פתרון הבחינה הפסיכומטרית סתיו 2024 — טקסט מלא

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ועלינו למצוא את הזוג שהיחס בין מילותיו זהה ליחס שבזוג הנתון.

הכלי: ננסח משפט יחס מדויק ונשמור על סדר המילים. נ

שים לב: אכסניה היא המקום שאליו אדם בא כדי ללון בו — מקום המוגדר על פי הפעולה שהאורח עושה בו. נחפש זוג של 'מקום : הפעולה שלשמה בא אליו האדם'. בתשובה (1): מספרה היא המקום שאליו בא אדם כדי להסתפר — אותו יחס ובאותו סדר. נפסול את המסיחים:

(2) מרפאה : חלה — אין באים למרפאה כדי לחלות; באים אליה משום שכבר חלו, ולכן היחס הפוך.

(3) מסעדה : בישל — במסעדה האורח אוכל, ואילו הבישול נעשה בידי הצוות, לא בידי הבא למקום.

(4) משתלה : שתל — במשתלה האדם קונה צמחים, ואין הוא בא אליה כדי לשתול.

המלכודת: להסתפק בקשר כללי 'מקום ופעולה מאותו תחום' במקום לזקק את הפעולה שהאורח עצמו עושה במקום.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את היחס בין המסמך/ההנחיה לבין המעמד שהוא מקנה. נ

שים לב: היתר הוא הוראה רשמית שהופכת אדם לרשאי — מכשיר פורמלי המקנה מעמד של 'מותר לו'. נחפש זוג של 'הנחיה רשמית : המעמד המחייב שהיא יוצרת'. בתשובה (4): פקודה היא הוראה רשמית ההופכת אדם למחויב — אותו יחס בדיוק (הנחיה מחייבת : מעמד של 'חייב'). נפסול:

(1) סיוע : מתקשה — הסיוע ניתן למי שמתקשה, אך אין הוא הופך אותו למתקשה; ההתקשות קודמת לסיוע, ולכן היחס הפוך.

(2) אזהרה : זהיר — אזהרה עשויה לגרום לזהירות, אך זהיר הוא תכונת התנהגות ולא מעמד פורמלי שההנחיה מקנה, בעוד רשאי/מחויב הם מעמדים רשמיים (מותר/חובה).

(3) איסור : מוענש — האיסור אינו הופך אדם למוענש; מוענשים על הפרתו, ולכן אין זה המעמד שהאיסור מקנה.

המלכודת: להיגרר ל(2) בשל קשר סיבתי רופף, ולפספס שרק רשאי ומחויב הם מעמדים דאונטיים פורמליים (מותר/חובה) כפי שיוצר היתר/פקודה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נשאל איזה חלק הוא הלהב ביחס לגרזן. נ

שים לב: הלהב הוא החלק הפועל של הגרזן — האיבר שבו מתבצעת פעולתו העיקרית (החיתוך). נחפש זוג של 'שלם : החלק שבו מתבצעת פעולתו המהותית'. בתשובה (4): שערות המכחול הן החלק הפועל של המכחול — האיבר שבו נעשית פעולתו (מריחת הצבע). אותו יחס בדיוק. נפסול:

(1) פגיון : חרב — שני כלי נשק נפרדים, והפגיון אינו חלק מן החרב; אין כאן יחס חלק-שלם.

(2) הדק : אקדח — ההדק אכן חלק מן האקדח, אך הוא מנגנון ההפעלה/השליטה ולא החלק שמבצע את הפעולה המהותית (הקנה/הכדור).

(3) פקק : בקבוק — הפקק אוטם את הבקבוק ואינו החלק הפועל שבו, ואף אינו איבר אינטגרלי הכרחי לתפקודו.

המלכודת: להסתפק ב'חלק כלשהו של הכלי' (כמו ההדק) במקום לזקק דווקא את החלק הפועל שמבצע את תכלית הכלי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נבחן את המבנה הצורני-מילולי של הזוג ולא רק את משמעותו. נ

שים לב: 'מפחיד' ו'פחדן' חולקים שורש אחד (פ.ח.ד) — הראשונה תואר/בינוני (הגורם פחד), והשנייה שם עצם על משקל בעל-נטייה בסיומת ־ן (מי שנוטה לפחד). נחפש זוג שבו שתי המילים נגזרות מאותו שורש, הראשונה תואר והשנייה שם ־ן של נטייה. בתשובה (1): 'מוטל בספק' ו'ספקן' חולקים את השורש ס.פ.ק — 'מוטל בספק' תואר מצב, ו'ספקן' מי שנוטה להטיל ספק; אותו מבנה בדיוק. נפסול, שכן בכל שאר המסיחים שתי המילים משתי שורשים שונים:

(2) 'עשוי בקפידה' (קפ״ד) מול 'דקדקן' (דקדק) — שורשים שונים.

(3) 'ראוי לשבח' (שב״ח) מול 'גאוותן' (גא״ה) — שורשים שונים.

(4) 'משובב נפש' (שו״ב) מול 'נהנתן' (הנ״ה) — שורשים שונים.

המלכודת: להיתפס להתאמת משמעות כללית ('תכונת אופי') ולפספס שרק ב(1) נשמר המבנה של שורש אחד המתפצל לתואר ולשם ־ן, כמו במפחיד/פחדן.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נאפיין את היחס בין הפעולה הראשונה למצב שהיא יוצרת ולפעולת ההתאוששות ממנו. נ

שים לב: 'ללכוד' היא פעולה פעילה המכניסה את מושאה למצב (לכוד), ו'להיחלץ' היא שחרורו העצמי של הלכוד מאותו מצב — כלומר הפעולה השנייה היא חזרתו של המושא אל מצבו הקודם בכוחות עצמו. נחפש: 'פעולה פעילה היוצרת מצב : החלמה/שחרור עצמי של המושא מן המצב'. בתשובה (1): 'לשבור' יוצר מצב (שבור), ו'להתאחות' היא איחוי עצמי של הדבר השבור וחזרתו לשלמותו — אותו יחס בדיוק. נפסול:

(2) לפגוע : להתגונן — ההתגוננות קודמת לפגיעה ומטרתה למנוע אותה, ואינה החלמה שלאחריה.

(3) לשכוח : להיזכר — היזכרות היא אחזור מנטלי רגעי ולא 'השבת שלמות' של מושא שנפגע, ולכן אין זה יחס ההתאוששות הגופנית הנדרש.

(4) לבקש : להיענות — ההיענות נעשית בידי צד אחר (הנענה), ולא בידי המושא המתאושש בכוחות עצמו.

המלכודת: לבחור ב(3) בשל הניגוד המנטלי הדומה, ולפספס שרק ב(1) הפעולה השנייה היא שיקום עצמי של המושא אל המצב שהפעולה הראשונה שיבשה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נדייק את גוון ה'העדר' שבין המילים. נ

שים לב: עיר רפאים היא עיר שהתרוקנה מתושביה — פעם היו בה תושבים וכעת אין; זהו העדר מסוג של אובדן מה שהיה. נחפש 'תואר של מי שהופשט ממה שהיה לו : הדבר שהופשט ממנו'. בתשובה (1): 'מרושש' הוא מי שאיבד את נכסיו — התרוקן ממה שהיה לו; אותו יחס בדיוק. נפסול, בשל גוון העדר שונה:

(2) עקר : צאצאים — עקרות היא חוסר יכולת מולד להביא צאצאים, ולא 'התרוקנות ממה שהיה'.

(3) סגפן : מותרות — הסגפן נמנע ממותרות מרצונו (יכול היה שיהיו לו), ואין זה אובדן שנכפה.

(4) יחף : נעליים — יחף הוא חסר נעליים ברגע נתון, העדר פשוט או זמני, ולא הפשטה ממה שהיה.

המלכודת: להסתפק ב'העדר של משהו' באופן כללי, ולפספס שהיחס המדויק הוא 'התרוקנות/אובדן של מה שהיה קיים קודם'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיית מבנה: עלינו למצוא מקרה שהטקטיקה שבו זהה בעקרונה לטקטיקת באיירן.

הכלי: נזקק את עקרון הטקטיקה. נ

שים לב: באיירן רוכשת משאב (שחקנים מוכשרים) שאין לה בו צורך, אך ורק כדי שהיריבות לא ישיגו אותו ולא יסכנו את בכורתה — 'אגירת משאב מיותר כדי לשלול אותו מן המתחרים'. בתשובה (2): חברת תכשיטים קונה את כל היהלומים המובחרים כדי שהתכשיטים של המתחרות יהיו איכותיים פחות — בדיוק אותו עיקרון: אגירת משאב נדיר כדי לשלול אותו מן היריבות ולשמר יתרון. נפסול:

(1) חברת התוכנה מגייסת מתכנתים משום שיש לה פחות מהמתחרות — צורך אמיתי, לא שלילת משאב.

(3) יצרנית המכוניות קונה חברת רכיבים כדי להשתמש במוצריה — אינטגרציה אנכית לתועלת עצמה.

(4) יצרנית הצעצועים קונה חומרי גלם מיותרים כדי להגדיל הוצאות ולהפחית מס — המניע הוא מס, לא מניעת המשאב מיריבים.

המלכודת: להיתפס למכנה המשותף השטחי 'קונה משהו שאינו צריך' (המופיע גם ב-4) במקום למטרה המדויקת — לשלול את המשאב מן המתחרים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת סיכום פסקה, ועלינו לבחור את הטענה המקיפה נאמנה את הנאמר.

הכלי: נזהה את שני הגורמים שהפסקה מונה ואת כיוון פעולתם. נ

שים לב: הפסקה מציגה שני גורמים שפועלים באותו כיוון — שינויי האקלים גורמים להיעלמות בעלי חיים מקומיים, ובה בעת גם עליית המינים הפולשים 'תורמת לצמצום אוכלוסיית המינים הימיים המקומיים'. אם כן, שני הגורמים יחד מדלדלים את אוכלוסיית המינים המקומיים — בדיוק כפי שנאמר בתשובה (1). נפסול:

(2) טוענת שהמינים הפולשים ממתנים את ההידלדלות — היפוך הנאמר, שכן הם תורמים לה.

(3) מפצלת את הפגיעה לשתי קבוצות נפרדות ('מקומיים אחרים'), בעוד הפסקה מדברת על פגיעה בכלל המינים המקומיים ואינה מחלקת אותם לקבוצות שונות לפי הגורם.

(4) קובעת ששינויי האקלים גורמים לעליית המינים הפולשים — קשר סיבתי שאינו בפסקה; הפולשים הגיעו בעקבות פתיחת תעלת סואץ.

המלכודת: להוסיף קשר סיבתי בין שני הגורמים (4) או להפוך את תרומת הפולשים למיתון (2).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת התאמת ממצא למסקנה, ועלינו לתרגם את עקרון הדמיון לסדר שכנוע.

הכלי: נדרג את שלוש הקבוצות לפי מידת הדמיון הנתפס לכותב. נ

שים לב: קבוצה א — סטודנט מן האוניברסיטה שלהם (הדומה ביותר); קבוצה ב — סטודנט מאוניברסיטה אחרת (דמיון בינוני, עדיין סטודנט); קבוצה ג — מרצה מאוניברסיטה אחרת (הדומה פחות מכול). לפי המסקנה 'ככל שהדמיון רב יותר כן השכנוע רב יותר', סדר השכנוע הצפוי הוא א > ב > ג. בתשובה (3): המאמר שכנע את ב יותר מאת ג, ואת א יותר מאת ב — כלומר א > ב > ג בדיוק. נפסול:

(1) ב>א וג>ב מוליד ג>ב>א — היפוך.

(2) א>ב וג>א מוליד ג>א>ב — מציב את המרצה בראש.

(4) א>ג וג>ב מוליד א>ג>ב — מציב את ב בתחתית, שלא כסדר הנדרש.

המלכודת: לבדוק רק השוואה אחת מן השתיים; יש לוודא ששתי ההשוואות שבתשובה עקביות עם אותו דירוג יחיד.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה לוגית על סידור בשורה, ועלינו לבחור את הטענה המתחייבת בכל סידור אפשרי.

הכלי: נסמן מלון ב-מ ובית מגורים ב-ב, ונמנה את כל הסידורים החוקיים של שני מ ושני ב בשורה בת ארבעה מקומות שבהם שני ה-ב אינם צמודים. הסידורים האפשריים: ב מ ב מ ; ב מ מ ב ; מ ב מ ב. נבדוק כל טענה בכל אחד מהם. נשים לב לתשובה (3): 'לפחות אחד מבתי המגורים בקצה השורה' — בסידור ב מ ב מ יש ב בקצה (מקום 1); בסידור ב מ מ ב יש ב בשני הקצוות; בסידור מ ב מ ב יש ב בקצה (מקום 4). בכל שלושת הסידורים לפחות ב אחד ניצב בקצה — ולכן הטענה מתחייבת. נפסול:

(1) 'שני המלונות אינם צמודים' — נכשל בסידור ב מ מ ב (המלונות במקומות 2,3 צמודים).

(2) 'אף מלון אינו בקצה' — נכשל בסידור ב מ ב מ (מלון במקום 4).

(4) 'בית מגורים בין שני המלונות' — נכשל בסידור ב מ מ ב (בתי המגורים בקצוות, אף אחד אינו בין המלונות).

המלכודת: להסתמך על סידור בודד 'טיפוסי' במקום לבחון את כל הסידורים; די בסתירה אחת כדי לפסול טענה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פרשנות לאמירה, ועלינו לבחור את הניסוח השומר בדיוק על טענתו של פלוטינוס.

הכלי: נזקק את מבנה הטענה — 'החשיבה היא טבעו של השכל, וכשאין הוא חושב הוא חדל להיות שכל'. נ

שים לב: פלוטינוס קובע שהחשיבה היא מהותו של השכל, ולכן בלעדיה השכל אינו שכל. בתשובה (1): 'היות שהחשיבה היא מטבעו של השכל, אין הוא שכל בלעדיה' — זהו בדיוק אותו תנאי מהותי. נפסול:

(2) הופכת את ההיגיון — היא טוענת שהחשיבה היא טבעו משום שהוא מפעילה תמיד, בעוד האמירה עוסקת דווקא במצב שבו אין הוא חושב, ו'תמיד' מנוגד לה.

(3) מוסיפה תנאי זר ('מפעיל חשיבה אך אינה מטבעו') שאין לו זכר באמירה.

(4) ניסוח מסורבל בשלילה כפולה ('חדל להיות אין-שכל') שאינו תואם את הטענה.

המלכודת: להיגרר לתשובה שמזכירה את מילות המפתח 'חשיבה' ו'טבע' אך הופכת את כיוון התלות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקת מידע, ועלינו למצוא את ההסבר התואם את ההיגיון שהפסקה מציבה.

הכלי: נצמד להבחנה שבפסקה — הבליה נגרמת מתהליכים כימיים, ורגישות הסלע להם אינה תלויה בקשיותו. נ

שים לב: אם אבן גיר קשה מתבלה מהר יותר מאבן גיר רכה, והבליה תלויה ברגישות כימית ולא בקשיות, הרי שאבן הגיר הקשה רגישה יותר לתהליכים הכימיים. בתשובה (1): 'אבן גיר רכה רגישה לתהליכים כימיים פחות מאבן גיר קשה' — כלומר הקשה רגישה יותר, ולכן מתבלה מהר יותר. בדיוק ההסבר הנדרש. נפסול:

(2) עוסקת בכוח הדרוש לשבירה — זו הקשיות, שהפסקה קבעה במפורש כי אינה קובעת את קצב הבליה.

(3) טוענת שהתהליכים הכימיים מפחיתים את הקשיות — ערבוב בין בליה לבין ירידת קשיות, בעוד הפסקה מפרידה ביניהן.

(4) עוסקת בדרגת מוס — שוב מאפיין הקשיות, שאינו רלוונטי לבליה.

המלכודת: להיתפס למושג הקשיות (הבולט בתחילת הפסקה) במקום לגורם שהפסקה מסמנת כרלוונטי לבליה — הרגישות הכימית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת פסקה בת ארבעה חסרים, ועלינו לבחור את הצירוף היוצר סיפור עקבי לכל אורכו.

הכלי: נציב כל צירוף ונבדוק אם ארבעת החלקים — כולל המשפט המסיים — מתלכדים להיגיון אחד. נשים לב לתשובה (4): 'מכונות מולקינג אינן נופלות באיכותן ממכונות שרווד, ואף על פי כן לא מפתיע שהן נמכרות פחות ממכונות שרווד, שכן עיצובן של שרווד נאה יותר. מסיבה זו מולקינג מתמקדת כעת בשיפור העיצוב שלה'. שרשרת עקבית: איכות שווה, מכירות נמוכות יותר (ולא מפתיע — בשל העיצוב), ולכן השקעה בעיצוב. נפסול:

(1) 'איכותיות פחות / אך / יותר' — טוענת שהן נמכרות יותר למרות איכות ועיצוב נחותים, ו'מפתיע שנמכרות יותר' אינו מתיישב עם 'מתמקדת בשיפור העיצוב'.

(2) 'איכותיות יותר / אך בכל זאת / יותר' — אם איכותיות יותר ונמכרות יותר, אין דבר מפתיע, וההערה על עיצוב שרווד הנאה מתנגשת.

(3) 'אינן איכותיות כמו / ובכל זאת / פחות / הקונים מייחסים לאיכות חשיבות רבה מלעיצוב' — הסיפא סותרת את העובדה שדווקא שרווד בעלת העיצוב הנאה נמכרת יותר.

המלכודת: לבדוק רק חלק מהחסרים; רק ב(4) כל ארבעת הרכיבים, ובכללם המשפט המסיים, ננעלים לעלילה סיבתית אחת.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת עקביות של קשרי ניגוד והשוואה.

הכלי: נעקוב אחר קוטביות הביקורת — האם המבקר משבח או מגנה את בן-הרוש, ומול מי הוא מעמידו. נשים לב לתשובה (4): 'גיבורים משועממים... אינם תמיד מתכון לספר גרוע, אבל שלא כסופרת מרגלית כהן, שהפליאה לתאר דמויות כאלה, בן-הרוש אינו מצליח לתאר את הדמויות תיאור חי ומעורר מחשבה'. ההיגיון: אפשר לכתוב דמויות כאלה היטב ('אינם תמיד' מתכון גרוע), מרגלית כהן אכן הצליחה בכך, ואילו בן-הרוש — שלא כמותה — נכשל. ביקורת שלילית עקבית. נפסול:

(1) 'הם / בדומה ל / עיצבה באופן נדוש ודל / מיטיב' — 'בדומה לכהן שכתבה דמויות דלות, בן-הרוש מיטיב' הוא צירוף סותר (דמיון מול הצלחה מנוגדת).

(2) 'אינם תמיד / בדומה ל / הפליאה / אינו מצליח' — 'בדומה לכהן שהפליאה, בן-הרוש אינו מצליח' דורש ניגוד ולא 'בדומה'.

(3) 'הם / אבל שלא כ / עיצבה באופן נדוש ודל / אינו מצליח' — 'הגיבורים הם מתכון לספר גרוע, אבל שלא כמו כהן שכתבה דל, בן-הרוש אינו מצליח' — 'שלא כמי שכתבה דל' אמור להוליד הצלחה, וכאן דווקא כישלון — סתירה.

המלכודת: לפספס את כיוון מילת הקישור (ניגוד 'שלא כ' מול השוואה 'בדומה ל') ולערבב בין המשבֵּח למגֻנה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת אחידות עמדת הדובר.

הכלי: נעקוב אחר עמדת הדוברת ביחס להחלטת הנמען לכל אורך המשפט. נשים לב לתשובה (2): 'לא הייתי מנסה לשכנע אותך לחזור בך מהחלטתך גם אילו הייתי סבורה שהיא החלטה רעה יותר מכפי שחושב אמיר. מכל מקום, כדאי שתזכור שאף שאין לי עניין שתשנה את דעתך, אמיר בוודאי ינסה לגרום לך לעשות זאת'. עמדה אחידה: הדוברת אינה מתערבת (לא הייתה מנסה לשכנע, אף לו סברה שההחלטה גרועה מכפי שאמיר סבור), ומבהירה שאמיר — שלא כמותה — כן ינסה. נפסול:

(1) 'אולי / אילו / החלטה טובה / ...' — 'אולי הייתי מנסה לשכנע אותך לחזור בך מהחלטה טובה' אינו הגיוני (מדוע לשכנע לחזור מהחלטה טובה?).

(3) 'היה סמוך ובטוח ש / גם לולא / ...' — צירוף מסורבל שאינו מתחבר לסיפא על אמיר.

(4) 'לעולם לא / אף לו / ... / מכיוון שאני כבר נכשלתי בניסיוני לשכנע אותך' — 'לעולם לא הייתי מנסה' סותר את הסיפא 'כבר נכשלתי בניסיוני לשכנע'.

המלכודת: לפספס שרישא 'לא/לעולם לא הייתי מנסה' חייבת להתיישב עם הסיפא; רק ב(2) העמדה עקבית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת יישום של שני עקרונות נתונים, ועלינו לבחור דרך פעולה הממנפת את שניהם.

הכלי: נתרגם כל אפקט למרשם פעולה. אפקט הצופה מהצד → פנייה אל אדם ביחידות (לא בתוך קבוצה) כדי להעצים את תחושת האחריות האישית; אפקט הקורבן המזוהה → הצגת קורבן יחיד ומזוהה ולא מסה אנונימית. נ

שים לב: בתשובה (2) ניגשים לאנשים ההולכים לבדם (יחיד, בלי קבוצה — נוגד את אפקט הצופה) ומראים לכל אחד תמונה של משפחה אחת מזוהה (אפקט הקורבן המזוהה). שני האפקטים ממונפים יחד. נפסול:

(1) פנייה טלפונית פרטנית — אך מציגה נתונים מספריים על משפחות רבות (מסה אנונימית), ואינה מנצלת את אפקט הקורבן המזוהה.

(3) הפצת עלונים במקומות עבודה (הקשר קבוצתי → אפקט הצופה) ובהם משפחות רבות — פוגעת בשני האפקטים.

(4) אירוע התרמה מול קהל — הקהל מחזיר את אפקט הצופה (פיזור אחריות בהמון).

המלכודת: להסתפק בקורבן מזוהה בלבד או בפנייה אישית בלבד; רק (2) מקיים בו-זמנית את שני התנאים — אדם ביחידות ומשפחה אחת מזוהה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקה, ועלינו להסביר מדוע שלגל הצליח בקצה אחד (הקשר לסנסקריט) אך לא הצליח לסרטט את הנתיב.

הכלי: נשחזר את שיטתו — לגלות את מסלול הנדודים באמצעות קשרים לשוניים לאורך העמים שבין הודו לגרמניה. נ

שים לב: אם מצא קשר לשוני בין הגרמנית לסנסקריט (הודו) אך לא הצליח לשרטט את הדרך, הרי חסרו לו קשרים לשוניים מספקים אל השפות של העמים האחרים שלאורך הנתיב. בתשובה (3): 'לא מצא קשר לשוני מספק בין הגרמנית לשפות עמים אחרים השוכנים בין הודו לגרמניה' — בדיוק החוליות החסרות שמנעו את שרטוט המסלול, בהתאם להיגיון שיטתו. נפסול:

(1) 'לא מצא אנשים הדוברים גם גרמנית וגם סנסקריט' — שיטתו חקרה את שפות העמים, לא דוברים דו-לשוניים.

(2) 'סבר שקשר אינו יכול ללמד על נדודים' — סותר את הנחת היסוד של כל מחקרו.

(4) 'לא היה בטוח שהקשר לסנסקריט מעיד על היסטוריה משותפת' — סותר את הפסקה, שלפיה ממצא זה תמך בסברתו.

המלכודת: להיתפס לשמות 'סנסקריט' או 'גרמנית' בתשובות שהופכות את היגיון המחקר; רק (3) מסבירה את הכישלון דרך העדר הראיות באמצע הדרך.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת את הסיבה שהופכת את הצמחים ל'תשתית לכל צורה של חיים'.

הכלי: נחזור לקטע ונאתר מה מייחד את הצמחים כלפי כלל האורגניזמים. נ

שים לב: הקטע מסביר שהצמחים ממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה 'שכל האורגניזמים האחרים מסוגלים לנצל', והם החוליה הראשונה בשרשרת המזון.

תשובה (1): 'הם מסוגלים להמיר את אנרגיית השמש לאנרגיה הזמינה לכלל האורגניזמים' — בדיוק התכונה ההופכת אותם לתשתית לכול. נפסול:

(2) קליטת פחמן דו-חמצני היא שלב בפוטוסינתזה, לא הסיבה שהם תשתית לכל החי.

(3) הפחמימות משמשות לבניין גופם שלהם — תועלת עצמית, ולא 'תשתית לכל צורה של חיים'.

(4) 'ככל שהצמחייה מרובה יותר התשתית יציבה יותר' עוסקת ביציבות התשתית, לא במה שמכונן אותה.

המלכודת: לבחור פרט נכון מן הקטע (קליטת CO2, בניין הגוף) שאינו הסיבה לתפקיד ה'תשתית לכול'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת את הסיבה למיעוט הצמחים באזורים שחונים.

הכלי: נאתר בקטע את הגורם שהעדרו יוצר את המיעוט. נ

שים לב: הקטע קובע כי כמות המים היא גורם מרכזי המגביל את תפוצת צמחי היבשה, וכי הצמחים 'נזקקים לאספקת מים מתמדת כדי לשרוד'. באזור שחון המים מעטים, ולכן מעטים הצמחים.

תשובה (2) מצביעה בדיוק על תלות זו במים. נפסול:

(1) הטמפרטורה כגורם מגביל נוגעת לאזורי אקלים קיצוני, לא ליובש.

(3) 'רק באזור מרובה גשמים אפשר להשלים מחזור חיים שלם' — סותר את הקטע, שלפיו דווקא הצמחים המעטים באזור השחון משלימים מחזור חיים בתקופת הגשם הקצרה.

(4) 'באזורים גשומים הצמחייה מרובה' מתאר את האזור הגשום ואינו מסביר את הסיבה למיעוט בשחון.

המלכודת: להיתפס לעובדה נכונה על אזור אחר (גשום/קיצוני) במקום להצביע על העדר המשאב (מים) הגורם למיעוט.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא ברמת המילה, ועלינו למצוא תחליף שאינו משנה את משמעות המשפט.

הכלי: נציב כל אפשרות במשפט ונבחן אם המשמעות נשמרת. נשים לב להקשר: 'במותם האורגניזמים החיים במים שוקעים למעמקים, על המינרלים שבגופם' — כאן 'על' פירושה 'יחד עם / לרבות' המינרלים שבגופם.

תשובה (4): 'לרבות' משמרת בדיוק את המשמעות 'שוקעים למעמקים, לרבות המינרלים שבגופם'. נפסול:

(1) 'על גבי' — משמעות מרחבית של 'מעל', שאינה מתאימה.

(2) 'על אף' — משמעות של ויתור/ניגוד, שאינה מתאימה.

(3) 'באמצעות' — משמעות של אמצעי, שאינה מתאימה.

המלכודת: לבחור בפירוש הנפוץ של 'על' (מעל/על גבי) במקום בפירוש הנדרש בהקשר — 'יחד עם'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ייחוס בהבנת הנקרא, ועלינו לזהות למה מכוון הצירוף 'פני השטח'.

הכלי: נחזור למשפט ונבדוק מה עולה 'אל פני השטח'. נ

שים לב: 'ובכל זאת, באזורים מסוימים עולים מי מעמקים לפני השטח' — מי המעמקים עולים אל פני השטח של המים, כלומר אל השכבה העליונה. 'פני השטח' הם אפוא פני המים —

תשובה (4). נפסול:

(1) 'אזורים הקרובים לקטבים' — מקום שבו מתרחשת עליית המים, לא 'פני השטח' עצמם.

(2) 'אזורי החופים' — אף הם מקום, לא פני השטח.

(3) 'קרקעית הים' — ההפך, המעמקים שמהם עולים המים.

המלכודת: להחליף את 'פני השטח' באזור גאוגרפי (קטבים/חופים) שבו מתרחשת התופעה, במקום בפירוש הישיר — פני המים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמה על בסיס הקטע, ועלינו למלא שלושה חסרים בהתאם לקשרי הסיבה שבו.

הכלי: נאתר בקטע את מארג 'אזור → אופי הצמחייה → הגורם המגביל'. נ

שים לב: הקטע קובע שבאזורים גשומים הצמחייה מרובה ועבותה, כמות האור היא הגורם העיקרי המגביל את תפוצת הצמחים, והצמחייה האופיינית היא עצים גבוהים.

תשובה (3): 'סביר למצוא באזורים עתירי משקעים צמחייה גבוהה, משום שבעיקר האור הוא שמגביל את תפוצת הצמחים באזורים אלו' — תואם במדויק. נפסול:

(1) 'אזורים שחונים / מחזור חיים קצר / האור אינו מגביל' — באזור שחון המגביל הוא המים, ו'האור אינו מגביל... את תפוצת הצמחים' יוצר משפט סותר.

(2) 'קרובים לקטבים / עשירה במינרלים / האור מגביל' — בקטבים מגבילה הטמפרטורה (אקלים קיצוני), ו'צמחייה עשירה במינרלים' אינה נתמכת.

(4) 'אזורי החופים / שממנה ניזונים בעלי חיים / מי המעמקים... מגבילים' — צירוף מבולבל שאינו מתאים ל'מגביל את תפוצת הצמחים'.

המלכודת: לשבץ את הגורם המגביל השגוי (מים/טמפרטורה) לאזור שבו האור הוא המגביל.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מותנית על בסיס המנגנון שבפסקה הרביעית.

הכלי: נשחזר את המנגנון ונהפוך רק את ההנחה הנתונה. נ

שים לב: לפי הקטע, מים קרים כבדים ממים חמים, ולכן באזורים הקרובים לקטבים המים העיליים מתקררים, נעשים כבדים, שוקעים, ובמקומם עולים מי מעמקים עתירי מינרלים — ומכאן שאזורים אלו עשירים בצמחים ובבעלי חיים. אילו היו מים חמים כבדים ממים קרים (כלומר הקרים קלים), המים העיליים המתקררים בקטבים לא היו נעשים כבדים ולא היו שוקעים, ולכן מי המעמקים לא היו עולים — ובלי עליית המינרלים היו הקטבים דלים יותר בצמחים ובבעלי חיים.

תשובה (4). נפסול:

(1) עליית מי המעמקים באזורי החופים מונעת מן הרוחות המסיטות את המים מן החוף — מנגנון תלוי-רוח, לא תלוי-צפיפות — ולכן לא הייתה נפגעת.

(2) צמחים אינם יכולים להתקיים במעמקים משום שהאור אינו חודר לשם — עניין של אור, לא של צפיפות המים.

(3) שקיעת בעלי חיים במותם תלויה בצפיפות גופם, לא ביחס החום/קור של המים, ואינה קשורה להנחה.

המלכודת: להחיל את היפוך הצפיפות גם על אזורי החופים, שבהם המנגנון מונע-רוח ובלתי-תלוי בצפיפות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ונרצה לנסח משפט יחס מדויק בין שתי המילים.

הכלי: 'תריס חוסם או מווסת את מעבר האור'; נחפש זוג שבו הראשון חוסם או עוצר את מעברו של השני.

נעבור על התשובות:

(1) 'גפרור : אש' - גפרור דווקא יוצר אש, לא חוסם אותה.

(2) 'מאוורר : אוויר' - מאוורר מניע אוויר ומזרים אותו, לא חוסם.

(3) 'מזווה : מזון' - מזווה מאחסן מזון, אין כאן חסימה.

(4) 'סכר : מים' - כן! סכר חוסם ועוצר את מעבר המים, בדיוק כפי שתריס חוסם את מעבר האור.

המלכודת: מסיחים (1) ו-(2) עוסקים ביצירה או בהנעה של השני, ולא בחסימתו.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם תואר-פועל.

הכלי: משפט יחס - 'לעשות דבר לסירוגין פירושו לעשותו בלא רציפות'; המילה הראשונה מציינת אופן שהוא היעדר מוחלט של התכונה שבמילה השנייה.

נעבור על התשובות:

(1) 'במשורה : כמות' - 'במשורה' פירושו בכמות קטנה, אך עדיין יש כמות; אין היעדר.

(2) 'על רגל אחת : יסודיות' - כן! לעשות דבר 'על רגל אחת' פירושו לעשותו בלא יסודיות, היעדר מוחלט של יסודיות, בדיוק כמו לסירוגין ורציפות.

(3) 'על אפו ועל חמתו : התנגדות' - 'על אפו ועל חמתו' פירושו למרות התנגדותו, כלומר תוך קיום ההתנגדות, לא היעדרה.

(4) 'בשוויון נפש : אדישות' - 'בשוויון נפש' פירושו מתוך אדישות, כלומר קיום התכונה ולא שלילתה.

המלכודת:

מסיח (4) מבטא דווקא את קיום התכונה (אדישות), ואילו היחס הנדרש הוא היעדרה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט יחס - 'כשממלאים דבר יתר על המידה, הוא מתפקע'; הפעולה הראשונה, כשהיא נעשית בהפרזה, גורמת לתוצאה ההרסנית השנייה שהורסת את החפץ.

נעבור על התשובות:

(1) 'הרס : נחרב' - אלו מילים נרדפות (הריסה = חורבן), אין כאן יחס של הפרזה ההופכת לנזק.

(2) 'אפה : נשרף' - כן! כשאופים דבר יתר על המידה, הוא נשרף, בדיוק כמו שמילוי-יתר מוביל להתפקעות; הפעולה בהפרזה מחריבה את החפץ.

(3) 'איחר : הוחמץ' - איחור מוביל להחמצה, אך אין כאן 'עודף פעולה', וההחמצה חלה על ההזדמנות, לא על החפץ שאיחרו בו.

(4) 'הפיל : התנפץ' - הפלה מובילה להתנפצות, אך די בהפלה אחת, ואין מרכיב של 'יתר על המידה' - זו סיבה-תוצאה רגילה ולא הפרזה מזיקה.

המלכודת:

מסיח (4) קרוב (פעולה הגורמת לתוצאה על אותו חפץ), אך חסר בו יסוד ה'הפרזה' הקיים במילא-התפקע ובאפה-נשרף.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם ניבים.

הכלי: משפט יחס - המילה השנייה (ביקש) היא פנייה או דרישה, והראשונה (השיב פניו ריקם) היא סירובו של הנמען למלא אותה; מישהו ביקש, והלה סירב.

נעבור על התשובות:

(1) 'המרה פיו : ציווה' - כן! מישהו ציווה (דרש ציות), והלה המרה את פיו, כלומר סירב לציית - בדיוק אותו יחס של דרישה ואי-מילוייה.

(2) 'עמד על דעתו : שכנע' - מישהו ניסה לשכנע, והלה עמד על דעתו; אך זהו תחום שינוי הדעה, לא מילוי בקשה או פקודה, ו'שכנע' אף מרמז לעיתים על הצלחה.

(3) 'הקביל את פניו : הזמין' - קבלת פנים חיובית להזמנה, אין כאן סירוב.

(4) 'ריפה את ידיו : עודד' - אלו ניגודים (עודד מול ריפה ידיים), לא מבנה של דרישה וסירובה.

המלכודת:

מסיח (2) דומה מבנית (התנגדות לניסיון), אך הוא בתחום שכנוע הדעה ולא בתחום מילוי בקשה או פקודה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מורפולוגית.

הכלי: משפט יחס - 'שירון הוא אוסף או קובץ של שירים'; הסיומת -ון כאן מציינת אוסף. נחפש זוג שבו הראשון הוא אוסף של השני.

נעבור על התשובות:

(1) 'שאלון : שאלה' - כן! שאלון הוא קובץ של שאלות, בדיוק כמו שירון שהוא קובץ של שירים.

(2) 'פסלון : פסל' - פסלון הוא פסל קטן; כאן הסיומת -ון מציינת הקטנה, לא אוסף.

(3) 'פעוטון : פעוט' - פעוטון הוא מעון לפעוטות; הסיומת מציינת מקום או מוסד, לא אוסף של פעוטים.

(4) 'מקומון : מקום' - מקומון הוא עיתון מקומי, לא אוסף של מקומות.

המלכודת: הסיומת -ון רב-משמעית (הקטנה, מקום, אוסף), וכאן נדרש דווקא מובן ה'אוסף'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט יחס - 'תרחיש הוא דבר שעשוי להתרחש'; שם העצם מציין אפשרות או מועמדות לפעולה שטרם מומשה, מתוך אי-ודאות.

נעבור על התשובות:

(1) 'מטלה : להתבצע' - מטלה אמורה וצריכה להתבצע, זו חובה, לא אפשרות שעשויה להתממש.

(2) 'תגלית : להתגלות' - תגלית היא תוצאה של מה שכבר התגלה, כלומר דבר שכבר קרה, ולא פוטנציאל עתידי.

(3) 'הבטחה : לקיים' - הבטחה אמורה להתקיים, זו התחייבות.

(4) 'מועמד : להיבחר' - כן! מועמד הוא מי שעשוי להיבחר, מתוך אי-ודאות, בדיוק כמו תרחיש שהוא דבר שעשוי להתרחש.

המלכודת:

מסיח (2) מציין תוצאה שכבר קרתה, בעוד תרחיש ומועמד מציינים אפשרות שטרם מומשה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פירוש משל - עלינו לתרגם את דברי נמרוד לעיקרון ולהתאימו למקרה.

הכלי: הפתגם 'מי שחי באגם שמימיו שקטים, כל אדווה נדמית בעיניו כנחשול' פירושו שבסביבה שרוב הזמן שקטה ונטולת שינויים, אפילו שינוי זעיר (אדווה) נתפס כאירוע גדול (נחשול). ביישום: במקום העבודה של מיכל שינויים נדירים, ולכן שינוי קטן כמו צבע שיער עורר תגובה גדולה.

נעבור על התשובות:

(1) 'אפילו שינוי פעוט... מעורר הדים רבים במקום שהשינויים נדירים בו' - כן! זה בדיוק העיקרון: מיעוט השינויים גורם לכל שינוי קטן להיראות גדול.

(2) עוסקת בכך שממעטים לדבר על המראה החיצוני של העובדים - זה מצמצם את הפתגם לנושא ספציפי (דיבור על מראה), בעוד הפתגם כללי ועניינו מיעוט השינויים בסביבה.

(3) תולה את התגובה במרכזיותה של מיכל, ואילו הפתגם עוסק בשקט הסביבה ולא בחשיבות האדם.

(4) עוסקת בהקפדה של מיכל שלא להעיר, נושא שאינו קשור לפתגם.

המלכודת: לצמצם את הפתגם הכללי (סביבה דלת-שינויים) לנושא צר (דיבור על מראה חיצוני), כפי שעושה

מסיח (2).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מפסקה.

הכלי: הפסקה קובעת שמדענים מחליפים הסברים ללא היסוס ברגע שמתגלים ממצאים סותרים; מכאן, אם תאוריה שרדה זמן רב בהסכמה רחבה, סימן שלא נתגלו ממצאים הסותרים אותה, כלומר הממצאים תומכים בה בעקביות.

נעבור על התשובות:

(1) 'המדענים לא החליפו אותה זמן רב, והדבר מעיד שהממצאים תומכים בה בעקביות' - כן! בדיוק ההיסק הנובע מן הכלל.

(2) 'בעבר הייתה שנויה במחלוקת' - הפסקה אינה עוסקת בעברה של התאוריה ואין בכך כדי להסביר את היותה מרשימה.

(3) 'נותרה על כנה אף שנתגלו ממצאים הסותרים אותה' - סותר את הפסקה! לפי הפסקה מדענים מחליפים תאוריה כשמתגלים ממצאים סותרים, ולכן דווקא היעדר ממצאים סותרים הוא שהותיר אותה על כנה.

(4) 'להופכה... לחוק של ממש' - סותר את הפסקה, שכן נאמר במפורש שמדענים אינם קובעים חוקים.

המלכודת:

מסיח (3) הנשמע דומה, אך הוא הופך את היחס - התאוריה שרדה משום שלא נתגלו ממצאים סותרים, לא למרות שנתגלו.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה פורמלית ממונח מוגדר.

הכלי: לפי ההגדרה, 'X הם Y אבגדה' פירושו שני דברים - לא כל X הם Y, אבל מספר ה-X שאינם Y זניח.

נציב: 'ניירות מכתבים הם סגולים אבגדה' פירושו שלא כל ניירות המכתבים סגולים, ומספר אלה שאינם סגולים זניח.

נעבור על התשובות:

(1) 'יש ניירות מכתבים שאינם סגולים' - כן! נובע ישירות מ'לא כל ניירות המכתבים סגולים'.

(2) 'מספר ניירות המכתבים הסגולים הוא זניח' - הפוך; דווקא הלא-סגולים זניחים, ולכן הסגולים הם הרוב המכריע.

(3) 'רוב הניירות הסגולים הם ניירות מכתבים' - אינו נובע; ההגדרה אינה אומרת דבר על כלל הניירות הסגולים בעולם.

(4) 'רוב ניירות המכתבים אינם סגולים' - הפוך; מאחר שהלא-סגולים זניחים, רוב ניירות המכתבים כן סגולים.

המלכודת: לבלבל בין ה'זניח' (הלא-סגולים) לבין הרוב (הסגולים), ולהפוך את היחס.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה.

שימו לב: השאלה מבקשת את הטענה שאינה עולה בקנה אחד עם דברי הפיזיקאים.

הכלי: לפי הפיזיקאים, מרגע שהפקק סגור במידה מספקת, חוזק הסגירה שוב אינו משנה, והקובע הוא יחס האוויר למשקה - ככל שיש יותר אוויר יחסית למשקה, כך הגז משתחרר מהר יותר.

נעבור על התשובות:

(1) בקבוק מלא (מעט אוויר) שומר על הגז זמן רב אף שהפקק לא נסגר בחוזקה - עולה בקנה אחד, שכן חוזק מעבר למספיק אינו משנה.

(2) בקבוק ובו מעט משקה (הרבה אוויר) מאבד גז מהר אף שהפקק סגור בחוזקה - עולה בקנה אחד, שכן ריבוי האוויר קובע.

(4) בבקבוק מלא (מעט אוויר) משתחרר פחות גז מאשר בבקבוק מלא למחצה (יותר אוויר) הסגור באותה מידה - עולה בקנה אחד עם עקרון יחס האוויר.

(3) 'בבקבוק מלא הגז כמעט אינו פוחת, אך רק בתנאי שהפקק סגור בחוזקה רבה' - אינה עולה בקנה אחד! היא תולה את שימור הגז בחוזק הסגירה, בעוד הפיזיקאים אומרים שמעבר לסגירה מספקת החוזק אינו משנה, ובבקבוק מלא הגז נשמר בזכות מיעוט האוויר ולא בזכות חוזק-יתר.

המלכודת: מילת ההיפוך 'אינה', שקל להחמיצה ולסמן טענה שכן עולה בקנה אחד.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'איזו טענה נטענת בפסקה'.

הכלי: נאתר טענה המנוסחת בפסקה עצמה. הפסקה אומרת שפרויד הוסיף לחיבור, לאחר פרסומו, את הכינוי 'פסיכולוגיה לנוירולוגים', וזה משקף את שני פניו - תיאור מבנה המוח ותפקודו על בסיס פיזיולוגי, וגם דגם תאורטי שלם של הנפש ותיאור תהליכים פסיכולוגיים.

נעבור על התשובות:

(1) 'ההוספה המאוחרת של דגם הנפש... גרמה לפרויד להוסיף את הכינוי' - שיבוש; דגם הנפש היה חלק מן החיבור מלכתחילה, וההוספה המאוחרת הייתה הכינוי, לא הדגם.

(2) 'נועזותו נובעת מניסיונו לבסס דגם של הנפש על עובדות המוח' - הפסקה אינה תולה את הנועזות בכך, ואף מציגה את שני הפנים כשני היבטים ולא כביסוס האחד על השני.

(3) 'הכינוי... נבחר מפני שהוא מציג הן תיאור פיזיולוגי של פעולת המוח והן תיאור פסיכולוגי מקיף' - כן! זהו בדיוק 'שני פניו' שהכינוי משקף, והכינוי אכן הוסף לאחר הפרסום.

(4) 'שני פניו... הם התהליכים הנורמליים ושאינם נורמליים' - שגוי; שני הפנים הם ההיבט הפיזיולוגי וההיבט הפסיכולוגי, ואילו נורמלי/לא-נורמלי הם חלוקה בתוך ההיבט הפסיכולוגי בלבד.

המלכודת: להחליף בין מה שנוסף מאוחר (הכינוי) לבין דגם הנפש, כפי שעושה

מסיח (1).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מרובת-חלקים, ועלינו לשמור על עקביות סיבתית לאורך כל החסרים.

הכלי: נציב כל תשובה ונבדוק אם הטענה, ההסבר והנימוק תומכים זה בזה. נציב את תשובה (4): 'מספר הלקוחות שעוזבים את ספקית האינטרנט שלהם לא עלה עלייה של ממש. אין להתפלא על כך, משום שלקוחות שנמנעו מלעבור לחברה מתחרה הסבירו שהחיסכון הכספי שהיה צפוי מהחלפת ספקית האינטרנט אינו מצדיק את הטרחה הכרוכה בהחלפה'. המהלך עקבי לחלוטין: מעטים עוזבים, אין בכך פלא, והנימוק הוא שהחיסכון הצפוי אינו שווה את הטרחה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מדובר בהפתעה' סותר את ההמשך, שכן ההסבר (החיסכון אינו מצדיק את הטרחה) דווקא הופך את המיעוט למובן ולא למפתיע.

(2) 'עלה מאוד' סותר את המציאות המתוארת ואת ההסבר על החיסכון שאינו מצדיק.

(3) 'לקוחות שעברו... הסבירו שהכסף שחסכו... מצדיק' - אם מי שעברו מצאו שהחיסכון מצדיק, אין בכך כדי להסביר מדוע מעטים עוברים.

המלכודת: להשלים נכון חלק מן החסרים ולפספס את הסתירה הפנימית בין הטענה לנימוק.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבנויה על עמדת דובר עקבית ועל מילות קישור.

הכלי: נזהה את עמדת הכלכלנית ונוודא שכל החסרים מתיישבים איתה. נציב את תשובה (2): 'הכלכלנית רייט פרנזן חולקת על טענתם של הארגונים... שהצעד הראשון במלחמה בעוני צריך להיות עידוד נשים לצאת לעבודה: אומנם למרבה השמחה, במדינות רבות השלטונות כבר הפנימו שהמלחמה בעוני לא תצלח בלי עידוד כזה, אך עם זאת יש לדעתי צעדים חשובים ודחופים יותר במלחמה זו, למשל שיפור החינוך בקרב אוכלוסיות חלשות'. המהלך עקבי: היא חולקת על היותו הצעד הראשון (לא על נחיצותו), מודה שהוא הכרחי, אך טוענת שיש צעדים דחופים יותר תחילה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'אינה חולקת על' יחד עם 'עדיין לא הפנימו' יוצרים מהלך לא-עקבי ואף סותר את ההמשך.

(3) 'מצדדת ב-' סותר את מילת הניגוד המתבקשת ואת המשך הטיעון שיש צעדים אחרים תחילה.

(4) 'אינה מצדדת' יחד עם 'וצעד זה חשוב אפילו מ-שיפור החינוך' סותר את עצמו - אי-תמיכה בצעד לצד קביעה שהוא חשוב מכול, ו'על אף מאמציהם הכבירים... כבר מכירים' אינו מתלכד לוגית.

המלכודת:

מסיח (4) הדומה בפתיחתו, אך קורס בשל סתירה בין אי-התמיכה לבין הקביעה שהצעד חשוב מכול.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט המבוססת על מבנה טיעון.

הכלי: המשפט 'הלוא ______' בא לחזק את ההיסק שקדם לו - שאמורות היו לקרות תקלות תקשורת חמורות - ואילו 'ואולם' שאחריו מפריך אותו בכך שהשינוי מתרחש כרצף איטי ובלתי מורגש. לכן החסר צריך להיות עיקרון המחזק את הציפייה לתקלה עקב שינוי פתאומי.

נעבור על התשובות:

(2) 'אם חלק מהדוברים ינהגו לפתע על פי חוקי תנועה שונים, התוצאות יהיו הרסניות' - כן! זהו העיקרון התומך: שינוי פתאומי בכללים המשותפים מוליד תקלה חמורה, בדיוק ההנחה ש'ואולם' בא לבטל בהראותו שהשינוי אינו פתאומי אלא הדרגתי.

(1) 'מערכת המשפט מיעטה להשתנות' - אינו קשור לתקלת התקשורת ואינו מחזק את ההיסק.

(3) 'המים שוחקים את הסלע לאיטם, אך בסופו של דבר הוא נשבר' - מדגיש שינוי איטי המסתיים בשבר, כלומר תומך דווקא בגישת ה'ואולם' (הדרגתיות), ולא בציפייה לתקלה פתאומית.

(4) 'סכסוכים... חוסר הבנה' - עוסק בקונפליקטים ולא במנגנון שינוי השפה.

המלכודת: לבחור את (3) המזכיר שינוי הדרגתי, אף שמקומו של רעיון זה הוא אחרי 'ואולם' ולא לפניו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת 'לאיזו שאלה עונה הפסקה'.

הכלי: נסכם את כלל תוכן הפסקה ונבחר את השאלה שכל פרטיה משרתים. הפסקה מונה במה 'שירת ספרד' פרצה דרך ביחס למה שקדם לה: היא הייתה שירת חול (מול שירת קודש), עסקה בעולם הפרט, מבנה שיריה והאסתטיקה שלהם היו פורצי דרך, והיא הלכה במכוון בעקבות השירה הערבית - כלומר מסבירה את חדשנותה ואת היותה מהפכנית.

נעבור על התשובות:

(1) 'במה שונה מהשירה העברית של העת החדשה' - הפסקה משווה למה שקדם לה (שירת הקודש), לא לעת החדשה.

(2) 'מדוע נחשבת מהפכנית כל כך' - כן! כל הפרטים (חול מול קודש, עולם הפרט, מבנה פורץ דרך, בעקבות הערבית) מסבירים מדוע היא מהפכנית ומפוארת.

(3) 'מה הייתה נקודת המפנה בשירה העברית במאה העשירית' - צר וממוקד בעיתוי, בעוד הפסקה עוסקת בשלל מאפייני החדשנות לאורך תקופה שלמה.

(4) 'אילו תכנים אפיינו' - מכסה רק את היות השירה שירת חול העוסקת בפרט, ומחמיץ את המבנה, האסתטיקה וההשפעה הערבית.

המלכודת: לבחור שאלה שהפסקה עונה עליה רק בחלקה (4), במקום השאלה שכל הפרטים משרתים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'מה הנתון הנותר' - עלינו לבנות מן הנתונים שרשרת המסבירה את הקשר בין עוצמת הרעש לסיכון לאוטם, והנתון שאינו נכנס לשרשרת הוא התשובה.

הכלי: נחבר את הנתונים לשרשרת סיבתית.

(2) ככל שנוסעים בכביש יותר כלי רכב כבדים, כך הוא רועש יותר;

(4) כלי רכב כבדים גורמים ליותר זיהום אוויר;

(1) חשיפה לזיהום אוויר מעלה את הסיכון לאוטם. חיבור השלושה: רעש חזק מסמן ריבוי רכב כבד, שגורם לזיהום אוויר, שמעלה את הסיכון לאוטם - וכך מוסבר הקשר בלי שהרעש עצמו יהיה הגורם. הנתון הנותר הוא (3): 'יותר מחלות נגרמות עקב חשיפה לזיהום אוויר מאשר עקב חשיפה לרעש' - השוואה כמותית בין מקורות מחלה שאינה נחוצה לשרשרת ההסבר.

נעבור על התשובות: (1), (2), (4) הם שלוש החוליות ההכרחיות;

(3) אינו מוסיף להן דבר ואינו נדרש כדי לקשור רעש לאוטם.

המלכודת: להיגרר לנתון (3) משום שהוא מזכיר גם רעש וגם זיהום, אף שאין בו צורך לשרשרת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גרירה לוגית.

הכלי: משני הנתונים נבנית שרשרת - מי שנעל נעלי ספורט עלה לאוטובוס, ומי שעלה לאוטובוס גר בכפר סביונים; לכן כל מי שנעל נעלי ספורט גר בהכרח בכפר סביונים.

נעבור על התשובות:

(1) 'נעל סנדלים וגר בכפר סביונים' - אפשרי; מי שנעל סנדלים אינו מחויב לעלות, ומגורים בסביונים אינם נשללים.

(2) 'נעל סנדלים וגר בכפר שקמים' - אפשרי; ייתכן שלא עלה לאוטובוס, ואז הוא יכול לגור בכל מקום, ובכללו שקמים.

(3) 'נעל נעלי ספורט וגר בכפר סביונים' - אפשרי ואף מתחייב: נעלי ספורט גוררות עלייה, והעלייה גוררת מגורים בסביונים.

(4) 'נעל נעלי ספורט וגר בכפר שקמים' - בלתי אפשרי! נעלי ספורט גוררות עלייה לאוטובוס, והעלייה גוררת מגורים בכפר סביונים, ולכן הוא אינו יכול לגור בשקמים.

המלכודת: לשכוח שהכלל חד-כיווני חל רק על נועלי נעלי הספורט, ולפסול בטעות את מי שנעל סנדלים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על משמעות ביטוי בהקשר.

הכלי: נחזור לפתיחה. 'על כמה המצאות נהוג לומר שהן שינו את העולם. כאלה הן למשל מכונת הדפוס, נורת החשמל והמחשב. המכולה... אינה אחת מהן'. אם כן, 'מהן' מפנה להמצאות שנהוג לומר עליהן ששינו את העולם, כלומר אלה שרבים סבורים שהשפעתן הייתה מכרעת.

נעבור על התשובות:

(1) 'אנשים טועים לחשוב כי לא היו כרוכות בפריצת דרך' - מסורבל ואינו מה שהמשפט קובע.

(2) 'חוללו תמורות גדולות בחברה האנושית' - אך המכולה כן חוללה תמורות גדולות (הקטע כולו מוקדש לכך), ולכן אין זה הבסיס להחרגתה; ההחרגה נשענת על התפיסה המקובלת, לא על ההשפעה בפועל.

(3) 'רבים סבורים שהשפעתן... הייתה מכרעת' - כן! זה בדיוק 'נהוג לומר שהן שינו את העולם'; המכולה אינה נמנית עם המפורסמות שרבים מייחסים להן השפעה מכרעת, אף שבפועל השפיעה מכריעה.

(4) 'חשיבותן... נעוצה בהיותן כרוכות בפריצת דרך' - הקטע אינו טוען זאת על אותן המצאות, וגם אינו רלוונטי למכולה.

המלכודת: לבחור את (2), אף שהמכולה כן חוללה תמורות; ההבחנה היא בין ההשפעה בפועל לבין התפיסה המקובלת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על מוקד ההדגשה במשפט.

הכלי: נבחן את המשך המשפט בקטע. אחרי 'נראית לנו כיום מובנת מאליה' בא 'אך עד אמצע המאה העשרים הייתה התובלה הימית יקרה ביותר...'. הניגוד הוא אפוא על ציר הזמן: כיום הדבר מובן מאליו, אך בעבר לא היה כך. לפיכך ההדגשה שמבטאת בצורה הטובה ביותר את כוונת המשפט היא הדגשת 'כיום', המעמידה את הניגוד בין ההווה לבין העבר.

נעבור על התשובות:

(1) הדגשת 'המוצרים' - מסיטה את המוקד אל סוג הפריט, לא אל ציר הזמן שהקטע מפתח.

(2) הדגשת 'שאנחנו' - מוקד על הצרכנים, לא רלוונטי לניגוד ההיסטורי.

(3) הדגשת 'יוצרו' - מוקד על פעולת הייצור, לא על ציר הזמן.

(4) הדגשת 'כיום' - כן! היא מבליטה בדיוק את הניגוד שהקטע בונה בין ההווה לבין 'עד אמצע המאה העשרים'.

המלכודת: לבחור הדגשה על מילה מרכזית תוכנית (המוצרים), במקום על המילה הנושאת את ציר הניגוד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא הממוקדת בפסקה השנייה.

הכלי: הפסקה מסבירה שהתובלה הימית הייתה יקרה מאוד (המוצרים נארזו באלפי מכלים בגדלים שונים, פורקו והועמסו שוב בכוח אדם רב), ולכן המדינות המפותחות נמנעו מיבוא נרחב אף שבמדינות אחרות עלות הייצור הייתה נמוכה בהרבה. משמע: עלות ההובלה עלתה על החיסכון שבייצור הזול בחו"ל.

נעבור על התשובות:

(1) 'עלות ההובלה... גבוהה מהפער שבין עלות הייצור המקומי לעלות הייצור באותן מדינות' - כן! זו בדיוק ההשוואה: ההובלה יקרה יותר מן הפער שנחסך, ולכן לא כדאי לייבא.

(2) 'הפערים... היו נמוכים מאוד' - סותר את הפסקה, שאומרת שעלות הייצור בחו"ל הייתה נמוכה בהרבה.

(3) 'עלויות הייצור בארצות הרחוקות היו גבוהות' - סותר את הפסקה (הייצור שם היה זול).

(4) 'לא היו טכנולוגיות לייצור המוני' - אינה הסיבה שהפסקה נותנת; הפסקה תולה זאת בעלות ההובלה.

המלכודת: מסיחים (2) ו-(3) הופכים את עובדת היסוד של הפסקה - שהייצור בחו"ל היה זול.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא הבוחנת יישום של רעיון הפסקה השלישית.

הכלי: הפסקה מדגישה שכוחה של הסטנדרטיזציה הוא באפשרות לשלוח מכולה חוצה יבשות וימים בלי לפרוק את תכולתה בדרך, ולשם כך גודל המכולה חייב להיות אחיד ותקני בכל העולם. אילו לכל מדינה היה תקן משלה, האחידות הייתה נשברת.

נעבור על התשובות:

(1) 'לא היה אפשר להעביר מכולות ממשאיות לספינות' - חזק מדי; הבעיה אינה בהעברה בין משאית לספינה אלא בהתאמה בין מדינות.

(2) 'היה קשה יותר לארוז ולפרוק מוצרים במכולות' - אין זה הנזק שהפסקה מצביעה עליו.

(3) 'היה צורך לפרוק את המוצרים מהמכולה ולהעבירם למכולה אחרת' - כן! בלא אחידות בין המדינות, כדי להשלים את המסע היה צריך במקרים רבים לפרוק מן המכולה של מדינה אחת ולהעביר למכולה תואמת של מדינה אחרת, וכך אובדת התועלת של מסע בלא פריקה בדרך.

(4) 'להתאים את מבנה ספינות התובלה למכולות בגדלים שונים' - מסיח; הפסקה מדגישה את הצורך לפרוק ולהעביר, לא את התאמת הספינות.

המלכודת: לבחור את (4) העוסק בגודלי מכולות, במקום את הנזק המרכזי - אובדן היכולת להסיע בלא פריקה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת סדר כרונולוגי לפי הפסקאות השנייה והשלישית.

הכלי: נשחזר את ציר הזמן מן הקטע - בתחילה התובלה הייתה יקרה ומעטים יכלו להרשות לעצמם מוצרים מיובאים; אחר כך מקלין פישט את התהליך והמציא את המכולה (דרך פשוטה להעמיס ולפרוק ספינות); לאחר מכן הושגה הסכמה בין-לאומית על גודל המכולות (הסטנדרטיזציה); ולבסוף כמה מדינות נאלצו לשנות תשתיות וחוקים (פנסילבניה, גשרים ומנהרות באירופה).

נעבור על התשובות:

(3) 'מעטים יכלו להרשות לעצמם מוצרים מיובאים ← מקלין המציא דרך פשוטה... ← הושגה הסכמה בין-לאומית על גודל המכולות ← כמה מדינות נאלצו לשנות תשתיות' - כן, זהו הסדר המדויק.

(1) שם 'הסכמה על תקנים אחידים' לפני 'מקלין המציא את המכולה' - היפוך; ההמצאה קדמה לתקן.

(2) שם 'שימוש נרחב' ו'שינוי חוקים ותשתיות' לפני 'נקבע שגודל המכולות אחיד' - היפוך; קביעת התקן קדמה להתאמת התשתיות.

(4) מערבב את סדר דוגמת הפלפל וההוזלה במאה ה-19, ופותח ברצף שאינו כרונולוגי.

המלכודת: להסתמך על כך שרצף ה'המצאה ← תקן' נכון באמצע התשובה, בלי לבדוק שגם ראשיתה נכונה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא על הפסקה האחרונה.

הכלי: הפסקה מונה את נזקי המכולה - סגירת מפעלים ואובדן עבודה של עשרות מיליונים, וזיהום סביבתי הגובר עם היקף התובלה - ואז שואלת במפורש: 'האם מדובר במחיר שראוי לשלם בעבור התועלת שבמסחר הבין-לאומי? על כך הדעות חלוקות'. אם כן, השאלה השנויה במחלוקת היא אם התועלת מצדיקה את המחיר (הנזקים).

נעבור על התשובות:

(1) 'האם התועלת... מפצה על הנזקים החברתיים והסביבתיים שהוא גורם?' - כן! זה בדיוק ניסוח השאלה שהפסקה מציגה כשנויה במחלוקת (התועלת מול המחיר).

(2) 'האם להאשים את המכולות... או שנזקים כאלה היו נגרמים גם בלעדיהן?' - שאלה שהפסקה אינה מעלה.

(3) 'האם... תוצאות בלתי נמנעות...?' - הפסקה מציגה את הנזקים כעובדה, לא דנה בשאלת ההכרחיות שלהם.

(4) 'האם צמצום הנזקים... מצדיק פיטורים...?' - היפוך מלאכותי של הדילמה שאינו מופיע בטקסט.

המלכודת: לבחור שאלה עובדתית שהטקסט מכריע בה (הנזקים קיימים), במקום שאלת ההערכה המפורשת שבה הדעות חלוקות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית שבה מעגל משיק לשתי צלעות של מלבן.

הכלי: נשתמש בכך שרדיוס אל נקודת השקה מאונך לצלע, ולכן מרכז המעגל נמצא במרחק רדיוס מכל אחת משתי הצלעות שאליהן הוא משיק. נתון

ו-

. הנקודה $D$ נמצאת על הצלע הימנית של המלבן (הצלע $AB$, שעליה $x=5$), והנקודה $E$ נמצאת על הצלע העליונה (הצלע $CB$, שעליה $y=6$). מכיוון ש-$D$ נקודת השקה על הצלע האנכית, מרכז המעגל נמצא באותו גובה כמו $D$, כלומר $y=5$; ומכיוון ש-$E$ נקודת השקה על הצלע העליונה, המרכז נמצא ישירות מתחת ל-$E$ במרחק $r$, כלומר

ולכן $r=1$. שיעור ה-$x$ של המרכז הוא

, ולכן

. מכאן $CE$ הוא המרחק מ-

אל

, כלומר $CE=4$.

נעבור על המסיחים: $4\frac{1}{2}$ ו-$4\frac{5}{6}$ נובעים מהנחה שגויה על מיקום המרכז או על אורך הרדיוס; $3$ מתקבל אם מחשבים $6-r$ עם $r$ שגוי.

המלכודת: לבלבל בין הצלע שאליה משיק $D$ לצלע שאליה משיק $E$, או לשכוח שהרדיוס אל נקודת ההשקה מאונך לצלע.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ערך מוחלט הבוחנת תכונת סימטריה.

הכלי: נזכור כי לכל שני מספרים מתקיים

, שכן ערך מוחלט אינו תלוי בסימן ההפרש (המרחק בין $x$ ל-$y$ שווה למרחק בין $y$ ל-$x$). לכן $|x-y|-|y-x|$ הוא הפרש של שני ביטויים שווים, והתוצאה היא $0$ תמיד, לכל $x$ ולכל $y$.

נעבור על המסיחים: $2x+2y$, $-2y$ ו-$2x$ מתקבלים אם פותחים את הערכים המוחלטים לפי הנחה על הסימן (למשל

ו-

) ומחברים במקום להיעזר בשוויון — אך פעולה כזו אינה חוקית בלי לדעת מי גדול.

המלכודת: לפתוח את שני הערכים המוחלטים עם אותו סימן ולקבל ביטוי תלוי ב-$x,y$, במקום לזהות ש-$|x-y|$ ו-$|y-x|$ שווים זה לזה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אחוזים עם עליות רצופות (שרשור).

הכלי: נכפול את מקדמי העלייה זה בזה במקום לחבר אחוזים.

נסמן את מחיר יום ראשון ב-$100$. עלייה של $100\%$ פירושה כפל ב-$2$, ולכן יום שני

. עלייה של $50\%$ פירושה כפל ב-$1.5$, ולכן יום שלישי

. עלייה של $25\%$ פירושה כפל ב-$1.25$, ולכן יום רביעי

. המחיר עלה מ-$100$ ל-$375$, כלומר עלייה של $275\%$.

נעבור על המסיחים: $175\%$ מתקבל אם מחברים $100+50+25$; $200\%$ ו-$250\%$ נובעים משרשור חלקי או משגיאת כפל.

המלכודת: לחבר את האחוזים (

) במקום לכפול את מקדמי העלייה, וכן לשכוח שהעלייה מבוקשת ביחס למחיר ההתחלתי ולכן מפחיתים את $100\%$ הבסיס.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת נפח של תיבות.

הכלי: נחשב את נפח כל תיבה כמכפלת שלוש מידותיה, ונסכם על כל החלקים. נפח רגל אחת:

סמ"ק, וארבע רגליים תורמות

סמ"ק. נפח לוח אחד:

סמ"ק, ושני לוחות תורמים

סמ"ק. סך הכול:

סמ"ק.

נעבור על המסיחים: $2,550$ מתקבל אם לוקחים לוח אחד בלבד ($2500+50$) או טועים במניין; $600$ ו-$400$ נובעים מהחסרת אחד הרכיבים או משגיאת מכפלה.

המלכודת: לחשב רק חלק מהרכיבים, או להתבלבל בין

ל-$50+50$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הספק (קצב עבודה).

הכלי: נמצא את קצב המשאבה הבודדת, ומשם את קצב שתי המשאבות ואת הזמן הדרוש. שלוש משאבות שואבות $5$ ליטרים בשעה, לכן משאבה אחת שואבת $\frac{5}{3}$ ליטרים בשעה, ושתי משאבות שואבות

ליטרים בשעה. הזמן לשאיבת $20$ ליטרים הוא

שעות.

נעבור על המסיחים: $2$ מתקבל אם מחלקים $20$ ב-$10$ בלי לתקן לקצב שתי משאבות; $8$ ו-$10$ נובעים מיחס שגוי בין מספר המשאבות לקצב.

המלכודת: להשתמש בקצב של שלוש משאבות במקום להתאים לקצב של שתיים.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אלגברה המבוססת על נוסחת הכפל המקוצר של הפרש חזקות שלישיות.

הכלי: נזהה שאגף שמאל הוא פירוק ידוע —

. לכן הנתון הופך ל-

, ומכאן

. מאחר ש-$a,b$ חיוביים, נובע $a=b$.

נעבור על המסיחים: $b^2+1$, $b^3$ ו-$b^3-1$ מתקבלים אם לא מזהים את הפירוק ומנסים לחלץ את $a$ ישירות מהאגף הימני (למשל משווים בטעות $a$ ל-$b^3-1$ כולו).

המלכודת: לפספס ש-$(a-1)(a^2+a+1)$ הוא בדיוק $a^3-1$, ולהתייחס לאגף השמאלי כאילו אינו ניתן לפישוט.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת קומבינטוריקה שבה סופרים בשיטת המשלים.

הכלי: נספור את כלל הסידורים ונחסיר את הסידורים ה"פסולים" שבהם יום ראשון כן במקומו. לשבעה ימים יש $7!$ סידורים אפשריים בסך הכול. מספר הסידורים שבהם יום ראשון נשאר במקומו הרגיל הוא $6!$ (מקבעים את יום ראשון ומסדרים את ששת הימים הנותרים). לכן מספר הסידורים שבהם יום ראשון אינו במקומו הוא $7!-6!$. נוציא גורם משותף:

.

נעבור על המסיחים: $7!$ סופר את כל הסידורים בלי ההגבלה; $6^7$ ו-$6^6$ נובעים מספירה שגויה של "אפשרויות לכל מיקום" ולא של תמורות.

המלכודת: לשכוח להחסיר את המקרה הפסול, או לא לזהות ש-$7!-6!$ שווה ל-$6\cdot 6!$ אחרי הוצאת גורם.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ממוצעים המובילה למערכת משוואות.

הכלי: נתרגם כל תנאי למשוואה. התנאי הראשון: הממוצע $\frac{x+y}{2}$ שווה להפרש $x-y$ (מאחר ש-$x>y$), כלומר

. נכפול ב-$2$:

, ומכאן $3y=x$, כלומר $x=3y$. התנאי השני: הממוצע

, כלומר

. נציב $x=3y$:

, לכן

ו-$y=10$ (חיובי). מכאן

.

נעבור על המסיחים: $15$ הוא ערך ביניים שגוי; $60$ מתקבל אם מציבים $y$ לא נכון; $40$ נובע מיחס שגוי בין $x$ ל-$y$.

המלכודת: לפרש את "ההפרש" כ-$y-x$ (שלילי) במקום $x-y$, או לשכוח לרבע נכון את $x=3y$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה הדורשת לזהות תחילה מהם עשרת המשחקים האחרונים.

הכלי: לפי סדר עריכת המשחקים, כל "סבב" מתחיל בשחקן ומולו כל מי שטרם שיחק נגדו; לכן הסבבים האחרונים הם של $E$, $F$, $G$, $H$. עשרת המשחקים האחרונים הם: $E$ מול $F,G,H,I$; $F$ מול $G,H,I$; $G$ מול $H,I$; $H$ מול $I$. נקרא בטבלה את סוג כל אחד מהם: $E$-$F$ "סיבוב מסוכן" ($◯$), $E$-$G$ "כוכבי הפלא" ($\star$), $E$-$H$ "מגדלים באוויר" ($△$), $E$-$I$ "כוכבי הפלא", $F$-$G$ "סיבוב מסוכן", $F$-$H$ "מגדלים באוויר", $F$-$I$ "מגדלים באוויר", $G$-$H$ "סיבוב מסוכן", $G$-$I$ "לבבות וחרבות" ($♡$), $H$-$I$ "מגדלים באוויר". נספור: "סיבוב מסוכן" $3$ פעמים, "כוכבי הפלא" $2$, "מגדלים באוויר" $4$, ו"לבבות וחרבות" פעם אחת בלבד.

נעבור על המסיחים: "כוכבי הפלא", "מגדלים באוויר" ו"סיבוב מסוכן" מופיעים כל אחד יותר מפעם אחת בעשירייה האחרונה.

המלכודת: לספור על פני כל הטורניר במקום להצטמצם לעשרת המשחקים האחרונים בלבד.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ספירה בהקשר הטורניר.

הכלי: בטורניר כל שני שחקנים משחקים בדיוק פעם אחת, ולכן שחקן חדש יוסיף משחק אחד מול כל אחד מהשחקנים הקיימים. בטורניר יש כבר תשעה שחקנים ($A$ עד $I$), ולכן שחקן $J$ ישחק מול כל אחד מהם — $9$ משחקים חדשים. אפשר גם לספור בדרך הכללית: מספר המשחקים בין $n$ שחקנים הוא $\left(\genfrac{}{}{0ex}{}{n}{2}\right)$, ולכן התוספת היא

.

נעבור על המסיחים: $8$ מתקבל אם סופרים מול השחקנים מלבד אחד; $16$ ו-$18$ מתקבלים אם כופלים או סופרים כל משחק פעמיים.

המלכודת: לחשוב שכל משחק נספר משני הכיוונים ולהכפיל, או לספור $8$ במקום $9$ יריבים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה העוקבת אחר רצף המשחקים של שחקן יחיד.

הכלי: נבדוק, לכל שחקן, את סדרת המשחקים שלו לפי הסדר הכרונולוגי בטורניר, ונחפש שני משחקי "כוכבי הפלא" ($\star$) עוקבים. עבור שחקן $C$: משחקו הראשון היה מול $A$ (במסגרת סבב $A$) והיה "כוכבי הפלא", ומשחקו השני היה מול $B$ (במסגרת סבב $B$) וגם הוא "כוכבי הפלא" — שני משחקי "כוכבי הפלא" ברצף. המשחק הבא של $C$ הוא הראשון בסבב שלו, מול $D$, והוא "מגדלים באוויר" ($△$). בדיקה של שאר השחקנים מראה שאצל אף אחד מהם אין שני משחקי "כוכבי הפלא" עוקבים, כך ש-$C$ הוא היחיד המתאים לתיאור.

נעבור על המסיחים: "כוכבי הפלא" היה סוג המשחק בשני המשחקים הקודמים, לא הבא; "לבבות וחרבות" ו"סיבוב מסוכן" אינם סוג המשחק של $C$ מול $D$.

המלכודת: לבחור את סוג המשחק שחזר על עצמו ("כוכבי הפלא") במקום לזהות את סוג המשחק הבא בתור.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה עם חישוב ניקוד מצטבר עם סימנים.

הכלי: נעבור על כל שמונת המשחקים של שחקן $C$, נוסיף את הנקודות כשהוא ניצח ונחסיר אותן כשהפסיד. משחקי $C$: מול $A$ הפסיד ואיבד $2$ ($-2$); מול $B$ הפסיד ואיבד $3$ ($-3$); מול $D$ ניצח וזכה $2$ ($+2$); מול $E$ ניצח וזכה $5$ ($+5$); מול $F$ הפסיד ואיבד $1$ ($-1$); מול $G$ הפסיד ואיבד $5$ ($-5$); מול $H$ ניצח וזכה $1$ ($+1$); מול $I$ ניצח וזכה $3$ ($+3$). הסכום:

.

נעבור על המסיחים: $-5$, $5$ ו-$10$ מתקבלים אם מתעלמים מהסימן במקצת המשחקים או סופרים חלק מהם בלבד.

המלכודת: לספור את כל המשחקים כזכייה (בלי להחסיר את ההפסדים), או לפספס אחד מהמשחקים של $C$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על מצולעים החסומים במעגל.

הכלי: אלכסון הוא קוטר אם ורק אם הוא מחבר שני קדקודים נגדיים (הפוכים דיאמטרית) שביניהם עובר מרכז המעגל; לחלופין, אם אלכסון הוא קוטר, אזי כל קדקוד אחר "רואה" אותו בזווית של $90^{\circ }$ (זווית היקפית הנשענת על קוטר). נבדוק כל צורה: במלבן שני האלכסונים שווים ועוברים דרך המרכז — שניהם קטרים, כך שאפשרי. במשושה משוכלל ובמתומן משוכלל יש אלכסונים המחברים קדקודים נגדיים ועוברים במרכז — קטרים, כך שאפשרי. אך בטרפז שווה-שוקיים (שאינו מלבן) אילו היה אלכסון קוטר, היו נוצרות שתי זוויות של $90^{\circ }$ בקדקודים הנשענים עליו, ומאחר שבטרפז זוויות הבסיס משלימות ל-$180^{\circ }$ לאורך אותה שוק, כל הזוויות היו ישרות והצורה הייתה מלבן — בסתירה. לכן בטרפז שווה-שוקיים אמיתי הדבר בלתי אפשרי.

נעבור על המסיחים: מלבן, משושה משוכלל ומתומן משוכלל — בכולם קיים אלכסון שהוא קוטר.

המלכודת: לחשוב שכל מצולע חסום מקיים בהכרח אלכסון-קוטר; דווקא בטרפז שווה-שוקיים (שאינו מלבן) זה נשלל.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלה מילולית שבה מפתח הפתרון הוא שההפרש בין האורכים נשמר.

הכלי: נסמן את אורך הלטאה לפני שנה ב-$L$, ולכן אורך הנחש לפני שנה הוא $2L$. שניהם התארכו באותה תוספת $t$, ולכן כעת אורך הנחש $2L+t$ ואורך הלטאה $L+t$. ההפרש כעת הוא

, וזהו בדיוק ההפרש שהיה גם לפני שנה — התוספת השווה מבטלת את עצמה. נתון שההפרש כעת הוא $36$, לכן $L=36$. סכום האורכים לפני שנה הוא

.

נעבור על המסיחים: $72$ הוא $2L$ בלבד (הנחש לבדו); $120$ נובע מחישוב שגוי של הסכום; "אי אפשר לדעת" שגוי כי ההפרש הקבוע מאפשר לחלץ את $L$.

המלכודת: לחשוב שצריך לדעת את התוספת $t$ כדי לפתור, בעוד שההפרש אינו תלוי בה כלל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלה על ערך מספר דו-ספרתי מול ספרותיו.

הכלי: נכתוב את המספר הדו-ספרתי $AB$ כ-$10A+B$, ואת סכום ספרותיו כ-$A+B$. התנאי "קטן מפעמיים סכום ספרותיו" נותן $10A+B<2(A+B)$. נפתח: $10A+B<2A+2B$, ומכאן $8A<B$. מאחר ש-$A\ge 1$ ו-$B\le 9$, האפשרות היחידה היא $A=1$ ואז $B>8$, כלומר $B=9$ (עבור $A\ge 2$ נדרש $B>16$, בלתי אפשרי). לכן

.

נעבור על המסיחים: $7$, $\frac{3}{2}$ ו-$\frac{8}{3}$ מתקבלים מזוגות ספרות שאינם מקיימים את אי-השוויון $8A<B$.

המלכודת: לפרש את "$AB$" ככפל $A\cdot B$ במקום כמספר דו-ספרתי $10A+B$, או לשכוח את מגבלת הספרה $B\le 9$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חוקי חזקות שבה משווים ביטויים על ידי הבאתם לאותו בסיס.

הכלי: נכתוב כל ביטוי כחזקה של $2$. הביטוי הראשון:

. הביטוי השני:

. הביטוי השלישי:

. שלושת אלה שווים ל-

. הביטוי הרביעי:

, שונה מהאחרים. לכן הביטוי הנותר (השונה) הוא $4^6$.

נעבור על המסיחים: שלושת הביטויים הראשונים כולם מצטמצמים ל-$2^9$ ולכן שווים, ואינם התשובה.

המלכודת: לטעות בחוק החזקה השלילית (למשל ${\left(\frac{1}{4}\right)}^{-5}$) או לחבר מעריכים במקום לכפול, ואז לזהות בטעות ביטוי אחר כשונה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה המשלבת נוסחת שטח משולש שווה-צלעות עם ספירת גפרורים.

הכלי: שטח משולש שווה-צלעות שצלעו $s$ הוא $\frac{\sqrt{3}}{4}{s}^2$. נשווה לנתון:

. נחלק ב-$\sqrt{3}$:

, ומכאן

ו-$s=2x$. היקף המשולש הוא

. כל גפרור באורך $x$, ולכן מספר הגפרורים הוא

.

נעבור על המסיחים: $9$ ו-$12$ מתקבלים מהיקף שגוי (למשל שימוש ב-$s=3x$ או $s=4x$); $3$ מתקבל אם סופרים גפרור לכל צלע בלי לחשב שכל צלע דורשת שני גפרורים.

המלכודת: לשכוח שהצלע $s=2x$ מורכבת משני גפרורים, ולכן ההיקף דורש $6$ גפרורים ולא $3$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת על מספרים המורכבים כולם מהספרה $1$ ("רפאונית").

הכלי: $\S (n)$ הוא המספר $\underset{n}{\underbrace{11\dots 1}}$. כדי לקבל את $\S (n+1)$ מוסיפים ספרה $1$ בסוף, וזה שקול להזזת כל הספרות מקום אחד שמאלה (כפל ב-$10$) ואז הוספת $1$ במקום האחדות. כלומר

. נבדוק בדוגמה:

, ואכן

.

נעבור על המסיחים: $10^{n+1}$ הוא $1\underset{n+1}{\underbrace{0\dots 0}}$ ולא מספר של אחדות; $\S (n)+1$ רק מגדיל את האחדות ב-$1$ (למשל

) ואינו מוסיף ספרה; $10^{\S (n)}$ הוא מספר עצום ואינו קשור.

המלכודת: לחשוב שהוספת ספרה שקולה לחיבור $1$ ($\S (n)+1$), במקום להבין שהוספת ספרה בסוף היא כפל ב-$10$ ועוד $1$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה לוגית של מינימום חפיפה.

הכלי: כדי למזער את מספר ההרצאות שבהן נכחו שלושתם יחד, נמקסם את מספר ההרצאות שבהן חסר לפחות אחד מהם. אורי נעדר מהרצאה אחת ($4-3$), שיר נעדרת מהרצאה אחת ($4-3$), ודניאל נעדר משתי הרצאות ($4-2$) — סך היעדרויות

. אם נפזר את ההיעדרויות על ארבע הרצאות שונות, בכל אחת מארבע ההרצאות ייעדר לפחות אחד מהם, ולכן ייתכן שאין ולו הרצאה אחת שבה נכחו שלושתם. המינימום הוא

.

נעבור על המסיחים: $1$, $2$ ו-$3$ מתקבלים אם מניחים חפיפה כפויה, אך פיזור ההיעדרויות מאפשר $0$.

המלכודת: לחשב חפיפה "ממוצעת" או להניח שחייבת להיות לפחות הרצאה משותפת אחת, בעוד סך ההיעדרויות ($4$) בדיוק מכסה את כל ההרצאות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה שבה משווים היקף לאורך קו מודגש מורכב.

הכלי: נחשב את אורך הקו המודגש באמצעות $x$ ו-$y$, ונשווה להיקף הריבוע הקטן. הריבוע הקטן $EFGH$ (צלע $y$) יושב בראש הריבוע הגדול, כאשר $E$ ו-$H$ על הצלע העליונה $AD$, כך ש-$EH=y$ ולכן שני הקטעים הנותרים בצלע העליונה הם

. הקו המודגש הוא המסלול $E-A-B-C-D-H$: הוא כולל את $AE$, את שלוש הצלעות המלאות

, ואת $HD$. אורכו:

. היקף $EFGH$ הוא $4y$. נשווה:

, ומכאן

, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $\frac{2}{3}$, $\frac{3}{5}$ ו-$\frac{5}{6}$ מתקבלים אם סופרים שגוי את מרכיבי הקו המודגש (למשל מזניחים את $AE$ ו-$HD$ או סופרים צלע עודפת).

המלכודת: לשכוח לצרף את שני הקטעים העליונים $AE$ ו-$HD$, ולקבל

במקום

.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית על ממוצע משוקלל.

הכלי: הממוצע הכולל שווה לסכום כל הגְבהים חלקי מספר הילדים.

נחשב: יש $12$ בנות שגובהן הממוצע $x$, ולכן סכום גובהי הבנות הוא $12x$; ויש

בנים שגובהם הממוצע $y$, ולכן סכום גובהי הבנים הוא $18y$. הממוצע הכולל של $30$ הילדים הוא $\frac{12x+18y}{30}$.

נעבור על המסיחים: $\frac{x+y}{2}$ הוא ממוצע פשוט של $x$ ו-$y$ המתעלם מכך שיש יותר בנים מבנות; $\frac{18y}{12x}$ ו-$\frac{30x-12y}{18}$ אינם נובעים מהגדרת הממוצע.

המלכודת: לחשב ממוצע פשוט $\frac{x+y}{2}$ במקום ממוצע משוקלל לפי מספר הבנים והבנות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה שנפתרת במשפט פיתגורס.

הכלי: נשלים את $A$ ואת $C$ למשולש ישר-זווית שבו הניצבים הם ההפרש האופקי וההפרש האנכי ביניהם. לפי הסרטוט $A$ נמצא ישירות מעל $D$, ו-$C$ נמצא ישירות מתחת ל-$B$, כאשר $BD$ אופקי. לכן המרחק האופקי בין $A$ ל-$C$ שווה ל-$BD=9$, והמרחק האנכי שווה ל-

. נפעיל פיתגורס:

.

נעבור על המסיחים: $16,17,18$ אינם שורש של סכום ריבועי הניצבים $9$ ו-$12$.

המלכודת: לחבר את המספרים $4,9,8$ באופן ישיר, או להשתמש בניצבים שגויים במקום להפריד להפרש אופקי ($9$) והפרש אנכי (

).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חשבון על תכונות של מספרים.

הכלי: מספר ראשוני הגדול מ-$2$ הוא בהכרח אי-זוגי (כמו $3,5,7$), ואי-זוגי בחזקה כלשהי נשאר אי-זוגי. נבחן את המונה והמכנה בנפרד. המונה $x^{x+1}$ הוא חזקה של מספר אי-זוגי, ולכן אי-זוגי — כלומר אינו מתחלק ב-$2$. המכנה $2^x$ הוא חזקה של $2$ (לפחות

). מספר אי-זוגי חלקי חזקת $2$ הגדולה מ-$1$ לעולם אינו מספר שלם. נותר לבדוק אם הביטוי גדול או קטן מ-$1$: מכיוון ש-$x>2$ מתקיים $x^{x+1}>2^{x+1}>2^x$, ולכן המנה גדולה מ-$1$. לדוגמה עבור $x=3$:

. אם כן הביטוי הוא מספר לא שלם הגדול מ-$1$.

נעבור על המסיחים: זוגי/אי-זוגי נפסלים כי הביטוי אינו שלם כלל; לא שלם הקטן מ-$1$ נפסל כי הראינו שהוא גדול מ-$1$.

המלכודת: להניח בטעות שהביטוי הוא מספר שלם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטח גזרה במעגל.

הכלי: לפי הסרטוט הזווית המרכזית של הגזרה האפורה היא זווית ישרה, $90^{\circ }$, ולכן הגזרה היא רבע מהמעגל. שטח גזרה בזווית מרכזית $\alpha$ הוא $\frac{\alpha }{360}\pi r^2$.

נציב:

. נתון ששטח זה שווה ל-$\pi$, ולכן

, ומכאן

ו-$r=2$.

נעבור על המסיחים: $1$ מתקבל אם מזהים בטעות את השטח כ-$\pi r^2$ ללא הרבע; $\frac{\sqrt{2}}{2}$ ו-$4\sqrt{\pi }$ אינם נובעים מן המשוואה.

המלכודת: לשכוח שהגזרה היא רבע מעגל ולהשוות

.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אלגברה על שרשרת אי-שוויונים.

הכלי: נחבר את שלושת האי-שוויונים לשרשרת אחת. מהנתון $x\le y$ ו-$y\le z$ נובע $x\le y\le z$, וביחד עם $z\le x$ נקבל $x\le y\le z\le x$. שרשרת המתחילה ב-$x$ ומסתיימת ב-$x$ עם אי-שוויונים חלשים בלבד מחייבת שוויון בכל שלב, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $x\cdot y\le z$ אינו מתקיים למשל עבור

(שכן $4\le 2$ שקרי); $x+z\le y$ נכשל באותו ערך ($4\le 2$);

נכשל שכן

כאשר $z\ne 0$. רק

מתחייב תמיד.

המלכודת: לחפש קשר אריתמטי בין המשתנים במקום לזהות שהשרשרת הסגורה כופה שוויון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חשבון על סכומי ספרות ומנייה.

הכלי: לכל ערך אפשרי של סכום ספרות נספור כמה מספרים דו-ספרתיים מ-$10$ עד $99$ מגיעים אליו. מספר דו-ספרתי הוא $\overline{ab}$ עם ספרת עשרות $a$ (מ-$1$ עד $9$) וספרת יחידות $b$ (מ-$0$ עד $9$), וסכום ספרותיו הוא $a+b$. נספור לכל מטרה: עבור $17$ יש רק $89$ ו-$98$ — $2$ מספרים; עבור $15$ יש $69,78,87,96$ — $4$ מספרים; עבור $6$ יש $15,24,33,42,51,60$ — $6$ מספרים; עבור $4$ יש $13,22,31,40$ — $4$ מספרים. המספר הקטן ביותר של הופעות הוא $2$, השייך לסכום הספרות $17$.

נעבור על המסיחים: $15$ ו-$4$ מופיעים כל אחד $4$ פעמים, ו-$6$ מופיע $6$ פעמים — כולם יותר מ-$17$.

המלכודת: לשכוח שספרת העשרות אינה יכולה להיות $0$, מה שמצמצם דווקא את מספר האפשרויות בסכומים הקיצוניים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על זוויות במשולש ובישרים נחתכים.

הכלי: נסמן ב-$P$ את נקודת החיתוך של $AB$ ו-$DE$, ונשלב את סכום הזוויות במשולש עם זוויות קודקודיות. נתבונן במשולש $ADP$: זוויותיו הן $x$ (בקדקוד $D$), $\alpha$ (בקדקוד $A$) והזווית $\angle APD$, ולכן

. הזוויות $\angle APD$ ו-$\angle BPE$ קודקודיות, ולכן שוות. במשולש $BPE$: הזווית בקדקוד $B$ היא $\beta$ (זווית בסיס של המשולש שווה-השוקיים), והזווית $\beta$ המסומנת בקדקוד $E$ היא $\angle DEC$; לכן הזווית הפנימית $\angle DEB$ צמודה לה על הבסיס ושווה $180^{\circ }-\beta$. סכום הזוויות במשולש $BPE$ נותן

. הביטוי $\beta$ מצטמצם, ומתקבל

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים: $2\beta -\alpha$ מתקבל אם מזהים בטעות את הזווית שבקדקוד $E$ כ-$\angle DEB$ במקום $\angle DEC$; $180^{\circ }-2\beta$ הוא זווית הראש של המשולש שווה-השוקיים ואינו הנדרש; $\alpha -\beta$ אינו נובע מן הקשרים.

המלכודת: לפרש שגוי את הזווית $\beta$ שבקדקוד $E$.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אחוזים.

הכלי: נתרגם את המילים למשוואה ונבודד את $x$ ביחס ל-$y$. נתון ש-$60\%$ מ-$x$ שווים ל-$12\%$ מ-$y$, כלומר

. נחלק ב-$0.6$:

, כלומר $x$ הוא $20\%$ מ-$y$.

נעבור על המסיחים: $72\%$ מתקבל אם מחברים את $60$ ו-$12$; $12\%$ הוא האחוז של $y$ שבצד ימין ולא היחס המבוקש; $5\%$ הוא היחס ההפוך בקירוב ($y$ ביחס ל-$x$ הוא פי $5$).

המלכודת: לחבר את האחוזים במקום לחלק, או לבלבל בין הגדלים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטחים.

הכלי: כל ריבוע הוא בגודל $2\times 2$, כלומר שטחו $4$ סמ״ר. נשתמש ביחידת רשת שבה צלע ריבוע היא יחידה אחת, נחשב את שטח האזור האפור ביחידות רבועות, ואז נכפיל ב-$4$. הצורה בנויה משלוש שורות: שורה תחתונה של $4$ ריבועים, שורה אמצעית של $2$ ריבועים (מעל הריבועים השני והשלישי מלמטה), וריבוע יחיד בראש (מעל הריבוע השני מלמטה) — סך הכול $7$ ריבועים ושטח כולל $28$ סמ״ר. האזור האפור תחום על-ידי שני אלכסונים המסתיימים שניהם בפינה הימנית-תחתונה של הצורה: אלכסון עליון בשיפוע $45^{\circ }$ מהפינה השמאלית-עליונה של הריבוע העליון, ואלכסון מתון יותר מהפינה השמאלית-עליונה של השורה התחתונה. פירוק החלקים (או אינטגרציה על הרשת) נותן שטח אפור של $3.5$ ריבועים, כלומר

סמ״ר.

נעבור על המסיחים: $15,16,13$ אינם תואמים את חישוב השטח.

המלכודת: לספור ריבועים שלמים בלבד ולהתעלם מהחלקים המשולשיים שנוצרים מן האלכסונים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו בעיית תנועה מעגלית.

הכלי: שתי מכוניות הנעות באותו כיוון נפגשות כאשר המהירה משלימה הקפה שלמה אחת יותר מהאיטית, כלומר כאשר הפרש המרחקים ביניהן שווה לאורך הקפה מלאה.

נסמן באורך המסלול $L$ (המורכב מ-$4$ מקטעים שווים). המכונית המהירה $B$ צוברת על $A$ מרחק בקצב

. הפגישה הראשונה היא כאשר ההפרש מגיע ל-$L$:

, כלומר

. באותו זמן $A$ עברה מרחק

— בדיוק הקפה מלאה — ולכן חזרה לנקודת היציאה, נקודה $1$; ו-$B$ עברה $2L$ — שתי הקפות — וגם היא בנקודה $1$. לכן הפגישה הראשונה היא בנקודה $1$.

נעבור על המסיחים: נקודות $2,3,4$ אינן נקודת המפגש, שכן ההפרש הראשון של הקפה שלמה מחזיר את שתי המכוניות בדיוק לנקודת ההתחלה.

המלכודת: לחשוב שהמפגש קורה באמצע המסלול; למעשה ההפרש של הקפה שלמה מציב את שתיהן חזרה בנקודת היציאה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אלגברה על נוסחת הכפל המקוצר

.

הכלי: נסמן

ו-

ונפתח את הריבוע.

נחשב:

,

, והאיבר האמצעי

(שכן

). לכן

.

נעבור על המסיחים: $\frac{b^2}{a^2}+\frac{a^2}{b^2}$ שוכח את האיבר האמצעי $2$; $\frac{b^2}{a^2}+\frac{2a}{b}+\frac{a^2}{b^2}$ מחשב שגוי את האיבר האמצעי; $\frac{4a^2}{b^2}$ אינו נובע מן הפיתוח.

המלכודת: לשכוח את האיבר האמצעי $2mn$, או לא לצמצם אותו ל-$2$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו בעיה מילולית המובילה לתנאי התחלקות.

הכלי: נסמן ב-$k$ את מספר בתי הספר בקריית שמונה (מספר שלם אי-שלילי) ונבטא את השאר. אז ביבנה יש $k+9$, ובנס ציונה יש

. הסכום הכולל הוא

. כדי שמספר נתון $T$ יהיה אפשרי, צריך

להיות כפולה אי-שלילית של $3$, כלומר $T-20$ מתחלק ב-$3$.

נבדוק:

(אינו מתחלק ב-$3$);

(מתחלק, $k=7$);

(לא);

(לא). רק $41$ אפשרי (למשל $7,16,18$).

נעבור על המסיחים: $40,42,43$ נותנים ל-$k$ ערך לא שלם.

המלכודת: לשכוח שסכום שלושת המספרים הוא $3k+20$, ולכן חייב להיות שקול ל-$2$ מודולו $3$ ($T\equiv 2(\mathrm{mod}3)$).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חשבון על התחלקות ודוגמה נגדית.

הכלי: דוגמה נגדית לטענת ניר חייבת לקיים את כל הנתונים ($a,b$ שלמים גדולים מ-$1$ ושונים, $c$ שלם הגדול מ-$a\cdot b$ ומתחלק ב-$a$ וב-$b$), אך שבה $c$ אינו מתחלק ב-$a\cdot b$. נבדוק את (3):

, ולכן

ו-

; $36$ מתחלק ב-$6$ (פי $6$) וב-$4$ (פי $9$), אך

— אינו שלם, ולכן $c$ אינו מתחלק ב-$a\cdot b$. זו בדיוק דוגמה נגדית. הסיבה: $6$ ו-$4$ אינם זרים (יש להם מחלק משותף $2$), ולכן די ש-$c$ יתחלק בכפולה המשותפת הקטנה ביותר $12$, ולא בהכרח ב-$24$.

נעבור על המסיחים: ב-(1)

ו-$18$ מתחלק ב-$6$ — הטענה מתקיימת; ב-(2)

ואף אינו מתחלק ב-$3$ — הנתונים כלל אינם מתקיימים; ב-(4)

ו-$40$ מתחלק ב-$20$ — הטענה מתקיימת.

המלכודת: לשכוח שהטענה נכונה רק כאשר $a$ ו-$b$ זרים; כאשר יש להם גורם משותף, ההתחלקות ב-$a\cdot b$ אינה מובטחת.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסתברות ללא החזרה.

הכלי: נמנה את מספר הזוגות בעלי צבעים שונים מתוך כלל הזוגות. יש $4$ כדורים, ומספר הדרכים לבחור מהם זוג הוא

. זוג בעל שני צבעים שונים מורכב מכדור אדום אחד וכדור צהוב אחד: יש

זוגות כאלה. לכן ההסתברות היא

. דרך שנייה:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{3}$ סופר רק סדר אחד (אדום ואז צהוב) ושוכח את הסדר ההפוך; $\frac{5}{6}$ ו-$\frac{1}{4}$ אינם נובעים מן המנייה.

המלכודת: לשכוח את שני הסדרים האפשריים, או לחשב עם החזרה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה במרחב על גליל.

הכלי: נפרק את הקטע $AB$ לרכיב אנכי ולרכיב אופקי. הרכיב האנכי קבוע ושווה לגובה הגליל, $10$. הרכיב האופקי הוא המרחק בין ההיטלים של $A$ ו-$B$ על מישור הבסיס; שתי הנקודות נמצאות על מעגלים ברדיוס $3$, והמרחק האופקי המרבי מתקבל כאשר הן בקצוות נגדיים של קוטר, כלומר

. לפי פיתגורס

עבור $0\le d\le 6$. לכן $AB$ נע בין

לבין

. הערכים השלמים האפשריים הם $10$ ו-$11$ בלבד:

מתקבל כאשר

(ו-

, אפשרי), ואילו

ידרוש

($d\approx 6.63>6$, בלתי אפשרי). לכן האורך המקסימלי השלם הוא $11$.

נעבור על המסיחים: $10$ הוא האורך המינימלי ולא המקסימלי; $12$ ו-$13$ חורגים מ-$\sqrt{136}$.

המלכודת: לחשב

ולעגל כלפי מעלה ל-$12$, במקום לקחת את השלם הגדול ביותר שאינו עולה עליו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה.

הכלי: מספר התלמידים שציונם ירד הוא סכום המספרים שבתוך כל החצים היורדים (הלבנים). נסכם את החצים היורדים לפי ציון הפתיחה: $3$ (מ-$2$) $+2$ (מ-$3$) $+2$ (מ-$4$) $+4$ (מ-$5$) $+1$ (מ-$6$) $+2$ (מ-$7$) $+5$ (מ-$8$) $+1$ (מ-$9$) $+3$ (מ-$10$). הסכום הוא

.

נעבור על המסיחים: $18,21,26$ אינם סכום החצים היורדים. בדיקת שפיות: סכום החצים העולים הוא $27$, ו-

— כלל התלמידים, כמצופה.

המלכודת: לספור בטעות גם חצים עולים, או להשמיט עמודה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה.

הכלי: 'ציון גבוה מ-$5$ בתחילת השנה' פירושו ציוני הפתיחה $6,7,8,9,10$. הציון הנמוך ביותר באמצע השנה בקרב תלמידים אלו מתקבל מקצה החץ היורד הנמוך ביותר שבעמודות הללו. נבדוק את שפל החצים היורדים: מ-$6$ יורדים עד $5$; מ-$7$ עד $4$; מ-$8$ עד $4$; מ-$9$ עד $8$; מ-$10$ עד $7$. הנמוך מביניהם הוא $4$ (בעמודות $7$ ו-$8$). הציונים באמצע השנה בקרב מי שעלו גבוהים אף יותר, ולכן אינם קובעים את המינימום.

נעבור על המסיחים: $1$ ו-$3$ הם ציוני שפל של עמודות פתיחה נמוכות ($2$ ו-$4/5$) שאינן בתחום גבוה מ-$5$; $5$ הוא השפל של עמודה $6$ בלבד ואינו הנמוך ביותר.

המלכודת: לכלול עמודות פתיחה הקטנות או שוות ל-$5$, או להסתפק בשפל של עמודה $6$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: מספר התלמידים שקיבלו ציון-פתיחה נתון הוא סכום העיגול שבחץ העולה והעיגול שבחץ היורד של אותה עמודה. נחשב לעמודות המועמדות: ציון $10$ —

; ציון $8$ —

; ציון $6$ —

; ציון $4$ —

. הרבים ביותר הם בעמודת $8$, עם $11$ תלמידים.

נעבור על המסיחים: עמודה $6$ קרובה ($10$ תלמידים) אך פחות מ-$8$; עמודות $10$ ו-$4$ קטנות בהרבה.

המלכודת: לספור רק את החץ העולה הבולט של עמודה $6$ ($9$) ולהתעלם מכך שבעמודה $8$ סך העולים והיורדים ($6+5$) גדול יותר.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה.

הכלי: 'ציון הגבוה בדיוק ב-$2$' פירושו תלמיד שציונו באמצע השנה שווה לציון הפתיחה שלו ועוד $2$, ולכן הוא נמנה בחץ עולה. חץ עולה מבטיח לפחות תלמיד אחד בציון $a+2$ בדיוק כאשר קצהו (הציון הגבוה ביותר) הוא בדיוק $a+2$ — שכן אז הציון המרבי שהושג הוא $a+2$, ולפחות תלמיד אחד הגיע אליו. נבדוק אילו חצים עולים מסתיימים בדיוק ב-$a+2$: עמודה $1$ (קצה

), עמודה $3$ (קצה

), עמודה $7$ (קצה

), ועמודה $8$ (קצה

). כל אחד מארבעת החצים הללו מבטיח לפחות תלמיד אחד שעלה בדיוק ב-$2$, ולכן לכל הפחות $4$ תלמידים.

נעבור על המסיחים: $0$ מתקבל אם חושבים שאי-אפשר להבטיח אף אחד; $7$ ו-$12$ מניחים שכל התלמידים בחצים אלו עלו בדיוק ב-$2$, בעוד מובטח רק אחד לכל חץ. חץ שקצהו רחוק מ-$a+2$ (כמו עמודה $4$ שקצהּ $10$) אינו מבטיח תלמיד ב-$a+2$, וחץ שקצהו $a+1$ (עמודה $5$) מעיד על עלייה של $1$ בלבד.

המלכודת: לספור את כל התלמידים בחצים העולים במקום את המובטחים בציון $a+2$ בלבד.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה.

הכלי: בתרשים המקורי עמודת $6$ מתוארת עולים $[9,9]$ ויורדים $[1,5]$. התיקון משנה ציון של תלמיד יחיד (ליאור) ומוריד אותו ב-$2$; שאר $9$ התלמידים שפתחו ב-$6$ אינם משתנים. ציונו של ליאור באמצע השנה חייב להיות כזה שהורדה ב-$2$ עדיין נותנת ערך חוקי ושונה מ-$6$. אילו נרשם לליאור $8$, ציונו האמיתי היה $6$ — זהה לציון הפתיחה, ואסור (אף תלמיד לא קיבל אותו ציון פעמיים). אילו נרשם $7$, ציונו האמיתי $5$, והוא היה עובר לחץ היורד — אז מספר העולים היה יורד ל-$8$ והיורדים עולים ל-$2$ (עם שפל $5$), מצב שאינו מופיע באפשרויות. האפשרות היחידה העקבית: לליאור נרשם $9$, וציונו האמיתי $7$ — עדיין ציון עולה (גבוה מ-$6$), ולכן מספר העולים נשאר $9$. אם תלמיד עולה נוסף הגיע אף הוא לציון $9$, קצה החץ העולה נשאר $9$ והחץ היורד אינו משתנה ($[1,5]$). לכן המידע המתוקן יכול להיות עולים $[9,9]$ ויורדים $[1,5]$.

נעבור על המסיחים: עולים $[9,7]$ ויורדים $[1,3]$ דורש שקצה העולים ירד ל-$7$ ושפל היורדים ל-$3$, אך רק ציונו של ליאור השתנה; עולים $[8,8]$ יורדים $[2,4]$ ועולים $[8,7]$ יורדים $[2,3]$ דורשים שליאור עבר לחץ היורד עם ציון אמיתי $6$ או פחות — מה שמוביל לסתירה (ציון $6$ אסור) או לשפל שאינו תואם.

המלכודת: לשכוח שרק ציון אחד משתנה ב-$2$, ולהזיז שגוי גם ערכים של תלמידים אחרים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג קשר לוגי של ניגוד/ויתור.

הכלי: נזהה את היחס בין שני חלקי המשפט - מצד אחד יש "עדות הפוכה" (evidence to the contrary), ומצד שני אמונה נוגדת של אנשים. הקשר הוא ניגוד. נ

שים לב: המילה החסרה צריכה לומר "למרות". Despite (למרות) יוצרת בדיוק את הוויתור הזה - "למרות עדויות הפוכות, אנשים עדיין מאמינים ש...".

נעבור על המסיחים: Unless (אלא אם כן) יוצרת תנאי, לא ניגוד; Following (בעקבות) הופכת את הכיוון, כאילו האמונה נובעת מן העדות; Perhaps (אולי) אינה מילת-קישור ואינה מתחברת ל-evidence תחבירית.

המלכודת: לקרוא רק את סוף המשפט ולבחור מילה שמתאימה ל"אמונה" בלי לשים לב לניגוד מול העדות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת מבנה תחבירי של פסוקית זמן.

הכלי: נבדוק איזו אפשרות משתלבת אחרי "when" ולפני "he had spied for the Soviet Union" ליצירת משפט שלם ותקין.

נציב: "...when it became known that he had spied" - "כאשר נודע שהוא ריגל" - זורם ותקין.

נעבור על המסיחים: "he was convicted of" ידרוש אחריו שם-פועל (convicted of spying) ולא פסוקית שלמה "he had spied"; "he confessed to" סובל מאותה בעיה תחבירית (confessed to + ing); "that was discovered" משאיר את "he had spied" תלוי בלי מילת-קישור. רק (3) מספקת את המילה "that" הקושרת את הפסוקית.

המלכודת: להתפתות ל-convicted/confessed שמתאימים בתוכן (ריגול שהתגלה) אך שבורים תחבירית מול "he had spied".

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג ביטוי-פועל (phrasal) המבטא סיבתיות.

הכלי: נזהה את הקשר - רווחים גדולים גרמו ל"גל של גניבות". נחפש ביטוי שמשמעו "הובילו ל / גרמו ל". "given rise to" פירושו בדיוק "הולידו / גרמו ל".

נעבור על המסיחים: "caught up with" (השיגו / דבקו ב-) אינו סיבתי; "looked forward to" (ציפו בכיליון עיניים ל-) שגוי הגיונית - רווחים אינם "מצפים" לגניבות; "kept away from" (הרחיקו) הופך את המשמעות.

המלכודת: לבלבל בין הביטויים הפרזאליים הדומים בצורתם; רק "give rise to" נושא משמעות של גרימה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים, שבה המשך המשפט מגדיר את המילה החסרה.

הכלי: נשתמש ברמז ההגדרתי - "remembering and showing aggression toward crows that have hurt them" (זוכרים ונוקטים תוקפנות כלפי מי שפגע בהם). זו בדיוק המשמעות של "hold a grudge" - לנטור טינה.

נעבור על המסיחים: blunder (טעות גסה) אינו רגש שאפשר "להחזיק" בהקשר; detour (מעקף) אינו קשור; hurdle (מכשול) אינו רגש של נטירה. רק grudge (טינה) מתאים.

המלכודת: הבחירה במילה שנשמעת מוכרת (hurdle / detour) בלי לחבר את ההגדרה הכלואה בסוף המשפט.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים עם רמז הקשרי.

הכלי: נשים לב שהמשך המשפט מפרט פעולות של תיקון - "to repair broken marble blocks, remove stains, and replace windows" (לתקן, להסיר כתמים, להחליף חלונות). המילה החסרה חייבת לתאר שיפוץ נרחב. renovations (שיפוצים) מתאימה בדיוק.

נעבור על המסיחים: revelations (התגלויות / חשיפות) אינה קשורה לתיקון; resolutions (החלטות / פתרונות) אינה תיקון פיזי; recollections (זיכרונות) לגמרי לא בהקשר.

המלכודת: כל המסיחים פותחים ב-re- ונשמעים דומים; יש להיצמד למשמעות ולא לצליל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים.

הכלי: נזהה שהנושא הוא "speech" (נאום) - ה-"I Have a Dream" - ולכן המילה החסרה צריכה להיות מילה נרדפת לנאום. orations פירושה נאומים רשמיים / חגיגיים.

נעבור על המסיחים: objections (התנגדויות) אינו נאום; evictions (פינויים / גירושים) אינו קשור; escalations (הסלמות) אינו קשור. רק orations קושר לנאום.

המלכודת: המילה orations פחות שכיחה, ומי שאינו מכיר אותה עלול לברוח למסיח מוכר יותר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג צירוף קבוע (collocation).

הכלי: נבין את תוכן המשפט - תקנות שאוסרות בניית משרדים בשכונות מגורים. אלו תקנות המסדירות ייעוד קרקע. "Zoning regulations" (תקנות ייעוד / אזורי-תכנון) הוא הצירוף המדויק לכך.

נעבור על המסיחים: Tracing (התחקות / שרטוט) אינו סוג של תקנות; Granting (הענקה) אינו מתאר תקנות אוסרות; Hiring (העסקה) אינו קשור לבנייה. רק Zoning מתאים.

המלכודת: לחפש מילה "משפטית" כללית במקום לזהות את הצירוף הקבוע zoning regulations השייך לתכנון ובנייה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת אוצר-מילים בהקשר של מגמה.

הכלי: נזהה את ההקשר השלילי - בצורת, כריתת יערות ושרפות - שגרם לירידה של 30% באוכלוסיית הקואלות. המילה צריכה להביע ירידה חדה. plunged (צנחה) מבטאת בדיוק ירידה חדה.

נעבור על המסיחים: invoked (הפעיל / עורר) אינו קשור לכמות; embellished (ייפה / קישט) חיובי ואינו קשור; conceded (הודה / ויתר) אינו מתאר ירידה מספרית. רק plunged מתאים ל-"by 30 percent".

המלכודת: להתמקד באוצר-מילים "קשה" ולפספס שהמשפט דורש פועל של ירידה חדה בכמות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement) - עלינו לשמר את משמעות המשפט המקורי במילים אחרות.

הכלי: נפרק את הגרעין - "fiction and historical truth are frequently indistinguishable" פירושו שלעיתים קרובות אי-אפשר להבחין בין בדיה לאמת. נשווה:

(1) אומרת "it is often impossible to tell the difference between fact and fiction" - זהה במשמעות.

נעבור על המסיחים:

(2) טוענת שהספר מבוסס בעיקר על אירועים היסטוריים אמיתיים - טענה חדשה שאינה במקור;

(3) מפצלת ל"חלקים בדיוניים לעומת חלקים היסטוריים" - זו הבחנה, בעוד המקור דווקא עוסק בחוסר-ההבחנה;

(4) "יותר בדיה מאשר עובדה" - טענה כמותית שאינה במקור.

המלכודת:

(3) נשמעת קרובה אך היא ההיפך - היא מבחינה בין הסוגים, ואילו המקור טוען שאי-אפשר להבחין.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הגרעין - סגירת שירות האוטובוסים "החמירה" (exacerbated) בעיה קיימת של נגישות באזורים הכפריים. נחפש ניסוח ששומר על שני המרכיבים: הסגירה + החמרת קושי קיים.

(4) אומרת "Travel has become even more difficult... since Greyhound bus service was discontinued" - "even more" משקף בדיוק את ה-exacerbated.

נעבור על המסיחים:

(1) מדברת על מחאה - פרט חדש שאינו במקור;

(2) מוסיפה סיבה "poor infrastructure" שלא נזכרה;

(3) מוסיפה סיבה "reduced demand" שאינה במקור והופכת את הכיוון (ביקוש נמוך גרם לסגירה). רק (4) נאמנה.

המלכודת: המסיחים מוסיפים סיבות סבירות (תשתית, ביקוש) שנשמעות הגיוניות אך אינן מופיעות במשפט המקורי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש עם דגש על גוון-משמעות עדין.

הכלי: נדייק בגרעין - "sought to demonstrate" פירושו "ניסה להוכיח" (לא בהכרח הצליח), ו-"quantifiable effect" פירושו "השפעה מדידה".

(4) אומרת "never stopped trying to prove... measurably affected" - "לא חדל לנסות להוכיח" = ניסה לאורך הקריירה, ו-measurably = quantifiable. התאמה מדויקת.

נעבור על המסיחים:

(1) "concluded that..." מציגה מסקנה סופית שהצליח, בעוד המקור אומר רק שניסה;

(2) "never managed to conclusively determine" טוענת שנכשל, מידע שאינו במקור;

(3) "negligible effect" הופכת את המשמעות (השפעה זניחה במקום מדידה).

המלכודת:

(1) קורצת כי "sought to demonstrate" נשמע כמו הצלחה - אך "sought" הוא ניסיון, לא תוצאה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הגרעין - היצירות שהוצגו בתערוכה "epitomized" (היו התגלמות מובהקת) של תנועת האר-דקו. נחפש ניסוח ל"היו התגלמות מושלמת של".

(4) אומרת "captured the essence of the Art Deco style" - "לכדו את המהות" = epitomized.

נעבור על המסיחים:

(1) "was organized in order to promote Art Deco artists" מייחסת לתערוכה מטרה (לקדם אמנים) שלא נזכרה;

(2) "featured exceptional Art Deco works" - "הציגה יצירות יוצאות דופן" חלש מ"התגלמות"; היצירות היו הדוגמה המובהקת, לא רק "יוצאות דופן";

(3) "attracted the most attention" מתמקדת בתשומת-הלב שקיבלו, פרט שאינו במקור. רק (4) שקולה.

המלכודת:

(2) קרובה אך מחלישה - epitomized חזק מ-featured exceptional; ההתגלמות היא טענה חזקה יותר מ"מרשימות".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת כותרת (title) לקטע - עלינו לבחור כותרת שמכסה את כלל הקטע ולא פרט בודד.

הכלי: נסכם את נושא הקטע - הוא כולו עוסק בפרח-הבר "Queen Anne's lace": היכן גדל, מדוע נקרא גזר-בר, כיצד הוא נראה, ומאין שמו.

(2) "Queen Anne's Lace: A Wildflower" מכסה בדיוק את הנושא המרכזי.

נעבור על המסיחים:

(1) "The Prettiest Lace Ever Made" - הקטע אינו על תחרה יפה אלא על פרח;

(3) "Making Lace: A Short History" - אין בקטע היסטוריה של ייצור תחרה;

(4) "The Life of Queen Anne" - הסיפור על המלכה הוא פרט אחד (מקור השם) ולא נושא הקטע.

המלכודת:

(4) מתפתה על סיפור המלכה בפסקה השלישית, אך זהו רק הסבר לשם ולא לב הקטע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פרט מהפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור אל הפסקה הראשונה ונאתר את המידע הרלוונטי. כתוב: "It is often called wild carrot because it is related to the vegetable that we eat" - הפרח נקרא גזר-בר כי הוא קרוב לגזר שאנו אוכלים, כלומר מאותה משפחה של הגזר.

(4) "is from the same family as the carrot" תואם.

נעבור על המסיחים:

(1) "has a very unpleasant smell" - להיפך, כתוב שהעלים מריחים כמו גזר (רמז ניטרלי, לא ריח רע);

(2) "cannot be eaten" - לא נטען בקטע;

(3) "is found in very few places" - להיפך, "found in many parts of the world".

המלכודת:

(1) מתהפך על אזכור הריח - הקטע אומר שהעלים מריחים כמו גזר, לא שריחם "לא נעים".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת נושא-הפסקה (main idea) של הפסקה השנייה.

הכלי: נזקק את הרעיון המרכזי של הפסקה השנייה - היא מתארת את מראה הפרח: מעגל של פרחים לבנים קטנים בראש הגבעול, שנראים כמו תחרה, ופרח סגול במרכז שנראה כחיפושית. כלומר, כיצד הפרח נראה.

(4) "what Queen Anne's lace looks like" מסכם זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) "how to make Queen Anne's lace" - הפסקה אינה מדריך ייצור;

(2) "flowers and beetles" - החיפושית היא רק דימוי לפרח הסגול, לא נושא;

(3) "different wild plants" - מדובר בפרח אחד בלבד.

המלכודת:

(2) נתפס למילה "beetle" שמופיעה כדימוי בלבד ("as if a beetle is sitting there") ולא כנושא ממשי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ייחוס (reference) - למה מתייחסת המילה "it" בשורה 12.

הכלי: נחזור למשפט ונבדוק מהו האזכור הקודם הקרוב. כתוב: "Anne saw wild carrot for the first time. She thought it so pretty..." - אן ראתה גזר-בר לראשונה, וחשבה ש-"it" (הוא) כה יפה. ה-"it" מתייחס לדבר שראתה - wild carrot.

(3) "wild carrot" נכון.

נעבור על המסיחים:

(1) England - מקום, לא הדבר ש"יפה";

(2) lace - התחרה נוצרה בעקבות היופי, אך לא היא ש"נראתה יפה"; אן עשתה תחרה משום שהפרח היה יפה;

(4) one story - ביטוי ממשפט קודם שאינו מתאים כלל תחבירית.

המלכודת:

(2) lace מתפתה כי היא מוזכרת בסמוך, אך ה-"it" היפה הוא מה שאן ראתה (הגזר), ורק אחר-כך החליטה לעשות תחרה בעקבותיו.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה (inference) - עלינו להסיק מסקנה שאינה נאמרת במפורש אך מתחייבת מן הקטע.

הכלי: נאתר את הרמזים החוזרים - הקטע מדגיש שהפרח "look like lace" (נראה כמו תחרה) בגלל אופן הצטרפות הפרחונים, ובפסקה השלישית התחרה האמיתית היא זו שאן תפרה בעקבות הפרח. כלומר הצמח רק דומה לתחרה - הוא פרח-בר, לא תחרה ממש. לכן נסיק ש"not really lace" (לא באמת תחרה).

נעבור על המסיחים:

(2) "different from wild carrot" - הפוך מהקטע, שכן נאמר במפורש שהוא נקרא גזר-בר ומקורב לגזר;

(3) "difficult to make" - הצמח גדל בטבע ואינו "נעשה"; רק את התחרה (שאן תפרה) עשו, לא את הפרח;

(4) "usually purple" - רק הפרח המרכזי סגול, ואילו הפרחונים לבנים - אז "בדרך כלל סגול" שגוי.

המלכודת:

(4) נתפס למילה "purple" שמופיעה בקטע, אך היא מתארת רק את הפרח היחיד שבמרכז.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת כותרת לקטע - הכותרת צריכה לכסות את כלל הקטע ואת האיזון שבו.

הכלי: נזהה שהקטע עוסק בקוואטרינות (quatrains) הסתומות של נוסטרדמוס וב"מחלוקת" סביבו - מצד אחד נלהבים שזוקפים לזכותו ניבוי אירועים גדולים, ומצד שני מקורות אקדמיים שרואים בו רמאי ("hailed as a veritable prophet and condemned as a fraud").

(2) "Cryptic Quatrains: The Nostradamus Debate" לוכדת בדיוק את שני היסודות - החרוזים הסתומים והמחלוקת הדו-צדדית.

נעבור על המסיחים:

(1) "The Fascinating Phenomenon of Prophecy" רחבה מדי - הקטע אינו על הנבואה בכלל אלא על נוסטרדמוס דווקא (הנבואה היא רק מסגרת הפתיחה);

(3) "A Window into the Future" מאמצת רק את עמדת המאמינים ומתעלמת מן הצד הספקן - חד-צדדית;

(4) "The Life and Works of Nostradamus" - הקטע אינו ביוגרפיה; הוא כמעט אינו עוסק בחייו אלא בקוואטרינות ובמחלוקת.

המלכודת:

(1) פותחת את הקטע (תופעת הנבואה) אך זהו רק וו-פתיחה ולא הנושא.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אוצר-מילים בהקשר (vocabulary in context).

הכלי: נחזור לשורה 4 - "hailed as a veritable prophet and condemned as a fraud" - המבנה מציב את "veritable" מול "fraud" (רמאי). מכאן ש-veritable פירושו "אמיתי / כן" - ההפך מרמאי. genuine (אמיתי, כן) מתאים בדיוק.

נעבור על המסיחים: experienced (מנוסה) - אינו קשור; strict (קפדן / מחמיר) - אינו המשמעות; imprecise (לא מדויק) - אף הפוך מהכיוון (וגם מופיע בהמשך בהקשר שונה, על השפה). ההנגדה "נביא אמיתי" מול "רמאי" היא המפתח.

המלכודת: לבחור מילה שנשמעת "חיובית" כללית בלי לנצל את ההנגדה המפורשת ל-fraud.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "מה לא נזכר" (NOT) - עלינו לאתר את האפשרות שאינה מופיעה בפסקה השנייה (או שסותרת אותה).

הכלי: נעבור אפשרות-אפשרות מול הפסקה.

(1) "meaning is unclear" - נתמך: "vague, even cryptic" (עמומות, אף סתומות);

(2) "consist of four lines" - נתמך: "rhymed four-line verses called quatrains";

(4) "not arranged in chronological order" - נתמך מילולית: "are not arranged in chronological order". נותרה (3) "contain detailed predictions" - זו בדיוק ההפך: נכתב שהניבויים עמומים ו"include few dates or names" (מעט תאריכים או שמות), כלומר אינם מפורטים. מאחר שהתכונה הזו אינה נזכרת (ואף נסתרת), היא התשובה.

המלכודת: בשאלת NOT קל לסמן אפשרות נכונה-עובדתית; יש לזכור שמחפשים דווקא את זו שאינה נתמכת.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פרט מן הפסקה האחרונה.

הכלי: נאתר את טענת המקורות האקדמיים - "predictions of death, war, and natural disasters - all of which inevitably occur over the course of history" (ניבויי מוות, מלחמה ואסונות טבע - שכולם מתרחשים בהכרח במהלך ההיסטוריה). כלומר נוסטרדמוס ניבא דברים שעתידים להתרחש ממילא.

(1) "predicted things that were sure to occur" תואם ל-"inevitably occur".

נעבור על המסיחים:

(2) "more supporters than critics" - הפסקה מנגידה נלהבים מול "most academic sources" ואינה מונה כמויות; אף הרוב האקדמי ספקן;

(3) "made predictions that were incorrect" - הביקורת אינה שהניבויים "שגויים" אלא שהם עמומים וצפויים מראש;

(4) "not a particularly good writer" - השפה הבלתי-מדויקת נכתבה במכוון, וזו אינה הערכת איכות-כתיבה.

המלכודת:

(3) מפתה כי המבקרים פוסלים אותו, אך הנקודה היא שהניבויים עסקו באירועים בלתי-נמנעים, לא שהיו "לא נכונים".

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה על זהות-עמדה.

הכלי: נזהה מיהם "the sources mentioned in line 16" - אלו "Most academic sources" (המקורות האקדמיים) הספקנים. הם טוענים שנוסטרדמוס כתב במכוון בשפה עמומה, ושניבוייו "hardly a testimony to Nostradamus's prophetic powers" (בקושי עדות לכוחות נבואיים). מכאן נסיק שהם אינם מאמינים שהיה נביא אמיתי - הם רואים בו רמאי (בהד ל"condemned as a fraud" מהפסקה הראשונה).

(1) "believe Nostradamus was a fraud" תואם.

נעבור על המסיחים:

(2) "cannot explain why he was able to predict" - הפוך: הם דווקא כן מסבירים ומפרקים את ה"ניבוי" (שפה עמומה + אירועים בלתי-נמנעים);

(3) "devoted themselves to interpreting his work" - אלו הנלהבים שעושים "retrospective interpretation", לא המקורות האקדמיים;

(4) "do not think Nostradamus wrote The Prophecies" - שאלת המחבר כלל אינה שנויה במחלוקת בקטע.

המלכודת:

(3) מחליף בין המקורות האקדמיים לבין הנלהבים שעוסקים בפרשנות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת מבנה תחבירי וזמן דקדוקי.

הכלי: המשפט מתאר פעולה שהתרחשה ב-1758, ולכן נדרש זמן עבר, והפועל 'classify ... as' דורש מושא ('them').

נציב: 'decided to classify them as different species in 1758' - 'החליט לסווג אותם כמינים שונים' - עבר תקין עם מושא.

נעבור על המסיחים: 'classifies both' בזמן הווה מתנגש עם 'in 1758'; 'gave each classification as' אינו צירוף תקין באנגלית; 'had classified as different species' חסר מושא (סיווג את מי?) ואין הצדקה לעבר מושלם. רק (2) מספקת מושא וזמן מתאים.

המלכודת: לבחור לפי התוכן ('סיווג מינים') בלי לבדוק שהפועל דורש מושא ושהזמן חייב להיות עבר.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג צירוף קבוע (collocation).

הכלי: נזהה את הצירוף המקובל 'the circumstances surrounding the death' - 'הנסיבות סביב מותו'. הפועל 'are unknown' (אינן ידועות) מתאים ל'נסיבות'.

נעבור על המסיחים: opportunities (הזדמנויות) אינו מתחבר ל'סביב מוות'; restrictions (הגבלות) אינו קשור; principles (עקרונות) אינו 'סובב מוות'. רק circumstances יוצר את הצירוף הטבעי.

המלכודת: כל המסיחים שמות-עצם ברבים שמתאימים תחבירית ל-'are', אך רק circumstances נכון סמנטית להקשר של מוות עלום.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים.

הכלי: נשים לב לרמז 'the Boy King' (מלך-הילד) ו'began when he was only nine years old' - משהו של תות-ענח'-אמון החל בגיל תשע. מה מתחיל בגיל תשע אצל מלך? שלטונו - reign (מלוכה / תקופת שלטון).

נעבור על המסיחים: heir (יורש) הוא אדם, לא דבר ש'מתחיל'; strand (גדיל / חוט) אינו קשור; arch (קשת) אינו קשור. רק reign מתאים ל'מלך שהחל למלוך בגיל תשע'.

המלכודת: heir מתפתה כי הוא קשור למלוכה, אך הוא אינו הדבר ש'החל' - השלטון הוא שהחל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הנשענת על היגיון ההקשר.

הכלי: נבין את המשפט - קיים מגוון של _____ שבגללם שחקן הוקי עלול להישלח מן המגרש ('sent off the ice'). דבר שבגללו מרחיקים שחקן הוא עבירה - offenses (עבירות).

נעבור על המסיחים: proposals (הצעות) אינן סיבה להרחקה; shelters (מקלטים) אינו קשור; privileges (זכויות-יתר) הופך את הכיוון - לא מרחיקים שחקן בגלל זכויות. רק offenses מתאים לסיבת הרחקה.

המלכודת: privileges שייך לעולם הספורט ומתפתה, אך הרחקה נובעת מעבירה ולא מזכות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים בהקשר.

הכלי: הרמז הוא 'severe heat wave' (גל חום קשה) וטמפרטורה של 48 מעלות. התואר החסר מתאר חום קיצוני. scorching (צורב / לוהט) מתאר בדיוק חום עז.

נעבור על המסיחים: sprawling (משתרע / פרוש) מתאר שטח, לא חום; nocturnal (לילי) אינו קשור לעוצמת החום; negligent (רשלני) אינו תואר של טמפרטורה. רק scorching מתאים ל-48 מעלות.

המלכודת: לחפש מילה 'קשה' כלשהי במקום להיצמד לתואר של חום - רק scorching נושא את משמעות החום הלוהט.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג צירוף-פועל בהקשר.

הכלי: הנושא הוא 'tensions' (מתחים), והסיבה היא תחרות על אספקת מים הולכת ופוחתת - מצב שמגביר מתחים. הצירוף 'tensions are mounting' פירושו 'המתחים הולכים וגוברים'.

נעבור על המסיחים: rehearsing (חוזרים / מתאמנים) אינו מתחבר ל'מתחים'; nourishing (מזינים) חיובי ואינו הולם; discounting (מזלזלים / מנכים) הופך את הכיוון. רק mounting מתאר גידול במתח.

המלכודת: המסיחים כולם צורות -ing שמתאימות תחבירית ל-'are', אך רק mounting נכון סמנטית למתח גובר.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים בהקשר.

הכלי: הנושא הוא 'fires' (שריפות) שהוצתו לפני כמעט מאה שנה, ו'still ____ deep below the earth's surface' - עדיין פעילות עמוק מתחת לפני האדמה. אש שממשיכה לבעור בעצלתיים היא smoldering (לוחשת / עוממת).

נעבור על המסיחים: grimacing (מעווה פנים) שייך לאדם; protruding (בולט החוצה) אינו מתאר בעירה; reclining (נשען / שוכב) אינו קשור לאש. רק smoldering מתאר אש כבויה-למחצה שנמשכת.

המלכודת: מילים המתארות מנח גוף (protruding, reclining) מתפתות צורנית, אך רק smoldering שייך לשדה של אש בוערת.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר-מילים עם רמז מגדיר.

הכלי: ההמשך 'able to thrive in the most inhospitable conditions' (מסוגלים לשגשג בתנאים העוינים ביותר) מגדיר את התכונה החסרה - עמידות ועיקשות. tenacious (עיקש / דבק, לא מוותר) מתאר בדיוק עמידות כזו.

נעבור על המסיחים: frivolous (קל-דעת) אינו קשור לעמידות; devious (ערמומי / עוקף) אינו הולם עצים; hilarious (מצחיק מאוד) לגמרי לא בהקשר. רק tenacious מתאים לשגשוג בתנאים קשים.

המלכודת: המסיחים כולם תארים 'אנושיים' שנשמעים דומים בצליל, אך רק tenacious מתחבר ליכולת לשרוד ולשגשג.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement) - עלינו לשמר את משמעות המשפט המקורי במילים אחרות.

הכלי: נפרק את הגרעין - 'cannot be comfortable without his own approval' פירושו שאדם אינו יכול לחוש בנוח בלי לאשר את עצמו, כלומר רווחה נפשית מותנית בקבלה-עצמית.

(2) אומרת 'Well-being is possible only for those who accept themselves' - רווחה אפשרית רק למי שמקבלים את עצמם. התאמה מדויקת: 'his own approval' = קבלה-עצמית, 'comfortable' = well-being.

נעבור על המסיחים:

(1) 'respect for others' מכניסה יחס לזולת שאינו במקור;

(3) 'difficult to respect people who do not respect themselves' - שוב על הזולת ועל כבוד, לא על רווחה-עצמית;

(4) 'Knowing oneself is the first step towards liking oneself' - עוסק בהיכרות-עצמית כשלב, לא בתנאי לרווחה. רק (2) שקולה.

המלכודת: המסיחים מחליפים 'approval' ב'respect' וגוררים את הזולת פנימה, בעוד המקור כולו על היחס של האדם לעצמו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הגרעין - גל-מאן ערך מחקר פורץ-דרך בשנות ה-60 על סוג של חלקיקים יסודיים שנודעו לימים כקווארקים.

(1) אומרת 'A group of elementary particles, later called quarks, was the subject of pioneering work done by Murray Gell-Mann' - קבוצת חלקיקים, שכונו לימים קווארקים, היו נושא עבודתו החלוצית. 'groundbreaking' = pioneering, 'came to be known as' = later called. התאמה מלאה.

נעבור על המסיחים:

(2) 'named the elementary particles he discovered quarks' טוענת שהוא גם גילה וגם נתן את השם - מידע שאינו במקור (המקור אומר 'came to be known', לא שהוא שנתן את השם);

(3) 'quarks and other elementary particles' מוסיפה 'חלקיקים אחרים' שאינם במקור;

(4) 'established him as the leading physicist of his day' מוסיפה טענה על מעמדו שלא נזכרה. רק (1) נאמנה.

המלכודת:

(2) קורצת כי 'came to be known as quarks' דומה למתן-שם, אך המקור אינו מייחס לו את מתן השם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש הנשענת על דיוק במילת-מפתח.

הכלי: המילה 'unique' פירושה 'יחיד ומיוחד' - ליביוס היה היחיד מבין ההיסטוריונים הרומיים שלא נטל חלק בפוליטיקה.

(3) אומרת 'the only Roman historian who was not involved in politics' - 'היחיד שלא היה מעורב בפוליטיקה'. 'unique... in that he played no part' = 'the only... not involved'. התאמה מדויקת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'political views were not reflected in his writings' - על תוכן כתביו, לא על אי-מעורבותו בפוליטיקה;

(2) 'one of the few... with no political background' - 'אחד המעטים' מחליש את 'unique' (היחיד), ו'background' אינו 'played no part';

(4) 'historical writings do not relate to Roman politics' - שוב על הכתבים ולא על מעורבותו האישית. רק (3) שומרת על 'היחיד' + 'לא עסק בפוליטיקה'.

המלכודת:

(2) קרובה מאוד אך 'one of the few' אינו 'the only' - 'unique' דורש ייחוד מוחלט, לא נדירות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הגרעין - ביוני 1977 יצאה החברה הגאוגרפית המלכותית למפעל בן 15 חודשים לתיעוד ('inventory') הצומח והחי בפארק. 'inventory' = רשימת מצאי.

(4) אומרת 'A list of the flora and fauna... was prepared by the Royal Geographical Society over a period of 15 months, beginning in June 1977' - 'רשימה של הצומח והחי הוכנה במשך 15 חודשים החל מיוני 1977'. 'inventory' = list, '15-month... embarked' = over a period of 15 months beginning June 1977. התאמה מדויקת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'recommended that... be given protected status for 15 months' הופכת ל'המלצה על מעמד מוגן', מידע שאינו במקור;

(2) 'took 15 months longer than expected' מוסיפה 'יותר מהצפוי', פרט שאינו במקור;

(3) 'was reopened... after... spent 15 months restoring' - 'שוקם ונפתח מחדש', סיפור שונה לגמרי. רק (4) נאמנה.

המלכודת: המסיחים לוקחים את '15 months' ומצמידים לו אירוע אחר (מעמד מוגן, עיכוב, שיקום); התיעוד עצמו ('הכנת רשימה') הוא הגרעין.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת כותרת (title) - נבחר כותרת המכסה את כלל הקטע ולא פרט בודד.

הכלי: נסכם את נושא הקטע - הוא נפתח ב'One of the best ways to help the environment is also one of the simplest' ומוקדש כולו לקומפוסטציה כדרך קלה, זולה ונגישה לסייע לסביבה (הפיכת פסולת אורגנית לדשן).

(2) 'Composting: An Easy Way to Help the Environment' מנסחת בדיוק את הרעיון המרכזי.

נעבור על המסיחים:

(1) 'The Advantages and Disadvantages of Composting' - הקטע כמעט אינו מציג חסרונות לקומפוסטציה, אלא רק יתרונות;

(3) 'A Short History of Composting' - ההיסטוריה ('dates back to ancient times') היא משפט אחד, לא נושא הקטע;

(4) 'Buried Waste: The Dangers of Landfills' - סכנת המזבלות היא רקע לפתיחה, לא לב הקטע.

המלכודת:

(4) מתפתה על תיאור המזבלות בפסקה הראשונה, אך זהו רקע שמוביל אל הפתרון (קומפוסט), ולא הנושא המרכזי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת 'איזה פרט אינו מוזכר' (NOT) - עלינו לאתר את האפשרות היחידה שאינה מופיעה בפסקה הראשונה.

הכלי: נסרוק את הבעיות שהפסקה מונה לגבי מזבלות: 'occupy valuable land' (תופסות קרקע יקרה = 4, מקום יקר), 'generate unpleasant odors' (ריחות לא נעימים = 2, מסריחות), ו'pollute the air, soil, and underground water sources' (מזהמות אוויר, קרקע ומים = 1). מה שאינו מוזכר: עלות התחזוקה.

(3) 'They are expensive to maintain' אינה בפסקה.

נעבור על המסיחים: (1), (2) ו-(4) - כולם מופיעים במפורש כבעיות. רק (3) נעדר.

המלכודת: בשאלת NOT קל להיסחף ולסמן אפשרות נכונה-כשלעצמה; יש לזכור שמחפשים דווקא את מה שלא נכתב.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פרט מסוג NOT מהפסקה השנייה.

הכלי: נבדוק מה הפסקה מונה כנחוץ להכנת קומפוסט: 'exposed to air' (אוויר = 1), 'the help of bacteria, earthworms, insects, and fungi' (חיידקים = 2), ו'Biodegradable waste is placed in an open container' (פסולת מתכלה = 4). הדשן (fertilizer) אינו רכיב בתהליך - הוא התוצר של הקומפוסטציה, לא מרכיב הנחוץ להכנתה.

(3) 'fertilizer' הוא הדבר שאינו נדרש.

נעבור על המסיחים: air, bacteria ו-biodegradable waste - כולם נזכרים כנחוצים. רק fertilizer הוא הפלט ולא הקלט.

המלכודת: fertilizer מופיע בקטע ולכן מרגיש 'שייך', אך הוא התוצאה של התהליך ולא מרכיב הדרוש לו.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מטרת-פסקה (main purpose) של הפסקה האחרונה.

הכלי: נזקק את תפקיד הפסקה - לאחר שהקטע כבר הציג את הקומפוסטציה כדרך לסייע לסביבה, הפסקה האחרונה מונה תועלות נוספות: 'decreases the need for landfills', 'lessens reliance on chemical fertilizers', 'reduces the number of garbage trucks', ו'very little expense'. אלו יתרונות נוספים.

(3) 'additional benefits' מסכם זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'the increasing popularity' - העלייה בפופולריות היא משפט-פתיחה מסגרתי, לא מוקד הפסקה;

(2) 'alternative methods' - אין בפסקה שיטות חלופיות;

(4) 'the cost' - העלות היא יתרון אחד מני רבים, לא הנושא הכולל. רק (3) מקיף את תוכן הפסקה.

המלכודת:

(1) נתפס למשפט הפתיחה על הפופולריות, אך גוף הפסקה מפרט תועלות ולא דן בפופולריות עצמה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנה מסוג הבחנה בין שני מושגים (decomposing מול rotting).

הכלי: נאתר בטקסט מה נאמר על כל אחד. פסולת קבורה שאינה חשופה לאוויר 'rots, producing methane gas and acids which pollute the air, soil, and underground water sources' - הרקבה (rotting) מייצרת מזהמים מסוכנים. לעומת זאת פסולת בקומפוסט 'decomposes with the help of bacteria...' והופכת לחומרי-הזנה, ו'because it is exposed to air... it does not rot' - הפירוק (decomposing) חשוף לאוויר ומפרק לחומרי-הזנה.

(1) 'Decomposing breaks waste down into nutrients, while rotting produces dangerous pollutants' לוכד בדיוק את ההבחנה.

נעבור על המסיחים:

(2) 'any type of household garbage will rot' - טענה גורפת שאינה בטקסט;

(3) 'decomposes when it is buried but rots when exposed to air' - היפוך מוחלט (בטקסט: מתפרק כשחשוף לאוויר, נרקב כשקבור);

(4) 'Decomposing is a much longer process than rotting' - משך התהליכים אינו נדון. רק (1) נאמנה.

המלכודת:

(3) מהפכת את הקשר בין אוויר-קבורה לבין פירוק-רקבון; יש לקרוא בזהירות מי חשוף לאוויר.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מטרת-פסקה של הפסקה הראשונה בקטע II.

הכלי: נזהה את תפקיד הפתיחה - הפסקה מציגה את הביטוי 'solvitur ambulando' ('נפתר בהליכה') ואת האמונה בת-המאות שלהליכה יתרונות רבים, ומדגימה באמצעות אריסטו ש'was aware of walking's contribution to health and importance for cognitive function' (תרומת ההליכה לבריאות ולתפקוד הקוגניטיבי). המוקד: הרעיון שהליכה משפרת את החשיבה.

(2) 'present the idea that walking improves one's thinking' מנסחת זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'how walking can help solve problems' - מלכודת מילולית על 'it is solved by walking'; הביטוי ציורי ואינו על פתרון בעיות מעשי;

(3) 'ways in which walking contributes to one's health' - הבריאות היא רכיב אחד, אך הפסקה (והקטע) מדגישה את החשיבה / הקוגניציה;

(4) 'introduce Aristotle's philosophical views' - אריסטו הוא דוגמה, לא נושא הפסקה. רק (2) לוכדת את הרעיון המרכזי.

המלכודת:

(1) מתבססת על התרגום המילולי של 'solved by walking', אך הפסקה עוסקת ביתרון החשיבתי הרחב, לא בפתרון בעיות קונקרטי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הכללה משותפת (מה משותף לשלוש הדמויות) מהפסקה השנייה.

הכלי: נבדוק מה נאמר על כל אחד: בטהובן - טיולי הטבע 'inspired many of his works'; וורדסוורת' - 'the act of walking was inseparable from the act of writing'; ת'ורו - 'was convinced that walking was indispensable for the well-being of both body and mind'. המשותף: כולם ראו בהליכה דבר מועיל להם.

(3) 'felt that walking was helpful to them' לוכד את המכנה המשותף.

נעבור על המסיחים:

(1) 'went walking when they needed to solve a problem' - לא נאמר על אף אחד מהם;

(2) 'enjoyed good health as a result of walking' - נכון בעיקר לת'ורו (בריאות), לא לכולם;

(4) 'began most of their works while walking' - טענה חזקה מדי ולא מדויקת (וורדסוורת' כתב ותיקן תוך כדי, אך 'רוב יצירותיהם' אינו נתמך). רק (3) נכון לשלושתם.

המלכודת:

(2) ו-(4) נכונים לחלק מהדמויות אך לא לכולן; שאלת 'משותף' דורשת טענה שתקפה לכל השלושה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה (inference) על הסימפוניה הפסטורלית.

הכלי: כתוב 'The long nature walks favored by... Beethoven inspired many of his works, most notably his Pastoral Symphony' - טיולי הטבע הארוכים היוו השראה ליצירותיו, ובראשן הסימפוניה הפסטורלית. ההיסק הסביר: הסימפוניה נולדה בהשראת טיול בטבע.

(4) 'was begun after a walk in nature' עולה בקנה אחד עם 'inspired by nature walks'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'is most often performed outdoors' - לא נדון היכן היא מבוצעת;

(2) 'became Beethoven's best-known symphony' - מלכודת על 'most notably'; הביטוי מציין שהיא הדוגמה הבולטת ליצירה שנולדה מטיול, לא שהיא 'המוכרת ביותר';

(3) 'the only one of Beethoven's works written about nature' - סותר את 'many of his works' (טיולים היוו השראה ליצירות רבות). רק (4) הסקה נאמנה.

המלכודת:

(2) מתפתה על 'most notably', אך המשמעות היא 'הדוגמה הבולטת ביותר להשראת-הליכה', לא 'הסימפוניה הידועה ביותר'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מטרת-פסקה של הפסקה האחרונה.

הכלי: הפסקה נפתחת בשאלה 'Are the claims that walking enhances creativity purely speculative?' ואז מביאה עדויות: את דבריו של ד״ר סאודן ואת ניסוי החוקרים אופצו ושוורץ מסטנפורד, ש'provided measurable evidence to support the notion of solvitur ambulando'. כלומר, הפסקה מציגה מחקר המראה שהליכה משפיעה על היצירתיות.

(1) 'present research that shows that walking has an impact on one's creative process' מסכם זאת.

נעבור על המסיחים:

(2) 'compare the claims of Sowden, Oppezzo, and Schwartz' - אין השוואה או עימות ביניהם, הם תומכים באותו כיוון;

(3) 'discuss ways to improve attention, memory...' - זהו פרט מתוך ציטוט סאודן, לא מטרת הפסקה;

(4) 'discuss the results of the Stanford University experiment' - הניסוי הוא דוגמה אחת בתוך הפסקה, לא כלל מטרתה. רק (1) מקיף.

המלכודת:

(4) בוחר פרט אמיתי (ניסוי סטנפורד) אך צר מדי - מטרת הפסקה רחבה יותר: להביא מחקר התומך בקשר הליכה-יצירתיות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת עמדה (עם איזו טענה סאודן היה מסכים).

הכלי: נחזור לדבריו - 'Walking has been shown to improve our ability to shift between modes of thought and to improve our attention, memory, and recovery from mental fatigue, all of which are important for thinking creatively'. סאודן טוען שהליכה מסייעת לחשיבה יצירתית, כלומר הטענה שהליכה תורמת ליצירתיות אינה ספקולטיבית בעלמא.

(4) 'Claims that walking contributes to creativity are not speculative' משקפת בדיוק את עמדתו (והיא המענה לשאלה הרטורית שפתחה את הפסקה).

נעבור על המסיחים:

(1) 'Mental fatigue is the greatest challenge faced by creative people' - סאודן מזכיר התאוששות מעייפות כאחד ממספר גורמים, לא כ'אתגר הגדול ביותר';

(2) 'Creativity depends more on awareness than memory' - הוא מונה קשב וזיכרון יחד, בלי לדרג ביניהם;

(3) 'The creative process is most improved by sitting outside' - סאודן מדבר על הליכה, לא על ישיבה. רק (4) נגזרת מדבריו.

המלכודת:

(1) ו-(2) לוקחים מילים מתוך הציטוט (עייפות, זיכרון) ומנפחים אותן לטענת-דירוג שסאודן לא טען.

נסמן את תשובה (4).