פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2025 — טקסט מלא

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של יחס חלק-שלם.

הכלי: נגדיר במדויק את היחס בין שתי מילות הזוג ונחפש זוג שבו שורר בדיוק אותו יחס, באותו סדר. נ

שים לב: פלח הוא חלק טבעי ומובנה שאליו מתחלק תפוז — התפוז "עשוי" פלחים. נחפש שלם שמתחלק לחלקים טבעיים בעלי שם משלהם: עיר מתחלקת לרבעים, והרובע הוא חלק טבעי ומובנה של העיר — בדיוק כפי שהפלח הוא חלק של התפוז.

נעבור על המסיחים:

(1) תירס : קלח — הקלח הוא הציר המרכזי/הגבעול, לא חלוקה טבעית של התירס לחלקים דומים;

(2) מדף : ספר — הספר מונח על המדף אך אינו חלק ממנו;

(4) שמים : ענן — הענן נמצא בשמים אך אינו חלק מבנה שלהם.

המלכודת: להתפתות ל"מדף : ספר" בשל הקִרבה התחומית, אף שאין שם יחס חלק-שלם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה של "ביצוע שטחי של פעולה" מול הפעולה המלאה.

הכלי: נזהה את גרעין היחס — שִׁרבֵּט הוא לצייר באופן שטחי, חפוז ולא-מוקפד. נחפש זוג שבו הפועל הראשון הוא הגרסה השטחית של הפועל השני: רפרף הוא לקרוא באופן שטחי וחפוז — בדיוק היחס שבזוג הנתון, ובאותו סדר.

נעבור על המסיחים:

(2) טפטף : שפך — ההבדל הוא בכמות/קצב (מעט מול הרבה), לא בשטחיות;

(3) הסביר : הבין — שני פועלים שונים בעלי גורמים שונים, יחס של סיבה-תוצאה;

(4) תמצת : סיכם — מילים נרדפות כמעט, לא יחס של שטחי מול מלא.

המלכודת: לראות בשרבט "פחות" מ"צייר" ולבחור בטפטף:שפך שגם בו יש "פחות", אך שם ה"פחות" הוא כמותי ולא איכותי-שטחי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו אנלוגיה של "העצם והפועל שיוצר אותו".

הכלי: נשאל אילו פעולה מְיַצֶּרֶת את העצם. בור נוצר על ידי כרייה — "כורים" בור, והפעולה היא שמְחוֹללת אותו יש מאין. נחפש זוג של עצם ופועל היצירה המתאים לו: כביש נוצר על ידי סלילה — "סוללים" כביש, והפעולה יוצרת אותו.

נעבור על המסיחים:

(1) עץ : עקר — עקירה מסירה/הורסת עץ קיים, אינה יוצרת אותו;

(3) יתד : תקע — תקיעה מְמַקֶּמֶת יתד שכבר קיימת, אינה יוצרת אותה;

(4) סלע : סיתת — סיתות מְעַצֵּב סלע קיים, אינו יוצר אותו.

המלכודת: לבחור בפעולה שמתבצעת "על" העצם (סיתות, תקיעה) במקום בפעולה שמְחוֹללת את העצם עצמו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו אנלוגיה של "עֶרֶב הפעולה" מול "הפעולה שהתרחשה".

הכלי: נפרש את הביטוי הכבול — "כורעת ללדת" פירושו על סף לידה, רגע לפני שהיא יולדת; "ילדה" הוא המצב שכבר קרה. אם כן היחס הוא: על סף התרחשות X : X התרחש. נחפש זוג באותו יחס: "מחשב להישבר" פירושו על סף שבירה, עוד מעט נשבר; "נשבר" הוא ההתרחשות שכבר קרתה — בדיוק אותו יחס ואותו סדר.

נעבור על המסיחים:

(1) נוח לכעוס : כעס — "נוח לכעוס" הוא נטייה/תכונה קבועה, לא "על סף כעס" ברגע נתון;

(3) מפליא מכותיו : הוכה — היפוך פעיל-סביל (המכה מול המוכה), לא יחס של "על הסף" מול "התרחש";

(4) חומד לצון : התלוצץ — "חומד לצון" הוא נטייה/אוהב להתלוצץ, תכונה ולא רגע שלפני.

המלכודת: לבלבל בין נטייה קבועה (נוח לכעוס, חומד לצון) לבין "עומד להתרחש עכשיו", שהוא גרעין היחס.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה של "קטגוריה כללית ותת-קטגוריה הכלולה בה".

הכלי: נבדוק אם המילה השנייה היא סוג/תת-קבוצה של הראשונה. חרקים הם סוג של בעלי חיים — כל חרק הוא בעל חיים, וקבוצת החרקים כלולה בקבוצת בעלי החיים. נחפש זוג של כלל ותת-סוג שלו: תבשילים הם סוג של מאכלים — כל תבשיל הוא מאכל, וקבוצת התבשילים כלולה בקבוצת המאכלים.

נעבור על המסיחים:

(2) ימים : אגמים — אגם אינו סוג של ים; שניהם מקווי מים אך אינם ביחס של הכלה;

(3) משפטים : מילים — מילים הן חלקים ממשפט (יחס חלק-שלם), לא תת-סוג של משפט;

(4) ידיים : ציפורניים — הציפורניים הן חלק מן היד, לא סוג של יד.

המלכודת: לבחור ביחס חלק-שלם (מילים במשפט, ציפורניים ביד) במקום ביחס ההכלה שבין קטגוריה לתת-קטגוריה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה של "היעדר תכונה חושית מול נוכחות ספציפית שלה".

הכלי: נדייק את משמעות המילים — תפל הוא חסר טעם (היעדר טעם), וחמוץ הוא טעם מסוים ומוגדר. היחס: חוסר בתחושה : ביטוי ספציפי של אותה תחושה. נחפש זוג באותו יחס בתחום חושי אחר: דומם הוא חסר קול ותנועה (היעדר), ומתקתק הוא הפקת קול מסוים ומוגדר — בדיוק אותו יחס.

נעבור על המסיחים:

(2) צלול : עכור — אלה שני קצוות מנוגדים (ניגוד), לא היעדר מול נוכחות;

(3) רך : ענוג — מילים נרדפות, לא יחס של היעדר מול נוכחות;

(4) דהוי : צבוע — דהוי מציין אִבּוד צבע שהיה וְדָהָה, וצבוע הוא "בעל צבע" כללי — היחס פחות מדויק, שכן תפל אינו "טעם שדהה" וחמוץ הוא טעם ספציפי.

המלכודת: להיתפס ל"דהוי : צבוע" כאילו גם הוא היעדר-מול-נוכחות, אך שם מדובר באובדן תכונה שהייתה, ולא בהיעדר מובנה כמו תפל ודומם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה שבה עלינו לבחור את הניסוי שיכריע בין שתי השערות מנוגדות על הזיכרון.

הכלי: נזהה מהו ההבדל הניתן למדידה בין ההשערות ונחפש ניסוי שמפריד ביניהן. השערה א' — הזיכרון מבוסס על פרטים מועטים והשלמת תמונה כללית מתוך ידע קודם (כלומר הזיכרון מוסיף פרטים שלא נקלטו); השערה ב' — הזיכרון מסתמך רק על מה שנקלט, בלי השלמה. ההכרעה תיתכן רק בניסוי שבודק אם נוספים לזיכרון פרטים שכלל לא היו במציאות אך "מתבקשים" מן ההקשר. בתשובה (3): נבדקים שוהים בחדר של רופא ואחר כך מתבקשים לרשום אילו חפצים היו בו; החוקרים בודקים אם רשמו חפצים שלא היו שם אך צפויים בחדר רופא — בדיוק המבחן שמפריד בין ההשערות.

נעבור על המסיחים:

(1) שחזור סיפור ובדיקת פרטים שהושמטו — בודק השמטה, לא הוספה מתוך ידע קודם;

(2) רשימת מספרים אקראית והוספת מספרים — למספרים אקראיים אין "תמונה כללית"/הקשר שממנו יושלמו פרטים, ולכן אינו מבחן להשלמה סכמטית;

(4) פרט שולי בסרט — בודק זכירת פרט אמיתי, לא השלמת פרט חסר.

המלכודת: לבחור בניסוי שבודק דיוק או השמטה במקום בניסוי שבודק "המצאה" של פרטים מתוך ידע קודם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת בניית פסקה הגיונית מארבעה משפטים בעזרת מילות קישור.

הכלי: נשחזר את שרשרת הסיבה-תוצאה בין המשפטים ונבדוק איזו הרכבה יוצרת רצף קוהרנטי. הסדר ההגיוני: ד (כמות הכולסטרול הנכנסת גדולה מן הנדרש) ← א (העודף מצטבר על דופנות העורקים ועלול לסתום אותם) ← ג (היצרות העורקים מפריעה לזרימת הדם ללב) ← ב (הדבר מגדיל את הסיכון להתקף לב). בתשובה (3): "כאשר ד, א. ג, ו-ב." — כאשר נכנס עודף כולסטרול, הוא מצטבר וסותם; היצרות העורקים מפריעה לזרימה, וזה מגדיל את סיכון ההתקף. הקישור "כאשר" בין ד ל-א נכון, וההמשך ג→ב זורם.

נעבור על המסיחים:

(1) פותח ב-ג ו-ב ואז "לכן, אלא אם ד, א" — "אלא אם" אינו הגיוני כאן והרצף הפוך;

(2) "א. ג, מכיוון ש-ד, ו-ב" — "ג מכיוון ש-ד" מדלג על שלב ההצטברות (א) ומקשר בצורה רופפת;

(4) "א, ו-ג. זאת משום שאם ד, ב" — טוען שההצטברות וההיצרות מתרחשות "משום ש...ב" (הסיכון), היפוך סיבתי שגוי.

המלכודת: לבחור הרכבה שהמשפטים בה נכונים כשלעצמם אך מילות הקישור יוצרות סיבתיות הפוכה או קפיצה לוגית.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנה של אנלוגיה שאבנר בונה.

הכלי: נזהה מה בעולם הבישול מקביל לעריכת הסקר. עודד מפקפק בסקר משום שלטענתו אי אפשר ללמוד על כלל האוכלוסייה מ-400 משיבים; אבנר משיב שכדי לבדוק את טעם הדייסה אין צורך לאכול את כל הסיר. כלומר: לקיחת מדגם קטן כדי להסיק על השלם = טעימה. עריכת הסקר (בדיקת מדגם קטן כדי להסיק על הכלל) מקבילה אפוא לטעימת הדייסה.

נעבור על המסיחים:

(1) הגשת דייסה — פעולת שירות, אינה עוסקת בהסקה ממדגם;

(2) בישול סיר דייסה — יצירת השלם, לא דגימה ממנו;

(3) אכילת סיר שלם — דווקא ההפך מן הרעיון: זו בדיקת הכול ולא דגימה.

המלכודת: לבחור ב"אכילת סיר שלם", שהוא בדיוק מה שאבנר טוען שאין בו צורך.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת "הסבר חלופי" לממצא מחקרי.

הכלי: נחפש הסבר שמסביר מדוע לובשי חליפות המגן נפגעו יותר — בלי שהחליפות עצמן מזיקות. הממצא: העובדים שלבשו חליפות מגן נפגעו יותר מאלה שלא לבשו, והחוקרים הסיקו שהחליפות מזיקות. יצרני החליפות מבקשים הסבר חלופי. בתשובה (1): רק העובדים הנחשפים חשיפה ממושכת במיוחד (מעבר לתקן) לובשים חליפות מגן — כלומר דווקא הנחשפים ביותר הם הלובשים, ולכן היו נפגעים יותר בכל מקרה, ללא קשר לחליפות. זהו הסבר של הטיית בחירה / סיבתיות הפוכה שמנקה את החליפות.

נעבור על המסיחים:

(2) החליפות יוצרות אשליית הגנה וגורמות להישאר זמן רב יותר בסביבה המסוכנת — עדיין תולה את הנזק בחליפות (דרך ההתנהגות), ולכן אינה מנקה אותן;

(3) המחקר נעשה בחודש שבו השימוש בחומרים היה נמוך — משפיע על שתי הקבוצות כאחת ואינו מסביר את ההפרש ביניהן;

(4) החליפות מגִנות מפני חלק מהחומרים אך מגבירות נזק מחומרים אחרים — טוענת שהחליפות כן מזיקות, בניגוד לטענת היצרנים.

המלכודת: לבחור בהסבר שעדיין מטיל את האחריות על החליפות (2 או 4) במקום בהסבר שמבטל את הקשר הסיבתי (בחירה מוטה).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת יישום כלל משפטי על מקרים.

הכלי: נחלץ את התנאי המחייב מן החוק ונבדוק איזה בניין מפר אותו בוודאות. מן הסעיף עולה: בניין משותף מתנהל לפי "התקנון המצוי" כברירת מחדל, אלא אם הגישו בעלי הדירות "תקנון מוסכם" שכל הוראותיו הוסכמו ביניהם — ואז הוא הקובע. תקנון השונה מן התקנון המצוי חייב אפוא להיות "תקנון מוסכם", שכל הוראותיו מוסכמות על כולם. בתשובה (2): בניין המתנהל לפי תקנון השונה מן התקנון המצוי, אך רק חלק מהוראותיו הוסכמו — זהו בהכרח "תקנון מוסכם" שלא כל הוראותיו הוסכמו, ולכן הפרה ודאית של דרישת ההסכמה המלאה.

נעבור על המסיחים:

(1) תקנון שנוסח והוגש מייד לאחר הרישום — החוק מתיר להחליף את התקנון בתקנון מוסכם "בכל עת" לאחר הרישום, אין כאן הפרה;

(3) בעבר לא כל הוראותיו זהות לתקנון המצוי וכיום מתנהל לפי התקנון המצוי — מנוסח מבלבל אך אינו מלמד בוודאות על הפרה;

(4) "תקנון מוסכם" שכמה מהוראותיו נלקחו מן התקנון המצוי — אין איסור שתקנון מוסכם יכלול הוראות זהות לתקנון המצוי.

המלכודת: לחפש הפרה במקרים שהחוק דווקא מתיר (החלפה לאחר רישום, חפיפה חלקית לתקנון המצוי) ולפספס את דרישת ההסכמה על כל ההוראות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת סדר אירועים בתהליך.

הכלי: נשחזר מן הקטע את שרשרת האירועים לפי סדר התרחשותם. לפי התיאור: (א) הפחמן הדו-חמצני נספג במי האוקיינוס; (ב) מתרחשת תגובה כימית בין הפחמן למים, שבה נוצרת חומצה פחמתית ועולה חומציות המים; (ג) עליית החומציות פוגעת ביכולתם של חלק מן היצורים (בעיקר אלמוגים) בכל הנוגע לסידן הפחמתי; (ד) עקב כך יצורים אלה נפגעים.

תשובה (2) משקפת בדיוק את הסדר: פחמן דו-חמצני נספג באוקיינוס ← מתרחשת תגובה כימית עם מי האוקיינוס ← יכולתם של יצורים חיים להמס סידן פחמתי נפגעת ← יצורים אלו נפגעים.

נעבור על המסיחים:

(1) פותח ב"כמות הפחמן באטמוספרה פוחתת" לפני "ההיספגות עולה" — היפוך של סיבה ותוצאה, ומדלג על התגובה הכימית;

(3) מוסיף שלב שגוי — "מקצת החומצה הפחמתית נספגת באטמוספרה" — החומצה נוצרת במים ואינה עולה לאטמוספרה;

(4) טוען ש"סידן פחמתי רב מומס על ידי היצורים" — היפוך: החומציות דווקא פוגעת ביכולתם, ולא גורמת להם להמס יותר.

המלכודת: לבחור ברצף שנראה נכון בהתחלה אך משובץ בו שלב הפוך או בדוי (עליית פחמן באטמוספרה, ספיגת חומצה באטמוספרה).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה על סיבת ההבדל בין שתי גישות.

הכלי: נאתר בטקסט את הגורם שמלכין תולה בו את ההבדל. לפי מלכין, מייסדי המושבות, שקבעו את מושבם הרחק מיוון, לא ראו באודיסאוס דמות לחיקוי — בגלל תשוקתו העזה לשוב הביתה; ואילו מגלי הארצות, שקיוו לשוב לביתם בתום מסעם, ראו בו דמות מופת. ההבדל נובע אפוא מכך שיעדם הסופי היה שונה: המייסדים ביקשו להשתקע בארץ חדשה, ואילו המגלים ביקשו לשוב הביתה — וזה בדיוק כיסופיו של אודיסאוס.

תשובה (1) מנסחת בדיוק את הסיבה.

נעבור על המסיחים:

(2) כל קבוצה הדגישה תכונות אחרות של אודיסאוס — לא נכון; שתיהן מתייחסות לאותה תכונה (התשוקה לשוב), ורק מעריכות אותה אחרת;

(3) מגלי הארצות היו בני איתקה — פרט שאינו בטקסט, בדוי;

(4) מגלי הארצות ראו באודיסאוס דמות ראויה לחיקוי — זהו תיאור של ההבדל עצמו, לא הסיבה לו.

המלכודת: לבחור בתשובה (4) שחוזרת על התופעה במקום להצביע על הסיבה (השוני ביעד הסופי).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט, שבה יש לבחור את צירוף ההשלמות היוצר טענה עקבית.

הכלי: נבדוק את ההיגיון הפנימי — מהי עמדת שלמה, ומהו יחס הראיה שקרא לעמדתו. בתשובה (3): שלמה דגל בעמדה "שאין שום דבר שלגביו נכונה האמרה כל המרבה הרי זה משובח" — כלומר, לשיטתו "ריבוי" לעולם אינו בהכרח טוב. "אין פלא אפוא שכאשר" קרא כי צריכת יתר של הוויטמין Q "עלולה לגרום" לנזקים, "הוא לא שינה את" עמדתו — הראיה (שעודף מזיק) תומכת בעמדתו, ולכן טבעי שלא שינה אותה. הרצף עקבי לחלוטין.

נעבור על המסיחים:

(1) עמדה ש"לדברים טובים תמיד" נכונה האמרה, ואז "אינה גורמת לנזקים" + "לא המשיך לדבוק" — ראיה התומכת בעמדה אמורה לחזק דבקות, לא לנטוש; סתירה;

(2) אותה עמדה חיובית + "אף ש...עלולה לגרום" + "המשיך לדבוק" — אם הראיה נוגדת את עמדתו והוא דבק בה, נדרש "למרות זאת"/"בכל זאת", והצירוף אינו קוהרנטי כמו (3);

(4) עמדה שלילית + "אף ש...אינה גורמת" + "לא המשיך לדבוק" — מבלבל בין כיווני הראיה והדבקות.

המלכודת: להתפתות למילת הניגוד "אף ש" בלי לבדוק אם כיוון הראיה (תומך/נוגד) מתאים לכיוון ההתנהגות (דבק/נטש).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הדורשת מעקב אחר היגיון של "פסיכולוגיה הפוכה".

הכלי: נבדוק את יחסי הכוחות — מה יחסו של המלך למתחנפים, מה שארל רוצה, ומיהי הדוכסית. בתשובה (4): המלך "נוהג תמיד בניגוד ל" עצות האצילים המתחנפים — כלומר עושה את היפך עצת החנפנים; שארל "חשש" כי המלך ימנה אותו לליצן החצר — הוא אינו רוצה בתפקיד; ולכן דחק בדוכסית אנה, "שההתרפסות היא לה טבע שני" (חנפנית מובהקת), "שלא לחזור בה מ" כוונתה לשכנע את המלך שהוא (שארל) המתאים ביותר. ההיגיון: מכיוון שהמלך עושה היפך עצת החנפנים, המלצה חנפנית עליו תוביל את המלך שלא למנותו — וכך שארל יימלט מן התפקיד הבלתי רצוי. רצף עקבי ומחוכם.

נעבור על המסיחים:

(1) "מקבל לא רק את" + הדוכסית "שאינה מן המתרפסים" + "שלא לממש את כוונתה" — "לא לממש" סותר את רצון שארל שהיא תשכנע;

(2) "שועה על פי רוב ל" עצות המתחנפים + הדוכסית "שלעולם אינה מתרפסת" — אם המלך שועה לחנפנים, בחירה בדוכסית שאינה חנפנית כדי להשפיע עליו אינה מתלכדת;

(3) "מקבל בדרך כלל את" עצות המתחנפים + "שלא לממש את כוונתה" — שוב "לא לממש" סותר, וגם אין כאן פסיכולוגיה הפוכה.

המלכודת: לפספס ש"חשש" (=אינו רוצה בתפקיד) בשילוב "נוהג בניגוד" (=המלך עושה היפך החנפנים) הופך את השכנוע החנפני לכלי להרחקת התפקיד.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסכם לפסקה.

הכלי: נזהה את קו הטיעון של ביאליק ונחפש את המשפט שמסכם אותו נאמנה. ביאליק תובע לדבר עברית לא רק מתוך ביקורת על החיים המסורתיים בלשונות זרות, אלא כהזמנה ליצירת תרבות מודרנית; לתפיסתו, עיסוק באוצרות הרוח העבריים במנותק מן הדיבור החי מצמצם את השפעתם. המסקנה המתבקשת: הדגש על דיבור עברי אינו נובע מרצון להתרחק מאוצרות הרוח, אלא מרצון שכוחם יבוא לידי ביטוי הולם — בדיוק

תשובה (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "טענת מקטרגיו... אין לה על מה שתתבסס" — מכניסה "מקטרגים" שלא הוזכרו בפסקה, ומסגור שלילי-פולמוסי פחות מתאים כסיכום ישיר;

(3) "אין להבין את תפיסתו כרצון למנוע מאוצרות הרוח להשפיע" — פותח ב"עם זה" כאילו יש ניגוד, אך אין בפסקה בסיס לחשש כזה;

(4) "ביאליק התנגד... לתפיסה שמגע חי... עשוי להעשיר אותה" — היפוך גמור של עמדת ביאליק, שדווקא בעד מגע חי המעשיר את המציאות.

המלכודת:

תשובה (4) מנוסחת בהיפוך באמצעות "התנגד", וקריאה חטופה עלולה להחליף בין תמיכתו של ביאליק להתנגדות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת "מה אינו משתמע" — עלינו לאתר את ההיגד שאינו נובע מן הכתוב.

הכלי: נעבור על כל תשובה ונבדוק אם היא נגזרת מן הפסקה. הפסקה אומרת: ה"אי אפשר" הוא חוויית יסוד אצל דמויות קפקא; ייחודו הקפקאי שהוא חל על היום-יומי ביותר, ולרוב אינו מנומק, ולכן מטריד במיוחד את הקורא; ובספרות בכלל מחברים רבים דווקא נימקו והוכיחו אותו. נבדוק את (2): "העובדה שהוא אינו מנומק היא מה שהופכת אותו לחוויית יסוד של הדמויות" — הטקסט מציין את היותו חוויית יסוד ואת היותו לא-מנומק כשתי תכונות נפרדות, ואינו קובע קשר סיבתי שהחוסר-נימוק הוא שהופכו לחוויית יסוד. היגד זה אינו משתמע — וזו התשובה. נעבור על המסיחים (שכן כן משתמעים):

(1) "הוא גורם לאי-נוחות אצל קוראי קפקא" — משתמע מ"מטריד במיוחד עבור הקורא";

(3) "בספרות לרוב הוא נוגע לדברים שאינם יום-יומיים" — משתמע מכך ש"יוצא דופן" אצל קפקא שהוא חל על היום-יומי;

(4) "אצל מחברים רבים הוא מטריד פחות מאשר אצל קפקא, כי סיפקו לו ביסוס לוגי" — משתמע מכך שקפקא לא נימק (ולכן מטריד) בעוד אחרים נימקו והוכיחו.

המלכודת: לבחור בהיגד נכון-לכאורה שמצרף שתי עובדות אמת לכדי קשר סיבתי שאינו מופיע בטקסט.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת את הנימוק לביטוי "התחכום היישומי של המצרים היה מלווה בבורות תאורטית".

הכלי: נחזור לפסקה הראשונה ונאתר את ההסבר שהכותב נותן לביטוי. הפסקה מבהירה: המצרים הכירו שימושים אפשריים במשפט פיתגורס אלפי שנים לפני פיתגורס, אך לא ידעו לנסח את המשפט ולא להוכיחו, ובכלל לא התעניינו בהוכחת משפטים — כל עוד טכניקה פעלה, קיבלו אותה כמובנת מאליה ולא חקרו את עקרונותיה. כלומר: הם נעזרו בעקרונות מתמטיים אך לא ניסו להתעמק בהם או להוכיחם — בדיוק

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) "ידעו להשתמש בסרגל ובמחוגה אך לא ידעו לייצרם" — לא נטען בטקסט;

(3) "לא הכירו כלים בתחומים אחרים של המתמטיקה" — אינו הנימוק לבורות התאורטית;

(4) "ההוכחות שסיפקו היו שגויות" — הטקסט אומר שלא סיפקו הוכחות כלל, לא שסיפקו הוכחות שגויות.

המלכודת: לבחור בתשובה (4), שכן היא נשמעת קרובה — אך ההבדל מהותי: היעדר עניין בהוכחה לעומת הוכחה שגויה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת סדר כרונולוגי לפי הטקסט.

הכלי: נמקם על ציר הזמן את האירועים לפי הפסקאות הראשונה והשנייה. מודדי הקרקעות במצרים העתיקה היו "הראשונים שידוע כי השתמשו בכלים כדי ליצור קו ישר ומעגל" — זהו האירוע המוקדם ביותר. אדריכלי הפירמידות הכירו שימושים במשפט פיתגורס אלפיים שנה לפני פיתגורס, וניסוח המשפט בא רק עם פיתגורס — מאוחר יותר. פיתוח טכניקות ההוכחה וכינון הדמוקרטיה ביוון אירעו אלפי שנים לאחר מצרים — מאוחר עוד יותר. לכן המוקדם ביותר הוא "השימוש הראשון בכלים שיכולים ליצור קו ישר ומעגל" —

תשובה (3).

נעבור על המסיחים:

(1) פיתוח טכניקות הוכחה — שייך לתקופה היוונית, מאוחר;

(2) כינון הדמוקרטיה ביוון — מאוחר, "אלפי שנים מאוחר יותר";

(4) ניסוח משפט פיתגורס — בא אלפיים שנה אחרי הכרת שימושיו בידי אדריכלי הפירמידות, ולכן מאוחר מן השימוש הראשון בכלים.

המלכודת: לבלבל בין "הכרת שימושי משפט פיתגורס" (מוקדם) לבין "ניסוח המשפט" (מאוחר, עם פיתגורס).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה (כלומר, היא הטענה שאינה נכונה). זו שאלת "איזו טענה אינה נכונה" לפי הפסקה השנייה.

הכלי: נבדוק כל טענה על "טיעון על דרך השלילה" מול הכתוב. הפסקה קובעת שטכניקות ההוכחה המצריכות חשיבה מופשטת — ובהן טיעון על דרך השלילה — התפתחו בתקופה היוונית ועומדות ביסוד החשיבה המדעית המוכרת לנו.

נבדוק:

(3) "היא שימשה במצרים העתיקה" — שגוי; דווקא נאמר שהמצרים לא עסקו בהוכחות, והטכניקה התפתחה ביוון. זו הטענה שאינה נכונה, ולכן התשובה. נעבור על המסיחים (שכולם כן נכונים):

(1) "היא חלק מתשתית החשיבה המדעית המוכרת לנו" — נכון, "ביסודה של חשיבה זו עומדות טכניקות הוכחה... כמו טיעון על דרך השלילה";

(2) "היא מצריכה חשיבה מופשטת" — נכון במפורש;

(4) "היא התפתחה בימי יוון העתיקה" — נכון, התפתחה "באותה תקופה" יוונית.

המלכודת: בשאלת "אינה נכונה" יש לבחור דווקא בהיגד המנוגד לטקסט (שימוש במצרים) ולא באחד ההיגדים הנכונים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה רעיונית לביסוס הגאומטריה על "קבוצה קטנה של הנחות יסוד פשוטות".

הכלי: נזהה את גרעין הרעיון — מספר מצומצם מאוד של אבני-יסוד פשוטות שמהן אפשר להפיק ולהוכיח את הכול. נחפש דוגמה עם אותו מבנה: קוד מורס מאפשר להעביר כל מסר מילולי באמצעות שני סוגי אותות בלבד — ארוך וקצר. מעט מאוד יסודות ← עושר בלתי מוגבל של תוצרים, בדיוק כמו קבוצת הנחות היסוד המצומצמת שממנה מוכחת כל טענה גאומטרית.

תשובה (2).

נעבור על המסיחים:

(1) מאכל עם שני תבלינים בלבד — ריבוי מועט של רכיבים, אך אין כאן "יסודות שמהם נבנה הכול";

(3) שפה שמאפשרת רק משפטים בני שתי מילים — זו הגבלה של התוצר, ההפך מהפקת עושר בלתי מוגבל ממעט יסודות;

(4) יצירה דו-קולית ששתי מנגינות יוצרות מנגינה אחת — צירוף שניים לאחד, לא מערכת יסודות מינימלית שמחוללת הכול.

המלכודת: לבחור באפשרות שבה "שניים" מופיע (שתי מילים, שתי מנגינות) בלי לבדוק אם מדובר במעט-יסודות-שמחוללים-כול או בהגבלה בעלמא.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה (היא המאפיין שאינו מוצג). זו שאלת "איזה מאפיין אינו מוצג" בפסקה האחרונה כמאפיין של המדע המודרני.

הכלי: נמפה את המאפיינים שהפסקה מייחסת למדע המודרני. הפסקה מונה: (א) התמודדות עם טענות מורכבות בעזרת פירוקן לטענות פשוטות — בבסיס עבודת כל מדען; (ב) שפה אוניברסלית משותפת לעוסקים בתחום, המאפשרת ביקורת הדדית וקהילת מדענים; (ג) נגישות לכל אדם ללא קשר למעמדו הכלכלי — יעד שהמדע שואף אליו. נבדוק את (4): "הרצון להישען על הנחות יסוד שאפשר לבטא באופן מוחשי" — זו תכונה של הגאומטריה (שהנחותיה ניתנות לביטוי מוחשי בסרגל ומחוגה), והיא מוצגת כסיבה לנגישות, ולא כמאפיין שהמדע המודרני מתאפיין בו או שואף אליו. לכן היא אינה מוצגת כמאפיין של המדע המודרני — וזו התשובה. נעבור על המסיחים (שכן מוצגים):

(1) התמודדות עם טענות מורכבות בפישוטן — מאפיין (א);

(2) שפה משותפת לעוסקים בתחום — מאפיין (ב);

(3) שאיפה לנגישות לבני כל המעמדות — מאפיין (ג).

המלכודת: לזהות את "הביטוי המוחשי" כמאפיין מדעי, בעוד בפסקה הוא תכונת הגאומטריה המשמשת אמצעי לנגישות — ולא מאפיין של המדע עצמו.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת בחירת כותרת לקטע.

הכלי: נזהה את הנושא המרכזי שחוצה את כל הפסקאות. הקטע פותח במשמעות המילה "גאומטריה" ובמקורותיה המצריים, עובר להתפתחות התאורטית שלה ביוון העתיקה, ומסיים בתרומתה לעיצוב החשיבה המדעית המודרנית. הכותרת הכוללת ביותר היא "התפתחותה של הגאומטריה ותרומתה להתפתחות המדע" — היא מקיפה גם את סיפור ההתפתחות (מצרים→יוון) וגם את התרומה למדע.

תשובה (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "השפעת אופי השלטון על המדע" — צר מדי, נוגע רק לנקודה בפסקה השנייה;

(3) "מדידת קרקעות במצרים... ובעת המודרנית" — מתמקד באטימולוגיה ובמדידה, שהם רק פתיח הקטע;

(4) "שלבים בעיצובה של החשיבה המדעית המודרנית" — חלקי; משמיט את הגאומטריה, שהיא גיבורת הקטע, ומצמצם לפסקה האחרונה בלבד.

המלכודת: לבחור בכותרת שמדגישה רק את החלק האחרון (החשיבה המדעית) או רק את הפתיח (מדידת קרקע), במקום בכותרת שמכסה את קשת הקטע כולה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ועלינו למצוא את היחס המדויק בין המילים.

הכלי: ננסח משפט־יחס הדוק. 'לארוז' היא פעולת סידור התכולה בתוך המזוודה — כלומר 'הפעולה של מילוי הכלי בפריטים באופן מסודר'.

נבדוק: 'לתייק' היא פעולת הכנסת המסמכים אל תוך הקלסר בסדר — בדיוק 'מילוי הכלי בתכולה מסודרת' (1). נפסול: 'שידה : לרהט' (2) — 'לרהט' פירושו לצייד חדר בריהוט; אין מרהטים שידה, השידה עצמה היא רהיט. 'ארנק : לשלם' (3) — משלמים בכסף שבארנק, אך 'לשלם' אינו פעולת מילוי הארנק. 'מתנה : לעטוף' (4) — עוטפים מתנה מבחוץ, זו פעולת כיסוי חיצוני ולא מילוי בתכולה.

המלכודת: 'לעטוף מתנה' מפתה כי גם שם עושים לחפץ פעולת הכנה, אך עטיפה היא כיסוי חיצוני ולא הכנסת תכולה פנימה כמו אריזה ותיוק.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את היחס בין מצב־המנוחה של כלי־תחבורה לבין מצב־תנועתו. כלי שיִט 'עגן' — עוגן במקומו ושוהה במנוחה — לעומת 'שט', שהוא מצב התנועה שלו במים.

נבדוק: מכונית 'חנה' — עומדת במנוחה במקומה — לעומת 'נסע', מצב הנסיעה שלה; בדיוק 'מצב מנוחה של כלי־רכב : מצב תנועתו' (1). נפסול: 'נחת : המריא' (2) — אלה שני אירועי־מעבר הפוכים (סיום טיסה מול תחילתה), לא 'מנוחה מתמשכת מול תנועה מתמשכת'. 'עמד : רץ' (3) — 'עמד' הוא עמידה של אדם (מצב רגעי), לא כלי־תחבורה העוגן/חונה במקומו. 'בלם : דיווש' (4) — אלה פעולות אקטיביות של רוכב אופניים (בלימה מול דיווש), לא מצבי מנוחה ותנועה.

המלכודת: כמה היצעים נראים 'עצירה מול תנועה', אך רק ב(1) מדובר בכלי־תחבורה שמצבו הנייח (חניה) מול מצבו הנע (נסיעה), בדיוק כמו עגינה מול שיט.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה מהו היחס — אנשים הנתונים ביחס הדדי מסוים, ושם היחס ההדדי שביניהם. 'דומים' הם מי שיש ביניהם 'דמיון' — קשר הדדי שמתקיים בין הצדדים (אי אפשר להיות 'דומה' לבד).

נבדוק: 'מתחרים' הם מי שיש ביניהם 'יריבות' — יחס הדדי המתקיים בין הצדדים, בדיוק אותו מבנה (1). נפסול: 'עמיתים : מקצוע' (2) — 'מקצוע' אינו היחס ההדדי ביניהם אלא דבר שהם חולקים; שם היחס היה 'עמיתוּת'. 'אדיבים : נימוס' (3) — 'נימוס' הוא תכונה אישית של כל אחד בנפרד, לא יחס הדדי שמתקיים ביניהם. 'נשואים : חתונה' (4) — 'חתונה' היא האירוע המכונן, לא שם המצב ההדדי (שהוא 'נישואין').

המלכודת: 'אדיבים : נימוס' מפתה כי גם הוא זוג 'תואר אנשים : שם מופשט', אך נימוס הוא תכונת פרט ואילו דמיון ויריבות הם יחסים הדדיים בין הצדדים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה בין מילת־שאלה למושג שהיא מבררת.

הכלי: נזהה על איזה מושג בדיוק שואלת מילת השאלה. 'לשם מה?' היא שאלה על התכלית — המטרה שלמענה נעשה דבר.

נבדוק: 'למי?' היא שאלה על הנמען — מי שאליו מופנה הדבר; מילת השאלה מבררת בדיוק את המושג 'נמען' (2). נפסול: 'לאן? : דרך' (1) — 'לאן?' שואלת על היעד (היכן), לא על הדרך. 'האומנם? : ספק' (3) — 'האומנם?' מביעה ספק אך אינה שואלת על המושג 'ספק' כתשובתה. 'מדוע? : תוצאה' (4) — 'מדוע?' שואלת על הסיבה, לא על התוצאה — ואף בכיוון הפוך.

המלכודת: 'מדוע? : תוצאה' מפתה כי 'מדוע' עוסק בקשר סיבתי, אך הוא שואל על הסיבה ולא על התוצאה, בעוד 'למי? : נמען' הוא התאמה מדויקת של שאלה למושג שהיא מבררת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את היחס 'הראשון ברצף : האחרון ברצף'. 'יצירת ביכורים' היא היצירה הראשונה של יוצר, ו'שירת הברבור' היא יצירתו האחרונה — כלומר 'הפותח : החותם' של מהלך.

נבדוק: 'יורה' הוא הגשם הראשון של העונה (בסתיו) ו'מלקוש' הוא הגשם האחרון שלה (באביב) — בדיוק 'הראשון : האחרון' של רצף (4). נפסול: 'הקדמה : פרק' (1) — ההקדמה ראשונה, אך 'פרק' הוא פרק כלשהו ולא האחרון. 'מנה עיקרית : קינוח' (2) — הקינוח אמנם אחרון, אך המנה העיקרית אינה הראשונה בארוחה (המנה הראשונה קודמת לה). 'קונצרט : הדרן' (3) — ההדרן בא בסוף, אך הקונצרט הוא כלל המופע ולא 'הפריט הראשון' שמולו ניצב ההדרן.

המלכודת: להסתפק ב'משהו שבא בסוף' (קינוח, הדרן) בלי לוודא שהאיבר הראשון הוא באמת הפותח של הרצף — רק ב'יורה : מלקוש' שני האיברים הם הקצה הראשון והקצה האחרון של אותה עונה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה את היחס 'גרסה כוזבת/מזויפת של הדבר : הדבר האמיתי'. 'אמתלה' היא נימוק כוזב — תירוץ שאינו הסיבה האמיתית — לעומת 'נימוק' אמיתי וכן.

נבדוק: 'עלילה' (עלילת שווא) היא האשמה כוזבת ומזויפת, לעומת 'האשמה' של ממש; בדיוק 'הגרסה הכוזבת : הדבר האמיתי' (4). נפסול: 'תחינה : בקשה' (1) — 'תחינה' היא בקשה נמרצת ונרגשת, הבדל בעוצמה ולא ביחס של אמת מול שקר. 'מֶסֶר : הצהרה' (2) — אין כאן יחס של כוזב מול אמיתי, אלו שני סוגי אמירה. 'גינוי : תגובה' (3) — גינוי הוא סוג של תגובה (יחס של פרט לכלל), לא גרסה מזויפת שלה.

המלכודת: לבחור ביחס של 'עוצמה' (תחינה : בקשה) או 'סוג : כלל' (גינוי : תגובה) במקום ביחס המדויק 'זיוף : מקור' — שבו האמתלה היא נימוק מדומה והעלילה היא האשמת שווא.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט, ועלינו לבחור את ההשלמה שיוצרת פסקה עקבית מבחינת התוכן והקשרים הלוגיים.

הכלי: נציב כל היצע במלואו ונבדוק שהדרישה, התוצאה וההסכמה מתיישבות זו עם זו. נציב את (1): הכתבים דרשו להעמיק את מחויבותו החברתית של העיתון, חברי הקבוצה נחלו הצלחה, והעורכים נכנעו ללחץ והסכימו להקדיש מדור מיוחד לעניינים חברתיים. הכול מתלכד: דרישה חברתית → הצלחה → הסכמה שמממשת בדיוק את הדרישה (1). נפסול:

(2) — הכתבים מחו על הקו השמרני, אך בסוף 'מתנגדיהם' מסכימים 'לחזק את המגמה השמרנית' — הכיוון מתהפך ואיבר 'נחלו העורכים כישלון' אינו מתיישב.

(3) — הכתבים קבלו על האדישות הפוליטית וגם 'נחלו כישלון', ובכל זאת 'הסכימו לבטא את עמדתם ביתר תקיפות' — סתירה: אם נכשלו, כיצד השיגו את מבוקשם? (4) — הכתבים ביקשו לבטל את השינויים, אך התוצאה היא ש'חסידי השינוי נחלו הצלחה' והעורכים 'תומכים בשינויים' — הפוך מדרישת הקבוצה.

המלכודת: היצעים 2–4 שותלים איבר אחד סותר (הכיוון מתהפך או ההצלחה והכישלון מתחלפים), ורק ב(1) הדרישה, התוצאה וההסכמה מצביעות לאותו כיוון.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפט.

הכלי: נבדוק שמילות הקישור ('ולכן', 'אך מנגד') מתאימות ליחס הסיבתי והניגודי שבין החלקים. נציב את (1): הקופים אינם נרתעים מן האדם, ולכן אפשר לצפות בהם ולצלמם מקרוב, אך מנגד הם אינם ניגשים לבני אדם כדי לקבל מזון. הקישור עובד: היעדר רתיעה גורר יכולת צילום מקרוב ('ולכן'), ו'אך מנגד' מציב ניגוד ראוי — למרות שאינם נרתעים, אין הם באים אל האדם למזון (1). נפסול:

(2) — 'נרתעים... אך מנגד אינם ניגשים': רתיעה ואי־ניגשה עולות בקנה אחד, אין ביניהן ניגוד, ולכן 'אך מנגד' שגוי.

(3) — 'אינם חוששים, ואף על פי כן אפשר לצפות מקרוב': 'ואף על פי כן' שגוי, שכן היעדר חשש דווקא מאפשר צפייה, ואינו מנוגד לה.

(4) — 'חוששים, ואכן אפשר לצפות מקרוב': סתירה, שכן חשש היה מונע צילום מקרוב, לא מאפשר אותו.

המלכודת: להתמקד בתוכן המילים ולהתעלם ממילות הקישור — דווקא 'ולכן', 'אף על פי כן' ו'אך מנגד' הן שמכריעות איזה היצע עקבי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפט.

הכלי: נעקוב אחר שרשרת הסיבתיות — כושר הייצור, הפער הנובע ממנו, ותוצאתו בדור הבא. נציב את (1): התעשייה תוכל לכל היותר לשמור על הסטנדרטים הכמותיים של היום, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה היווצרות פער גדול בין הייצור לגידול האוכלוסייה, ובדור הבא יש לצפות לרעב. השרשרת עקבית: ייצור עומד במקום מול אוכלוסייה גדֵלה → פער → רעב צפוי (1). נפסול:

(2) — 'להתפתח ולהעלות את הסטנדרטים... כך תעוכב היווצרות פער... כבר ישרור רעב': סתירה, שכן אם הייצור עולה והפער מתעכב, מדוע ישרור רעב? (3) — 'רק לשמור על... לפיכך קטן החשש מפער... עדיין לא יהיה רעב': סתירה, שכן ייצור שעומד במקום מול גידול אוכלוסייה דווקא מגדיל את החשש לפער.

(4) — 'לייצר יותר וכך להעלות את הסטנדרטים... התוצאה תהיה פער גדול... לא יהיה אפשר למנוע רעב': סתירה, שכן ייצור מוגבר אמור לצמצם את הפער, לא לייצרו.

המלכודת: היצעים 2–4 קוטעים את השרשרת באיבר אחד (או שהייצור עולה אך התוצאה שלילית, או שהוא קופא אך אין חשש) — רק ב(1) כל שלושת האיברים מתלכדים לשרשרת סיבתית אחת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת החלשה עם שלילה — עלינו למצוא את הנתון שאינו מחליש את השערת אודי (שאיריס דוחה מטלות כי היא מעדיפה לעבוד בלחץ של זמן).

הכלי: נתון מחליש הוא כזה המציע הסבר חלופי לדחייה, או מראה שאיריס אינה תמיד דוחה. נבדוק את (2): שיעור המתמטיקה הוא ביום חמישי בשבע וחצי בבוקר, ולכן ערב רביעי הוא ממילא ההזדמנות האחרונה להכין את השיעורים — נתון זה עולה בקנה אחד עם 'עבודה ברגע האחרון' ואינו מציע מניע חלופי, ולכן אינו מחליש (2). נפסול (כלומר, אלה כן מחלישים):

(1) — איריס מכינה שיעורי ביולוגיה ביום ראשון לקראת יום שישי, כלומר מוקדם מאוד; זו עדות נגדית לכך שהיא 'מעדיפה לחץ', והדבר מחליש.

(3) — אחותה המורה למתמטיקה מגיעה בכל רביעי בערב; זהו הסבר חלופי (עזרת האחות) לתזמון, ולכן מחליש.

(4) — איריס בחוגים בכל ערב פרט לרביעי; משמע רביעי הוא ערבהּ הפנוי היחיד, הסבר חלופי לתזמון, ולכן מחליש.

המלכודת: להתבלבל מן השלילה ('אינו מחליש') ולבחור נתון שכן מציע הסבר חלופי; שלוש התשובות מספקות מניע חלופי או עדות נגדית, ורק (2) ניטרלית ומתיישבת עם ההשערה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיית מבנה — עלינו למצוא מקרה שבו החיסרון בנוי כמו חסרון הדרישות המחמירות.

הכלי: ננסח את מבנה הכשל בפסקה. הכשל: אמצעי הגנה מחמיר יוצר קושי מעשי (קשה לזכור סיסמאות), והמשתמש נוקט 'עקיפה' נוחה (שומר בטלפון) — ודווקא העקיפה הזו מסכלת את ההגנה ופותחת פרצה חדשה. נבדוק את (3): ההורים מציבים אמצעי הגנה (מדף גבוה), אך הוא יוצר קושי גם להם, ולכן הם נוקטים עקיפה (מציבים כיסא) — והכיסא בדיוק הוא שמסכל את ההגנה ומאפשר לבן להגיע לעוגיות. אותו מבנה בדיוק: האמצעי → קושי → עקיפה → העקיפה מבטלת את ההגנה (3). נפסול:

(1) — האישה נמנעת ליהנות מתכשיטיה; זהו מחיר נלווה (ויתור על הנאה), אך אין כאן 'עקיפה' שפותחת את הפרצה שההגנה נועדה למנוע.

(2) — ההורים מוותרים כליל על החגירה; זו הפרה ישירה של הכלל, לא עקיפה שדווקא היא זו שיוצרת את הסיכון.

(4) — הפרצה נוצרת מפי החברות, גורם שלישי חיצוני, ולא מעקיפה של האישה עצמה את אמצעי ההגנה שלה.

המלכודת: לבחור מקרה של 'מחיר נלווה' (1) או 'הפרה ישירה' (2), במקום המבנה המדויק שבו הפעולה הננקטת כדי להתמודד עם הקושי היא עצמה שמסכלת את ההגנה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה — איזו טענה עולה מהפסקה.

הכלי: נחפש טענה שהפסקה מחייבת אותה. הפסקה קובעת שהישגיו יוצאי הדופן של איינשטיין 'מילאו תפקיד מרכזי בביסוסם' של ניסויי המחשבה כאבן יסוד של הפיזיקה עד היום. מכאן נובע שאלמלא ההישגים הללו, ביסוסם היה חלש יותר, ולכן סביר שהיו נפוצים פחות בימינו — בדיוק (2). נפסול:

(1) 'איינשטיין היה הראשון לבסס תאוריות על ניסויי מחשבה' — הפסקה אומרת במפורש שהוא 'לא היה המדען הראשון שנעזר בכלי זה', היפוך ישיר.

(3) 'תובנת מהירות האור היא מאבני היסוד של הפיזיקה עד היום' — הפסקה אומרת ש'ניסויי המחשבה' הם אבן היסוד, לא תובנת מהירות האור עצמה; זו הסטה של המושא.

(4) 'איינשטיין סבר שניסויי מחשבה הם הדרך הטובה ביותר' — הפסקה אינה מייחסת לו דעה שזו הדרך המיטבית, רק שהגיע כך לכמה פריצות דרך.

המלכודת:

(3) בנויה ממילים מדויקות מן הפסקה ('אבן יסוד', 'עד עצם היום הזה') אך מחליפה את המושא — לא התובנה הפרטית היא אבן היסוד אלא שיטת ניסויי המחשבה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת שחזור הנחה סמויה — עלינו למצוא את הנתון על דגי הלברק שעליו שתי הדוברות מסתמכות.

הכלי: נבין את היגיון הדיאלוג. אלה מתפלאת שהפרסומת מדגישה תכונה, ושירה 'מתקנת' אותה בטענה שרוב המכוניות החדשות אינן בעלות בקרת שיוט — כלומר: הדגשת תכונה בפרסומת הגיונית רק כשהתכונה נדירה ומייחדת את המוצר. שתיהן מניחות שלגבי דגי לברק המצב הפוך: אין טעם להדגיש 'גודלו בבריכות' אם זו תכונה שכיחה. אלה תמהה, ושירה מנמקת מדוע — ושתיהן מסתמכות על כך ש'כמעט כל דגי הלברק גודלו בבריכות דגים', ולכן ההדגשה חסרת ערך מבחין (3). נפסול:

(1) ו-(2) עוסקים באיכות הדג (פחות/יותר טובים), אך טיעון שירה נסמך על שכיחות התכונה ולא על איכותה — נתון האיכות אינו הנתון המשותף.

(4) 'כמעט כל הדגים גדלו בים' — היפוך: אילו הגידול בבריכות היה נדיר, ההדגשה דווקא כן הייתה מובנת, בניגוד לתמיהת אלה.

המלכודת: להיסחף לשאלת האיכות (1/2), בעוד ציר הדיאלוג כולו הוא שכיחוּת התכונה — תכונה שכיחה אינה ראויה להדגשה פרסומית.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת סיכום עמדה — עלינו לזקק את דעת המבקר בשלמותה.

הכלי: נאתר את שני צירי הביקורת ונוודא שההיצע כולל את שניהם בלי לעוות. המבקר אומר: (א) ניסיונות ההפתעה כשלו ומיותרים (הרמזים גלויים מדי, והתדהמה אינה עוברת לקורא), אך (ב) הספר מהנה ובעל מעלות (שפה קולחת, דמויות מורכבות, שלל רגשות) גם בלעדיהם.

(3) לוכד בדיוק את שניהם: 'הספר היה יכול להיות טוב יותר אילו ויתרה הסופרת על ניסיונה הכושל להפתיע... אך גם כך יש בו מעלות רבות' (3). נפסול:

(1) 'רגש התדהמה מיותר ומקהה את הרגשות האחרים' — עיוות: המבקר אומר שהתדהמה כלל אינה עוברת לקורא, לא שהיא קיימת ומקהה רגשות.

(2) 'החלקים המתארים את הפתעת הגיבורים אינם מעודנים דיים' — הסטה: הבעיה אינה בתיאור הפתעת הגיבורים אלא בכך שהרמזים גלויים מדי והקורא אינו נדהם.

(4) 'הקורא חד העין יבחין ברמזים' — סתירה לפסקה, שאומרת שהרמזים כמעט אינם מוסווים וכל קורא מבחין בהם, לא רק חד העין.

המלכודת: להיתפס לביטוי בודד מהטקסט ('תדהמה', 'רמזים') ולבנות עליו טענה שהפסקה אינה טוענת, במקום לאזן בין ה'כשל' ל'מעלות'.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פענוח חוקיות לשונית — עלינו לחבר בסיס וסיומת לפי הכללים שבנתונים.

הכלי: נפרק כל מילה לבסיס (הפעולה) ולסיומת (הגוף). מן הזוגות של 'לכתוב' עולה שהבסיס הוא 'גראפ', והסיומות: 'ו' = אני, 'ֵי' = הוא, 'ון' = הם. מן הזוגות של 'לשתות' עולה שהבסיס הוא 'פינ' ('פִינוֹ' = אני שותה). לכן 'הוא שותה' = בסיס 'פינ' + סיומת 'הוא' (ֵי) = 'פִינֵי' (3). נפסול:

(1) 'פִינוֹיֵי' — סיומת כפולה ומומצאת, אינה מופיעה בנתונים.

(2) 'פִינוּן' — הסיומת 'ון' מציינת 'הם', לא 'הוא'.

(4) 'פִירָאפֵי' — משבש את הבסיס ומערבב לתוכו את 'ראפ' מן הפועל 'לכתוב', בעוד הבסיס לשתייה הוא 'פינ'.

המלכודת: לגזור את הסיומת של 'הוא' מן הזוג הקרוב לעין (למשל 'ון' של 'הם') במקום לבודד בעקביות את הסיומת 'ֵי' של 'הוא' מן הפועל 'לכתוב' ולהצמידה לבסיס הנכון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה — איזו טענה משתמעת מהפסקה.

הכלי: נצרף שתי עובדות מן הטקסט. הפסקה אומרת: (א) במוליך-על אין כלל התנגדות, ולכן הזרם אינו פולט אנרגיה; (ב) חומרים נעשים למוליכי-על כבר זמן רב בטמפרטורות נמוכות מאוד (דרישת הלחץ הגבוה נוגעת רק לחומר החדש שעובד בטמפרטורת החדר). מכאן: יש חומרים שבטמפרטורות נמוכות מאוד הזרם העובר בהם אינו פולט אנרגיה — בלא צורך בלחץ גבוה. בדיוק (3). נפסול:

(1) 'חומרים מוליכים מאבדים את כל התנגדותם בלחץ גבוה מאוד' — הפסקה מייחסת את היעלמות ההתנגדות בטמפרטורת החדר ללחץ גבוה רק בחומר מסוים אחד, ולא לכלל החומרים המוליכים.

(2) 'זרם במוליכות-על זקוק לאספקת אנרגיה חיצונית כדי לא להיפסק' — היפוך: דווקא במוליך-על אין התנגדות, ולכן הזרם אינו פולט אנרגיה ואינו זקוק לאספקה מתמשכת.

(4) 'ההתנגדות הולכת וגוברת' — הפסקה אומרת שההתנגדות גורמת לזרם להיחלש (פליטת אנרגיה), אך אינה טוענת שההתנגדות עצמה גוברת עם הזמן.

המלכודת:

(2) מנצלת את משפט האספקה החיצונית מתחילת הפסקה ומדביקה אותו למוליך-על, בעוד אותו משפט מתאר דווקא מוליך רגיל בעל התנגדות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנה — מהי טענת אליאס לגבי הסנקציות.

הכלי: ניישם את 'אותו דפוס' שאליאס מתאר על תהליך הסנקציות עצמו. הדפוס: מעמדות הביניים מחקים את בני האצולה ומאמצים דבר־מה שרווח אצלם, ובתגובה בני האצולה מעדנים ומסבכים את אותו דבר כדי לשמר את בידולם. במישור הסנקציות: מעמדות הביניים אימצו את הסנקציות שרווחו אצל האצילים (עֲנישה חברתית חיצונית), ובתגובה אימצו האצילים סנקציות מורכבות ומעודנות יותר (עד לעֲנישה נפשית פנימית). בדיוק (3). נפסול:

(1) 'הסנקציות צמצמו עוד את הפער' — היפוך המניע: האצילים עידנו את הסנקציות כדי לשמר את הפער ואת מעמדם הנבדל, לא כדי לצמצמו.

(2) 'מעמדות הביניים אימצו סנקציות לאחר שבני האצולה זנחו אותן' — סדר שגוי: תחילה מעמדות הביניים מאמצים, ורק אז בני האצולה מעדנים בתגובה; אין 'זניחה' שקדמה לאימוץ.

(4) — תולה את עידון הסנקציות באימוץ 'כללי הנימוס' (הכללים), בעוד אליאס מתאר תהליך מקביל ונפרד שבו אומצו הסנקציות עצמן; ההיצע מערבב את שני התהליכים.

המלכודת:

(4) נשמע נכון כי הוא חוזר על 'שימור המעמד הנבדל', אך הוא מייחס את תגובת האצילים לאימוץ הכללים במקום לאימוץ הסנקציות — וזה בדיוק המושא של השאלה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניתוח מובאה — עלינו לזהות מה המובאה עצמה טוענת (ולא מה דנטה סבר).

הכלי: נפריד בין עמדת כותב המאמר לבין דעתו של דנטה שהכותב מייחס לה טעות. הכותב אומר ש'טעותו' של דנטה הייתה שסבר כי בתורתו יש גם מן המעשה והפתרון האקטואלי; אם זו טעות, הרי הכותב טוען שלמעשה תורתו של דנטה שייכת ל'הלכה גרידא' — כלומר רלוונטית לתחום התאוריה בלבד. זו הטענה הנטענת במובאה (1). נפסול:

(2) 'רלוונטית הן למעשה הן לתאוריה' — זו בדיוק העמדה שדנטה החזיק בה, והכותב מכנה אותה 'טעות'; היא אינה מה שהמובאה מאשרת.

(3) ו-(4) פותחים ב'דנטה סבר' — אך השאלה מבקשת את הטענה שהמובאה טוענת, לא את דעת דנטה; יתר על כן, דנטה סבר שהיא רלוונטית לשני התחומים, ולכן שני ההיצעים אף מוסרים את דעתו באופן שגוי.

המלכודת: לזהות את 'המעשה והתאוריה' כתשובה כי אלה המילים הבולטות במובאה — אך הן מתארות את טעות דנטה, בעוד עמדת הכותב (הטענה הנטענת) היא ההפך: תאוריה בלבד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת איתור מידע בפסקה — עלינו למצוא במה נעוצה חולשת הפסיכואנליזה לפי הפסקה השנייה.

הכלי: נחזור למשפט המכונן של הפסקה. הפסקה פותחת בכך שהחלה להתגבש 'תמימות דעים כי העדויות שהביא פרויד לטענותיו התאורטיות קלושות למדי'. כלומר החולשה היא בכך שפרויד לא הצליח לבסס את רעיונותיו בעדויות משכנעות (4). נפסול:

(1) 'לא סיפקה הסבר להיעדר איזון כימי' — היעדר איזון כימי הוא טענת הגישה הביולוגית, לא המדד שלפיו נמדדה חולשת הפסיכואנליזה.

(2) 'עסקה ברמה הלא מודעת' — זהו תוכן התאוריה של פרויד, לא החיסרון שהפסקה מצביעה עליו.

(3) 'קשרה את מחלות הנפש במנגנונים ביולוגיים' — זו בדיוק הגישה הביולוגית היריבה, היפוך של הפסיכואנליזה.

המלכודת:

(2) ו-(3) שולים מן הקטע מונחים מוכרים ('לא מודע', 'ביולוגי') ומציגים אותם כחולשה, בעוד הפסקה תולה את החולשה בדבר אחד בלבד — קלישוּת העדויות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמה על פי הקטע — עלינו לזהות מי התקשה לגבש תאוריה חלופית ובמקום איזו תאוריה.

הכלי: נחזור למשפט הסוגר של הפסקה השנייה. הפסקה אומרת ש'המצדדים בגישה הביולוגית' דחקו את הפסיכואנליזה, ומסיימת: 'עם זאת, הם התקשו לגבש תאוריה מקיפה אחרת על נפש האדם'. כלומר התומכים בגישה הביולוגית התקשו לגבש תאוריה מקיפה שתחליף את התאוריה הפסיכואנליטית (4). נפסול:

(1) 'המתנגדים לפסיכואנליזה / הגישה הביולוגית' — הרכיב השני שגוי: התאוריה שביקשו להחליף היא הפסיכואנליטית, לא הביולוגית.

(2) 'התומכים בפסיכואנליזה' — אין היגיון שדווקא תומכי הפסיכואנליזה יחתרו להחליף את התאוריה שלהם עצמם.

(3) 'המתנגדים לגישה הביולוגית' — היפוך: הפסקה מדברת על המצדדים (התומכים) בגישה הביולוגית, לא על מתנגדיה.

המלכודת: ההיצעים מערבבים מי התקשה (תומכי הביולוגיה) עם איזו תאוריה הוחלפה (הפסיכואנליטית); יש לעגן את שני הרכיבים במשפט המסכם של הפסקה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פרשנות ביטוי בהקשרו — מדוע התמיכה בפרויד מגיעה 'באופן מפתיע'.

הכלי: נשאל מדוע מקור התמיכה הזה מפתיע. בשורות 14-15 נאמר שהתמיכה בטענותיו של פרויד מגיעה דווקא ממעבדותיהם של חוקרי המוח — נציגי הגישה הביולוגית. והרי מן הפסקה השנייה עולה שהמצדדים בגישה הביולוגית הם שדחקו את הפסיכואנליזה והתנגדו לה בעבר. לכן מפתיע שדווקא המחנה שהתנגד לפסיכואנליזה הוא זה שמספק לה כעת תמיכה (1). נפסול:

(2) 'היה ברור שטענות פרויד אינן נכונות' — הפסקה מדברת על עדויות קלושות, לא על כך שהטענות הופרכו כשגויות, וזה גם אינו מסביר את הפתעת מקור התמיכה.

(3) 'היה צפוי שאיש לא ינסה' — ההפתעה אינה על עצם הניסיון לתמוך אלא על זהות התומכים (יריביו לשעבר).

(4) 'שתי הגישות מתייחסות לאותן תופעות' — אין בכך כדי להפוך את מקור התמיכה למפתיע.

המלכודת:

(3) נאחז ב'עדויות קלושות' וממסגר את ההפתעה כאילו היא נוגעת למאמץ, בעוד ההפתעה נוגעת לכך שהתמיכה באה מן המחנה הביולוגי שהתנגד לפרויד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת פרט בפסקה האחרונה.

הכלי: נעקוב אחר רצף האירועים בניסוי. הנבדקת שותקה בעקבות שבץ אך לא הייתה מודעת לשיתוק; לאחר גירוי מלאכותי של האזור הפגוע היא הכירה לפתע בשיתוק, ואז שבה לשכוח אותו. מכאן שהמידע על השיתוק היה 'רשום' במוחה ברמה הלא מודעת — אחרת הגירוי לא היה יכול להעלותו לרגע למודעות — אף שבמודע היא לא הכירה בו (3). נפסול:

(1) 'השיתוק נפסק עקב הגירוי' — הגירוי שינה את מודעותה לשיתוק, לא את השיתוק עצמו; הזרוע נותרה משותקת.

(2) 'היה תלוי ברמת המודעות שלה' — השיתוק הוא עובדה פיזית הנובעת מן השבץ; רק ההכרה בו תלויה במודעות, לא השיתוק.

(4) 'קדם לשבץ' — היפוך: הזרוע משותקת 'מאז לקתה בשבץ', כלומר השיתוק נגרם מן השבץ ולא קדם לו.

המלכודת:

(1) מחליפה שינוי ב'מודעות לשיתוק' בשינוי ב'שיתוק' עצמו — אך הגירוי נגע לתפיסה, לא לגוף.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת שלילה — עלינו למצוא את הטענה שאינה עולה מן הקטע.

הכלי: נבדוק כל היצע מול הכתוב, והנותר ללא עוגן הוא התשובה. נבדוק את המסיחים שכן עולים:

(1) עולה — חלוקת הזיכרון ל'מפורש' ו'במרומז', המקבילה לרמות המודע והלא מודע, רומזת בדיוק על קיומן של שתי רמות מודעות.

(2) עולה — הקטע מתאר מטופלים שאינם מודעים לאירועים אך התנהגותם מושפעת מהם, ואף שחוויות מוקדמות מותירות עקבות המשפיעות על הבוגר גם ללא זיכרון מודע.

(4) עולה — הקטע מנגיד בין העדויות הקלושות שהביא פרויד לבין התמיכה שמספקים כיום חוקרי המוח, ומכאן שהם מספקים תמיכה מוצקה יותר מפרויד עצמו. נותרה (3): 'אילו חקרו כראוי את גישת פרויד לא הייתה הגישה הביולוגית כה רווחת' — הקטע אינו טוען דבר על מה שהיה קורה אילו נחקר פרויד אחרת, ואינו תולה את רווחת הגישה הביולוגית בחקר לקוי; זו טענה משוערת שאין לה עוגן בטקסט (3).

המלכודת:

(4) עלול להיראות מוגזם ('מוצק יותר מפרויד'), אך הניגוד בין העדויות הקלושות לתמיכת חוקרי המוח מבסס אותו — ואילו הטענה שבאמת חסרת עיגון היא ההשערה הנגדית שב(3).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת זוויות בין ישרים מקבילים עם שני חותכים.

הכלי: נשלים משולש מהחותכים ומהישר $b$. נ

שים לב: החותך התלול יוצר עם $a$ זווית $130°$, ולכן הזווית שבין החותך לישר בכיוון הפנים היא

. החותך המתון יוצר עם $b$ זווית $170°$, ולכן הזווית המשלימה היא

. שני החותכים ו-$b$ יוצרים משולש שזוויותיו $50°$ ו-$10°$, ולכן זווית הקודקוד שבו הם נפגשים היא

, ו-$x$ שווה לה. נפסול: $130°$ (העתקת הנתון $130°$ ישירות), $140°$ (חיבור שגוי $50+90$), $110°$ (טעות בזווית התחתונה).

המלכודת: לחשב את הזווית החדה $60°$ במקום המשלימה $120°$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ערך מוחלט ובידוד נעלם.

הכלי: נחשב תחילה כל ערך מוחלט ואז נבודד את $a$. נציב

,

,

ונקבל

, כלומר

, ומכאן $-a=6$ ו-$a=-6$. נפסול: $12$ (בלבול סימנים בבידוד $a$), $-20$ (חיבור כל הערכים $3+5+12$ בסימן שגוי), $4$ (בלבול בין התוצאה $10-6$ ל-$a$).

המלכודת: לשכוח שהערך המוחלט של מספר שלילי הוא חיובי, או לטעות בסימן של $a$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חלוקת כמויות עם ביטוי אלגברי.

הכלי: מספר האותיות שווה לנפח הדיו הכולל חלקי הדיו הדרוש לאות אחת.

נחשב:

. נפסול: $x$ (כאילו כל אות דורשת סמ"ק אחד), $\frac{1}{x}$ ו-$\frac{1}{x^3}$ (היפוך שגוי — חלוקה ב-$x^2$ במקום כפל בו).

המלכודת: לחלק ב-$\frac{1}{x^2}$ במקום להכפיל ב-$x^2$, שכן חלוקה בשבר שקולה לכפל בהופכי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסתברות של אירועים בלתי תלויים.

הכלי: נחשב את הסתברות הניצחון של כל שחקן ונשלים ל-$1$. הסתברות שהמטבע שחור היא $\frac{1}{2}$, והסתברות לקבל $1$ או $2$ בקובייה היא

, ולכן דן מנצח בהסתברות

. באותו אופן משה מנצח בהסתברות $\frac{1}{6}$. סך הניצחונות:

, ולכן ההסתברות ללא מנצח היא

. נפסול: $\frac{3}{4}$ (התעלמות מאחד השחקנים), $\frac{5}{6}$ ו-$\frac{11}{12}$ (חישוב שגוי של הסתברות ניצחון בודדת).

המלכודת: לחשב ניצחון של שחקן אחד בלבד או לשכוח לחבר את שני השחקנים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ממוצע.

הכלי: ממוצע שווה לסכום חלקי הכמות, ולכן נשחזר את הסכום. סכום שבעת המספרים הוא

. לאחר הוספת $110$ הסכום הוא

, ומספר המספרים הוא $8$. הממוצע החדש הוא

. נפסול: $55$ (מיצוע ישיר של $30$ ו-$110$ במקום שחזור הסכום), $50$ ו-$35$ (חלוקה בכמות שגויה).

המלכודת: למצע את $30$ עם $110$ ישירות, במקום לחשב סכום חלקי כמות של שמונה מספרים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אי-שוויון המשולש: בכל משולש סכום שתי הצלעות הקצרות גדול מהצלע הארוכה.

הכלי: נבדוק בכל שלשה אם סכום שתי הקטנות גדול מהגדולה, תוך שימת לב למילת השלילה **אינה** — מחפשים את השלשה שאיננה מקיימת.

נבדוק:

(תקין),

(תקין),

(תקין), אך

— כאן הסכום קטן מהצלע הארוכה, ולכן שלשה זו אינה יכולה להיות משולש.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו בעיית זמן מילולית.

הכלי: נעקוב אחר כמה זמן 'איבד' השעון. השעון נעצר שעה לפני הכניסה וחזר לפעול עשר דקות לפני הכניסה, כלומר עמד דומם

דקות ולא התקדם בהן. בזמן העצירה הראה את השעה האמיתית של אותו רגע, ולאחר מכן פעל כרגיל ב-$10$ הדקות האחרונות, ולכן בכניסה הוא מפגר ב-$50$ דקות אחרי השעה האמיתית. השעון מראה $8:30$, ולכן השעה האמיתית היא $8:30$ ועוד $50$ דקות, כלומר $9:20$. נפסול: $7:40$ (חיסור $50$ דקות במקום הוספה), $9:40$ (הוספת $60$ במקום $50$), $7:20$ (חיסור שעה).

המלכודת: להניח שהשעון מפגר שעה שלמה, בעוד שב-$10$ הדקות האחרונות הוא כבר תיקן את עצמו.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת שאריות והתחלקות.

הכלי: נאחד את הביטוי לשבר יחיד ונדרוש שיהיה שלם.

. כדי שביטוי זה יהיה שלם צריך ש-$x+2$ יתחלק ב-$4$ ללא שארית, כלומר $x+2$ היא כפולה של $4$. מכאן $x$ משאיר שארית $2$ בחלוקה ב-$4$ (למשל

). נפסול: $0$ (אם $x$ מתחלק ב-$4$ אז $\frac{x}{4}+\frac{1}{2}$ אינו שלם), $1$ ו-$3$ (שאריות שאינן הופכות את $x+2$ לכפולה של $4$).

המלכודת: לבדוק רק ש-$\frac{x}{4}$ שלם, בלי לצרף את התוספת $\frac{1}{2}$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים לפי מקרא.

הכלי: נזהה את קטגוריית המילוי של כל טווח אצל צמח $B$ ונשווה. אצל $B$: הטווח $0$-$10$ מסומן בקווקוו מוצלב ($25\%$-$40\%$), הטווח $20$-$30$ בקווים אלכסוניים ($15\%$-$25\%$), והטווח $40$-$50$ בלבן (עד $5\%$). הטווח $40$-$50$ נמצא בקטגוריה הנמוכה ביותר, נמוכה מכל השאר, ולכן בו מספר הזרעים הקטן ביותר. נפסול: $0$-$10$ ($25\%$-$40\%$) ו-$20$-$30$ ($15\%$-$25\%$), שגבוהים ממנו; 'אי אפשר לדעת' נפסלת כי קטגוריית $40$-$50$ נמוכה בבירור ואינה חופפת לאחרות.

המלכודת: להתבלבל בין הטבעות או לחשוב שקטגוריות-טווח מונעות השוואה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת התאמה בין תרשים-מקרא להתפלגות עמודות.

הכלי: נתרגם את מילויי הטבעות אצל $C$ לגבהים יחסיים. אצל $C$ (מבפנים החוצה): $0$-$10$ לבן (עד $5\%$, קטן מאוד), $10$-$20$ מוצלב ($25\%$-$40\%$), $20$-$30$ אפור מלא ($40\%$ ומעלה, השיא), $30$-$40$ מוצלב ($25\%$-$40\%$), $40$-$50$ נקודות ($5\%$-$15\%$, קטן). מתקבלת התפלגות בצורת גבעה עם שיא באמצע ($20$-$30$), עמודות בינוניות שוות משני צדדיו, עמודה זעירה ב-$0$-$10$ וקטנה ב-$40$-$50$ — בדיוק תרשים (2). נפסול:

(1) יורד ו-(4) עולה (השיא באמצע ולא בקצה), (3) שקע (אצל $C$ יש שיא באמצע ולא מינימום).

המלכודת: לשכוח שסכום כל השיעורים הוא $100\%$, ולכן לא ייתכן שכל הטבעות גבוהות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מקסום תחת אילוץ סכום $100\%$.

הכלי: 'מרחק הגדול מ-$40$ מטר' הוא הטבעת החיצונית $40$-$50$ (כי כל הזרעים נוחתים עד $50$ מטר). כדי למקסם את שיעורה נמזער את שאר ארבע הטבעות של $A$ לפי הקטגוריות שלהן: $0$-$10$ לבן (מינימום $0\%$), $10$-$20$ נקודות (מינימום $5\%$), $20$-$30$ אלכסוני (מינימום $15\%$), $30$-$40$ מוצלב (מינימום $25\%$). סכום המינימומים:

, ולכן השיעור המרבי בטבעת החיצונית הוא

(ואכן $55\%\ge 40\%$, עקבי עם המילוי האפור). נפסול: $95\%$ ו-$70\%$ (התעלמות מהמינימומים ההכרחיים של הטבעות הפנימיות), $40\%$ (זהו רק החסם התחתון של הטבעת, לא המרבי).

המלכודת: לקחת את $40\%$ מהמקרא כתשובה, במקום למקסם תוך שמירת סכום $100\%$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חלוקה שווה ותרגום לאחוזים.

הכלי: 'מספר שווה בכל אחד מ-$5$ הטווחים' פירושו שכל טווח מקבל

מהזרעים. הערך $20\%$ נופל בקטגוריה $15\%$-$25\%$ (קווים אלכסוניים), ולכן כל חמש הטבעות חייבות להיות מסומנות בקווים אלכסוניים — זהו תרשים (2). נפסול:

(1) נקודות ($5\%$-$15\%$, אינו כולל $20\%$), (3) מוצלב ($25\%$-$40\%$, אינו כולל $20\%$);

(4) נפסלת כי $20\%$ שייך לקטגוריה יחידה וחד-משמעית.

המלכודת: לחשוב שחלוקה שווה 'מתאימה לכל דפוס', בעוד $20\%$ קובע קטגוריה אחת בלבד.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פישוט וחילוץ גורם משותף.

הכלי: נפתח סוגריים ונאסוף.

. נסדר:

, ונחלץ את הגורם המשותף $(L-M)$ ונקבל $(L-M)(T+1)$. נפסול: $(M-L)(T-1)$ (סימנים הפוכים), $(L-T)(M+1)$ ו-$(T-L)(M-1)$ (ערבוב שגוי בין $T$ ל-$M$).

המלכודת: לשכוח להפוך את הסימן בתוך הסוגריים השניים בעת החיסור, שכן

.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ספרת יחידות (מחזוריות חזקות).

הכלי: ספרת היחידות של חזקות $8$ מחזורית, ונעקוב אחריה. $8^1$ מסתיים ב-$8$,

ב-$4$,

ב-$2$, $8^4$ ב-$6$, ואז המחזור $8,4,2,6$ חוזר (אורך $4$). עבור $8^6$:

, ולכן ספרת היחידות כמו של $8^2$, כלומר $4$. נפסול: $8$ (כמו $8^1$), $2$ (כמו $8^3$), $6$ (כמו $8^4$) — מקומות אחרים במחזור.

המלכודת: לחשב את $8^6$ במלואו ולטעות, במקום להשתמש במחזוריות ספרת היחידות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית עם מעגל משיק.

הכלי: נציב מערכת צירים ונשתמש בכך שמרכז מעגל משיק מרוחק מכל משיק במרחק הרדיוס. הרדיוס הוא

. נניח

,

,

,

. המעגל משיק לצלע $DC$ (הישר $x=2$) ולהמשך $BC$ (הישר $y=0$ מימין ל-$C$), ולכן מרכזו מרוחק $1$ מכל אחד:

. המרחק

. נפסול: $\sqrt{5}$ (מיקום שגוי של המרכז, למשל

), $3$ ו-$4$ (התעלמות מרכיב אחד בפיתגורס).

המלכודת: למקם את מרכז המעגל על צלע הריבוע במקום במרחק רדיוס אל מחוץ לצלע $DC$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו בעיית מהירות-דרך-זמן עם אילוץ.

הכלי: המרחק בשעתיים שווה למרחק בשעה הראשונה ועוד המרחק בשעה השנייה. בשעה הראשונה עברה $w$ ק"מ ובשנייה $(w-2)$ ק"מ, ולכן סך הכול

. נדרוש

, ומכאן $w=16$. לפי הכלל

נקבל

, כלומר $x=6$ חודשים. נפסול: $5$ (אז $w=15$ ומתקבל $28$ ק"מ), $4$ (אז $w=14$ ומתקבל $26$ ק"מ), $3$ (אז $w=13$ ומתקבל $24$ ק"מ).

המלכודת: להשתמש רק במהירות $w$ ולחשב

, תוך שכחה שהשעה השנייה איטית יותר ב-$2$ קמ"ש.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מלבן, אלכסון וטריגונומטריה.

הכלי: נשתמש בהיקף ובזווית $60°$ שבין האלכסון $BD$ לצלע $DC$. במלבן

ו-

; נסמן $CD=h$ ו-$BC=w$. ההיקף נותן

, כלומר

. במשולש ישר-הזווית $BCD$ (זווית ישרה ב-$C$), הזווית $60°$ בקודקוד $D$ מקיימת

, ולכן

ומכאן

.

נציב:

, כלומר

, ולכן

. נפסול: $\frac{4}{1+\sqrt{3}}$, $\frac{2\sqrt{3}}{1+\sqrt{3}}$ ו-$\frac{2\sqrt{5}}{1+\sqrt{3}}$ (שימוש שגוי בהיקף או בלבול בין הצלעות).

המלכודת: להחליף בין $\frac{w}{h}$ ל-$\frac{h}{w}$, או לחשוב שההיקף נותן

במקום $10$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו בעיית מיחזור (סכום סופי).

הכלי: כל נר נותן שעת אור אחת, וכל $2$ נרות שנמסו מניבים נר חדש; נספור בשלבים. $16$ נרות נותנים $16$ שעות ו-$16$ שאריות;

נרות חדשים נותנים $8$ שעות;

נותנים $4$ שעות;

נותנים $2$ שעות;

נותן שעה אחת; ואז נותרת שארית של נר בודד אחד שאי-אפשר למחזרה. סך הכול:

שעות. נפסול: $30$ (שכחת הנר האחרון), $24$ ו-$21$ (עצירת המיחזור מוקדם מדי).

המלכודת: לעצור לפני שמגיעים לנר הבודד האחרון, או לצפות שגם השארית הבודדת תמוחזר.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת שטחי משולשים בעלי בסיס משותף.

הכלי: שני המשולשים $ABC$ ו-$DBC$ חולקים את הבסיס $BC$. שטח משולש שווה למחצית מכפלת הבסיס בגובה; כאשר הבסיס משותף והשטחים שווים, הגבהים מ-$A$ ומ-$D$ אל הישר $BC$ שווים. הקודקודים $A$ ו-$D$ נמצאים באותו צד של $BC$ ובמרחק שווה ממנו, ולכן הישר $AD$ מקביל ל-$BC$. נפסול: $AB\parallel CD$ (אינו נובע בהכרח),

ו-

(שוויון גבהים אינו גורר שוויון אורכי צלעות).

המלכודת: להסיק שוויון צלעות משוויון שטחים, במקום שוויון גבהים בלבד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חסימת מנה של אי-שוויונות.

הכלי: המנה $\frac{a}{b}$ קטנה ביותר כאשר המונה $a$ קטן והמכנה $b$ גדול, וגדולה ביותר כאשר $a$ גדול ו-$b$ קטן. הערך המזערי הוא

, והערך המרבי הוא

. מכיוון שהאי-שוויונות ממש, מתקבל $\frac{1}{15}<\frac{a}{b}<\frac{1}{8}$. נפסול: את שאר האפשרויות שבהן אחד הגבולות שגוי — $\frac{1}{12}$ מתקבל מ-$\frac{1/4}{3}$, ו-$\frac{1}{10}$ מתקבל מ-$\frac{1/5}{2}$, שילובים שאינם ממקסמים או ממזערים את המנה.

המלכודת: לחלק גבול-בגבול ישירות, במקום לשלב את הקיצוניים ההפוכים במונה ובמכנה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית של קצב וכמות.

הכלי: נחשב לכל קופה כמה לקוחות עברו בשעה, ונכפיל במספר המוצרים ללקוח. שעה היא $60$ דקות. בקופה א מתחלף לקוח כל $20$ דקות, ולכן עברו

לקוחות, שקנו

מוצרים. בקופה ב מתחלף לקוח כל $6$ דקות, ולכן עברו

לקוחות, שקנו

מוצרים. סך הכול

מוצרים.

נעבור על המסיחים: $200$, $260$ ו-$336$ מתקבלים מהחלפת הקצב בין הקופות או מחישוב שגוי של מספר הלקוחות.

המלכודת: לייחס בטעות $15$ מוצרים לקופה המהירה, או לחשב מספר לקוחות שגוי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חישוב עם עצרת.

הכלי: נחשב את העצרת במלואה ואז נחלק.

.

נחלק:

.

נעבור על המסיחים: $120$ הוא $5!$ (עצירה מוקדמת בחישוב העצרת), $180$ הוא רבע מ-$720$, ו-$32$ אינו נובע מהחישוב — כולם מלכודות של חישוב חלקי או חלוקה שגויה.

המלכודת: לטעות בחישוב $6!$ (למשל לעצור ב-

) או לחלק לא נכון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת זוויות סביב נקודה עם מצולעים משוכללים.

הכלי: נשתמש בכך שהזווית הפנימית של משושה משוכלל היא $120^{\circ }$, ושסכום הזוויות סביב נקודה הוא $360^{\circ }$. שני המשושים נוגעים בקדקוד משותף; סביבו יש ארבע זוויות: שתי זוויות פנימיות של המשושים ($120^{\circ }$ כל אחת), הזווית $20^{\circ }$ שביניהם למטה, והזווית $\alpha$ שביניהם למעלה. לכן

, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $120^{\circ }$ הוא הזווית הפנימית של המשושה עצמו (מלכודת), ו-$110^{\circ }$ ו-$130^{\circ }$ מתקבלים מהוספה או חיסור שגויים של $20^{\circ }$.

המלכודת: לשכוח את הזווית $20^{\circ }$ בסכום, או להשתמש בזווית פנימית שגויה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת שטח טרפז במערכת צירים.

הכלי: נמצא את הנקודות $B$ ו-$C$, נזהה את הבסיסים המקבילים ואת הגובה, ונשתמש בנוסחת שטח הטרפז. $B$ נמצאת מתחת ל-$A$ על ציר ה-$x$, ולכן $B(-3,0)$. הישר העובר דרך $E(0,7)$ ו-$D(5,2)$ הוא בעל שיפוע

, כלומר

; הוא חותך את ציר ה-$x$ (כאשר $y=0$) בנקודה $C(7,0)$. הבסיסים המקבילים הם $AD$ (בגובה $y=2$) שאורכו

, ו-$BC$ (על ציר ה-$x$) שאורכו

; הגובה בין הבסיסים הוא $2$. לכן השטח הוא

.

נעבור על המסיחים: $16$ מתקבל מגובה שגוי, $20$ מהזנחת ההפרש בין הבסיסים, ו-$24$ מחישוב מלבן במקום טרפז.

המלכודת: להניח ש-$C$ נמצאת מתחת ל-$D$ (כלומר $BC=8$) במקום למצוא אותה מהישר $ED$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חישוב שבר מדורג (שבר בתוך שבר).

הכלי: נפשט מבפנים כלפי חוץ, שלב אחר שלב. תחילה

, ולכן

. נמשיך:

, ולבסוף

.

נעבור על המסיחים: $\frac{2}{3}$ הוא ערך-ביניים (נעצרנו מוקדם מדי), ו-$\frac{1}{3}$ ו-$\frac{2}{5}$ מתקבלים מהיפוך שגוי של שבר.

המלכודת: לחשב מבחוץ פנימה, או לעצור באמצע החישוב.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו בעיית ממוצע עם יחס.

הכלי: נסמן את גיל מירב במשתנה ונתרגם את הממוצע למשוואה.

נסמן את גיל מירב ב-$m$ ואת גיל נדב ב-$n$. הממוצע הוא $\frac{n+m}{2}$, ונתון שהוא פי $3$ מגיל מירב:

. נכפיל ב-$2$:

, ומכאן $n=5m$ — גילו של נדב גדול פי $5$ מגיל מירב.

נעבור על המסיחים: $6$ הוא היחס בין $n+m$ ל-$m$ (מלכודת של אי-חיסור $m$), $3$ הוא היחס של הממוצע ולא של נדב, ו-$4$ מתקבל מטעות חישוב.

המלכודת: לבלבל בין 'הממוצע פי 3' לבין 'נדב פי 3', או לשכוח להחסיר את $m$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת (סימן חדש).

הכלי: נציב את ההגדרה

בכל אגף ונשווה. נבדוק

תשובה (2): אגף שמאל

; אגף ימין

— שווים לכל $x,y$, ולכן נכון בהכרח.

נעבור על המסיחים: בתשובה (1)

אך

— שווים רק אם $x=y$; בתשובה (3)

אך

— שווים רק אם

; בתשובה (4)

אך

— שווים רק אם

.

המלכודת: לבדוק דוגמה מספרית אחת בלבד (למשל $x=y$) שמאמתת בטעות גם מסיח שגוי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית של חלוקה ליחסים.

הכלי: נסמן את הקבוצה הקטנה ביותר במשתנה ונבטא את השאר דרכה.

נסמן את מדעי הרוח ב-$h$. אז מדעי הטבע $=6h$, ומדעי החברה

. הסכום:

, ולכן $h=8$. מדעי החברה

.

נעבור על המסיחים: $64$, $72$ ו-$80$ אינם שווים ל-$12h$ ומתקבלים מיחס שגוי או מחלוקה לא נכונה של הסכום ($48$ הוא מדעי הטבע, לא החברה).

המלכודת: לבנות את השרשרת מהסוג הגדול במקום מהקטן, או לחשב את מדעי הטבע במקום מדעי החברה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שטח דלתון החסום במלבן.

הכלי: שטח דלתון הוא מחצית מכפלת אלכסוניו, $\frac{d_1\cdot d_2}{2}$; נמצא את שני האלכסונים מתוך מידות המלבן $EFCD$. אורך צלע הריבוע הוא $x$, ו-

, ולכן רוחב המלבן הוא

וגובהו $x$. הדלתון חסום כך ש-$G$ על הצלע העליונה ו-$I$ על הצלע התחתונה של המלבן, ולכן האלכסון האנכי שווה לגובה המלבן: $GI=x$. $H$ על הצלע השמאלית ו-$J$ על הצלע הימנית, והאלכסון $HJ$ (המקביל ל-$AD$) שווה לרוחב המלבן:

. לכן השטח הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{2}{x}^2$ מתקבל אם לוקחים בטעות $HJ=x$ (רוחב הריבוע במקום המלבן), ו-$\frac{2}{5}{x}^2$ ו-$\frac{1}{3}{x}^2$ מיחסים שגויים.

המלכודת: להשתמש ברוחב הריבוע $x$ במקום ברוחב המלבן $\frac{3x}{4}$ עבור $HJ$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת תכונות מספרים עם הפרש ריבועים.

הכלי: נפרק לגורמים

ונשתמש בכך ש-$p$ ראשוני. מתקיים

. מכיוון ש-$x,y$ שלמים חיוביים, $x-y$ ו-$x+y$ הם שלמים חיוביים ומכפלתם היא $p$. למספר ראשוני יש רק פירוק אחד למכפלת שני שלמים חיוביים: $1\cdot p$. כיוון ש-$x+y>x-y$ (שהרי $y>0$), בהכרח

(והגורם הגדול

).

נעבור על המסיחים: $p$ הוא הגורם הגדול $x+y$ ולא $x-y$; $p-1$ ו-$\frac{p^2}{2}$ אינם נובעים מהפירוק.

המלכודת: להחליף בין הגורם הקטן לגדול ולבחור

.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אי-שוויון עם חזקות שבר.

הכלי: נכתוב את החזקות בעזרת $\sqrt{x}$ ונשווה. נשים לב ש-

ו-

, ולכן

ו-

. עבור $x>10$ מתקיים $\sqrt{x}>1$, ולכן

(הורדנו כמות חיובית מ-$x$). מכאן $K<M$ תמיד. למשל ב-

:

ואילו

.

נעבור על המסיחים: $K>M$ ו-$K=M$ נסתרים מהדוגמה;

תשובה (4) שגויה שכן הראינו ש-$K<M$ מתקיים תמיד.

המלכודת: לבלבל בין $x^{3/2}$ ל-$x^{1/2}$, או להניח שהחיסור $-\sqrt{x}$ הופך את הסדר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת שטח מעגלים (טבעת).

הכלי: נבטא את שטח הטבעת כהפרש שטחי שני המעגלים ונשווה לתנאי. שטח הטבעת הוא $\pi R^2-\pi r^2$, והוא צריך להיות $\frac{1}{5}$ משטח העיגול המקורי:

. נחלק ב-$\pi$:

, ומכאן

. נוציא שורש:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{16}{25}R$ הוא ריבוע של $\frac{4}{5}$ (לא הוצאנו שורש נכון), ו-$\frac{\sqrt{5}}{4}R$ ו-$\frac{10}{16}R$ מתקבלים מהיפוך היחס או משורש שגוי.

המלכודת: להשוות את שטח הטבעת ל-$\frac{1}{5}$ בלי לחסר מהעיגול המלא, או לשכוח להוציא שורש בסוף.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת צירופים (חלוקה לזוגות).

הכלי: נספור את מספר הדרכים לחלק $4$ אנשים לשני זוגות לא מסודרים.

נסמן את החברות $1,2,3,4$ ונקבע את בת-הזוג של חברה $1$: יש $3$ אפשרויות ($2$, $3$ או $4$), ואז שתי הנותרות מהוות את הזוג השני באופן יחיד. לכן יש $3$ חלוקות בלבד: $\{1,2\},\{3,4\}$; $\{1,3\},\{2,4\}$; $\{1,4\},\{2,3\}$.

נעבור על המסיחים:

סופר זוגות מסודרים (מי ראשון), ו-$8$ ו-$4$ מתקבלים מספירת-יתר.

המלכודת: לספור סידורים (

) בלי לחלק בכפילויות — סדר הזוגות וסדר בתוך הזוג אינם נחשבים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אחוזים של ירידה מדורגת.

הכלי: נכפיל את מספר המתחילים במקדם ההישארות של כל שנה.

נסמן את מספר המתחילים ב-$N$. אחרי שנה א' נשארים $90\%$: $0.9N$. אחרי שנה ב' נשארים $90\%$ מהם:

. אחרי שנה ג' נשארים $80\%$ מהם:

. נתון שזה שווה $324$:

, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $400$, $450$ ו-$550$ מתקבלים מחיבור אחוזי הנשירה במקום כפל מקדמי ההישארות, או מהחלת $20\%$ על כל השנים.

המלכודת: לחשב

ולהניח שנשארו $60\%$ — הנשירה מחושבת בכל שנה על מי שנותר, ולכן כופלים ולא מחברים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסתברות עם שאריות חלוקה.

הכלי: נספור כמה מהמספרים הרשומים נותנים תוצאה המתחלקת ב-$3$ לאחר הוספת $1$, ונחלק בסך המספרים הרשומים. מספר מתחלק ב-$3$ לאחר הוספת $1$ אם ורק אם הוא עצמו משאיר שארית $2$ בחלוקה ב-$3$ (שכן

). בין $1$ ל-$299$: המשאירים שארית $1$ הם $1,4,\dots ,298$ — $100$ מספרים; המשאירים שארית $2$ הם $2,5,\dots ,299$ — $100$ מספרים. המספרים שאינם מתחלקים ב-$3$ הם אלה משתי הקבוצות:

. מתוכם המתאימים (שארית $2$) הם $100$. לכן ההסתברות היא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{3}$ מתקבל אם סופרים גם את הכפולות של $3$ במכנה, ו-$\frac{1}{4}$ ו-$1$ מספירה שגויה.

המלכודת: לשכוח שהמספרים הרשומים אינם כוללים כפולות של $3$, ולכן המכנה הוא $200$ ולא $299$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גליל פרוס (משפט פיתגורס).

הכלי: כשפורסים את מעטפת הגליל למלבן, המסלול הספירלי הקצר ביותר הופך לקטע ישר — אלכסון המלבן. לאחר הפריסה מתקבל מלבן שרוחבו שווה להיקף הבסיס, $40$ ס"מ, וגובהו שווה לגובה הגליל, $30$ ס"מ. החילזון עלה מ-$A$ (בתחתית) ל-$B$ (בדיוק מעליו) תוך הקפה אחת מלאה, ולכן במלבן הפרוס הוא עבר מרחק אופקי של $40$ (הקפה אחת) ומרחק אנכי של $30$. אורך המסלול הוא אלכסון המלבן:

.

נעבור על המסיחים:

הוא סכום הצלעות (כאילו החילזון עלה ואז הקיף בנפרד), ו-$60$ ו-$80$ מתקבלים מחישוב פיתגורס שגוי.

המלכודת: לחבר $40+30$ במקום להשתמש במשפט פיתגורס על המלבן הפרוס.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת קריאת משך-עצירה מתוך גרף.

הכלי: נחפש את הקטע האופקי (העצירה הבודדת) הרחב ביותר בתרשים — רוחב הקטע מייצג את משך העצירה. נעבור על העצירות הארוכות: מעלית ב עוצרת בקומה $8$ כ-$15$ שניות, מעלית א עוצרת בקומה $11$ כ-$15$ שניות, אך העצירה הרחבה מכולן היא של מעלית ב בקומה $4$ בפעם השנייה (העצירה שבה $4$ נכנסים ו-$0$ יוצאים) — כשלושים שניות, הקטע האופקי הארוך ביותר בתרשים. לכן הקומה שבה עצרה מעלית לפרק הזמן הארוך ביותר היא קומה $4$.

נעבור על המסיחים: בקומה $8$ (מסיח 1), בקומה $2$ ובקומה $3$ העצירות הבודדות קצרות יותר מזו שבקומה $4$.

המלכודת: לסכום את כל הזמן שמעלית שוהה בקומה מסוימת (מצטבר) במקום לחפש עצירה בודדת רחבה, או להתבלבל בין גובה הקפיצה לרוחב הקטע.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חישוב מנתוני גרף לפי נוסחה נתונה.

הכלי: לכל קומה נספור את מספר העצירות ואת סך הנכנסים והיוצאים, ונציב בנוסחה

. קומה $2$ — שלוש עצירות (ב: $10/0$, א: $10/1$, ב: $1/1$), סך נכנסים $21$ ויוצאים $2$, ולכן

. קומה $3$ — ארבע עצירות (סך נכנסים $8$, יוצאים $4$),

. קומה $4$ — שלוש עצירות (סך נכנסים $6$, יוצאים $7$),

. קומה $5$ — עצירה אחת,

. הנפח הגדול ביותר הוא בקומה $2$.

נעבור על המסיחים: קומות $5$, $3$ ו-$4$ נותנות נפח קטן יותר ($5$, $48$ ו-$39$ בהתאמה).

המלכודת: לשקלל רק את סך הנכנסים/יוצאים בלי להכפיל במספר העצירות, או לספור פעם אחת בלבד קומה שיש בה כמה עצירות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת קריאת פרקי-זמן מהגרף.

הכלי: עבור מעלית א נחפש קומה שאליה היא חוזרת, ונמדוד את הזמן מרגע עזיבתה ועד עצירתה הבאה באותה קומה. מעלית א עוצרת פעמיים בקומה $7$: בתחילת התרשים היא עוזבת את קומה $7$ סמוך לשעה 8:00:20, ובפעם השנייה היא עוצרת בקומה $7$ בשעה 8:02:15 (כפי שמופיע בדוגמה). ההפרש בין העזיבה הראשונה (כ-8:00:20) לעצירה השנייה (8:02:15) הוא כדקה ו-$55$ שניות — פרק הזמן הארוך ביותר בין עזיבת קומה לחזרה אליה עבור מעלית א. קומה $3$, שאליה מעלית א חוזרת מוקדם יותר, נותנת פרקי זמן קצרים בהרבה.

נעבור על המסיחים: $45$ שניות, דקה ו-$10$ שניות ו-$30$ שניות קצרים מדי ומתאימים לפרקי זמן בין עצירות סמוכות, לא לפער הגדול בקומה $7$.

המלכודת: למדוד עד שהמעלית חולפת על פני הקומה במקום עד שהיא עוצרת בה, או לבחור קומה שאליה החזרה מהירה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מעקב אחר רצף אירועים בגרף.

הכלי: נחפש מעלית שעוצרת בקומה $2$, עולה לקומה $X$, וחוזרת לעצור בקומה $X$ (כדי שהשליח יוכל לשוב ולעלות אליה) ואז יורדת לקומה $2$ — עם שהות של יותר מ-$30$ שניות בקומה $X$. מעלית א עוצרת בקומה $2$ פעם אחת בלבד ואינה חוזרת אליה, ולכן השליח אינו יכול לרדת חזרה לקומה $2$ באמצעותה. נותרה מעלית ב: היא עוצרת בקומה $2$, עולה דרך קומות $4$, $5$ ו-$8$, ואז יורדת וחוזרת לעצור בקומה $4$, ומשם ממשיכה דרך קומה $3$ עד קומה $2$. הקומה היחידה שבה מעלית ב עוצרת פעמיים — בדרך למעלה ובדרך למטה — היא קומה $4$. השליח יצא בקומה $4$ בעלייה, המתין שם בזמן שהמעלית עלתה לקומות $5$ ו-$8$ וחזרה (הרבה יותר מ-$30$ שניות), שב לעלות למעלית באותה קומה $4$ וירד עמה לקומה $2$. לכן קומה $X$ היא קומה $4$.

נעבור על המסיחים: בקומות $8$ ו-$5$ מעלית ב עוצרת פעם אחת בלבד, ולכן אי אפשר לשוב ולעלות אליה; קומה $3$ אינה קומה שאליה השליח עלה מקומה $2$ (הוא כלל לא עוצר שם בדרך למעלה).

המלכודת: לבחור קומה שהמעלית מבקרת בה פעם אחת, ולשכוח שהשליח חייב לשוב לאותה מעלית ובאותה קומה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (Sentence Completion) המבוססת על אוצר מילים והקשר.

הכלי: נזהה את רוח המשפט ונחפש מילה שמתלבשת עליה. המשפט מספר שחמאת בוטנים "הוגשה רק במסעדות המשובחות ביותר" — כלומר נחשבה מאכל יוקרתי ונדיר. delicacy פירושה מעדן, מאכל משובח — מתאים בול להקשר.

נעבור על המסיחים: vision (חזון) — מופשט ולא קשור לאוכל; hybrid (הכלאה) — אינו מסביר יוקרה; ritual (טקס) — אין כאן פעולה טקסית; delicacy (מעדן) — מדויק.

המלכודת: להתפתות ל-ritual בגלל "served only", אבל הגשת מאכל אינה טקס.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים על אוצר מילים והקשר.

הכלי: נשאל איזה ניתוח "מחליף עצם אנושית". החלפת עצם מרמזת על ניתוח שמשקם או בונה מחדש מבנה גופני. reconstructive (משחזר, משקם) מתאר בדיוק ניתוח כזה. נפסול את המסיחים: prevalent (נפוץ) — מתאר שכיחות, לא סוג ניתוח; receptive (קשוב/פתוח) — תכונה נפשית; subordinate (כפוף/משני) — לא רלוונטי לניתוח.

המלכודת: prevalent נשמע 'רפואי', אך אינו מגדיר את מהות הניתוח.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נשאל "במה נכתבת שפה?" — התשובה חייבת להיות מערכת כתיבה. script פירושו כתב/מערכת סימנים — בדיוק הדבר שבו נכתב Linear B. נפסול: gesture (מחווה) — שפת גוף, לא כתב; treaty (חוזה) — מסמך מדיני; creed (אני-מאמין/עיקרון) — לא מערכת כתב.

המלכודת: לבלבל בין תוכן שנכתב לבין הכתב עצמו שבו הוא נכתב.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נעקוב אחר הסיבתיות במשפט — המים "הופנו לתעלות", ולכן המפל הצטמצם לטפטוף. diverted (הוסטו/הופנו) מסביר בדיוק מדוע נותר רק זרזיף. נפסול: afflicted (הוכו/נגועים) — שלילי אך אינו מתאר הפניית מים ליעד; depicted (תוארו) — מתאים לתמונה, לא לזרימה; conceded (ויתרו/הודו) — לא רלוונטי למים.

המלכודת: afflicted מושך כי המפל 'נפגע', אך הפגיעה נובעת מהסטת המים, לא מ'מכה'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הנתון 95% הוא הרמז — חלק בלתי-פרופורציונלי מהמקרים מרוכז באזור אחד. disproportionately (באופן בלתי-פרופורציונלי) לוכד בדיוק את חוסר-האיזון הזה. נפסול: confidentially (בסודיות) — לא קשור; retroactively (רטרואקטיבית) — ציר זמן, לא היקף; residually (שיורית) — כלומר במידה זעומה, הפוך מהכוונה.

המלכודת: residually עלול להטעות, אבל 95% הם הרבה מאוד, לא שארית.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: הביטוי הפותח "Once plentiful" (פעם היו בשפע) יוצר ניגוד — כיום המצב הפוך. scarce (נדיר, מועט) הוא ההיפך המדויק של plentiful. נפסול: damp (לח) — תיאור פיזי לא רלוונטי; humble (צנוע) — תכונה אנושית; crude (גס) — אינו מתאר כמות.

המלכודת: להתפתות ל-damp כי מדובר בדגים ומים, אבל המשפט עוסק בכמות ולא בלחות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: אם "אין להפריע" לילדים, סביר שהם שקועים ומרוכזים במשימה. absorbed (in) פירושו שקוע כולו — בדיוק הסיבה לא להפריע. נפסול: relieved (מוקל לו) — רגש, לא ריכוז; pardoned (נסלח לו) — לא רלוונטי; convinced (משוכנע) — עמדה, לא שקיעה במטלה.

המלכודת: convinced נשמע חיובי, אך אינו מסביר מדוע אסור להפריע.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: המבנה "neither proven nor _____" דורש מילה שהיא הצד הנגדי של proven. ההיפך הלוגי של 'להוכיח' הוא 'להפריך' — refuted (מופרך). נפסול: recited (מדוקלם) — לא קשור להוכחה; prolonged (מוארך) — משך זמן; provoked (מעורר/מתגרה) — אינו מנוגד להוכחה.

המלכודת: לחפש מילה 'מדעית' כללית במקום את ההיפך הלוגי המדויק של proven.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (Restatement) — עלינו לשמר את מלוא משמעות המשפט המקורי בלשון אחרת.

הכלי: נזקק את גרעין המשפט — הגאונות האמנותית של ויויאן מאייר התגלתה רק לאחר מותה, כשאלפי צילומיה המופלאים יצאו לאור.

תשובה (3) אומרת בדיוק זאת: "It wasn't until Vivian Maier died that her many extraordinary photographs were discovered and her great talent was acknowledged" — גם התגלות הצילומים וגם ההכרה בכישרון, שניהם רק לאחר המוות. נפסול:

(1) מדבר על "exhibited" (הוצגו בתערוכה) — המקור מדבר על התגלות/יציאה לאור, לא על תצוגה;

(2) שותל פרט שקרי "died at the height of her career" ומשמיט את מוקד המשפט;

(4) טוען שרוב הצילומים צולמו בסוף חייה — פרט שכלל לא נאמר.

המלכודת:

(1) קרוב, אך 'exhibited' אינו 'revealed / came to light'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: המילה harbinger פירושה מבשר — האטה כלכלית מבשרת בואו של מיתון.

תשובה (4): "a recession is heralded by a period of economic decline" — heralded (מבושר) שומר בדיוק על אותו יחס: תקופת ההידרדרות מקדימה ומבשרת את המיתון. נפסול:

(1) עוסק במשך המיתון ובחומרתו — נושא אחר לגמרי;

(2) טוען שמשברים 'בלתי-נמנעים' — לא נאמר במקור;

(3) מגדיר מיתון כ'האטה חריפה' — הופך את היחס במקום לשמר את יחס ה'מבשר'.

המלכודת:

(3) משתמש באותן מילים (slump/recession) אך משבש את הקשר הסיבתי-כרונולוגי.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את הגרעין — היפנית משתמשת בכמה מערכות כתב, ולכן רכישת אוריינות בה היא מטלה קשה מאוד לדוברי שפה זרה.

תשובה (3): "Because Japanese has more than one alphabet, speakers of other languages find learning to read and write the language very challenging" — משמרת את הסיבה (ריבוי אלפבתים) ואת התוצאה (קושי גדול). נפסול:

(1) תולה את הקושי במורכבות כל תו — סיבה שונה מריבוי כתבים;

(2) מקצין ל'כמעט בלתי-אפשרי לשלוט' — חריגה מ'formidable undertaking';

(4) מדבר על קושי 'להבחין בין' האלפבתים — לא מה שנאמר.

המלכודת:

(2) נשמע דומה, אך 'impossible' חזק מדי לעומת 'מטלה קשה'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את הגרעין — פטריארכיה וקפיטליזם הן מערכות שזורות זו בזו המנציחות ניצול ודיכוי של נשים.

תשובה (4): "Central to socialist feminism is the idea that society has taken advantage of and oppressed women through a combination of patriarchy and capitalism" — משמרת את השילוב (combination) של שתי המערכות יחד ואת הניצול והדיכוי. נפסול:

(1) ממקד ב'מיצוי כישורים' — צר מדי ומחמיץ את הניצול והדיכוי;

(2) טוען שקפיטליזם הוא ביטוי של פטריארכיה — יחס היררכי במקום שזירה שוות-ערך;

(3) מדבר על 'אפליה והזנחה' מהקפיטליזם כמו מהפטריארכיה, אך ממסגר זאת כמקורות נפרדים ולא כמערכות שזורות הפועלות יחד.

המלכודת:

(3) קרוב, אך המקור מדגיש ששתי המערכות 'intertwined' ופועלות במשולב — וזה מה ש-(4) לוכד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת הנקרא מסוג 'מה לא ניתן להבין' — שימו לב היטב למילת השלילה cannot: אנו מחפשים את ההיגד שאינו נתמך בפסקה.

הכלי: נסרוק את הפסקה הראשונה. נכתב "Orchids are lovely to look at and often have a pleasant smell" — ריח נעים, לא בלתי-נעים. לכן (3) "It has an unpleasant smell" סותר את הטקסט ואינו ניתן להבנה ממנו — וזו התשובה המבוקשת. שאר ההיגדים כן נתמכים ולכן נפסלים כתשובה:

(1) 'beautiful flowers' נתמך ב-'lovely to look at';

(2) 'used in preparing food' נתמך ב-'used in flavoring food';

(4) 'well-known kind of orchid' נתמך ב-'One of the best-known kinds of orchids is the vanilla plant'.

המלכודת: לשכוח שהשאלה מבקשת דווקא את ההיגד ההפוך — קורא חפוז יחפש היגד נכון.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרת-פסקה בהבנת הנקרא.

הכלי: נשאל 'על מה הפסקה כולה'. הפסקה השנייה מונה סביבות וגידולים — כל היבשות פרט לאנטארקטיקה, מדבריות, יערות גשם, פסגות הרים, גידול על קליפת עצים (epiphytes), על סלע (lithophytes) ואף מתחת לאדמה. הנושא המאחד: המקומות השונים שבהם גדלים סחלבים. נפסול:

(2) 'explain what epiphytes and lithophytes are' — פרט אחד בלבד, לא מטרת הפסקה כולה;

(3) 'why orchids are considered exotic' — הפסקה דווקא אומרת שהם נפוצים מאוד, ואינה מסבירה מדוע נחשבים אקזוטיים;

(4) 'how to grow orchids' — הפסקה מתארת היכן הם גדלים, לא כיצד לגדלם.

המלכודת:

(2) נכון עובדתית אך צר מכדי להיות מטרת הפסקה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות-מילה-בהקשר.

הכלי: נקרא את המשפט סביב שורה 6 — "Although orchids are often thought of as exotic, they are actually very common". הניגוד ל-common (נפוץ) הוא exotic במובן של יוצא-דופן/נדיר. unusual (בלתי-רגיל) הוא הפירוש הקרוב ביותר בהקשר זה. נפסול:

(2) difficult to grow — לא נרמז בהקשר;

(3) large — גודל אינו רלוונטי;

(4) very colorful — אף שסחלבים צבעוניים, בהקשר הניגוד ל-common המשמעות היא 'יוצא-דופן', לא 'צבעוני'.

המלכודת:

(4) מפתה כי סחלבים אכן צבעוניים, אך ההקשר (הניגוד ל-common) הוא הקובע, לא ידע כללי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת רעיון-מרכזי של פסקה.

הכלי: אף שהפסקה נפתחת ביצוא מטייוואן, עיקרה מגיע מיד אחר כך — "orchids are more than just a money maker": הם חלק מהתרבות הסינית זה אלפי שנים, ברפואה המסורתית, באמנות כסמל למידות טובות, ואף קונפוציוס השווה אנשים מעולים לסחלבים. הנושא המאחד: סחלבים בתרבות הסינית. נפסול:

(2) 'the orchid as a symbol' — היבט אחד בלבד מתוך כמה;

(3) 'Taiwan's orchid exports' — משפט הפתיחה בלבד, שהכותב מיד חורג ממנו;

(4) 'medicinal uses' — דוגמה אחת מני רבות.

המלכודת:

(3) מפתה כי הפסקה פותחת ביצוא, אך הכותב מדגיש שהסחלבים 'יותר מסתם מקור הכנסה'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת 'כל אלה פרט ל' — שימו לב למילת ההוצאה except: אנו מחפשים את הדבר שסחלבים אינם משמשים לייצורו.

הכלי: נצליב כל אפשרות מול הטקסט. perfume — נתמך ("making perfume"); food — נתמך ("flavoring food"); medicine — נתמך ("traditional Chinese medicines"). לעומתם bark (קליפת עץ) — הטקסט אומר שסחלבים גדלים על קליפת עצים ("grow on the bark of trees"), ולא שמייצרים ממנו קליפה. לכן bark הוא היוצא-מן-הכלל, וזו התשובה. שאר שלושת הפריטים נפסלים כתשובה כי הם כן מיוצרים מסחלבים.

המלכודת: המילה bark מופיעה בטקסט וגוררת לבחור בה כ'מוזכרת', אך ההקשר הוא היכן הסחלבים גדלים, לא מה מייצרים מהם.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת-פסקה.

הכלי: הפסקה הראשונה מספרת כיצד נולדה הקובייה ההונגרית — מי המציא אותה (Erno Rubik), מתי (1974), ומדוע (כאמצעי-המחשה מוחשי לגאומטריה תלת-ממדית עבור תלמידיו). הנושא: מקורותיו של פאזל פופולרי. נפסול:

(1) 'the life and work of Erno Rubik' — הפסקה מזכירה את רוביק, אך אינה סוקרת את חייו ויצירתו בכללותם, אלא את הולדת הקובייה;

(2) 'structure of the Rubik's Cube' — זהו נושא הפסקה השנייה, לא הראשונה;

(4) 'connection between geometry and puzzles' — נזכר אגב אורחא, לא מטרת הפסקה.

המלכודת:

(1) מפתה כי רוביק דמות מרכזית, אך המוקד הוא היווצרות הפאזל ולא הביוגרפיה שלו.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת רעיון-מרכזי.

הכלי: הפסקה השנייה מתארת כיצד הקובייה נראית — שש פאות, תשע משבצות בכל פאה, שישה צבעים — וכיצד מפעילים אותה: "Sections of the cube can be manipulated to shuffle the squares... twisting and turning one section at a time". כלומר מראה (appearance) ואופן-הפעלה/הזזה (manipulations). נפסול:

(1) 'colors and materials' — צבעים כן נדונים, אך 'חומרים' (materials) כלל לא;

(3) 'size and shape' — נזכר במשפט 'fixed size and shape' אך אינו עיקר הפסקה;

(4) 'configurations and solution' — מספר הקונפיגורציות נזכר במשפט אחד, והפתרון עצמו נדון בפסקה האחרת.

המלכודת:

(1) קרוב כי צבעים אכן מתוארים, אך המילה 'materials' אינה מופיעה כלל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה מפרטי הטקסט.

הכלי: הפסקה קובעת שהמטרה היא "to make each face all one color", ושכל פאה מורכבת מתשע משבצות שוות בגודלן. מכאן, בקובייה פתורה כל פאה היא בצבע אחיד — למשל פאה אחת ובה תשע משבצות כחולות.

תשובה (4) עומדת בדיוק בתנאי זה. נפסול:

(1) 'a red square on six faces' — הדרישה היא שכל פאה תהיה חד-צבעית, לא בהכרח אדומה בכל השש;

(2) 'one white corner on each face' — סותר את הדרישה לפאה אחידה;

(3) 'nine squares of different colors on one face' — ההיפך הגמור מפאה אחידה.

המלכודת:

(1) מפתה כי יש שש פאות, אך פאה אדומה אחת אינה מחייבת אדום בכל השש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת הסקה מהפסקה האחרונה.

הכלי: נאמר שהקובייה כבשה את העולם בתחילת שנות ה-80, אך "Within a few years, however, the cube fad fizzled out" — האופנה דעכה כעבור שנים ספורות. מכאן ניתן להסיק שבשלהי שנות ה-80 המכירות שקעו.

תשובה (1) 'did not sell well in the late 1980s' עולה ישירות מכך. נפסול:

(2) 'less successful in Hungary' — נאמר ההיפך: בהונגריה זה היה "smash hit";

(3) 'very different from the Magic Cube' — Magic Cube הוא פשוט שמה המקורי של אותה קובייה, לא מוצר שונה;

(4) 'manufactured with new colors in the 1990s' — הקאמבק בא בזכות ה-speedcubing, לא בזכות צבעים חדשים.

המלכודת:

(3) — 'Magic Cube' מוזכר בטקסט, אך זהו אותו מוצר בשם קודם.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט מהפסקה האחרונה.

הכלי: נאמר "The Rubik's Cube made a comeback in the 1990s with the advent of 'speedcubing' – timed competitions" — התחרויות המתוזמנות הן שהחזירו את הקובייה לקדמת הבמה. כלומר הן הובילו להתעניינות מחודשת.

תשובה (4) 'led to renewed interest in the Rubik's Cube' מנסחת זאת בדיוק. נפסול:

(1) 'inspired Rubik to design new puzzles' — רוביק פתח סטודיו ויצר פאזלים חדשים קודם לכן, ללא קשר לתחרויות;

(2) 'responsible for Rubik becoming famous' — פרסומו בא בתחילת שנות ה-80, לפני ה-speedcubing;

(3) 'were Rubik's idea' — הטקסט אינו מייחס לו את רעיון התחרויות.

המלכודת:

(2) — התחרויות קשורות לקאמבק, אך תהילתו של רוביק קדמה להן בעשור.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים באנגלית — נחפש את הפועל שיוצר קולוקציה טבעית עם 'allergic reactions'.

הכלי: נשים לב להקשר — זני חיטה מודרניים 'עלולים יותר' לחולל תגובות אלרגיות, ולכן דרוש פועל שמשמעו 'לעורר/לגרום'. trigger allergic reactions = 'לעורר תגובות אלרגיות' — צירוף שגור ומדויק, ולכן (1) נכונה.

נעבור על המסיחים:

(2) affirm = 'לאשש/להצהיר' — לא מתאים לתגובה גופנית;

(3) exceed = 'לעלות על/לחרוג' — חסר היגיון עם reactions;

(4) smuggle = 'להבריח' — לא קשור כלל.

המלכודת: לחפש מילה 'חכמה' במקום לזהות את הקולוקציה הטבעית trigger + reactions.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. השלמת משפטים באנגלית — המשפט מתאר שחלב גמלים עשיר פי שלושה בוויטמין C ופי עשרה בברזל, ומכאן שהתכונה המבוקשת קשורה לערך תזונתי.

הכלי: נגזור את המילה החסרה מן ההקשר של 'ויטמינים וברזל'. highly nutritious = 'מזין מאוד' — מתאר בדיוק חלב עשיר ברכיבי תזונה, ולכן (2) נכונה. המסיחים:

(1) scenic = 'נופי/ציורי' — שייך לנוף, לא לחלב;

(3) ambitious = 'שאפתני' — תכונה של אדם, לא של מזון;

(4) majestic = 'מלכותי/מרשים' — לא רלוונטי לתזונה.

המלכודת: לבחור מילה בעלת צליל 'חיובי' כללי (majestic) במקום זו שמתחברת ישירות לוויטמינים ולברזל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. השלמת משפטים באנגלית עם מבנה ניגוד ('Although').

הכלי: נשים לב ש-'Although' יוצר ניגוד — בדרך כלל מעיינות חמים קשורים לפעילות וולקנית, אבל באוסטרליה יש כאלה הרחוקים מהר געש. לכן דרוש ביטוי שמשמעו 'קשורים ל'. associated with = 'קשור ל' — משתלב בדיוק בניגוד, ולכן (3) נכונה. המסיחים:

(1) inherited by = 'עבר בירושה על ידי' — חסר היגיון עם מעיינות;

(2) obedient to = 'צייתן ל' — מיוחס לבני אדם/בעלי חיים;

(4) entertained by = 'משועשע על ידי' — לא הגיוני פיזיקלית.

המלכודת: להיתפס למילה בודדת בלי לזהות שהניגוד של 'Although' דורש דווקא קשר רגיל וצפוי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. השלמת משפטים באנגלית.

הכלי: נזהה את ההיגיון — עץ שאוגר מים בגזעו עושה זאת כדי לשרוד תקופה שבה אין מים. drought = 'בצורת' — בדיוק המצב שבו אגירת מים חיונית, ולכן (4) נכונה. המסיחים:

(1) fluid = 'נוזל' — לא תקופה שצריך 'לשרוד' אותה;

(2) marsh = 'ביצה' — מקום רווי מים, ההפך מהצורך לאגור;

(3) trance = 'טראנס/תרדמת' — מצב נפשי, לא רלוונטי לעץ.

המלכודת: fluid נשמע קשור ל'מים', אך אינו פרק זמן ואינו מתאים לתבנית 'during a ___'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. השלמת משפטים באנגלית.

הכלי: נשלים ביטוי אחרי 'found in ___ along the Nile' — מלח שנמצא לאורך הנילוס נמצא בכמות גדולה. found in abundance = 'נמצא בשפע' — צירוף שגור המתאר זמינות רבה, ולכן (1) נכונה. המסיחים:

(2) endurance = 'סבולת/עמידות' — תכונה, לא כמות שאפשר 'למצוא בה' חומר;

(3) competence = 'כשירות' — לא רלוונטי לחומר גלם;

(4) defiance = 'התרסה' — מושג התנהגותי, חסר קשר.

המלכודת: כל ארבע המילים מסתיימות ב-ance ונשמעות דומות; רק abundance יוצרת את הצירוף 'in abundance' במשמעות של כמות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. השלמת משפטים באנגלית.

הכלי: נתלה במילה 'assassination' (התנקשות) שכבר במשפט — התואר החסר צריך לתאר את המנהיג שנרצח. slain = 'שנרצח/הרוג' (צורת עבר של slay), ולכן 'the slain civil rights leader' = 'מנהיג זכויות האזרח שנרצח', מתחבר ישירות ל-assassination, ו-(1) נכונה. המסיחים הם צורות עבר לא-סדירות של פעלים אחרים:

(2) flung (של fling, 'הושלך');

(3) drawn (של draw, 'צויר/נמשך');

(4) wrung (של wring, 'נסחט') — אף אחד אינו מתאר אדם שנרצח.

המלכודת: כל המסיחים הם participles דומי-צליל; רק slain קשור ל'רצח' שכבר הוזכר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. השלמת משפטים באנגלית.

הכלי: 'to lessen traffic ___' — חוק שנועד להפחית תנועה מכוון להקטין את הצפיפות בכבישים. traffic congestion = 'פקקי תנועה/גודש' — הצירוף המדויק שחוק להפחתת תנועה מבקש לצמצם, ולכן (3) נכונה. המסיחים:

(1) inversion = 'היפוך' — לא קשור לתנועה;

(2) abstention = 'הימנעות' (למשל בהצבעה) — לא רלוונטי;

(4) discretion = 'שיקול דעת' — מושג מופשט.

המלכודת: כל המסיחים מסתיימים ב-tion ונשמעים 'רשמיים', אך רק congestion יוצר את הצירוף המוכר traffic congestion.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. השלמת משפטים באנגלית.

הכלי: 'voracious insect eaters' (אוכלי חרקים רעבתניים) קובע את הטון — דרוש פועל של אכילה בכמות גדולה. devouring = 'זוללים/טורפים', ו-'devouring up to 3,500 bugs' = 'זוללים עד 3,500 חרקים', מתאים בול ל'רעבתני', ולכן (1) נכונה. המסיחים:

(2) renouncing = 'מוותרים על/מתכחשים' — ההפך מאכילה;

(3) mitigating = 'ממתנים/מפחיתים' — לא קשור לאכילה;

(4) encompassing = 'מקיפים/כוללים' — לא מתאר טריפה.

המלכודת: לבחור מילה 'גדולה' (encompassing) בגלל המספר הגדול 3,500, במקום הפועל שמתאר אכילה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (Restatement) — נחפש את המשפט ששומר בדיוק על משמעות המקור בלי להוסיף או לגרוע.

הכלי: נזקק את גרעין המקור — 'separation of powers between the central government and regional governments' = חלוקת סמכויות בין השלטון המרכזי לאזורי.

(4) 'authority is divided between the central government and regional governments' = 'הסמכות מחולקת בין השלטון המרכזי לאזורי' — בדיוק אותו רעיון של הפרדת/חלוקת סמכויות, ולכן (4) נכונה. המסיחים מוסיפים מידע שאינו במקור:

(1) מדבר על 'הצלחה' ו'שיתוף פעולה הדוק' — טענה חדשה;

(2) 'המרכז קובע והאזורים מבצעים' — מתאר היררכיה ולא הפרדה;

(3) 'עובד יחד עם' רומז לשיתוף פעולה, בעוד המקור מדגיש הפרדת סמכויות.

המלכודת: לבלבל בין 'הפרדת סמכויות' (חלוקה) לבין 'שיתוף פעולה' (מסיחים 1 ו-3).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את קשר הסיבה במקור — היא אימצה שם עט גברי 'כדי להבטיח שיצירותיה יזכו להתייחסות ראויה', כלומר מחשש שאחרת לא יתייחסו אליהן ברצינות.

(2) 'fearing that her works would otherwise not be taken seriously, adopted the pen name' = 'מחשש שיצירותיה לא יילקחו ברצינות, אימצה את שם העט' — בדיוק אותו מניע, ולכן (2) נכונה. המסיחים חורגים:

(1) מדבר על 'התקופה' ומכליל לגבי כלל הסופרות — לא נאמר במקור;

(3) 'אחת מני רבות שנאלצו' — הכללה על סופרות רבות שאינה במקור;

(4) 'רצתה לפנות לקהל גברי' — מניע שיווקי שונה לגמרי מזה שבמקור (התייחסות רצינית).

המלכודת: מסיחים (1) ו-(3) 'נכונים היסטורית' ומפתים, אך מוסיפים הכללה שהמשפט המקורי אינו טוען.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נפרק את המקור — כאשר סידן חמצני מחומם לטמפרטורה המתקרבת לנקודת ההיתוך, הוא פולט אור לבן בוהק.

(1) 'gives off an intense white light when heated almost to its melting point' = 'פולט אור לבן עז כשמחומם כמעט עד נקודת ההיתוך' — שכתוב נאמן: 'brilliant' → 'intense', 'approaching' → 'almost to', ולכן (1) נכונה. המסיחים משנים את התוכן:

(2) 'כשהוא נמס האור מתעמעם' — סותר את המקור (במקור האור בוהק, לא מתעמעם);

(3) 'ככל שחם יותר האור בהיר יותר' — טוען יחס רציף שלא נאמר;

(4) 'לעיתים ממיסים אותו כדי לייצר אור' — מוסיף כוונה שלא במקור, וגם מדבר על היתוך ולא על התקרבות אליו.

המלכודת:

(3) נשמע 'מדעי' והגיוני, אך מוסיף קשר של מדרג שאינו במשפט המקורי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נבין את המילה 'chronicled' — 'well chronicled' פירושו 'מתועד היטב', כלומר תועד ונכתב עליו רבות.

(3) 'Much has been written about the life of St. Francis' = 'נכתב רבות על חייו של פרנציסקוס' — בדיוק המשמעות של 'מתועד היטב', ולכן (3) נכונה. המסיחים:

(1) 'רוב הידע מגיע מכתביו שלו' — מייחס את מקור הידע לכתביו, פרט שאינו במקור;

(2) 'הביוגרפיה מרתקת' — מוסיף שיפוט ('מרתק') שאינו קיים;

(4) 'יצירותיו מדויקות מאוד' — מבלבל בין 'chronicled' (תיעוד חייו) לבין דיוק של יצירותיו.

המלכודת: מסיחים (1) ו-(4) מנצלים את המילה 'works/writings' כדי להסיט מ'תיעוד חייו' ל'כתביו שלו'.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנת הנקרא — מטרת הפסקה הראשונה.

הכלי: נסכם את קו הטיעון של הפסקה — בעבר אנשים התאמצו פיזית בשגרת היום, אך 'beginning in the 18th century, the Industrial Revolution changed the conditions of work and home... physical activity declined steadily'. הגרעין הוא ירידת הפעילות הגופנית שגרמה לה המהפכה התעשייתית, ולכן (2) 'the decrease in physical activity caused by the Industrial Revolution' נכונה. המסיחים:

(1) 'בעיות בריאות שגברו אחרי' — אזכור מִשני בסוף הפסקה, לא המוקד;

(3) 'טכנולוגיות שפותחו במהלך' — המהפכה מוזכרת כגורם לירידת הפעילות, לא כדי לפרט טכנולוגיות;

(4) 'שינויים במקום העבודה בעקבות' — הפסקה מדברת גם על הבית ('work and home') ובעיקר על תוצאת השינוי (פחות פעילות).

המלכודת: לבחור פרט אמיתי מהפסקה (בעיות בריאות) במקום הרעיון המרכזי (ירידת הפעילות הגופנית).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הבנת הנקרא — מטרת הפסקה השנייה.

הכלי: נעקוב אחר תוכן הפסקה — 'the physical culture movement' דגלה בפעילות מתוזמנת ובחינוך גופני בבתי הספר, קמפיין קנדי אתגר אמריקאים 'of all ages' להיות כשירים, וקמה תעשיית כושר עם מגוון שיטות. הכול תיאור של מאמצים להפוך את הכושר לחלק מחיי היום-יום, ולכן (2) 'describe efforts to make fitness a part of everyday life' נכונה. המסיחים:

(1) 'מקורות התנועה' — רק תחילת הפסקה, לא כולה;

(3) 'להשוות פעילות במאה ה-19 וה-20' — הפסקה מתארת רצף מאמצים, לא השוואה;

(4) 'להסביר מדוע התעשייה רווחית' — הרווחיות מוזכרת כפרט, לא כמטרת הפסקה.

המלכודת:

(1) קורץ כי הפסקה אכן פותחת במקור התנועה, אך היא ממשיכה הרבה מעֵבר לכך.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. הבנת הנקרא — שאלת פרט לפי הפסקה השנייה.

הכלי: נמצא מה נאמר על התנועה עצמה — 'The movement advocated scheduled exercise and the introduction of physical education classes and organized sports into schools'. כלומר היא עודדה אנשים להתאמן באופן סדיר, ולכן (1) 'encouraged all people to exercise regularly' נכונה. המסיחים:

(2) 'הושקה על ידי קנדי' — קנדי השיק קמפיין 'decades later', לא את התנועה;

(3) 'התבססה על מחקר מדעי' — המחקר המדעי מתואר כגוף ידע ש'גדל היום', לא כבסיס התנועה;

(4) 'הצליחה לשפר את כושרם של כל האמריקאים' — הפסקה השלישית דווקא מציינת שיותר אנשים מאי-פעם אינם בכושר.

המלכודת: לייחס לתנועה את קמפיין קנדי או את המחקר המדעי, שמופיעים בפסקה אך אינם התנועה עצמה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. הבנת הנקרא — שאלת הסקה מהפסקה השנייה.

הכלי: נחפש מסקנה שנשענת על הכתוב אף שאינה נאמרת מפורשות. הפסקה מתארת 'the rise of fitness as a profitable industry' וחברות ש'began marketing sporting goods, exercise equipment, and memberships to gyms'. אם תעשיית הכושר רווחית ואנשים קונים ציוד ומנויים — מכאן נובע שאנשים מוכנים להוציא כסף כדי לשמור על כושר, ולכן (1) נכונה. המסיחים:

(2) 'סטודיו להתעמלות פחות פופולריים מאשר בשנות ה-60' — אין בפסקה כל השוואת פופולריות;

(3) 'מעדיפים ספורט מאורגן על חדר כושר' — לא נאמר ולא נרמז;

(4) 'רוצים להתאמן אך לא מוצאים מה שיהנו ממנו' — מעוות את הפסקה השלישית (שם הסיבות הן חוסר מודעות, חוסר זמן ומסכים), ובכל מקרה שייך לפסקה אחרת.

המלכודת:

(4) נשמע סביר אך מבוסס על פסקה אחרת ומשַנה את הסיבות שנמנו בה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הבנת הנקרא — שאלת 'איזה מהבאים אינו' (שאלת שלילה), ולכן נחפש דווקא את התשובה שאינה מופיעה כסיבה בטקסט.

הכלי: נמפה את הסיבות שהפסקה השלישית נותנת לשאלה 'Why is this so?': 'some people remain unaware... or are simply uninterested' (חוסר עניין ← מסיח 2), 'may not have the time... Long days of work, commuting, and family responsibilities' (עסוקים מדי ← מסיח 1), 'spend what little leisure time they have in front of screens' (מעדיפים דברים אחרים בפנאי ← מסיח 3). שלושתן כן מופיעות בטקסט. לעומתן, (4) 'exercise does not make people healthier' אינה נזכרת כלל וגם סותרת את רוח הקטע, ולכן היא התשובה ה'לא' — כלומר (4) נכונה.

המלכודת: בשאלת שלילה קל לבחור בטעות סיבה שכן הופיעה (1/2/3) מפני שהיא 'נכונה'; יש לזכור שמחפשים את היוצא מן הכלל.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הבנת הנקרא — מטרת הפסקה הראשונה של הקטע השני.

הכלי: נזהה את תפקיד הפסקה בתוך המבנה — היא פותחת בהצגת הספר 'A Velocity of Being: Letters to a Young Reader (2018) is a collection of inspirational letters addressed to children about why we read', מתארת מי כתבו את המכתבים, ומסתיימת בהצגת מכתבה של סולניט שיובא בהמשך. תפקידה להציג ספר שנועד לעודד ילדים לקרוא, ולכן (4) 'introduce a book meant to encourage children to read' נכונה. המסיחים:

(1) 'לדון ביתרונות הקריאה לילדים' — זה נושא המכתבים, לא מטרת פסקת הפתיחה;

(2) 'להציג חובבי ספרים מפורסמים' — הכותבים מוזכרים כרקע, לא כמוקד;

(3) 'לדון בגמול שבקריאה' — כללי מדי; הפסקה מציגה ספר קונקרטי.

המלכודת: לבלבל בין נושא הספר (יתרונות/גמול הקריאה) לבין מטרת הפסקה (להציג את הספר עצמו).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הבנת הנקרא — מהות הפסקה השנייה.

הכלי: נסקור את שרשרת הדימויים של סולניט — ספרים הם 'toolkits', 'wings', 'horses', 'parties', 'medicine', 'handheld lights'. כל דימוי מתאר תועלת או כוח אחר שהקריאה מעניקה, ולכן הפסקה 'describes the benefits that reading can provide' — (4) נכונה. המסיחים:

(1) 'שיש לבחור ספרים בקפידה' — סולניט אינה נותנת עצה כזו;

(2) 'הקשר בין ה-architecture של הספר לתוכנו' — ה-architecture מוזכר רק כמשפט פתיחה מנוגד ('the same architecture... but you open them onto worlds far beyond'), לא כנושא הפסקה;

(3) 'ספריה האהובים' — הדימויים כלליים ('some books'), לא רשימת מועדפים אישית.

המלכודת:

(2) תופס את המילה 'architecture' מהשורה הראשונה ומנפח אותה לנושא הפסקה, בעוד עיקר הפסקה הוא מגוון התועלות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. הבנת הנקרא — שאלת שלילה ('all of the following except'), ולכן נחפש את הדבר שאליו סולניט אינה מדמה ספרים.

הכלי: נעבור על הדימויים בפסקה ונסמן כל אחד מהמסיחים.

(1) toolkits — 'Some books are toolkits' ✓ מופיע;

(2) parties — 'Some are parties to which you are invited' ✓ מופיע;

(4) journeys — 'Some long books are journeys' ✓ מופיע. לעומתם 'friends' מוזכר רק בתוך דימוי המסיבה — 'full of friends who are there even when you have no friends' — כלומר החברים נמצאים במסיבה, אך הספר עצמו אינו מדומה לחבֵר. לכן (3) 'friends' הוא היוצא מן הכלל ו-(3) נכונה.

המלכודת: המילה 'friends' אכן מופיעה בטקסט, ולכן קל לפסול אותה כ'מוזכרת' — אך היא חלק מדימוי המסיבה ולא דימוי עצמאי לספר.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. הבנת הנקרא — מטרת הפסקה האחרונה.

הכלי: נסכם את תוכנה — 'The books of my childhood were bricks... for building', סולניט ערמה סביבה ספרים 'for protection', בנתה מהם 'a tower' שבו נמלטה מנסיבותיה הקשות, ו'Books gave me refuge'. הפסקה עוסקת בתפקיד שמילאו הספרים בילדותה — מקלט והגנה — ולכן (1) 'discuss the role that books played in Solnit's childhood' נכונה. המסיחים:

(2) 'היבט פחות חיובי של הקריאה' — הפוך; הקריאה מוצגת כמצילה ומגוננת;

(3) 'חוויותיה הקשות כילדה' — הנסיבות הקשות משמשות רקע, אך המוקד הוא הספרים כמקלט, לא הקושי עצמו;

(4) 'כיצד ספרים מלמדים ילדים לאהוב' — לא הנושא; מדובר במקלט אישי שלה.

המלכודת: לבחור ב-(3) כי הפסקה אכן מזכירה 'unhappy circumstances', אך אלה רקע לתפקיד הספרים ולא מטרת הפסקה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. הבנת הנקרא — שאלת ייחוס (למה מתייחסת המילה 'There').

הכלי: נחזור למשפט הקודם ל'There' ונחפש את המקום שאליו הוא מפנה. בשורות שלפני כן: 'building a tower in which I escaped my unhappy circumstances. There I lived for many years, in love with books'. ה'שם' (There) הוא המקום שבו חיה שנים — כלומר המגדל (tower) שבנתה מספרים, ולכן (4) נכונה. המסיחים:

(1) humanity — מושג מופשט, לא מקום;

(2) childhood — פרק זמן, לא מקום שאפשר 'לחיות בו';

(3) childhood home — הטקסט אינו מזכיר בית ילדות; המפלט הוא המגדל שבנתה מספרים, לא בית ממשי.

המלכודת: לבחור ב-(3) 'בית הילדות' כי מדובר בילדות, אך המקום שאליו 'There' מפנה הוא המגדל שהוזכר במשפט הצמוד.

«נסמן» את תשובה (4).