פתרון הבחינה הפסיכומטרית אביב 2019 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. לפנינו אנלוגיה, ועלינו לזהות את היחס בין המילים המודגשות: 'מושלם' הוא דבר שאין בו פגם. נעבור על ארבעת המסיחים ונחפש יחס זהה.

(1) 'תתרן' אינו אדם שאין לו אף — התתרן דווקא סובל מבעיה באף, ואין כאן יחס של היעדר; נפסל.

(2) 'חמוץ' אינו דבר שאין בו סוכר — חמוץ הוא טעם המנוגד למתוק, ולא היעדר של סוכר; נפסל.

(3) 'עקור' הוא דבר שהוציאו משורשיו — יחס של פעולה, לא של 'שאין בו'; נפסל.

(4) 'ריק' הוא דבר שאין בו תוכן — בדיוק כמו 'מושלם' שאין בו פגם. את התשובה הנכונה

«נסמן».

המלכודת: להסתפק בתחום סמנטי משותף במקום לדייק את יחס ה'שאין בו'.

תשובה (3) נכונה. הקשר המקורי: 'לטעון' זה לנסות 'לשכנע' מישהו — אותו אדם מבצע את שתי הפעולות, והשנייה היא ניסיון להשיג את הראשונה. נעבור על המסיחים.

(1) 'להסתיר' הוא ההפך מ'להציג', יחס של ניגוד ולא של ניסיון; נפסל.

(2) 'להסמיק' ו'להביך' נעשים בידי שני אנשים שונים — אחד מביך והשני מסמיק — ואצלנו מדובר באותו אדם; נפסל.

(3) 'לזרוק' זה לנסות 'לקלוע' — אותו אדם, והזריקה היא ניסיון להשיג קליעה, בדיוק כמו לטעון כדי לשכנע. את הנכונה

«נסמן».

(4) 'לשאול' ו'לענות' נעשים בידי שני אנשים שונים; נפסל.

המלכודת: לשמור על זהות הסובייקט ועל כיוון ה'ניסיון-להשיג'.

תשובה (3) נכונה. הקשר המקורי: 'הסתפק' זה הרגיש שמשהו 'מספיק' לו. נחפש מסיח שבו הפועל = 'הרגיש ש...' התואר.

(1) 'הרצין' אינו 'הרגיש שמשהו רציני לו' — הוא עצמו נעשה רציני; נפסל.

(2) 'הגזים' אינו 'הרגיש שמשהו מוגזם' — הוא עצמו פעל באופן מוגזם; נפסל.

(3) 'העדיף' זה הרגיש שמשהו 'עדיף' לו — בדיוק היחס של הסתפק/מספיק. את הנכונה

«נסמן».

(4) 'הבטיח' אינו 'הרגיש שמשהו מובטח' — מי שמבטיח הוא הטוען שמשהו מובטח, ולא חש בכך; נפסל.

המלכודת: להבחין בין 'הרגיש ש-' לבין 'עשה/נעשה'.

תשובה (4) נכונה. הקשר המקורי: 'כמוסה' ו'מזרק' הם שתי דרכים שונות לבצע אותה פעולה — להעביר תרופה לגוף. נחפש שני כלים שונים המבצעים אותה פעולה.

(1) הרבה דפים מרכיבים ספר, אבל כמוסות אינן מרכיבות מזרק; יחס של הרכבה ולא של דרכים חלופיות; נפסל.

(2) פטיש ומסור הם שני כלים, אך הם מבצעים פעולות שונות (האחד מכה, השני חותך); נפסל.

(3) אשנב הוא פתח קטן — יחס של סוג/גודל, לא של דרכים לביצוע פעולה; נפסל.

(4) גפרור ומצית הם שני כלים שונים המבצעים את אותה פעולה — הצתה. את הנכונה

«נסמן».

המלכודת: לזהות 'אותה פעולה, אמצעים חלופיים' ולא סתם 'שני כלים'.

תשובה (4) נכונה. הקשר המקורי: 'תו' הוא החלק הבסיסי ביותר המרכיב 'סימפוניה' — יצירה. נחפש יחידת-יסוד המרכיבה יצירה.

(1) ספרה היא יחידת יסוד, אך 'מתמטיקה' היא תחום ולא יצירה; נפסל.

(2) ספרה מרכיבה 'מספר', אך מספר אינו יצירה; נפסל.

(3) אות ו'ניקוד' — אין כאן יחס של יחידת יסוד המרכיבה יצירה שלמה; נפסל.

(4) 'אות' היא החלק הבסיסי המרכיב 'רומן' — יצירה, בדיוק כמו תו בסימפוניה. את הנכונה

«נסמן».

המלכודת: המסיחים (1)-(2) מפתים ב'יחידת יסוד', אך רק ברומן מדובר ביצירה כמו סימפוניה.

תשובה (3) נכונה. הקשר המקורי: 'התגושש' הוא מי שעסק ב'התגוששות' עם אחר — פעולה הדדית, המתקיימת בין שני צדדים. נחפש פועל שהוא עיסוק בפעולה הדדית.

(1) 'חיתן' הוא מי שערך את החתונה לאחרים — אין כאן הדדיות; נפסל.

(2) 'התייעץ' הוא מי שהיה חלק מ'ייעוץ', אך אין בייעוץ הדדיות (יש יועץ ומיועץ); נפסל.

(3) 'נפגש' הוא מי שעסק ב'מפגש' עם אחרים — יש כאן הדדיות מלאה. את הנכונה

«נסמן».

(4) 'רדף' הוא מי שהיה חלק מ'מרדף', אך אין במרדף הדדיות (יש רודף ונרדף); נפסל.

המלכודת: כל המסיחים מציגים פועל הקשור לשם פעולה, אך רק ב(3) נשמרת ההדדיות.

תשובה (3) נכונה. נשים לב שהשאלה מבקשת את הקביעה שאינה נכונה — קביעה הסותרת את הפסקה. נעבור על המסיחים.

(1) הפסקה אומרת שזוהר הקוטב של צדק 'חזק מאוד' לעומת כדור הארץ, ומכאן שזוהר הארץ חלש יחסית — נכון, נפסל.

(2) הפסקה קובעת שזוהר קוטב נוצר כשחלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה חודרים לאטמוספרה, וזה מתקיים גם בכדור הארץ — נכון, נפסל.

(3) הפסקה מסבירה שדווקא לצדק שדה מגנטי חזק, ולכן זוהרו אינו נעלם; לומר שהשדה של הארץ חזק מזה של צדק סותר את הפסקה — זו הקביעה שאינה נכונה. את הנכונה

«נסמן».

(4) בכדור הארץ הזוהר כן נעלם (בניגוד לצדק) — נכון, נפסל.

המלכודת: השאלה בשלילה, ולכן אנו מחפשים את הקביעה השגויה.

תשובה (2) נכונה. עלינו לזהות את מבנה הטענה של ג'ייקובס: מצד אחד העיצוב אכן נהדר ומרשים אדריכלית, אך מצד שני, בכל הנוגע לתפקוד האמיתי של עיר — התוכנית כושלת. נעבור על המסיחים.

(1) הופך את היחס: אצל ג'ייקובס המגרעות התפקודיות דווקא גוברות על היופי האדריכלי; נפסל.

(2) משמר את שני הצדדים במדויק — מרשימה אדריכלית אך תתקשה למלא את תפקידה. את הנכונה

«נסמן».

(3) טוען שהסדר והבהירות היו מדומים כבר במבט ראשון, אך ג'ייקובס אינה חולקת על הרושם האדריכלי — היא מודה שהעיצוב מסודר ונהיר; נפסל.

(4) קושר את חוסר ההבנה לפגם ב'סדר והבהירות' של העיצוב, בעוד הפגם הוא בתפקוד, לא בעיצוב; נפסל.

תשובה (2) נכונה. הבדיקה צריכה לאמת את יכולתו של ארז בלי לספור את כל העלים, ותוך שהיא בוחנת בפועל את הטענה. נעבור על המסיחים.

(1) פיצול השיח לשני חצאים עדיין מחייב לספור את כל העלים כדי לבדוק אם הסכום 373 — לא פשוט יותר; נפסל.

(2) גדי קוטף כמות סמויה, ארז נוקב מחדש, ואם ארז אכן יודע לקבוע — ההפרש בין שני מספריו יהיה שווה למספר העלים שנקטפו. בדיקה פשוטה שמאמתת בפועל את היכולת. את הנכונה

«נסמן».

(3) הישענות על עובר אורח תלויה בהנחה שהוא יודע לקבוע — הנחה שאינה נכונה ואינה מאמתת דבר; נפסל.

(4) שיח אחר הנראה דומה מחייב לספור אותו, וגם אינו בודק את השיח המקורי; נפסל.

המלכודת: לזהות שהמפתח הוא בהפרש ביקורתי המנטרל את הצורך בספירה מלאה.

תשובה (3) נכונה. שאלתה של טלי מוזרה משום שהיא מניחה תכונה חזקה ('לוהט') ואז שואלת אם מתקיימת גם צורתה החלשה של אותה תכונה עצמה ('חם מאוד') — כפילות מיותרת. נחפש זוג מילים שמשמעותן קרובה, כשהראשונה חזקה יותר.

(1) 'מריר' ו'מר' קרובים, אך המסיח הבא מדייק את המבנה יותר; נפסל.

(2) 'יפה' ו'נחמד' אינן מאותו תחום כלל — אין כאן כפילות; נפסל.

(3) 'חיוני' ו'נחוץ מאוד' הם כמעט אותו דבר, כשהראשון חזק — בדיוק כמו לוהט/חם מאוד. את הנכונה

«נסמן».

(4) 'יקר המציאות' פירושו נדיר, ו'שכיח' הוא ההפך הגמור — ניגוד ולא כפילות; נפסל.

תשובה (4) נכונה. עלינו למצוא נושא המשותף לשתי הפסקאות. פסקה א' מסבירה מדוע קשה לרעיון להשתנות (הרשת המקשרת), ופסקה ב' מסבירה מדוע צד בדיון נוטה להתבצר (חשש מהודאה בטעות) — שתיהן, בסופו של דבר, מסבירות מדוע נדיר ששכנוע ממשי מתרחש בדיון. נעבור על המסיחים.

(1) עוסק ב'כיצד למנוע' התחפרות ולהגיע להסכמה — פסקה א' אינה עוסקת בכך כלל; נפסל.

(2) עוסק בפתיחות לטיעוני הצד השני — נושא של פסקה ב' בלבד; נפסל.

(3) הדרך שבה מקשרים בין רעיונות — נושא של פסקה א' בלבד; נפסל.

(4) 'מדוע לעיתים רחוקות דיונים מסתיימים בשכנוע' — זהו בדיוק הנושא ששתי הפסקאות מדברות עליו במשותף. את הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט, ונבנה את היגיון המשפט: אם ההסקה תלויה רק באגירת מידע, ומכיוון שליונה מעט מגבלות על אחסון מידע (פחות מלחולדה), הרי שהיונה אמורה להיות בעלת יכולת הסקה טובה יותר מהחולדה. נציב את החלופות.

(1) 'פחותה' סותר — אם ליונה פחות מגבלות, יכולתה אמורה להיות טובה יותר, לא פחותה; נפסל.

(2) 'אילולא' הופך את התנאי, ו'גם כן' אינו מתאים לניגוד המגבלות; נפסל.

(3) 'אילו... טובה... שיחסית... מעט' — קורא בהיגיון מלא: אילו התלות הייתה רק באגירה, היונה (שיש לה מעט מגבלות) הייתה בעלת יכולת טובה מזו של החולדה. את הנכונה

«נסמן».

(4) 'אילולא' פותח בשלילת התנאי ואינו מתיישב עם המסקנה; נפסל.

תשובה (4) נכונה. ההיגיון: צביאל נוקט מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם התוכנית שהבטיח, ולכן אין זה מפתיע שהשרה — הידועה כדמות עקבית — אינה מרוצה מתפקודו בעקבות הצהרותיו. נציב את החלופות.

(1) 'מרוצה מאוד מתפקודו' סותר את הרמז 'שהרי היא מוכרת כדמות עקבית' (עקביות מולידה אכזבה ממי שסטה מהבטחתו); נפסל.

(2) 'הנגזרת מ-' משמעו שהמדיניות תואמת את התוכנית — הפוך מהנדרש — ו'הפכפכות' סותר את 'שהרי'; נפסל.

(3) 'תומכת במדיניותו ללא סייג' סותר את המילה 'תמהני'/'הפכפכות', ואינו עקבי; נפסל.

(4) כל חמשת הרכיבים מתיישבים: אי-התאמה למדיניות ← חוסר-שביעות ← נימוק העקביות. את הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. ההיגיון: בספרד, שלא כנהוג במקומות אחרים, מקבלים אשרות רק זרים משכילים ומיומנים; לעומת זאת בבלגיה דווקא הלא-מקצועיים הם המקבלים רישיונות, ולכן המובטלים המקומיים בבלגיה הם חסרי הכשרה מקצועית שמקומם נתפס. נציב את החלופות.

(1) 'המקצועיים הם מיעוט שבמיעוט' אינו מתיישב עם ההסבר לאבטלה בקרב חסרי המקצוע, ו'שלא כמו' חסר את ההשלמה 'כנהוג'; נפסל.

(2) הרכיבים מתלכדים לסיפור עקבי: ספרד = ההפך מהנהוג (משכילים), בלגיה = הלא-מקצועיים זוכים, ולכן חסרי ההכשרה מפוטרים. את הנכונה

«נסמן».

(3) 'כמו' סותר את הניגוד הנדרש בין ספרד לבלגיה; נפסל.

(4) 'שאינם מקצועיים הם מיעוט שבמיעוט' + 'עובדים מקצועיים' בסוף סותר את ההיגיון של אבטלת חסרי-המקצוע; נפסל.

תשובה (1) נכונה. הרופא מבקש להחליש את המסקנה שהשעה הקבועה היא הגורם לירידה בשומנים — עליו להצביע על גורם מבלבל (משתנה שלישי) המסביר את הקשר. נעבור על המסיחים.

(1) אם אנשים המקפידים על אורח חיים בריא הם גם אלה הנוטלים בשעה קבועה, ייתכן שדווקא אורח החיים הבריא — ולא עצם השעה הקבועה — הוריד את השומנים. זהו גורם מבלבל המערער את ההנחיה. את הנכונה

«נסמן».

(2) גודל ההשפעה של התרופה אינו נוגע לשאלת השעה; נפסל.

(3) קביעה כללית שאינה 'נתון' מבסס, ובעצם מניחה את המבוקש בלי לתמוך בו בעובדה; נפסל.

(4) אי-הקפדה כללית על הנחיות אינה מסבירה את ההבדל שנמצא במחקר; נפסל.

תשובה (2) נכונה. הכלל: כל בריכה כשירה לשחייה אם יש בה מתקן טיהור מאושר; פטורות מדרישת המתקן רק (א) בריכות מי-ים, ו(ב) בריכות בעומק שלושה מטרים לפחות ששימשו לאגירה להשקיה. נחפש את הבריכה שבוודאות כשירה.

(1) בריכת אגירה להשקיה פטורה מהמתקן רק אם עומקה שלושה מטרים לפחות — התנאי חלקי ואינו מובטח; נפסל.

(2) בריכת מי-ים פטורה מדרישת המתקן ללא תנאי נוסף, ולכן היא בוודאות כשירה לשחייה. את הנכונה

«נסמן».

(3) עומק מעל שלושה מטרים פוטר רק בשילוב שימוש כאגירה להשקיה — כאן חסר התנאי השני; נפסל.

(4) עצם התקנת מתקן טיהור אינה מספקת — הכלל דורש שהמתקן יאושר על ידי נציב המים; נפסל.

תשובה (2) נכונה. נזקק את תוכן הציטוט: הכותב סבור שיצירות הרבע הראשון של המאה לוקות בבוסר, ולכן — חרף התקוות הגדולות שנתלו בהן — לא יחזיקו מעמד יותר ממוצרי תקופות פחות מפוארות. נעבור על המסיחים.

(1) מייחס את הדעה ל'קולות בקרב מבקרים' אחרים, בעוד במקור הכותב מביע דעה משלו; נפסל.

(2) משמר את כל הרכיבים: הבוסר, אי-אריכות הימים בהשוואה לתקופות פחות מפוארות, והתקוות הגדולות שלא יתממשו. את הנכונה

«נסמן».

(3) מדבר על המאה כולה ('הרואה ביצירות מוצרים גרידא') ועל דעיכת ההתלהבות בעתיד — הרחבה ושינוי דגש שאינם במקור; נפסל.

(4) קורא ליצירות 'תוצרים בשלים הראויים להערכה' — הפוך מטענת הבוסר; נפסל.

תשובה (4) נכונה. שורות 1-2 קובעות שכל ענף מתמטי מבוסס על אוסף הגדרות ואקסיומות המשמשות להוכחת כל משפטיו, ושהגאומטריה של אוקלידס מבוססת על חמש אקסיומות. נעבור על המסיחים.

(1) הגאומטריה כן כוללת משפטים — האקסיומות משמשות להוכיחם; נפסל.

(2) 'חמש אקסיומות' נאמר על הגאומטריה של אוקלידס בלבד, לא על כל ענף; נפסל.

(3) היחס הפוך: האקסיומות משמשות להוכחת המשפטים, ולא להפך; נפסל.

(4) מכיוון שאצל אוקלידס חמש אקסיומות, וכל המשפטים מוכחים מהאקסיומות — כל משפטי הגאומטריה האוקלידית מוכחים בעזרת חמש אקסיומות. את הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. המבחן הנוסף (שורה 8) הוא מבחן הנכונות — האם המתמטיקה מתארת נכונה את המתרחש בעולם, להבדיל ממבחן העקיבות הפנימי. כישלון בו פירושו אי-התאמה בין הענף לבין המציאות. נעבור על המסיחים.

(1) סתירה בין אחת האקסיומות לבין מה שנמצא בפועל בעולם — זו בדיוק אי-התאמה למציאות. את הנכונה

«נסמן».

(2) סתירה בין אקסיומה למשפט פנימי היא כשל בעקיבות, לא במבחן הנוסף; נפסל.

(3) סתירה בין שתי תופעות בעולם אינה נוגעת להתאמת הענף למציאות; נפסל.

(4) סתירה בין שתי אקסיומות היא שוב כשל עקיבות פנימי; נפסל.

תשובה (4) נכונה. הפסקה השנייה מסבירה שבעזרת האקסיומה החמישית אפשר להוכיח שסכום הזוויות במשולש הוא 180 מעלות — כלומר זהו משפט המוכח מהאקסיומות, ומשפט הסותר אותו היה יוצר סתירה פנימית. נעבור על המסיחים.

(1) זו אינה אקסיומה אלא משפט המוכח מן האקסיומה החמישית; נפסל.

(2) דווקא ההפך — הקביעה נגזרת מהאקסיומות ואינה מכשילה בעקיבות; נפסל.

(3) היא נובעת מהאקסיומה החמישית, ולא מארבע הראשונות; נפסל.

(4) היא משפט בגאומטריה של אוקלידס, ומכיוון שהוא נגזר מהאקסיומות הוא אינו גורם לסתירה פנימית. את הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שורה 21 מסכמת: 'לא זו בלבד שלא עלה בידו להוכיח את האקסיומה החמישית, אלא הוא אף הראה שאי אפשר לעשות זאת'. 'זאת' מפנה בדיוק לפעולה שרימן ניסה ולא הצליח — להוכיח את האקסיומה החמישית. נעבור על המסיחים.

(1) אוסף המשפטים שקיבל רימן אינו הפעולה שאי אפשר לעשותה; נפסל.

(2) הפרכת הגאומטריה האוקלידית אינה מה שרימן ניסה — הוא ניסה להוכיח את האקסיומה; נפסל.

(3) 'הוכחת האקסיומה החמישית' — זו הפעולה שרימן הראה שאי אפשר לבצע. את הנכונה

«נסמן».

(4) עקיבות הגאומטריה של רימן היא תוצאה שכן הושגה, ולא הדבר שאי אפשר לעשותו; נפסל.

תשובה (2) נכונה. הפסקה השלישית מספרת שמתמטיקאים (שורה 13 ואילך) חשבו שאפשר להוכיח את האקסיומה החמישית בעזרת הארבע האחרות, אך רימן הראה שאי אפשר להוכיחה — כלומר מחשבתם הייתה מוטעית. נעבור על המסיחים.

(1) הם לא חשבו שהיא 'עומדת בסתירה' לארבע, אלא שאפשר להוכיחה מהן; נפסל.

(2) רימן אכן הראה שאי אפשר להוכיח את האקסיומה — ובכך שמה שחשבו המתמטיקאים היה מוטעה. את הנכונה

«נסמן».

(3) הם חשבו שאפשר להוכיח דווקא את החמישית מהארבע, לא ש'כל אחת' מהחמש נובעת מהאחרות; נפסל.

(4) אוסף המשפטים של רימן דווקא סותר את משפטי אוקלידס (סכום זוויות גדול מ-180), ולכן הניסוח שגוי; נפסל.

תשובה (1) נכונה. הטקסט מסביר שההבדלים בין ניבויי שתי הגאומטריות ניכרים רק בטווחים אדירים (למשל מרחקים בין כוכבים), ובימיו של רימן לא הייתה טכנולוגיה שאפשרה מדידות כאלה — ולכן לא ניתן היה להכריע. נעבור על המסיחים.

(1) בדיוק זה: אי-אפשרות לבצע מדידות בטווחים שבהם ההבדלים ניכרים. את הנכונה

«נסמן».

(2) עקיבות שתי הגאומטריות אינה הסיבה לחוסר ההכרעה במבחן הנכונות; נפסל.

(3) הטכנולוגיה לא גרמה לשתיהן להיראות לא-נכונות — היא פשוט לא אפשרה למדוד; נפסל.

(4) הסתירה בין הגאומטריות היא הסיבה לכך שבכלל אפשר היה 'להכריע' לכאורה, לא הסיבה לאי-ההכרעה; נפסל.

תשובה (1) נכונה. הנושא: יחס של פועַל ותכונת "בלתי X" הבנויה על שם-נרדף שלו. נזהה את

הכלי: 'למחול' פירושו לסלוח, ו'בלתי נסלח' = מה שאי-אפשר לסלוח לו (שורש נרדף - סלח).

נעבור על המסיחים:

(2) 'לבחור : בלתי ראוי' - 'ראוי' אינו נרדף ל'בחר', היחס רופף (טעות של מי שמסתפק בקשר אסוציאטיבי).

(3) 'לנחש : בלתי ידוע' - 'ידוע' אינו נגזרת של 'ניחוש'.

(4) 'לקרות : בלתי נמנע' - 'נמנע' קשור ל'מנע' ולא ל'קרה', והיחס הוא של הכרח ולא של פועַל ושלילת אפשרותו. נפתור: 'לגבור' = לנצח, ו'בלתי מנוצח' = מי שאי-אפשר לנצחו - בדיוק כמו 'למחול'/'בלתי נסלח'.

המלכודת: לבלבל קרבה אסוציאטיבית עם זהות היחס. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (4) נכונה. הנושא: פריט ייעודי שצורתו הפיזית היא העצם הכללי. נזהה את

הכלי: 'חיריק' הוא סימן ניקוד שצורתו נקודה - כלומר החיריק הוא, מבחינה חזותית, נקודה המשמשת תפקיד מסוים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'תרמיל : צידה' - יחס של מכל ותוכנו, לא זהות צורה.

(2) 'בצק : מאפה' - חומר גלם ותוצר, יחס של הפיכה.

(3) 'היכל : יציע' - היציע הוא חלק מן ההיכל, יחס של חלק-שלם. נפתור: 'תורן' הוא מוט המשמש תפקיד מסוים (נשיאת מפרש) - בדיוק כשם שחיריק הוא נקודה המשמשת תפקיד.

המלכודת: לחפש יחס תוכן/חלק במקום יחס של 'הפריט הוא צורה כללית נתונה'. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (1) נכונה. הנושא: פועַל שמשמעותו המובנית היא איסוף/כינוס של אובייקט מסוים בדיוק. נזהה את

הכלי: 'להקהיל' פירושו לכנס אנשים - האובייקט (אנשים) טבוע במשמעות הפועַל.

נעבור על המסיחים:

(2) 'פירות : לסחוט' - 'לסחוט' אינו מייחד פירות דווקא (סוחטים גם בגד או מישהו).

(3) 'צמות : לקלוע' - 'לקלוע' משמש גם למטרה ('לקלוע למטרה') ואינו קשור בהכרח לצמות.

(4) 'מים : להשקות' - קשר קיים, אך 'להשקות' הוא פעולת השקיה ולא איסוף. נפתור: 'לקושש' פירושו לאסוף זרדים/ענפים יבשים - איסוף של אובייקט טבוע, בדיוק כמו 'להקהיל' אנשים.

המלכודת: מסיח שבו יש קשר כללי בין הפועַל לאובייקט, בלי שהאובייקט טבוע במשמעות. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (2) נכונה. הנושא: בעל-מלאכה ופעולת תחזוקה/ניקוי הנעשית על מוצרו - אך בידי בעל-מקצוע אחר. נזהה את

הכלי: הרַצָּף מתקין את הרצפה, ו'טאטא' (טאטוא) היא פעולה הנעשית על אותה רצפה בידי מנקה - לא בידי הרַצָּף עצמו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ספר : חפף' - חפיפת שיער יכולה להיות חלק מעבודת הספָּר עצמו, אין כאן מקצוע אחר מובחן.

(3) 'טבח : הדיח' - הדחה יכולה להיות חלק מהכנת האוכל בידי הטבח עצמו, ולכן היחס אינו זהה.

(4) 'חובש : חיטא' - חיטוי הוא חלק מובהק מעבודת החובש עצמו, לא פעולה של אחֵר. נפתור: החייט תופר את הבגד, ו'כיבס' (כביסה) היא פעולה על אותו בגד - אך מקצועה של הכובס, לא של החייט.

המלכודת: לבחור מסיח שבו הפעולה היא חלק מעבודת בעל-המלאכה עצמו. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (4) נכונה. הנושא: פועַל גורם (הפעיל) של רגש/מצב, ותגובה גופנית בלתי-רצונית שהיא סימפטום ולא הרגש עצמו. נזהה את

הכלי: 'הלחיץ' = גרם למישהו לחוש לחץ, ו'הזיע' = הזעה, תגובה גופנית נלווית ללחץ (לא הלחץ עצמו).

נעבור על המסיחים:

(1) 'הסתנוור : מצמץ' - 'הסתנוור' הוא פועַל חוזר (התפעל), לא פועַל גורם, ולכן המבנה שונה.

(2) 'הצחיק : צחק' - הצחוק הוא התגובה הישירה והמכוונת של ההצחקה, לא סימפטום גופני צדדי.

(3) 'הרגיז : כעס' - הכעס הוא הרגש עצמו שאליו כיוון המרגיז, לא תגובת-גוף נלווית. נפתור: 'שעמם' = גרם לשעמום, ו'פיהק' = פיהוק, תגובה גופנית בלתי-רצונית הנלווית לשעמום - בדיוק כמו הלחיץ/הזיע.

המלכודת: לבלבל בין תגובה רגשית ישירה לבין סימפטום גופני נלווה. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (4) נכונה. הנושא: שם-תואר המציין מידה גדולה של תכונה כמותית (הניתנת למדידה). נזהה את

הכלי: 'רם' = בעל גובה רב; 'גובה' הוא הממד הכמותי, ו'רם' מציין ערך גבוה שלו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מעניין : עניין' - 'מעניין' = מעורר עניין, יחס של גרימה ולא של מידה רבה בממד.

(2) 'יכול : יכולת' - 'יכול' = בעל יכולת, אך אינו מציין דווקא יכולת רבה.

(3) 'טעים : טעם' - 'טעים' = בעל טעם (טוב), אך 'טעם' אינו ממד כמותי של מידה רבה. נפתור: 'ממושך' = בעל מֶשך רב (זמן ארוך); 'מֶשך' הוא הממד הכמותי, ו'ממושך' מציין ערך גבוה שלו - בדיוק כמו רם/גובה.

המלכודת: מסיח של 'בעל X' סתם, בלי רכיב של מידה גדולה בממד מדיד. הזוג המדויק - נסמן.

תשובה (4) נכונה. נזהה את הנושא: הסבר סיבתי המתבסס ישירות על הפסקה. הפסקה אומרת שרופאים לא התעניינו בגוף הבריא ובחנו את הגוף בעיקר כשמשהו 'התקלקל'.

נעבור על המסיחים:

(1) הפסקה אינה טוענת שלמדו על הגוף הבריא 'מתוך התבוננות במכונות' - זו הרחבה שאינה בטקסט (טעות של מי שמתפתה מן הדימוי למכונה).

(2) 'הרופאים הניחו שהגוף אינו יכול להיות בריא תמיד' - אמירה על אמונה שלא נטענה.

(3) 'הדימוי היה שגוי וגרם לתקלות בריפוי' - הפסקה אינה שופטת את הדימוי כשגוי. נפתור: הרפואה התפתחה מן הגוף החולה מפני שהידע נרכש מבחינת מחלות ולא מהתבוננות בבריא - נסמן.

המלכודת:

מסיח (1) המשתמש בביטוי 'רק מחלות חייבו' אך מוסיף טענה לא-כתובה.

תשובה (2) נכונה (כ'מתאימה פחות'). שימו לב לשלילה בשאלה: מבוקשת ההמלצה שאינה נובעת מן הממצאים.

הכלי: ממצא א' - גופן קשה משפר זכירה; ממצא ב' - גופן קל משפר ציות להוראות.

נעבור על המסיחים:

(1) שלט שנועד לגרום לפעולה - גופן קל (ציות), נובע מממצא ב'.

(3) בחירת גופן לפי מטרת הטקסט - נובע ישירות משילוב שני הממצאים.

(4) שחקן שרוצה לשנן (לזכור) - גופן קשה, נובע מממצא א'. נפתור:

(2) טוענת שככל שהזיכרון חלש יותר יש לקרוא בגופן קל - אך לשיפור זכירה הממצא ממליץ דווקא על גופן קשה; ההמלצה הפוכה מן הנתונים, ולכן היא המתאימה פחות - נסמן.

המלכודת: השאלה מבקשת את הבלתי-מתאימה, קל להיסחף ולסמן אחת מן הנובעות.

תשובה (2) נכונה. הכלי (היוריסטיקת הזמינות): אמידת שכיחות לפי הקלות שבה דוגמאות עולות בדעת.

נעבור על המסיחים:

(1) הערכה על סמך שכיחות אמיתית של מחלות, בלי אזכור של 'קלות ההיזכרות'.

(3) הסקה מסקר להצבעה - הערכה מבוססת-נתון, לא קלות-שליפה.

(4) קשר בין נפוצוּת למספר צאצאים - הכללה עניינית, לא זמינות בזיכרון. נפתור:

(2) אנשים מעריכים שיש יותר מילים המתחילות באות מסוימת, רק משום שקל יותר לשלוף אותן מן הזיכרון - זו בדיוק אמידת שכיחות לפי קלות ההעלאה על הדעת - נסמן.

המלכודת: מסיחים שבהם יש הערכת שכיחות אך מנגנון שונה מ'קלות ההיזכרות'.

תשובה (1) נכונה.

הכלי: הבעה עצמית באמצעות שילוב אישי וייחודי של פריטים סטנדרטיים (לא באמצעות פריט מקורי יחיד).

נעבור על המסיחים:

(2) בחירת מכונית בצבע נדיר - חיפוש פריט ייחודי, לא שילוב של סטנדרטיים.

(3) תליית תמונות שהאדם צייר - יצירת פריט מקורי, ההפך מ'סטנדרטיים'.

(4) ריפוד מחדש בבד ייחודי - הפיכת פריט סטנדרטי לייחודי, לא שילוב. נפתור:

(1) עיצוב סלון על ידי בחירת רהיטים סטנדרטיים מכמה קטלוגים והרכבתם לצירוף אישי - זהו בדיוק 'שילוב אישי וייחודי של פריטים סטנדרטיים' - נסמן.

המלכודת: מסיחים המדגישים 'ייחודיות' של פריט בודד במקום ייחודיות של הצירוף.

תשובה (2) נכונה (המצב הבלתי-אפשרי). נזהה את

הכלי: שלושה בתים; רק אחד אדום, ולכן שניים לבנים. שני הלבנים חייבים להיבדל במספר הקומות (אחרת יהיו זהים בצבע ובקומות) - אז אחד לבן בן קומה אחת ואחד לבן בן שתי קומות; הבית האדום יכול להיות בן קומה אחת או שתיים בלי להתנגש (הוא כבר ייחודי בצבעו).

נעבור על המסיחים:

(1) אם האדום בן קומה אחת, הבית היחיד בן שתי קומות הוא הלבן - ייתכן.

(3) האדום בן קומה אחת - ייתכן, אין מניעה.

(4) תמיד אחד הלבנים הוא בן קומה אחת - ייתכן. נפתור:

(2) דורש ששני הלבנים יהיו בני שתי קומות (כדי שהאדום יהיה היחיד בן קומה אחת) - אך שני הלבנים חייבים להיבדל בקומות, ולכן זה בלתי-אפשרי - נסמן.

המלכודת: לשכוח שהאדום 'פטור' מכפילות משום שהוא יחיד בצבעו.

תשובה (1) נכונה.

הכלי: השלמה עקבית עם נוהל הפתיחה - חריגה מן הנוהל אמורה לגרום לאזעקה, ועמידה בו מונעת אותה.

נעבור על המסיחים:

(2) 'לא העלה את המתג האדום' - הנוהל דורש להוריד את האדום ולהעלות את הלבן; המשפט מדבר על העלאת האדום, שאינה חלק מהנוהל, והקישור צורם.

(3) 'נטרל את הכללית לפני המבואה' היא חריגה (יש לנטרל תחילה את המבואה), ולכן 'אין להתפלא שפתח בלי אזעקה' סותר את עצמו.

(4) מתאר חריגה (הכניס מפתח לפני המתגים) ובכל זאת אומר 'מפתיע שנשמעה אזעקה' - סתירה פנימית; חריגה דווקא מסבירה אזעקה. נפתור:

(1) יצחק לא העלה את המתג הלבן לפני הכנסת המפתח - חריגה מן הנוהל, ולכן 'אין להתפלא שנשמעה האזעקה' - עקבי - נסמן.

המלכודת: לזהות נכון מי חרג מן הנוהל ומי עמד בו.

תשובה (2) נכונה.

הכלי: השלמת חמישה חסרים לכדי סיפור-מוסר עקבי, שבו 'אלא ש...' מציג פגם המפיל את ההחלטה הטובה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'נוטה לשים את עצמו לפני זולתו' סותר את ההחלטה 'להושיט יד' ואת הסיום 'ישקע בחובות בעודו מכלכל את חבריו'.

(3) 'צר עין' כטבע אינו מנוגד להחלטה 'להתנתק' ואינו מסביר 'יחזור בו מהחלטתו'.

(4) 'יזנח את מנהג חבריו' (שהוא בזבזני) הוא דבר חיובי, וסותר את 'יחזור לסורו'. נפתור:

(2) האדם רואה חברים 'נהנים מפירות עמלם', מתמלא 'תקווה להצלחתו', גומר אומר 'לשנס מותניים', אלא שמטבעו הוא 'חסר אורך רוח', ולכן עד מהרה 'יאחז בו הייאוש' - רצף סיבתי חלק שבו הפגם (חוסר אורך רוח) מפיל את המאמץ - נסמן.

המלכודת: מסיח שאחד מרכיביו סותר את מגמת המשפט (הפגם צריך להכשיל, לא להתאים).

תשובה (1) נכונה.

הכלי: עקביות לוגית בין ארבעת החסרים - אם המרחקים אינם המכשול, אזי חלליות רחוקות-טווח לא יגדילו את הסיכוי, וזה 'אין פלא'.

נעבור על המסיחים:

(3) 'הם [המכשול] ... לא תגדיל' - סתירה: אם המרחק הוא המכשול, חללית שעוברת מרחק רב יותר דווקא אמורה להגדיל את הסיכוי, ולכן 'אין פלא ...לא תגדיל' אינו עקבי.

(2) 'הם / מתמיה / חולק על הטענה ...לא תגדיל' - אם המרחק הוא המכשול, אין זה 'מתמיה' שהוא חולק על הטענה שהחלליות לא יגדילו (עמדתו סבירה).

(4) 'אינם / מתמיה / אינו מחזיק ...תגדיל' - אם המרחק אינו המכשול, אין זה 'מתמיה' שאינו סבור שהחלליות יגדילו את הסיכוי. נפתור:

(1) המרחקים 'אינם' המכשול, ולכן 'אין פלא' שהוא 'מחזיק בדעה' שחלליות רחוקות-טווח 'לא תגדיל' את הסיכוי - הרצף היחיד העקבי - נסמן.

המלכודת: שלילה כפולה ('מתמיה'+'אינו') וקוטביות המתג בין 'הם/אינם' ל'תגדיל/לא תגדיל'.

תשובה (2) נכונה (הבלתי-אפשרית).

הכלי: גיסתו של הראל היא אחות של עדי (אשתו) או אשת אח שלו; נתון שיש לו בדיוק גיסה אחת.

נעבור על המסיחים:

(1) לעדי אחות אחת (רווקה) - היא גיסתו של הראל (רווקוּת אינה מבטלת קרבה); אחיות הראל אינן גיסות. יש בדיוק גיסה אחת - ייתכן.

(3) לאחד מאחיו של הראל יש אישה (גיסה אחת), ולעדי רק אח - בדיוק גיסה אחת - ייתכן.

(4) להראל אח אחד; אם הוא נשוי - זו הגיסה, ועדי בת יחידה - ייתכן שתהיה גיסה אחת. נפתור:

(2) להראל רק אחיות (אין אחים ולכן אין נשות-אח), ולעדי רק אחים רווקים (אין אחיות ואין נשות-אח) - אין לו אף גיסה, בסתירה לנתון שיש בדיוק אחת - נסמן.

המלכודת: לזכור ששני מקורות לגיסה בלבד - אחיות האישה ונשות האחים - וששניהם נחסמים במסיח (2).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: ההסבר חייב לעלות בקנה אחד עם שני הממצאים - הזן האירופי מופיע רק מ-1000 לפנה"ס ואילך, ושיעורו הולך ועולה בהדרגה עם הזמן.

נעבור על המסיחים:

(1) מניח שחזירים אירופיים כבר חיו בארץ 'לצידם' לפני 1000 לפנה"ס - בסתירה לממצא שלפני כן יש רק עצמות מזרח-תיכוניות.

(3) נדידת חזירי בר מאירופה למזרח התיכון עקב קור מסבירה הגעה, אך פחות את העלייה ההדרגתית לאורך זמן, ואינה מסבירה מדוע במדינות השכנות נותר הזן המזרח-תיכוני.

(4) 'הכחדה בתוך שנים אחדות' על ידי טפיל סותרת את הממצא של עלייה הדרגתית ואיטית בשיעור. נפתור:

(2) מהגרים מאירופה הביאו חזירים אירופיים סביב 1000 לפנה"ס, והם התרבו והשתלטו בהדרגה - מסביר גם את מועד ההופעה וגם את העלייה ההדרגתית בשיעור - נסמן.

המלכודת: הסברים 'מהירים' (טפיל/הכחדה) שאינם תואמים את מילת המפתח 'הולך ועולה'.

תשובה (4) נכונה (הטענה שאינה משתמעת). שימו לב לשלילה: מבוקשת הטענה שאינה עולה מן הפסקה.

נעבור על המסיחים:

(1) הימצאות מוסר אצל הבונובו רומזת ששורשי המוסר קדומים ומשותפים - משתמע.

(2) היפוך התנאי בפסקה ('אם יש שורשים קדומים - עמיד יותר') מוליד ש'אם אין שורשים קדומים - חשוף יותר לנסיבות' - משתמע.

(3) הקושי שהמחקר מערים על 'מי שרוצים לסרטט גבול ברור' מלמד שהיו שטענו שרק לאדם יש מוסר - משתמע. נפתור:

(4) הפסקה טוענת שהמוסר האנושי עמיד יותר בפני שינויים תרבותיים/היסטוריים, אך אינה משווה את עמידותו לזו של יצורים אחרים; ההשוואה 'עמיד יותר מן המוסר של יצורים אחרים' אינה נאמרת ואינה משתמעת - נסמן.

המלכודת: להחליף 'עמיד בפני שינויים' ב'עמיד יותר מיצורים אחרים' - השוואה שלא נעשתה.

תשובה (2) נכונה. נחזור להקשר בשורה 5: עורכי דין בצרפת החלו להשתמש בדגרוטיפים כדי לשכנע שופטים ומושבעים, 'אך רעיונות טובים מתפשטים מהר, ושנים מעטות לאחר מכן החלו גם עורכי דין אמריקאים להשתמש בדגרוטיפים'. הרעיון ה'מתפשט' הוא אפוא השימוש בדגרוטיפים בבית המשפט.

נעבור על המסיחים:

(1) 'תיעוד המציאות בעזרת דגרוטיפים' רחב מדי - ההקשר משפטי.

(3) 'אימוץ שיטות משפטיות ממדינות אחרות' כללי מדי; הרעיון הספציפי הוא השימוש בדגרוטיפים.

(4) 'מעבר לטכנולוגיות מתקדמות' מתרחש בהמשך הפסקה, לא בשורה 5. נפתור: הרעיון שהתפשט לאמריקה הוא השימוש המשפטי בדגרוטיפים - נסמן.

המלכודת: מסיח כללי (3) הבולע את הרעיון הקונקרטי.

תשובה (1) נכונה. נזהה מן הפסקה השנייה את מדרג האמינות: המקור (מסמך מקורי) הוא הראיה הטובה ביותר; העתק הותר רק בהיעדר המקור ואמינותו 'מוטלת בספק'; עדות שמועה 'לא הייתה קבילה כלל'.

נעבור על המסיחים:

(3) ממקם את עדות הראייה כפחות אמינה, אך הפסקה אומרת שעדות ראייה נחשבה 'ראיה מקורית' (אמינה), ולכן אינה הפחותה.

(2) ממקם העתק מעל עדות ראייה, בעוד עדות ראייה מקורית אמינה מהעתק המוטל בספק.

(4) ממקם עדות שמועה מעל העתק, אך שמועה כלל אינה קבילה - הפחותה ביותר. נפתור: מסמך מקורי (מרבי) > העתק (בספק) > עדות שמועה (לא קבילה) - נסמן.

המלכודת: להתבלבל במעמד 'עדות ראייה' שהיא מקורית ולא נחותה.

תשובה (1) נכונה. נזהה את ההקשר: הציטוט מובא מפי תומך הגישה השנייה, הטוענת שהתצלום נתון 'להשפעה מרחיקת לכת של הצלם' - הצלם יכול להדגיש או להעלים רכיבים באמצעות תאורה וזווית. הדימוי 'השקרן יכול לשקר באמצעותה' = הצלם (השקרן) מטה את התוצר.

נעבור על המסיחים:

(2) 'עיוותים בלתי נמנעים' הם טעות טכנית בלתי-רצונית, בעוד הציטוט מדבר על הטיה מכוונת של הצלם.

(3) 'עיוות דין' עוסק בתוצאה המשפטית, לא בכוונת ה'שקרן' שבציטוט.

(4) 'מקל על עדים להעיד עדות שקר' מסיט את השקר אל העדים, לא אל הצלם. נפתור: התוצר של הצילום מושפע ממניעי הצלם - נסמן.

המלכודת: לבלבל בין עיוות מכוון (השקרן) לעיוות בלתי-נמנע (מסיח 2).

תשובה (4) נכונה. נזהה את המונח: 'ייצוג חזותי' בקטע מתייחס לתצלום - ייצוג של המציאות בתמונה.

נעבור על המסיחים:

(1) אקדח הוא ראיה חפצית ממשית, לא ייצוג חזותי.

(2) עדות ראייה היא עדות מילולית של אדם, לא ייצוג חזותי.

(3) שאריות אבק שרפה הן ראיה פיזית/פורנזית, לא ייצוג. נפתור: תצלום של קליעי אקדח בזירה הוא ייצוג חזותי (תמונה של המציאות) - נסמן.

המלכודת: לבלבל בין ראיה חפצית/פיזית לבין ייצוג תמונתי שלה.

תשובה (1) נכונה. נחזור למשפט בשורה 27: 'אין עוד צורך בעד ראייה שיאשר את תוכנו, אלא די להוכיח בעזרת עד מוסמך כי הוא נוצר בתהליך מהימן'. הנושא הנדון הוא אמינותו של התצלום, ו'הוא נוצר בתהליך מהימן' חוזר אל התצלום.

נעבור על המסיחים:

(2) 'שימוש בתור ראיה' אינו 'נוצר בתהליך'.

(3) 'בית המשפט' אינו 'נוצר בתהליך מהימן'.

(4) 'עד הראייה' - המשפט דן במה שהעד המוסמך מוכיח לגביו, קרי התצלום, לא בעד עצמו. נפתור: 'הוא' = התצלום, שנוצר בתהליך מהימן - נסמן.

המלכודת: לקשור את 'הוא' לעד הראייה הסמוך במקום לנושא (התצלום).

תשובה (2) נכונה. נזהה את קו-העל של הקטע: מסלול היחס של מערכת המשפט האמריקאית אל התצלומים כראיה - מן הדגרוטיפים, דרך שתי הגישות והכרעת 1881, ועד ההכרה בשנות העשרים של המאה ה-20.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מדגרוטיפים לתצלומים מודרניים' ממקד בהתפתחות טכנולוגית-חזותית, לא ביחס המשפטי.

(3) 'בעולם המשפט' רחב מדי - הקטע ממוקד בארצות הברית, וב'גישות השונות' מדובר רק בחלק מן הקטע.

(4) 'השפעת ההתפתחויות בתחום הצילום' הופכת את הטכנולוגיה למוקד, בעוד המוקד הוא התפתחות היחס המשפטי עצמו. נפתור: הכותרת הכוללת היא 'ההתפתחויות ביחסה של מערכת המשפט האמריקאית לתצלומים כראיות' - נסמן.

המלכודת: כותרת רחבה מדי (3) או ממוקדת-טכנולוגיה (1/4).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זווית היקפית הנשענת על קוטר; הכלי הוא שזווית היקפית הנשענת על קוטר היא $90^{\circ }$.

נסמן: BC עובר דרך המרכז O, לכן הוא קוטר, והזווית

. מכאן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $10^{\circ }$ – מתקבל אם שוכחים ש-BC קוטר ומניחים בטעות זווית מלאה של $80^{\circ }$;

(3) $30^{\circ }$ ו-(4) $40^{\circ }$ – נובעים מחישובים שגויים של המשולש שווה-השוקיים OAB.

המלכודת: לא לזהות ש-BC הוא קוטר.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא מספרים עוקבים; הכלי הוא סימון המספר האמצעי כ-$x$.

נסמן שלושה עוקבים $x-1,x,x+1$ שסכומם

, ולכן $x=11$. שני הגדולים הם $11$ ו-$12$ ומכפלתם

.

נעבור על המסיחים:

(1)

– מכפלת שני הקטנים;

(2) $120$ – אינו מכפלת של שני עוקבים מתאימים;

(3)

– מכפלת האמצעי בעצמו.

המלכודת: לבלבול בין הזוגות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא יחס; הכלי הוא ספירת כל קבוצה.

נסמן: בחליבה עובדים

(חליבה+קטיף וחליבה+ביצים), ובקטיף ירקות עובדים

. היחס

.

נעבור על המסיחים:

(2) $2:3$ ו-(3) $3:5$ – נובעים מספירה חלקית (נטילת קבוצה אחת בלבד);

(4) $3:8$ – סופרים רק את ה-$3$ בחליבה ומתעלמים מהמתנדב הבודד.

המלכודת: לספור כל מתנדב בכל קבוצה שבה הוא עובד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הגדרת הממוצע; הכלי הוא משולש הממוצע (סך-הכל = ממוצע × כמות).

נסמן: הממוצע = סך המכתבים / מספר הבתים, ולכן סך המכתבים = הממוצע × מספר הבתים – כלומר 'כפול'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'פחות' ו-(2) 'ועוד' – פעולות חיבור/חיסור שאינן קשורות לממוצע;

(3) 'חלקי' – היפוך הפעולה, זו הדרך לחשב את הממוצע עצמו.

המלכודת: בלבול בין חישוב הממוצע (חלקי) לבין שחזור לסך-הכל (כפול).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא היקף בהגדלה לינארית; הכלי הוא שהיקף גדל ביחס האורכי (ולא בשטח).

נסמן: המקבילית הגדולה בנויה $3\times 3$ מקביליות קטנות, ולכן כל צלע שלה ארוכה פי $3$ מהצלע המתאימה הקטנה. היקף גדל פי $3$: $3a$.

נעבור על המסיחים:

(1) $27a$ – פי $27$, בלבול עם נפח;

(2) $9a$ – פי $9$, יחס השטחים ולא ההיקף;

(4) $6a$ – חישוב חלקי של שתי צלעות בלבד.

המלכודת: לחשוב שההיקף גדל כמו השטח (פי $9$).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא אי-שוויון עם שני נעלמים; הכלי הוא בידוד $y$ והצבה.

נסמן: מהמשוואה

, ומכיוון ש-$y\le -2$ נקבל $3-x\le -2$, כלומר $-x\le -5$ ובחלוקה בשלילי (היפוך הסימן) $x\ge 5$.

נעבור על המסיחים:

(1) $x\ge 1$ ו-(2) $x\le 1$ – נובעים מהצבת $y=-2$ בלי שמירה על כיוון האי-שוויון או עם טעות סימן;

(4) $x\le 5$ – הכיוון ההפוך, נובע משכחת היפוך הסימן בחלוקה בשלילי.

המלכודת: היפוך סימן האי-שוויון בחלוקה במספר שלילי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא מרחקים על היקף ריבוע ומשפט פיתגורס; הכלי הוא מעקב אחר הנקודות שאליהן אפשר להגיע לאחר $4$ צעדים.

נסמן: אורך היקף הריבוע $8$ מ׳, וענת נעה על קודקודי הרשת שעל ההיקף. לאחר $4$ צעדים (מספר זוגי) היא נמצאת בנקודה במרחק זוגי לאורך ההיקף, ולכן במרחק ישר של $0$ (חזרה להתחלה), $2$ (לאורך צלע) או

(הפינה הנגדית). כדי להגיע לנקודה במרחק $\sqrt{5}$ (למשל $2$ בכיוון אחד ו-$1$ בניצב) דרוש מספר צעדים אי-זוגי, ולכן זה בלתי אפשרי ב-$4$ צעדים.

נעבור על המסיחים:

(1) $0$ אפשרי (שני צעדים קדימה ושניים אחורה);

(2) $2$ אפשרי;

(4) $\sqrt{8}$ אפשרי (הפינה הנגדית).

המלכודת: לשכוח את מגבלת הזוגיות של מספר הצעדים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא בעיית הספק; הכלי הוא חיבור קצבי העבודה.

נסמן קצב פועל א' $\frac{1}{15}$ דונם לשעה וקצב פועל ב' $\frac{1}{10}$ דונם לשעה. יחד הקצב

דונם לשעה. ב-$30$ שעות חורשים

דונם.

נעבור על המסיחים:

(1) $2.4$ ו-(2) $3.6$ – נובעים מחיבור זמנים במקום קצבים;

(4) $6$ – התעלמות מפועל אחד או שימוש רק בקצב אחד.

המלכודת: לחבר את הזמנים ($15,10$) במקום את הקצבים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זוויות בין ישרים מקבילים ומשר; הכלי הוא שהזוויות הגדולות שוות והזווית הגדולה + הקטנה משלימות ל-$180^{\circ }$.

נסמן: הזוויות $2y-30^{\circ }$ ו-$x+y$ הן זוויות מתאימות שוות, ולכן

. כמו כן $x$ ו-$(x+y)$ הן זוויות חד-צדדיות המשלימות ל-$180^{\circ }$:

. נציב

:

.

נעבור על המסיחים:

(2) $66^{\circ }$, (3) $30^{\circ }$, (4) $44^{\circ }$ – כולם נובעים מזיהוי שגוי של זוגות הזוויות (מתאימות מול חד-צדדיות).

המלכודת: לבלבל בין זוויות שוות לזוויות משלימות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא שבר-קומות; הכלי הוא הפיכת החלוקה לכפל:

.

נסמן: $x$ ו-$w$ במונה, $y$ ו-$z$ במכנה. ככל ש-$y$ גדל, המכנה גדל והביטוי קטן – ולכן 'קטן יותר ככל ש-$y$ גדול יותר'.

נעבור על המסיחים:

(1) ככל ש-$x$ גדול – $x$ במונה, הביטוי גדל, לכן פסול;

(2) ככל ש-$w$ קטן – $w$ במונה, הביטוי קטן ולא גדל, פסול;

(4) ככל ש-$z$ קטן – $z$ במכנה, הביטוי גדל, פסול.

המלכודת: לזהות מי במונה ומי במכנה לאחר הפיכת השבר.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא כפל מקוצר עם שורשים; הכלי הוא הפרש ריבועים

(שכן

).

נסמן:

. אימות בהצבה $a=4$:

, ואכן

. נעבור על המסיחים בהצבת $a=4$:

(2)

;

(3)

;

(4)

– אף אחד אינו $-1$.

המלכודת: לא לזהות את הפרש הריבועים במונה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא חלוקה ללא שארית; הכלי הוא ביטוי $a+b$ במונחי $b$.

נסמן:

, ולכן $a+b$ חייב להתחלק ב-$4$.

נבדוק:

(4)

מתחלק ב-$4$ – תקין.

נעבור על המסיחים:

(1) $126$ מתחלק ב-$2$ אך לא ב-$4$;

(2) $262$ מתחלק ב-$2$ אך לא ב-$4$;

(3) $321$ אי-זוגי ואינו מתחלק אפילו ב-$2$.

המלכודת: לבדוק חלוקה ב-$3$ במקום ב-$4$, או להסתפק בחלוקה ב-$2$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא שטח משולש; הכלי הוא הנוסחה

.

נסמן: ארבעת המשולשים הכהים חופפים, כל אחד עם בסיס $x$, וגבהיהם יחד מרכיבים את הגובה הכולל $h$ (המשותף למשולש המקווקו). לכן סכום שטחי הכהים

, ושטח המקווקו $=\frac{y\cdot h}{2}$. השוואה:

, ולכן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $2$, (3) $3$, (4) $4$ – נובעים מספירה שגויה של הגבהים (למשל שימוש בגובה $h$ מלא לכל אחד מארבעת הכהים במקום $h/4$).

המלכודת: להתעלם מכך שהגבהים של הכהים מסתכמים לגובה המקווקו.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא שטח פנים של תיבה וקובייה; הכלי הוא ששטח פני קובייה $=6\cdot (\text{צלע}{)}^2$.

נסמן:

, כלומר הקובייה היא $3\times 3\times 3$. שלוש התיבות החופפות הן פרוסות $1\times 3\times 3$. שטח פני תיבה כזו

.

נעבור על המסיחים:

(1)

– חלוקה תמימה של שטח הקובייה בשלוש, המתעלמת מהפאות הפנימיות החדשות;

(2) $20$ ו-(3) $28$ – חישובי שטח חלקיים.

המלכודת: פריסת הקובייה יוצרת פאות פנימיות חדשות, ולכן סכום שטחי התיבות גדול משטח הקובייה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא חלוקה שווה והפרש שברים; הכלי הוא חיסור שני מנות.

נסמן: כעת כל נכד מקבל $\frac{a}{20}$; עם $x$ נכדים נוספים כל אחד מקבל $\frac{a}{20+x}$. ההפרש (כמה פחות):

.

נעבור על המסיחים:

(1) $\frac{a}{20+ax}$ ו-(2) $\frac{a}{400+20x}$ – שגיאות במונה של הפרש השברים;

(4) $\frac{ax-a}{20+x}$ – מכנה שגוי (לא הוכפל). אימות: הצבת $x=0$ נותנת $0$ רק בתשובות (2),(3),(4), אך רק (3) עומדת בכל ההצבות.

המלכודת: לשמור על מכנה משותף $20(20+x)$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא קריאת נתונים מתרשים והמרה לאחוזים; הכלי הוא זיהוי המרחק המתאים ל-$60\%$.

נסמן: $60\%$ מ-$3000$ הם $1800$ מ׳, וזהו בדיוק המרחק שאמנון עבר בסוף הפרק החמישי. באותו זמן בועז נמצא ב-$1710$ מ׳, שהם

.

נעבור על המסיחים:

(1) $51\%$ ($1530$ מ׳) ו-(2) $55\%$ ($1650$ מ׳) – ערכים שאינם תואמים את מיקום בועז באותו רגע;

(4) $60\%$ – טעות של הנחה שהרצים באותו מרחק.

המלכודת: לקרוא את מרחק בועז באותו פרק זמן שבו אמנון הגיע ל-$1800$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא קריאת מלבני-מיקום בתרשים; הכלי הוא חיפוש פרקים שבהם טווח המלבן של אמנון כולל את המיקום $4$ ושבסופם המיקום נמוך יותר (מספר גדול יותר = גרוע יותר).

נסמן: עוברים על מלבני אמנון ומאתרים את אלה שקו המיקום $4$ חוצה אותם – ומתוכם רק אלה שקצה-הסוף שלהם מתחת ל-$4$. יש בדיוק פרק זמן אחד כזה.

נעבור על המסיחים:

(2) $2$, (3) $3$, (4) $4$ – סופרים גם פרקים שבהם אמנון היה במיקום $4$ אך שיפר (סיים מעל $4$) או שלא עברו דרך $4$ כלל.

המלכודת: להבחין בין 'עבר דרך $4$' לבין 'סיים גרוע מ-$4$'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא השוואת טווחי מלבנים בין שני תרשימים; הכלי הוא שהמיקום 'בוודאות טוב יותר' רק אם כל טווח המלבן של אמנון גבוה (מספר קטן יותר) מכל טווח המלבן של בועז באותו פרק – בלי חפיפה.

נסמן: לכל פרק זמן משווים את טווח אמנון לטווח בועז; פרק נספר רק כשאין חפיפה כלל בין הטווחים ואמנון כולו מעל. נמצאו $4$ פרקים כאלה.

נעבור על המסיחים:

(1) $1$, (2) $2$, (3) $3$ – ספירת חסר, המתעלמת מחלק מהפרקים ללא חפיפה.

המלכודת: פרקים עם חפיפה כלשהי בטווחים אינם 'בוודאות טוב יותר'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא ייצוג מיקום-התחלה-וסוף במלבן יחיד; הכלי הוא קריאת המיקום היחסי של אמנון בתחילת המירוץ (התחלת הפרק הראשון) ובסופו (סוף הפרק האחרון).

נסמן: אמנון פתח את המירוץ במיקום היחסי $2$ וסיים במיקום $3$ – כלומר מיקומו הורע. הרעה מיוצגת במלבן כהה, ולכן התרשים הנכון הוא מלבן כהה המשתרע מ-$2$ ל-$3$ (תרשים 1).

נעבור על המסיחים: (2),(3),(4) – מציגים מלבן בהיר (שיפור) או טווח מיקומים שגוי שאינו $2\to 3$.

המלכודת: לזהות נכון שהמיקום הורע (כהה) ולא השתפר (בהיר).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הפרש מרחקים מצטברים; הכלי הוא חישוב ההפרש בין אמנון לבועז בתום כל דקה שלמה.

נסמן: בתום דקה $4$ ההפרש

; בתום דקה $5$:

; בתום דקה $6$:

; בתום דקה $7$:

. ההפרש הגדול ביותר, $130$ מ׳, מתקבל בתום $6$ דקות.

נעבור על המסיחים:

(1) $7$ דקות – הפרש $80$;

(3) $5$ דקות – הפרש $90$;

(4) $4$ דקות – הפרש $43$; כולם קטנים מ-$130$.

המלכודת: לבדוק את ההפרש בכל דקה שלמה ולא להסתפק בהערכה חזותית.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא חוקי חזקות עם חילוק בין בסיסים זהים. הכלל: בחילוק חזקות בעלות אותו בסיס מחסרים את המעריכים.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $a^2\cdot c^{1/2}$ נובע מחלוקת המעריכים במקום חיסורם (

,

) — טעות נפוצה.

מסיח (2) $a^2\cdot c^{-3}$ מחשב נכון את $c$ אך שוב מחלק את מעריכי $a$.

מסיח (3) $a^4\cdot c^{1/2}$ מחסר נכון את $a$ אך מחלק את מעריכי $c$. נפתור: ב-$a$ נחסר

, וב-$c$ נחסר

, ולכן נקבל $a^4\cdot c^{-3}$. המלכודת היא לחלק מעריכים במקום לחסר אותם. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא דמיון משולשים ושטח טרפז. מכיוון ש-$ED\parallel BC$, המשולש $AED$ דומה למשולש $ABC$.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $21$,

מסיח (3) $30$ ומסיח (4) $33$ נובעים מטעויות ביחס הדמיון או בהצבה בנוסחת הטרפז (למשל שימוש ב-$AB=3$ במקום $AE=3$). נפתור: יחס הצלעות בין המשולש הקטן לגדול הוא

, ולכן

. גובה הטרפז הוא $EB=6$. שטח הטרפז

. המלכודת היא לשכוח שגובה המשולש הגדול הוא

ולא $3$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא סכום זוויות במרובע. ארבע הזוויות המסומנות באפור הן זוויותיו של המרובע הפנימי $EFGH$.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $180^{\circ }$ הוא סכום זוויות במשולש ולא במרובע;

מסיח (2) $270^{\circ }$ אינו נובע משום כלל;

מסיח (4) $540^{\circ }$ הוא סכום זוויות במחומש. נפתור בשתי דרכים: (א) סכום הזוויות הפנימיות בכל מרובע הוא $360^{\circ }$. (ב) בכל אחת מארבע פינות המלבן נוצר משולש ישר-זווית; סכום כל הזוויות בארבעת המשולשים הוא

, מהם נחסר את ארבע זוויות המלבן

, ונשאר $360^{\circ }$ לזוויות האפורות. המלכודת היא לחשוב שנדרש מידע נוסף. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חפיפה מקסימלית ומינימלית בין שתי קבוצות.

נעבור על המסיחים: המסיחים (1),(3),(4) משלבים ערכים שגויים לחפיפה. החפיפה המקסימלית תלויה בגודל הקבוצה הקטנה — יש רק $45$ ספרי שירה, ולכן לכל היותר כל $45$ הם גם מתורגמים; זה פוסל את המסיחים שבהם המקסימום $40$ (מסיחים 1 ו-3). את החפיפה המינימלית נמצא בעזרת הנוסחה: סכום שתי הקבוצות פחות השלם

; זה פוסל את המסיחים שבהם המינימום $15$ (מסיחים 3 ו-4). נפתור: המינימום הוא $5$ והמקסימום הוא $45$. המלכודת היא לבלבל בין המינימום למקסימום. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא נפח גליל והיקף מעגל. הגובה שווה לקוטר, כלומר $h=2r$.

נעבור על המסיחים:

מסיח (2) $\frac{2}{r}$ ומסיח (3) $\pi r$ נובעים מטעויות בצמצום הביטוי;

מסיח (4) שגוי כי כל הגדלים ניתנים לביטוי באמצעות $r$. נפתור: נפח הגליל

, והיקף הבסיס $=2\pi r$.

נחלק:

. המלכודת היא לשכוח להציב $h=2r$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא בניית משוואה מנתוני מכירות.

נסמן ב-$x$ את מספר המכנסיים, ואז מספר החולצות הוא $3x$.

נעבור על המסיחים: מסיחים (1) $12$, (2) $9$ ו-(3) $6$ מייצגים ערכי $x$ שאינם מקיימים את המשוואה — הצבתם נותנת סכום גדול מ-$840$. נפתור: סך ההכנסה

, ומכאן $x=4$.

נבדוק:

. המלכודת היא לפתור עבור מספר החולצות ($12$) במקום עבור המכנסיים. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא בעיית קצב (מרחק חלקי מהירות), כאשר קצב העלייה שונה מקצב הירידה. נחשב כל קטע בנפרד.

נעבור על המסיחים: מסיחים (1) $8$, (2) $9$ ו-(4) $11$ נובעים מטעות בספירת מספר הקומות או מבלבול בין קצב העלייה לירידה. נפתור: קטע ראשון — עלייה מ-$5$ ל-$25$, כלומר $20$ קומות בקצב $5$, נמשך

דקות; קטע שני — ירידה מ-$25$ ל-$15$, כלומר $10$ קומות בקצב $10$, נמשך

דקה; קטע שלישי — עלייה מ-$15$ ל-$40$, כלומר $25$ קומות בקצב $5$, נמשך

דקות. סך הכול

דקות. המלכודת היא להשתמש בקצב עלייה לירידה. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא קריאת ותק (משך שהות) מתוך התרשים. מכיוון ששום אוגדה לא עזבה, האוגדה ששהתה הכי הרבה זמן היא זו שהגיעה הכי מוקדם — כלומר זו שמופיעה במספר החודשים הרב ביותר.

נעבור על המסיחים: אוגדה (1) $8$ מופיעה רק בחודש האחרון (אוקטובר 1918) ולכן שהתה הכי מעט; אוגדה (3) $77$ ואוגדה (4) $80$ הגיעו מאוחר יותר מאוגדה $32$ ולכן שהו פחות ממנה. נפתור: מבין ארבע האוגדות המוצעות, אוגדה $32$ מופיעה בתרשים במספר החודשים הרב ביותר, ולכן היא ששהתה הכי הרבה זמן. המלכודת היא לחפש את המספר הגדול או הקטן ביותר במקום לספור חודשים. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חישוב ותק ופינוי לפי סדר הגעה. בכל חודש פונות $3$ האוגדות הוותיקות ביותר, כך שאחרי $8$ חודשים פונו

אוגדות — הוותיקות ביותר.

נעבור על המסיחים: אוגדה (1) $8$, אוגדה (4) $77$ ואוגדה (3) $41$ אינן במקום ה-$25$ בסדר ההגעה, ולכן אינן יכולות להיות האוגדה הוותיקה ביותר שנותרה. נפתור: אחרי פינוי $24$ האוגדות הוותיקות, האוגדה הוותיקה ביותר שנותרה היא זו שהגיעה במקום ה-$25$ בסדר ההגעה; מקריאת התרשים לפי ותק זו אוגדה $29$. המלכודת היא לפנות $8$ אוגדות במקום $24$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זיהוי טענה נכונה מתוך התרשים על בסיס מספר האוגדות החדשות בכל חודש.

נעבור על המסיחים:

מסיח (2) — אין אף חודש שבו נוספו יותר מ-$10$ אוגדות (הקפיצה המרבית בציר ה-y קטנה מכך), ולכן שגוי;

מסיח (3) — יש חודשים שבהם נוספו פחות משתי אוגדות (למשל חודש עם אוגדה אחת בלבד או ללא תוספת), ולכן שגוי;

מסיח (4) — עצם קיומו של חודש ללא תוספת אוגדות פוסל את הטענה שבכל חודש נוספו יותר מבקודם. נפתור: אכן יש חודש שבו סך האוגדות לא גדל כלל (הקו בציר ה-y נשאר זהה), כלומר לא הגיעה אף אוגדה — לכן טענה (1) נכונה. המלכודת היא לפרש כל שורה כהגעה חדשה. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חישוב ממוצע: סך כל האוגדות שהגיעו חלקי מספר החודשים.

נעבור על המסיחים: המסיחים (1),(3),(4) נובעים מטעות בספירת סך האוגדות (‏$42$ בסך הכול, מציר ה-y) או במספר החודשים (‏$17$ חודשים, מיוני 1917 עד אוקטובר 1918). נפתור: הממוצע $=\frac{42}{17}\approx 2.47$, שהוא מספר בין $2$ ל-$3$. המלכודת היא בספירה לא מדויקת של החודשים או של סך האוגדות. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא יחסי אחוזים בין שלושה גדלים. נציב ערך נוח: נניח

.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $75\%$ ומסיח (3) $175\%$ נובעים מחיבור או חיסור אחוזים במקום חלוקה;

מסיח (2) $125\%$ הוא היחס של $c$ ל-$b$ ולא ל-$a$. נפתור: אם

אז

מ-$b$ הוא $50$, ו-

מ-$b$ הוא $125$. לכן $c$ ביחס ל-$a$ הוא

. המלכודת היא לחשב את $c$ ביחס ל-$b$ במקום ל-$a$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסתברות עם שתי קוביות ומרחב מדגם של $36$ תוצאות.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $1$ מניח בטעות שלשני הסכומים אותו מספר אפשרויות; מסיחים (3) $\frac{1}{3}$ ו-(4) $\frac{2}{3}$ נובעים מספירה שגויה של מספר הצירופים. נפתור: סכום $12$ מתקבל רק בצירוף אחד — $(6,6)$ — כלומר הסתברות $\frac{1}{36}$; סכום $11$ מתקבל בשני צירופים — $(5,6)$ ו-$(6,5)$ — כלומר הסתברות $\frac{2}{36}$. היחס הוא

. המלכודת היא לשכוח שסכום $11$ ניתן בשני סדרים שונים. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא ערך מוחלט וסימני מספרים. נבודד את $b$:

.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) שגוי כי נראה ש-$b$ אינו יכול להיות חיובי; מסיחים (3) ו-(4) על $c$ אינם מתקיימים בהכרח — אם $c>0$ מתקבל

(ו-$c$ חיובי), אך אם $c<0$ מתקבל

(ו-$c$ שלילי), כלומר סימנו של $c$ אינו קבוע. נפתור: $|c|\ge c$ תמיד, ולכן $c-|c|\le 0$; בנוסף $-|a|<0$ (כי $a\ne 0$). לכן

בהכרח. המלכודת היא לחשוב שהאגף $|a|+|c|$ יכול להתאזן. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא סכום סדרה הנדסית יורדת.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $1$ מתייחס רק לאיבר הראשון;

מסיח (2) 'בין $0$ ל-$1$' מזלזל בסכום;

מסיח (4) 'בין $2$ ל-$3$' חורג מעל הסכום. נפתור: כבר שני האיברים הראשונים נותנים

, כך שהסכום גדול מ-$1$. הוספת כל שאר האיברים החיוביים ($\frac{1}{4}+\frac{1}{8}+\dots$) מקרבת את הסכום ל-$2$ אך לעולם אינו מגיע ל-$2$ (הסכום הוא $2-\frac{1}{2^{99}}$). לכן הסכום גדול מ-$1$ וקטן מ-$2$. המלכודת היא לחשוב שהסכום שווה בדיוק $2$ או $1$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא תכונות מספרים דרך ספרת האחדות של מכפלה. ספרת האחדות של התוצאה $\overline{15CC5}$ היא $5$, ולכן ספרת האחדות של $A\times B$ חייבת להיות $5$.

נעבור על המסיחים: כדי שמכפלה תסתיים בספרה $5$, היא חייבת להיות אי-זוגית ומתחלקת ב-$5$, ולכן שני הגורמים $A$ ו-$B$ אי-זוגיים ואחד מהם שווה $5$. מכאן $A+B$ הוא סכום שני מספרים אי-זוגיים, שהוא בהכרח זוגי — זה פוסל את מסיח (2) ('אי-זוגי'). את מסיח (1) $10<A+B$ ומסיח (4) 'מתחלק ב-$5$' לא ניתן להבטיח: הפתרון היחיד הוא

(‏

, כלומר $C=8$), ואז

— שאינו גדול מ-$10$ ואינו מתחלק ב-$5$. נפתור: $A+B$ זוגי בהכרח. המלכודת היא להתמקד בערך המספרי במקום בתכונת הזוגיות. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא תכונות חלוקה. מכיוון ש-$x$ ו-$y$ מתחלקים ב-$z$, נכתוב

ו-

כאשר $m,n$ שלמים חיוביים ו-$m>n\ge 1$ (כי $x>y$).

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) $z\ne y$ שגוי — ייתכן $y=z$ (כאשר $n=1$);

מסיח (2) $x=2y$ אינו הכרחי (למשל

);

מסיח (4) $y\le z\le x$ שגוי — ייתכן ש-$z$ קטן מ-$y$ (למשל $z=1$). נפתור: מאחר ש-$m\ge 2$, מתקיים

, כלומר $2z\le x$ בהכרח. המלכודת היא להניח שהמנה של $x$ ב-$z$ שווה בדיוק ל-$2$. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חישוב אורכי קטעים במערכת צירים בעזרת משפט פיתגורס. נחשב כל קטע לפי הפרשי השיעורים של קצותיו.

נעבור על המסיחים: המסיחים (1),(3),(4) נובעים מהערכה חזותית שגויה של האורכים במקום חישוב מדויק. נפתור: הקטע $c$ אנכי, מ-$(-1,1)$ ל-$(-1,-4)$, ואורכו

; הקטע $b$ מ-$(-3,4)$ ל-$(1,1)$, ואורכו

; הקטע $a$ מ-$(3,2)$ ל-$(7,4)$, ואורכו

. מכאן

ואילו $a$ שונה מהם, כלומר

. המלכודת היא להסתמך על מראה הקטעים בסרטוט במקום לחשב. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא בעיית דרך שבה מדובר באותה דרך לפי מהירויות שונות.

נסמן ב-$x_1$ את הזמן במהירות $60$ וב-$x_2$ את הזמן במהירות $40$.

נעבור על המסיחים: מסיחים (2) $\frac{2}{5}$, (3) $\frac{2}{3}$ ו-(4) $\frac{4}{5}$ נובעים מיחסי המהירויות עצמן במקום מהיחס בין הזמנים. נפתור: אורך הדרך הוא $60x_1+40x_2$, והוא שווה לדרך שנעשתה במהירות $50$ באותו זמן כולל: $50(x_1+x_2)$. נשווה:

, ומכאן

, כלומר

. לכן היחס בין הזמנים הוא $1$. המלכודת היא להסיק את היחס מהמהירויות. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא שטח משושה משוכלל פחות גזרות מעגל. מרכזי ששת המעגלים יוצרים משושה משוכלל שאורך צלעו $2$ (המרחק בין מרכזי שני מעגלים משיקים הוא סכום רדיוסיהם,

).

נעבור על המסיחים: מסיחים (1) ו-(2) עם $6\sqrt{2}$ נובעים משטח משושה שגוי;

מסיח (3) $6\sqrt{3}-\pi$ מחסר רק שליש מעגל במקום שני-שלישי מעגל. נפתור: שטח משושה משוכלל שצלעו $a$ הוא

. בכל אחת משש פינות המשושה זווית פנימית של $120^{\circ }$, ולכן כל מעגל תורם גזרה של $120^{\circ }$ (שליש מעגל) לתוך המשושה; שש גזרות כאלה שוות

. השטח הכהה $=6\sqrt{3}-2\pi$. המלכודת היא בחישוב שטח המשושה או במספר הגזרות. את התשובה הנכונה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. זו השלמת-משפט הבודקת תואר-פועל שמתאים להקשר 'מתוך כל יצירות הקאמר, דווקא שני רביעיות הפסנתר מפורסמים'.

נעבור על המסיחים:

(1) instinctively='אינסטינקטיבית' — אינו מתאים לפרסום;

(2) desperately='נואשות' — שלילי ולא-רלוונטי;

(4) occasionally='מדי פעם' — סותר את 'well known' שהוא מצב קבוע. רק particularly='במיוחד' מדגיש שהרביעיות הללו בולטים ברמת פירסומם.

המלכודת: הבלבול בין תדירות (occasionally) לבין עוצמה (particularly)

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. isthmus הוא מצר — 'רצועת יבשה צרה המחברת שתי גושות גדולות'.

נעבור על המסיחים:

(1) ray='קרן' — לא צורת קרקע;

(2) fund='קרן כספית' — לא רלוונטי;

(4) draft='טיוטה/טיוטא' — לא מתאים ל'narrow ... of land'. רק strip='רצועה' מתאר רצועה צרה וארוכה של יבשה.

המלכודת: ray נשמע דמוי אך אינו 'רצועה'.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. פעילי זכויות-בעלי-חיים מתנגדים למכירת מעילי פרווה — הם 'condemn'='מגנים' אותה.

נעבור על המסיחים:

(2) obtain='משיגים' — הפוך מהצפוי;

(3) rehearse='מתרגלים/חוזרים' — לא רלוונטי;

(4) gratify='מספקים/מרצים' — הפוך מהעמדה הצפויה.

המלכודת: הקשר האקטיביסטי מחייב מילת-גינוי.

«נסמן»

תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. דיוקנאות ארבעה הנשיאים בהר ראשמור 'גלופות/חצובות' (carved) בסלע.

נעבור על המסיחים:

(2) chanted='מושרים/נקראים בקצב' — שייך לקול;

(3) creased='מקומטים' — שייך לבד/נייר;

(4) compiled='מלוקטים/מרוכזים' — שייך לנתונים, לא לסלע. רק carved מתאים ל'into the rock face'.

המלכודת: 'into' מרמז על חציבה פנימה.

«נסמן»

תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. העיקרון הוא שכל רכיב ישמר את טעמו ה-'distinct'='ייחודי/ברור לעצמו'.

נעבור על המסיחים:

(1) timid='ביישן' — לא מתאים לטעם;

(3) shrill='צורמני/צווחני' — שייך לצליל;

(4) literal='מילולי/כפשוטו' — לא רלוונטי לטעם. רק distinct מבטא שהטעם נשמר נפרד ומובחן.

המלכודת: 'maintain its own' מחזק את מובן הייחודיות.

«נסמן»

תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. כתף, מרפק ושורש-כף הם 'joints'='מפרקים' המאפשרים לזרוע לנוע לכל הכיוונים.

נעבור על המסיחים:

(1) poles='עמודים/קוטבים' — לא איברי-גוף;

(2) rumors='שמועות' — לא רלוונטי;

(3) labels='תוויות' — לא מאפשרי תנועה. רק joints הם נקודות-חיבור המאפשרות תנועה.

המלכודת: 'enable the arm to move' מצביע על מפרקים.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. המשפט מציין 65 שנה ל-'ascension to the throne'='עלייתה לכס המלכות'.

נעבור על המסיחים:

(1) indulgence of='התפנקות/פינוק' — לא מתאים;

(2) illumination of='הארה' — לא רלוונטי;

(3) allusion to='רמיזה ל' — לא מתאים לאירוע ההכתרה. רק ascension to מתאר עלייה לכס.

המלכודת: מילים דמויות-צליל (allusion/illusion) עלולות לבלבל.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הקרקס הראשון בארה"ב 'debuted'='ערך את הופעת-הבכורה שלו' בפילדלפיה, ומשם המשיך להופיע.

נעבור על המסיחים:

(1) deposited='הפקיד' — לא מתאים;

(2) detached='נותק/התנתק' — לא רלוונטי;

(3) deferred='דחה/דחה למועד מאוחר' — סותר 'in April 1793'. רק debuted מתאים להופעה ראשונה במקום ובמועד.

המלכודת: כל המסיחים פותחים ב-de- אך רק debuted מתאים.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. המשפט המקורי אומר שכלבי פקינז הם 'under ten inches'='פחות מעשרה אינצ'ים' — וזה בדיוק 'less than ten inches tall'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'at least ten inches'='לפחות עשרה' — הפוך הגמור;

(2) 'All ... are ten inches tall' — קובע גובה מדויק ולא 'פחות מ';

(4) 'usually ten inches' — מוסיף 'בדרך כלל' שאינו במקור ומשנה את המשמעות.

המלכודת: 'פחות מ' ≠ 'שווה-ל' ≠ 'לפחות'.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. 'a popular pastime'='תחביב פופולרי' — כלומר 'אנשים רבים אוהבים לעסוק בגינון בשעותהם הפנויות'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'very time-consuming'='גוזל זמן רב' — לא נאמר במקור;

(3) 'has always been popular'='היה תמיד פופולרי' — מוסיף טענה היסטורית שאינה במקור;

(4) 'Everyone enjoys' — הכללת-יתר ('כולם') שאינה שקולה ל'פופולרי'.

המלכודת: 'פופולרי' ≠ 'כולם' ו≠ 'תמיד'.

«נסמן»

תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. המקור: ב-1977 הממשלה הופלה והושל ממשל צבאי, ורק ב-1985 הוחזרה הדמוקרטיה — בדיוק 'פקיסטן שבה לדמוקרטיה ב-1985 לאחר תקופת ממשל צבאי שהחל ב-1977'.

נעבור על המסיחים:

(2) הופך את 1985 לחזרה לממשל צבאי — הפוך מהמקור;

(3) ממציא 'ניסיון קודם שנכשל ב-1977' — אין במקור;

(4) טוען שהממשלה הדמוקרטית קמה ב-1977 והופלה ב-1985 — היפוך הכרונולוגי.

המלכודת: היפוך של סדר התאריכים.

«נסמן»

תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. 'futile to seek autobiographical references'='חסר-טעם לחפש הפניות אוטוביוגרפיות' — כלומר 'שיריו אינם מלמדים דבר על חייו'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'שיריו מבוססים על חוויותיו' — הפוך הגמור;

(2) מדבר על 'אוטוביוגרפיה שאינה מזכירה את שירתו' — הופך את כיוון היחס;

(3) 'כל מה שידוע לנו בא משירתו' — הפוך מהטענה.

המלכודת: 'futile to seek' = אין מה למצוא = 'לא מלמדים דבר'.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. הקטע פותח בתיאור text-speak, ממשיך בעמדת המבקרים (Humphrys) ומסיים בעמדת-הנגד (Crystal) — כלומר 'ויכוח על השפעות text-speak'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'כיצד הסינון משפר תקשורת' — רק טענה אחת של Crystal, צר-מדי;

(2) 'מאפייני text-speak' — רק הפסקה הראשונה, לא כל הקטע;

(4) 'התפתחות השפה' — רק טיעון אחד של Crystal, לא נושא-העל של הקטע.

המלכודת: מסיחים שהם פרט נכון-בפני-עצמו אך צר-מדי.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. הפסקה הראשונה אומרת 'עם אותיות רבות במילה מושמטות' (many letters ... left out) — כלומר אותיות 'נעדרות לעיתים קרובות'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מייצגות פיסוק' — הפיסוק דווקא מעט;

(2) 'מחליפות מספרים' — הפוך: סמלים ומספרים מחליפים אותיות, לא הפוך;

(4) 'are not used'='כלל אינן בשימוש' — הקצנת-יתר של 'often missing'; רבות מושמטות, אך לא כולן.

המלכודת: 'לעיתים נעדרות' ≠ 'כלל לא בשימוש'.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. Humphrys מגנה את text-speak — קיצורים כמו 'u' ל-'you'. 'How r u?' הוא בדיוק text-speak שירגיז אותו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'WWII' — ראשי-תיבות מקובלים/רישמיים, לא סלנג של מסרונים;

(3) 'Dr. Smith' — קיצור תקני ומקובל באנגלית;

(4) 'Bye-bye!' — מילה תקנית, לא קיצור-מסרון. רק 'How r u?' מדגים את 'פלישת הפיסוק והשחתת המשפטים' ש-Humphrys מגנה.

המלכודת: ראשי-תיבות מסורתיים (WWII) אינם text-speak.

«נסמן»

תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. הפסקה השנייה מתארת את texters כ-'vandals', text-speak כ-'deadly scourge, a technological virus' — עמדה 'שלילית באופן קיצוני'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'well documented'='מתועד היטב' — הפסקה מביעה דעה, לא ראיות;

(2) 'rather inconsistent'='לא-עקבי' — הפסקה עקבית-לחלוטין בגנותה;

(4) 'completely neutral'='ניטרלית לגמרי' — הפוך הגמור מהשפה הטעונה.

המלכודת: הניסוח הדרמטי ('virus', 'scourge') מעיד על שליליות קיצונית.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. הפסקה האחרונה מציגה את Crystal, הטוען ש-text-speak אינו השחתה אלא התפתחות — כלומר 'עמדה המאתגרת על טיעונו של Humphrys'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להוכיח שהסינון מעודד יצירתיות' — רק פרט אחד בטיעון, לא מטרת הפסקה;

(2) 'לדון בספרו של Crystal' — הספר הוא אמצעי, לא המטרה;

(3) 'לספק ראיות לטענה בפסקה השנייה' — הפוך: הפסקה סותרת את הפסקה השנייה, לא תומכת בה.

המלכודת:

מסיח (3) מהפך את היחס הלוגי (נגד במקום בעד).

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. השאלה שואלת מה הכי פחות סביר שיכיל קוורץ (

שים לב: 'שלילה' — least likely). הקטע מפרט שימושים: עמידות בחום (refractory bricks), עדשות אופטיות (מיקרוסקופים/מצלמות), ושעונים פיזו-אלקטריים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מכשיר המחומם לטמפרטורות גבוהות' — קווץ עמיד-חום, סביר שיכיל;

(2) 'טלסקופ לצפייה בכוכבים' — מכשיר אופטי עם עדשות, סביר שיכיל;

(3) 'התקן תזמון במחשב' — שעון קווץ, סביר שיכיל. רק 'כלי לבדיקת זיהום אוויר' — הקטע אינו מזכיר שימוש כזה.

המלכודת: זו שאלת-שלילה — מחפשים את האפשרות הבלתי-נתמכת.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. הפסקה הראשונה מדרגת: transparent – clear enough to see through; translucent; או completely opaque — כלומר opaque='אטום' הוא ההיפך של clear/transparent='שקוף'.

נעבור על המסיחים:

(1) colorless='חסר-צבע' — עניין של צבע, לא שקיפות;

(3) beautiful='יפה' — לא רלוונטי לציר השקיפות;

(4) common='נפוץ' — שייך לשכיחות, לא לשקיפות. רק clear הוא ההיפך הישיר של opaque.

המלכודת: colorless מפתה כי מופיע בפסקה, אך הוא עניין של צבע ולא שקיפות.

«נסמן»

תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. הפסקה השלישית עוסקת בכך שקווץ שקוף משמש לעדשות, ומונה שימושים (משקפיים, מיקרוסקופים, מצלמות) — כלומר 'uses of quartz lenses'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'the invention of ... lenses'='המצאת העדשות' — הקטע מזכיר ממצאים עתיקים אך לא עוסק ב'המצאה' כנושא;

(3) 'the production of quartz ... lenses'='ייצור העדשות' — אין תיאור תהליך-ייצור;

(4) 'the advantages of transparent ... lenses'='יתרונות עדשות שקופות' — צר-מדי; הפסקה עוסקת בשימושים רחבים.

המלכודת: הבחנה בין 'שימוש' ל'ייצור'/'המצאה'.

«נסמן»

תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. הפסקה אומרת שעדשות 'magnifying objects' — כלומר 'יכולות לגרום לעצם להיראות גדול מכפי שהוא'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מיוצרות היום באותה דרך כמו במאה ה-13' — לא נאמר; הקטע רק מציין מתי הורכבו למשקפיים;

(2) 'ניתנות לייצור רק מקווץ' — הקצנה; הקטע מדבר על עדשות קווץ אך אינו שולל חומרים אחרים;

(4) 'הומצאו בסוריה ומצרים' — הקטע אומר ששם נמצאו שרידי-עדשות בני 4,000 שנה, לא שהומצאו שם.

המלכודת: 'נמצאו' ≠ 'הומצאו'.

«נסמן»

תשובה (3).

תשובה (4) נכונה.

שים לב: זו שאלת-שלילה (NOT true). הפסקה מסבירה שהאפקט הפיזו-אלקטרי ההפוך: מעבירים זרם דרך גביש קווץ → נוצר לחץ מכני → הגביש רוטט → מניע שעוני-קווץ. אז מה לא-נכון? (4) 'It generates electricity'='מייצר חשמל' — זה האפקט הרגיל (לחץ → חשמל), ולא ההפוך; בהאפקט ההפוך החשמל הוא הקלט, לא הפלט. נעבור על הנכונים (שהם מסיחים כאן):

(1) 'מפעיל שעוני-קווץ' — נכון לפי הקטע;

(2) 'כרוך ביצירת לחץ מכני' — נכון;

(3) 'גורם לגבישי-קווץ לרטוט' — נכון.

המלכודת: בלבול בין האפקט הרגיל (לחץ→חשמל) לההפוך (חשמל→לחץ); וכן זו שאלת NOT.

«נסמן»

תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא: השלמת משפט לפי הֶקשר. גמלים וחמורים משמשים לנשיאה של משהו כבד — צריך שם-עצם שאפשר "לשאת" והוא כבד.

נעבור על המסיחים:

(1) risks = סיכונים — מופשט, לא נושאים אותו פיזית;

(2) courts = בתי-משפט/מגרשים — לא נישא;

(3) tunnels = מנהרות — חופרים מנהרה, לא נושאים אותה. רק (4) loads = מטענים משתלב עם carrying heavy.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הרמז המרכזי: "giving away $350 million to charitable causes" — מי שתורם למטרות צדקה הוא נדבן. נבחן:

(1) colonialist = קולוניאליסט — אין קשר לצדקה;

(2) lobbyist = שדלן — פועל להשפעה פוליטית, לא תרומה;

(3) pluralist = פלורליסט — תפיסת-עולם, לא נתינה.

(4) philanthropist = פילנתרופ/נדבן מתאים בול לתרומות הענק.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. "among some 200,000 different colors" — העין מבחינה בין מספר עצום של גוונים. הפועל distinguish among/between = להבחין בין. נפסול:

(1) initiate = ליזום/להתחיל — לא הולם among colors;

(2) authorize = לאשר/להסמיך — חסר-הגיון בהקשר;

(4) reinforce = לחזק — לא מתאים. distinguish among הוא הצירוף הנכון.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. "their ancestry to Cornish families" — לייחס/לעקוב אחר שושלת עד למשפחות קדומות. trace one's ancestry to = לעקוב אחר מוצא. נפסול:

(1) thaw = להפשיר;

(2) trim = לגזום/לקצץ;

(3) tilt = להטות — כולם חסרי-קשר לשושלת. רק trace יוצר צירוף הגיוני.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. "the best preserved ___ of its type" — הפריט/הדגימה השמור ביותר מסוגו. specimen = דגימה/פריט מייצג, מתאים למאובן שנחשף. נפסול:

(1) reprimand = נזיפה;

(3) incentive = תמריץ;

(4) aptitude = כישרון — אף אחד מהם אינו נשמר ואינו מסוגו.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. עובד ש-___ בשל התנהגות חמורה (gross misconduct) עלול לא לקבל דמי-אבטלה — ההקשר של אבטלה מחייב פיטורים. dismissed = מפוטר. נפסול:

(1) prohibited = אסור (לא נאמר prohibited for);

(2) exploited = מנוצל — לא סיבה לאובדן זכאות;

(3) interrupted = מופרע/נקטע — חסר-הגיון על עובד. פיטורים בשל misconduct שוללים דמי-אבטלה.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הגדרה: "a formal agreement between sovereign nations" — הסכם רשמי בין מדינות ריבוניות הוא אמנה. treaty = אמנה/חוזה בין-לאומי. נפסול:

(1) drawback = חיסרון;

(2) convent = מנזר;

(3) prospect = סיכוי/תחזית — אף אחד אינו הסכם בין מדינות.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הרשימה (פסיפסי-זהב, לוחות-אבן מלוטשים, ריצוף-שיש) מתארת קישוט מפואר ושופע. נדרש תואר-פועל שמעצים decorated: lavishly = בפאר רב/בשפע. נפסול:

(2) earnestly = ברצינות;

(3) furiously = בזעם/בעוצמה;

(4) acutely = בחדות — אף אחד אינו מתאר קישוט מפואר.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. המקור: כשההיפופוטם חש סכנה (senses danger) הוא משמיע קול. ניסוח שקול: "moos when it feels threatened" — חש איום = חש סכנה. נפסול:

(1) especially when afraid — especially מוסיף שההיפו נוהם גם במצבים אחרים, מידע שאין במקור;

(3) before it attacks — המקור אינו על תקיפה;

(4) to warn other animals — המקור אינו מזכיר מטרת-אזהרה לאחרים. רק (2) שומר על המשמעות בדיוק.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המימרה: אל תבזבז משבר טוב — כלומר נצל את ההזדמנות שגלומה במשבר. ניסוח שקול: "Take advantage of the opportunities provided by difficult situations". נפסול:

(1) face problems bravely — אומץ, לא ניצול-הזדמנות;

(2) believe there is good in the world — פירוש שגוי של good crisis;

(3) do not waste time on the impossible — עוסק בבזבוז-זמן, לא בניצול-משבר. רק (4) לוכד את הרעיון.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. "expert seafarers" = יורדי-ים מומחים, כלומר מלחים מיומנים מאוד. ניסוח שקול: "very skilled sailors". נפסול:

(1) spent most of their time at sea — כמות-זמן, לא מיומנות;

(2) experienced fishermen — דייגים, צמצום שגוי (seafarers אינם בהכרח דייגים);

(4) fought many battles at sea — קרבות, מידע שאין במקור. רק (3) שקול ל-expert seafarers.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. "fetched an unprecedented 104 million dollars" — נמכר ב-104 מיליון, מחיר חסר-תקדים, כלומר הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור ציור. ניסוח שקול:

(1) sold for 104 million... at the time, the highest price ever paid for a painting. נפסול:

(2) the most valuable of Picasso's paintings — טענה שאין במקור (unprecedented = חסר-תקדים במחיר, לא היקר-ביותר של פיקאסו);

(3) is worth over 104 million today — המקור על מחיר-מכירה ב-2004, לא הערכת-שווי היום;

(4) bidding began at 104 million — 104 מיליון הוא מחיר-המכירה הסופי, לא מחיר-הפתיחה.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הקטע כולו מתאר את עמק Pioneer כגן-עדן לאוהבי-ספרים: חנויות-ספרים משגשגות, ערבי-סופרים, קהילת קוראים. כותרת הולמת: A Book Lover's Dream. נפסול:

(2) Most Eminent Authors — הסופרים מוזכרים רק כדוגמה בפסקה אחת, לא ליבת הטקסט;

(3) Birthplace of American Literature — הטקסט אינו טוען שהספרות האמריקאית נולדה שם;

(4) Literary History — הטקסט על ההווה התוסס, לא היסטוריה. רק (1) מקיף את כלל הטקסט.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. Nevertheless מנוגד למשפט הקודם: מכירת-הספרים השתנתה מאוד (Amazon), ובכל זאת חנויות מסורתיות רחוקות מהכחדה. תחליף שומר על יחס-הניגוד: Although bookselling has changed greatly... — למרות השינוי, החנויות שורדות. נפסול:

(2) Because... successful ו-(3) As a result of... — מציגים סיבתיות (בגלל), ההפך מהניגוד;

(4) Despite the fact that fewer people read books today — מכניס טענה שאין בטקסט (שפחות אנשים קוראים) ואינו נובע מהמשפט הקודם. רק (1) משמר את הניגוד לתוכן שקדם.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הפסקה השנייה מתארת מדוע העמק הוא עלייה-לרגל לאוהבי-ספרים: שפע חנויות, קניית-ספרים, מפגש עם קוראים וסופרים, ערבי-שירה. המטרה: להסביר מה מושך את אוהבי-הספרים. נפסול:

(1) most famous bookshop — Amherst Books הוא דוגמה, לא מוקד הפסקה;

(3) changes over thirty years — ה-30 שנה מתייחסות לוותק המוכר Nat Herold, לא לשינויים בחנויות;

(4) describe a typical bibliophile — הפסקה מתארת חוויה טיפוסית, לא אדם טיפוסי. רק (2) לוכד את מטרת-העל.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שים לב לשלילה: מבקשים את הפרט שאינו מוזכר בפסקה השלישית. הפסקה אומרת:

(1) New writers are always arriving in the Valley ->; חלקם נולדו במקום אחר — מוזכר;

(2) website features over 150 books ->; ספריהם רשומים באתר — מוזכר;

(4) displayed prominently in shop windows ->; תמיכת החנויות — מוזכר. לעומת זאת (3) write about life in the Pioneer Valley — נושא כתיבתם אינו נזכר כלל. לכן הפרט שאינו מופיע הוא (3).

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הפסקה האחרונה: העמק היה ביתם של סופרים נודעים from the eminent... poet Emily Dickinson to... Dr. Seuss — דיקנסון מובאת כדוגמה לסופרת דגולה מהעמק. נפסול:

(1) wrote poems about the Pioneer Valley — לא נאמר על מה כתבה;

(2) first to use the name — אין לכך זכר;

(4) made the Valley famous — הטקסט אומר שהעמק היה ביתם, לא שהיא הפכה אותו למפורסם. רק (3) תואם את תפקידה כדוגמה.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הפסקה הראשונה: בני-הברית מעדיפים לכנות עצמם Haudenosaunee — People of the Longhouse, והם קונפדרציה של שבטים ילידים. מכאן ניתן להסיק ש-Haudenosaunee היא מילה בשפה ילידית (Native American) שמשמעה אנשי בית-האורך. נפסול:

(2) tribe that no longer exists — סותר, הם ברית חיה;

(3) name of a language — זהו שם שבו הם מכנים עצמם, לא שם שפה;

(4) one of six tribes — Haudenosaunee הוא שם כלל-הקונפדרציה של שישה שבטים, לא אחד מהם.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הפסקה השנייה מסבירה שנשות האירוקווה היו מקור-השראה לפמיניסטיות, שכן בעוד נשים במערב נחשבו חלשות ונחותות — נשות האירוקווה היו מכובדות ורבות-עוצמה. המטרה: להסביר מדוע אורח-חייהן היווה מודל לפמיניסטיות אמריקאיות. נפסול:

(1) introduce the work of Stanton and Mott — הן מובאות כדוגמה, לא נושא הפסקה;

(2) struggle for equality among Iroquois women — האירוקוויות לא נאבקו, הן כבר נהנו ממעמד;

(4) status of American women in the 19th century — מוזכר כרקע-ניגוד בלבד. רק (3) לוכד את המטרה.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. בשורה 7: הפמיניסטיות explicitly cited the model of Iroquois women — הפנו/הביאו את נשות האירוקווה כמודל לחיקוי במאבקן לשוויון. used the example of = השתמשו בדוגמה של. נפסול:

(1) worked along with — לא שיתפו-פעולה איתן ממש;

(2) fought for the rights of — לא נלחמו למען זכויותיהן;

(3) criticized — ההפך, הן הביאו אותן כמופת חיובי.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שורות 13-14: החברה מטרילינאלית — לאחר הנישואים הגבר מצטרף למשפחת אשתו, וילדיהם נעשים חברי הַשֵּׁבֶט (clan) של האם. כלומר שיוך-הילד נקבע לפי קלאן-האשה. באפשרות (1): האם (של הדובר) מ-turtle, האשה מ-bear ->; הבן שייך ל-bear (קלאן-אמו=אשת-הדובר). זהו היישום הנכון. נפסול:

(2) הבת מיוחסת ל-wolf (קלאן-האב) — סותר מטרילינאליות;

(3) הבן מיוחס ל-turtle (קלאן אֵם-הדובר, לא קלאן-האשה) — טעות;

(4) הבת מיוחסת ל-turtle (הקלאן של הדובר עצמו) — שוב לפי האב, סתירה. רק (1) עוקב אחר קלאן-האם.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הטקסט כולו סובב סביב מעמדן וכוחן של הנשים בחברת האירוקווה: השראה לפמיניסטיות, אֵם-הקלאן, מועצת אימהות-הקלאן שממנה ומדיחה מנהיגים ומחלקת אדמות. כותרת מקיפה: Women in Iroquois Society. נפסול:

(2) Influence on American Feminists — פרט מפסקה שנייה בלבד;

(3) Shaping North American History — נזכר במשפט-פתיחה כרקע, לא ליבת הטקסט;

(4) Tribes and Clans — צר ומבני מדי, מתעלם מהמוקד בנשים. רק (1) מכסה את כלל הקטע.

נסמן (1)

«נסמן».