פתרון הבחינה הפסיכומטרית חורף 2024 — טקסט מלא

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של יחס התפתחות.

הכלי: נזהה את היחס המדויק בין זוג המילים המודגש ונחפש זוג שהיחס בו זהה, לפי אותו סדר. נ

שים לב: ניצן הוא שלב מוקדם שממנו מתפתח פרח — צורת בוסר שקודמת לצורה הבוגרת. נחפש זוג שבו האיבר הראשון הוא שלב התפתחותי מוקדם של השני. בתשובה (2) ראשן הוא שלב הזחל שממנו מתפתחת צפרדע — בדיוק אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(1) עלה : עץ — עלה הוא חלק מן העץ, לא שלב מוקדם שלו;

(3) אישון : עין — אישון הוא חלק מן העין, יחס של חלק-שלם;

(4) גבעה : הר — נבדלים בגודל בלבד, לא ביחס של התפתחות.

המלכודת: להסתפק בקשר כללי בין שני דברים מאותו עולם תוכן (צומח, גוף) במקום לדייק ביחס ההתפתחות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו אנלוגיה של תכונה אופיינית מגדירה.

הכלי: נשאל איזה יחס קושר בין המילים. אלסטיות היא התכונה המגדירה של גומייה — מה שהופך גומייה לגומייה. נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא התכונה המגדירה של השנייה. בתשובה (3) תמימות היא התכונה המגדירה של פתי — פתי הוא מי שמאופיין בתמימות.

נעבור על המסיחים:

(1) פזרנות : כילי — כילי מאופיין דווקא בקמצנות, ההפך מפזרנות, יחס של ניגוד;

(2) בהירות : צבע — בהירות היא תכונה אפשרית של צבע מסוים, אך אינה מגדירה מהו "צבע";

(4) אדישות : אופי — אדישות היא תכונת אופי אפשרית אחת, אך אופי אינו מוגדר על ידה.

המלכודת: לבחור זוג שבו יש קשר כלשהו של תכונה, בלי לבדוק אם מדובר בתכונה מגדירה — או אפילו ביחס הפוך, כמו במסיח (1).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו אנלוגיה של פועל המתאר דלדול עצמי של משאב.

הכלי: נדייק גם במשמעות וגם בבניין הפועל. התרושש הוא פועל חוזר שמשמעו: הסובייקט הגיע למצב שבו אזל לו הרכוש שלו — איבד את המשאב שהיה לו. נחפש פועל שמתאר דלדול של משאב שהיה לסובייקט עצמו. בתשובה (2) לָאָה הוא פועל עומד שמשמעו שהסובייקט תשש — אזל לו הכוח שלו; אותו יחס בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) סִמֵּא : ראייה — סִמֵּא הוא פועל יוצא (בניין פיעל): מי שסימא נטל ראייה מאחר, ואילו התרושש עוסק באובדן של הסובייקט עצמו — אי-התאמה בכיוון הפעולה;

(3) הזדקן : גיל — הזדקנות דווקא מגדילה את הגיל, כיוון של צבירה ולא של אובדן;

(4) שָׂבַע : מזון — שובע הוא מצב של די והותר מזון, כלומר עודף ולא חוסר.

המלכודת: לבחור את (1) כי "עיוורון = אובדן ראייה" נשמע דומה, בלי לשים לב שסִמֵּא הוא פועל יוצא (מעשה כלפי אחר), בעוד התרושש ולָאָה מתארים דלדול של הסובייקט עצמו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו אנלוגיה של ביטוי כבול מהצורה "ללא X", שבו X נרדף לפעולת הפועל.

הכלי: נפרש את הביטוי כמכלול. "ללא הינד עפעף" פירושו בלי כל תגובה רגשית — כלומר בלי להתרגש; הביטוי כולו = בלי שהפועל (התרגש) יתקיים. נחפש זוג שבו "ללא X" פירושו בלי לבצע את הפועל. בתשובה (2) "ללא הרף" פירושו בלי להפסיק — הֶרֶף נרדף להפסקה, כך שהביטוי = בלי שהפועל (הפסיק) יתקיים; אותו מבנה.

נעבור על המסיחים:

(1) שינה : ללא הכר — "ללא הכר" הוא עד בלי היכר, והֶכֵּר אינו נרדף לשינוי אלא צירוף כבול נלווה;

(3) ניסה : ללא הועיל — "ללא הועיל" מתאר את תוצאת הניסיון (לשווא), לא את היעדר הניסיון;

(4) הפחיד : ללא חת — "ללא חת" = בלי פחד, אך הפחיד הוא פועל יוצא (לגרום פחד לאחר), בעוד "חת" הוא הפחד עצמו — אי-התאמה בכיוון.

המלכודת: להתפתות ל(4) כי "הפחיד" ו"חת" שניהם מעולם הפחד, בלי לשים לב לפער בין לגרום פחד לבין לחוש פחד.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה של שם בעל נטייה (בסיומת -ָן) והפעולה האופיינית לו.

הכלי: נזהה את היחס. פְּעַלְתָן הוא מי שמרבה לפעול — מי שדרכו לבצע את הפועל. נחפש זוג של "בעל נטייה : הפעולה שהוא מרבה לבצע". בתשובה (1) טרדן הוא מי שמרבה להציק — בדיוק אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(2) בדחן : לצחוק — בדחן מצחיק אחרים (להצחיק), אינו סתם צוחק — אי-התאמה בכיוון;

(3) סקרן : לדעת — סקרן רוצה לדעת, אך "לדעת" הוא מושא התשוקה שלו ולא הפעולה שהוא מרבה לבצע (הוא חוקר ושואל);

(4) ביישן : להביך — ביישן מתבייש בעצמו, ואילו "להביך" הוא לגרום מבוכה לאחר — אי-התאמה בכיוון.

המלכודת: לבחור את (3) כי "סקרן : לדעת" נראה מקביל, בלי להבחין ש"לדעת" הוא היעד ולא הפעולה האופיינית, ושבשאר המסיחים כיוון הפעולה מתהפך (גורם לאחר במקום עושה בעצמו).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו אנלוגיה של "מומחה : פריט יחיד מתחום מחקרו".

הכלי: נזהה את היחס. זואולוג חוקר בעלי חיים, ועטלף הוא דוגמה יחידה — פריט ספציפי מתוך הקבוצה שהוא חוקר. נחפש זוג "מומחה : מקרה פרטי אחד מן הקבוצה שבתחומו". בתשובה (4) בלשן חוקר שפות, ויפנית היא שפה מסוימת אחת — פריט יחיד מן הקבוצה; אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(1) היסטוריון : עבר — העבר הוא כלל תחום עיסוקו של ההיסטוריון, לא פריט יחיד בתוכו;

(2) כימאי : מבחנה — מבחנה היא כלי עבודה, לא מושא מחקר;

(3) אדריכל : מרפסת — מרפסת היא רכיב במבנה שהאדריכל מתכנן, לא פרט מייצג מתוך קבוצה שהוא חוקר.

המלכודת: לבחור את (1) כי "היסטוריון : עבר" הוא צמד מוכר, בלי להבחין שהעבר הוא התחום כולו ולא מקרה פרטי יחיד כמו עטלף.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פענוח דימוי בתוך אמירה.

הכלי: נפרק את ההיקש הסמוי בתשובתה הסרקסטית של מירי. מירי נשאלה מדוע אינה אוספת את הקוביות, והשיבה בשאלה רטורית: "אולי גם אטאטא את המרפסת בזמן סופת חול?!" — כלומר אין טעם לנקות כל עוד הגורם שמלכלך ממשיך לפעול. נשים לב להקבלה: הטאטוא בזמן הסופה מקביל לאיסוף הקוביות, ואילו סופת החול — הכוח המתמשך שמכשיל את הניקוי — מקבילה למשחק הילדים, שממשיך לפזר קוביות. לכן מירי מדמה את משחקם של הילדים לסופת חול.

נעבור על המסיחים:

(1) איסוף הקוביות לסופת חול — האיסוף מקביל לטאטוא, לא לסופה;

(2) פיזור הקוביות לטאטוא המרפסת — צירוף שני צדדים מנוגדים של ההקבלה;

(4) משחק הילדים לטאטוא המרפסת — המשחק הוא הכוח המלכלך (=הסופה) ולא פעולת הניקוי (=הטאטוא).

המלכודת: לזהות נכון שיש דימוי אך לשבץ את האיברים בצד הלא נכון — יש לזכור שהסופה היא מקור אי-הסדר המתמשך, ולכן מקבילה למשחק ולא לאיסוף.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת היחלשות טיעון.

הכלי: נזהה את מסקנת המזכירה ואת ההנחה הסמויה, ונחפש עובדה המציעה הסבר חלופי. המזכירה מסיקה שהיעדר אב הבית (ומיעוט האיחורים בעקבותיו) מלמד שהסיוע לאב הבית אינו עונש מרתיע, שכן התלמידים אוהבים לשהות במחיצתו. ההנחה: הירידה במספר האיחורים נובעת דווקא מהיעדרו. כדי להחליש, נחפש סיבה אחרת לירידה. בתשובה (3): בתחילת אותו שבוע הודיעה ההנהלה על פרס לכיתה עם הכי מעט עבירות — תמריץ חדש שמסביר את הירידה באיחורים ללא קשר לאב הבית, ולכן מחליש את מסקנתה.

נעבור על המסיחים:

(1) שיא של איחורים ושל שיבוצים לפני שלושה שבועות — נתון עבר על מִתאם, לא הסבר חלופי לשבוע שעבר;

(2) עם שובו של אב הבית עלו האיחורים — דווקא מחזק את המסקנה (נוכחותו קשורה ליותר איחורים);

(4) שעון קיץ שהקשה לקום בבוקר — צפוי היה להגדיל את האיחורים, כיוון הפוך לירידה, ולכן אינו מסביר אותה.

המלכודת: לבחור את (2) כי הוא רלוונטי לאב הבית, בלי לשים לב שהוא מחזק את המסקנה במקום להחלישה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "מה עולה מן הפסקה" (הסקה נאמנה לטקסט).

הכלי: נבדוק איזו טענה נובעת בהכרח מן הנאמר. הפסקה אומרת: היעדר מאובנים של "צורות ביניים" נחשב לחולשה מרכזית בתורת דרווין; ואז נמצא מאובן ארכאופטריקס — צורת ביניים כזו בדיוק. מכאן שהמאובן שמילא את החסר תרם לחיזוק התורה.

נעבור על המסיחים:

(1) "לא עסקה כלל בצורות ביניים" — שגוי; התורה כן שיערה את קיומן, והחולשה הייתה היעדר המאובנים ולא היעדר עיסוק; שימו לב למילה "כלל" המקצינה;

(2) "דרווין חשב שהעופות לא התפתחו מן הדינוזאורים" — הפסקה אינה מייחסת לו דעה כזו;

(4) "רק מתי מעט הסכימו עם תורתו" — אין בפסקה דבר על מספר המסכימים.

המלכודת: לבלוע את (1) בגלל צירוף המילים "חולשה"/"צורות ביניים", בלי לשים לב שהיא מהפכת את הסיבה — החולשה הייתה היעדר עדות מאובנת, לא היעדר עיסוק בנושא.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מכנה משותף בין שתי עמדות.

הכלי: נמצא טענה ששני הדוברים יכולים לחתום עליה למרות המחלוקת. אודי מצדיק ספרות בתועלתה המעשית; יעל טוענת שהספרות חשובה כשלעצמה, וכל הצדקה חיצונית רק ממעיטה מערכה — עמדות מנוגדות בשאלת ההצדקה. אך שניהם מסכימים שלימודי הספרות חשובים, ולכן שניהם יתמכו בהשקעת משאבים בהכשרת מורים טובים לספרות.

נעבור על המסיחים:

(1) הצדקה בזכות פיתוח כושר הביטוי — עמדת אודי בלבד, ויעל מתנגדת להצדקה תועלתית;

(2) מוטב שלא לנסות להצדיק — קרוב לעמדת יעל, אך אודי כן מצדיק;

(4) אין הצדקה ללמוד מקצוע ללא תועלת מוכחת — עמדת אודי, ויעל דוחה אותה מכול וכול.

המלכודת: לבחור טענה חזקה שאחד הדוברים מזדהה איתה — בעוד המשותף נמצא דווקא בטענה הנייטרלית שאינה נוגעת בליבת המחלוקת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט רב-חסרים, ומפתח הפתרון הוא עקביות פנימית.

הכלי: נוודא שכל שלושת החסרים מתלכדים לטיעון קוהרנטי. מיכל מנוגדת לערן; אם היא סבורה ש"יש" למנוע את הכביש, הרי היא נגד הכביש — וערן בעדו. עתה: "ערן דבק בעמדתו [אף שהוא] מודע לעובדה שכביש זה [עלול לגרום נזק חסר תקנה לבעלי החיים הנדירים]". הנזק האקולוגי הוא שיקול נגד הכביש, ולכן "אף ש" (ויתור) מתאים: ערן מחזיק בעמדתו התומכת בכביש למרות שהוא מודע לנזק. הכול מתלכד. נבדוק מסיחים:

(1) "צריך / אף שהוא / עשוי להקל על הנוסעים" — הקלת התנועה היא שיקול בעד הכביש, ולכן "אף שהוא מודע" אליה אינו ויתור הגיוני;

(3) "אין סיבה / אף שאינו / עשוי להקל" — אם מיכל בעד הכביש, ערן נגדו, ו"אף שאינו מודע" שהכביש מקל אינו מתלכד היטב;

(4) "אין / מכיוון שאינו / עלול לגרום נזק" — אם ערן נגד הכביש, אי-מודעותו לנזק אינה יכולה להיות הסיבה לעמדתו, שכן הנזק דווקא תומך בהתנגדות — סתירה.

המלכודת: לבחור חלק בודד שנשמע טוב בלי לוודא שכל שלושת החסרים יחד יוצרים טיעון עקבי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו השלמת משפט המבוססת על אירוניה ועל מילות ניגוד.

הכלי: נשחזר את הטיעון בשלמותו. קופר טוען שלתאוריות שנדחו בקהילה האקדמית "אין להניח" שישקעו בתהום הנשייה — כלומר אין להותירן להישכח. עתה על תלמידתו: "[מפתיע כי] תלמידתו, [שחלקה עליו] בסוגיה זו, בחרה [בכל זאת לייחד חלק גדול מספרה להצגת] תורתו המדינית, שנדחתה מכול וכול". התלמידה חלקה על קופר (כלומר סברה שתאוריות שנדחו כן ראויות להישכח), ובכל זאת הקדישה חלק גדול מספרה להצגת תורתו הדחויה — צירוף "מפתיע... בכל זאת" שמבטא בדיוק את המתח. נבדוק מסיחים:

(1) "ראוי / נקל אפוא להבין מדוע / שאימצה את עמדתו / לייחד..." — אם אימצה את עמדתו (שלדחויות ראוי שיישכחו), אין זה "נקל להבין" מדוע תקדיש ספר לתורתו הדחויה — סתירה;

(2) "אין להניח להן / נקל אפוא להבין מדוע / אף שדחתה את עמדתו / שלא להזכיר..." — "אף ש" אינה מתלכדת, שכן אי-ההזכרה דווקא עולה בקנה אחד עם דחיית עמדתו;

(4) "ראוי / מפליא אפוא כי / שהייתה שותפה לעמדתו / שלא להזכיר..." — אם שותפה לעמדתו, אי-הזכרת התורות אינה מפליאה אלא צפויה.

המלכודת: להיתפס לחלק בודד מוצלח בלי לבדוק שמילות הקישור והאירוניה עקביות לכל אורך המשפט.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו השלמת משפט בת חמישה חסרים, והמפתח הוא היגיון ביקורתי אחיד.

הכלי: נשחזר את טיעון הכתבה ואת ההשגה עליו. הכתבה: מי ש"היה מוטרד" מירידה בקריאה בקרב בני הנוער "יכול להירגע", שכן נרשמה "דווקא עלייה חדה" במספר המנויים לספריות. המבקר: אילו ידע הכותב שבשנה זו, שלא כקודמותיה, הרישום לספריות לא היה "כרוך בתשלום" (כלומר הפך לחינמי), היה זהיר יותר — שכן כאשר "המנוי ניתן חינם אין כסף, אין ערובה" שכל נרשם אכן טורח לשאול ספרים, קל וחומר לקרוא בהם. הכול מתלכד: עליית המנויים עשויה לנבוע מכך שהמנוי נעשה חינמי, ולא מגידול בקריאה. נבדוק מסיחים:

(1) "בצדק חשש / ירידה נוספת" — אם הכותב "בצדק חשש" הרי צדק, אך המבקר בא לבקרו — סתירה;

(3) "חשב שנבלמה ה- / נראה שצדק / ירידה חדה" — "נבלמה הירידה" מול "ירידה חדה" שנרשמה — סתירה פנימית;

(4) "יכול לשמוח / עלייה מתונה / ...ההרשמה נעשית מבחירה, יש יסוד להניח" — אם ההרשמה מרצון ו"יש יסוד להניח" שהנרשמים קוראים, הדבר דווקא מאשש את הכותב במקום להחלישו.

המלכודת: להתמקד בחסר בודד שנשמע סביר בלי לוודא שחמשת החלקים יוצרים ביקורת קוהרנטית — שהמנוי החינמי הוא שמערער על ההיסק מ"עליית מנויים" ל"עליית קריאה".

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "מה עולה מהפסקה".

הכלי: נזהה איזו מסקנה נגזרת מן המנגנון המתואר. הרשות מספקת דגים לשקנאים לפי מדד "ימי השקנאי" (סך ימי השהייה של כלל השקנאים), משום שכל שקנאי אוכל כקילוגרם דגים ליום. אם המדד ירד בכ-25% ומגמת הירידה תימשך — כמות הדגים הנדרשת קטֵנה, ולכן הרשות תוכל לצמצם את כמות הדגים שהיא מספקת.

נעבור על המסיחים:

(1) המניעה מהשקנאים לאכול מבריכות גרמה לקיצור שהותם — הפסקה אינה קובעת קשר סיבתי כזה;

(2) ככל שמגיעים יותר שקנאים כך הם שוהים פחות — אין בפסקה קשר בין מספר השקנאים לאורך השהייה;

(4) מוטב להתנהל לפי מספר השקנאים ולא לפי המדד "שאינו יציב" — זו המלצה שיפוטית שאינה עולה מן הכתוב, והפסקה גם אינה מכנה את המדד "לא יציב".

המלכודת: לבחור טענה שנשמעת סבירה על עולם התוכן (שקנאים ודגים) אך אינה נגזרת מן המנגנון שתואר בפסקה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "מהי העמדה".

הכלי: ננסח את גרעין דברי בורקהרדט על שני חלקיו. הוא אומר שההפרדה בין מדינה, דת ותרבות היא שרירותית (מלאכותית) — כאילו תלשנו דמות מתמונה; ובכל זאת (ברם) בחינת כל גורם לעצמו חיונית, ולכן כל עיון היסטורי חייב לנהוג כך. כלומר: ההפרדה מלאכותית אך הכרחית למחקר.

נעבור על המסיחים:

(1) כל מחקר חייב לעסוק ביחסים שבין השלושה — תופס רק צד אחד ומחמיץ את עיקר דבריו (הצורך לבחון כל גורם בנפרד);

(2) קשורות זו בזו באופן שאינו מאפשר לחקור כל אחת בנפרד — הופך את מסקנתו, שכן הוא דווקא טוען שחייבים לבחון כל אחת בנפרד;

(4) אופי המחקר ההיסטורי גורם לתמונה שגויה לעיתים קרובות — אין זו טענתו כלל.

המלכודת: לבחור את (2) כי הוא לוכד את "מלאכותיות ההפרדה", בלי לשים לב שהוא מהפך את המסקנה — בורקהרדט אומר שההפרדה הכרחית, לא שהיא בלתי אפשרית.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת "הנתון הנותר" — שלושה נתונים יחד מסבירים את ההפתעה, ואחד עודף.

הכלי: נבנה את ההפתעה. הכלל: גוף קטן יותר מתקרר מהר יותר, ופעילותו הגאולוגית דועכת. כדי שההפתעה מפעילות בכוכב חמה תתקיים, צריך לצפות שחמה כבר "מת" גאולוגית:

(2) חמה דומה בגודלו לירח → קצב התקררות דומה;

(4) בעבר חומו הפנימי היה דומה לזה של הירח → נקודת פתיחה דומה;

(3) בירח אין פעילות גאולוגית זמן רב → הירח כבר דעך. משלושת אלה נובע שחמה אמור היה לדעוך כמו הירח — ולכן מפתיע שהוא עדיין פעיל. הנתון הנותר הוא (1): קצב ההתקררות של חמה נמוך מזה של הירח — נתון זה דווקא מסביר מדוע חמה עדיין פעיל (הוא מתקרר לאט יותר), כלומר מפוגג את ההפתעה במקום לבנותה, ואף סותר את (2). לכן הוא העודף. שאר הנתונים — (2),(3),(4) — הם לבֵני הבניין של הציפייה שחמה כבר קר ודומם.

המלכודת: לחפש את "התשובה שמסבירה" ולסמן אחת מ(2)-(4), במקום לזהות שהשאלה מבקשת את הנתון היחיד שאינו חלק מהסבר ההפתעה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת יישום כללים על מקרים, והחיפוש הוא אחרי מי שחסר לגביו מידע מכריע.

הכלי: נזקק את תנאי הפטור. אדם פטור מדו"ח מקוון רק אם מתקיימים שלושה: (א) גילו מעל גיל הפרישה (67 לגברים, 62 לנשים) בשנת 2019; (ב) הכנסתו נמוכה מ-80,000 ש"ח; ו-(ג) אינו הבעלים של עסק המעסיק עובדים (חריג זה מבטל את הפטור). נבחן:

(1) יפה, בת 65 (מעל 62 לאישה) והכנסה 75,000 (מתחת ל-80,000) — עומדת בשני התנאים הראשונים, אך היא הבעלים של "עסק לתספורות כלבים" ולא נאמר אם העסק מעסיק עובדים; אם כן — הפטור מתבטל והיא חייבת בדו"ח, ואם לא — פטורה. חסר המידע המכריע. נבדוק שהיתר ניתנים להכרעה:

(2) דבורה, בת 70 והכנסה 60,000, אך "עסק שעובדיו מוכרים ציורים" — העסק מעסיק עובדים, לכן הפטור מתבטל והיא חייבת בדו"ח;

(3) יעקב, בן 65 בלבד — מתחת לגיל הפרישה לגבר (67), אינו זכאי לפטור וחייב בדו"ח;

(4) זאב, בן 70 והכנסה 65,000, שכיר (פקיד) ולא בעל עסק — פטור.

המלכודת: לפסול את יפה מיד "כי היא בעלת עסק", בלי לשים לב שהחריג חל רק על עסק המעסיק עובדים — ודווקא נתון זה חסר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת סיכום רעיון — "הקושי" שבשורה 3.

הכלי: נאתר את המתח שהקטע מציג. ההנחה הטבעית: מקור הידע הלשוני הוא החשיפה לשפה הנשמעת בסביבה; אך ילדים מפיקים משפטים שלא שמעו מעולם. הקושי: אם הידע נשען רק על הנשמע, כיצד מיוצרים משפטים חדשים? זהו בדיוק ניסוח (1): הידע מבוסס רק על משפטים ששמעו, ובכל זאת הם מפיקים עוד ועוד משפטים חדשים.

נעבור על המסיחים:

(2) משפטים שנשמעים מעט פעמים — עוסק בתדירות השמיעה, לא בקושי שבשורה 3;

(3) הפקת משפטים "שנחשבים שגויים" — נושא אחר (שגיאות), שאינו הקושי הפותח;

(4) מזכיר גם הפקת משפטים שלא נשמעו וגם את זהות השפה לסביבה, אך מנסח זאת כשתי עובדות תואמות ולא כמתח, ומשמיט את גרעין הקושי — שמקור הידע הוא הנשמע בלבד.

המלכודת: לבחור את (4) כי הוא מכיל את שני היסודות ("לא שמעו מעולם", "שפת הסביבה"), בלי לשים לב שאין בו את הטענה שהידע נשען רק על הנשמע — ובלעדיה אין כאן קושי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת "מדוע" הנשענת על נימוק מפורש בקטע.

הכלי: נאתר את הנימוק שהקטע נותן. לפי הגישה החומסקיאנית אי אפשר ללמוד את כללי הדקדוק מעדויות חיוביות בלבד, ומאחר שהורים ממעטים לספק עדויות שליליות (הערות על שגיאות), נובע שכמעט כל המידע מהסביבה הוא עדות חיובית — ואין די בו כדי ללמוד את כללי השפה, ולכן דרוש מקור נוסף (מולד). זהו בדיוק (1).

נעבור על המסיחים:

(2) שהעדויות השליליות מקשות להפנים את החיוביות — אין דבר כזה בקטע;

(3) שילדים אינם נחשפים לשיחות רבות דיין — הקטע אינו טוען לחוסר בכמות החשיפה אלא לאי-ספיקוּת של סוג העדות;

(4) שתיקון נקודתי אינו יכול ללמד את הכלל — טענה על אופי התיקון, בעוד הקטע מדגיש שהורים בכלל ממעטים לתקן.

המלכודת: לבחור את (4) כי הוא נשמע "חכם" ועוסק בשגיאות, בלי לשים לב שהנימוק בקטע הוא מיעוט העדות השלילית ואי-ספיקוּת העדות החיובית.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת התאמת דוגמה להגדרה — "עדות שלילית עקיפה".

הכלי: נדייק בהגדרה שבקטע: עדות שלילית עקיפה היא חזרה של ההורה על מבע שהילד שגה בו, אך בצורתו הנכונה, בלי לומר במפורש שהילד טעה. נחפש דוגמה כזו. בתשובה (3) הילד אומר "בציור יש שתי אישות", וההורה משיב "בציור יש שתי נשים" — חוזר על אותו משפט ומתקן בעקיפין את "אישות" ל"נשים", בלי לציין שגיאה. זו בדיוק עדות שלילית עקיפה.

נעבור על המסיחים:

(1) "לא אומרים 'מיכנס'" — תיקון מפורש (ישיר), לא עקיף;

(2) "הצורה הנכונה היא 'חלונות'" — הצהרה מפורשת על הצורה הנכונה, ישיר;

(4) "האוכל חם מספיק" — תגובה לתוכן ולא חזרה מתקנת על צורת המשפט.

המלכודת: לבחור את (1) או (2) כי יש בהם "תיקון", בלי להבחין שהם ישירים ומפורשים — בעוד המבוקש הוא תיקון עקיף בדרך של חזרה בצורה הנכונה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "מדוע" המבוססת על היגיון הסתברותי בפסקה השלישית.

הכלי: נשחזר את הנימוק. ההורים חוזרים על מבעי הילד ברוב המקרים שבהם המבע שגוי, ורק במיעוט קטן מהמקרים שבהם המבע תקין. לכן, אם המבע היה תקין, הסיכוי שההורה יחזור עליו נמוך יחסית — ומכאן שעצם החזרה מסמנת שסביר שנפלה טעות. זהו בדיוק (3).

נעבור על המסיחים:

(1) "הורים לעולם אינם חוזרים על מבעים תקינים" — מוחלט מדי; הקטע אומר "במיעוט קטן", לא "לעולם";

(4) "הורים חוזרים תמיד על מבעים שגויים" — שוב מוחלט; הקטע אומר "ברוב המקרים", לא "תמיד";

(2) שההורה חוזר על מבע תקין "באופן המאותת" שהוא תקין — אין בקטע אות ייחודי כזה.

המלכודת: להיתפס לניסוחים המוחלטים (1)/(4) ("לעולם"/"תמיד"), בעוד ההיגיון בקטע הוא הסתברותי — רוב מול מיעוט.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת זיהוי "היתרון" המנוסח בקטע.

הכלי: נצטט את היתרון שהקטע מפרט מיד לאחר המשפט. הבלשנות מבוססת-השימוש "אינה מחייבת להניח שקיים 'איבר לשוני' מיוחד, אלא מאפשרת להסביר את רכישת השפה בהסתמך על כישורים שכליים כלליים". כלומר יתרונה בחיסכון: היא מסבירה את הרכישה במיומנויות שכליות מוכרות בלבד, בלי להניח מנגנון מיוחד נוסף — וזהו בדיוק (1).

נעבור על המסיחים:

(2) התאמה לממצא התדירות — זהו טיעון אחר מן הפסקה, ולא היתרון המנוסח בשורות 20-21, והקטע גם אינו טוען שהגישה החומסקיאנית סותרת ממצא זה;

(3) שהיא מסבירה אילו תהליכים עומדים ביסוד ההפשטה וההכללה — הקטע אומר שהיא נשענת על יכולות אלה, לא שהיא מסבירה את מנגנונן;

(4) שהיא מניחה כמה "איברים לשוניים" — היפוך גמור; היא אינה מניחה איבר לשוני כלל.

המלכודת: לבחור את (4) כי הוא משחק במונח "איבר לשוני", בלי לשים לב שהגישה מבוססת-השימוש מוותרת על איבר לשוני לחלוטין ולא מרבה אותם.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת טענה בפסקה האחרונה.

הכלי: נאתר מה נטען על מושגים כמו "פועל" ו"עתיד". הקטע אומר שמושגים אלה נטועים במחקר הבלשני הקלסי שמקורו באירופה, ו"לא פעם אינם מתאימים למציאות הלשונית בשפות שלא נחקרו במסגרתו" — כלומר יש שפות שהמושגים הללו אינם רלוונטיים להן. זהו בדיוק (2).

נעבור על המסיחים:

(1) שאפשר לנסח עקרונות אוניברסליים בלעדיהם — לא נטען בקטע;

(3) שאינם מתאימים עוד לשפות שנחקרו במחקר האירופי — היפוך: הקטע אומר שהם אינם מתאימים לשפות שלא נחקרו במסגרתו, ודווקא לשפות האירופיות הם מותאמים;

(4) שהם קיימים בכל השפות אך משמשים לניסוח עקרונות רק בכמה מהן — לא נאמר שהם קיימים בכל השפות.

המלכודת: לבחור את (3) בגלל אזכור "המחקר הבלשני האירופי", בלי לשים לב שהוא מהפך את הכיוון — אי-ההתאמה היא לשפות שמחוץ למסורת האירופית, לא לשפות שבתוכה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ועלינו למצוא את היחס המדויק בין המילים.

הכלי: ננסח משפט־יחס הדוק. החלוץ צועד בראש השיירה והמאסף סוגר אותה מאחור — כלומר 'הפותח : הסוגר' של רצף.

נבדוק: המבוא פותח חיבור והסיכום חותם אותו — 'הפותח : הסוגר', בדיוק אותו יחס (4). נפסול את היתר: 'שיר : פזמון' (1) — הפזמון הוא חלק חוזר בתוך השיר, לא פתיחה מול סגירה. 'דממה : המולה' (2) — ניגוד של שקט מול רעש, לא סדר של ראשון מול אחרון. 'מרדף : מצוד' (3) — שתי מילים נרדפות לרדיפה, אין ביניהן יחס של פתיחה וסגירה.

המלכודת: להיתפס ל'ניגוד' כללי (דממה : המולה) במקום ליחס המדויק של פתיחת רצף מול חתימתו.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח את היחס בין הדבר הנע לבין הנתיב שלו. הדם זורם בתוך כלי הדם — כלי הדם הוא הנתיב הייעודי שבתוכו נע הדם.

נבדוק: הרכבת נעה על המסילה, שהיא הנתיב הייעודי שנבנה עבורה בלבד (2). נפסול: 'אונייה : ים' (1) — הים אינו נתיב ייעודי שנבנה לאונייה אלא מרחב כללי. 'מכונית : חניון' (3) — החניון הוא מקום חניה, לא נתיב תנועה. 'רכבל : פסגה' (4) — הפסגה היא יעד, לא הנתיב שלאורכו נע הרכבל.

המלכודת: להסתפק ב'משהו שנע במים' (אונייה : ים) במקום בנתיב הייעודי והתחום שנבנה בדיוק עבור הנע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את התכונה הנמדדת ואת שם התואר המציין מידה נמוכה שלה. 'זול' מציין מחיר נמוך — כלומר מידה מעטה של המחיר.

נבדוק: 'רדוד' מציין עומק מועט, בדיוק 'מידה נמוכה של העומק' (4). נפסול: 'תכולה : רֵיק' (1) — 'ריק' מציין היעדר מוחלט של תכולה (אפס), לא מידה נמוכה שלה. 'מהירות : פזיז' (2) — 'פזיז' מתאר נמהרוּת של אדם, לא מהירות נמוכה. 'ותק : מנוסֶה' (3) — 'מנוסה' מציין ותק רב, כיוון הפוך (מידה גבוהה).

המלכודת: 'ריק' נראה מתאים, אך הוא היעדר מוחלט ולא מידה נמוכה — בעוד 'זול' ו'רדוד' שניהם מציינים מעט, לא אפס.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את סוג הדיבור ואת הפועל שמשמעו 'להפיק דיבור כזה'. 'דברי חלקות' הם דיבור מחניף, ו'החניף' הוא הפועל של אמירת דברי חלקות.

נבדוק: 'שקר' הוא אמירת כזב, ו'כיזב' הוא הפועל של אמירת שקר — 'הדיבור : הפועל שמפיק אותו' (2). נפסול: 'מֶרד : הסית' (1) — 'הסית' הוא לגרום לאחרים למרוד, יחס של גורם ותוצאה, לא 'הדיבור ופועלו'. 'בקשה : מיאן' (3) — 'מיאן' הוא לסרב לבקשה, ניגוד ולא הפקה. 'תשובה : הִקשה' (4) — 'הקשה' הוא להציג שאלה קשה, הפוך מתשובה.

המלכודת: לבחור יחס של סיבה־תוצאה (מרד : הסית) במקום היחס המדויק 'סוג אמירה : הפועל של אותה אמירה'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה בין מילות תפקוד.

הכלי: ננסח את הניגוד המדויק. 'לבד' פירושו בלי לוויית מישהו, ו'עם' פירושו בליווי מישהו — כלומר 'ללא־X' מול 'עם־X', כאשר X הוא חברה או ליווי.

נבדוק: 'סתם' פירושו בלי מטרה, ו'לשם' פירושו למען מטרה — 'ללא־מטרה' מול 'עם־מטרה', בדיוק אותו מבנה (1). נפסול: 'בדיוק : בערך' (2) — ניגוד של דיוק מול קירוב, לא 'ללא־X מול עם־X'. 'להלן : לפנֵי' (3) — ניגוד של מיקום בטקסט (אחרי מול לפני). 'מותר : אַל' (4) — ניגוד של היתר מול איסור, ו'אַל' היא מילת שלילה, לא 'עם־X'.

המלכודת: כל ההיצעים הם זוגות מנוגדים, אך רק ב(1) הניגוד הוא בדיוק 'בהיעדר תוספת מול בנוכחותה'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח משפט הקושר בין התואר לחומר. משטח מטויח מכוסה בשכבת טיח — כלומר 'מכוסה בשכבת החומר'.

נבדוק: משטח מזוגג מכוסה בשכבת זיגוג, ציפוי קשיח על פני השטח, בדיוק אותו יחס (2). נפסול: 'מתובל : תבלין' (1) — מאכל מתובל מעורבב בתבלין, אין כאן שכבת ציפוי על פני השטח. 'מוקצף : קצף' (3) — חומר מוקצף הפך כולו לקצף, לא צופה בשכבת קצף. 'מעושן : עשן' (4) — מאכל מעושן עובד בעשן שחלחל בו, לא כוסה בשכבת עשן.

המלכודת: 'מתובל : תבלין' מפתה כי גם שם הוסיפו חומר, אך שם החומר מעורבב פנימה ואינו יוצר ציפוי חיצוני כמו טיח וזיגוג.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת הבנה — סיכום הפסקה.

הכלי: סיכום טוב חייב לכלול את כל רכיבי הפסקה בלי להוסיף טענה שאינה בה. הפסקה אומרת שלושה דברים: שני יסודות (ריאליסטי ואשליה), שהם מנוגדים זה לזה, ושהם ניצבים בבסיס הקולנוע מראשית ימיו. נבדוק את (4): 'השאיפה לריאליזם והשאיפה ליצור מציאות חלופית, שאיפות הסותרות זו את זו, אפיינו את הקולנוע כבר מימיו הראשונים' — כולל את שני היסודות, את היותם סותרים, ואת נוכחותם מן ההתחלה. סיכום מלא ונאמן (4). נפסול:

(1) 'היסוד העיקרי הוא האשליה' — הפסקה אינה קובעת עדיפות ליסוד כלשהו.

(2) 'שאיפת האשליה קדומה מן השאיפה לתעד' — הפסקה מזכירה 'עתיקת יומין' לגבי האשליה אך אינה קובעת שהיא קדמה לאחותה בקולנוע.

(3) 'התיעוד לא מומש מעולם' — טענה שאינה מופיעה בפסקה כלל.

המלכודת: להיתפס לפרט אמיתי אחד (עתיקוּת שאיפת האשליה) ולבנות עליו 'סיכום' שמוסיף טענת עדיפות שאין בטקסט.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנה — זיהוי הטענה העיקרית.

הכלי: נחפש את המסר המרכזי שהפסקה כולה נבנית סביבו. הפסקה אומרת: רכבי החלל נשלחו כדי לחפש חיים, אך עצם נחיתתם מסכנת את היכולת לקבוע אם נמצאו חיים מקומיים (כי אולי הביאו חיידקים מכדור הארץ). זו בדיוק (2): הרכבים שנשלחו כדי להשיב על השאלה עלולים לפגוע ביכולת להשיב עליה. נפסול:

(1) 'אין זה סביר שיימצאו סימנים' — הפסקה אינה טוענת שלא יימצאו, אלא שקשה יהיה לפרשם.

(3) 'החיידקים מסכנים את צורות החיים במאדים' — היפוך: החשש אינו לפגיעה בחיים המקומיים אלא לפגיעה ביכולת האבחנה.

(4) מנוסחת כעובדה שכבר קרתה ('כאשר נמצאו... המדענים לא הצליחו'), בעוד הפסקה מדברת על חשש עתידי מותנה.

המלכודת:

(3) ו(4) בנויות מאותן מילים בדיוק (חיידקים, מאדים, לקבוע) אך מסיטות את המוקד — מהפגיעה ביכולת ההסקה אל פגיעה בחיים או אל אירוע שכבר התרחש.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפט התלויה בלוגיקה של מחלוקת.

הכלי: כדי ש'לוי' תחלוק על 'סרוסי', עליה לשלול בדיוק את מה שהוא טען. סרוסי טען שבתכונות הבסיסיות ביותר אפשריים רק שינויים קלים. שלילה ישירה: גם בתכונות הבסיסיות ביותר אפשריים שינויים מרחיקי לכת — וזו בדיוק (3). נפסול:

(1) 'שינויים קלים בתכונות לא־בסיסיות' — אינו סותר את סרוסי, שכן הוא לא שלל שינויים קלים בשום מקום.

(2) 'שינויים מרחיקי לכת בתכונות לא־בסיסיות' — סרוסי עצמו הסכים לכך, אז אין כאן מחלוקת.

(4) 'הן קלים והן מרחיקי לכת' — כללי מדי ואינו מתמקד בנקודת המחלוקת (התכונות הבסיסיות).

המלכודת:

(2) חוזרת על דברי סרוסי כמעט כלשונם — מי שלא ישים לב ש'לוי' צריכה לסתור דווקא את הטענה על התכונות הבסיסיות ייתפס.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמה הנשענת על עקביות פנימית של הנימוק.

הכלי: הראָיה של האח (שרון נכשלה שלוש פעמים קודם) חייבת להתיישב עם עמדתו כלפי דבריה. נציב את (4): שרון טוענת שגם לולא חלתה בשפעת לא הייתה עוברת את המבחן; אחיה מסכים עם דבריה, ולראיה — היא נכשלה שלוש פעמים קודם הגם שאז הייתה בריאה. הכישלונות בזמן בריאות תומכים בדיוק בטענה ששפעת אינה הסיבה, ולכן ההסכמה והראיה מתלכדות (4). נפסול:

(1) שם שרון טוענת שכן הייתה עוברת לולא השפעת, אך אז 'כישלון בזמן בריאות' סותר את ההסכמה — לא ייתכן.

(2) 'חולק על' יחד עם 'מכיוון שאז הייתה חולה' — הראיה צריכה שהיא הייתה בריאה קודם, לא חולה, ולכן הנימוק קורס.

(3) שרון טוענת שהייתה עוברת, והאח 'מסכים', אך מביא ראיה של כישלון — סתירה.

המלכודת: לבחור את הצירוף לפי מילה בודדת ('מסכים') בלי לבדוק אם הראיה ('הגם שאז הייתה בריאה') באמת תומכת בעמדה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמה הדורשת עקיבה אחר ההיגיון והתחביר.

הכלי: נעקוב אחר קו הטיעון — רמת המאמר גבוהה, ולכן מפתיע מיהו הכותב. נציב את (3): 'רמה שאינה נופלת מן הרמה הנדרשת' פירושה רמה גבוהה (לא נחותה); 'לכן הופתעתי לגלות כי אין הוא אלא פרי עבודתו של סטודנט מתחיל, ולא של מדען מנוסה' — כלומר להפתעתנו זהו דווקא סטודנט. הצירוף 'אין הוא אלא פרי' תקין תחבירית ומשמעו 'הוא אך ורק פרי', וההנגדה 'ולא של מדען מנוסה' סוגרת את המשפט (3). נפסול:

(1) 'שאין לצפות ממנו שיכתוב כמו מדען מנוסה' — משפט קטוע שאינו מתחבר לפתיח 'אין הוא'.

(2) 'נופלת במאום מ־' עם 'לכן לא הופתעתי' — אם הרמה אינה נופלת כלל, זו סיבה דווקא כן להפתיע מזהות הסטודנט; ההיגיון מתהפך.

(4) 'אין הוא פרי... אלא של מדען מנוסה' — סותר את ההפתעה, כי אז המאמר אכן של מנוסה ואין כל הפתעה.

המלכודת: הצירוף 'אין הוא ______' דורש המשך 'אלא ______'; רק (3) משלים אותו נכון תחבירית וגם שומר על ההיגיון של ההפתעה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת לוגיקה עם שתי שלילות — שימו לב היטב: דן אומר שהוא *אינו* גר בימין, וצילה אומרת שהם *אינם* גרים באותו צד.

הכלי: נבדוק את שני התרחישים שבהם בדיוק אחד משקר. תרחיש א' — דן דובר אמת (אינו בימין, כלומר דן בשמאל), צילה משקרת (שלילת 'לא אותו צד' = אותו צד, כלומר צילה בשמאל): דן שמאל, צילה שמאל. תרחיש ב' — דן משקר (הוא כן בימין), צילה דוברת אמת (צדדים שונים, כלומר צילה בשמאל): דן ימין, צילה שמאל. בשני התרחישים צילה תמיד בשמאל. לכן 'צילה גרה בצד ימין' (2) אינו אפשרי לעולם. נבדוק את האפשריים: 'דן בימין' (1) אפשרי בתרחיש ב'; 'דן בשמאל' (3) אפשרי בתרחיש א'; 'צילה בשמאל' (4) מתקיים בשניהם.

המלכודת: אם קוראים את דברי דן כ'אני כן גר בימין' (בלי השלילה), כל הפתרון מתהפך — כאן מסתתר הפח.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת הבנה — הבנת עמדת הדובר.

הכלי: 'סנגור' מגן על הנהג, ולכן נחפש את התשובה שמסירה אשמה מן הנהג. זיידל מרחיב את 'הגורם האנושי' לכלול מתכנן עיר, מהנדס, מורה נהיגה ושוטר — אנשים שאינם מעורבים ישירות בתאונה — ומטיל גם עליהם חלק מן האשמה. זו בדיוק (4). נפסול:

(1) 'נותר אחוז של תאונות שגורמים אחרים אחראים להן' — זיידל אינו מדבר על אחוז שיורי, אלא טוען שכמעט בכל תאונה מעורבים גורמים אנושיים נוספים.

(2) 'אי אפשר לצפות שהנהג יהיה חף מטעויות' — דווקא מרחיב את אחריות הנהג, לא מסנגר עליו.

(3) 'הנהג מונע תאונות' — הפסקה אומרת שהנהג 'מתמודד עם' שגיאות האחרים, לא שהוא מונע תאונות בהצלחה; זו הגזמה.

המלכודת:

(3) נשמעת מחמיאה לנהג, אך היא מוסיפה טענה (מניעת תאונות בהצלחה) שאין בפסקה — הסנגור נשען על פיזור האשמה לאחרים, לא על שבח הנהג.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה מסוג 'מקרה דומה' — עלינו לזהות את המבנה הלוגי המשותף, לא את הנושא.

הכלי: נזקק את שלד המקרה. אנשים הושפעו ממסר (סירבו לשתות) אף שידעו היטב שהמסר חסר משמעות אמיתית (מים תמיד מכילים מימן — אין בכך סכנה). נבדוק את (2): אדם קנה מחשב בגלל 'מבצע' אף שידע שהמחיר הוא בעצם המחיר הרגיל בכל מקום — הושפע ממסגור ('מבצע') שידע שהוא ריק מתוכן, בדיוק אותו שלד. נפסול:

(1) האדם אינו יודע את המידע הנגדי (שהביצים מפריעות לספיגה), ולכן אין כאן פעולה בניגוד לידע שברשותו.

(3) השפעה חברתית (משפחה), לא פעולה על מסר שידוע כחסר־ערך.

(4) האדם שינה דעתו בעקבות מידע חדש ונכון — למד משהו, ההפך מהמקרה.

המלכודת: לחפש דמיון בנושא (בריאות ומדע ב־(1)) במקום דמיון במבנה — 'לפעול לפי מסר שאתה עצמך יודע שהוא חסר משמעות'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנה — זיהוי עמדת הכותב מתוך רמזי הניסוח.

הכלי: נשים לב לטון. הכותב אומר שאת האנימיזם נטשו לגבי עצמים דוממים, 'ואולם, חרף הידע שצברו הם עדיין נאחזו ברוחות' להסבר התנהגות האדם — 'עדיין נאחזו' ו'חרף' מסגירים ביקורת: גם ההיאחזות ברוחות לגבי בני אדם שגויה. זו (2): האנימיזם שגוי, וכך גם ההסבר של התנהגות האדם באמצעות רוחות. נפסול:

(1) 'הזניחה לא הייתה מוצדקת לגבי בני אדם' — היפוך עמדת הכותב, שרומז שראוי היה לנטוש את הרוחות גם כאן.

(3) 'זנחו את הרוחות ואימצו את האנימיזם' — בלבול: הם נטשו את האנימיזם, לא אימצו אותו.

(4) 'הסבר התנהגות האדם במדע הוא נאיבי' — הפוך; הכותב מבקר את ההיאחזות ברוחות, לא את ההסבר המדעי.

המלכודת:

(3) מחליפה בין 'נטשו את האנימיזם' ל'אימצו את האנימיזם' — היפוך שמפילים בו את מי שקורא במרוצה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת הבנה — איזו טענה אכן נטענת בפסקה.

הכלי: נלקט את מה שהפסקה קובעת במפורש ונרכיב מהם את התשובה. הפסקה קובעת: המדינה מימנה כבישים אך לא את הרכבות; הנזקים הסביבתיים 'נראו רחוקים' ולא ניתן להם משקל; והרכבות נותרו בנחיתות כלכלית.

(1) מחברת בדיוק את שלושת אלה — מימון הכבישים ולא הרכבות, תוך התעלמות מן ההשלכות הסביבתיות לטווח הארוך, תרמה לנחיתות הכלכלית של הרכבות. נפסול:

(2) 'המדינה לא מימנה כי עלויות הרכבת היו גבוהות מן הכבישים' — הפסקה אינה נותנת נימוק זה; היא אומרת שחברות הרכבות נשאו בעלויות בעצמן.

(3) 'הנזקים מהמכוניות נראו רחוקים מהנזקים שבהנחת מסילות' — הפסקה אינה משווה בין נזקי מכוניות לנזקי מסילות.

(4) 'הרכבת עדיפה על חלופות אחרות' — טענת הערכה שאינה נטענת בפסקה כלל.

המלכודת:

(3) לוקחת ביטוי אמיתי מן הפסקה ('נראו רחוקים') ומצמידה לו השוואה שלא נאמרה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה מתוצאות מחקר.

הכלי: ההשערה טוענת שגרד וכאב פועלים על אותם קולטנים. המחקר מצא שלידוקאין, המשתק את קולטני הכאב, מפסיק גם גרד — אך רק כשהגרד נגרם מהיסטמין. אם חסימת קולטני הכאב עוצרת את הגרד ההיסטמיני, הרי שבאותם מקרים מעורבים אותם קולטנים — כלומר ההשערה נכונה דווקא במקרים שבהם ההיסטמין מעורב. זו (2). נפסול:

(1) 'כל הגירויים לגרד עשויים לגרום גם לכאב' — הכללה רחבה מדי; הממצא מוגבל לגרד היסטמיני.

(3) בנויה כאילו הממצא מפריך את המתנגדים באופן גורף ומוסיפה 'גורמים אחרים שאינו מנטרל' — פרט שאינו נובע מן הפסקה.

(4) 'ההשערה אינה נכונה' — היפוך; הממצא דווקא תומך בהשערה במקרה ההיסטמיני.

המלכודת:

(1) ו(4) מנסחות מסקנה גורפת (בכיוון זה או אחר) בעוד הממצא צר ומותנה — 'רק כאשר המעורר הוא היסטמין'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה — חיפוש המשפט שמערער מסקנה סיבתית.

הכלי: רונן הסיק קשר סיבתי (עניבה → סיכוי נמוך). כדי להטיל בכך ספק דרוש משפט שחושף גורם מבלבל אחר שמסביר את הקשר. נבדוק את (4): 'כמעט כל מי שבאו בעניבה היו בני חמישים ויותר' — ייתכן שהגיל, ולא העניבה, הוא שהוריד את סיכויי הקבלה. זהו משתנה מתערב קלאסי, ולכן רונן (שאינו בן חמישים) אינו יכול להסיק שהעניבה תפגע בו (4). נפסול:

(1) 'רואים בעניבה עדות לשמרנות' — דווקא מחזק את ההימנעות מעניבה, לא מטיל ספק.

(2) 'הפיחות נובע מהאקלים החם' — אינו נוגע לסיכויי הקבלה של רונן.

(3) 'גם הבאים בלבוש פשוט נפגעו' — מסבך, אך אינו מנתק את הקשר הסיבתי עניבה→דחייה בצורה נקייה כמו גורם הגיל.

המלכודת: לחפש משפט שמדבר על עניבה (1,2,3) במקום את המשפט שחושף משתנה שלישי (גיל) המסביר את המתאם.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — תפקידו של פרט בפסקה.

הכלי: נקרא את המשפט בהקשרו. הפסקה אומרת: 'בצילם של הפיכות צבאיות ואירועים פוליטיים אלימים... לא זכתה הבעיה לתשומת הלב הראויה', ומיד לאחר מכן 'בשנים האחרונות עלה מצב האגם לראש סדר היום'. כלומר האירועים מוזכרים כדי להסביר מדוע רק לאחרונה זכתה הבעיה לתשומת לב — הם הסיטו את תשומת הלב במשך שנים. זו (2). נפסול:

(1) 'להציג את מציאות חיי המקומיים' — האירועים אינם מובאים לתיאור חיי התושבים אלא כהסבר לעיכוב בטיפול.

(3) 'האירועים נמנים עם הסכנות לאגם' — הסכנות לאגם הן אקולוגיות (דגים, חמצן), לא ההפיכות.

(4) 'מסמנים את תחילת ההידרדרות' — הפסקה קובעת שההידרדרות החלה 'עוד באמצע המאה העשרים', ולא קושרת את תחילתה לאירועים הפוליטיים.

המלכודת: לפרש את האירועים האלימים כגורם הנזק לאגם, בעוד תפקידם בפסקה הוא להסביר את ההזנחה של הטיפול בבעיה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — מה משתמע מן הפסקה.

הכלי: נצליב את פרטי הפסקה השלישית. הפסקה אומרת שהממשלות רואות בדג נסיכת הנילוס ברכה (הכנסות עולות), ושספינות דיג גדולות של בעלי הון מאסיה ומאירופה שולות את הדגים ומעבירות אותם למפעלים. מכאן משתמע ששיתוף פעולה בין הממשלות (המרוויחות) לבעלי ההון הזרים מתקיים בפועל — (2). נפסול:

(1) 'המפעלים מסייעים לשימור אורח החיים המסורתי' — היפוך; הפסקה אומרת שפעילות בעלי ההון הביאה ל*התפוררות* אורחות החיים המסורתיים.

(3) 'עליית הכנסות הממשלות הביאה לעליית הכנסות הדייגים המקומיים' — היפוך; הדייגים המקומיים נותרו בלא פרנסה.

(4) 'הדייגים המקומיים מעבירים את שללם למפעלים' — לא הם, אלא הספינות הגדולות של בעלי ההון מעבירות את השלל למפעלים.

המלכודת:

(1) ו(3) הופכות את מגמת הפסקה — שמתארת פגיעה במקומיים — לטובתם.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — שחזור שרשרת סיבתית.

הכלי: נעקוב אחר ההסבר בשורות 25–27, מן הסיבה הראשונית אל התוצאה. הפסקה אומרת: האזורים המתים נגרמו מעלייה בכמות האצות, שריקבונן מוריד את החמצן; ומקור ריבוי האצות הוא בדגי נסיכת הנילוס, ש'הכחידו את אוכלוסיית האמנוניות, שניזונו מן האצות'. נשחזר: תחילה התרבו דגי נסיכת הנילוס ← הם חיסלו את האמנוניות ← משנעלמו האמנוניות שאכלו אצות, התרבו האצות ← ריקבון האצות הרחיב את האזורים המתים. זהו בדיוק הסדר ב־(1). נפסול: (2), (3) ו־(4) — כולן משבשות את סדר החוליות (למשל מציבות את התרבות האצות או את האזורים המתים לפני הכחדת האמנוניות), בניגוד לקשר הסיבתי המתואר.

המלכודת: לשכוח את החוליה 'הכחדת האמנוניות אוכלות־האצות' שהיא הגשר בין ריבוי דג הטרף לבין פריחת האצות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — יישום עקרונות הקטע על תרחיש חדש.

הכלי: 'שיפור מצב האגם והחיים לחופיו' דורש שלושה תנאים מן הקטע — הפחתת האצות (שגרמו לאזורים המתים), אי־טריפת דגים אחרים (בניגוד לרעבתן נסיכת הנילוס), וחיים בקרבת החוף כדי שדייגי הכפרים יוכלו לתפוס אותו ולהתפרנס. נבדוק את (2): ניזון מאצות (מפחית אותן ומשקם את החמצן), חי בקרבת החוף (מחזיר פרנסה למקומיים), ואינו טרף לאחרים (שורד) — עונה על כל התנאים. נפסול:

(1) ניזון מאמנונית ומדג הנילוס ושוקל מאה וחמישים ק"ג — טורף דגים ועצום כמו הרעבתן, לא יסייע.

(3) ניזון מאצות אך חי *בלב האגם*, מקום שסירות הכפריים אינן מגיעות אליו — לא ישקם את פרנסת המקומיים.

(4) חי בקרבת החוף אך ניזון מדגים קטנים — יחסל אוכלוסיות דגים כמו הפולש.

המלכודת:

(3) מפתה כי הדג אוכל אצות וקטן, אך מיקומו בלב האגם פוסל אותו מבחינת התועלת לתושבי החוף.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — כותרת המשקפת את המסקנה המשותפת.

הכלי: נחפש כותרת המכסה את המכנה המשותף לשני החוקרים. אוצ'ומבה מצביע על דג נסיכת הנילוס — מין זר שהובא לאגם בידי מתיישבים בריטים; הקי מצביע על המתיישבים הבריטים, שמפעליהם זיהמו את האגם עוד קודם. המשותף: השלכות אקולוגיות של הבאת גורמים מבחוץ — הגירת מין הדגים הפולש והגעת המתיישבים גם יחד. 'השלכותיה האקולוגיות של הגירה' עוטפת את שני הממצאים תחת מסגרת אקולוגית אחת (3). נפסול:

(1) 'השפעותיו ההרסניות של דג נסיכת הנילוס' — זו מסקנת אוצ'ומבה בלבד; הקי הראה שהדג לבדו אינו האחראי, ולכן אינה משותפת.

(2) 'דיג בלתי מבוקר והשפעות חברתיות־כלכליות' — צר מדי ומדגיש את הפן החברתי, בעוד מסקנת שני החוקרים אקולוגית.

(4) 'תהליכים טבעיים והשפעתם על האדם' — היפוך; הקטע מדגיש תהליכים מעשה־אדם (הבאת דג זר, זיהום תעשייתי), לא טבעיים.

המלכודת: לבחור בכותרת של חוקר אחד בלבד (1) או בפן שאינו מרכז המחקר (2) במקום במסגרת האקולוגית שמאחדת את שתי המסקנות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אחוזים של ירידה חוזרת (דעיכה קבועה באחוזים).

הכלי: בכל שעה מכפילים את הכמות ב־$0.9$ (ירידה של $10\%$), ואז מסכמים.

נחשב: שעה ראשונה $1,000$, שעה שנייה

, שעה שלישית

. נסכם:

.

נעבור על המסיחים: $2,400$ (1) מתקבל אם מורידים $10\%$ מהסכום פעם אחת; $2,430$ (2) הוא $3\cdot 810$, כאילו כל השעות שוות לשעה השלישית; $2,700$ (3) הוא $3\cdot 900$, כאילו כל השעות שוות ל־$900$; רק $2,710$ (4) מסכם נכון את שלוש השעות.

המלכודת: לחשוב שהירידה היא $100$ תפוחים קבועים בכל שעה במקום $10\%$ מהשעה הקודמת.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה של מלבן חסום בריבוע עם זווית $45^{\circ }$.

הכלי: נשתמש במשולשים ישרי־הזווית שנוצרים בפינות הריבוע. נ

שים לב: בפינה $H$ שעל הצלע העליונה נתון $AH=1$ והזווית בין $HA$ ל־$HE$ היא $45^{\circ }$, ולכן המשולש $AHE$ ישר־זווית ושווה־שוקיים ומתקיים

. באותו אופן, מהצד $HD=2$ נקבל שהצלע הסמוכה של המלבן היא

. היקף המלבן:

.

נעבור על המסיחים: $6$ (2) ו־$8$ (4) מתקבלים אם מזניחים את הגורם $\sqrt{2}$; $4\sqrt{2}$ (3) הוא רק $2\cdot HG$ ללא הצלע הקצרה; רק $6\sqrt{2}$ (1) הוא ההיקף המלא.

המלכודת: להתייחס ל־$AH=1$ ו־$HD=2$ כאל צלעות המלבן עצמן במקום כניצבים של משולשי ה־$45^{\circ }$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת דמיון משולשים ויחס שטחים.

הכלי: בצורות דומות, יחס האורכים הוא השורש של יחס השטחים. נ

שים לב: שני המשולשים ישרי־זווית (זווית ישרה ב־$C$ וב־$F$) ובשניהם זווית $\alpha$ (ב־$B$ וב־$E$), ולכן הם דומים; הצלע $AC$ שמול הזווית $\alpha$ במשולש $ABC$ מתאימה לצלע $DF$ שמול הזווית $\alpha$ במשולש $DEF$. יחס השטחים הוא $9$, ולכן יחס האורכים הוא

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים: "אי אפשר לדעת" (1) שגוי כי הדמיון קובע יחס חד־משמעי; $9$ (2) לוקח את יחס השטחים במקום יחס האורכים; $4$ (4) מכפיל את $AC$ ב־$2$ במקום ב־$3$; רק $6$ (3) נכון.

המלכודת: להכפיל את $AC$ ב־$9$ במקום ב־

.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חלוקה ומחלקים, ובה מילת שלילה — מבקשים מי אינו בהכרח מחלק.

הכלי: אם $n$ מתחלק ב־$3^6$, אז כל חזקה של $3$ שאינה גדולה מ־$3^6$ היא בהכרח מחלק שלו, אך גורם ראשוני אחר אינו מובטח.

נבדוק:

,

,

— כולם מחלקים את $3^6$ ולכן בהכרח מחלקים את $n$. לעומתם

דורש גם את הגורם $2$, שאינו מובטח (למשל

אי־זוגי ואינו מתחלק ב־$6$).

נעבור על המסיחים: $27$ (2), $81$ (3) ו־$243$ (4) הם חזקות של $3$ הקטנות מ־$3^6$ ולכן תמיד מחלקים את $n$; רק $6$ (1) אינו בהכרח מחלק.

המלכודת: לראות ש־$6$ קטן ו"נוח" ולהניח שהוא תמיד מחלק, תוך התעלמות מהגורם $2$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ערך מוחלט וסימן.

הכלי: הביטוי $\frac{|x|}{x}$ תלוי רק בסימן של $x$. נ

שים לב: כאשר $x>0$ מתקיים

ולכן הביטוי שווה $1$ (חיובי); כאשר $x<0$ מתקיים

ולכן הביטוי שווה $-1$ (שלילי).

נעבור על המסיחים:

(1) "שווה ל־$-1$" נכון רק כאשר $x<0$, לא תמיד;

(2) "שווה ל־$x$" נכון רק אם

;

(4) טוען שאף אפשרות אינה נכונה — אך אפשרות (3) נכונה תמיד: הביטוי חיובי כאשר $x>0$ ושלילי כאשר $x<0$.

המלכודת: לבחון רק מקרה אחד (למשל $x$ חיובי) ולפסול בטעות את התיאור הכללי.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת שטחים עם חצאי מעגלים.

הכלי: נחשב שטח של מלבן עוטף ונחסר ממנו את חלקי המעגלים. נ

שים לב: כל חצי־מעגל ברדיוס $r$, והישר $k$ משיק לשניהם בגובה $r$ מעל הבסיס, כך שהנקודות $A$ ו־$B$ נמצאות בגובה $r$. השטח הכהה כלוא בין הקטע $AB$ מלמעלה לבין שתי הקשתות הנפגשות ב־$D$ מלמטה. נביט על החצי הימני: מלבן ברוחב $r$ ובגובה $r$ ששטחו $r^2$, שממנו מחסירים רבע מעגל ששטחו $\frac{\pi r^2}{4}$, כלומר $r^2-\frac{\pi r^2}{4}$. בשני החצאים יחד:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{\pi r^2}{2}$ (2) ו־$\frac{\pi r^2}{4}$ (4) הם שטחי המעגלים עצמם ולא ההפרש; $r^2\left(2-\frac{\pi }{4}\right)$ (3) מחסיר רבע מעגל אחד בלבד במקום שניים; רק (1) נכון.

המלכודת: לשכוח שיש לחסר שני רבעי מעגל, אחד מכל צד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חוקי חזקות ושורשים.

הכלי: נכתוב הכול כחזקה של $x$ ונשתמש בכלל החילוק

. נ

שים לב:

ובמכנה $x^{-2}$. לכן

.

נעבור על המסיחים: $x^{1.5}$ (1) מתקבל אם מחשבים $0.5-2$ (סימן הפוך); $x^{\sqrt{2}}$ (2) מבלבל בין השורש שבמונה לבין המעריך; $x^{-1}$ (4) מחבר את המעריכים בצורה שגויה; רק $x^{2.5}$ (3) נכון.

המלכודת: לטעות בסימן המעריך שבמכנה — חלוקה בחזקה שלילית מוסיפה למעריך.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת זהות אלגברית עם משתנים.

הכלי: נפתח את האגף הימני בעזרת נוסחת הכפל המקוצר

ונבדוק מה נשאר.

נציב:

. נצמצם את $a^2$ משני האגפים ונקבל

, כלומר

. נ

שים לב: המשוואה מגבילה רק את $b$, ואילו $a$ נעלם ממנה לחלוטין — ולכן $a$ יכול להיות כל מספר.

נעבור על המסיחים:

(1) "חיובי", (2) "אי־זוגי" ו־(3) "שווה ל־$0$" מטילים על $a$ תנאי שאינו נובע מהמשוואה; רק (4) "$a$ יכול להיות כל מספר" נכון.

המלכודת: להניח שכל משוואה שבה מופיע $a$ חייבת לקבוע את ערכו — כאן ה־$a^2$ מצטמצם והתנאי חל על $b$ בלבד.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלה מילולית המתורגמת למשוואה.

הכלי: נסמן את מספר הילדים ב־$n$, נבטא את מספר הזיתים בשתי דרכים ונשווה. נ

שים לב: בחלוקה שווה בין כל $n$ הילדים כל אחד מקבל $7$, ולכן סך הזיתים הוא $7n$. לאחר שילד אחד אינו בבית, יניב אכל $2$ זיתים וחילק את השאר בין $n-1$ ילדים כך שכל אחד קיבל $8$:

. נפתח:

, ומכאן $6=n$.

נעבור על המסיחים: $7$ (2), $8$ (3) ו־$9$ (4) אינם מקיימים את המשוואה; רק $6$ (1) נכון.

המלכודת: לשכוח שגם הילד שאינו בבית נספר בחלוקה הראשונה, או להתעלם משני הזיתים שנאכלו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים, ובה מילת שלילה — מבקשים את היום שבו אין אימוני כוח רגילים.

הכלי: אימון כוח מיוצג במלבן, ואימון רגיל הוא צורה חסרת מילוי; נחפש יום שבו אין אף מלבן ריק. נסרוק את הטורים: ביום ראשון יש מלבן ריק (כוח רגיל) בשעה $10:00$; ביום שלישי יש מלבן ריק ($+15$) סביב $09:00$; ביום רביעי יש מלבן ריק ($+5$) בשעה $18:00$. ביום שני שני המלבנים ($13:30$ ו־$18:00$) מפוספסים — כלומר חלופיים בלבד, ואין בו מלבן ריק.

נעבור על המסיחים: ראשון (1), שלישי (3) ורביעי (4) כוללים כל אחד מלבן ריק; רק ביום שני (2) אין אימון כוח רגיל.

המלכודת: לבלבל בין מלבן מפוספס (חלופי) למלבן ריק (רגיל) ולספור אימון חלופי כאילו הוא רגיל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים על פרקי זמן.

הכלי: נתייחס רק לאימונים הרגילים (צורות ריקות) ובשבוע הראשון (טרם נוספו דקות), ונחפש את פרק הזמן הפנוי הארוך ביותר בין שני אימונים רגילים באותו יום. נשים לב לאימונים הרגילים ביום ראשון: משולש $08:00$–$09:00$, מלבן $10:00$–$11:30$, ואליפסה $19:00$–$20:00$. הפער בין סיום המלבן ב־$11:30$ לתחילת האליפסה ב־$19:00$ הוא $7$ שעות ו־$30$ דקות. בשאר הימים הפערים קטנים יותר (בשלישי וברביעי עד $4$ שעות, בשני $3$ שעות).

נעבור על המסיחים: $6$ (2), $5\frac{1}{2}$ (3) ו־$4$ (4) קטנים מהפער המרבי; רק $7\frac{1}{2}$ שעות (1) נכון.

המלכודת: לכלול אימונים חלופיים בטעות, או לחשב מהתחלה להתחלה במקום מהסיום להתחלה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים, ובה מילת שלילה — מבקשים משך שאינו אפשרי.

הכלי: האימון ביום ראשון ב־$10:00$ הוא אימון כוח (מלבן), ולכן אלון יכול להחליפו רק באימון כוח חלופי (מלבן מפוספס) המתקיים באותו שבוע — השבוע השלישי. נחשב את משכי האימונים החלופיים בשבוע השלישי, כשמוסיפים פעמיים את התוספת השבועית (הצבירה מתחילה מהשבוע השני). האימונים החלופיים מסוג כוח: מלבן ביום שני $13:30$–$14:30$ (בסיס $60$ דקות, ללא תוספת) $\to 60$ דקות; מלבן ביום שני $18:00$–$19:00$ (בסיס $60$ דקות, $+10$)

דקות; מלבן גדול ביום שלישי $10:30$–$12:00$ (בסיס $90$ דקות, ללא תוספת) $\to 90$ דקות. המשכים האפשריים הם אפוא $60$, $80$ ו־$90$ דקות.

נעבור על המסיחים: $60$ (1), $80$ (2) ו־$90$ (3) אפשריים; רק $100$ דקות (4) אינו מתקבל מאף אימון כוח חלופי.

המלכודת: לשכוח שהתוספת מצטברת ולכן בשבוע השלישי מוסיפים אותה פעמיים, או להחליף באימון מסוג אחר.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים עם צבירת דקות לאורך שבועות.

הכלי: אימון שיווי משקל מיוצג באליפסה ואימון סיבולת במשולש; נחפש שבוע שבו סיום אליפסה כלשהי מתלכד בדיוק עם תחילת משולש כלשהו. נ

שים לב: הדקות נוספות בסוף האימון, ולכן זמני הסיום של אליפסות עם תוספת מתאחרים משבוע לשבוע, בעוד זמני ההתחלה של המשולשים נשארים קבועים. האליפסה החלופית ביום רביעי ($14:00$–$16:00$, $+5$) מסתיימת בשבוע הראשון ב־$16:00$, וכל שבוע מתארכת ב־$5$ דקות. כדי שתסתיים ב־$16:30$ — שעת תחילתו של משולש הסיבולת ב־$16:30$ — דרושה תוספת מצטברת של $30$ דקות, כלומר

שבועות נוספים, ולכן בשבוע השביעי.

נעבור על המסיחים: $2$ (2) ו־$3$ (3) מוקדמים מדי (התוספת המצטברת קטנה מ־$30$ דקות), $8$ (4) מאחר מדי; רק שבוע $7$ (1) נותן התלכדות מדויקת.

המלכודת: לשכוח שהצבירה מתחילה מהשבוע השני, כך שבשבוע $w$ נוספו $w-1$ מנות של $5$ דקות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת בעיית תנועה (מהירות, זמן ואורך).

הכלי: אורך הרכבת שווה למרחק שהיא עוברת בזמן שבו היא חולפת על פני האדם, לפי

. נשים לב ליחידות: המהירות $120$ קמ"ש, והזמן חצי דקה $=\frac{1}{2}$ דקה $=\frac{1}{120}$ שעה.

נחשב:

ק"מ.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{2}$ ק"מ (2) ו־$\frac{1}{4}$ ק"מ (3) מתקבלים מהמרה שגויה של הזמן לשעות; $4$ ק"מ (4) מגזים; רק $1$ ק"מ (1) נכון.

המלכודת: להמיר חצי דקה ל־$\frac{1}{2}$ שעה במקום ל־$\frac{1}{120}$ שעה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אחוזים כביטוי אלגברי.

הכלי: "$P\%$ מ־$N$" פירושו $\frac{P}{100}\cdot N$; נחשב כל אפשרות ונשווה ל־$\frac{x^2}{50}$. נבדוק את (4): $x\%$ מ־$2x$ הוא

— בדיוק הביטוי המבוקש. נעבור על שאר המסיחים:

(1) $\frac{x}{50}\%$ מ־$x$ נותן

;

(2) $x^2\%$ מ־$\frac{x}{2}$ נותן

(מעריך שגוי);

(3) $50\%$ מ־$x^2$ נותן $\frac{x^2}{2}$; כולם שונים מ־$\frac{x^2}{50}$.

המלכודת: לשכוח את חלוקת ה־$100$ שבהגדרת האחוז, או לבלבל בין $\frac{x^2}{50}$ ל־$\frac{x^2}{2}$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסתברות של אירועים עוקבים.

הכלי: נאווה מנצחת רק אם היא שורדת את שתי ההגרלות; נכפיל את ההסתברויות של שני השלבים. נ

שים לב: בהגרלה הראשונה (שלוש שחקניות) ההסתברות שנאווה לא תיבחר לצאת היא $\frac{2}{3}$; בהגרלה השנייה (שתי השחקניות שנותרו) ההסתברות שלא תיבחר היא $\frac{1}{2}$. לכן

. אפשר גם מטיעון סימטריה: לשלוש השחקניות סיכוי זהה לנצח, ולכן לכל אחת $\frac{1}{3}$.

נעבור על המסיחים: $\frac{2}{3}$ (2) הוא רק הסיכוי לשרוד את השלב הראשון; $\frac{1}{6}$ (3) ו־$\frac{1}{9}$ (4) מתקבלים מהכפלות שגויות; רק $\frac{1}{3}$ (1) נכון.

המלכודת: לעצור אחרי השלב הראשון, או להכפיל $\frac{1}{3}\cdot \frac{1}{2}$ במקום $\frac{2}{3}\cdot \frac{1}{2}$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלה מילולית על ממוצע.

הכלי: הממוצע $10$ מיליון פירושו שסך הצפיות שווה ל־$10$ מיליון כפול מספר הפרקים; נבדוק כמה פרקים לכל הפחות דרושים כדי "למשוך" את הממוצע כלפי מעלה. נ

שים לב: $x$ הפרקים הראשונים צפו $8$ מיליון — פחות מהממוצע $10$ מיליון — ולכן חייב להיות לפחות פרק אחד נוסף בעל צפייה גבוהה מהממוצע כדי לאזן. פרק נוסף אחד מספיק: אין תקרה למספר הצופים בפרק, ולכן די בפרק בודד עם מספיק צופים כדי להעלות את הממוצע ל־$10$ מיליון (בפועל

מיליון). לכן מספר הפרקים הקטן ביותר הוא $x+1$.

נעבור על המסיחים: $2x$ (2), $x+2$ (3) ו־$2x-2$ (4) גדולים מהמינימום ההכרחי; רק $x+1$ (1) הוא המינימום.

המלכודת: להניח שיש תקרה על צפיית פרק בודד ולכן דרושים פרקים רבים לאיזון, בעוד די בפרק אחד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה של מצולעים משוכללים.

הכלי: נזהה משולש שווה־שוקיים ונשתמש בכך שסכום זוויות משולש הוא $180^{\circ }$. נ

שים לב: זווית פנימית במשושה משוכלל היא $120^{\circ }$, וזווית הריבוע היא $90^{\circ }$. הצלע $AF$ היא צלע המשושה והצלע $FG$ היא צלע הריבוע; מכיוון שהריבוע בנוי על צלע $FE$ של המשושה, כל צלעותיו שוות לצלע המשושה, ולכן

. הזווית $\angle AFG$ היא ההפרש בין זווית המשושה ב־$F$ לבין זווית הריבוע:

. במשולש שווה־השוקיים $AFG$ (שבו

) זוויות הבסיס שוות, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $70^{\circ }$ (2), $65^{\circ }$ (3) ו־$60^{\circ }$ (4) אינם מתקבלים מהחישוב; רק $75^{\circ }$ (1) נכון.

המלכודת: לשכוח שהמשולש $AFG$ שווה־שוקיים (צלע המשושה שווה לצלע הריבוע) ולנחש את הזווית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ספרות וערך מקום.

הכלי: נכתוב כל מספר לפי ערכי המקום של ספרותיו ונפשט את ההפרש. נ

שים לב:

ו־

. ההפרש:

. נתון שההפרש שווה $99$, ולכן

, כלומר

. הספרות בין $1$ ל־$9$ ושונות זו מזו, ולכן הזוגות המקיימים

הם $(2,1),(3,2),(4,3),(5,4),(6,5),(7,6),(8,7),(9,8)$ — סך הכול $8$ זוגות, וכל אחד נותן צירוף $\overline{AAB}$ שונה.

נעבור על המסיחים: $1$ (1) ו־$2$ (2) סופרים מעט מדי פתרונות, $0$ (3) טוען שאין פתרון כלל; רק $8$ (4) נכון.

המלכודת: לעצור לאחר מציאת פתרון אחד (למשל

) במקום לספור את כל הזוגות שבהם

.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה־הסקה על מקום גאומטרי של נקודה.

הכלי: נתרגם את התנאים למקום גאומטרי ונבדוק אם מיקום הנקודה נקבע באופן יחיד. נ

שים לב: התנאי

מציב את $D$ על האנך האמצעי של $AB$, והתנאי

קושר את מרחקה מ־$C$. מכיוון שהמשולש $ABC$ אינו נתון (צורתו וגודלו חופשיים), מיקום $D$ ביחס למשולש משתנה: אפשר לבחור משולש שבו $D$ נופלת בתוך המשולש, משולש אחר שבו $D$ נמצאת על צלע (למשל $D$ באמצע $AB$ כאשר $C$ במרחק מתאים), ומשולש שבו $D$ יוצאת מחוץ למשולש (בצד השני של $AB$ מול $C$).

נעבור על המסיחים:

(1) "בהכרח בפנים", (2) "בהכרח על ההיקף" ו־(3) "בהכרח בחוץ" — כל אחד טוען למיקום יחיד ומופרך על ידי דוגמה נגדית; רק (4), הקובע שכל שלוש האפשרויות ייתכנו, נכון.

המלכודת: להסתמך על סרטוט מסוים ולהסיק ממנו מיקום "הכרחי", בעוד המשולש כלל אינו קבוע.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת שטח מקבילית שבה נתון אלכסון היוצר זווית ישרה.

הכלי: נשתמש במשפט פיתגורס במשולש הישר-זווית שנוצר, ואז בנוסחת שטח מקבילית (בסיס כפול גובה). נ

שים לב: במשולש $ABC$ הזווית ב-$C$ ישרה, היתר $AB=5$ והניצב $BC=3$, ולכן הניצב השני

. מכיוון ש-$AC$ מאונך לצלע $BC$, הוא הגובה למקבילית כאשר $BC$ הוא הבסיס, והשטח הוא

.

נעבור על המסיחים: $6$ (מסיח 1) הוא שטח המשולש $ABC$ בלבד ולא המקבילית כולה; $15$ (מסיח 3) מתקבל מהכפלת $5\cdot 3$ תוך התייחסות שגויה ל-$5$ כגובה; $20$ (מסיח 4) מתקבל מהכפלה שגויה נוספת.

המלכודת: להתייחס לצלע הנטויה $5$ כאל גובה במקום לחשב את הניצב $4$ המאונך לבסיס.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מנייה של קבוצות חופפות (עקרון ההכלה וההדחה).

הכלי: נספור כמה סטודנטים שייכים לכל הפחות לאחת מהתכונות, ונחסיר מהסך הכול. נ

שים לב: מרכיבי משקפיים $=10$, בעלי שיער ארוך $=20$, ומחצית ממרכיבי המשקפיים בעלי שיער ארוך, כלומר החיתוך (משקפיים וגם שיער ארוך)

. לכן מספר בעלי לפחות תכונה אחת

, ומספר מי שאין לו אף אחת מהתכונות

.

נעבור על המסיחים: $5$ (מסיח 1) הוא גודל החיתוך בלבד; $10$ (מסיח 2) הוא מספר מרכיבי המשקפיים; $20$ (מסיח 4) הוא מספר בעלי השיער הארוך - כולם נתונים בשאלה ולא התשובה.

המלכודת: לשכוח להחסיר את החיתוך פעם אחת ולקבל

.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מרחק במערכת צירים.

הכלי: נחשב את המרחק מ-$A(1,5)$ לכל אחת מארבע הנקודות בעזרת משפט פיתגורס,

, ונבחר את הגדול. נ

שים לב: המרחק ל-$(1,0)$ הוא

; ל-$(0,0)$ הוא

; ל-$(5,0)$ הוא

; ל-$(5,5)$ הוא

. המרחק הגדול ביותר, $\sqrt{41}$, מתקבל בנקודה $(5,0)$. נפסול: $(1,0)$ (מסיח 1, מרחק $5$) ו-$(5,5)$ (מסיח 4, מרחק $4$) קרובות יחסית; $(0,0)$ (מסיח 2, מרחק $\sqrt{26}$) גדולה אך קטנה מ-$\sqrt{41}$.

המלכודת: לבחור 'לפי העין' את הפינה $(5,5)$, שהיא דווקא הקרובה ביותר כי היא באותו גובה של $A$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו בעיית הספק של מילוי וריקון בו-זמנית.

הכלי: נחשב קצב לכל צינור כחלק-בריכה-לשעה, נחבר את הקצבים (בסימנים מתאימים) ונחלק $1$ בקצב המשותף. נ

שים לב: צינור $\text{א}$ ממלא בקצב $\frac{1}{4}$ בריכה לשעה, וצינור $\text{ב}$ מרוקן בקצב $\frac{1}{8}$ בריכה לשעה. הקצב המשותף (מילוי) הוא

בריכה לשעה, ולכן זמן המילוי הוא

שעות.

נעבור על המסיחים: $12$ (מסיח 1) הוא סכום הזמנים $4+8$; $6$ (מסיח 3) הוא ממוצע $4$ ו-$8$; $4$ (מסיח 4) הוא זמן המילוי של צינור $\text{א}$ לבדו - כולם מתעלמים מהקיזוז הנכון של הקצבים.

המלכודת: לחבר או למצע את הזמנים במקום לחבר קצבים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אי-שוויון עם הצבה.

הכלי: כל שוויון מהצורה

קובע ערך קבוע לביטוי $2x+4y$, ונבדוק איזה מהם עומד באי-השוויון הנתון. נ

שים לב: אם נציב

נקבל

, ולכן התנאי $2x+4y<-5$ הופך ל-$2k<-5$, כלומר $k<-2.5$.

נבדוק את המסיחים: $k=-1$ (מסיח 1) נותן

, שאינו קטן מ-$-5$; $k=2$ (מסיח 2) נותן $2k=4$; $k=4$ (מסיח 4) נותן $2k=8$ - כולם נפסלים. רק $k=-3$ (מסיח 3) נותן

, ולכן הוא היחיד האפשרי.

המלכודת: לשכוח שהערך $2k$ חייב להיות שלילי דיו, ולהסתפק בכך שהמקדם $k$ שלילי (כמו במסיח 1).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פתרון משוואה עם פרמטר, שבה מוציאים גורם משותף.

הכלי: נעביר אגף ונפרק לגורמים כדי לבודד את $a$. נ

שים לב:

; נוציא $2b$ באגף שמאל ו-$2$ באגף ימין ונקבל

, כלומר

. מכיוון שנתון $b\ne 1$, הגורם $(b-1)$ שונה מאפס, ולכן בהכרח

, כלומר $a=5$.

נעבור על המסיחים: $1$ (מסיח 1) הוא דווקא הערך האסור של $b$, לא של $a$; $2$ (מסיח 2) ו-$10$ (מסיח 4) הם מקדמים המופיעים במשוואה אך הצבתם אינה מקיימת את השוויון לכל $b$.

המלכודת: לחלק את שני האגפים ב-$(a-5)$ ולאבד את הפתרון, במקום לפרק לגורמים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו בעיה מילולית המשלבת סדרה חשבונית וממוצע.

הכלי: נמצא את גילי הילדים (בהפרשים שווים), נחשב את סכומם, ונשתמש בכך שהוא שווה לממוצע גילי ההורים. נ

שים לב: ארבעת הילדים בהפרשים שווים, הבכור בן $15$ והצעיר בן $9$, כך שההפרש הוא

והגילים הם $9,11,13,15$ שסכומם $48$. ממוצע גילי ההורים שווה ל-$48$, ולכן סכום גיליהם

. האב צעיר בשנתיים מהאם, ולכן

, מכאן

.

נעבור על המסיחים: $44$ (מסיח 1) מתקבל אם שוכחים את הפרש השנתיים; $53$ (מסיח 4) הוא גיל האם, לא האב; $52$ (מסיח 3) מתקבל מחישוב שגוי של הסכום או ההפרש.

המלכודת: לחשב את סכום הילדים כ-$48$ נכון אך לבלבל בין גיל האב לאם או לוותר על הפרש השנתיים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה - השוואת יחסים.

הכלי: לכל שנה מבין האפשרויות נחשב את היחס בין מספר המכוניות הפרטיות למספר האוטובוסים הרגילים, ונבחר את הגדול. נ

שים לב: בשנת $2017$ היחס הוא $\frac{131,950}{6,250}\approx 21.1$; בשנת $2018$ הוא $\frac{135,700}{6,200}\approx 21.9$; בשנת $2019$ הוא $\frac{142,400}{6,200}\approx 23.0$; ובשנת $2020$ הוא $\frac{157,100}{6,000}\approx 26.2$. היחס הולך וגדל, והגדול ביותר הוא בשנת $2020$. נפסול: $2017,2018,2019$ (מסיחים 1,2,3) - בכולם המונה קטן יותר והמכנה גדול או שווה, ולכן היחס קטן יותר.

המלכודת: להסתכל רק על המונה או רק על המכנה בנפרד; בשנת $2020$ המונה הגדול ביותר וגם המכנה הקטן ביותר, ולכן היחס בבירור מרבי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת התאמה בין נתוני טבלה לתרשים.

הכלי: נאפיין את מגמת שתי הסדרות מהטבלה - מכוניות פרטיות ומשאיות - ונבחר את התרשים התואם. נ

שים לב: מספר המכוניות הפרטיות עולה בהתמדה (מ-$124,500$ ועד $157,100$) ותמיד גבוה בהרבה ממספר המשאיות; מספר המשאיות עולה מעט מ-$2015$ ל-$2016$ ($51,550\to 52,250$) ואז יורד עד $2019$ ומתייצב, כלומר שיא בשנת $2016$.

נעבור על המסיחים: בתרשים (2) המשאיות מתחילות מעל המכוניות והקווים מצטלבים - לא ייתכן, שכן המכוניות תמיד גבוהות יותר; בתרשים (3) שיא המשאיות הוא ב-$2017$ ולא ב-$2016$; בתרשים (4) קו המכוניות הפרטיות יורד ב-$2016$ במקום לעלות ברציפות. רק בתרשים (1) המכוניות עולות ברציפות ומעל, והמשאיות בעלייה קלה עד $2016$ ואז בירידה.

המלכודת: לבחון רק צורת קו אחד ולהתעלם מהיחס בגובה בין הקווים או משנת השיא המדויקת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה - חישוב אחוז מתוך סך.

הכלי: נחלק את מספר האופנועים בשנת $2015$ בסך כל כלי הרכב באותה שנה, ונכפיל ב-$100$. נ

שים לב: בשנת $2015$ היו $15,000$ אופנועים מתוך $202,100$ כלי רכב, ולכן האחוז הוא $\frac{15,000}{202,100}\cdot 100\approx 7.4\%$, הקרוב ביותר ל-$7.5\%$.

נעבור על המסיחים: $5\%$ (מסיח 1) נמוך מדי ($5\%$ מ-$202,100$ הם כ-$10,000$); $10\%$ (מסיח 3) גבוה מדי (כ-$20,000$); $12.5\%$ (מסיח 4) רחוק עוד יותר. רק $7.5\%$ תואם בקירוב.

המלכודת: לחלק את מספר האופנועים בסך של שנה אחרת, או לעגל בגסות ל-$10\%$.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה - חישוב ממוצע לכל כלי לשבוע.

הכלי: נחלק את סך הנוסעים במספר השבועות בשנה, ואז במספר האוטובוסים הזעירים בשנת $2019$. נ

שים לב: בשנת $2019$ היו $2,000$ אוטובוסים זעירים, ובאותה שנה נסעו $52$ מיליון נוסעים. לשבוע נסעו

נוסעים, ובכל אוטובוס בממוצע

נוסעים.

נעבור על המסיחים: $100$ (מסיח 1) ו-$400$ (מסיח 4) מתקבלים מחלוקה או מנתון שגויים; $700$ (מסיח 2) אינו נובע מהנתונים. רק $500$ נכון.

המלכודת: לשכוח את שלב החלוקה ב-$52$ שבועות, או להשתמש במספר אוטובוסים משנה אחרת.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה המשלבת חשיבה על טווח ערכים.

הכלי: נחשב כמה כלי רכב אדומים היו, ונשאל מהם המינימום והמקסימום האפשריים למספר המכוניות הפרטיות האדומות. נ

שים לב: בשנת $2016$ היו $208,000$ כלי רכב, ומהם אדומים

. מספר המכוניות הפרטיות באותה שנה הוא $128,900$. המקסימום של $y$ מתקבל כאשר כל האדומים הם מכוניות פרטיות, כלומר $26,000$ (וזה אפשרי כי $26,000<128,900$). המינימום הוא $0$, כי מספר כלי הרכב שאינם פרטיים (

) גדול מ-$26,000$, כך שכל האדומים יכולים להיות לא-פרטיים. לכן $0\le y\le 26,000$.

נעבור על המסיחים:

(1) $10,000\le y$ ו-(2) $16,000\le y$ קובעים חסם תחתון שגוי (אין חובה שחלק מהאדומים יהיו פרטיים);

(3) $y\le 16,000$ קובע חסם עליון שגוי.

המלכודת: להניח שהאדומים 'מתחלקים יחסית' בין סוגי הרכב, במקום לבדוק את הקצוות האפשריים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה במעגל (זווית היקפית הנשענת על קוטר).

הכלי: נזהה שהזוויות הישרות ב-$B$ וב-$C$ נשענות על אותו מיתר $AD$, ולכן $AD$ קוטר, ונפעיל את משפט פיתגורס בשני המשולשים. נ

שים לב: הזווית

, וזווית היקפית ישרה נשענת על קוטר, ולכן $AD$ קוטר, כלומר

; מפיתגורס במשולש $ABD$ מתקיים

. באותו אופן

, ולכן במשולש $ACD$ מתקיים

. סכום הכול:

.

נעבור על המסיחים: $6r^2$ (מסיח 3) ו-$12r^2$ (מסיח 1) אינם תואמים סכום של שני 'ריבועי קוטר'; $16r^2$ (מסיח 2) מתקבל אם מחשיבים בטעות כל אחד מארבעת המחוברים כ-$(2r{)}^2$ בנפרד.

המלכודת: להחשיב את $AD$ כרדיוס $r$ במקום כקוטר $2r$, או לשכוח שכל זוג ניצבים מסתכם לריבוע אותו קוטר.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ישרים ונחתך, שבה קריטי לשים לב לצד שבו נמדדת כל זווית.

הכלי: שני ישרים מקבילים אם הזוויות המתאימות שהם יוצרים עם החותך שוות. נשים לב לזוויות ולמיקומן: אצל $a$ הזווית העליונה-שמאלית היא $88^{\circ }$; אצל $b$ הזווית העליונה-ימנית היא $88^{\circ }$; אצל $c$ הזווית התחתונה-שמאלית היא $92^{\circ }$. נשווה במיקום מתאים אחיד - הזווית העליונה-שמאלית של כל ישר: אצל $a$ היא $88^{\circ }$; אצל $c$ היא

(משלימה ל-$180^{\circ }$); לכן $a\parallel c$. אצל $b$ הזווית העליונה-שמאלית היא

, שונה מ-$88^{\circ }$, ולכן $b$ אינו מקביל ל-$a$ ולא ל-$c$. נפסול:

(1) $a\parallel b$ ו-(3) $b\parallel c$ נסתרים מהחישוב;

(4) 'אין זוג מקבילים' שגוי כי מצאנו $a\parallel c$.

המלכודת: לראות שתי זוויות $88^{\circ }$ אצל $a$ ו-$b$ ולמהר להסיק $a\parallel b$ - אך הן נמדדות בצדדים מנוגדים של החותך ולכן אינן זוויות מתאימות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית של קיבולת וחלקים.

הכלי: נבחר יחידה לקיבולת אסם $\text{ב}$, נבטא דרכה את שאר הקיבולות והכמויות שהועברו, ונחשב את החלק שהתמלא באסם $\text{ג}$. נ

שים לב: נסמן את קיבולת אסם $\text{ב}$ ב-$1$; אז קיבולת $\text{א}$ היא $2$, וקיבולת $\text{ג}$ שווה ל-

. אסמים $\text{א}$ ו-$\text{ב}$ היו מלאים, כלומר הכילו $2$ ו-$1$ יחידות בהתאמה. הועברו $\frac{1}{2}$ מ-$\text{א}$, כלומר

, ו-$\frac{1}{3}$ מ-$\text{ב}$, כלומר

; סך הכול

יחידות נכנסו ל-$\text{ג}$ שקיבולתו $3$. החלק שהתמלא הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{2}$ (מסיח 2) ו-$\frac{1}{3}$ (מסיח 3) הם השברים שהועברו, לא התוצאה; $\frac{5}{6}$ (מסיח 1) מתקבל מחיבור שגוי של $\frac{1}{2}+\frac{1}{3}$ בלי התחשבות בקיבולות.

המלכודת: לחבר את השברים $\frac{1}{2}$ ו-$\frac{1}{3}$ ישירות במקום להכפילם בכמויות ולחלק בקיבולת $\text{ג}$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מנייה (ספירת אפשרויות) עם אילוצים.

הכלי: נסמן את מספרי הפריטים מכל סוג במשתנים, נכתוב משוואת מחיר, ונספור פתרונות שלמים חיוביים. נ

שים לב: יהיו $g$ מסטיקים (במחיר $1$), $s$ סוכריות (במחיר $2$) ו-$c$ חפיסות שוקולד (במחיר $11$), כאשר $g,s,c\ge 1$ והמחיר

. מכיוון שצריך לפחות מסטיק וסוכריה אחת,

, ולכן $c=1$ בלבד ($c=2$ כבר עולה $22$). נשאר

עם $g,s\ge 1$; מכאן

נותן $s\le 4$, כלומר $s\in \{1,2,3,4\}$ (ובהתאמה

) - בסך הכול $4$ אפשרויות.

נעבור על המסיחים: $7$ (מסיח 1) מתקבל אם שוכחים את הדרישה 'לפחות אחד מכל סוג'; $2$ (מסיח 2) ו-$5$ (מסיח 3) מתקבלים מספירה חסרה או עודפת של ערכי $s$.

המלכודת: לשכוח שחייבת להיות בדיוק חפיסת שוקולד אחת, או לכלול פתרונות שבהם אחד המשתנים שווה $0$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת עצרת (פקטוריאל) המשלבת ממוצע.

הכלי: נכתוב את הממוצע כ-$\frac{8!+10!}{2}$ ונוציא גורם משותף $8!$. נ

שים לב:

, ולכן

. הממוצע הוא

.

נעבור על המסיחים: $4!+5!$ (מסיח 1) הוא ביטוי קטן לחלוטין ($144$) שאינו קשור; $9!$ (מסיח 2) הוא 'הממוצע התמים' של $8!$ ו-$10!$ כאילו היו $8$ ו-$10$ - טעות, שכן ממוצע עצרות אינו עצרת הממוצע; $\frac{8!\cdot 80}{2}$ (מסיח 3) מתקבל מהחלפה שגויה של $10!$ ב-$80\cdot 8!$ במקום $90\cdot 8!$.

המלכודת: להסיק שממוצע $8!$ ו-$10!$ הוא $9!$ (כמו שממוצע $8$ ו-$10$ הוא $9$).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חלוקה ותכונות מספרים ('בהכרח').

הכלי: נשתמש בכך ש-$x$ מתחלק ב-$6$, ולכן מתחלק גם ב-$2$ וגם ב-$3$, ונבדוק כל טענה אם היא נכונה לכל $x$ כזה. נ

שים לב: מכיוון ש-$x$ מתחלק ב-$2$, נכתוב $x=2m$, ואז

שמתחלק תמיד ב-$4$ - טענה (4) נכונה בהכרח.

נעבור על המסיחים:

(1) $x+1$ הוא אי-זוגי (כי $x$ זוגי) ולכן אינו מתחלק ב-$2$;

(2) $x^2-9$ אינו מתחלק ב-$5$ בהכרח - למשל $x=24$ נותן

שאינו מתחלק ב-$5$;

(3) $x-4$ אינו מתחלק ב-$4$ בהכרח - למשל $x=18$ נותן $14$ שאינו מתחלק ב-$4$.

המלכודת: לבדוק טענה על מקרה נוח אחד (כמו $x=12$) ולהכליל, במקום לחפש דוגמה נגדית.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה במרחב - פירמידה שבסיסה ריבוע ופאותיה משולשים שווי-צלעות.

הכלי: נבטא את שטח הפנים כפונקציה של אורך המקצוע $a$ (הזהה לכל המקצועות), נשווה לנתון ונחלץ את $a$. נ

שים לב: הבסיס ריבוע בעל צלע $a$ ושטחו $a^2$; כל אחת מארבע הפאות היא משולש שווה-צלעות בעל צלע $a$ ששטחו $\frac{\sqrt{3}}{4}{a}^2$. שטח הפנים הכולל הוא

. נתון ששטח הפנים הוא $1+\sqrt{3}$, ולכן

, מכאן

ו-$a=1$.

נעבור על המסיחים: $1+\sqrt{3}$ (מסיח 3) הוא שטח הפנים הנתון עצמו, לא המקצוע; $\frac{1+\sqrt{3}}{4}$ (מסיח 4) מתקבל מבלבול עם שטח פאה בודדת; $2$ (מסיח 2) אינו מקיים את המשוואה.

המלכודת: לשכוח את שטח הבסיס הריבועי ולהתייחס רק לפאות, או להשוות ישירות $a$ לשטח במקום להעלות בריבוע.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת ומציאת הפעולה ההופכית.

הכלי: הפעולה $◊$ מוגדרת

, והפעולה ההופכית $\#$ צריכה 'לבטל' אותה, כלומר לחלץ את $x$ מתוך

. נ

שים לב: מ-

, ומכיוון ש-$x$ חיובי (ולכן $x+1>0$), נוציא שורש:

, ומכאן

. לכן

.

נעבור על המסיחים: $\sqrt{y-1}$ (מסיח 3) שם את ה-$-1$ בתוך השורש במקום מחוצה לו; $\frac{1}{\sqrt{y-1}}$ (מסיח 1) ו-$\frac{1}{\sqrt{y}-1}$ (מסיח 2) הופכים בטעות את הפעולה למנה, כאילו 'הפעולה ההפוכה' היא היפוך כפלי, ואינם מבטלים את ההעלאה בריבוע. בדיקה: אם $x=3$ אז

, ואכן

.

המלכודת: לבלבל בין 'פעולה הופכית' (פונקציה הופכית) לבין 'הופכי' כפלי, או למקם את ה-$-1$ בתוך השורש.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים הבוחנת מבנה של השוואת-על.

הכלי: כשמשווים פריט אחד לכל שאר הפריטים בקבוצה שהוא עצמו נמנה עמה, האנגלית דורשת "faster than any other" + שם-עצם ביחיד. נ

שים לב: הבז נמנה עם ממלכת החי, ולכן אי-אפשר לומר שהוא מהיר "מכל" חבריה בלי לכלול אותו עצמו. "any other member" פותר זאת בדיוק: מהיר מכל חבר אחר בממלכה.

נעבור על המסיחים:

(1) "most of the member" שגוי דקדוקית — most דורש רבים (members).

(2) "all the member" לוקה בחוסר-התאמה מספרית וגם בכשל לוגי, שכן הוא כולל את הבז עצמו.

(4) "each one member" אינו צירוף תקני באנגלית.

המלכודת: להתפתות ל-all מתוך תחושת "מהיר מכולם", בלי לשים לב שהצורה חייבת להיות יחיד ושהבז חלק מהקבוצה הנמדדת.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים על בסיס אוצר-מילים — פועל תנועה.

הכלי: נחפש פועל המתאר את פעולת הסנפירים "like wings" (כמו כנפיים) בזמן דאייה באוויר. נ

שים לב: כנפיים נעות בתנועת נפנוף מעלה-מטה, ו-flapping (לנפנף) הוא בדיוק הפועל לתנועת כנפיים.

נעבור על המסיחים:

(2) stripping = להתפשט / לקלף — אינו קשור לתנועת סנפירים.

(3) pressing = ללחוץ — אינו מתאר תעופה.

(4) padding = לרפד — אינו רלוונטי.

המלכודת: המסיחים דומים בצליל ובאורך ל-flapping ומפתים את מי שאינו בטוח במשמעות המדויקת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת אוצר-מילים שבה הרמז טמון בהמשך המשפט.

הכלי: נזהה את המידע התומך — "comprising more than a million items" (מונה יותר ממיליון פריטים). נ

שים לב: אוסף בן יותר ממיליון פריטים הוא עצום — immense.

נעבור על המסיחים:

(2) oral = בעל-פה — סותר את "books and manuscripts" (פריטים כתובים).

(3) urgent = דחוף — אינו מתאר גודל של אוסף.

(4) accurate = מדויק — תכונה שאינה נובעת מהנתון הכמותי.

המלכודת: להיתפס לתכונה חיובית כללית (accurate) במקום להיצמד לרמז הכמותי המפורש.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת אוצר-מילים על תואר-הפועל המתאים למריחת צבע.

הכלי: נשאל כיצד מבקשים לפזר צבע על קיר — באופן אחיד. evenly (באחידות) מתאר בדיוק את הפיזור הרצוי על פני משטח. נ

שים לב: המשפט מדגיש שקשה יותר "to distribute ______ over the surface", והאתגר הוא הפיזור האחיד.

נעבור על המסיחים:

(2) fairly = באופן הוגן / למדי — אינו מתאר פיזור פיזי על משטח.

(3) mildly = בעדינות / במתינות — אינו הצירוף הטבעי עם "distribute over a surface".

(4) openly = בגלוי — אינו רלוונטי למריחת צבע.

המלכודת: fairly ו-mildly נשמעים "רכים" ומתקבלים על הדעת, אך רק evenly מתאר פיזור אחיד על-פני משטח.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת אוצר-מילים ובה רמז תרבותי-לשוני.

הכלי: נזהה את הצירוף "middle ______" ואת המשמעות "stands for 'Delano'" (מייצג את השם דלאנו). נ

שים לב: לאמריקאים יש שם אמצעי, ו-"middle initial" (ראש-התיבה האמצעי) הוא האות D המייצגת את Delano.

נעבור על המסיחים:

(1) appeal = פנייה / קסם — אינו מצטרף ל-middle.

(3) principle = עיקרון — חסר-הקשר.

(4) vowel = תנועה (אות תנועה) — האות D איננה תנועה, והמשפט אינו עוסק בבלשנות.

המלכודת: vowel קשור לאותיות ולכן מתעתע, אך D היא עיצור, וההקשר הוא "שם אמצעי" ולא "אות תנועה".

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת אוצר-מילים על הפועל המקשר בין יצירה למרכיביה.

הכלי: נשאל מה עושות היצירות עם "elements from jazz, klezmer, and punk rock" — הן משלבות אותם בתוכן. incorporate = לשלב / להכיל בתוך. נ

שים לב: מוזיקה המאגדת סגנונות שונים "משלבת" בתוכה יסודות מכל אחד מהם.

נעבור על המסיחים:

(2) allocate = להקצות (משאבים) — אינו מצטרף ליסודות סגנוניים.

(3) verify = לאמת — חסר-הקשר.

(4) dispatch = לשגר / לשלוח — אינו מתאר הרכב מוזיקלי.

המלכודת: כל המסיחים פעלים "פעילים", אך רק incorporate מתאר הכלה של מרכיבים בתוך יצירה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת אוצר-מילים שבה הפועל "sell" הוא הרמז המרכזי.

הכלי: נשאל מי "מוכרים" בשוק הכול, מפירות וירקות ועד ביגוד — רוכלים / דוכנאים, כלומר vendors. נ

שים לב: ההקשר "market ... sell everything" מכוון ישירות לאנשי-מכר.

נעבור על המסיחים:

(1) janitors = שרתים / מנקים — אינם מוכרים.

(2) aviators = טייסים — חסרי-הקשר לשוק.

(3) captors = שובים (המחזיקים שבוי) — אינו רלוונטי.

המלכודת: שלושת המסיחים הם בעלי-מקצוע, ומי שקורא שטחית עלול לבחור "מקצוע כלשהו" בלי לחבר ל"מוכרים בשוק".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אוצר-מילים ובה מבנה של ניגוד (but) שמכתיב את המשמעות.

הכלי: נשים לב למילה "but" ולרצף הזמנים — מוסוליני קיבל תואר אבירות ב-1923, אך כשהכריז מלחמה על בריטניה ב-1940 התואר בוטל. revoked = בוטל / נשלל. נ

שים לב: הכרזת מלחמה על המדינה שהעניקה את הכבוד מובילה באופן טבעי לשלילתו.

נעבור על המסיחים:

(1) abstained = נמנע — אינו מתאים למושא "honour" (כבוד אינו "נמנע").

(3) reconciled = פויס / יושב — סותר את ההיגיון, שכן מלחמה אינה מפייסת.

(4) accorded = הוענק — סותר את "but", שהרי הכבוד כבר הוענק ב-1923 והמשפט מבקש את ההיפך.

המלכודת: accorded אכן מתאר הענקת-כבוד, אך המילה "but" מחייבת פועל הפוך — ביטול.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש: עלינו לשמר את משמעות המשפט "זהב הוא כמעט בלתי-ניתן-להשמדה".

הכלי: נפרק את מילות-המפתח — "virtually" = כמעט, "indestructible" = בלתי-ניתן-להשמדה. נ

שים לב:

(4) "nearly impossible to destroy" הוא ניסוח-מחדש כמעט מילולי — nearly=virtually, impossible to destroy=indestructible.

נעבור על המסיחים:

(1) "difficult to find" עוסק במציאת הזהב (נדירות) — נושא אחר לגמרי.

(2) "never loses its value" עוסק בערך הכלכלי, לא בעמידות הפיזית.

(3) "most desirable metal" עוסק ברצייות, לא בהשמדה.

המלכודת:

(2) ו-(3) הן טענות נכונות-כשלעצמן על זהב, אך אינן מנסחות-מחדש את המשפט הנתון אלא מוסיפות מידע חיצוני.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נפענח את הביטוי "provided tremendous impetus for" = העניקה תנופה אדירה ל- / דחפה קדימה. נ

שים לב: תנופה אדירה משמעה חיזוק / דחיפה משמעותית, ו-(4) "significantly boosted" (חוזקו משמעותית) לוכד זאת במדויק.

נעבור על המסיחים:

(1) "changed the infrastructure" — שינוי אינו בהכרח חיזוק, וזו הוספת פרט (תשתית) שאינו במקור.

(2) "unique challenges" — אתגר הוא לרוב קושי, היפך התנופה.

(3) "adapted to meet the military's needs" — פרט ספציפי שאינו נזכר; המקור מדבר על תנופה, לא על התאמה לצורכי הצבא.

המלכודת:

(3) מתאר תרחיש היסטורי סביר של זמן-מלחמה, אך מוסיף מידע שאינו במשפט המקורי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נפרש "the high repute ... is misplaced" = המוניטין הרם אינו במקומו, כלומר אינו מוצדק. נ

שים לב: אם המוניטין הרם אינו מוצדק, פירוש הדבר שמרקוס אורליוס אינו ראוי לתהילתו — (3) "not deserving of his renown".

נעבור על המסיחים:

(1) "contradictory views" — קרוק מביע דעה אחת ברורה, לא דעות סותרות.

(2) "most misunderstood" — אי-הבנה שונה מ"מוניטין מוגזם"; אפשר שאדם מובן היטב ובכל-זאת זוכה ליותר-מדי כבוד.

(4) הוא ההפך הגמור: "לא זכה לתשומת-הלב הראויה", כלומר מוערך בחסר, בעוד שהמקור טוען שמוערך ביתר.

המלכודת:

(4) בנוי כדי לתפוס את מי שהתבלבל בכיוון — "misplaced repute" הוא עודף-הערכה, לא מחסור בה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש ובה מוקד על יחסי סיבה-תוצאה.

הכלי: נפרק — "were precipitated by" = נגרמו / הוחשו על-ידי, "efforts to suppress" = מאמצים לדכא / לעצור. נ

שים לב:

(4) שומר גם על הסיבתיות ("were the catalyst for" = היו הזרז) וגם על המשמעות ("attempts to halt" = ניסיונות לעצור).

נעבור על המסיחים:

(1) קרוב מאוד, אך מחליף "suppress" (לדכא / לעצור לחלוטין) ב-"regulate" (להסדיר / לפקח) — משמעות חלשה ושונה.

(2) עוסק בתוצאת המלחמות ובניצחון סיני — מידע שאינו במקור וגם סותר את ההיסטוריה.

(3) הופך את הסיבתיות: כאן המלחמות מערערות את השליטה, בעוד שבמקור מאמצי-הדיכוי הם שגרמו למלחמות.

המלכודת:

(1) — ההבדל הדק בין "לדכא / לעצור" ל"להסדיר"; דיכוי הוא עצירה מוחלטת, ואילו הסדרה היא פיקוח, ולכן (4) מדויק יותר.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרה כללית (main purpose) — עלינו לזהות על מה נסוב הקטע כולו.

הכלי: נסקור את מהלך הקטע — הקמת בתי-מרחץ ציבוריים בימי-הביניים, מה התרחש בהם, דעיכתם במאה ה-16 והחייאתם במאה ה-19. נ

שים לב: הציר המרכזי לאורך כל הפסקאות הוא נוהג הרחצה הציבורית באירופה של ימי-הביניים — (3).

נעבור על המסיחים:

(1) "importance of cleanliness in 16th-century Europe" — דווקא במאה ה-16 הרחצה דעכה; המיקוד הוא ימי-הביניים ולא המאה ה-16.

(2) "differences between medieval and 16th-century villages" — הקטע עוסק בערים ובנוהג הרחצה, לא בהשוואת כפרים.

(4) "development of sanitary equipment in the medieval home" — הקטע מזכיר את "crudeness of sanitary equipment" כרקע בלבד ועוסק בבתי-מרחץ ציבוריים, לא בציוד ביתי.

המלכודת: לבחור פרט נכון מהקטע (כמו המאה ה-16) כאילו הוא הנושא המרכזי, במקום הרעיון החוצה את כל הפסקאות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה מן הפסקה הראשונה.

הכלי: נמצא את קשר-הסיבה בפסקה — תושבי ימי-הביניים המוקדמים נהנו מתנאים בריאים יותר מצאצאיהם במאה ה-16, ו"This was due to ... public bathhouses". נ

שים לב: קיום בתי-המרחץ הוא ההסבר לכך שבני ימי-הביניים המוקדמים היו בריאים יותר מאשר במאה ה-16 — בדיוק (2).

נעבור על המסיחים:

(1) "sanitary conditions were very crude" — הקטע מזכיר את גסות-הציוד כניגוד ("despite"), לא כדבר שבתי-המרחץ מסבירים.

(3) "villagers were poorer" — הפסקה אומרת שצאצאי המאה ה-16 היו "more prosperous" (אמידים יותר), ההפך.

(4) "few municipal bathhouses in 16th-century Europe" — נתון זה מופיע בפסקה השלישית ואינו נובע מהראשונה.

המלכודת:

(3) הופך את יחסי-העושר; הטקסט קובע שדווקא המאוחרים היו אמידים יותר, ובכל-זאת פחות בריאים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת "איזה מהבאים אינו מוזכר" (שאלת שלילה) — עלינו למצוא את הפעילות שאיננה בפסקה השנייה.

הכלי: נעבור על הפעילויות שהפסקה מונה — "gossiping and eating together" ו-"promoted social contact". נ

שים לב: הקטע מזכיר רכילות (gossiping), אכילה (eating) ומגע חברתי (socializing), אך אינו מזכיר פעילות גופנית (exercising) — ולכן (3) הוא התשובה. נעבור על המסיחים (אלה כן מוזכרים, ולכן אינם התשובה):

(1) socializing — נתמך ב-"promoted social contact".

(2) eating — נתמך ב-"eating together".

(4) gossiping — נזכר במפורש.

המלכודת: בשאלת-שלילה קל להיסחף ולסמן פריט מוכר שכן מופיע בטקסט; כאן דווקא הפריט שאינו מופיע (exercising) הוא הנכון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרט מן הפסקה השלישית — סיבת הדעיכה.

הכלי: נאתר את ההסבר שהפסקה נותנת — "The scarcity of wood ... had made heating large quantities of water prohibitively expensive". נ

שים לב: מחסור בעצים ייקר את חימום המים עד לרמה בלתי-אפשרית, כלומר התייקר מדי לחמם מים — (2).

נעבור על המסיחים:

(1) "embarrassed by bodily exposure" — הפסקה השנייה מציינת דווקא שלא התביישו ("unembarrassed"); אין זו סיבת הדעיכה.

(3) "fewer people lived in cities" — לא נטען בקטע; אדרבה, הבעיה הוחרפה סביב ערים גדולות.

(4) "cleanliness had become less important" — הקטע מציין ירידה בפופולריות הרחצה אך מסביר אותה בעלות ולא בשינוי ערכי.

המלכודת:

(4) מפתה כי הרחצה אכן דעכה, אך הסיבה שהטקסט נותן היא כלכלית (עלות חימום), לא ירידת חשיבות הניקיון.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה מן הפסקה האחרונה.

הכלי: נקרא את המסקנה — פקידי המאה ה-19 שהקימו בתי-מרחץ ציבוריים "would have been astounded to learn that they were returning to a common medieval practice". נ

שים לב: ההפתעה נובעת מכך שהם למעשה שבו לנוהג נפוץ מימי-הביניים, כלומר יופתעו לגלות שבתי-מרחץ ציבוריים כבר היו קיימים בימי-הביניים המוקדמים — (2).

נעבור על המסיחים:

(1) "medieval towns had been dirty and disorderly" — הקטע מייחס אי-סדר וטינופת לחיים העירוניים של המאה ה-19, לא לימי-הביניים.

(3) "wealthy people no longer visited bathhouses" — פרט מהפסקה השלישית, אינו מקור ההפתעה בפסקה האחרונה.

(4) "no one was using the bathing facilities in poor neighborhoods" — לא נאמר; הפקידים דווקא הקימו מתקנים בשכונות עוני.

המלכודת: לבחור פרט נכון מפסקה אחרת (כמו העשירים) במקום מקור-ההפתעה שהפסקה האחרונה מציינת — החזרה לנוהג ימי-ביניימי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת מילה-בהקשר (vocabulary in context) — נחפש מילה חלופית ל-"breeding" במשפט "began breeding their birds for racing".

הכלי: נחליף כל מסיח במקום המילה ונבדוק שמירת-משמעות. נ

שים לב: "breeding their birds" פירושו גידול / רבייה של הציפורים, ו-raising (לגדל) משמר זאת: "began raising their birds for racing".

נעבור על המסיחים:

(1) performing = לבצע (מופע) — הבעלים אינם "מבצעים" את ציפוריהם.

(3) flying = להטיס — אינו נרדף ל"גידול"; ההטסה היא פעולת הציפור, לא גידולה.

(4) racing = להתחרות — כבר מופיע במשפט ("for racing"); הצבתו תיצור כפילות חסרת-פשר.

המלכודת:

(4) מפתה מפני שהמילה "racing" נוכחת במשפט, אך היא המטרה שלשמה מגדלים, לא הגידול עצמו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת פרט מן הפסקה השנייה על שנות ה-70.

הכלי: נאתר את המשפט הרלוונטי — "This pastime was outlawed during the Cultural Revolution of the 1970s as a 'feudal, capitalist sport'". נ

שים לב: מרוצי-היונים ("this pastime") הוצאו אל מחוץ לחוק בשנות ה-70, כלומר הממשלה לא התירה מרוצי-יונים — (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "pigeon culture was important" — נכון לגבי תקופות אחרות, אך בשנות ה-70 דווקא דוכא התחביב.

(3) "thousands of pigeons were released" — שחרור היונים מתייחס למשחקים האסייתיים ב-1990 ולטקסים אחרים, לא לשנות ה-70.

(4) "the Beijing Pigeon Association was created" — האגודה הוקמה ב-1982, לא בשנות ה-70.

המלכודת:

(4) נכון עובדתית לגבי אירוע סמוך (1982), אך מחוץ לטווח-הזמן שהשאלה מבקשת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת פרט מן הפסקה השלישית על סוּן מִי.

הכלי: נאתר את המשפט — "He is so attached to them that he has put their coop next to his bedroom". נ

שים לב: קרבתו הרגשית הביאה אותו למקם את שובך היונים ליד חדר-השינה, כלומר הוא אוהב אותן כל-כך עד שהוא ישן בקרבתן — (3).

נעבור על המסיחים:

(1) "one of China's 7 million registered breeders" — הטקסט אומר ש-3 מיליון מתוך 7 מיליון המגדלים הרשומים בעולם חיים בסין; 7 המיליון הם עולמיים, לא סיניים.

(2) "pigeons living in every room of his house" — נאמר רק על שובך על הגג וכלוב ליד חדר-השינה, לא בכל חדר.

(4) "is 8 years old" — הטקסט אומר שהוא מגדל יונים "since the age of 8" (מגיל 8), לא שהוא בן 8.

המלכודת:

(4) לוכד את המספר 8 מהטקסט אך מסלף את משמעותו — "מגיל 8" אינו "בן 8".

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת המשך-הקטע (prediction) — מה יידון מיד לאחר הפסקה האחרונה.

הכלי: נזהה את הנושא שהפסקה פותחת ומשאירה פתוח — "pigeon raising in China is not without problems, primarily related to cost and hygiene", ואז מדגימה את בעיית העלות (מחיר יונה מול משכורת חודשית). נ

שים לב: העלות כבר הודגמה, ולכן ההמשך הטבעי יעסוק בבעיית ההיגיינה שטרם פורטה — (4).

נעבור על המסיחים:

(1) "increases in the average monthly salary" — המשכורת הוזכרה רק כרקע להמחשת המחיר, אינה נושא הפסקה.

(2) "modern Chinese poems about pigeons" — נושא ספרותי שאינו קשור לבעיות שהפסקה מציגה.

(3) "problems of raising pigeons in other countries" — הפסקה ממוקדת בסין, ואין רמז למעבר למדינות אחרות.

המלכודת: לבחור פרט שהוזכר אגב (משכורת) כאילו הוא נושא-ההמשך, במקום החוט הגלוי שנותר פתוח (היגיינה).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת כותרת (title) — הכותרת צריכה לכסות את הקטע כולו ולא רק חלק ממנו.

הכלי: נזכיר את היקף הקטע — "תרבות היונים" בסין מאז שושלת מינג, דרך אילוף לאקרובטיקה ומרוצים, ועד מגדלים בני-ימינו כמו סוּן מִי. נ

שים לב: הכותרת "China's Pigeon Culture in the Past and Present" (תרבות היונים של סין בעבר ובהווה) לוכדת בדיוק את מלוא הטווח ההיסטורי — (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "The Pigeon Classics and Other Literature About Birds" — הספר Pigeon Classics מוזכר במשפט אחד בלבד, ואין בקטע "ספרות על ציפורים".

(3) "Sun Mi and the Beijing Pigeon Association" — שני פרטים מן הקטע, צרים מכדי לשמש כותרת לכולו.

(4) "A History of Pigeon Racing in China" — מרוצים הם רק חלק מן הסיפור; הקטע מקיף גם מסרים, אקרובטיקה ותרבות רחבה.

המלכודת: לבחור כותרת המבוססת על פרט בולט (מרוצים או סוּן מִי) שאינו מכסה את מלוא רוחב הקטע.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נקרא את המשפט ונחפש פועל שמתאר מה עשה האו"ם ל'הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם'. נשים לב שהאו"ם הוא שאימץ והוציא לפועל את ההכרזה ב-1948, ולכן דרוש פועל שמשמעו 'אימץ/קיבל'. adopted פירושו 'אימץ' — בדיוק מה שעושים למסמך רשמי.

נעבור על המסיחים: cautioned (הזהיר) — אין 'מזהירים הכרזה'; exaggerated (הגזים) — חסר היגיון בהקשר; persuaded (שכנע) — דורש מושא של אדם ('שכנע מישהו'), ולא מתאים כאן.

המלכודת: להתפתות למילה שנשמעת 'רשמית' בלי לבדוק שהיא מתחברת דקדוקית ומשמעותית למושא 'ההכרזה'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים שבמוקדה דקדוק — צורת הפועל הנכונה אחרי הצירוף 'the first person'.

הכלי: נזכור שאחרי 'the first/second/only person' באנגלית באה צורת המקור עם to (infinitive): 'the first person to do X'.

נציב: 'Marie Curie was the first person to win two Nobel Prizes' — תקין וזורם.

נעבור על המסיחים: who was winning (זמן ממושך בעבר) — מציין פעולה נמשכת, לא הישג חד-פעמי; that wins (הווה פשוט) — זמן שגוי, וגם 'that' לאדם צורם; having won — צורת participle שאינה מתאימה לתבנית 'the first person to...'.

המלכודת: להיסחף אחרי מסיח שמכיל את המילה win בזמן אחר, במקום לזהות שהתבנית דורשת infinitive.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נזהה את הצירוף הכבול. המשפט מדבר על סוג מסוים של כחול הקרוי 'כחול פרוסי', ולכן דרושה מילה שמתארת גוון/סוג של צבע. הצירוף 'a shade of blue' פירושו 'גוון של כחול' — מדויק.

נעבור על המסיחים: faith (אמונה) — אין קשר לצבע; craft (מלאכה) — לא 'מלאכה של כחול'; deal (עסקה) — חסר היגיון; shade (גוון) — מתאים בול.

המלכודת: לבחור מילה מוכרת ('deal'/'faith') בלי לבדוק שהיא יוצרת צירוף הגיוני עם 'of blue'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים.

הכלי: נבין את ההיגיון של המשפט — עגל פיל צעיר נשען כמעט לחלוטין על חלב אמו לצורך משהו חיוני. חלב מספק תזונה וקיום, ולכן דרושה מילה שמשמעה 'מזון/קיום'. sustenance פירושו בדיוק זה — מקור מחיה ותזונה.

נעבור על המסיחים: negligence (הזנחה) — הפוך מההקשר; decadence (התנוונות/שקיעה מוסרית) — לא שייך; lenience (ותרנות) — אין קשר; sustenance (קיום/תזונה) — מתאים.

המלכודת: כל המסיחים הם שמות עצם מופשטים בסיומת דומה, וקל להתבלבל — צריך לחבר דווקא ל'חלב אם' שמזין.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נשתמש ברמז שבסוף המשפט — הסכינים 'must be sharpened' (צריך להשחיז אותן). מה גורם לצורך בהשחזה? קהות. dull פירושו 'קהה' — בדיוק מה שקורה לסכין אחרי שימוש חוזר.

נעבור על המסיחים: firm (מוצק/יציב) — לא קשור להשחזה; ripe (בשל) — שייך לפירות; pale (חיוור) — שייך לצבע; dull (קהה) — מתאים.

המלכודת: הרמז המפתח נמצא בחלק השני של המשפט ('sharpened'), ומי שמתעלם ממנו עלול לבחור מילה אקראית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נתבונן בקשר הסיבתי — 'ככל ש___ בית הגידול הטבעי, תאואי הבר באים במגע גובר עם תאואים מבויתים'. אם המגע גובר, סימן שבית הגידול הטבעי הולך ומצטמצם ודוחק את החיות. shrinks פירושו 'מצטמצם/מתכווץ' — מתאים בדיוק.

נעבור על המסיחים: dims (מתעמעם) — שייך לאור, לא לשטח; grinds (טוחן) — חסר היגיון; twists (מתפתל) — לא מתאר הצטמצמות; shrinks (מצטמצם) — מתאים.

המלכודת: לחפש פועל 'דרמטי' במקום את זה שמסביר את הקשר הלוגי בין צמצום השטח לעלייה במגע.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נשען על הניגוד שבסוף המשפט — המצרים הצליחו לגדל יבולים 'despite a lack of rainfall' (למרות מחסור בגשם). מה מאפשר גידול ללא גשם? מערכות השקיה שמספקות מים. irrigation פירושו 'השקיה' — מתאים בול.

נעבור על המסיחים: narrative (סיפורי) — לא רלוונטי לחקלאות; fragrance (ניחוח) — אין קשר; assault (תקיפה) — חסר היגיון; irrigation (השקיה) — מתאים.

המלכודת: להתעלם מהמילה 'rainfall' שהיא הרמז הישיר לכך שמדובר באספקת מים חלופית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים מסוג אוצר מילים, ובלב שלה מילת ניגוד.

הכלי: המילה 'Although' (למרות) מסמנת ניגוד — למרות שהיה בעצמו בעל עבדים, הוא דגל במשהו מנוגד לכך. הניגוד המתבקש: אף שהיה בעל עבדים, הוא תמך ב'ביטול' העבדות. abolition פירושו 'ביטול' (של מוסד כמו עבדות) — מדויק.

נעבור על המסיחים: prestige (יוקרה) — לא יוצר ניגוד; deluge (מבול) — חסר היגיון; infidelity (בגידה) — לא שייך; abolition (ביטול) — מתאים ומשלים את הניגוד.

המלכודת: להתעלם ממילת הניגוד 'Although' ולבחור מילה שאינה מנוגדת להיותו בעל עבדים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש, שבה עלינו לשמר את משמעות המשפט המקורי.

הכלי: נזהה את המילה הקריטית 'supplanted' — פירושה 'תפס את מקומו של / דחק'. כלומר עד 2000 לפנה"ס האכדית דחקה בעיקר את השומרית והפכה לשפת הדיבור. אז הרוב דיברו אכדית במקום שומרית — וזה בדיוק מה שאומרת

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) הופכת את היוצרות — טוענת שהאכדית הוחלפה בשומרית, ההפך מהמקור;

(3) טוענת שדיברו אכדית 'לצד' שומרית, אך 'supplanted' משמעו החלפה ולא הוספה;

(4) קובעת ש'עד 2000 שתי השפות דוברו', ומחמיצה את עצם הדחיקה.

המלכודת: לבלבל בין כיוון ההחלפה (מי דחק את מי) — כאן האכדית דחקה את השומרית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נפרק את המשפט לשני רכיבים — (א) רק 'מיעוט' הצטער על קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית; (ב) אפילו אותו מיעוט הבין שהקריסה הייתה 'בלתי-נמנעת'. נתרגם: אם הקריסה הייתה בלתי-נמנעת, איש לא הופתע ממנה; ואם רק מיעוט הצטער, אז רק מעטים היו ממורמרים.

תשובה (4) מנסחת בדיוק את שני הרכיבים: 'הפתיעה איש, אך רק מעטים היו ממורמרים'.

נעבור על המסיחים:

(1) מפרשת בטעות ש'מיעוט' הפיל את האימפריה — שיבוש;

(2) טוענת שאיש לא יכול היה לחזות זאת, בסתירה ל'בלתי-נמנע';

(3) מוסיפה טענה על תהליך הדרגתי חסר-השפעה שאינה במקור.

המלכודת: לזהות את 'inevitable' (בלתי-נמנע) כ'לא צפוי' — למעשה ההפך, דבר בלתי-נמנע דווקא אינו מפתיע.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את הטענה המקורית — המדד דירג את גאנה כ'מובילה עולמית בקידום עסקים בבעלות נשים'. 'מובילה עולמית בקידום' פירושו אחת המדינות התומכות ביותר בעסקים כאלה.

תשובה (1) אומרת בדיוק זאת: גאנה נרשמה כאחת המדינות התומכות ביותר בעסקים בבעלות נשים.

נעבור על המסיחים:

(2) מדברת על 'הצלחה' של החברות, ולא על 'קידום/תמיכה' שהוא מוקד המקור;

(3) מכלילה יתר-על-המידה — 'בכל היבט', טענה חזקה מהמקור;

(4) מייחסת למדד קביעה ספציפית על 'מיגור אפליה', שלא נאמרה.

המלכודת: לבחור ניסוח 'מרשים' יותר (2 או 3) שמשנה את הטענה מ'קידום/תמיכה' ל'הצלחה גורפת'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש של אמרה מטאפורית.

הכלי: נפענח את הדימוי — 'היזהר מכל מיזם שדורש בגדים חדשים'. 'בגדים חדשים' הם משל לשינוי עצמי שהמיזם כופה עלינו, ו'היזהר' פירושו 'הימנע'. לכן המשמעות: יש להימנע ממיזמים שמחייבים אותנו להשתנות.

תשובה (4) אומרת בדיוק זאת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'בגדים חדשים אינם עושים אדם חדש' — פתגם קרוב באווירה אך שונה במסר, ואינו נושא את אזהרת 'היזהר';

(2) 'מיזמים מבטיחים כרוכים בסיכון' — נושא זר;

(3) 'שינוי מראה דורש אומץ' — הופך את האזהרה להמלצה חיובית.

המלכודת: לפרש את 'בגדים חדשים' כפשוטם (מראה/לבוש) במקום כמטאפורה לשינוי עצמי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג הפניה (מה מייצג ביטוי בטקסט).

הכלי: נחזור לשורה שלפני 'these media' ונזהה למה הביטוי מפנה. הטקסט מונה את אמצעי-המדיה של קוסטו: 'His books and films, and his television series, The Undersea World of Jacques Cousteau'. לכן 'these media' כולל את סדרת הטלוויזיה הזו. תשובה (2) נכונה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'homes around the globe' — היעד שאליו הובאו פלאי הים, לא אמצעי-מדיה;

(3) 'excitement and curiosity' — מה שקוסטו חלק דרך המדיה, לא המדיה עצמה;

(4) המוטו — אמרה אישית שלו, לא אמצעי תקשורת.

המלכודת: לבחור מונח שמופיע בסמוך בטקסט ('excitement and curiosity') אף שאינו 'אמצעי-מדיה'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג הסקת-משמעות מציטוט.

הכלי: נבחן מה משדר המוטו 'We must go and see for ourselves' (עלינו לצאת ולראות במו עינינו). זהו קול-קורא לחקירה עצמאית ולגילוי מכלי ראשון — כלומר תשוקה לגילוי.

תשובה (1) 'passion for discovery' תופסת זאת.

נעבור על המסיחים:

(2) 'role in educating the public' — עניין אחר (הפצת ידע דרך המדיה), לא מה שהמוטו מבטא;

(3) 'excitement about making films' — הסרטים היו אמצעי, אך המוטו אינו עוסק בהם;

(4) 'extensive knowledge of the ocean' — המוטו מדבר על היציאה לגלות, לא על ידע שכבר נצבר.

המלכודת: לערבב בין תרומותיו האחרות של קוסטו (חינוך הציבור, סרטים) לבין מה שהמוטו הספציפי מדגיש — יציאה אישית לגילוי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג איתור פרט.

הכלי: נאתר בפסקה השנייה את המשפט על תחנות התת-ים — נאמר שבהן 'teams of researchers could spend lengthy periods of time studying marine life and carrying out experiments' (צוותי חוקרים יכלו לשהות זמן ממושך ולחקור את חיי הים ולערוך ניסויים). זהו בדיוק 'help scientists learn about ocean life'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ניתן להזיז אותן ממקום למקום' — לא נאמר בטקסט;

(2) 'עשו שימוש באקוולנג של קוסטו' — האקוולנג הוזכר בהקשר אחר ואינו נקשר לתחנות;

(4) 'היו הגילוי הגדול ביותר של קוסטו' — הכללה שלא מופיעה.

המלכודת: לחבר בין שני פרטים נכונים כשלעצמם (האקוולנג והתחנות) שאינם קשורים זה לזה בטקסט.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג רעיון מרכזי של פסקה.

הכלי: נסכם את הפסקה האחרונה כמכלול — היא מונה את העלאת המודעות לזיהום, מניעת הטמנת פסולת גרעינית בים, והקמת אגודת קוסטו לשמירת הים. המכנה המשותף הוא פועלו של קוסטו להגנת האוקיינוסים.

תשובה (3) לוכדת את הכלל.

נעבור על המסיחים:

(1) 'האגודה לשמירת הים' — רק פרט אחד בפסקה;

(2) 'איום הזיהום על חיי הים' — פרט פותח, לא כלל הפסקה;

(4) 'שיתוף הפעולה עם הנסיך רנייה' — דוגמה בודדת.

המלכודת: לבחור פרט אמיתי מהפסקה (האגודה, הזיהום, הנסיך) במקום את הנושא הכולל שמאחד את כולם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג איתור פרט.

הכלי: נאתר בפסקה את המשפט על הנסיך רנייה — 'together with Prince Rainier III of Monaco, he succeeded in preventing France from dumping nuclear waste in the Mediterranean Sea'. כלומר הנסיך סייע למנוע הטמנת פסולת גרעינית.

תשובה (4) מדויקת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ממייסדי אגודת קוסטו' — הטקסט אומר שקוסטו ייסד אותה, לא הנסיך;

(2) 'תרם כסף למחקריו' — לא נאמר;

(3) 'אחראי לחינוך לשימור במונקו' — לא מופיע.

המלכודת: לייחס לנסיך פעולות אחרות המוזכרות בפסקה (ייסוד האגודה) שאינן קשורות אליו.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג איתור פרט/פרפרזה.

הכלי: נחזור לפסקה הראשונה ונאתר את התועלות שהמדע הביא לאמנויות — 'improving the preservation, reproduction, and dissemination of works of art' (שיפור השימור, השִׁכפול וההפצה של יצירות אמנות). הפצה ושכפול פירושם הנגשת האמנות לקהל רחב יותר — בדיוק 'making works of art available to more people'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ניתוח טכניקות אמנותיות מסורתיות' — לא נזכר;

(2) 'מתן מידע על יצירה אמנותית' — אינו התועלת המתוארת;

(3) 'הגדרה מחדש של יצירתיות' — הטקסט דווקא אומר שהמדע אינו פוגם ביצירתיות, לא שהוא מגדיר אותה מחדש.

המלכודת: לפרש 'dissemination/reproduction' באופן שגוי במקום לזהות שהכוונה להנגשה והפצה רחבה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג משמעות מילת-קישור בהקשר.

הכלי: נבדוק מה מקשרת 'Nevertheless' (אף על פי כן). לפניה נכתב שהצרפתי דני פאפן המציא את סיר-הלחץ ב-1679 ותיאר זאת בספר שנחשב לטקסט המודרני הראשון על מדע ובישול — כלומר יש עדות לכך שהמדע יושם בבישול כבר בעבר. אחרי 'Nevertheless' נאמר שלמרות זאת מדענים עדיין ראו בבישול נושא קל-ערך עד סוף המאה ה-20. אם כן 'Nevertheless' שקולה ל'למרות שיש עדות שהמדע יושם בבישול בעבר'.

תשובה (4) מדויקת.

נעבור על המסיחים:

(1) עוסקת ב'הסברים מדעיים לטכניקות בישול' — לא הניגוד המקורי;

(2) 'למרות ההבדלים בין מדע לבישול' — אינו מה שהניגוד מתייחס אליו;

(3) פותחת ב'because' (סיבה) ולא בניגוד, ולכן שגויה מבחינה לוגית.

המלכודת: לבחור ניסוח שמזכיר מדע ובישול בלי לבדוק שהוא משמר את יחס הניגוד ואת התוכן ('עדות מהעבר').

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג הסקה מפרט בטקסט.

הכלי: נאתר מה עושה הטכנולוגיה הכרומטוגרפית לפי הפסקה השלישית — 'makes it possible to isolate the components of foods that give rise to tastes and aromas' (מאפשרת לבודד את מרכיבי המזון שאחראים לטעמים ולניחוחות). מכאן אפשר להסיק שמדען ישתמש בה כדי לאתר את החומרים שגורמים לדג טעם 'דגי' — כלומר טעם/ריח.

תשובה (3) מתאימה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לבדוק את מבנה החלבונים בביצים' — זה תחום הכימאים המבניים הבוחנים מולקולות, לא הכרומטוגרפיה;

(2) 'להסביר כיצד נוצרות מולקולות גדולות' — אינו תפקיד הכרומטוגרפיה בטקסט;

(4) 'להשוות תגובות כימיות בסוגי בישול' — לא נזכר.

המלכודת: לייחס לכרומטוגרפיה פעולה של תחום מדעי אחר שהוזכר בפסקה (חקר מבנה המולקולות).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג תפקיד פרט בטקסט (מדוע הוזכר).

הכלי: נבדוק באיזה הקשר מופיעים 'complex carbohydrates and proteins' — הטקסט אומר ש'structural chemists examine the behavior of large molecules, such as complex carbohydrates and proteins'. כלומר הם מובאים כדוגמה למולקולות גדולות שהמדע (הכימאים המבניים) חוקר. לכן הם 'מרכיבי מזון הניתנים לניתוח מדעי' —

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'מדענים יכולים להסביר כיצד הם משפיעים על הטעם והריח' — זה שייך למשפט על הכרומטוגרפיה, לא לאזכור זה;

(3) 'דוגמאות טובות לתכונות פיזיקליות וכימיות של מזון' — הם דוגמה למולקולות גדולות שנחקרות, לא ל'תכונות';

(4) 'המדע הביא אותם למודעות אמני הקולינריה' — לא נאמר.

המלכודת: לבחור מסיח שמזכיר טעם/ריח (1), שנכון לגבי הכרומטוגרפיה אך לא לגבי הסיבה לאזכור מולקולות אלו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג שלילה — עלינו למצוא את מה שאינו נמנה בין מטרות השפים.

הכלי: נשים לב היטב למילה 'not' שבשאלה, ונרשום את המטרות שהפסקה האחרונה מונה: 'sophisticated flavor profiles' (טעמים מעודנים = אוכל טעים), 'beautiful presentation' (הגשה יפה = מראה מושך) ו'originality' (מקוריות = המצאת מנות חדשות). שלוש אלה מכוסות במסיחים (1),(2),(3), ולכן הם כן מטרות. לעומת זאת 'replacing old culinary tricks with new ones' (החלפת טריקים ישנים בחדשים) אינה מטרה — הטקסט אומר שהמדע 'יכול להסביר' טריקים קולינריים ישנים, לא להחליפם. לכן

תשובה (4) היא זו שאינה מטרה. נעבור שוב על המסיחים:

(1) טעים — מטרה;

(2) מראה מושך — מטרה;

(3) מנות חדשות — מטרה;

(4) החלפת טריקים ישנים — לא מטרה, וזו התשובה הנכונה בשאלת שלילה.

המלכודת: להיחפז ולבחור מטרה אמיתית (1-3) תוך התעלמות מהמילה 'not', או לפרש 'להסביר טריקים ישנים' כאילו הכוונה 'להחליפם'.

נסמן את תשובה (4).