מפצחי-הצפנים בבלצ'לי פארק ולתרומתם למאמץ-המלחמה הבריטי — פתיחה על "קרב" שאינו בשדה-הקרב, המרוץ הלילי מול האניגמה, ואלפי העובדים שקיצרו את המלחמה.

נעבור על המסיחים:

(1) "לדון בקרבות המפורסמים של מלחה\"ע II" — הקטע דן בפעילות אחת בלבד, לא בסקירת קרבות;

(2) "להסביר את תפקיד האניגמה" — האניגמה היא רק פרט; המוקד הוא הפיצוח הבריטי;

(4) "לתאר כיצד נאסף מידע צבאי" — צר ומכני מדי מול תמונת-העל;

(3) "להציג חלק חשוב במאמץ-המלחמה הבריטי" — לוכד בדיוק את יריעת הקטע.

המלכודת: מסיחים שמצביעים על פרט אמיתי מהקטע (האניגמה, איסוף-מידע) ומעלים אותו לדרגת "מטרה כללית".

«נסמן» את (3).

תשובה (2) נכונה. הנושא: אחזור-פרט מהפסקה הראשונה. הטקסט אומר: הגרמנים האמינו שהצפנים "were impossible to decrypt" ובכך "they were gravely mistaken". הטעות החמורה היא אפוא ההנחה שהצופן אינו ניתן לפיצוח.

נעבור על המסיחים:

(1) "חשבו שבריטניה לא תילחם" — לא נאמר כלל;

(3) "לא אספו מספיק מידע על בריטניה" — אינו מופיע בפסקה;

(4) "השתמשו במכונה מורכבת מדי" — המורכבות מתוארת כעובדה, לא כטעות;

(2) "חשבו שהצפנים שלהם לא ניתנים לפיצוח" — בדיוק ה"gravely mistaken" של הטקסט.

המלכודת:

(4) מנצל את המילה "complex" מהטקסט, אך המורכבות אינה ה"טעות".

«נסמן» את (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא: מטרת הפסקה השנייה. הפסקה מדגישה שהצופן אופס כל 24 שעות, ולכן הצוות היה ב"race against time" מדי לילה — כלומר היא מציגה את האתגר המרכזי שעמד בפני המפצחים.

נעבור על המסיחים:

(1) "כיצד נוצרו צפני האניגמה" — לא נושא הפסקה;

(2) "כיצד מפצחים צופן" — הפסקה אינה מדריך-פיצוח;

(3) "חשיבות צוות בלצ'לי" — נושא של הפסקה השלישית, לא השנייה;

(4) "להציג את האתגר המרכזי שעמד בפני המפצחים" — בדיוק תוכן הפסקה (המרוץ מול אתחול-הצופן היומי).

המלכודת:

(3) נכון לקטע כולו אך לא לפסקה זו.

«נסמן» את (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא: קשר-סיבה מפורש בפסקה. הטקסט: "Because the Enigma's code was reset every twenty-four hours" הצוות היה במרוץ נגד הזמן — כלומר הסיבה היא שינוי הצופן על בסיס קבוע (כל 24 שעות).

נעבור על המסיחים:

(1) "לא ידעו לפצח את הצופן" — סותר את הטקסט, שקובע שידעו לפצח;

(2) "ציפו למתקפה גרמנית בכל רגע" — לא נאמר;

(4) "לא ידעו לאפס את מכונת האניגמה" — הגרמנים איפסו, לא המפצחים; המידע מסולף;

(3) "הצופן שוּנה על בסיס קבוע" — שיקוף ישיר של "reset every twenty-four hours".

המלכודת:

(1) מפתה, אך הפסקה מדגישה ש"knowing how... is no guarantee" — הם כן ידעו.

«נסמן» את (3).

תשובה (4) נכונה. הנושא: אחזור-פרט מהפסקה האחרונה, בייחוד הטענה המיוחסת ל"היסטוריונים". הטקסט: "Some historians maintain that they shortened the war by as much as two years" — כלומר ההיסטוריונים סוברים שהמפצחים סייעו לסיים את המלחמה מוקדם יותר.

נעבור על המסיחים:

(1) "היו מתמטיקאים מצטיינים" — נכון שחלקם היו, אך זו אינה טענת ההיסטוריונים בפסקה, וגם גויסו לא-מתמטיקאים רבים;

(2) "פיתחו אסטרטגיות לצבא הבריטי" — לא נאמר;

(3) "תיכננו שיטה חדשה לפענוח" — אינו מופיע;

(4) "סייעו לסיים את מלחה\"ע II מוקדם יותר" — פרפרזה ישירה של "shortened the war by... two years".

המלכודת:

(1) עובדה נכונה מהקטע אך מיוחסת לגורם הלא-נכון (לא זו טענת ההיסטוריונים).

«נסמן» את (4).

תשובה (1) נכונה. הנושא: כותרת הולמת — עליה לכסות את מוקד הקטע כולו. הקטע שואל כיצד ניווטו הוויקינגים, מציג את השערת אבן-השמש (sunstone), ומסיים בכך שההשערה טרם הוכחה — לכן סימן-השאלה בכותרת קולע.

נעבור על המסיחים:

(2) "מסעות הוויקינגים: מסקנדינביה לגרינלנד" — היעדים הם רק פרט-רקע, לא הנושא;

(3) "הסאגות האיסלנדיות: תיעוד מסעות" — הסאגות הן מקור-מידע ולא לב-הקטע;

(4) "אבן-איסלנד: התגלית הגדולה של הוויקינגים" — טענה ודאית ומוגזמת שהטקסט דווקא מסייג ("might have");

(1) "אבני-שמש: המפתח לניווט הוויקינגים?" — לוכד את השאלה המרכזית ואת אי-הוודאות בסימן-השאלה.

המלכודת:

(4) נשמע מרשים אך סותר את סיוג הקטע.

«נסמן» את (1).

תשובה (3) נכונה. הנושא: שאלת-שלילה ("is not made") — נחפש את הטענה שאינה נתמכת בפסקה הראשונה. נעבור על ארבע האפשרויות מול הטקסט:

(1) "הפליגו מרחקים גדולים" — נאמר: "sailed thousands of kilometers... all the way to Greenland", מופיע;

(2) "הפליגו לעיתים קרובות במזג-אוויר רע" — נתמך: "the stormy weather typical of the regions through which they sailed", מופיע;

(4) "לא הייתה להם גישה למצפנים מגנטיים" — נאמר: "had none of these tools", כשה-tools כוללים מצפנים מגנטיים, מופיע;

(3) "לא ידעו לנווט לפי השמש והכוכבים" — הטקסט אינו אומר שלא ידעו; הוא אומר שהתצפיות הישירות היו בלתי-אפשריות בסערה — מגבלת-תנאים, לא היעדר-ידע. לכן זו הטענה שאינה נעשית.

המלכודת: לבלבל בין "לא יכלו לצפות בסערה" (מה שנאמר) לבין "לא ידעו לנווט" (מה שלא נאמר).

«נסמן» את (3).

תשובה (4) נכונה. הנושא: שאלת-שלילה על הפסקה השלישית. נעבור על האפשרויות מול הטקסט:

(1) "קרן אור העוברת דרכה מתפצלת לשתיים" — נאמר: "it is split into two separate rays", מופיע;

(2) "לוויקינגים הייתה גישה אליה" — נאמר: "would have been readily available to the Vikings", מופיע;

(3) "היא סוג של גביש טבעי" — נאמר: "natural crystals like Iceland spar", מופיע;

(4) "היא התגלתה במחצית השנייה של המאה ה-20" — הטקסט אומר שבמחצית השנייה של המאה ה-20 חוקרים "suggested" את ההשערה על אבן-השמש; הוא אינו אומר שהגביש עצמו התגלה אז. לכן זו הטענה שאינה נעשית.

המלכודת: להחליף את מועד ה"השערה המדעית" במועד "תגלית הגביש".

«נסמן» את (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא: שחזור רצף-פעולה מהפסקה השלישית. לפי הטקסט: האור מתפצל לשתי קרניים (אחת בהירה מהשנייה); כשמסובבים את הגביש בהירותן היחסית משתנה; וכשהקרניים בהירות באותה מידה — הגביש מיושר אל השמש. הרצף הנכון: מרימים את הגביש → רואים שתי קרניים → מסובבים עד ששתיהן שוות-בהירות.

נעבור על המסיחים:

(1) "עד ששתי הקרניים הופכות לאחת" — הטקסט מדבר על השוואת בהירות, לא על מיזוג לקרן אחת;

(2) "מסובב עד שרואה קרן... ממתין עד שתתבהר" — אינו תואם את מנגנון שוויון-הבהירות;

(4) "מסובב עד ששתי הקרניים נעלמות" — סותר: הסימן הוא שוויון, לא היעלמות;

(3) "מרים → רואה שתי קרניים → מסובב עד שקרן אחת בהירה כמו האחרת" — בדיוק "when the beams are equally bright... aligned with the sun".

המלכודת: מסיחים שמחליפים "שוויון-בהירות" ב"מיזוג" או "היעלמות".

«נסמן» את (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא: מטרת הפסקה האחרונה. הפסקה מציינת שאף שההשערה התקבלה יפה, ארכיאולוגים טרם מצאו אבן-איסלנד בשברי-ספינות ויקינגיות, ולכן "the theory remains merely that" — תיאור של מה שאולי עשו, לא של מה שעשו. כלומר מטרתה לטעון שאין הוכחה שאבן-איסלנד היא אבן-השמש.

נעבור על המסיחים:

(1) "לתאר מה מצאו ארכיאולוגים" — הפסקה מדגישה שלא מצאו, לא מה מצאו;

(2) "לדון במחקר שההשערה עוררה" — פרט-משנה; המוקד הוא היעדר-ההוכחה;

(4) "לרמז שלוויקינגים היו כלֵי-ניווט אחרים" — אינו נטען;

(3) "לטעון שאין הוכחה שאבן-איסלנד שימשה כאבן-השמש" — בדיוק מסקנת הפסקה.

המלכודת:

(2) נשען על מילה מהטקסט ("research/hypothesis") אך מפספס את עמדת-הכותב המסייגת.

«נסמן» את (3).

תשובה (1) נכונה. הנושא: השלמת משפט מבוססת אוצר מילים. המשפט אומר שהצעד הראשון בהתמודדות בונה עם בעיה הוא ה_____ בכך שהיא קיימת. אנחנו מחפשים פועל שמשמעו 'להכיר / להודות'.

נעבור על המסיחים:

(2) fantasizing = לפנטז — לדמיין שבעיה קיימת אינו צעד בונה, אלא בריחה מהמציאות; פסול.

(3) requiring = לדרוש — 'לדרוש שהבעיה קיימת' חסר היגיון, איננו דורשים עובדה.

(4) connecting = לחבר — אינו מתלכד תחבירית ('לחבר שהיא קיימת'). לעומתם, (1) acknowledging = להכיר / להודות — משתלב מושלם: להכיר בקיום הבעיה הוא אכן הצעד הבונה הראשון.

המלכודת: לבחור לפי מילה מוכרת בלי לבדוק את ההיגיון.

נסמן (1).

«נסמן»

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר מילים בהקשר חיובי. הביטוי 'important _____ to public awareness' מחייב מילה חיובית שמשמעה 'תרומה'. נסקור:

(1) exaggeration = הגזמה — שלילי, אינו משבח.

(3) reproduction = שכפול / רבייה — אינו מתאים ל'תרומה למודעות'.

(4) superstition = אמונה תפלה — שלילי לחלוטין בהקשר מדעי.

(2) contribution = תרומה — משתלב בול: תרומתו החשובה למודעות הציבור.

המלכודת: להיסחף אחרי מילים ארוכות/מדעיות.

נסמן (2).

«נסמן»

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר מילים היסטורי. היישוב נשרף עד היסוד במהלך אירוע ש'הובל בידי המלכה הקלטית' — אנחנו מחפשים מילה שמשמעה 'מרד / התקוממות'. המסיחים:

(1) offspring = צאצא — לא מובל וגם אינו שורף עיר.

(3) insight = תובנה — מופשט, אינו אירוע אלים.

(4) exhibit = תערוכה — אינו גורם לשריפת יישוב.

(2) uprising = התקוממות / מרד — מתלכד מושלם עם ההקשר של שריפה ומלכה מובילה.

המלכודת: uprising ו-offspring דומים בצליל התחילי; יש לשים לב למשמעות.

נסמן (2).

«נסמן»

תשובה (3) נכונה. הנושא: אוצר מילים. סופרים המעריצים את סטיבן קינג ניסו ל_____ את סגנון הכתיבה שלו — המשמעות הנדרשת היא 'לחקות / לחתור להידמות'. המסיחים:

(1) ascend = לעלות / להתרומם — אין מעלים סגנון כתיבה.

(2) certify = לאשר / להסמיך — אינו מה שמעריץ עושה לסגנון.

(4) supervise = לפקח — לא הגיוני שמעריצים יפקחו על סגנונו.

(3) emulate = לחקות / להתחרות בהצטיינות — משתלב בול עם 'מעריצים המנסים'.

המלכודת: emulate מוכר פחות; לפסול לפי היגיון את היתר.

נסמן (3).

«נסמן»

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר מילים תיאורי. תנועות איטיות וזורמות של ריקוד מסורתי הופכות אותו במיוחד ל_____ — אנחנו מחפשים תואר חיובי שמשמעו 'חינני / מלא חן'. המסיחים:

(1) invasive = פולשני — שלילי, אינו מתאר ריקוד עדין.

(3) abundant = שופע / רב — אינו נגזר מ'תנועות זורמות'.

(4) hostile = עוין — שלילי ומנוגד לרוח הריקוד.

(2) graceful = חינני — מתלכד מושלם עם תנועות איטיות וזורמות.

המלכודת: לבלבל תיאור אסתטי עם כמות (abundant).

נסמן (2).

«נסמן»

תשובה (2) נכונה. הנושא: אוצר מילים בהקשר שלילי. בצורת שגרמה למחסור חמור במזון 'פקדה' את סין — אנחנו מחפשים פועל שמשמעו 'הוכתה / נפגעה קשות'. המסיחים:

(1) smuggled = הוברחה — לא מתאים למדינה שנפגעת מבצורת.

(3) furnished = צוידה / רוהטה — חיובי ולא הגיוני.

(4) boosted = חוזקה / קודמה — חיובי, מנוגד למחסור.

(2) plagued = הוכתה / נפגעה — מתלכד מושלם עם אסון טבע ומחסור.

המלכודת: מטען המשפט שלילי, לכן כל מסיח חיובי נפסל מיד.

נסמן (2).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: אוצר מילים בהקשר. מבנים שנחשבו לא-בטוחים אחרי רעידת אדמה עדיין _____ — המשמעות הנדרשת היא 'נהרסים / מפורקים'. המסיחים:

(1) accelerated = מואצים — אין מאיצים מבנה.

(2) bestowed = מוענקים — אין מעניקים מבנה מסוכן.

(3) interrogated = נחקרים (בחקירה) — משמש לבני-אדם, לא למבנים.

(4) demolished = נהרסים / מפורקים — מתלכד מושלם עם מבנים לא-בטוחים.

המלכודת: interrogated עשוי לפתות בגלל 'בדיקה', אך הוא חקירת אדם.

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (3) נכונה. הנושא: אוצר מילים תיאורי. אחרי שלושה ימי גשם כבד הנהר 'פרץ את גדותיו' — אנחנו מחפשים תואר שמתאר נהר שעלה על גדותיו, כלומר 'נפוח / גדוש מים'. המסיחים:

(1) wholesome = בריא / מיטיב — אינו מתאר נהר גועש.

(2) persuasive = משכנע — תכונה של טיעון, לא של נהר.

(4) grateful = אסיר-תודה — תכונה אנושית.

(3) swollen = נפוח / גדוש — מתלכד מושלם עם גשם כבד ופריצת גדות.

המלכודת: לחפש תואר 'חיובי' סתמי במקום התואר המדויק להקשר ההצפה.

נסמן (3).

«נסמן»

תשובה (1) נכונה. הנושא: ניסוח-מחדש (Restatement). המשפט המקורי: עץ פקאן יכול להניב אגוזים אכילים במשך עד שלוש מאות שנה. אנחנו מחפשים ניסוח השומר בדיוק על שלושת הרכיבים: העץ מניב, האגוזים אכילים, ולמשך עד 300 שנה. המסיחים:

(2) מדבר על אחסון האגוזים 300 שנה — סילוף, המקור מדבר על הנבה ולא על אחסון.

(3) מדבר על תחילת הקטיף לפני 300 שנה — מידע חדש שאינו במקור.

(4) קובע שהעץ 'חי כ-300 שנה' — משנה 'מניב אגוזים עד 300 שנה' ל'תוחלת חיים', וגם מחליף 'עד' ב'בערך'.

(1) 'למשך עד שלוש מאות שנה עץ פקאן יכול לייצר אגוזים המתאימים לאכילה' — שומר על כל הרכיבים במדויק.

המלכודת:

מסיח (4) קרוב אך מסיט מ'הנבה' ל'חיים'.

נסמן (1).

«נסמן»

תשובה (1) נכונה. הנושא: ניסוח-מחדש. המקור אומר שני דברים: הנחתת הייתה אמורה לנחות ב-3.12.1999, וניסיונות נאס"א לאתר אותה 'עלו בתוהו' (proved futile) — כלומר נכשלו. אנחנו מחפשים ניסוח השומר על הכישלון ועל אי-ההגעה כמתוכנן. המסיחים:

(2) קובע ש'איבדו קשר' והחלו חיפוש — אך אינו מוסר שהחיפוש נכשל, ומוסיף פרט של 'אובדן קשר'.

(3) קובע שנאס"א 'ממשיכה לחפש' בהווה — סותר את futile (הכישלון כבר קרה) ומוסיף 'נעלמה זמן קצר לפני הנחיתה'.

(4) קובע שהנחתת 'לבסוף נחתה בהצלחה' — היפוך גמור של הכישלון.

(1) 'נאס"א ניסתה ללא הצלחה למצוא את הנחתת לאחר שנכשלה להגיע למאדים ב-3.12.1999 כמתוכנן' — שומר בדיוק על הכישלון ועל אי-ההגעה.

המלכודת:

(4) מפתה מי שקורא שטחית ומדלג על futile.

נסמן (1).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: ניסוח-מחדש. המקור: כדי לתקן חוסר-איזון מגדרי באוסף, המוזיאון התחייב שלאורך כל 2020 ירכוש רק יצירות שנוצרו בידי נשים. שלושת הרכיבים: המניע (תיקון חוסר-איזון), הפעולה (רכישה בלבד), והתוכן (יצירות שנוצרו בידי נשים). המסיחים:

(1) מחליף 'ירכוש' ב'יציג' (display), ומוסיף מניע שגוי 'ביקורת מקבוצות נשים'.

(2) מדבר על תוכנית להזדמנויות ל'אמניות בתחילת דרכן' — מידע חדש שאינו במקור.

(3) הכשל הקלאסי: 'יצירות המתארות נשים' (portray women) במקום 'יצירות שנוצרו בידי נשים' (created by women) — סילוף מהותי.

(4) 'כדי לפצות על המספר הלא-פרופורציונלי של אמנים גברים... התחייב לקנות במהלך כל 2020 רק יצירות שנעשו בידי נשים' — שומר על שלושת הרכיבים במדויק.

המלכודת:

מסיח (3) מחליף 'נוצרו בידי' ב'מתארות' — שינוי מילה אחת שהופך את המשמעות.

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: ניסוח-מחדש. המקור: עד שוושינגטון מונה למפקד ב-1775, זיכרון אשמתו בפרשת ז'ומונוויל 'דעך משמעותית' (had waned) — כלומר כמעט לא זכרו אותה. אנחנו מחפשים ניסוח השומר על הדעיכה. המסיחים:

(1) קובע שגם אחרי המינוי 'המוניטין נשא את כתם הפרשה' — היפוך גמור, המקור אומר שהזיכרון דעך.

(2) מדבר על שירותו המצטיין ש'גאל אותו' לאחר הפרשה — מידע חדש והיפוך סדר הזמנים.

(3) קובע שהתנהלותו 'נבחנה מחדש' בעת השקילה למינוי — היפוך: המקור אומר שנשכחה, לא שנבחנה מחדש.

(4) 'ב-1775, כשוושינגטון נבחר למפקד, מעטים זכרו את מעשה-העוול שלו בפרשה' — 'מעטים זכרו' תואם בדיוק ל'הזיכרון דעך משמעותית'.

המלכודת: מסיחים (1) ו-(3) מציגים תמונה הפוכה של זיכרון חי.

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (1) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, שאלת 'לא נאמר' (NOT). עלינו למצוא את הקביעה שאינה מופיעה בפסקה הראשונה. נעבור על המסיחים מול הטקסט:

(2) 'פרח עדין' — נאמר במפורש 'a delicate flower' (שורה 1), לכן נפסל.

(3) 'משמש להכנת כמה משככי כאבים' — נאמר 'the source of some of the world's most potent painkillers' ופורטו מורפין, קודאין ועוד, לכן נפסל.

(4) 'מקור להרואין' — נאמר 'Also derived from opium is heroin' (שורה 8), לכן נפסל.

(1) 'נפוץ יותר מכל מין אחר של פרג' — השוואת שכיחות למינים אחרים אינה מופיעה כלל בטקסט. לכן זו הקביעה שלא נאמרה.

המלכודת: בשאלת NOT, שלושה מסיחים נכונים (מופיעים) ורק אחד לא — קל להתבלבל ולסמן קביעה נכונה.

נסמן (1).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, היקש (inference). הטקסט אומר על מורפין: 'used since the mid-1800s to treat severe pain and remains the standard against which new pain medications are measured' — כלומר משכך כאב חזק ויעיל שהוא אמת-המידה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הרכיב המסוכן ביותר של אופיום' — לא נאמר; המסוכן שמודגש הוא הרואין, לא מורפין.

(2) 'פחות ממכר מ-thebaine' — הטקסט אינו משווה התמכרות בין מורפין ל-thebaine.

(3) 'לא חזק כמו קודאין' — היפוך: מורפין מטפל בכאב חמור וקודאין בכאב בינוני, כלומר מורפין חזק יותר.

(4) 'משכך כאב יעיל מאוד' — נובע ישירות מ'טיפול בכאב חמור' ומהיותו אמת-המידה למדידת תרופות חדשות.

המלכודת:

(3) מפתה מי שלא שם לב ש'severe' (חמור) חזק מ'moderate' (בינוני).

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (3) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, איתור עובדה נכונה. הטקסט על הרואין: 'introduced for medicinal use in 1898 but was soon found to be highly addictive and was eventually outlawed'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הוצא אל מחוץ לחוק ב-1898' — סילוף תאריך: ב-1898 הוצג לשימוש רפואי, ההוצאה-מחוץ-לחוק הייתה 'eventually' (בהמשך), לא באותה שנה.

(2) 'נרשם לעיתים קרובות בידי רופאים' — היפוך: הוצא מחוץ לחוק, אינו נרשם.

(4) 'משכך הכאב העתיק ביותר הידוע' — לא נאמר; העתיק שמוזכר הוא האופיום שתכונותיו ידועות 'since ancient times'.

(3) 'סם ממכר מאוד' — נאמר במפורש 'highly addictive'.

המלכודת:

(1) לוכד את התאריך 1898 ומצמיד אותו לפעולה הלא-נכונה.

נסמן (3).

«נסמן»

תשובה (3) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, מטרת פסקה. הפסקה השנייה עוסקת בהגבלות ובאמצעי-הזהירות סביב גידול פרג האופיום: הגבלות בין-לאומיות, רישיון מיוחד, מגבלה של מאה צמחים, וחדר-גידול ממוגן עם אזעקה וגלאי-תנועה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ממצאי המחקר של פאצ'יני' — הפסקה אינה מציגה ממצאים, אלא את תנאי הגידול המפוקחים.

(2) 'כיצד מגדלים פרג במעבדה' — מתמקד בשיטת גידול, בעוד הדגש הוא על אמצעי-האבטחה, לא על הטכניקה החקלאית.

(4) 'ההשפעות המזיקות של הפרג' — נזכר בקצרה כרקע (מסוכן), אך אינו מוקד הפסקה.

(3) 'אמצעי-זהירות לגידול פרג האופיום' — לוכד בדיוק את מוקד הפסקה.

המלכודת:

(2) קרוב אך מסיט ל'איך מגדלים' במקום 'אילו אמצעי-בקרה'.

נסמן (3).

«נסמן»

תשובה (2) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, משמעות ביטוי בהקשר (שורה 17). הביטוי 'a controlled substance' מופיע בהקשר: 'Because the opium poppy is classified as a controlled substance, Facchini operates with a special license from the Canadian government'. ההקשר של רישיון ממשלתי והגבלות מלמד שמדובר בחומר 'הכפוף לחוק / לרגולציה'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'יקר מאוד' — אין קשר למחיר בהקשר.

(3) 'קשה לגידול' — הטקסט מדבר על הגבלות חוקיות, לא על קושי חקלאי.

(4) 'מעניין חוקרים' — נכון עובדתית לגבי הפרג, אך אינו משמעות הביטוי 'controlled substance'.

(2) 'כפוף לחוקים' — תואם בדיוק ל'רישיון מיוחד' ו'הגבלות בין-לאומיות'.

המלכודת:

(4) מפתה כי הפרג אכן מעניין חוקרים, אך זו אינה משמעות הביטוי הנשאל.

נסמן (2).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, בחירת כותרת. הטקסט כולו עוסק ב'מדד הביג מק' כאמצעי לא-שגרתי להשוואת שערי-מטבע ולבדיקת ערכם. כותרת טובה צריכה לכסות את המוקד הזה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הפוליטיקה והכלכלה של מזון מהיר' — רחב מדי; הטקסט אינו על מזון מהיר אלא על מדד כלכלי.

(2) 'האם הביג מק מתומחר ביתר?' — צר ומטעה; הטקסט אינו דן במחיר ההמבורגר לצרכן.

(3) 'מהימנות שערי-חליפין' — הטקסט עוסק בכלי למדידתם ולא בשאלת מהימנותם הכללית.

(4) 'הביג מק: מדד כלכלי יוצא-דופן' — לוכד בדיוק את הרעיון של שימוש בהמבורגר ככלי-מדידה כלכלי חריג.

המלכודת:

(1) ו-(2) נאחזים במילה 'ביג מק' אך מפספסים את מוקד המדד.

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (3) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, מטרת הפסקה הראשונה. הפסקה פותחת בשערי-חליפין ומובילה להצגת מדד הביג מק שהמציאה פאם וודל ב-1986 ככלי לבדיקה אם השערים מְשווים מחירי מוצר זהה. המוקד הוא הצגת הכלי החדשני.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לתאר כיצד מחשבים שערי-חליפין' — הפסקה אומרת שהם נקבעים ע"י גורמים מורכבים אך אינה מסבירה חישוב.

(2) 'להסביר מדוע הביג מק נחשב מוצר זהה' — פרט שמופיע יותר בפסקה השנייה, ואינו מוקד הראשונה.

(4) 'לטעון שמוצרים במדינות שונות צריכים להיות מתומחרים דומה' — נזכר כרקע ('ideally'), אך אינו מטרת הפסקה.

(3) 'להציג את דרכה החדשנית של פאם וודל להשוואת מטבעות' — לוכד את שיא הפסקה.

המלכודת:

(2) ו-(4) לוכדים פרטי-רקע במקום המהלך המרכזי.

נסמן (3).

«נסמן»

תשובה (1) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, פרט מפורש בפסקה הראשונה. הטקסט: 'Ideally, exchange rates should ensure that a product costs the same in different countries, but this is not always the case'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'משודרים בטלוויזיה רק בישראל' — סילוף; ישראל ניתנה כדוגמה, לא כבלעדית.

(3) 'בין הדולר ליורו מוצגים יומית בכל מדינה' — סילוף: הטקסט מדבר על ישראל המשווה את השקל לדולר וליורו, לא על 'כל מדינה'.

(4) 'נקבעים ע"י מדד הביג מק' — היפוך: המדד בודק את השערים, אינו קובע אותם.

(1) 'לא תמיד מבטיחים שמוצר יעלה אותו הדבר במדינות שונות' — תרגום ישיר של 'but this is not always the case'.

המלכודת:

(4) מהפך את היחס בין המדד לשערים.

נסמן (1).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, שאלת 'למעט' (except). הפסקה השנייה מתארת מה כולל מדד וודל: מחיר הביג מק במטבע כל מדינה, המרתו לדולר, ושער-החליפין של כל מטבע לדולר; וכן מוזכר שהוא נמכר ביותר מ-130 מדינות. עלינו למצוא את הפריט שהמדד אינו כולל.

נעבור על המסיחים:

(1) 'עלות הביג מק בדולרים באיטליה' — נכלל: המדד ממיר את המחיר לדולר בכל מדינה.

(2) 'שער-החליפין בין הדולר לשקל' — נכלל: המדד מציג את שער המטבע של כל מדינה לדולר.

(3) 'המדינות שבהן נמכר הביג מק' — נכלל: נאמר שהוא נמכר בלמעלה מ-130 מדינות.

(4) 'עלות המרכיבים של הביג מק במדינות שונות' — המדד עוסק במחיר ההמבורגר הכולל, לא בפירוק עלות המרכיבים (לחם, בשר, ירקות); פירוק זה נדון דווקא בפסקה השלישית כחיסרון. לכן זהו הפריט שאינו נכלל.

המלכודת: בשאלת except שלושה פריטים נכללים; יש לזכור שהמדד עוסק במחיר סופי ולא בעלות רכיבים.

נסמן (4).

«נסמן»

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת הנקרא, משמעות מילה בהקשר (שורה 16). ההקשר: 'the Big Mac Index does have its shortcomings' ומיד לאחריו מפורטות מגבלות המדד (מחיר משקף גם שכר-דירה ועבודה). לכן 'shortcomings' פירושו 'חסרונות / חולשות'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'elements = מרכיבים' — ניטרלי, אינו לוכד את המטען השלילי של המגבלות.

(2) 'exceptions = חריגים' — אינו מתאים; הטקסט מונה מגבלות, לא יוצאי-דופן.

(3) 'supporters = תומכים' — הפוך במטען וגם לא הגיוני להקשר.

(4) 'weaknesses = חולשות' — נרדף מדויק ל-shortcomings ותואם את המגבלות המפורטות.

המלכודת:

(1) elements מפתה כי מיד מוזכרים 'מרכיבים' של המחיר, אך המילה עצמה משמעה חיסרון.

נסמן (4).

«נסמן»