פתרון הבחינה הפסיכומטרית חורף 2023 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. זוהי אנלוגיה מסוג 'חפץ החוסם פעולה'.

הכלי: ננסח משפט-יחס מדויק ונחפש את הזוג המקיים אותו. נ

שים לב: העוגן מקבע את האונייה במקומה, וכדי להפליג יש להרימו — החפץ מונע את הפעולה, והסרתו מאפשרת אותה.

נעבור על המסיחים:

(1) תריס משמש כדי להחשיך — התריס גורם לפעולה ולא מונע אותה;

(2) קשר — כדי להתיר פועלים על הקשר עצמו, והפעולה מכוונת אל החפץ, בעוד ההפלגה אינה מכוונת אל העוגן אלא רק מתאפשרת בהסרתו;

(3) מפתח משמש כדי לנעול — המפתח הוא הכלי המבצע, היפוך היחס;

(4) פקק חוסם את המזיגה, וכדי למזוג יש להסירו — בדיוק כמו העוגן וההפלגה.

המלכודת: היחס מפתח:נעילה מפתה, אך שם החפץ מבצע את הפעולה ואינו חוסם אותה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זוהי אנלוגיה מסוג 'כלי : התכונה שהוא משרה על חפץ'.

הכלי: נבדוק אם הכלי משנה את מצב החפץ ומעניק לו את התכונה. נ

שים לב: המגהץ מסיר קמטים ומעניק לבגד את התכונה 'חלק'.

נעבור על המסיחים:

(1) סרגל משמש לשרטוט קו ישר או למדידה, אך אינו הופך חפץ קיים לישר;

(2) כרית עצמה רכה, אך אינה הופכת דבר לרך;

(3) סולם מסייע להגיע לגובה, אך אינו הופך דבר לגבוה;

(4) מגבת מסירה מים ומעניקה לחפץ את התכונה 'יבש' — בדיוק כמגהץ המעניק 'חלק'.

המלכודת: סרגל:ישר מפתה בשל הזיהוי עם 'ישר', אך הסרגל אינו משנה את מצב החפץ.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זוהי אנלוגיה מסוג 'רגש/עמדה : קריאת-לשון המביעה אותה'.

הכלי: נבדוק אם המסיח אכן מביע את הרגש/העמדה שלצידו. נ

שים לב: הקריאה "אוי ואבוי!" היא ביטוי לצער.

נעבור על המסיחים:

(1) "חזיז ורעם!" מביע כעס ותסכול, לא ציפייה;

(2) "בסדר" מביע הסכמה — בדיוק כמו "אוי ואבוי!" המביע צער;

(3) "הס!" הוא ציווי הדורש שתיקה, ולא הבעה של שתיקה כעמדה;

(4) "בהן צדק" הוא שבועה הקשורה לאמת, אך אינו הבעה רגשית של 'אמינות'.

המלכודת: "הס!" קשור לשתיקה, אך הוא דורש אותה ואינו מביע רגש.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זוהי אנלוגיה מסוג 'פעולת-הכנה : התהליך שתכליתו'.

הכלי: נבדוק אם המילה הראשונה היא שלב מכין בתהליך שהמילה השנייה היא תכליתו. נ

שים לב: סיתות האבן הוא שלב הכנה של חומר-הגלם בתהליך שתכליתו בנייה.

נעבור על המסיחים:

(1) לישת הבצק היא שלב הכנה בתהליך שתכליתו אפייה — מקביל בדיוק;

(2) לבצר הוא מעשה הגנה, וכיבוש הוא התקפה — ניגוד, לא הכנה;

(3) לחטוב ולכרות שתיהן חיתוך עץ, קרובות במשמעות ולא יחס הכנה–תוצר;

(4) פיהוק הוא סימן לעייפות, לא שלב-הכנה מכוון בתהליך.

המלכודת: לחטוב:כריתה מפתה בשל הקשר לעץ, אך אין ביניהן יחס של הכנה מול תהליך.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זוהי אנלוגיה מסוג 'צליל אופייני : מקורו'.

הכלי: נחפש זוג שבו הדבר הראשון הוא הקול שמפיק הדבר השני. נ

שים לב: 'דוכי' הוא ההמיה/הקול שמשמיעים הגלים.

נעבור על המסיחים:

(1) אמרה היא שולי הבגד — יחס חלק–שלם, לא צליל;

(2) תקתוק הוא הצליל האופייני שמשמיע השעון — בדיוק כמו דוכי הגלים;

(3) הד נשמע במערה, אך המערה מחזירה קול חיצוני ואינה מקורו;

(4) קור נלווה לשלג אך אינו צליל.

המלכודת: הד:מערה מפתה כי שניהם קוליים, אך המערה אינה יוצרת את הקול.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זוהי אנלוגיה שהיא במהותה יחס-משמעות ולא יחס-שורש.

הכלי: ההוראה מדגישה שיש למצוא את היחס בין המשמעויות; כשהזוג הנתון חולק שורש, המלכודת היא לבחור זוג ש'מחקה' את הצורה. נ

שים לב: 'התנצחות' הוא שם האירוע ההדדי, ו'התנצח' הוא הפועל הפעיל שמבטא את ההשתתפות בו — שני צדדים מתנצחים זה עם זה. נחפש זוג של שם-אירוע הדדי : פועל פעיל של אותה פעולה:

(1) 'פגישה' היא האירוע ההדדי ו'נועד' הוא הפועל הפעיל (להתכנס/להיפגש עם) — אותו יחס בדיוק;

(2) 'התלקחות : התלקח' חולק שורש ובניין עם הזוג הנתון — זו מלכדת-הצורה: היחס הנדרש הוא של משמעות, ו'התלקח' אף מתאר התלקחות ספונטנית של חומר ולא פעולה הדדית בין צדדים;

(3) 'הובס' הוא פועל סביל (מישהו הובס), ואילו 'התנצח' פעיל;

(4) 'פייס' הוא ריצוי חד-צדדי של מישהו, בעוד 'התפייסות' הדדית — היחס נשבר.

המלכודת: לבחור את (2) בשל זהות הצורה, במקום להקשיב ליחס-המשמעות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת 'תופעה דומה', ועלינו לזהות את מנגנון הסיבתיות המדויק.

הכלי: ננסח את המנגנון בקטע — האמונה בסכנה מולידה זהירות מוגברת, וזו מסכלת את הסכנה כך שהתוצאה הפוכה מהצפוי (בטוח יותר).

נעבור על המסיחים:

(1) הבדל בין חובבים למקצוענים הוא עניין של מיומנות, לא חשש שמוליד זהירות;

(2) החשש להיכשל מוליד השקעה מוגברת בלימוד, וזו מובילה להצלחה — בדיוק כמנגנון בקטע;

(3) החשש מכלבים מוליד זהירות, אך התוצאה גרועה יותר (תוקפנות) — נבואה שמגשימה את עצמה, היפוך התופעה;

(4) פריסת שוטרים היא הקצאת משאבים, לא חשש→זהירות→בטיחות.

המלכודת:

(3) דומה שטחית (חשש→זהירות), אך שם התוצאה מחמירה, ובקטע החשש דווקא מיטיב.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת 'לאיזו שאלה אין מענה בפסקה' — שימו לב לשלילה.

הכלי: נבדוק לכל שאלה אם הפסקה מספקת לה תשובה מפורשת.

(2) מה מעורר את החשד — הפסקה אומרת: טלטול או הזזה של הביצה; יש מענה.

(3) כיצד הבקיעה המוקדמת מצילה — החומט בוקע ונמלט למסתור; יש מענה.

(4) מה הפעולה הראשונה — מנוסה למקום מסתור; יש מענה.

(1) איזו תכונה מאפשרת לחומט לחוש בתנודות — הפסקה מספרת שהוא חש בטלטול, אך אינה מסבירה מהי היכולת או החוש המאפשר זאת; אין מענה.

המלכודת: מכיוון שהפסקה מזכירה 'תנודות', מתפתים לחשוב שהיא גם מסבירה את החוש שמאחוריהן.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זוהי בעיית כללים לוגית.

הכלי: נבדוק כל אפשרות מול שני התנאים — (א) אין שני ספרים באותה שפה; (ב) אחד הספרים בשפת האם ואינו ספר עיון. די בהפרת תנאי אחד כדי לפסול.

(1) עברית: צרפתית, עברית, צרפתית — שני ספרים בצרפתית, מפר את (א);

(2) אנגלית: אף ספר אינו באנגלית, ולכן אין ספר בשפת האם — מפר את (ב);

(3) יפנית: הספר היחיד ביפנית הוא ספר עיון, ולכן אין ספר בשפת האם שאינו עיון — מפר את (ב);

(4) צרפתית: השפות יפנית, צרפתית, אנגלית שונות זו מזו (תנאי א מתקיים), והספר הצרפתי הוא פרוזה — בשפת האם ואינו עיון (תנאי ב מתקיים). עומדת בכל הכללים.

המלכודת: להתמקד בשפות ולשכוח את דרישת 'אינו ספר עיון'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפטים, ומבחן ההיגיון הוא הקוהרנטיות של הטיעון.

הכלי: נשלב כל אפשרות ונבדוק שכיוון מילות-הקישור עולה בקנה אחד עם התוכן. השלמה (2): 'יש להפעיל לחץ על עובד כדי שישנה את החלטתו... זאת משום שארגון שאינו שם לעצמו כיעד לצמצם את תחלופת העובדים נידון לכישלון' — לוגי: לוחצים כדי שיישאר (ישנה את החלטת הפרישה), משום שארגון שאינו מצמצם תחלופה נכשל. נפסול:

(1) 'יממש את החלטתו' (יפרוש) יחד עם 'אינו עושה כל שביכולתו להימנע מתחלופה' — סתירה, שכן לחץ לממש פרישה מגדיל תחלופה;

(3) 'אין... אף על פי ש...' — 'אף על פי' לא מתאים, שכן אם ארגון שאינו מאפשר חופש בחירה נכשל, זו סיבה (מכיוון) ולא ויתור;

(4) 'יממש את... אף על פי ש...' — מבולבל וסותר.

המלכודת: היצמדות למילת סיבה/ויתור שאינה מתאימה לכיוון הטיעון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפטים ארוכה, ועלינו לשמור על עקביות לאורך חילופי הדוברים.

הכלי: נעקוב אחר קול המשוררת מול קול המראיין. השלמה (3): 'המשוררת אמרה שהיא שמחה על כך מכיוון שכך יכול להכיר אותם קהל רחב. אף על פי כן, אני (המראיין) תוהה אם הקהל אכן מכיר את שירתה, שכן מי שמזמזמים אינם נותנים את דעתם כלל למשמעות המילים, וגם אם עושים זאת הם שבויים בפרשנות המלחין' — קוהרנטי: המשוררת שמחה מהחשיפה, אך המראיין מטיל ספק. נפסול:

(1) 'כמוה גם אני חושבת שהקהל מכיר... שכן אינם מייחסים חשיבות' — סתירה, חוסר תשומת-לב אינו תומך בהיכרות;

(2) 'ספק אם מכירים... שכן לא רק נותנים דעתם אלא גם נהנים' — סתירה, זה תומך בהיכרות ולא בספק;

(4) 'לא ניתן לומר שמכירים... שכן אומנם מייחסים חשיבות' — סתירה פנימית.

המלכודת: החמצת המעבר מקול המשוררת (שמחה) לקול המראיין (ספק) שב'אף על פי כן'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפטים בהקשר משפטי.

הכלי: נבדוק את עילת הפעולה ואת עקביות הטיעון. השלמה (4): 'אין צורך להחליט אם לנוכח ההפרה של תנאי מהותי מצד רחמים אלירז רשאי לבטל את החוזה. החלטה כזו מיותרת, משום שאלירז אינו מעוניין כלל בביטול החוזה' — קוהרנטי: מאחר שאלירז אינו רוצה לבטל, אין צורך להכריע אם מותר לו. נפסול:

(1) 'יש צורך... לנוכח העמידה בתנאי... מתכוון לקיים' — אם רחמים עמד בתנאי מדוע יבטל אלירז, ואם אלירז מתכוון לקיים ההחלטה מיותרת;

(2) 'יש צורך... אינו רוצה לבטל' — אם אינו רוצה לבטל, ההחלטה אינה חיונית;

(3) 'אין צורך... שוקל לבטל' — אם הוא שוקל לבטל, כן נדרש להכריע.

המלכודת: הפרת תנאי היא עילת ביטול, ולכן 'לנוכח ההפרה' מתאים, ולא 'חרף'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת 'הסבר חלופי' המבחינה בין מתאם לסיבתיות.

הכלי: המורה הסיק שההשתתפות היא שסייעה; חלופה טובה תסביר את פער-הציונים בלי לייחס אותו לשיעורים.

נבדוק:

(1) השיעורים התבססו על חומר הכיתה — אינו מסביר חלופית את פער הציונים;

(2) הנעדרים חשבו ששולטים בחומר — אינו מסביר מדוע דווקא המשתתפים הצליחו יותר;

(3) המשתתפים היו שקדנים ובעלי מוטיבציה יותר מחבריהם — הסבר חלופי מובהק: הבחירה להשתתף נובעת מתכונה שגם מסבירה את ההצלחה, כך שהם היו מצליחים גם בלי השיעורים (הטיית בחירה עצמית);

(4) מורה אחר לימד בשיעורי החזרה — אינו רלוונטי לפער הציונים.

המלכודת: לבחור הסבר שמחזק את מסקנת המורה, במקום חלופה שמסבירה את המתאם אחרת.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת 'מה עולה מהדברים', ועלינו לשמור על כיוון שרשרת הסיבות.

הכלי: נשחזר את השרשרת — חלבונים שצורתם אינה תקינה אינם מפורקים, מצטברים כעמילואידים, ואלו מולידים עודף רדיקלים חופשיים הגורם למחלה; בקרויצפלד-יעקב המקור הוא חלבוני PrP פגומים.

נבדוק:

(1) ברקמת המוח של החולים יש עמילואידים המורכבים מחלבוני PrP פגומים — נובע ישירות, שכן חלבוני ה-PrP הפגומים הם המצטברים לעמילואידים;

(2) המחלה מונעת פירוק חלבונים — היפוך סיבתיות, הפגם הוא שגורם למחלה ולא להפך;

(3) הרדיקלים משבשים את צורת ה-PrP — היפוך, הצורה הפגומה היא שמולידה את הרדיקלים;

(4) רדיקלים מפרקים משקעי חלבון — הרדיקלים נוצרים מן המשקעים, אינם מפרקים אותם.

המלכודת: היפוך כיוון הסיבתיות בשרשרת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת 'איזו טענה סותרת' — שימו לב.

הכלי: נפרוש את המשתמע. 2020 היא הפעם הראשונה מאז 2016 שבה היו יותר מאישה אחת; מכאן ש-2016 עצמה הייתה שנה עם יותר מאחת, ובשנים 2017–2019 לא (אפס או אחת).

נבדוק:

(1) 2015 בלי אף ספורטאית — הרשימה החלה ב-2012 ואין אילוץ על 2015; לא סותר;

(2) 2016 מנתה אחת בלבד — סותר! שכן 2016 הוא העוגן שבו היו יותר מאחת;

(3) 2017 אחת בלבד — עולה בקנה אחד (לא יותר מאחת);

(4) 2018 אפס — עולה בקנה אחד (לא יותר מאחת).

המלכודת: פספוס המשמעות של 'הפעם הראשונה מאז 2016' — היא מחייבת שב-2016 היו יותר מאישה אחת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת 'איזו טענה אינה עולה בקנה אחד' — שימו לב.

הכלי: נשווה כל טענה לרשימת שש הפונקציות.

נבדוק:

(1) השימוש בחרוזים אינו ממלא פונקציה אלא רק גורם הנאה — סותר את יאקובסון, שכן 'גרימת הנאה מהצורה הלשונית' היא כשלעצמה אחת הפונקציות;

(2) מרכיבים ששומרים על נימוסים ומוסכמות — פונקציה מפורשת ברשימה; תואם;

(3) התקשורת אינה חייבת להעביר מידע חדש ולעיתים מטרתה ביטוי רגשות — תואם, אלו שתי פונקציות נפרדות;

(4) שימוש בלשון להשפעה על התנהגות הנמען — פונקציית ההשפעה; תואם.

המלכודת:

(1) נשמע סביר, אך הוא שולל 'פונקציה' דווקא ממה שיאקובסון מנה כפונקציה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת 'מה אינו עולה מן הציטוט' — שימו לב.

הכלי: נבדוק לכל טענה אם היא נובעת מן הכתוב.

(1) המבנים ליד הר הבית לא נבנו בימי עבד אל-מלכ — נבנו בידי בניו לאחר שירשו ממנו את השלטון; עולה.

(2) החשמונאים בנו ביריחו לפני האומיים — האומיים בנו שם 'בעקבות החשמונאים'; עולה.

(3) לא נותרו שרידים ארכאולוגיים רבים מימי האומיים — הציטוט אומר שהחפירות חשפו 'תגליות רבות' ושהמידע מגיע בעיקר מממצאים ארכאולוגיים; אינו עולה ואף נסתר.

(4) השרידים ליד הר הבית הם מבני ממשל — 'קריית שלטון גדולה'; עולה.

המלכודת: בלבול בין מיעוט התיעוד הכתוב (שאכן דל) לבין הממצאים הארכאולוגיים (שהם רבים).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת הבנת הנקרא הבודקת חיזוק לטענת מוסקוביץ'.

הכלי: נזכיר את הטענה — אין מתכון אוניברסלי מושלם, ומה שמוצא חן בעיני קבוצה אחת מוצא חן פחות בעיני אחרת; חיזוק דורש העדפות מנוגדות מטעמי טעם.

נבדוק:

(1) מיכל נמנעת מעגבניות שרי בשל מחירן — סיבת מחיר ולא טעם, ולכן אינו מחזק;

(2) רועי אוהב גזר בסלט, ומיכל טוענת שמתיקותו פוגמת בטעם החמצמץ שהיא אוהבת — אותו מרכיב נעים לאחד ומפריע לאחרת, בדיוק כטענת מוסקוביץ';

(3) שניהם מסכימים בנוגע לשמיר/כוסברה — הסכמה, לא העדפות מנוגדות;

(4) מיכל השתכנעה שהאגוזים הכרחיים לכל סלט — התכנסות להעדפה אוניברסלית, הסותרת את מוסקוביץ'.

המלכודת:

(4) מציג שינוי-דעה, אך מוביל להסכמה אוניברסלית — ההיפך מהנדרש.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת הבנת הנקרא — מה עולה מן הפסקה השנייה.

הכלי: נשחזר את רצף האירועים בפסקה — טענת משרד החקלאות הובילה לפילוג היצרנים, והאגף שהגדיל את כמות החומץ יצר את הרוטב הסמיך שהוא הקטשופ המוכר כיום, בעוד קטשופ הבנזואט נעלם.

נבדוק:

(1) הטענה נמצאה נכונה — לא נאמר שהוכחה;

(2) הטענה הביאה לפיתוח הקטשופ המוכר לנו כיום — נובע, שכן הפילוג והמעבר להגדלת החומץ הם שהולידו את הקטשופ של היום;

(3) הובילה לאיסור על בנזואט — לא הוזכר איסור או חוק; ההיעלמות הייתה תחרותית-שוקית;

(4) הועלתה בטרם הומצא הקטשופ — הקטשופ כבר היה קיים, והבנזואט שימש בו כחומר משמר.

המלכודת: להסיק 'איסור' רשמי במקום היעלמות מן השוק.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זוהי שאלת השלמה על-פי הקטע.

הכלי: הסברה שרווחה עד 1986 היא שלכל מאכל מתכון מושלם אחד שכולם אוהבים, והקטשופ הוא היוצא-מן-הכלל המחזק דווקא סברה זו. נתאים עובדה לטענה שהיא תומכת בה:

(4) 'הקטשופ שהופיע בתחילת המאה ה-20 בעל מעמד בלתי מעורער גם כיום' — מעמד אחיד ובלעדי מחזק את הרעיון שקיים מתכון אוניברסלי אהוב, כלומר את הסברה שרווחה עד 1986; מתאים. נפסול:

(1) 'נחשד כמסוכן / הסברה עד 1986' — אין קשר בין חשד לסכנה לבין מתכון אוניברסלי;

(2) 'נמכר כמעט ללא מתחרים / טענת מוסקוביץ'' — בלעדיות מחלישה את מוסקוביץ' ולא מחזקת;

(3) 'הבזיליקום כמעט אינו נמכר / טענת מוסקוביץ'' — כישלון הגיוון מלמד על העדפה אחידה, הסותרת את מוסקוביץ'.

המלכודת: לשייך את בלעדיות הקטשופ לטענת מוסקוביץ', בעוד היא דווקא סותרת אותה ותומכת בסברה הישנה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת הבנת הנקרא המבקשת מאפיין המבחין בין שני סוגי הקטשופ — שימו לב לניסוח 'אינו מאפיין הן... והן'.

הכלי: נשווה את פרופיל הטעמים. קטשופ הבנזואט (הישן): מריר ומלוח, עגבניות בוסר, מעט חומץ; הקטשופ של היום: הוכפל בו הסוכר, הוגדל החומץ, ובזכות עגבניות בשלות ניתן לו טעם אומאמי.

נבדוק:

(1) מלוח — קיים בשניהם ('מלכתחילה מריר ומלוח');

(2) שימוש בסוכר — היה גם בישן, שכן כמות הסוכר 'הוכפלה' ומכאן שכבר הייתה;

(3) טעם אומאמי — רק בקטשופ של היום, שכן הוא נובע מעגבניות בשלות, ואילו הישן השתמש בבוסר; מאפיין רק אחד מהם;

(4) שימוש בחומץ — בשניהם (מעט בישן, יותר בחדש).

המלכודת: הסוכר 'הוכפל' ולכן היה קיים קודם ואינו מבחין; ההבדל האמיתי הוא האומאמי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זוהי שאלת הבנת הנקרא — מה משתמע מן הפסקה האחרונה.

הכלי: נשען על הגדרת הנאופוביה בפסקה — רתיעה מטעמים וממאכלים לא מוכרים, נטייה שמנעה בעבר אכילת מזון חדש שעשוי להיות מסוכן.

נבדוק:

(4) נאופוביה גורמת לילדים להימנע גם ממזונות שאינם מסוכנים — הנאופוביה היא רתיעה מכל מה שלא-מוכר, ולכן היא חלה גם על מזון לא-מסוכן (ומכאן הצורך להיעזר בקטשופ); משתמע. נפסול:

(1) ההורים אינם מקפידים על מניעת מזון מסוכן — לא נאמר;

(2) ההורים מתחילים להעשיר את התפריט רק בגיל הגן — לא נאמר;

(3) כיום נקרים פחות מזונות לא-מוכרים — ההיפך, שכן ההורים מעשירים את התפריט.

המלכודת: לצמצם את הנאופוביה ל'מזון מסוכן' בלבד, בעוד היא רתיעה מכל מזון לא-מוכר.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת סיכום הקטע.

הכלי: נמנה את טענות-היסוד — (א) העדפות מזון בדרך כלל אינן אוניברסליות (מוסקוביץ'); (ב) הקטשופ יוצא-דופן, בעל העדפה אוניברסלית; (ג) הסבר ראשון: שילוב כל הטעמים הבסיסיים; (ד) הסבר שני: נאופוביה של ילדים.

נבדוק:

(2) מכסה את כל ארבעת הרכיבים במדויק. נפסול:

(1) פותח ב'ההעדפות אוניברסליות' — היפוך טענת-היסוד;

(3) 'בעבר אהבו שני סוגי קטשופ וכיום אחד' — עיוות, הפילוג ההיסטורי לא היה העדפה אוניברסלית לשניים;

(4) 'מסקנת הניסוי אינה מדויקת' — הקטע אינו פוסל את מוסקוביץ', רק מציג יוצא-דופן.

המלכודת:

(1) הופך את היחס בין הכלל (אין אוניברסליות) ליוצא-הדופן (הקטשופ).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת אנלוגיה שבה עלינו לזהות את היחס בין 'פרי הדר' ל'פרי'.

הכלי: ננסח משפט־יחס מדויק ונחפש את הזוג שמתאים לו באותו הסדר. נ

שים לב: 'פרי הדר' הוא סוג מסוים של 'פרי' – כלומר האיבר הראשון הוא תת־קבוצה של האיבר השני.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'סגן שר : שר' – סגן שר אינו סוג של שר אלא כפוף לו בדרגה, נפסל;

(2) 'בית מלאכה : בית חרושת' – שני מקומות ייצור שונים זה מזה, אף אחד אינו סוג של השני, נפסל;

(3) 'כלי נשיפה : כלי נגינה' – כלי נשיפה הוא סוג מסוים של כלי נגינה, בדיוק כמו פרי הדר שהוא סוג של פרי, מתאים;

(4) 'שעון יד : שעון קיר' – שני סוגים מקבילים של שעון, אך אחד אינו סוג של השני, נפסל.

המלכודת: להתפתות ליחס 'כפיפות בדרגה' (כמו סגן:שר) במקום יחס 'סוג בתוך קבוצה'.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה: היחס בין 'מפוספס' ל'פס'.

הכלי: נגדיר את היחס בעזרת מבנה גזירה מדויק. 'מפוספס' הוא תואר שמשמעו 'מכוסה בפסים' – תואר המתאר גוף שיש עליו ריבוי של אותה יחידה (פס). נחפש תואר שנגזר באותו אופן מן היחידה שלו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מנומש : נמש' – 'מנומש' הוא מי שמכוסה בנמשים, בדיוק כמו 'מפוספס' שמכוסה בפסים, מתאים;

(2) 'מרוהט : רהיט' – 'מרוהט' הוא מקום שיש בו רהיטים, אך היחס הוא 'מצויד ב-' ו'רהיט' הוא פריט שלם ולא סימן החוזר על הגוף, פחות מדויק, נפסל;

(3) 'שרירי : שריר' – 'שרירי' מציין מי ששריריו מפותחים (איכות), לא 'מכוסה בשרירים', נפסל;

(4) 'מנומר : נמר' – 'מנומר' משמעו מנוקד/מוכתם, אך 'נמר' היא החיה ולא הכתם החוזר, והיחס נשבר, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4), שבו 'נמר' נראה כמקור התואר אך הוא בעל חיים ולא היחידה החוזרת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה: היחס בין 'להעמיס' ל'קָרַס'.

הכלי: נבנה משפט־יחס סיבתי. 'להעמיס' היא פעולה של הפעלת עומס על עצם, ו'קָרַס' הוא ההתמוטטות של אותו עצם כתוצאה מעומס רב מדי – פעולה המופעלת בעוצמה מופרזת גורמת לעצם להישבר.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להשחיז : קָהָה' – השחזה אמורה לחדד, ו'קהה' הוא ההפך (איבד חדות), יחס של פעולה ותוצאה הפוכה לה, נפסל;

(2) 'לרדוף : תפס' – רדיפה עשויה להסתיים בתפיסה, אך תפיסה היא הצלחה/מטרה ולא כשל של העצם עקב הגזמה, נפסל;

(3) 'להאביס : אכל' – האבסה גורמת לאכילה, אך 'אכל' היא הפעולה הרגילה הצפויה, לא נקודת שבירה או כשל, נפסל;

(4) 'למתוח : פָּקַע' – מתיחה מופרזת גורמת לעצם 'לפקוע' (להיקרע), בדיוק כמו העמסה מופרזת שגורמת לקריסה, מתאים.

המלכודת: לבחור מסיח שיש בו קשר סיבה־תוצאה כלשהו (לרדוף:תפס) בלי לשים לב שהתוצאה בגזע היא כשל מבני עקב עודף.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה: היחס בין 'ניצים' ל'קטטה'.

הכלי: נזהה את תפקיד האיבר הראשון ביחס לאירוע שבאיבר השני. 'ניצים' הם האנשים הנִצים (הרבים זה עם זה), ופעולתם היא־היא המהווה את ה'קטטה' – המשתתפים שפעילותם מגדירה את האירוע.

נעבור על המסיחים:

(1) 'עדים : משפט' – עדים נוכחים במשפט אך אינם המשתתפים שמעצם פעילותם מתקיים המשפט, נפסל;

(2) 'מתמודדים : תחרות' – המתמודדים הם המשתתפים שעצם התמודדותם מהווה את התחרות, בדיוק כמו הניצים המהווים את הקטטה, מתאים;

(3) 'נשואים : חתונה' – 'נשואים' הם מי שכבר נישאו, מצב שנוצר אחרי החתונה, לא המשתתפים שמעצם פעולתם מתקיימת החתונה, נפסל;

(4) 'תלמידים : שיעור' – תלמידים נמצאים בשיעור אך הוא מתנהל בידי המורה, ופעילותם אינה המגדירה את האירוע, נפסל.

המלכודת: מסיחים שבהם האנשים רק נוכחים באירוע (עדים, תלמידים) במקום להיות אלה שמעצם פעולתם קם האירוע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה: היחס בין 'חזון נפרץ' ל'נדיר'.

הכלי: נחלץ את ציר המשמעות המשותף. 'נפרץ' משמעו מצוי ושכיח מאוד, ו'נדיר' משמעו מועט ובלתי־מצוי – שני קצוות מנוגדים על ציר השכיחות: 'מלא/רב' מול 'חסר/מועט'. נחפש זוג הפכים על ציר של ריבוי מול היעדר, ובאותה קטגוריה דקדוקית (תואר מול תואר).

נעבור על המסיחים:

(1) 'מוכלל : כלול' – מילים קרובות במשמען, אין ניגוד, נפסל;

(2) 'מרובב : נקי' – 'מרובב' מלא כתמים ו'נקי' נטול כתמים, ניגוד מדויק של 'מלא ב-' מול 'חף מ-', כמו שכיח מול נדיר, מתאים;

(3) 'מיושן : ישן' – מילים קרובות במשמען (שתיהן עניינן יושן), לא ניגוד, נפסל;

(4) 'מושלם : דופי' – יש ניגוד־מה, אך 'דופי' הוא שם עצם (פגם) ולא תואר ניגודי, והצמד אינו זוג הפכים ישיר על ציר אחיד, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4), שנראה כניגוד אך מערבב תואר עם שם־עצם ואינו הפכים ישירים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה: היחס בין 'עצלן' ל'עָמָל'.

הכלי: נאפיין את טיפוס האדם ביחס לדבר שבאיבר השני. 'עצלן' הוא אדם שמטבעו נמנע מן ה'עָמָל' (העבודה והמאמץ) – טיפוס המתאפיין בהתרחקות מרצון מן הדבר שבאיבר השני.

נעבור על המסיחים:

(1) 'זהיר : סכנה' – 'זהיר' הוא מי שמטבעו נמנע ומתרחק מן ה'סכנה', בדיוק כמו העצלן הנמנע מן העמל, מתאים;

(2) 'חולני : בריאות' – 'חולני' הוא מי שחסר בריאות, אך זהו חיסרון שאינו מרצון, ואין כאן 'הימנעות' מן הבריאות, נפסל;

(3) 'שתלטן : ציות' – 'שתלטן' דורש ציות מאחרים או אינו מציית, ואין כאן היחס 'נמנע מ-' באותו אופן, נפסל;

(4) 'שכחן : תזכורת' – 'שכחן' זקוק לתזכורת, יחס של 'נזקק ל-' ולא 'נמנע מ-', נפסל.

המלכודת:

מסיח (2), שבו יש היעדר תכונה חיובית (בריאות) אך לא הימנעות מרצון כמו אצל העצלן והזהיר.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זוהי שאלת הסבר: עלינו למצוא את הנתון שמסביר מדוע השקיה במי מלח יעילה נגד תולעי העץ.

הכלי: נחפש נתון שמצביע על מנגנון שבו המלח פוגע בתולעים או בסביבת מחייתן.

נבחן את המסיחים:

(1) תגובה כימית בין המלח לחומרי ההדברה שאינה פוגעת ביעילותם – אינה מסבירה מדוע המלח לבדו יעיל, ואינה עוסקת בפגיעה בתולעים, נפסל;

(2) המלח פוגע בחרקים הניזונים מתולעי העץ – נתון שדווקא מיטיב עם התולעים (פחות טורפים), ולכן לא זו בלבד שאינו מסביר את היעילות אלא סותר אותה, נפסל;

(3) המלח גורם לעץ לספוח מן האדמה מינרלים שבסביבתם התולעים אינן יכולות לחיות – מנגנון ישיר המסביר כיצד ההשקיה מחסלת את הנגע, מתאים;

(4) עלות מי המלח נמוכה – עוסק בכדאיות כלכלית ולא ביעילות נגד התולעים, נפסל.

המלכודת:

מסיח (2), שנשמע קשור לתולעים אך פועל בכיוון ההפוך – פגיעה בטורפי התולעים היא לטובתן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת יישום עם שלילה: עלינו לאתר את הטעות שאינה מדגימה אף אחת משלוש הפרעות הקריאה.

הכלי: נבדוק כל מסיח מול שלוש ההפרעות – זיהוי שגוי של אות, החלפת שתי אותיות צמודות באותה מילה, והחלפת אותיות בין מילים סמוכות.

נעבור על המסיחים:

(1) 'מוצף במים' כ'מצוף במים' – האותיות ו' וצ' באותה מילה החליפו מקום (מוצף↔מצוף), החלפת אותיות צמודות במילה, מדגימה הפרעה;

(2) 'שוד אלים' כ'שור אלים' – האות ד' זוהתה בטעות כ-ר' (אותיות דומות), זיהוי שגוי של אות, מדגימה הפרעה;

(3) 'משלט מרוחק' כ'משל מרוח' – בכל מילה פשוט הושמטה האות האחרונה (ט' ו-ק'); השמטת אותיות אינה אף אחת משלוש ההפרעות (אין זיהוי שגוי, אין החלפה בתוך מילה ואין החלפה בין מילים), ולכן זו הטעות שאינה מדגימה הפרעה, מתאים;

(4) 'נמש גדול' כ'נמל גדוש' – האות האחרונה של המילה הראשונה (ש') והאחרונה של השנייה (ל') הוחלפו ביניהן, החלפת אותיות בין מילים סמוכות, מדגימה הפרעה.

המלכודת: השלילה ('אינה מדגימה') – יש לפסול דווקא את שלוש הטעויות שכן מתאימות ולבחור את היוצאת דופן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת החלשה: עלינו למצוא נתון שמחליש את מסקנת החוקרת שהליכי הקבלה מפלים את בני שבט אלפא.

הכלי: המסקנה נשענת על כך שמעט תלמידים הם בני אלפא; נחפש נתון שמראה שאין כאן אפליה.

נבחן את המסיחים:

(1) שיעור בני אלפא באוכלוסייה גבוה משיעורם באקדמיה – זה דווקא מחזק את טענת האפליה (הם מיוצגים בחסר), נפסל;

(2) בבית ספר גבוה אחר לאומנות רובם בני אלפא – נתון על מוסד אחר, אינו רלוונטי להליכי הקבלה של האקדמיה, נפסל;

(3) שיעור בני אלפא בקרב הלומדים באקדמיה גבוה משיעורם באוכלוסייה – אם הם דווקא מיוצגים ביתר ביחס לחלקם באוכלוסייה, אין בסיס לטענת האפליה, וזה מחליש את המסקנה, מתאים;

(4) רוב חברי ועדת הקבלה הם בני שבט ביתא – עשוי אף לתמוך בחשד לאפליה, אינו מחליש, נפסל.

המלכודת: לבלבל בין 'מעט תלמידים במספר מוחלט' לבין 'שיעור נמוך יחסית לאוכלוסייה' – ייתכן שאלפא הם מיעוט קטן ובכל זאת מיוצגים ביתר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת המחשה: עלינו לזהות איזו טענה רפואית מומחשת במשל שעטת הפרסות.

הכלי: נפרש את המשל – כששומעים שעטת פרסות עדיף להניח את ההסבר השכיח (סוסים) על פני הנדיר (זברות); כלומר יש להעדיף את המצוי על פני החריג. נחפש טענה בעלת אותו היגיון.

נבחן את המסיחים:

(1) לפני בדיקת מחלה נדירה יש לשלול תחילה מחלה נפוצה – בדיוק אותו רעיון: המצוי (סוסים/מחלה נפוצה) קודם לחריג (זברות/מחלה נדירה), מתאים;

(2) התמקדות בתסמינים בולטים עלולה להטעות – עוסק בסכנת ההתמקדות בבולט, לא בהעדפת השכיח על הנדיר, נפסל;

(3) תסמין אחד יכול להצביע על כמה מחלות ולכן צריך צירוף תסמינים – עניינו ריבוי אבחנות, לא שכיחות מול נדירות, נפסל;

(4) אין להניח שתסמינים קלים מעידים על מחלה קלה – עוסק בעוצמת התסמין מול חומרת המחלה, לא בשכיחות, נפסל.

המלכודת: מסיחים שנשמעים 'רפואיים ונבונים' אך אינם מבטאים את עקרון 'העדף את המצוי על החריג' שבמשל.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת פסקה מרובת חלקים: עלינו לבחור את חמשת המקטעים שיוצרים טקסט עקבי ומנומק.

הכלי: נבדוק את קו ההיגיון בין הפתיחה (החוקרת 'לא' עשתה משהו) לבין הסיפה (יחסו של השופט למהימנות העדות).

נבדוק את המסיחים:

(1) 'שאלות מנחות... החוקרת לא התכוונה להטות משפט, אולם הדרך שבה הוצגו השאלות גרמה לנחקר... להשיב את מה שזו ביקשה לשמוע, לפיכך אני נאלץ להטיל ספק במהימנות עדותו' – רצף עקבי: אין כוונת זדון, אך התוצאה בפועל פוגמת באמינות, ולכן מוטל ספק, מתאים;

(2) מסתיים ב'מוצא שאין סיבה לפקפק' אף שהאמצע קובע שהשאלות גרמו לנחקר להשיב בחוסר כנות – סתירה פנימית, נפסל;

(3) 'החוקרת לא ניסתה בכוונת מכוון... אלא ש... עלולה לגרום לנחקר לחשוש מאמירת האמת' ואז 'נאלץ לקבוע שאין דופי' – סתירה: אם היה חשש מאמירת אמת, יש דופי, נפסל;

(4) 'לא סטתה כהוא זה מן ההליך התקין' אך בסוף 'חושש שהחוקרת ניצלה את חרדתו... כדי לפגוע' – סתירה בין 'הליך תקין' ל'ניצול לפגיעה', נפסל.

המלכודת: מסיחים שכל מקטע בהם סביר בפני עצמו, אך צירופם יוצר סתירה בין הרישה לסיפה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת פסקה: עלינו למצוא את שלושת המקטעים שיוצרים טענה עקבית על הרלב"ג.

הכלי: נשים לב למתח הלוגי – מה עשה הרלב"ג ליסוד העל-טבעי, כיצד הסביר את הניסים, ואיזה קשר מתאים לפסוקית האחרונה ('ראה בניסים יסוד אמונה').

נבדוק את המסיחים:

(1) 'להדגיש את... בכוחו האינסופי... משום כך איננו סבורים שראה בניסים יסוד אמונה' – אם הדגיש את העל-טבעי, דווקא סביר שיראה בהם יסוד אמונה, והשלילה בסוף אינה מתיישבת, נפסל;

(2) 'להמעיט בחשיבותו של היסוד העל-טבעי... באמצעות חוקי הטבע... לכן אנו תמהים על כך שראה בניסים יסוד אמונה' – עקבי: דווקא משום שהמעיט ברכיב העל-טבעי והסביר את הניסים בדרך הטבע, מפתיע שראה בהם יסוד אמונה, מתאים;

(3) 'לטשטש את... באופן רציונלי... משום כך ברור שראה בניסים יסוד אמונה' – אם טשטש והסביר רציונלית, לא 'ברור' שיראה בהם יסוד אמונה אלא להפך, נפסל;

(4) 'לבטל את... כביטוי של כוח עליון' – סתירה פנימית (ביטול היסוד העל-טבעי מול הסבר כביטוי לכוח עליון), נפסל.

המלכודת: הקשר הלוגי בסוף – רק 'תמיהה' (ניגוד) מתיישב עם המעטת העל-טבעי, ואילו 'ברור'/'סביר' דורשים המשך תואם.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת פסקה עם היגיון של ראיה: עלינו למצוא את המקטעים שבהם הראיה (מה שאחרי 'שהרי') אכן תומכת בטענה על יחס התושבים לעמדת המארגנים.

הכלי: נשים לב שהמילה 'אף' ('אף ש...') מציגה נסיבה שהיינו מצפים שתפחית השתתפות, ונבדוק אם המסקנה על מספר המשתתפים מתאימה לטענה.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'מעטים בלבד... אכן מזדהים... אף שהמצעד נערך במזג סוער, השתתפו בו אנשים רבים' – אם רבים השתתפו, זו ראיה להזדהות רבים ולא למעטים, סתירה, נפסל;

(2) 'מעטים בלבד... מזדהים... אף שההפגנה נגד קיום המצעד נערכה במזג סוער, השתתפו בה מעטים' – מיעוט משתתפים בהפגנת נגד מעיד שמעטים מתנגדים, ומכאן שרבים כן מזדהים – הפוך מהטענה, נפסל;

(3) 'רובם המוחלט... אינם שותפים ל... אף שהמצעד נערך במזג סוער, השתתפו בו אנשים רבים' – השתתפות רבים סותרת את 'רובם אינם שותפים', נפסל;

(4) 'רוב רובם... אינם חולקים על עמדת המארגנים, שהרי אף שההפגנה נגד קיום המצעד לא נערכה במזג סוער, השתתפו בה מעטים בלבד' – כאן דווקא במזג נוח (אין תירוץ של סערה) הגיעו מעטים להפגין נגד, ולכן ברור שמעטים מתנגדים ורובם אינם חולקים על המארגנים, ראיה תומכת, מתאים.

המלכודת: הפרט 'לא נערכה במזג אוויר סוער' – הוא שמנטרל את התירוץ ההפוך (מזג רע) והופך את מיעוט המפגינים לראיה חזקה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת פירוש מסר: עלינו לזהות איזה מסר ביקש השופט להעביר במשל בית המאפה.

הכלי: נפענח את המשל – בית המחוקקים כאופה הקובע 'מה ייאפה וכיצד', אך משיצא המאפה מן התנור, מי שטועם אותו (בית המשפט) הוא שקובע את טעמו (פירוש החוק).

נבדוק את המסיחים:

(1) גם המכיר את החוק אינו בהכרח כשיר להכריע מה כוונת המחוקק – אינו עניין המשל, שעוסק במי מוסמך לפרש, נפסל;

(2) בית המשפט אינו חייב להסתמך על חוק רע – עניינו ביקורת שיפוטית ופסילת חוק, לא פרשנות, נפסל;

(3) את החוקים קובע בית המחוקקים אך את פירושם קובע בית המשפט – בדיוק המשל: האופה קובע את המאפה, אך הטועם קובע את טעמו, מתאים;

(4) ייתכן שהמחוקק עצמו יפרש את חוקו אחרת בעתיד – סוטה מן המסר, שכן במשל הטועם (ולא האופה) הוא שקובע את הטעם, נפסל.

המלכודת: מסיחים שנוגעים ליחסי מחוקק־שופט אך לא לנקודה המדויקת – שסמכות הפרשנות עוברת למי ש'טועם' (מפרש ומיישם).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת לוגיקה פורמלית: 'זוג משלים' מוגדר כשתי טענות שכל אחת נגזרת מן השנייה – כלומר טענות שקולות לוגית.

הכלי: נבדוק לכל זוג אם אפשר להסיק את א' מ-ב' וגם את ב' מ-א'.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'יש דבר שאינו ברשותי' מול 'אין דבר שישנו ברשותי' – מ'אין דבר ברשותי' נובע ש'יש דבר שאינו ברשותי', אך לא להפך, אינן שקולות, נפסל;

(2) 'אין פרופסורים שאינם מפוזרים' מול 'יש פרופסורים מפוזרים' – 'כל הפרופסורים מפוזרים' אינו גורר בהכרח 'יש פרופסורים מפוזרים' (אם אין פרופסורים כלל), וגם לא להפך, אינן שקולות, נפסל;

(3) 'כל מה שאינו אדום הוא טעים' מול 'כל מה שהוא טעים אינו אדום' – אלה אינן היפוך-נגדי זו של זו ואינן שקולות, נפסל;

(4) 'אם יורד גשם, לירון מאושרת' מול 'אם לירון אינה מאושרת, לא יורד גשם' – זהו בדיוק ההיפוך הנגדי: 'אם P אז Q' שקול ל'אם לא Q אז לא P', ולכן כל אחת נגזרת מן השנייה, מתאים.

המלכודת: לזהות שקילות אמיתית רק בהיפוך הנגדי, ולא להתבלבל ממסיחים שנראים 'קרובים' אך אינם שקולים לוגית.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה מטקסט: עלינו לזהות איזו טענה עולה מן הפסקה על אנשי הדת בימי הביניים.

הכלי: נחלץ את הטענה המרכזית – ההבדלים בין הדתות המונותאיסטיות אינם מהותיים, ומאמין אינו יכול לחלוק על הנחות היסוד של הדתות המתחרות בלי לערער את יסוד אמונתו שלו.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'ההבדלים שטחיים ולכן לא מצאו טעם לבקר את הדתות האחרות' – הפסקה מציינת שכן חלקו על דברים (כמו מנהיגות), ולכן 'לא מצאו טעם לבקר' אינו נובע, נפסל;

(2) 'התמקדו בניסיון לערער את יסודות הדתות האחרות בלי לפגוע ביסודות דתם' – היפוך הנאמר: ערעור יסודות הזולת פוגע ביסוד שלהם עצמם, נפסל;

(3) 'ההבדלים במנהגים הם מהותיים' – סותר את הפסקה שקובעת שההבדלים אינם מהותיים, נפסל;

(4) 'משום שתפסו את הדתות כבעלות יסוד משותף, לא כפרו בעיקרי הדתות המתחרות' – עולה ישירות מן הטקסט: כפירה בעיקרי הזולת מערערת את יסודם המשותף, ולכן נמנעו ממנה, מתאים.

המלכודת:

מסיח (2), ההופך את הקשר הסיבתי שבפסקה (ערעור הזולת = פגיעה עצמית) לכיוון הנגדי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת הסקה מטקסט: עלינו לזהות איזו טענה עולה מן הפסקה על הכעכים.

הכלי: נאתר את הנתונים המרכזיים – התועלת שבחור היא ההשחלה על מוט/חבל להובלה, והבייגל התפתח מן ה'טראלי' האיטלקי (בעל חור) או מן ה'גירדה' הסיני, שיש בו שקע בלבד ולא חור.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'לטראלי ולבייגל יש מעלה שאין לגירדה' – לטראלי ולבייגל יש חור (ולכן אפשר להשחילם ולהובילם), ולגירדה יש שקע בלבד; מכאן שיש להם יתרון ההשחלה שחסר לגירדה, עולה מן הטקסט, מתאים;

(2) 'הלחמניות בציורי מצרים אינן דומות בצורתן לטראלי ולגירדה' – הפסקה אינה משווה ביניהם, לא נאמר, נפסל;

(3) 'שלא כטענת בלינסקה, הבייגל התפתח מלחמניות מצרים' – סותר את הפסקה, שלפיה בלינסקה מייחסת את מקורו לטראלי או לגירדה, נפסל;

(4) 'צורתם השימושית גרמה להתפתחות עצמאית בכמה מקומות' – הפסקה אומרת שהכעכים 'התגלגלו' ממצרים לרחבי העולם (מקור אחד), ולא שהתפתחו באופן בלתי תלוי, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4), ההופך 'התפשטות ממקור אחד' ל'התפתחות עצמאית מרובת מקורות'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת הבנת הנקרא על הפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור לפסקה הראשונה ונשלוף את שנאמר על ספרו של אוסטין – עד שנות החמישים סברו שכל משפט חייב להיות נכון או שגוי, ומצב זה השתנה בעקבות פרסום ספרו 'רב-ההשפעה'.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'העיסוק במבעים ביצועיים החל עוד לפני פרסומו' – לא נאמר; הפסקה מציגה את המושג כחידוש של הספר, נפסל;

(2) 'הוא מחזק את הסברה שרווחה' – להפך, הספר ערער על הסברה שכל משפט נכון או שגוי, נפסל;

(3) 'פורסם לפני שנות החמישים' – הפסקה מלמדת שהתפיסה הקודמת החזיקה 'עד שנות החמישים', והשינוי בא בעקבות הספר, כלומר הוא פורסם באותה תקופה ואילך, נפסל;

(4) 'השפיע השפעה ניכרת על העיסוק הפילוסופי בשפה' – מתיישב במדויק עם התיאור 'ספרו רב-ההשפעה' ששינה את התפיסה בתחום, מתאים.

המלכודת:

מסיח (3), הלכוד בין 'עד שנות החמישים' לבין מועד הפרסום – השינוי בא אחרי, לא לפני.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת הבנת הנקרא: עלינו לזהות מבע ביצועי לפי הגדרת הפסקה הראשונה.

הכלי: מבע ביצועי הוא כזה שעצם הגייתו מבצע פעולה ומשנה את המציאות (כמו 'אני מתחייב'), להבדיל ממבע קביעתי המתאר מצב עניינים וניתן לכנותו נכון או שגוי.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'אני לומד לנגן בגיטרה' – מתאר מצב במציאות (אפשר לבדוק אם נכון), מבע קביעתי, נפסל;

(2) 'יערית התנצלה בפניי על מעשיה' – מדווח על אירוע שקרה, קביעתי, נפסל;

(3) 'אינני יודע אם יערית ומשה ביקרו כאן אתמול' – מתאר את מצב ידיעתו של הדובר, קביעתי, נפסל;

(4) 'אני מציע שתבוא מחר' – עצם אמירת המשפט היא־היא ביצוע ההצעה, ולכן זהו מבע ביצועי, מתאים.

המלכודת: להתבלבל ממבעים בגוף ראשון ('אינני יודע') שנשמעים 'ביצועיים' אך רק מתארים מצב פנימי ואינם מבצעים פעולה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא עם שלילה: עלינו לאתר את הגורם שאינו מוזכר בפסקה השנייה כתנאי להצלחת מבע ביצועי.

הכלי: נאסוף מן הפסקה את 'תנאי ההלימה' שהיא מונה, ונאתר את הגורם החורג. הפסקה מציינת: זהות הדובר המתאים (למשל שופט), התאמה לקונבנציה ולנוסח, ומידה של כנות.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'האופן שבו המבע מנוסח' – מוזכר (התאמה לקונבנציה ולנוסח מסוים), ולכן הוא כן תנאי, נפסל;

(2) 'היותו של המבע נכון או שגוי' – הפסקה קובעת במפורש שמבע ביצועי אינו יכול להיות נכון או שגוי, ולכן זה אינו תנאי להצלחתו, וזה הגורם המבוקש, מתאים;

(3) 'מידת הכנות של הדובר' – מוזכר במפורש כתנאי הלימה, נפסל;

(4) 'זהות הדובר' – מוזכר (הדובר צריך להיות מתאים, כמו שופט), נפסל.

המלכודת: השלילה – שלושה מהגורמים כן מוזכרים כתנאים, והמבוקש הוא היחיד שאינו רלוונטי כלל להצלחה (נכון/שגוי).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת הנקרא: כיצד אוסטין ממוטט את ההבחנה בין מבעים ביצועיים לקביעתיים.

הכלי: נחזור לפסקה השלישית – אוסטין מראה שכל מבע מורכב משלושה רבדים (לוקוציוני, אילוקוציוני, פרלוקוציוני) ולכן 'כל מבע מבצע פעולה כלשהי'.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'שני סוגי המבע אינם קיימים כלל' – לא נטען; הוא ממזג ולא מבטל קיום, נפסל;

(2) 'כל מה שהגדיר כביצועי הוא קביעתי ולהפך' – לא היפוך הגדרות, נפסל;

(3) 'למעשה כל המבעים הם מבעים ביצועיים' – בדיוק מסקנת הפסקה: 'לפיכך, למעשה כל מבע הוא מבע ביצועי', ולכן ההבחנה הדיכוטומית נמוטטת, מתאים;

(4) 'קיים סוג מבע שלישי נוסף' – שלושת הרבדים אינם 'סוג מבע שלישי' אלא רבדים שבכל מבע, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4), המבלבל בין 'שלושה רבדים בכל מבע' לבין 'סוג מבע שלישי'.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא בתבנית השלמה: עלינו למלא 'הדובר משתמש ב___ כדי להשיג ___'.

הכלי: נשען על הגדרות שלושת הרבדים – המעשה הלוקוציוני הוא הפקת הצלילים והמילים (האמצעי), המעשה האילוקוציוני הוא הפעולה שהדובר מבקש לנקוט (כוונתו), וההשפעה הפרלוקוציונית היא השינוי אצל הנמען (המטרה המושגת).

נבדוק את המסיחים:

(1) 'משתמש בהשפעה פרלוקוציונית כדי להשיג מעשה לוקוציוני' – הופך אמצעי ומטרה (ההשפעה היא היעד, לא הכלי), נפסל;

(2) 'משתמש במעשה לוקוציוני כדי להשיג השפעה פרלוקוציונית התואמת את המעשה האילוקוציוני' – מדויק: מפיק מילים (לוקוציוני) כדי להשיג את השינוי בנמען (פרלוקוציוני) התואם את כוונתו (אילוקוציוני), מתאים;

(3) 'משתמש במעשה לוקוציוני כדי להשיג מעשה אילוקוציוני' – האמצעי נכון, אך היעד המושג הוא ההשפעה על הנמען ולא 'מעשה אילוקוציוני', נפסל;

(4) 'משתמש במעשה אילוקוציוני' – האמצעי שגוי (האמצעי הוא הפקת המילים, הלוקוציוני), נפסל.

המלכודת: לזהות נכון מיהו האמצעי (הלוקוציוני – הפקת המילים) ומהי המטרה המושגת (הפרלוקוציונית – השינוי בנמען), ולא להתבלבל בין הכוונה (אילוקוציוני) לתוצאה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת הנקרא: מהו ה'הקשר' שמצביע על המעשה האילוקוציוני של עידית.

הכלי: נחזור לדוגמה – דוד שוקל כיצד להפתיע את יוסי ומתייעץ עם עידית, וזו אומרת 'יוסי אוהב עוגיות'; ההקשר הוא שהתייעצו עמה בנוגע להפתעה, ולכן אמירתה היא הצעה (המעשה האילוקוציוני).

נבדוק את המסיחים:

(1) 'מצב שבו עידית משוחחת עם דוד' – כללי מדי; עצם השיחה אינו מה שהופך את דבריה להצעה, נפסל;

(2) 'מצב שבו נושא השיחה הוא אהבת יוסי לעוגיות' – זהו תוכן האמירה, לא ההקשר שהופך אותה למעשה אילוקוציוני של הצעה, נפסל;

(3) 'מצב שבו נשאלה עידית כיצד להפתיע את יוסי ביום הולדתו' – זהו ההקשר המדויק: משום שהתייעצו איתה בשאלת ההפתעה, אמירתה מתפרשת כהצעה, מתאים;

(4) 'מצב שבו אפשר שהצעתה תתקבל ואפשר שלא' – זו ההשפעה הפרלוקוציונית (תגובת דוד), לא ההקשר המצביע על המעשה האילוקוציוני, נפסל.

המלכודת: לבלבל בין תוכן האמירה (2) או תוצאתה (4) לבין ההקשר הנסיבתי (ההתייעצות) שהוא שקובע את סוג פעולת הדיבור.

נסמן את תשובה (3).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת שאריות (חילוק עם עודף).

«

הכלי:» אם בחלוקה ל־2, ל־3 ול־4 נשארת תמיד שארית 1, אז $y-1$ מתחלק ב־2, ב־3 וב־4 יחד, כלומר בכפולה המשותפת הקטנה שלהם, $12$. לכן $y-1$ הוא כפולה של $12$, ו־$y$ הוא $13,25,37,\dots$

נעבור על המסיחים:

אינו מתחלק ב־4;

אינו מתחלק ב־3 ולא ב־4;

אינו מתחלק ב־3; ורק

מתחלק ב־2, ב־3 וב־4.

«

המלכודת:» לבדוק רק חלוקה ב־2 (זוגיות) ולפסול לפיה בלבד — כל האפשרויות אי־זוגיות, ולכן חייבים את שלושת התנאים יחד.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (2) נכונה.» זו שאלת הצבה אלגברית.

«

הכלי:» נציב את הקשר הנתון ונפשט לפני ההעלאה בריבוע. נתון $x=2y$, לכן

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים: $1$ ו־$4$ הם מספרים קבועים שאינם תלויים ב־$y$ ולכן אינם יכולים לתאר את $(x-y{)}^2$ באופן כללי; $4y^2$ מתקבל אם טועים ולוקחים

במקום $y$; רק $y^2$ נכון.

«

המלכודת:» לבלבל בין $x=2y$ לבין

ולקבל $4y^2$.

«נסמן» את תשובה (2).

«תשובה (1) נכונה.» זו שאלת נפח קובייה ושורש שלישי.

«

הכלי:» נמצא את אורך המקצוע מהנפח ונעקוב אחר הירידה במקצוע. נפח הקובייה הראשונה הוא

, לכן מקצועה $5$ ס״מ. כל קובייה קטנה במקצוע אחד: השנייה $4$, השלישית $3$, והרביעית $2$ ס״מ. נפח הרביעית הוא

סמ״ק.

נעבור על המסיחים:

הוא נפח השלישית;

הוא נפח השנייה; $81$ אינו נפח של קובייה שלמה כלל; ורק

מתאים לרביעית.

«

המלכודת:» לספור לא נכון את הקוביות ולעצור בשלישית ($27$) במקום ברביעית.

«נסמן» את תשובה (1).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת ממוצעים.

«

הכלי:» ממוצע כפול מספר האיברים נותן את הסכום, ונחבר סכומים. אם $m$ הוא הממוצע של $w$ ו־$x$, אז

. אם $5m$ הוא הממוצע של $y$ ו־$z$, אז

. סכום כל הארבעה הוא

, והממוצע הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{3}{2}m$ ו־$\frac{5}{2}m$ קטנים מדי (מתקבלים מחלוקה שגויה של הסכום); $6m$ מתקבל מחלוקת הסכום ב־2 במקום ב־4; רק $3m$ נכון.

«

המלכודת:» לחלק את הסכום $12m$ ב־2 במקום ב־4 ולקבל $6m$.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת חוקי חזקות.

«

הכלי:» נזהה ש־

. נתון

, כלומר

, ולכן

(חיובי, כי $0<a$).

נעבור על המסיחים: $\sqrt{2}$ מתקבל אם מוציאים שורש פעמיים; $2$ ו־$4$ אינם שווים ל־$\sqrt{8}$; רק $2\sqrt{2}$ נכון.

«

המלכודת:» לשכוח שצריך להוציא שורש ל־$(a^x{)}^2$, ולנסות לפרק

ישירות.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (4) נכונה.» זו שאלת זוגיות ותכונות שלמים.

«

הכלי:» נבדוק לכל ביטוי אם המונה יכול להתחלק במכנה. ב־(4): $xy$ הוא מכפלת שני אי־זוגיים ולכן אי־זוגי, ו־$xy+z$ הוא אי־זוגי ועוד זוגי — כלומר אי־זוגי. מספר אי־זוגי לעולם אינו מתחלק במספר זוגי (התוצאה תיפול על חצי־שלם), ולכן $\frac{xy+z}{z}$ בהכרח אינו שלם.

נעבור על המסיחים: $\frac{x+z}{y}$ יכול לצאת שלם (למשל

נותן $1$); $\frac{x+y+z}{z}$ יכול לצאת שלם (למשל

נותן $3$); $\frac{zx}{y}$ יכול לצאת שלם (למשל

נותן $6$); רק (4) לעולם אינו שלם.

«

המלכודת:» למצוא דוגמה אחת שבה ביטוי אינו שלם ולסמנו — צריך ביטוי שבהכרח, בכל מקרה, אינו שלם.

«נסמן» את תשובה (4).

«תשובה (4) נכונה.» זו שאלת שטחים במקבילית עם משולשים חופפים.

«

הכלי:» נזהה שהגובה $FE$ של המשולש הכהה שווה לגובה המקבילית. מהסרטוט $F$, $E$ ו־$C$ על קו אחד המאונך ל־$AD$ (זווית ישרה ב־$E$), ו־$E$ על $AD$. מכיוון שהמשולש $FED$ חופף למשולש $CED$, מתקיים

. הקטע $EC$ מאונך ל־$AD$ ומגיע לצלע $BC$, ולכן הוא בדיוק גובה המקבילית:

. שטח המשולש $FAD$ בעל הבסיס $AD$ והגובה $FE$ הוא

סמ״ר.

נעבור על המסיחים: $6$ אינו נובע מהנתונים; $2\sqrt{2}$ ו־$4\sqrt{2}$ מכניסים שורש שאין לו מקור (אין כאן פיתגורס); רק $4$ — חצי משטח המקבילית — נכון.

«

המלכודת:» לחשב שטח משולש עם בסיס וגובה שאינם מתאימים, או להניח יחס שרירותי בין המשולש למקבילית.

«נסמן» את תשובה (4).

«תשובה (2) נכונה.» זו שאלת דרך־מהירות בשילוב זווית מרכזית.

«

הכלי:» נחשב איזה חלק מהמסלול עברה המכונית ונתרגם לזווית. ב־$10$ דקות, שהן $\frac{1}{6}$ שעה, המכונית עוברת

ק״מ. זהו

מהיקף המסלול, ולכן הזווית המרכזית המתאימה היא

.

נעבור על המסיחים: $36^{\circ }$ הוא $\frac{1}{10}$ מהמעגל; $60^{\circ }$ הוא $\frac{1}{6}$; $72^{\circ }$ הוא $\frac{1}{5}$; ורק $45^{\circ }$ הוא $\frac{1}{8}$ המתאים.

«

המלכודת:» לבלבל בין חלק הזמן ($\frac{1}{6}$ שעה) לבין חלק המסלול ($\frac{1}{8}$) ולקבל $60^{\circ }$.

«נסמן» את תשובה (2).

«תשובה (1) נכונה.» זו שאלת הסקה מתרשים — ספירת תיקים.

«

הכלי:» תיקו מתבטא בתרשים בשני ריבועים עוקבים באותו מעגל (אותו שלב), שכן אחרי תיקו השחקנים משחקים שוב באותו השלב; נספור לכל שחקן כמה משחקים עוקבים שיחק באותו שלב. לשחקן $A$ שלושה ריבועים רצופים כבר בשלב הראשון (המעגל החיצוני), כלומר שני תיקים בשלב זה בלבד — יותר מכל שחקן אחר.

נעבור על המסיחים: לשחקן $E$ משחק בודד בשלב הראשון (ללא תיקו בשלב זה); לשחקנים $F$ ו־$H$ שני משחקים בלבד לפני שהודחו — תיקו אחד לכל היותר. רק אצל $A$ המספר הגדול ביותר של תיקים.

«

המלכודת:» לספור את סך המשחקים של שחקן במקום לספור רק את הריבועים העוקבים באותו שלב — שהם התיקים.

«נסמן» את תשובה (1).

«תשובה (1) נכונה.» זו שאלת הסקה מתרשים — קריאת משך משחק.

«

הכלי:» נעקוב אחר רצף הריבועים של שחקן $E$ עד הריבוע האחרון שלו — המשחק שבו הפסיד ויצא מהטורניר — ונקרא את מילויו לפי המקרא. עוקבים אחר החיצים היוצאים מ־$E$: הריבוע האחרון ברצף שלו הוא ריבוע ריק, ולפי המקרא ריבוע ריק פירושו משחק שנמשך פחות משעה.

נעבור על המסיחים: הריבועים עם נקודה אחת, שתי נקודות או שלוש נקודות מסמנים משחקים ארוכים יותר (יותר משעה, יותר משעתיים, יותר משלוש שעות) — הם מופיעים ברצף של $E$ אך אינם המשחק האחרון. רק 'פחות משעה' מתאים לריבוע הריק שבו הפסיד.

«

המלכודת:» לקרוא את משך המשחק הראשון של $E$ (שתי נקודות) במקום את המשחק האחרון שבו הפסיד.

«נסמן» את תשובה (1).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת הסקה מתרשים עם שילוב תנאים.

«

הכלי:» זוכה פרס הניחומים חייב לקיים שני תנאים — (א) הודח כבר בשלב הראשון, ו־(ב) שיחק בשלב הראשון מול שחקן שהעפיל עד השלב השלישי; נבדוק כל מועמד. $G$: לפי הדוגמה $G$ ניצח בשלב הראשון והעפיל, כלומר לא הודח בשלב הראשון — נפסל. $D$: $D$ הודח בשלב הראשון, אך יריבו היחיד היה $G$, ו־$G$ הודח כבר בשלב השני ולא הגיע לשלב השלישי — נפסל. $C$: $C$ הודח בשלב הראשון, אך השחקן שניצח אותו לא העפיל עד השלב השלישי — נפסל. $F$: $F$ הודח בשלב הראשון, והשחקן שניצח אותו העפיל עד השלב השלישי (הגמר) — מקיים את שני התנאים.

«

המלכודת:» לבחור שחקן שהודח בשלב הראשון בלי לוודא שיריבו דווקא הגיע עד השלב השלישי.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (4) נכונה.» זו שאלת הסקה מתרשים עם אי־ודאות בנתונים.

«

הכלי:» זמן הסיום של שחקן בשלב הראשון הוא סכום משכי משחקיו בשלב זה, אך המשכים נתונים כטווחים ולא כמספרים מדויקים. נשווה את המועמדים: $D$ שיחק משחק אחד שארך יותר משלוש שעות — סיום מאוחר. $E$ שיחק משחק אחד שנמשך בין שעתיים לשלוש שעות. $F$ שיחק שני משחקים — אחד בין שעה לשעתיים ואחד פחות משעה — כך שסך זמנו נמצא בטווח רחב (בערך בין שעה לשלוש שעות). מכיוון שהטווחים של $E$ ושל $F$ חופפים, ייתכן ש־$F$ סיים לפני $E$ וייתכן ההפך — אי אפשר לקבוע מי סיים ראשון.

נעבור על המסיחים: $D$ בבירור אינו הראשון (האיטי ביותר), ובין $E$ ל־$F$ אין הכרעה ודאית.

«

המלכודת:» להתייחס לטווחי הזמן כאילו היו ערכים מדויקים ולהכריע ביניהם.

«נסמן» את תשובה (4).

«תשובה (2) נכונה.» זו שאלת אחוזים בשכבות.

«

הכלי:» נחשב כמה אחוזים 'נשארים' לכחולים לאחר שמורידים ירוקים, אדומים וצהובים. $50\%$ ירוקים, לכן $50\%$ אינם ירוקים. הצהובים הם $20\%$ מאלה שאינם ירוקים, כלומר

מכלל הכדורים. מבין ה־$50\%$ שאינם ירוקים: $25\%$ אדומים ו־$10\%$ צהובים, ולכן נשארים לכל היותר

שיכולים להיות כחולים.

נעבור על המסיחים: $5\%$ נמוך מדי; $20\%$ ו־$25\%$ גבוהים מדי (חורגים ממה שנשאר אחרי אדומים וצהובים); רק $15\%$ הוא המקסימום האפשרי.

«

המלכודת:» לחשב $20\%$ צהובים מכלל הכדורים במקום מאלה שאינם ירוקים.

«נסמן» את תשובה (2).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת היקף מלבן 'מנופח'.

«

הכלי:» כשכל צלע של המלבן החיצוני מרוחקת מרחק ניצב קבוע של $1$ ס״מ מהצלע המקבילה במלבן הפנימי, כל מימד גדל ב־$2$ ס״מ (סנטימטר אחד מכל צד).

נסמן את צלעות $ABCD$ ב־$a$ ו־$b$; היקפו

, כלומר

. צלעות $EFGH$ הן $a+2$ ו־$b+2$, והיקפו

ס״מ.

נעבור על המסיחים: $16+8\sqrt{2}$ מתקבל אם טועים וחושבים שהפינות מרוחקות באלכסון (פיתגורס), אך הנתון הוא מרחק ניצב בין צלע לצלע; $22$ מוסיף $6$ במקום $8$; 'אי אפשר לדעת' שגוי כי התוספת אינה תלויה בצורת המלבן; רק $24$ נכון.

«

המלכודת:» לפרש את המרחק $1$ ס״מ כמרחק אלכסוני בפינות ולהכניס $\sqrt{2}$.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (1) נכונה.» זו שאלת ספרות ומספר דו־ספרתי.

«

הכלי:» נכתוב את המספר הדו־ספרתי כ־$10A+B$ ואת סכום ספרותיו כ־$A+B$, ונפתור. נתון

, ומכאן

, כלומר $A=8B$. מכיוון ש־$A$ ו־$B$ ספרות בין $1$ ל־$9$: אם $B=1$ אז $A=8$ (המספר $81$); אם $B\ge 2$ אז $A\ge 16$ — בלתי אפשרי. לכן יש ערך אחד בלבד, $81$.

נעבור על המסיחים: $2$, $3$ ו־$4$ מניחים יותר פתרונות, אך התנאי $A=8B$ מאפשר רק אחד. רק '$1$' נכון.

«

המלכודת:» לכלול $B=0$ (שנותן $A=0$) או לשכוח שהספרות חסומות ב־$9$.

«נסמן» את תשובה (1).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת שכר ומיסים באחוזים.

«

הכלי:» נחשב את השכר נטו (אחרי מיסים) במצב המקורי, ואז נראה כמה שעות דרושות כדי לשמור עליו. מקורי: $100$ שעות $\times 10$ דולר $=1000$ דולר ברוטו; אחרי $4\%$ מיסים נשאר נטו

דולר. חדש: $20$ דולר לשעה, ואחרי $20\%$ מיסים נשאר

דולר נטו לשעה. כדי להגיע ל־$960$ דולר נטו דרושות

שעות.

נעבור על המסיחים: $100$ מתעלם מהשינוי; $80$ ו־$420$ אינם נובעים מהחשבון; רק $60$ נכון.

«

המלכודת:» להשוות ברוטו לברוטו ולהתעלם מכך שאחוז המיסים השתנה מ־$4\%$ ל־$20\%$.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (3) נכונה.» זו שאלת מודל של תנועה עם עלייה וירידה.

«

הכלי:» נסמן ב־$u$ את מספר הדקות שבהן טיפס ($+10$) וב־$d$ את מספר הדקות שבהן ירד ($-1$); אז

, וההעתק הכולל הוא $10u-d$. כדי לעמוד על מדרגה צמודה למדרגת ההתחלה, ההעתק הוא $+1$ או $-1$. נציב

:

, ולכן

, כלומר

. הערכים האפשריים ל־$A$ הם $\dots ,1,10,12,21,23,\dots$

נעבור על המסיחים: עבור $A=10$ מתקיים $u=1$ (טיפוס אחד $+10$ ותשע ירידות $-9$, סה״כ $+1$) — אפשרי; $8$, $9$ ו־$11$ אינם מהצורה $11u\pm 1$. רק '$10$' נכון.

«

המלכודת:» לשכוח ש'מדרגה צמודה' יכולה להיות גם מעל וגם מתחת (העתק $\pm 1$), או לנחש בלי ההקשר המודולרי.

«נסמן» את תשובה (3).

«תשובה (2) נכונה.» זו שאלת שטחים במעגל על מערכת צירים.

«

הכלי:» נזהה שכל שטח כהה הוא גזרת־מעגל (סֶגמֶנט) הנחתכת על ידי ציר, ונשתמש בנוסחת שטח הסגמנט. המעגל עובר דרך הראשית, רדיוסו $\sqrt{2}$ והרדיוס אל הראשית יוצר $45^{\circ }$, ולכן מרכזו ב־$(1,1)$; הוא חותך את הצירים ב־$(2,0)$, ב־$(0,2)$ ובראשית. כל שטח כהה הוא סגמנט שמעל מיתר באורך $2$ (על ציר), והזווית המרכזית שמולו היא

. שטח סגמנט הוא

. שני השטחים סימטריים, וסכומם

.

נעבור על המסיחים: $\frac{\pi }{2}-1$ הוא שטח סגמנט אחד בלבד (חצי מהתשובה); $\pi -1$ ו־$\frac{\pi }{2}-\sqrt{2}$ אינם נובעים מהחישוב; רק $\pi -2$ הוא הסכום.

«

המלכודת:» לחשב סגמנט אחד ולעצור, במקום לחבר את שני השטחים.

«נסמן» את תשובה (2).

«תשובה (2) נכונה.» זו שאלת קומבינטוריקה־לוגיקה על מעגל.

«

הכלי:» בת 'מחזיקה ידיים עם שני בנים' אם משני צדדיה עומדים בנים — כלומר היא בת בודדת בין שני בנים. נחשוב על הרווחים בין הבנים: עם $100$ בנים במעגל יש $100$ רווחים בין בנים סמוכים, וכל בת בודדת ברווח כזה מוקפת בשני בנים. יש $101$ בנות ורק $100$ רווחים, ולכן באחד הרווחים ייאלצו לעמוד לפחות שתי בנות צמודות — ושתיים אלה אינן מוקפות כל אחת בשני בנים. במקרה הטוב $99$ רווחים יכילו בת בודדת (מוקפת שני בנים) ורווח אחד יכיל שתי בנות, כך שהמספר המרבי הוא $99$.

נעבור על המסיחים: $100$ ו־$101$ בלתי אפשריים כי אין מספיק בנים להפריד את כל הבנות; $98$ אינו המקסימום (אפשר להשיג $99$); רק $99$ נכון.

«

המלכודת:» להניח שאפשר להפריד את כל $101$ הבנות בעזרת $100$ בנים בלבד.

«נסמן» את תשובה (2).

«תשובה (1) נכונה.» זו שאלת ספירת מספרים לפי תנאי.

«

הכלי:» 'מכפלתם ב־$3$ היא מספר שלם' פירושו שהמספר הוא מהצורה $\frac{k}{3}$ עבור $k$ שלם. נחפש מספרים בטווח $10<x<12$ כך ש־$3x$ שלם. אם $3x=k$ שלם, אז $30<k<36$, כלומר $k\in \{31,32,33,34,35\}$ — חמישה ערכים, המתאימים ל־

, וכולם בין $10$ ל־$12$.

נעבור על המסיחים: $2$, $3$ ו־$4$ סופרים רק חלק מהערכים (למשל רק את השלם $11$ או חלק מהשברים); רק '$5$' סופר את כולם.

«

המלכודת:» לספור רק מספרים שלמים בטווח (יש רק את $11$) ולפספס את השברים $\frac{k}{3}$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חישוב בשברים עם סדר פעולות.

הכלי: קודם מבצעים את הכפל, ואז מאחדים למכנה משותף. נחשב תחילה את הכפל:

. נציב ונעבור למכנה משותף $20$:

. נחבר את המונים:

, כלומר

. המסיח (2) $2$ מתקבל אם שוכחים לחסר את $\frac{7}{20}$. המסיח (3) $\frac{3}{20}$ הוא רק תוצאת הכפל הראשון, בלי שאר האיברים. המסיח (4) $\frac{4}{5}$ נובע מטעות בהמרה למכנה משותף.

המלכודת: לבצע את הכפל על כל האיברים במקום רק על השבר הראשון.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסתברות של אירועים בלתי-תלויים.

הכלי: ההסתברות שכל ההטלות מקיימות תנאי היא מכפלת ההסתברויות. בהטלה אחת, התוצאות $1,2,3$ הן $3$ מתוך $6$, ולכן ההסתברות לקבל מספר קטן או שווה ל-$3$ היא

. ההטלות בלתי-תלויות, ולכן עבור $n$ הטלות: ${\left(\frac{1}{2}\right)}^n$. המסיח (1) ${\left(\frac{1}{6}\right)}^n$ מתאים לקבלת מספר בודד מסוים בכל הטלה, לא של שלושה מספרים. המסיחים (3) $\frac{1}{6n}$ ו-(4) $\frac{1}{2n}$ מחלקים ב-$n$ במקום להעלות בחזקה — טעות עקרונית, שכן מדובר במכפלה חוזרת.

המלכודת: להתייחס ל-$n$ ההטלות כחלוקה ולא כחזקה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת זוויות עם ישרים מקבילים ומשפט הזווית החיצונית.

הכלי: ישר החותך שני מקבילים יוצר עמם זוויות שוות, ובמשולש זווית חיצונית שווה לסכום שתי הפנימיות שאינן צמודות לה. החותך היורד ימינה פוגש את $b$ בזווית $35^{\circ }$, וכיוון ש-$a\parallel b$ הוא פוגש גם את $a$ בזווית $35^{\circ }$ (זוויות מתחלפות). נתבונן במשולש שקודקודו נקודת החיתוך של שני החותכים ובסיסו על הישר $a$: הזווית בנקודת החיתוך היא $\alpha$, אחת מזוויות הבסיס היא $35^{\circ }$, ו-$\beta$ היא הזווית החיצונית לקודקוד הבסיס השני. לפי משפט הזווית החיצונית:

. המסיח (2) $\alpha +55^{\circ }$ מחליף $35^{\circ }$ במשלים ל-$90^{\circ }$. המסיחים (3) $145^{\circ }-\alpha$ ו-(4) $145^{\circ }-2\alpha$ מניחים סכום זוויות שגוי סביב נקודת החיתוך.

המלכודת: להתעלם מכך ש-$\beta$ היא זווית חיצונית ולחבר את הזוויות שלא לפי המשפט.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו בעיה מילולית של הפרש קצבים.

הכלי: מאחר שלפני $7$ שנים האוכלוסיות היו שוות, ההפרש היום נובע רק מהפרש הגידול השנתי הממוצע כפול מספר השנים. הפרש הגידול הממוצע לשנה:

נפשות. על פני $7$ שנים:

. המסיח (1) $105$ הוא חצי — טעות של חלוקה ב-$2$. המסיחים (3) $1,000$ ו-(4) $3,500$ נובעים מחישוב שגוי, למשל הכפלת אחד הקצבים המלאים ב-$7$ במקום ההפרש.

המלכודת: לחשב את הגידול של כל עיר בנפרד ולהתבלבל, במקום לעבוד עם ההפרש $30$.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה במשושה משוכלל.

הכלי: נבחר אורך צלע $s$, נציב את קודקודי המשושה סביב מרכזו, ונחשב את האנך $DG$ מהקודקוד $D$ אל האלכסון $CE$. במשושה משוכלל שרדיוסו $s$, האלכסון $CE$ (הפורש $120^{\circ }$) הוא באורך $s\sqrt{3}$, והמרחק מ-$D$ אל $CE$ יוצא

. היקף המשושה הוא $6s$, ולכן

. המסיח (2) $\frac{1}{4\sqrt{3}}$ מתקבל מבלבול בין אורך האלכסון לבין האנך. המסיחים (3) $\frac{1}{6\sqrt{2}}$ ו-(4) $\frac{1}{6\sqrt{3}}$ נובעים מהצבת אורך שגוי ל-$DG$ (כגון $\frac{s}{\sqrt{2}}$ או $\frac{s}{\sqrt{3}}$).

המלכודת: לחשב את אורך האלכסון $CE$ במקום את האנך $DG$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פישוט ביטוי רציונלי.

הכלי: מכנה משותף וכפל מקוצר. המכנה המשותף הוא

, ולכן

. נפתח את המונה:

. אם כן הביטוי שווה $\frac{2x^2+2}{x^2-1}$. המסיחים (1) $1$ ו-(2) $-2$ מתקבלים מ'צמצום' שגוי של השברים לפני איחוד למכנה משותף. המסיח (4) $\frac{2x+1}{x^2-1}$ נובע מטעות בפתיחת הריבועים במונה.

המלכודת: לצמצם $\frac{x+1}{x-1}$ באופן לא חוקי במקום לאחד למכנה משותף.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו בעיית חלוקה עם שארית.

הכלי: מחלקים את מספר הפרק במספר הפרקים בעונה ומעגלים כלפי מעלה. תשע עונות מלאות מכסות

פרקים (פרקים $1$ עד $117$). הפרק ה-$120$ הוא מעבר לכך, ולכן הוא נמצא בעונה העשירית (המכילה את הפרקים $118$ עד $130$). המסיח (1) $9$ מתקבל אם עוצרים בעונה שמסתיימת בפרק $117$. המסיחים (3) $11$ ו-(4) $12$ נובעים מעיגול-יתר או מחלוקה שגויה.

המלכודת: לחשב $120÷13\approx 9.2$ ולעגל כלפי מטה ל-$9$ במקום כלפי מעלה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מחלקים (תכונות מספר).

הכלי: נפרק ל-

ונמנה את המחלקים הזוגיים. מחלקי $40$ הם $1,2,4,5,8,10,20,40$; הזוגיים שבהם הם $2,4,8,10,20,40$. בלי $40$ עצמו נשארים $2,4,8,10,20$ — כלומר $5$ מחלקים זוגיים. המסיח (2) $8$ סופר את כל המחלקים ולא רק את הזוגיים. המסיח (4) $4$ שוכח אחד מהזוגיים או כולל את $40$ ומחסיר, והמסיח (3) $3$ סופר חלקית.

המלכודת: לכלול את $40$ עצמו, או לספור גם מחלקים אי-זוגיים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו בעיית הספק (קצב עבודה).

הכלי: קצב הוא חלק העבודה ליחידת זמן, וקצבים מצטברים בעבודה משותפת. אבי שוטף ב-$3$ שעות, כלומר קצבו $\frac{1}{3}$ לשעה, וגם קצבו של גיא $\frac{1}{3}$ לשעה. בשעה המשותפת השלימו יחד

מהעבודה. נשאר

, ואבי משלים אותו לבדו בקצב $\frac{1}{3}$ לשעה, כלומר בדיוק

שעה. המסיח (2) $2$ הוא הזמן שהיה נדרש לאבי אילו עבד לבדו מההתחלה. המסיחים (3) $\frac{1}{2}$ ו-(4) $1\frac{1}{2}$ נובעים מהצבת קצב או שארית שגויים.

המלכודת: לשכוח את השעה המשותפת ולחשב רק לפי אבי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אי-שוויון עם ערך מוחלט.

הכלי: $|x|\ge 0$ תמיד, ולכן סימן המכפלה נקבע כמעט תמיד לפי הגורם השני. מכיוון ש-$|x|\ge 0$, כדי ש-$|x|\cdot (x-2)\le 0$ צריך $x-2\le 0$, כלומר $x\le 2$ (וגם $x=0$ נותן $0$ ונכלל ממילא בתחום זה). לכן תחום הפתרון הוא $x\le 2$. המסיח (1) $4\le x$ הפוך לחלוטין בכיוון. המסיח (3) $-2\le x\le 0$ מתייחס בטעות לפתרון של $|x|\le 2$, והמסיח (4) $2\le x\le 4$ בוחר את התחום שבו המכפלה דווקא חיובית.

המלכודת: 'לצמצם' את $|x|$ ולפתור $x-2\le 0$ בלי לשים לב שגם ערכי $x$ שליליים מקיימים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גוף (חרוט) עם משפט פיתגורס.

הכלי: הקטע $AB$ מהקודקוד אל שפת הבסיס הוא היוצר של החרוט, ומתקיים

כאשר $OB$ הוא הרדיוס. נתון שאורך $AB$ שווה להיקף הבסיס:

. נציב $OB=1$:

, כלומר

, ולכן

. המסיחים (1) $\frac{1}{\sqrt{4{\pi }^2+2}}$ ו-(2) $\frac{1}{\sqrt{2{\pi }^2-4}}$ הפוכים במבנה (שבר) ואינם עולים בקנה אחד עם משוואת פיתגורס. המסיח (3) $\sqrt{2{\pi }^2+2}$ נובע מהצבת היקף שגוי או מחיבור במקום חיסור.

המלכודת: להשתמש בשטח הבסיס $\pi r^2$ במקום בהיקף $2\pi r$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת משולשים דומים ויחס שטחים.

הכלי: כש-$DE\parallel AB$, המשולש $DEC$ דומה למשולש $ABC$, ויחס השטחים שווה לריבוע יחס הצלעות. נתון

, כלומר יחס הדמיון הוא $\frac{1}{3}$, ולכן

. מאחר ש-

, נובע

. השטח הכהה הוא הטרפז שבין $DE$ ל-$AB$:

. המסיח (4) $9x^2$ הוא שטח כל המשולש עם העלאה שגויה בריבוע של $x$. המסיחים (1) $2x$ ו-(2) $4x^2$ נובעים מיחס דמיון שגוי (שימוש ב-$\frac{1}{3}$ במקום בריבועו, או בלבול בין צלע לשטח).

המלכודת: להשתמש ביחס $\frac{1}{3}$ לשטחים במקום ביחס $\frac{1}{9}$, או לשכוח לחסר את המשולש הקטן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שטחים במשולש ישר-זווית ושווה-שוקיים.

הכלי: למשולשים $PBC$ ו-$ABC$ יש אותו גובה מ-$B$ אל הישר $AC$, ולכן יחס שטחיהם שווה ליחס הבסיסים $\frac{PC}{AC}$. נתון

, ולכן

. השוקיים הן

והזווית ב-$B$ ישרה, ולכן היתר

. מכאן

. המסיח (1) $\frac{2}{3}$ הוא היחס עצמו בלי הכפלה ב-$AC$. המסיחים (2) $\frac{3}{\sqrt{2}}$ ו-(3) $\frac{\sqrt{3}}{2\sqrt{2}}$ נובעים מהצבת יתר שגוי או מהיפוך היחס.

המלכודת: לעצור ב-$\frac{2}{3}$ ולשכוח שהמבוקש הוא אורך $PC$, שדורש הכפלה ב-

.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת.

הכלי: נתרגם את ההגדרה המילולית לביטוי מתמטי. הפעולה $◊(x)$ מחברת את האיבר $16x$ בדיוק $x$ פעמים, ולכן

. עבור $a$ נקבל

. המסיחים (1) $16a^a$ ו-(3) $16^a{a}^a$ מפרשים בטעות את החזרה כהעלאה בחזקה במקום ככפל. המסיח (4) $16^2{a}^2$ מעלה גם את $16$ בריבוע, אך $16$ מופיע כמקדם קבוע ולא כבסיס לחזקה.

המלכודת: לבלבל בין חיבור חוזר ($x$ פעמים) לבין העלאה בחזקה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית עם מערכת משוואות.

הכלי: נסמן במשתנים ונשלב את המשוואות.

נסמן לחם $B$, חלב $M$, קוטג' $C$. נתון

,

,

. נחבר את שתי האחרונות:

, כלומר

. אך

(מהמשוואה הראשונה), ולכן

, כלומר

, ומכאן

. המסיחים (1) $k+n-m$ ו-(3) $k-(m+n)$ מערבבים את הסימנים בין המשוואות. המסיח (2) $m-(k+n)$ יוצא שלילי ואינו הגיוני למחיר.

המלכודת: לחסר משוואה אחת בלבד מ-$k$ במקום לשלב את שתי המשוואות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה — חיפוש מינימום, עם שים-לב לשלילה.

הכלי: 'שזיף שאינו נגוע' הכי סביר היכן שאחוז הפירות הנגועים הוא הנמוך ביותר. נבדוק את ארבע האפשרויות בטבלה: זן $A$ בחלקה ז — $5\%$ נגועים; זן $B$ בחלקה ד — $25\%$; זן $C$ בחלקה ה — $50\%$; זן $D$ בחלקה ו — $15\%$. האחוז הנמוך ביותר של נגיעות (ולכן הסיכוי הגבוה ביותר לשזיף בריא, $95\%$) הוא זן $A$ בחלקה ז. לכן המסיחים (2), (3) ו-(4) — עם $25\%$, $50\%$ ו-$15\%$ נגיעות — כולם סיכוי נמוך יותר לשזיף שאינו נגוע.

המלכודת: המילה 'שאינו' — מי שמחפש דווקא את הנגיעות הגבוהה ביותר יבחר הפוך.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה — התאמת אחוז לזן.

הכלי: נחשב את אחוז הנגועים מהנתון ונאתר אותו בעמודת חלקה ה. מתוך $600$ שזיפים $400$ נגועים, כלומר

. בעמודת חלקה ה האחוזים הם: זן $A$ — $80$, זן $B$ — $66\frac{2}{3}$, זן $C$ — $50$, זן $D$ — $33\frac{1}{3}$. הערך $66\frac{2}{3}\%$ מתאים לזן $B$. המסיח (1) $A$ הוא $80\%$, המסיח (3) $C$ הוא $50\%$, והמסיח (4) $D$ הוא $33\frac{1}{3}\%$ — אף אחד אינו שווה ל-$66\frac{2}{3}\%$.

המלכודת: לחשב את $\frac{400}{600}$ באופן שגוי (למשל $60\%$) ולבחור זן לא נכון.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה עם חלון-זמן.

הכלי: נעמה עבדה $7$ שנים רצופות, ובהן ניטעו בדיוק $3$ חלקות; נחפש שנת התחלה שחלון $7$ השנים שלה מכיל בדיוק שלוש שנות נטיעה. שנות הנטיעה בטבלה הן $1993,1995,1998,2005,2008,2012,2017$. אם החלה ב-$1992$, החלון הוא $1992$ עד $1998$ ומכיל את $1993,1995,1998$ — בדיוק שלוש נטיעות. המסיח (2) $1994$ נותן חלון $1994$–$2000$ ובו שתי נטיעות בלבד ($1995,1998$); המסיח (3) $1997$ נותן חלון $1997$–$2003$ ובו נטיעה אחת ($1998$); המסיח (4) $2003$ נותן חלון $2003$–$2009$ ובו שתיים ($2005,2008$). רק $1992$ מניב שלוש נטיעות.

המלכודת: לשכוח שהעבודה נמשכת $7$ שנים כולל שנת ההתחלה, ולספור חלון קצר מדי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה — יחס.

הכלי: נמיר את אחוז הנגיעות ליחס בין הנגועים לבין שאינם נגועים. בחלקה ג, זן $C$, הנגיעות היא $66\frac{2}{3}\%$, כלומר $\frac{2}{3}$ מהפירות נגועים ו-$\frac{1}{3}$ אינם נגועים. היחס בין נגועים לשאינם נגועים הוא

. המסיח (1) $4:1$ מתאים ל-$80\%$ נגיעות, המסיח (3) $3:2$ ל-$60\%$, והמסיח (4) $4:3$ ל-$\approx 57\%$ — אף אחד אינו $66\frac{2}{3}\%$.

המלכודת: להפוך את היחס (לכתוב $1:2$) או לחשב יחס אל הכלל במקום בין שתי הקבוצות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה — שבר משוקלל לפי מספר עצים.

הכלי: 'גיל גדול מ-$20$ שנה בסוף $2020$' פירושו נטיעה לפני סוף שנת $2000$, ויש לשקלל לפי מספר העצים בכל חלקה. בכל חלקה יש (מספר טורים)$\times 4$ עצים. סך העצים במטע:

. העצים מעל גיל $20$ הם בחלקות שניטעו ב-$1993,1995,1998$ (חלקות א, ב, ג):

עצים. השבר הוא

. המסיחים (1) $\frac{1}{5}$, (3) $\frac{1}{3}$ ו-(4) $\frac{1}{6}$ נובעים מספירת חלקות במקום עצים, או מהחלה שגויה של תנאי הגיל.

המלכודת: לספור $3$ חלקות מתוך $7$ ($\approx \frac{3}{7}$) במקום לשקלל לפי מספר העצים בפועל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת אוצר מילים והיגיון.

הכלי: נזהה את הניגוד במשפט ונחפש מילה שמתאימה לו. המשפט מנגיד בין תוחלת החיים 'in the wild' (בטבע) לבין מצב שבו התנים חיים זמן רב יותר — עד 16 שנים. המקום שבו חיה שורדת יותר מאשר בטבע הוא captivity (שבי, גן חיות).

נעבור על המסיחים: anxiety (חרדה) — מצב רגשי, לא רלוונטי; severity (חומרה) — אינו מציין מקום מחיה; royalty (מלוכה) — אינו קשור לחיות בר. רק captivity משלים את הניגוד 'בטבע לעומת בשבי'.

המלכודת: להיתפס למילה שנשמעת 'חשובה' בלי לבדוק את ניגוד ההקשר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת פועל מתאים וצירוף כבול.

הכלי: נחפש פועל שיוצר צירוף תקין עם 'X of his life to designing'. הצירוף 'devoted ... of his life to' (הקדיש ... מחייו ל-) הוא ביטוי מקובל: האדריכל הקדיש כמעט שנתיים מחייו לתכנון.

נבחן את המסיחים: exposed (חשף) — אינו מתאים ל'of his life to'; composed (חיבר/הלחין) — אינו הולם 'שנתיים מחייו'; obeyed (ציית) — חסר היגיון בהקשר. רק devoted יוצר את הצירוף 'devoted two years of his life to'.

המלכודת: לבחור פועל שמתאים לחלק מהמשפט אך שובר את מבנה הצירוף 'to designing'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת אוצר מילים לפי הקשר.

הכלי: נשים לב לרשימת הפריטים במשפט ונחפש את המסגרת שמכילה אותם. המשפט מונה כלי נגינה — violins, French horns, drums — ולכן המילה החסרה חייבת להיות דבר-מה שכולל כלי נגינה. orchestra (תזמורת) כוללת בדיוק כאלה. נפסול: vehicle (כלי רכב) — אינו מכיל כלי נגינה; mechanism (מנגנון) — כללי מדי ואינו הולם 'כלי נגינה'; experiment (ניסוי) — לא רלוונטי. רק orchestra מאגדת violins, French horns ו-drums.

המלכודת: לבחור מילה גנרית כמו mechanism שנשמעת 'מכילה' אך אינה קשורה למוזיקה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת פועל לפי היגיון עלילתי.

הכלי: נבנה את רצף האירועים במשפט. מרקו פולו 'first _____ rhinoceroses' ואז חשב בטעות שמדובר בחד-קרן — כלומר הפועל צריך לתאר את הפעם הראשונה שבה פגש/נתקל בקרנפים. encountered (נתקל/פגש) הולם בדיוק. נפסול: deceived (רימה) — קרנף אינו מרמה; appointed (מינה) — חסר היגיון; consulted (התייעץ) — אין מתייעצים עם קרנף. רק encountered מסביר מדוע 'טעה לחשוב' שהם חד-קרן — כי ראה אותם לראשונה.

המלכודת: להיסחף אחרי deceived מפני שהמשפט מדבר על טעות, אך הטעות היא של פולו עצמו, לא הטעיה מצד החיה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת שם תואר מתאים.

הכלי: נבין מה תפקיד המילה החסרה ביחס ל'characteristic'. הפרווה העבה במיוחד היא תכונה שמייחדת את הצבוע החום — כלומר תכונה 'מבחינה', distinguishing (מייחדת/מבחינה). נפסול: persuasive (משכנע) — אינו מתאים לתכונה פיזית; superstitious (של אמונות תפלות) — חסר קשר; revolutionary (מהפכני) — מוגזם ואינו הולם 'פרווה עבה'. רק distinguishing מסביר שהפרווה היא סימן ההיכר של הצבוע.

המלכודת: לבחור תואר 'חזק' כמו revolutionary בלי לבדוק אם הוא מתאר תכונה מבחינה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת שם עצם לפי הקשר.

הכלי: נשים לב לשם התואר 'stinging' (עוקצני/חריף) ולמושא 'of the Soviet Union's corruption'. ספרו של אורוול הוא 'ביקורת עוקצנית' על שחיתות — critique (ביקורת) הולם בדיוק. נפסול: invasion (פלישה) — אינו 'of corruption'; phase (שלב) — חסר היגיון; notion (רעיון/מושג) — 'stinging notion' אינו צירוף הגיוני על שחיתות. רק critique יוצר 'a stinging critique of corruption'.

המלכודת: להתבלבל מ'stinging' ולחפש מילה תוקפנית כמו invasion במקום המילה שמתארת יצירה ביקורתית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת גם דקדוק וגם משמעות.

הכלי: נבדוק איזו אפשרות משתלבת נכון תחבירית ומוסרת מסר הגיוני — 'The Plaza _____ the most famous hotel'. 'is arguably the most famous hotel' פירושו 'ניתן לטעון שהוא המלון המפורסם ביותר' — תקין ומדויק. נפסול: was argumentative (היה נוטה להתווכח) — מתאר אדם, לא מלון; is an argument to — צירוף שבור מבחינה תחבירית; argues for (טוען בעד) — מלון אינו 'טוען'. רק is arguably מחבר את הנושא לתיאור 'the most famous hotel'.

המלכודת: המסיחים משחקים על השורש argue/argument כדי לפתות לבחירה שגויה מבחינה דקדוקית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הבוחנת אוצר מילים לפי הקשר.

הכלי: נזהה את מילת המפתח 'comeback' (חזרה). אם אמן עשה 'comeback' ב-2008, קדמה לכך תקופה של הפסקה — 'After a long hiatus' (אחרי הפסקה ארוכה). נפסול: latitude (קו רוחב / מרחב פעולה) — לא רלוונטי; predicament (מצוקה) — אפשרי כפיתוי אך אינו הניגוד הטבעי ל'comeback'; incentive (תמריץ) — אינו הולם 'after a long'. רק hiatus יוצר את הרצף ההגיוני 'הפסקה ואז חזרה'.

המלכודת: predicament נשמע 'שלילי' ומפתה, אך המשפט מחפש דווקא את ההפסקה שקדמה לחזרה, לא מצוקה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש: עלינו לבחור את המשפט השומר על אותה משמעות בדיוק.

הכלי: נפרק את המקור לרכיבים מדויקים ונבדוק איזה מסיח שומר על כולם. המקור אומר: (א) קייטי מלקהי הייתה 'the only person' שנקנסה, (ב) חוק 'short-lived' (קצר-מועד) מ-1908, (ג) שאסר עישון נשים בפומבי.

תשובה (4): 'During the brief time...just one person – Katie Mulcahey – was fined' — 'brief time' = short-lived, 'just one person' = the only person. התאמה מלאה. נפסול:

(1) טוענת שהחוק בוטל אחרי הקנס — פרט שלא נאמר;

(2) טוענת שהיא 'הראשונה אך לא האחרונה' — סותר את 'the only person';

(3) טוענת שנקנסה על 'מחאה' — אך היא נקנסה על ההפרה עצמה (עישון), לא על מחאה.

המלכודת:

(2) מפתה כי היא נשמעת דומה, אך 'first but not the last' סותר ישירות את 'only person'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נשמור על שלושת הרכיבים של המקור — כפר ישנוני (sleepy) שהפך ל-boomtown בזכות 'sapphire rush' בשלהי שנות ה-90.

תשובה (1): 'The quiet village of Ilakaka became a thriving town in the late 1990s, when many people were drawn to the area by the discovery of sapphires' — 'quiet' = sleepy, 'thriving town' = boomtown, 'discovery of sapphires' = sapphire rush. התאמה מלאה. נפסול:

(2) מוסיפה שאילקאקה היא 'ממקורות הספיר המובילים בעולם' — מידע שלא במקור;

(3) טוענת שהבהלה הקימה 'כפרים וערים רבים כולל אילקאקה' — אך המקור מדבר על אילקאקה בלבד;

(4) טוענת שהכרייה הסתיימה והאוכלוסייה שקעה — היפוך גמור של המשמעות.

המלכודת:

(4) הופכת את הכיוון (שגשוג ← שקיעה) — יש לשים לב לכיוון השינוי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את גרעין המקור — ב-1873 נבנתה גלריה ייעודית (custom-built) כדי לאכסן את פסל דוד, שעד אז עמד בחוץ.

תשובה (1): 'Michelangelo's David was moved indoors to a gallery constructed especially for it in 1873' — 'constructed especially for it' = custom-built, 'moved indoors' = מ'stood outside' פנימה, 1873. התאמה מלאה. נפסול:

(2) אומרת רק שהגלריה 'dates back to 1873' ומאבדת את גרעין המעבר פנימה;

(3) 'originally intended to stand outside' משבשת — הפסל עמד בחוץ, אך לא נאמר שיועד לכך, וגם חסרה בה הגלריה הייעודית;

(4) 'exhibited outside the gallery in which it is currently displayed' מסלפת את היחס בין הפסל לגלריה.

המלכודת:

(3) נשמעת קרובה, אך 'intended to' מוסיף כוונה שלא קיימת במקור.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נשמר את המסר — יפן, שנפגעת מאסונות טבע רבים מנת-חלקה, מפגינה שוב ושוב חוסן מול מצוקה.

תשובה (1): 'Japan has repeatedly overcome hardships caused by the devastating natural disasters to which it is prone' — 'repeatedly' = time and again, 'overcome hardships' = demonstrated resilience, 'prone to' = pummeled by more than its share. התאמה מלאה. נפסול:

(2) מדגישה 'מומחיות בניהול הרס' — לא אותו מסר של חוסן חוזר;

(3) 'infrastructure remains robust' — פרט על תשתיות שלא נאמר;

(4) 'capacity to rebound has decreased' — היפוך גמור של החוסן.

המלכודת:

(4) הופכת חוסן להיחלשות — יש לשים לב לכיוון 'decreased'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מכנה משותף'.

הכלי: נחפש את התכונה שהקטע מייחס לשני סניפי הדואר גם יחד. הסניף התת-ימי בוואנואטו והסניף בקוטב (Penguin Post Office) מתוארים שניהם כחוויה חריגה ומיוחדת — הקטע אף מסיים ב'singular experience'.

תשובה (2): 'They provide a unique experience' לוכדת בדיוק את המשותף. נפסול:

(1) 'convenient locations' — הפוך; שניהם במקומות נידחים;

(3) 'may soon have to close' — נאמר על סניפים אחרים, לא על אלה;

(4) 'streamlined their services' — שוב, נאמר על סניפים שצמצמו שירות, לא על השניים המשגשגים.

המלכודת:

(3) ו-(4) שואבים ניסוח מהפסקה הראשונה שמדברת על סניפים אחרים לגמרי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מילה בהקשר'.

הכלי: נשתמש בהקשר המשפט כדי לפענח את הביטוי 'become obsolete'. הקטע אומר שהדואר הרגיל 'may eventually become obsolete' לנוכח האימייל והוואטסאפ — כלומר עלול לחדול מלהתקיים / להפוך למיושן.

תשובה (2): 'no longer exist' לוכדת את המשמעות. נפסול:

(1) 'greatly improve' — הפוך;

(3) 'spread to new places' — לא קשור להתיישנות;

(4) 'look different' — obsolete אינו 'להיראות אחרת' אלא לצאת משימוש.

המלכודת: obsolete אינו 'ישן במראה' אלא 'מיושן עד כדי אי-שימוש' — לכן 'no longer exist' מדויק יותר מ'look different'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מטרת הפסקה'.

הכלי: נזהה על מה מתמקדת הפסקה השנייה כולה. הפסקה מתארת את סניף הדואר הראשון בעולם שנמצא מתחת למים — כחמישים מטר מהחוף ושלושה מטר מתחת לפני הים.

תשובה (4): 'a post office that is not on land' מתמצתת בדיוק את העיקר — סניף שאינו על היבשה. נפסול:

(1) 'Hideaway Island Marine Sanctuary' — רק פרט מיקום, לא נושא הפסקה;

(2) 'some of Vanuatu's tourist attractions' — הפסקה עוסקת בסניף אחד, לא במגוון אטרקציות;

(3) 'the world's smallest post office' — נאמר 'first underwater', לא 'smallest'.

המלכודת:

(3) מחליפה 'הראשון התת-ימי' ב'הקטן ביותר' — פרט שלא נכתב.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'הסקה'.

הכלי: נשאב מהרמזים בקטע מה מציע דואר וואנואטו לתיירים. הקטע מספר שהסניף תת-ימי ושהחברה 'encourages visitors to literally look below the surface' — כלומר להתבונן בעולם שמתחת למים.

תשובה (4): 'see underwater life' עולה ישירות מכך. נפסול:

(1) 'learn how to dive' — הקטע מדבר על מבקרים 'who choose to dive', שכבר יודעים לצלול, לא על לימוד צלילה;

(2) 'buy scuba equipment' — לא נזכר;

(3) 'visit many islands' — לא רלוונטי לסניף הבודד.

המלכודת: לבלבל בין 'מי שבוחר לצלול' (יכולת קיימת) לבין 'ללמוד לצלול' (הצעה שלא קיימת).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא הממוקדת בפסקה האחרונה.

הכלי: נבדוק כל טענה מול הכתוב על ה-Penguin Post Office. הקטע אומר שלמרות המיקום הנידח, הקור, השכר הזעום והתנאים הקשים — 'more than fifty people eagerly apply each year' למשרות.

תשובה (1): 'It is not difficult to find people who want to work there' עולה ישירות מ'יותר מחמישים נרשמים בהתלהבות מדי שנה'. נפסול:

(2) 'workers are well paid' — סותר את 'minimal salary';

(3) 'staff helps look after the penguin colony' — התיירים צופים בפינגווינים, אך לא נאמר שהצוות מטפל במושבה;

(4) 'changes its location in the winter' — הסניף פועל רק בקיץ, ואינו מחליף מיקום.

המלכודת:

(2) מתפתה מהזכרת השכר, אך השכר 'זעום', ולכן הטענה הפוכה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מטרת הטקסט'.

הכלי: נזהה את השאלה המרכזית שהקטע פותח בה ואת התשובה שהוא מפתח. הפתיחה שואלת 'just how accurate have the fantasies of writers turned out to be?', והקטע בוחן עד כמה תיאורי סופרי המדע הבדיוני היו מדויקים בניבוי טכנולוגיות.

תשובה (3): 'discuss how accurate the depictions of science fiction writers have been' לוכדת את הציר המרכזי. נפסול:

(1) 'the place of science fiction in literature' — הטקסט אינו עוסק במעמד הז'אנר בספרות;

(2) 'compare the works of several authors' — הסופרים משמשים דוגמאות, לא נושא של השוואה;

(4) 'present some important features of science fiction' — כללי מדי ומחמיץ את סוגיית הדיוק.

המלכודת:

(4) נשמעת רחבה ו'בטוחה', אך מפספסת את המוקד — מידת הדיוק של הניבויים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'איזה פריט אינו נזכר' — שימו לב למילת השלילה 'not'.

הכלי: נסמן אילו המצאות הפסקה השנייה מונה, והתשובה היא זו שאינה ברשימה. הפסקה מזכירה: 'moon gun'/rockets (רקטות), 'debit cards instead of money' (כרטיסי חיוב במקום כסף), 'track citizens' movement'/surveillance (מכשירי מעקב), ו'the internet'. עתה

נבדוק את המסיחים:

(1) rockets — נזכר;

(3) tracking devices — נזכר;

(4) the internet — נזכר. לעומתם (2) money — אינו 'המצאה עתידנית' שהסופרים דמיינו; אדרבה, הכסף הוא הישן שכרטיסי החיוב באו להחליף. לכן money אינו נמנה כפיתוח מדומיין.

המלכודת: המילה money אכן מופיעה בטקסט, אך לא כהמצאה שנוּבּאה אלא כניגוד לכרטיסי החיוב — שאלת 'לא' מחייבת לזהות זאת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מילה חלופית בהקשר'.

הכלי: נציב כל מסיח במקום 'foreshadowed' ונבדוק שמירת משמעות. המשפט אומר שיכולתו של הרודן ב-1984 לעקוב אחר האזרחים 'foreshadowed' את יכולות המעקב של ימינו — כלומר הקדימה וניבאה אותן.

תשובה (2): 'anticipated' (הקדימה/ציפתה) שומרת בדיוק על המשמעות. נפסול:

(1) 'transported' (העביר) — לא קשור;

(3) 'launched' (שיגר/השיק) — אינו 'מבשר מראש';

(4) 'surveyed' (סקר) — משחק על 'surveillance' אך אינו פירוש של foreshadow.

המלכודת:

(4) מתפתה מהדמיון ל'surveillance' שבמשפט, אך הוראת foreshadow היא 'לבשר מראש', ולכן anticipated נכון.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג הסקה עם מבנה 'רוצים ל___ ולא ל___'.

הכלי: נמצא בטקסט מה סופרי המדע הבדיוני מבקשים לעשות ומה לא. הפסקה האחרונה קובעת: 'their aim is to imagine all possibilities. This...is not the same as attempting to predict the future' — כלומר מטרתם לדמיין/לבדר, ולא לנבא.

תשובה (1): 'entertain; make predictions' תואמת: הם רוצים לבדר, ולא לנבא. נפסול:

(2) 'frighten readers; make them think about what is possible' — הפוך, הם דווקא רוצים שנחשוב על האפשרי;

(3) 'influence the future of technology; sell a lot of books' — לא נתמך בטקסט;

(4) 'shape reality; describe imaginary worlds' — הפוך, הם כן מתארים עולמות דמיוניים.

המלכודת: יש לקרוא את שני הרכיבים יחד — התשובה חייבת לצדק גם את מה שהם 'רוצים' וגם את מה ש'לא'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג 'הכי פחות סביר' — שימו לב למילה 'least'.

הכלי: נסמן מהו מדע בדיוני לפי הטקסט (עתיד, טכנולוגיה, חלל, מכונות, דמיון) ונחפש את העלילה שחורגת מכך.

נבדוק:

(1) יצור מכוכב אחר מבקר בכדור הארץ — מדע בדיוני מובהק;

(2) התחממות גלובלית ב-2099 וקבוצת צעירים היוצאת להציל את העולם — עתידני, מדע בדיוני;

(4) מכונות שבנה מדען מטורף משתלטות על העולם — 'robot rebellions' נזכר במפורש כמוטיב מדע בדיוני. לעומתם (3) צבא בהובלת מלך מצרים העתיקה שכובש אימפריה — עלילה היסטורית העוסקת בעבר, ללא יסוד עתידני או טכנולוגי. לכן היא הכי פחות סבירה כמדע בדיוני.

המלכודת: שאלת 'least' מחפשת את היוצא-דופן — קל לטעות ולסמן עלילה 'מוזרה' במקום את זו שאינה מדע בדיוני.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפט הבוחנת מבנה תחבירי (קולוקציה) של הפועל prohibit.

הכלי: נזהה את הצירוף הקבוע ונבדוק היגיון והתאמה דקדוקית. הפועל prohibited (אסור) נדרש לצירוף be prohibited from + doing something — 'אסור ל... מִלעשות'. המשפט אומר שנוסעים הנכנסים לניו זילנד מנועים מלהכניס פירות וירקות טריים. נ

שים לב: הצורה הנכונה היא from bringing in (מלהכניס).

נעבור על המסיחים:

(2) having brought (לאחר שהביאו) — צורת עבר שאינה משתלבת עם prohibited ושוברת את המבנה.

(3) only when bringing (רק כאשר מביאים) — יוצר משפט לא־הגיוני: אין איסור 'רק כשמביאים'.

(4) if ever brought (אם אי־פעם הובאו) — תנאי שאינו מתחבר תחבירית ל־prohibited.

המלכודת: לתרגם 'אסור' ולחפש שלילה, במקום לזהות שהפועל prohibit דורש דווקא את מילת היחס from.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נבין את מסגרת המשפט ונבחר את שם העצם המתאים למי שרץ בבחירות. המשפט מתאר בחירות לנשיאות צרפת ב־2007, שבהן ניקולא סרקוזי המנצח מנוגד ל'סוציאליסטית סגולן רויאל'. המילה החסרה מתארת את סרקוזי בתור הרץ מטעם המחנה השמרני — כלומר candidate (מועמד).

נעבור על המסיחים:

(1) solution (פתרון) — אינו מתאר אדם.

(3) spectacle (מחזה, ראווה) — אינו מתאים לאדם המתמודד.

(4) compromise (פשרה) — מושג מופשט שאינו מתאר מועמד.

המלכודת: להיתפס למילה Conservative ולחפש מילה 'פוליטית' מרשימה, במקום לזהות שנדרש פשוט 'מועמד'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט הבוחנת אוצר מילים בהקשר של רצף כרונולוגי.

הכלי: נשים לב ליחסי הזמן במשפט ולמילת היחס from שאחרי החסר. ג'וני ויסמולר התחיל לשחק 'אחרי ___ מקריירה בשחייה תחרותית'. הצירוף retire from a career פירושו 'לפרוש מקריירה'; המעבר הטבעי הוא: פרש מהשחייה ואז פנה למשחק.

נעבור על המסיחים:

(1) rewarding (מתגמל/גומל) — אינו מצטרף ל־from ואינו הגיוני.

(3) restricting (מגביל) — 'להגביל מקריירה' חסר פשר.

(4) relieving (מקל/משחרר) — אינו יוצר צירוף תקין עם from במובן הנדרש.

המלכודת: להתבלבל בין הפעלים הדומים בצליל (כולם ב־re-) ולבחור לפי צליל במקום לפי משמעות והצירוף retire from.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נחבר בין התכונה outspoken (גלוי־לב, קולני בדעותיו) לבין 'חופש הביטוי' שאחרי החסר. המדינאי היווני דמוסתנס תואר כ'___ גלוי של חופש הביטוי'; ההיגיון מחייב מי שתומך ומגן על הערך — defender (מגן, סנגור).

נעבור על המסיחים:

(1) stranger (זר) — 'זר לחופש הביטוי' סותר את outspoken.

(2) neighbor (שכן) — אינו מתאים להקשר של עמדה ערכית.

(3) performer (מבצע, אמן־במה) — אינו מתחבר ל'חופש הביטוי' כעמדה.

המלכודת: להתעלם מהמילה outspoken, שמכוונת לעמדה נחרצת בעד — ומכאן ל'מגן'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפט הבוחנת מילת קישור (connector) בין שני חלקי משפט.

הכלי: נזהה את הקשר הלוגי בין הרישא לסיפא. הרישא: תסמונת המעי הרגיז חולקת תסמינים עם הפרעות עיכול רבות אחרות; הסיפא: קשה לאבחן אותה. זהו קשר של סיבה־ותוצאה: מכיוון שהתסמינים משותפים, לכן האבחון קשה — ולכן נדרשת consequently (כתוצאה מכך, לפיכך).

נעבור על המסיחים:

(1) previously (קודם לכן) — קשר של זמן, לא של תוצאה.

(2) fortunately (למרבה המזל) — הקושי לאבחן אינו דבר 'משמח'.

(3) scarcely (בקושי, כמעט לא) — תואר־פועל של מידה שאינו מקשר בין הרעיונות.

המלכודת: לבחור fortunately מפני שהיא נפוצה, בלי לשים לב שהתוכן (קושי באבחון) שלילי ודורש קשר תוצאתי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר, במבנה such ... that (כה... עד ש).

הכלי: נגזור את משמעות החסר מהתוצאה שבסיפא. נאמר שהגישה של קולמן להרמוניה הייתה כה ___ עד שנדרשו שנים רבות למוזיקאים מהזרם המרכזי להעריך את סגנונו. אם לקח זמן רב לקבל אותה, הגישה הייתה חריגה ולא־שגרתית — unorthodox (לא־שגרתי, בלתי־מקובל).

נעבור על המסיחים:

(2) incessant (בלתי־פוסק) — מתאר תדירות, לא חריגוּת סגנונית.

(3) adhesive (דביק) — תואר פיזי שאינו הולם 'גישה להרמוניה'.

(4) equivalent (שקול, זהה) — סותר את התוצאה, שכן גישה 'זהה' לא הייתה מעכבת את ההערכה.

המלכודת: לבחור equivalent בגלל הקשר ל'הרמוניה' המוזיקלית, במקום להיצמד ליחס הסיבתי של such...that.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר.

הכלי: נשים לב לפועל report (לדווח) שבהמשך, המגדיר את התפקיד. מרגרט בורק־וייט הייתה מן ה'___ מלחמה' הראשונות שדיווחו על הלחימה באירופה במלחמת העולם השנייה. מי שמדווח מן החזית הוא war correspondent — כתב־מלחמה.

נעבור על המסיחים:

(1) commuters (נוסעים יומיומיים לעבודה) — אינו קשור לדיווח.

(2) collaborators (משתפי־פעולה) — אינו התפקיד המדווח, ואף נושא קונוטציה שלילית.

(3) constituents (בוחרים, מרכיבים) — אינו מתאר מי שמדווח.

המלכודת: כל המסיחים פותחים ב־co- ונשמעים דומים; הבחירה חייבת להסתמך על report שמצביע על 'כתב'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים בהקשר, שבה נדרש הפועל המחבר בין 'שרֵפה' ל'קתדרלה'.

הכלי: נתאים את עוצמת הפועל לתוצאה — קריסת הצריח והגג. ב־2019 אש ___ את קתדרלת נוטרדאם, וגרמה לצריח ולגג לקרוס. פועל המתאר אש שאוחזת ומכלה מבנה הוא engulfed (עטף/בלע בלהבות).

נעבור על המסיחים:

(1) dismayed (הדאיג, הביך) — מתאר תגובה רגשית של אנשים, לא פעולת אש על מבנה.

(3) disgraced (המיט חרפה) — שייך לתחום המוסרי, לא לשרֵפה פיזית.

(4) enchanted (הקסים) — משמעות חיובית ההפוכה מהרס.

המלכודת: להיתפס לפעלים שנפתחים ב־dis-/en- ולבחור לפי צליל, במקום לפי הפעולה הפיזית ההרסנית של אש.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת ניסוח מחדש: עלינו לבחור את המשפט המשמר בדיוק את משמעות המקור.

הכלי: נפרק את משפט המקור לשני רכיבים ונוודא ששניהם נשמרים. המקור אומר: (א) הקודקס הוא 'הביטוי המוקדם ביותר של הספר המודרני'; (ב) הוא 'צבר תפוצה' (gained prevalence) בין המאה השלישית לשמינית לספירה.

תשובה (2) משמרת בדיוק את שניהם: 'הצורה הראשונה של הספר המודרני הייתה הקודקס, שנכנס לשימוש נרחב בין המאה השלישית לשמינית'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הקודקס התפתח לכדי הספר כפי שהוא מוכר היום' — מוסיף טענה (הפיכה לספר של ימינו) שאינה במקור.

(3) 'הקודקס... יצא משימוש לאחר שהופיע הספר המודרני' — סותר את המקור, שכן הקודקס הוא־עצמו הצורה המוקדמת של הספר המודרני, לא מתחרה שלו.

(4) 'שני סוגי מסמכים... היו הקודקס והספר' — ממציא שני פריטים נפרדים במקום זהות אחת.

המלכודת:

(1) ו־(3) נשמעים סבירים היסטורית, אך מוסיפים או הופכים מידע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את הטענה המרכזית ואת כיוון הקשר הסיבתי. המקור קובע: כאשר נאום 'נשבר' על־ידי הגיות של היסוס כמו אֶה ואָה, הקהל נוטה לזכור יותר מן הנאמר. כלומר ההיסוסים משפרים את הזכירה.

תשובה (2) מנסחת זאת נאמנה: 'אנשים נוטים לזכור נאום טוב יותר אם הדובר אומר לעיתים אֶה ואָה בין המילים'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'דוברים אומרים אֶה כששכחו מה תכננו לומר' — עוסק בסיבה להיסוס, לא בהשפעתו על הקהל — נושא אחר לגמרי.

(3) 'קהל... עלול לאבד עניין במהירות' — הופך את כיוון הטענה (פגיעה במקום שיפור).

(4) 'הדובר מאפשר לקהל לחשוב על מה שנאמר' — ממציא מנגנון (זמן לחשיבה) שאינו מוזכר במקור.

המלכודת:

(3) הופך את הכיוון — קל להניח שהיסוסים 'מבריחים' מאזינים, בעוד המחקר קובע ההפך.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נשמר את סיבת ההשמטה — הבוז (disdain) למאכל 'מעמד הפועלים' — ולא רק את העובדה שהפיצה לא הופיעה. המקור: מתכוני פיצה הושמטו מספרי בישול איטלקיים בשלהי המאה ה־19 מתוך זלזול במאכל המזוהה עם מעמד הפועלים.

תשובה (3) לוכדת בדיוק את הרכיב הזה: 'פיצה, מאכל שאכלו בעיקר בני מעמד הפועלים, נחשבה בלתי־ראויה להיכלל בספרי בישול'. 'בלתי־ראויה' = disdain.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הפיצה נעשתה פופולרית יותר לאחר שנכללה בספרי בישול' — הופך את המצב: המקור אומר שהיא הושמטה, לא נכללה.

(2) 'וריאציות מורכבות יותר... הוצגו בספרי בישול' — ממציא פרטים על 'גרסאות מורכבות' שאינם במקור.

(4) 'פיצה... לא הופיעה בספרי בישול עד שלהי המאה ה־19' — משמר את העובדה אך משמיט את הסיבה (הבוז), ואף רומז שהחלה להופיע — עיוות.

המלכודת:

(4) קרוב מאוד אך מוותר על מרכיב ה'זלזול', שהוא לב המשפט.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש עם ניסוח שלילי (few... can claim) שדורש פענוח.

הכלי: נתרגם 'few countries can claim X' ל'רק מעטות מגיעות ל־X', כלומר צרפת בולטת ב־X. כאן X = 'מגוון לשוני'. אם מעט מדינות במערב אירופה יכולות להתפאר במגוון הלשוני של צרפת, הרי שבצרפת מדוברות יותר שפות מאשר ברובן — בדיוק

תשובה (4).

נעבור על המסיחים:

(1) 'צרפת עמלה לשמר את מסורותיה הלשוניות' — ממציא מאמץ שימור שאינו במקור.

(2) 'צרפתית היא השפה השנייה של מדינות רבות' — עוסק בהתפשטות הצרפתית, לא במגוון בתוך צרפת.

(3) 'הצרפתית הושפעה עמוקות משפות אחרות' — עוסק בהשפעה על השפה, לא בכמות השפות.

המלכודת: הניסוח השלילי 'few can claim' עלול להשתמע כאילו לצרפת אין מגוון — בעוד שמשמעו ההפוך: צרפת עשירה במגוון.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת 'מטרת פסקה' על הפסקה השנייה בטקסט.

הכלי: נזהה את משפט־המפתח הפותח את הפסקה ואת אופייה. הפסקה נפתחת ב'יש סיפורים רבים ושונים על האירועים שקדמו להפקת השאהנאמה ולאחריה. לפי אחד מהם...' — ומכאן ואילך היא מגוללת סיפור אחד ומסוים (הבטחת מטבעות הזהב, המרתם לכסף, החרטה המאוחרת). כלומר מטרת הפסקה היא להציג סיפור אחד על השאהנאמה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להסביר מדוע הסולטאן התאכזב מהשאהנאמה' — הסולטאן כלל לא התאכזב מהיצירה; הוא התחרט על יחסו לפירדוסי.

(2) 'לדון באירועים ההיסטוריים המתוארים בשאהנאמה' — הפסקה עוסקת בנסיבות סביב היצירה, לא בתוכנה ההיסטורי.

(3) 'להשוות בין כמה גרסאות של השאהנאמה' — אף שנאמר שיש 'סיפורים רבים', הפסקה מביאה רק אחד ואינה משווה.

המלכודת: המילים accounts ו־many different מפתות לבחור (3) 'השוואת גרסאות', אך בפועל מובא סיפור יחיד.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת איתור פרט (detail) בפסקה השנייה.

הכלי: נחזור למשפט העוסק ביועצים ונשווה בין ההבטחה למה שהם המליצו. הסולטאן הבטיח מטבע זהב לכל חרוז; היועצים 'הצביעו על כך שהתשלום יהיה עצום ושכנעו אותו לשלם לפירדוסי במטבעות כסף במקום זהב'. כסף שווה פחות מזהב — כלומר הם המליצו לתת לו פחות ממה שהובטח.

נעבור על המסיחים:

(2) 'גלימה' — הגלימה נשלחה מאוחר יותר על־ידי הסולטאן עצמו כאות כבוד, ואינה קשורה להמלצת היועצים.

(3) 'כלום' — היועצים לא הציעו לשלול את התשלום כליל, אלא להמירו לכסף.

(4) 'מטבע זהב לכל חרוז' — זו ההבטחה המקורית של הסולטאן, לא המלצת היועצים.

המלכודת:

(4) מצטט נכונה את ההבטחה, אך השאלה שואלת על המלצת היועצים — שהיא הפחתה מאותה הבטחה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט/הבנה על הסולטאן מחמוד בפסקה השנייה.

הכלי: נאתר את המשפט המתאר את שינוי עמדתו של הסולטאן. נאמר שעשר שנים אחר־כך הסולטאן קרא שורת שירה יפה של פירדוסי 'והתחרט עמוקות על יחסו הבלתי־הוגן אל המשורר' (deeply regretted his unfair treatment). כלומר הוא הבין שנהג בו רע — בדיוק

תשובה (4).

נעבור על המסיחים:

(1) 'הוזמן להלוויית פירדוסי' — לא נאמר; שליחיו הגיעו במקרה בזמן ההלוויה.

(2) 'ביקש שפירדוסי יכתוב שיר נוסף' — לא מוזכר כלל.

(3) 'לא עשה כעצת יועציו' — ההפך הוא הנכון: הוא שוכנע על־ידיהם ושילם בכסף.

המלכודת:

(3) מתפתה להניח שהסולטאן דחה את יועציו, בעוד הטקסט אומר שנשמע להם.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת 'מטרת פסקה' על הפסקה האחרונה.

הכלי: נסכם מה קורה לכסף לאורך הפסקה כולה. הפסקה מתארת שהבת סירבה לקבל את הכסף, ואילו האחות זכרה את רצונו של פירדוסי לבנות חומה נגד שיטפונות — 'השתמשה בחלק מן הזהב לשם כך, ובשארית בנתה פונדק דרכים'. כלומר הפסקה כולה עוסקת בגורלו של הכסף וכיצד נעשה בו שימוש —

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'להסביר מדוע בתו של פירדוסי דחתה את מטבעות הזהב' — זה פרט יחיד בפתח הפסקה, לא מטרתה הכוללת.

(3) 'לתאר את החומה שנבנתה לזכר פירדוסי' — החומה נבנתה להגנה מפני שיטפונות; הפונדק הוא שנבנה להנצחתו — ובכל מקרה זה פרט אחד בלבד.

(4) 'לתאר את פונדק הדרכים שנבנה לבקשת הסולטאן' — הפונדק נבנה ביוזמת האחות, לא לבקשת הסולטאן.

המלכודת: לבחור פרט בודד (1 או 3) במקום הנושא המאחד את הפסקה — השימוש בכסף.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת שלילה: עלינו למצוא את הפריט היחיד שהטקסט אינו תומך בו לגבי פירדוסי.

הכלי: נאשר כל אחת מן האפשרויות מול הטקסט; זו שאין לה עוגן — היא התשובה. נבדוק את המסיחים (שהם דווקא הנכונים לגבי פירדוסי):

(1) 'משורר מכובד' — הטקסט מכנה אותו 'משורר פרסי בן־ימי־הביניים בעל שם גדול' (great eminence) — נכון, ולכן נפסל כתשובה.

(3) 'בקיא באגדות פרס' — נאמר שהשאהנאמה מגוללת את 'ההיסטוריה והאגדות של פרס' ושהתבסס על אוסף סיפורים פרסיים — נכון, ונפסל.

(4) 'מעוניין בהגנת כפרו' — נאמר שדיבר לא־אחת על הצורך לבנות חומה שתגן על הכפר משיטפונות — נכון, ונפסל. נותרה (2) 'יועץ לסולטאן': הטקסט מזכיר 'יועצי הסולטאן' כגורם נפרד ששכנע אותו, אך פירדוסי מעולם לא תואר כיועץ — ולכן זו התשובה הנכונה לשאלת השלילה.

המלכודת: בשאלת 'was not' קל לסמן מתוך אינרציה פריט נכון־ומוכר; יש לזכור שמחפשים דווקא את היוצא־דופן.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת 'מטרת הטקסט' הכוללת.

הכלי: נשאל מהו החוט המקשר את שלוש הפסקאות. הפסקה הראשונה מציגה את השיטה x-ray diffraction crystallography (קריסטלוגרפיה בעקיפת קרני רנטגן) ככלי היחיד למיפוי מבנה גביש; השנייה מסבירה כיצד היא פועלת ומדוע היא חשובה; השלישית מדגימה אותה דרך מחקר האינסולין של הודג'קין. כלומר הטקסט כולו סובב שיטת מחקר מדעית חשובה —

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'לתאר גבישים ואת מבנם המולקולרי' — הגבישים הם הרקע לשיטה, לא נושא הטקסט.

(3) 'להציג תגלית חדשה בתחום הרפואה' — הרפואה מובאת כדוגמה בלבד, והמחקר אינו 'חדש' (משנות ה־30 עד ה־60).

(4) 'לדון בתרומת הודג'קין לשיטה' — הודג'קין היא דוגמה ממחישה (case in point) בפסקה אחת, לא נושא הטקסט כולו.

המלכודת:

(4) מתמקד בפרט מרכזי מן הפסקה האחרונה, אך 'מטרת הטקסט' רחבה ממנו — השיטה עצמה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת היסק (inference) מן הפסקה השנייה, החלה על 'כל הגבישים'.

הכלי: נאתר קביעה כללית בפסקה החלה על גביש באשר הוא. נאמר: 'כאשר אלומת קרני רנטגן פוגעת בגביש, הגביש מפזר את האלומה... ובלכידת דימוי של הקרניים המפוזרות מתקבל דפוס עקיפה'. הניסוח כללי (a crystal) — ומכאן שכל גביש, בהיפגעו בקרני רנטגן, מפיק דפוס עקיפה.

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'משתנים כשאלומת רנטגן פוגעת בהם' — הגביש מפזר את הקרן, לא 'משתנה'; אין בטקסט שינוי בגביש.

(3) 'בעלי שימושים רפואיים' — הרפואה הוזכרה כדוגמה לתועלת המידע, לא כתכונה של כל גביש.

(4) 'בעלי אותו מבנה מולקולרי' — הפסקה הראשונה דווקא רומזת שהמבנה משתנה מגביש לגביש (ולכן צריך למפותו).

המלכודת:

(3) מתפתה על סמך אזכור הרפואה, אך זו תועלת אפשרית ולא תכונה כללית של גבישים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת משמעות מילה בהקשר (diffract).

הכלי: נאתר את המילה בפסקה ונשען על ההקשר הצמוד. הפסקה מתארת: 'הגביש מפזר (scatters) את האלומה לכיוונים רבים ובעוצמות שונות', ומיד לאחר מכן מכנה את התופעה 'דפוס עקיפה' (diffraction pattern). מכאן ש־diffract שקול ל'לפזר' — scatter.

נעבור על המסיחים:

(1) strike (לפגוע) — זו פעולת הקרן על הגביש, לא פעולת הפיזור עצמה.

(3) decipher (לפענח) — מתייחס לניתוח הדפוס בדיעבד, לא לפעולה הפיזיקלית.

(4) configure (להסדיר, לעצב) — קשור ל'תצורה המולקולרית' (configuration) אך אינו מתאר את פעולת ה־diffract.

המלכודת: המילים strike ו־configure מופיעות בסמוך בפסקה ומפתות, אך ההגדרה נגזרת דווקא מ־scatters הצמוד.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת איתור פרט הצמודה לשנה מסוימת (1934) בפסקה האחרונה.

הכלי: נאתר את המשפט הנוגע ל־1934 ונשווה לאפשרויות. נאמר: 'ב־1934 יצאה הודג'קין לברר את מבנה ההורמון... באותה עת קריסטלוגרפיית עקיפת הרנטגן לא הייתה מפותחת דיה כדי להתמודד עם מורכבות מולקולת האינסולין'. כלומר ב־1934 השיטה עדיין לא הייתה מתקדמת מספיק —

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'סיבת הסוכרת עדיין לא הייתה ידועה' — הטקסט קושר סוכרת לאינסולין, ואינו טוען שסיבתה לא נודעה ב־1934.

(3) 'האינסולין רק התגלה' — לא נאמר; ב־1934 כבר חקרו את מבנהו.

(4) 'הודג'קין החלה לעבוד עם מדענים אחרים' — שיתוף הפעולה עם חוקרים אחרים מתואר כ'לאורך השנים' (over the years) שלאחר־מכן, לא ב־1934.

המלכודת:

(4) מצרפת פרט אמיתי מהטקסט (עבודה עם אחרים) לשנה הלא־נכונה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת היסק־סיבה: מדוע נדרשו להודג'קין 35 שנה.

הכלי: נצליב שני נתונים מן הטקסט — הקושי הכללי במיפוי גבישים ומורכבותה הקיצונית של מולקולת האינסולין. הטקסט מוסר: 'קביעת מבנה הגביש במדויק אינה משימה קלה' (no easy task), ומולקולת האינסולין 'מורכבת מיותר מ־400 אטומים' ולכן השיטה 'לא הייתה מפותחת דיה כדי להתמודד עם מורכבותה'. ההיסק: מיפוי מדויק של גביש מורכב הוא קשה מאוד — ומכאן משך הזמן הרב.

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'האינסולין אינו באמת גביש' — הטקסט מדבר במפורש על 'אינסולין מגובש' (crystallized insulin), ולכן שגוי.

(3) 'לא כל הגבישים ניתנים לניתוח בשיטה' — לא נטען בטקסט; הבעיה הייתה המורכבות, לא חוסר־ישימוּת עקרוני.

(4) 'מבנה האינסולין דומה מאוד לזה של מולקולות אחרות' — לא מוזכר, ואף אינו מסביר עיכוב.

המלכודת: להסתפק בנתון בודד (400 אטומים) בלי לחברו לעיקרון הכללי ש'מיפוי מדויק קשה' — שילוב שניהם הוא שנותן את הסיבה.

נסמן את תשובה (2).