פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2023 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ולכן הכלי הוא לנסח משפט-יחס מדויק בין שתי המילים המודגשות ולחפש את הזוג שבו היחס זהה, באותו סדר. נ

שים לב: מי ש"מתנצל" הוא מי שמבקש "מחילה" מן הזולת — הפעולה היא בקשה של הדבר השני. נחיל את המשפט על התשובות.

(1) "מקבל : תודה" — מי שמקבל אינו מבקש תודה אלא אומר אותה, אין כאן בקשה; נפסל.

(2) "מחפש : אבדה" — מי שמחפש אבדה מבקש למצוא אותה, אך פעולת החיפוש אינה בקשה מן הזולת כמו התנצלות; היחס שונה ונפסל.

(3) "מעפיל : פסגה" — מי שמעפיל אינו מבקש פסגה אלא מטפס אליה; נפסל.

(4) "שואל : תשובה" — מי ששואל מבקש תשובה, בדיוק כמו שמי שמתנצל מבקש מחילה; היחס והסדר זהים.

המלכודת: להסתפק בקשר תמטי רופף ("קשור ל...") במקום לדרוש את יחס ה"מבקש את...".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נבנה משפט-יחס מדויק. נ

שים לב: "הבהוב" הוא הופעה של "אור" בהבזקים קצרים ולסירוגין. נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא הופעה קטועה וחוזרת של השנייה.

(1) "טפטוף : מים" — טפטוף הוא יציאה של מים בטיפות קצרות ולסירוגין, בדיוק כמו הבהוב לגבי אור; מתאים.

(2) "זמזום : קול" — זמזום הוא קול רציף ומתמשך, לא קטוע בהבזקים; נפסל.

(3) "פטפוט : דיבור" — פטפוט הוא דיבור מרובה ורצוף, אף הוא אינו לסירוגין; נפסל.

(4) "נדנוד : תנועה" — נדנוד הוא תנועה הלוך-ושוב מתמשכת, לא הופעה קצרה וקטועה; נפסל.

המלכודת: כל המסיחים הם "סוג של" הדבר השני, אך רק בטפטוף נשמר רכיב הקטיעות והחזרה הקצרה שבהבהוב.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם מילות-מודוס (מילים המביעות עמדה).

הכלי: נשאל "איזו עמדה מביעה המילה?". נ

שים לב: "אולי" היא מילה המביעה ספק. נחפש זוג שבו המילה השנייה מביעה בדיוק את הרגש או המצב שבמילה הראשונה.

(1) "תועלת : לשווא" — "לשווא" מביעה חוסר תועלת, היפוך ולא ביטוי של תועלת; נפסל.

(2) "אכזבה : הלוואי" — "הלוואי" מביעה תקווה ומשאלה, לא אכזבה; נפסל.

(3) "דחיפות : לאלתָּר" — "לאלתר" פירושה מייד, והיא מביעה דחיפות; היחס זהה.

(4) "סיכום : להלָן" — "להלן" מפנה אל דברים שיובאו בהמשך, אין בה סיכום; נפסל.

המלכודת: מילים ספרותיות (הלוואי, לשווא, להלן) מפתות לפי צליל; יש לבדוק איזו עמדה כל אחת מביעה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: משפט-יחס מדויק, תוך שימת לב לכיוון. נ

שים לב: "סגפנות" היא הימנעות מכוונת מ"תענוג" — המילה הראשונה מציינת הימנעות מן השנייה. נחפש זוג עם אותו יחס-הימנעות ובאותו סדר.

(1) "גרגרנות : מזון" — גרגרנות היא אכילת מזון מופרזת, ההפך מהימנעות; נפסל.

(2) "חלקלקות : חנופה" — חלקלקות היא נטייה לחנופה, לא הימנעות ממנה; נפסל.

(3) "שאפתנות : הישג" — שאפתנות היא שאיפה להישג, לא הימנעות ממנו; נפסל.

(4) "זהירות : סכנה" — זהירות היא הימנעות מסכנה, בדיוק כמו סגפנות לגבי תענוג.

המלכודת: היחס כאן הפוך (הימנעות), וכל המסיחים מתארים דווקא משיכה או נטייה אל הדבר השני.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם פעלים גזורי-שם.

הכלי: נזהה איזו פעולה הפועל עושה למושא. נ

שים לב: "תָּחַם" פירושו קבע והגדיר "תְּחוּם" (גבול) — הפועל הוא פעולת ההגדרה של שם-העצם הגזור ממנו. נחפש זוג של פועל שמגדיר או קובע את השם שלצדו.

(1) "תמחר : מחיר" — תמחר פירושו קבע מחיר, בדיוק כפי שתָּחַם קבע תחום; מתאים.

(2) "גידר : גדר" — גידר פירושו הקים גדר או סגר, לא הגדיר גדר; נפסל.

(3) "שילם : תשלום" — שילם פירושו נתן תשלום, לא הגדיר אותו; נפסל.

(4) "אימת : אמת" — אימת פירושו בירר וּוידא את האמת, לא הגדיר אותה; נפסל.

המלכודת: כל המסיחים בנויים מפועל ומשם-עצם קרוב-צליל, אך רק בתמחור נשמר יחס ה"קביעה וההגדרה" שבתחימה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה של דרגת-גודל.

הכלי: נבדוק את יחס הגודל בין המילים. נ

שים לב: "בית מידות" הוא בית גדול במיוחד — גרסה ענקית של "בית". נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא גרסה ענקית של השנייה, באותו סדר.

(1) "אוקיינוס : ים" — אוקיינוס הוא ים ענק; מתאים בדיוק.

(2) "חלקה : שדה" — חלקה ושדה קרובים בגודלם ואף נרדפים, אין כאן יחס של ענק לעומת רגיל; נפסל.

(3) "סרט : סרטון" — כאן היחס הפוך: סרטון הוא סרט קטן; נפסל.

(4) "גלקסיה : כוכב" — גלקסיה מורכבת מכוכבים רבים, אך אינה כוכב ענק; זהו יחס שלם-חלק ולא הגדלה; נפסל.

המלכודת: לבלבל יחס של הגדלה (ענק) עם יחס של שלם וחלקיו (גלקסיה-כוכב) או עם היפוך הסדר (סרט-סרטון).

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה ("איזו טענה עולה מהפסקה"), ולכן הכלי הוא לבדוק אילו נתונים מפורשים בפסקה ומה נובע מהם בהכרח, בלי להוסיף הנחות. נשים לב לנתון המרכזי: לפי החוזה, כל יצירה שמילהאוס יפרסם בשם "גריזלי" — גם אם לא באמצעות החברה — תהיה שייכת לחברה. לכן, כדי לשמור על בעלותו על יצירותיו, נמנע מילהאוס מלהשתמש בשם "גריזלי" בתקופת החוזה.

(3) "בתקופה מסוימת נמנע מלהשתמש בשם 'גריזלי' כדי להבטיח את בעלותו על יצירות שפרסם" — עולה ישירות מן הנתון; נכונה.

(1) "בשם 'פנדה' השתמש רק לאחר שתם החוזה" — הפוך; הוא אימץ את "פנדה" כתחליף דווקא בתוך תקופת החוזה; נפסל.

(2) "החברה טענה שיש לה בעלות על כל שמות הבמה שלו" — הבעלות נגעה לשם "גריזלי" בלבד, לא לכל שמותיו; נפסל.

(4) "חזר לשם המקורי מכיוון שלא הייתה לו בעלות חוקית על השמות האחרים" — לא נאמר דבר על בעלות בשמות האחרים; הוא חזר לשם המקורי משום שהחוזה תם; נפסל.

המלכודת: הסקה מעבר לכתוב — ייחוס בעלות לשמות שלא דובר בהם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חיזוק והסבר של ממצא.

הכלי: נזהה את הממצא ונחפש נתון שמסביר אותו כסיבה-ומסובב. הממצא: ככל ששוהים יותר מחוץ לבית, פוחת הסיכון לקוצר ראייה וקצב ההידרדרות איטי יותר. נשים לב שדרוש מנגנון המקשר בין שהייה בחוץ לבין בריאות הראייה.

(2) "ילדים המרבים לשהות בחוץ קוראים פחות, וככל שקוראים יותר כך הראייה מידרדרת" — נותן מנגנון: שהייה בחוץ מובילה לפחות קריאה ולכן לפחות הידרדרות; מסביר את שני חלקי הממצא.

(1) "ילדים עם משקפיים יוצאים פחות" — הופך את כיוון הסיבתיות (קוצר הראייה גורם לשהייה בבית) ואינו מסביר מדוע שהייה בחוץ מפחיתה את הסיכון; נפסל.

(3) "מבוגרים שוהים בחוץ פחות ומפתחים קוצר ראייה יותר" — עוסק במבוגרים ואינו רלוונטי לממצא אצל הילדים; נפסל.

(4) "היחשפות לשמש מזיקה וגורמת לקוצר ראייה" — מנבא את ההפך: יותר שהייה בחוץ הייתה מגבירה את הסיכון; נפסל.

המלכודת: לבחור נתון "קשור לנושא" שאינו מסביר את הכיוון הספציפי של הממצא, או שאף סותר אותו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים, ולכן הכלי הוא לבדוק איזו השלמה יוצרת משפט עקיב פנימית ונאמן למסר. המסר הכללי הוא "הקדם רפואה למכה" — כדאי להיערך מראש. נשים לב שכל חלק שנשלים חייב להתיישב עם קודמו. נשלב את (4): "לאחר שתיפגע מהרעה שתבוא עליך, תחשוב בוודאי שיכולת למונעה לו רק השכלת להתכונן לקראתה, ולכן התחל בכך עכשיו" — משפט הגיוני ורציף: החרטה העתידית מנומקת בקריאה להיערך כבר עתה.

(1) "אל תחשוש... אם ביכולתך למונעה... כי הרי היא תשיגך בכל מקרה" — סתירה: תחילה נאמר שאפשר למנוע, ומיד שהרעה תשיג אותך בכל מקרה; נפסל.

(2) "אל תמתין בחיבוק ידיים... ואל תשתדל למונעה או להתכונן... פן תיתפס בלתי מוכן" — סתירה: אל תשב בחיבוק ידיים אך גם אל תשתדל למנוע, שמא תיתפס לא מוכן; נפסל.

(3) "דע לך כי כל רעה... יכול תוכל למונעה אם רק תשכיל להתכונן... שהרי עם מרבית הצרות אין אנו יכולים להתמודד" — סתירה: אפשר למנוע כל רעה, אך עם רוב הצרות איננו יכולים להתמודד; נפסל.

המלכודת: לבחור השלמה שנשמעת "פתגמית" בלי לבדוק עקביות פנימית לאורך כל המשפט.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נזהה את ההיגיון של הסיטואציה — מאמינים שנאבקו על הזכות לפרש את הכתובים לפי דעתם, וכעת נשאל מה קרה ביחס לתכתיבי הממסד. נ

שים לב: ממי שנאבק על חופש פרשנות היינו מצפים שלא ייכנע לתכתיבים; לכן כניעה שלהם היא דבר בלתי-צפוי. נשלב את (3): "קשה היה לחזות שמאמינים... אשר נאבקו... על פי מצפונם, ייכנעו לבסוף לתכתיביו הדתיים" — הרישא (קשה היה לחזות) והסיפא (כניעה) מתלכדות, ו"על פי מצפונם" מתאים למאבק על חופש.

(1) "סביר היה ש... על פי השקפת עולמם... יסכימו ל..." — שמי שדרש חופש פרשנות יסכים לתכתיבי הממסד אינו "סביר"; נפסל.

(2) "מפתיע ש... על פי המקובל... ייכנעו ל..." — "לפרש על פי המקובל" סותר את המאבק על פרשנות עצמאית; נפסל.

(4) "לא מפתיע ש... הפרשנות המקובלת... יסרבו לקבל את..." — סירוב לקבל את התכתיבים הוא בדיוק הצפוי, ו"על פי הפרשנות המקובלת" סותר את המאבק; נפסל.

המלכודת: אי-התאמה בין מילת-הרישא (סביר/מפתיע/קשה לחזות) לבין כיוון הסיפא (כניעה או סירוב).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נעקוב אחר כיוון הטיעון של ד"ר הראל עד סוף המשפט. עמדתו: ללמד יצירתיות אינו בזבוז — כלומר אפשר לפתח יצירתיות בלמידה. כדי לתמוך בכך דרוש נתון שרוב המחקרים לא מצאו שהיצירתיות מולדת ובלתי-ניתנת לפיתוח. נשלב את (4): "...איננה בגדר בזבוז זמן ומשאבים... רק במעטים מן המחקרים שבדקו אם יצירתיות היא תכונה מולדת שאי אפשר לפתחה בלמידה, נמצאה תשובה חיובית" — כלומר רק מיעוט מצא שהיא מולדת ובלתי-ניתנת לפיתוח, ומכאן שהרוב מצא שאפשר לפתחה; תומך בעמדתו.

(1) "חסרת טעם / במרבית / מולדת, שאי אפשר / חיובית" — לפיו במרבית המחקרים נמצא שהיצירתיות מולדת ובלתי-ניתנת לפיתוח, וזה דווקא מפריך את עמדתו; נפסל.

(2) "אלא בזבוז זמן ומשאבים..." — "איננה אלא בזבוז זמן" משמעו שהיא כן בזבוז, היפוך עמדתו; נפסל.

(3) "חסרת טעם / במרבית / נרכשת, שאפשר / שלילית" — לפיו במרבית המחקרים התשובה שלילית לכך שהיצירתיות נרכשת וניתנת לפיתוח, שוב מפריך את עמדתו; נפסל.

המלכודת: לאבד את כיוון הטיעון (הראל תומך בלימוד יצירתיות) ולערבב בין "מולדת" ל"נרכשת" ובין "חיובית" ל"שלילית".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת דימוי (אנלוגיה רעיונית).

הכלי: נפענח את הרעיון שבדימוי המרצה ונחפש שאלה בעלת אותו מבנה לוגי. נ

שים לב: לשאול מה יש יותר, עליות או ירידות, הוא חסר-פשר, שכן כל עלייה בדרך היא בהכרח גם ירידה מן הכיוון ההפוך — שני הצדדים סופרים בדיוק את אותו הדבר ולכן שווים תמיד. נחפש זוג שבו שני הגדלים הם למעשה אותו אירוע עצמו.

(2) "מספר ההלוואות שנתנו הבנקים" מול "מספר ההלוואות שנלקחו מהם" — כל הלוואה שהבנק נותן היא הלוואה שמישהו לוקח; אותו אירוע, ולכן המספרים שווים בהכרח; מתאים.

(1) עֲבֵרות מול קורבנות — עברה אחת יכולה לפגוע בכמה קורבנות, אין זהות; נפסל.

(3) אנשים עם אחים מול אנשים עם אחיות — שני מאפיינים בלתי-תלויים, המספרים יכולים להיות שונים; נפסל.

(4) פעוטות מול הורים לפעוטות — לכל פעוט שני הורים, אך לזוג הורים יכולים להיות כמה פעוטות; אין יחס אחד-לאחד; נפסל.

המלכודת: לחפש דמיון-נושא (עיר, אנשים) במקום את המבנה הלוגי של "בדיוק אותו דבר משני צדדים".

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת יישום הגדרה.

הכלי: נצמד להגדרת "שקר עקיף" — אמירה נכונה פורמלית שממנה משתמעת מסקנה שקרית. נשים לב שנדרשות שתי תכונות יחד: (א) האמירה עצמה אינה שקר; (ב) ממנה משתמע דבר שקרי. נבחן את (3): "איני נוהג לאכול סלט המכיל בצל" נכונה טכנית (הוא אכן אינו אוכל סלט כזה, שהרי אינו אוכל סלט כלל), אך משתמע ממנה שהוא כן אוכל סלט, רק לא עם בצל — וזה שקר; מתאים בדיוק.

(1) "איני זוכר אם ביקרתי בחיפה", מפי מי שלא ביקר — אמירה על חוסר זיכרון, לא משתמעת ממנה מסקנה שקרית ברורה; נפסל.

(2) "איני זוכר אם ראיתי את אחותי", מפי מי שיש לו כמה אחיות — נכונה ומעורפלת, בלי השתמעות שקרית; נפסל.

(4) "איני נוהג לצפות בתוכניות ריאליטי", מפי מי שצופה בכל התוכניות — זהו שקר ישיר (הוא כן צופה בהן), ולא שקר עקיף; נפסל.

המלכודת: לבלבל שקר ישיר (4) עם שקר עקיף — בשקר עקיף האמירה עצמה חייבת להיות נכונה פורמלית.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת-שיח.

הכלי: נזכור שהתגובה המבוקשת היא זו החושפת שנחום לא הבין את דברי ליאורה. נשים לב לנתון קריטי: ליאורה אמרה במפורש שיש גם מחקרים אחרים הסותרים את ההמלצה. נבחן את (3): נחום פותח ב"אם כל המחקרים תמימי דעים" — אך ליאורה בדיוק אמרה שהמחקרים אינם תמימי דעים; הנחתו סותרת את דבריה ומעידה שלא הבין אותם; מתאים.

(1) הבנה נכונה של עמדתה (זהירות מפני עיתונים), אין בה אי-הבנה; נפסל.

(2) הסכמה עם היגיון דבריה (מחקר אחד אינו מספיק), מתוך הבנה; נפסל.

(4) הבנה טובה של אופייה (שאינה נוטה לוותר על נימוסיה), אין אי-הבנה; נפסל.

המלכודת: לחפש את התגובה ה"הגיונית ביותר" במקום את זו החושפת דווקא אי-הבנה של הנתון שליאורה מסרה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת סידורים לוגית, ולכן הכלי הוא למפות את המצבים האפשריים אחרי כל הסטה. נתון פתיחה: שסתום א פתוח, שסתום ב סגור; מים זורמים רק כששניהם פתוחים. נבחן הסטה אחת. אם מסיטים למצב 1 (כל שסתום מתהפך): א נסגר, ב נפתח — כלומר א סגור, ב פתוח; אין שניהם פתוחים ואין זרימה. אם מסיטים למצב 2 (שניהם נסגרים): א סגור, ב סגור; אין זרימה. נ

שים לב: בשני המצבים, אחרי הסטה יחידה בלתי אפשרי ששני השסתומים יהיו פתוחים יחד, ולכן המים אינם יכולים לזרום. לכן (1) "הסיטה פעם אחת ואז זרמו מים" — אינו אפשרי; זו התשובה.

(2) פעמיים ואז זרמו מים — אפשרי (למשל מצב 2 שסוגר את שניהם, ואז מצב 1 שפותח את שניהם — זרימה); נפסל כתשובה.

(3) פעם אחת והמים לא זרמו — אפשרי בהתאם למיפוי; נפסל.

(4) פעמיים והמים לא זרמו — אפשרי (למשל רצף המשאיר לפחות שסתום אחד סגור); נפסל.

המלכודת: להתעלם מנתון הפתיחה (א פתוח, ב סגור) שממנו נובע שאף הסטה בודדת אינה יכולה לפתוח את שניהם יחד.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטקסט.

הכלי: נזקק את הטענה הסמויה בדברי המבקרת ונבדוק מה נובע ממנה. נשים לב לשרשרת הסיבתיות שהיא מציגה: ההפרדה המלאכותית בין המחלקות באוניברסיטאות היא שיצרה את ה"גדרות" בין התחומים, ורק בקיאותו הכפולה של קפלן אפשרה לו לפרוץ אותן. אם ההפרדה היא הגורם ל"גדרות", הרי שבלעדיה קל היה יותר לשלב בין התחומים, וספרים משלבים כמו של קפלן היו נכתבים ביתר קלות.

(3) "אלמלא החלוקה... היו נכתבים יותר ספרים כמו של קפלן, המשלבים בין שני התחומים" — נובע ישירות; נכונה.

(1) "לא ההפרדה היא שגרמה לגדרות" — הפוך מדברי המבקרת, שתלתה את הגדרות דווקא בהפרדה; נפסל.

(2) "ביקורתו של קפלן... הייתה תקפה גם ללא הצבעה על האוניברסיטאות" — הפסקה אינה מייחסת לקפלן ביקורת כלל, אלא מתארת את הישגו; נפסל.

(4) "אילו למד כל תחום בנפרד, לא היה יכול להצביע על נקודות הממשק" — לא נמסר דבר על אופן לימודו; זו הסקה בלתי-מבוססת; נפסל.

המלכודת: להפוך את כיוון הסיבתיות (ההפרדה יוצרת גדרות) או להסיק על עובדות שלא נמסרו.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה ("מדוע", לפי המשתמע).

הכלי: נחפש את ההסבר הנתמך ישירות מן הפסקה. נשים לב לנקודה המרכזית: המעתיקים העתיקו את השגיאות גם כשהיה ברור שהן שגיאות — מפני שחתרו לשחזר את המקור באמונה מרבית. דווקא הקפדתם על העתקה מדויקת היא שהעבירה הלאה את השגיאות הקיימות.

(4) "מפני שכאשר הכינו אותם השתדלו להקפיד על העתקה מדויקת ככל האפשר" — מסביר בדיוק מדוע העתיקו אפילו שגיאות גלויות; נכונה.

(1) "מפני שהוכנו בהעתקה ידנית, שיטה המועדת לשגיאות" — זה מסביר היווצרות שגיאות חדשות, לא את ירושת השגיאות הקיימות; נפסל.

(2) "מפני שהמעתיקים לא היו מודעים לשגיאות" — הפוך; הם העתיקו את השגיאות גם כשידעו שהן שגיאות; נפסל.

(3) "מפני שלא הועתקו באותה קפדנות" — הפוך; דווקא הקפדנות היא שהעבירה את השגיאות; נפסל.

המלכודת: לתלות את ירושת השגיאות בחוסר-דיוק, בעוד שהנאמנות למקור היא שהעבירה אותן.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג סיכום פסקה.

הכלי: נתמצת את גרעין הפסקה הראשונה כולה, לא רסיס בודד ממנה. נשים לב לשני מרכיביה: (א) התופעה — פעילויות מסוכנות מהנות לחלק ומסבות סבל לאחרים; (ב) ההסבר של מקוב — סף המתח האישי נקבע על ידי מקטע חלבוני בתאי בלוטת יותרת הכליה. סיכום טוב חייב לכלול את שניהם.

(3) "לפי מקוב, מקטע חלבוני המצוי בתאי בלוטת יותרת הכליה הוא הקובע איך יחווה כל אדם פעילויות הכרוכות בסיכון" — לוכד גם את התופעה וגם את השערת החלבון; נכונה.

(1) מציגה רק את התופעה, בלי מקוב והחלבון; חלקית ולכן אינה הסיכום הטוב ביותר; נפסל.

(2) מסלפת — נאמר בה ש"רוב האנשים" נהנים, דבר שלא נכתב; נפסל.

(4) מסלפת — הפסקה עוסקת באופן שבו אנו חווים את הפעילות (הנאה או סבל), לא ב"מידת הסיכון שאנו מייחסים" לה; נפסל.

המלכודת: לבחור תשובה נכונה-חלקית (רק התופעה) או כזו שמחליפה מושג (חוויה במקום מידת סיכון).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הפניה בהבנת הנקרא.

הכלי: נחזור לשורה 7 ולסביבתה ונקרא בדיוק מה נאמר על אנדורפינים ודופמין. נשים לב לכתוב: אדרנלין ברמה אופטימלית גורם לשחרור אנדורפינים ודופמין המעוררים תחושת הנאה, אך "מעל רמה זו חומרים אלה אינם משתחררים".

(1) "אינם משתחררים כאשר כמות האדרנלין המופרשת עולה על רמה מסוימת" — זהו בדיוק הכתוב; נכונה.

(2) "מופרשים מתעלות שונות" — לא נכתב; מה שמשתחרר מן התעלות הוא האדרנלין; נפסל.

(3) "מעוררים תחושה של מתח" — הפוך; הם מעוררים תחושת הנאה, והמתח נוצר דווקא כשהם אינם משתחררים; נפסל.

(4) "גורמים ללב לפעום חזק יותר" — זו פעולת האדרנלין, לא של האנדורפינים והדופמין; נפסל.

המלכודת: לייחס לאנדורפינים ולדופמין את מה שהקטע מייחס לאדרנלין, או להפוך הנאה למתח.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הפניה בהבנת הנקרא.

הכלי: נבין את משמעות הביטוי בהקשרו — "פרטים שונים בני אותו המין" מובא כדי להראות שהשוני בשיעור תעלות הסטרקס קיים לא רק בין מינים שונים אלא גם בין פרטים של אותו מין. לכן דוגמה מתאימה צריכה שני פרטים מאותו מין הנבדלים ביניהם בשיעור תעלות הסטרקס.

(1) "שתי עיזים מאותו מין, הנבדלות זו מזו בשיעור תעלות הסטרקס" — שני פרטים מאותו מין שיש ביניהם הבדל; מתאים בדיוק.

(2) "שני סוגי תעלות של ארנבת" — עוסק בתעלות עצמן ולא בפרטים; נפסל.

(3) "שתי פרות ששיעוריהן דומים, אך כל אחת ממין אחר" — מינים שונים, ולא "אותו המין"; נפסל.

(4) "שני כלבים מאותו מין ששיעוריהם דומים" — אמנם אותו מין, אך אין ביניהם הבדל, ולכן אינם ממחישים את השוני; נפסל.

המלכודת: לפספס את שני התנאים הנדרשים יחד — אותו מין וגם הבדל ביניהם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הפניה בהבנת הנקרא, המבררת את תפקיד המילה "גם".

הכלי: נקרא את שורה 16 בהקשר הרחב שלה. נשים לב שהמשפט פותח: "מקוב טען כי גם אצל בני האדם שיעור תעלות הסטרקס משפיע על כמות האדרנלין...". המילה "גם" מוסיפה את בני האדם על מי שכבר דובר בו קודם — בעלי החיים, שלגביהם כבר נאמר שקיים הקשר בין שיעור תעלות הסטרקס לשחרור האדרנלין.

(3) "משום שבנוגע לבעלי החיים כבר נאמר ששיעור תעלות הסטרקס משפיע על שחרור האדרנלין" — מסביר בדיוק את ה"גם" (בעלי חיים, ועכשיו גם בני אדם); נכונה.

(1) "לא רק שיעור תעלות הסטרקס משפיע על המשיכה" — ה"גם" אינו עוסק בגורמים נוספים למשיכה; נפסל.

(2) "לא רק מקוב טען" — ה"גם" אינו מוסיף חוקרים אחרים; נפסל.

(4) "משפיע לא רק על האדרנלין אלא גם על המשיכה" — אין זה תפקיד ה"גם" כאן, שמוסב על מעבר מבעלי חיים לבני אדם; נפסל.

המלכודת: לפרש את "גם" כתוספת של גורם או של השפעה, במקום כתוספת של קבוצה (בני אדם על בעלי החיים).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה על פי השערת הקטע.

הכלי: ניישם את שרשרת הסיבתיות של מקוב על הקופים. לפי השערתו: יותר תעלות סטרקס גורמות לשחרור יותר אדרנלין. לכן, אם לקופים שבתחתית הסולם רמת אדרנלין גבוהה יחסית, סביר שזו תוצאה של מספר גבוה יחסית של תעלות סטרקס אצלם.

(1) "היא תוצאה של מספרן הגבוה יחסית של תעלות סטרקס אצל קופים אלה" — נגזר ישירות מן ההשערה; נכונה.

(2) "תוצאה של העצבנות והחרדה" — היפוך הכיוון; לפי מקוב האדרנלין הגבוה הוא שקודם, והעצבנות היא תוצר; נפסל.

(3) "גורמת לכך שיזדקקו לריגושים גדולים" — הפוך; לפי ההשערה, מי שיש לו יותר אדרנלין זקוק לפחות ריגוש; נפסל.

(4) "גורמת למשיכה גדולה לסיכונים" — הפוך; אדרנלין גבוה מסב מתח וסלידה מסיכון, לא משיכה אליו; נפסל.

המלכודת: להפוך את כיוון הסיבתיות שבהשערה (תעלות ← אדרנלין ← התנהגות) או לייחס לאדרנלין הגבוה משיכה לסיכון במקום סלידה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יחסים (ישר או הפוך) בהבנת הנקרא.

הכלי: נקבע כל יחס בנפרד לפי שרשרות הסיבתיות בקטע. יחס ראשון — בין שיעור תעלות הסטרקס לעוצמת זרימת הדם במצבי התרגשות: יותר תעלות סטרקס מובילות ליותר אדרנלין, והאדרנלין מגביר את זרימת הדם; כששיעור עולה גם העוצמה עולה, ולכן יחס ישר. כבר כאן נופלות תשובות (1) ו-(3) הפותחות ב"הפוך". יחס שני — בין משיכה לסיכונים לבין מעמד גבוה אצל קופים: קופים במעמד גבוה הם בעלי אדרנלין נמוך יחסית, ולכן נמשכים יותר לסיכונים; ככל שהמשיכה לסיכונים גבוהה כך גם המעמד גבוה, ולכן יחס ישר. שילוב שני היחסים נותן "ישר / ישר".

(1) "הפוך / ישר" — היחס הראשון אינו הפוך; נפסל.

(2) "ישר / הפוך" — היחס השני אינו הפוך; נפסל.

(3) "הפוך / הפוך" — שני היחסים ישרים; נפסל.

המלכודת: לזהות נכון את היחס הראשון אך להיכשל בשני, או להתבלבל מכך שאדרנלין גבוה דווקא מפחית משיכה לסיכון.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ואנחנו מחפשים את משפט־היחס המדויק בין שתי המילים המודגשות.

הכלי: ננסח יחס חד ונבדוק איזה זוג מקיים אותו במלואו, כולל כיוונו. נ

שים לב: לבשל היא הפעולה שתוצרהּ הוא מרק — הפועל יוצר את המושא המוחשי.

נעבור על המסיחים:

(1) לכתוב : מכתב — לכתוב היא הפעולה שתוצרהּ מכתב, עצם מוחשי. מתאים בדיוק! (2) למספר : מספר — כאן הפועל הוא מִספּוּר, ומספר אינו התוצר אלא סימן/אמצעי; היחס שונה.

(3) לרפד : ריפוד — ריפוד הוא שם־הפעולה המופשט (עצם הריפוד), ולא עצם מוחשי כמו מרק ומכתב.

(4) לתבל : תבלין — התבלין הוא האמצעי שבעזרתו מתבלים, לא התוצר, וכיוון היחס הפוך.

המלכודת: להתפתות ל(3) שנראה קרוב, אך מרק ומכתב הם תוצרים מוחשיים ואילו ריפוד הוא שם־פעולה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה יחס של 'כלי ופעולה המבוצעת באמצעותו' ונשמור על כיוונו. משפט־היחס: מפתח הוא הכלי שבאמצעותו מבצעים נעילה (וגם את היפוכהּ, פתיחה).

נעבור על המסיחים:

(1) מיתר : פריטה — הפריטה נעשית על המיתר, אך המיתר אינו 'הכלי שמפעילים' לביצוע הפעולה באותו אופן; פחות מדויק.

(2) מתג : הדלקה — המתג הוא הכלי שבאמצעותו מבצעים הדלקה (וגם כיבוי) — בדיוק כמו מפתח ונעילה. מתאים! (3) רמזור : נסיעה — הרמזור אינו הכלי שמבצעים בו נסיעה; הוא רק מסדיר אותה.

(4) מחט : פרימה — המחט משמשת לתפירה ולא לפרימה; היחס הפוך.

המלכודת:

(4) מזכיר 'כלי חד ופעולת חוט', אך המחט תופרת ואינה פורמת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה יחס של 'עצם ותכונה חיונית לתפקודו'. משפט־היחס: שקיפות היא תכונה הכרחית של עדשה — בלעדיה אינה מתפקדת כעדשה.

נעבור על המסיחים:

(1) מקהלה : זמרה — זמרה היא הפעולה של המקהלה, לא תכונה מובנית שלה.

(2) מגלשה : שיפוע — שיפוע הוא תכונה הכרחית של מגלשה; מגלשה ללא שיפוע אינה מגלשה. מתאים בדיוק! (3) מכבסה : ניקיון — ניקיון הוא התוצר/המטרה, לא תכונה של המכבסה עצמה.

(4) מגבעת : חבישה — חבישה היא פעולה שעושים עם המגבעת, לא תכונה שלה.

המלכודת: לבלבל בין תכונה חיונית (שיפוע) לבין פעולה (זמרה, חבישה) או תוצר (ניקיון).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נדייק ביחס — פועל של שינוי־מצב שבו העצם כולו הופך לצורה החדשה הנקובה. משפט־היחס: כשמשהו מתפורר, הוא כולו הופך לפירורים.

נעבור על המסיחים:

(1) רוצף : מרצפות — הרצפה אינה 'הופכת' למרצפות; המרצפות מונחות עליה.

(2) התקמט : קמטים — הקמטים מופיעים על פני העצם, אך העצם אינו הופך כולו לקמטים.

(3) התאייד : אדים — כשמשהו מתאייד הוא כולו הופך לאדים, בדיוק כפי שהמתפורר הופך לפירורים. מתאים! (4) חורר : חורים — החורים נוצרים בעצם, אך הוא אינו הופך כולו לחורים.

המלכודת:

(2) מפתה כי גם הוא בבניין התפעל, אך רק בהתאיידות העצם כולו משנה צורה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה.

הכלי: נזהה יחס של 'מושא־מחקר ותחום־המדע החוקר אותו'. משפט־היחס: הבוטניקה היא המדע החוקר את הצמח.

נעבור על המסיחים:

(1) שפה : בלשנות — הבלשנות היא המדע החוקר את השפה. מקביל בדיוק! (2) הוגה : פילוסופיה — הפילוסופיה אינה 'חוקרת את ההוגה'; ההוגה הוא זה שעוסק בה.

(3) ציור : אומנות — האומנות אינה מדע החוקר את הציור; הציור הוא סוג של אומנות.

(4) מבחנה : כימיה — המבחנה היא כלי המשמש בכימיה, לא מושא המחקר שלה.

המלכודת:

(4) קושר תחום לחפץ מתוכו, אך צמח הוא מושא המחקר ואילו מבחנה היא כלי עבודה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה עם מילים נדירות מעולם החקלאות, ולכן קודם כול נפענח כל מונח. גֶז הוא הצמר הגזוז מן הצאן, ופֶלֶך (כישור) הוא הכלי שבו טווים אותו לחוט.

הכלי: נחפש יחס של 'חומר גולמי והכלי המעבד אותו'. משפט־היחס: את הגז מעבדים בעזרת הפלך.

נעבור על המסיחים:

(1) קציר : רחיים — הקציר הוא התבואה הקצורה, והרחיים הם הכלי הטוחן אותה לקמח. אותו יחס בדיוק — חומר גולמי והכלי המעבד אותו! (2) בציר : יקב — היקב הוא המקום שבו מעבדים את הענבים, לא הכלי.

(3) מסיק : שמן — שמן הוא התוצר הסופי, לא הכלי המעבד.

(4) אסיף : מטע — המטע הוא המקום שבו גדל היבול, לא כלי עיבוד.

המלכודת: (2)–(4) קושרים קטיף למקום או לתוצר, אך רק (1) נותן את הכלי המעבד את החומר הגולמי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה שמבקשת להסביר תופעה — מדוע ירידת התאונות הייתה זמנית וחזרה לרמתה הקודמת.

הכלי: נחפש גורם 'הפיך' — משהו שמתעצם בהתחלה ודועך, וכך מסביר גם את הירידה וגם את החזרה לאחר שנתיים.

(4) הנהגים נזהרו במיוחד מיד אחרי המעבר מפני שעדיין לא התרגלו לנהיגה בצד ימין; הזהירות המוגברת הורידה את התאונות, וכשהתרגלו והזהירות פחתה, השיעור חזר לרמתו. מסביר בדיוק את הזמניות! נפסול את השאר:

(1) צמצום ייבוא מכוניות עם הגה ימני — אינו מסביר ירידה זמנית שחוזרת.

(2) ראייה טובה יותר של הכביש — הסבר לשיפור קבוע, לא לתופעה חולפת.

(3) העלאת המהירות המותרת — צפוי דווקא להגדיל תאונות.

המלכודת: לחפש הסבר כללי לבטיחות במקום הסבר שמתמקד דווקא בזמניות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנה שמבקשת להגדיר את הסקסופון לפי הפסקה.

הכלי: נמפה את התכונות — כלי עץ: מגוון עשיר אך עוצמה נמוכה; כלי מתכת: עוצמה חזקה אך מגוון דל. סאקס רצה 'את הטוב שבשני העולמות': מגוון עשיר (כמו עץ) יחד עם עוצמה חזקה (כמו מתכת). כלומר הסקסופון צריך עוצמה גבוהה מזו של כלי עץ, ומגוון עשיר מזה של כלי מתכת.

(1) אומר בדיוק זאת: עוצמה גבוהה מכלי עץ + מגוון עשיר מכלי מתכת. מתאים! נפסול:

(2) מגוון 'דומה' לכלי מתכת — כלומר דל, לא הטוב שבעץ.

(3) עוצמה 'דומה' לכלי עץ — כלומר נמוכה, לא הטוב שבמתכת.

(4) עוצמה 'דומה' לכלי עץ (נמוכה) — שוב מוותר על העוצמה החזקה.

המלכודת: לבחור ניסוח שמשלב תכונה טובה אחת עם תכונה חלשה במקום שני היתרונות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת היגיון על טיב היחס בין שלוש בנות.

הכלי: נחפש יחס כזה שאם הוא מתקיים מאיה לבלה ומבלה לגלית, אזי בהכרח אינו יכול להתקיים מגלית חזרה לאיה — כלומר יחס לא־סימטרי המסדר את האיברים בהיררכיה.

נבדוק:

(1) שותפה לדירה — יחס סימטרי; אם כולן גרות יחד, גלית יכולה בהחלט להיות שותפה של איה. אפשרי, ולכן לא מתאים.

(2) בת דודה — סימטרי למעשה; גלית יכולה להיות בת דודה של איה. אפשרי.

(3) אויבת — סימטרי; גלית יכולה להיות אויבת של איה. אפשרי.

(4) אחיינית — יחס דורי לא־סימטרי: אם איה אחייניתה של בלה ובלה אחייניתה של גלית, אז גלית מבוגרת בשני דורות מאיה, ולכן לא ייתכן שגלית תהיה אחייניתה של איה. בדיוק ה'לא ייתכן' הנדרש!

המלכודת: לשכוח שהמילים 'לא ייתכן' דורשות יחס א־סימטרי מוחלט — יחסי גומלין סימטריים נפסלים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנה שמבקשת לזקק את כוונת טיילר.

הכלי: נשים לב שאותו אירוע עתידי — הערכת התלמידים בידי המורים — משפיע כבר בהווה על שני הצדדים: על התלמידים (שעומדים להיבחן) ועל המורים (שעומדים להעריך).

(3) אומר בדיוק זאת: הידיעה שהמורים עתידים להעריך את התלמידים משפיעה על התלמידים ועל המורים כאחד. מתאים! נפסול:

(1) מדבר על ההשפעה 'לאחר' ההערכה, בעוד טיילר מדבר על הציפייה שלפניה.

(2) טוען שגם המורים 'עומדים להיות מוערכים' — לא נכון; המורים עומדים להעריך, לא להיות מוערכים.

(4) הופך את הסדר — טוען ששינוי אצל התלמידים הוא שמשפיע על המורים, בעוד טיילר אומר שהמורים מושפעים ישירות מעצם היותם עתידים להעריך.

המלכודת:

(2) קורצת בזכות 'העתיד משפיע בהווה', אך משבשת מי מוערך ומי מעריך.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה ממשל.

הכלי: נפרש את דברי סילי — 'היסטוריה ללא מדע המדינה אין לה פרי' פירושו שההיסטוריה לבדה אינה מניבה תובנות, ו'מדע המדינה ללא היסטוריה אין לו שורש' פירושו שמדע המדינה לבדו חסר ביסוס עובדתי. כל צד מאמת דווקא את הביקורת של הצד השני: ההיסטוריה זקוקה למדע המדינה, ומדע המדינה זקוק להיסטוריה. מכאן ששתי הביקורות מוצדקות, ולכן על שני התחומים לשתף פעולה.

(4) אומר בדיוק זאת. נפסול:

(1) 'אין הבדל גדול בין התחומים' — לא משתמע; סילי דווקא מבחין ביניהם ומראה שהם משלימים זה את זה.

(2) 'הביקורת אינה רלוונטית' — הפוך; סילי מראה שיש בה בסיס.

(3) 'ראויים לביקורת אך לא מהסיבות שהם מציינים' — הפוך; המשל תומך בדיוק בסיבות שכל צד מציין.

המלכודת: להסיק 'אין הבדל בין התחומים' מן ההשלמה ההדדית, במקום 'צריך שיתוף פעולה'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנה של עמדת הכותב.

הכלי: נזהה את המסר המרכזי בפסקה — 'הפיזיונומיה החדשה' מעודנת מקודמתה אך 'בעייתית לא פחות ממנה'. כלומר הכותב סבור שגם הגרסה המחודשת נותרה בעייתית ועדיין בגדר פסאודו־מדע.

(4) אומר בדיוק זאת: הניסיון לחדש הצליח בחוגים מסוימים אך לא הפחית מהבעייתיות ולא הוציא אותה מגדר פסאודו־מדע. מתאים! נפסול:

(1) טוען שהפיזיונומיה נחשבה 'עד לעת האחרונה' למדע של ממש — לא נכון; בימינו היא כבר מוקעת כפסאודו־מדע.

(2) טוען שהחדשה 'אינה פסאודו־מדע' — הפוך מדעת הכותב.

(3) טוען שהעידון 'השיב אותה לחיק המדע' — לא נאמר; היא נותרה בעייתית.

המלכודת: לפרש 'מעודנת' כ'מדעית יותר', בעוד הכותב מדגיש שהיא בעייתית בדיוק כמו קודמתה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תנאים לוגית.

הכלי: נבדוק אם מאמר מתורגם שכתב ביולוג מפר את נתון א, את נתון ב, או את צירופם. נתון א: 'כל מאמר שנכתב במקור בעברית — כתבו ביולוג'; זהו כיוון אחד בלבד (עברית ⇐ ביולוג), והוא אינו אוסר על ביולוג לכתוב מאמר מתורגם. המאמר שלנו מתורגם, ולכן תנאי א כלל אינו חל עליו — אין סתירה. נתון ב: 'כל מאמר שכתב כימאי — מתורגם'; הוא חל רק על כימאים, והמאמר שלנו נכתב בידי ביולוג — אין סתירה. גם צירוף הנתונים אינו נפגע. לכן המצב ייתכן ואינו סותר אף נתון — בדיוק (4). נפסול: (1),(2),(3) כולם טוענים 'לא ייתכן', אך לא הראינו שום הפרה.

המלכודת: לקרוא את נתון א כאילו הוא דו־כיווני ('רק ביולוגים כותבים בעברית' וגם 'ביולוגים כותבים רק בעברית') — טעות; הוא חד־כיווני בלבד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת דימוי (אנלוגיה מבנית).

הכלי: נזקק את מבנה 'הספירלה השלילית' — תהליך של היזון חוזר שבו כל שלב מגביר את הבא אחריו, עד נזק בלתי הפיך. נחפש מקרה עם אותה לולאת־החרפה מדרדרת.

(4) נזילת נוזל הקירור ⟵ התחממות יתר של המנוע ⟵ אידוי הנוזל שנותר ⟵ פחות קירור ⟵ עוד התחממות, עד הרס המנוע (נזק בלתי הפיך); זהו בדיוק היזון חוזר מתעצם. מתאים! נפסול:

(1) אילוף כלב — תוצאה בודדת (סירוב בלי נקניק), לא לולאה מתעצמת.

(2) הפחתת מס על חלב מיובא — שרשרת סיבות ליניארית לצד אחד, בלי היזון חוזר הדדי מתעצם.

(3) דיאטות חוזרות — מחזוריות של ניסיון וכישלון, אך אין החרפה הולכת וגוברת של אותו גורם.

המלכודת: לבלבל בין מחזוריות או שרשרת סיבות רגילה לבין ספירלה שבה כל שלב מזין ומעצים את הבא.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים בעלת חמישה חסרים, ולכן נבחן את היגיון הפסקה כמכלול.

הכלי: 'ולא זו בלבד, אלא ש...' מחייב הסלמה באותו כיוון, ו'ולכן' צריך לנבוע ממה שקדם לו. נציב את (2): התכשיר אינו תורם להחלמת החולים, אך יעילותו במניעת מחלות אצל בריאים גבוהה בהרבה משסברו, ולא זו בלבד — תופעות הלוואי אצלם שכיחות הרבה פחות משסברו; שני הנתונים מצביעים לאותו כיוון — כדאי להשתמש בו דווקא אצל בריאים. לכן 'יש להפוך על פיה' את המדיניות שלפיה מומלץ להשתמש בו 'רק לחולים'. הכול מתלכד! נפסול:

(1) שובר את ההסלמה — 'יעילות נמוכה' ואז 'תופעות קלות' (יתרון) אינם מתחברים ל'ולא זו בלבד', והמסקנה 'אין הצדקה... הן לחולים והן לבריאים' סותרת את 'תורם רבות'.

(3) 'תורם תרומה מכרעת' ו'ראוי לדבוק' במדיניות הקיימת — אין חידוש שמצדיק 'ולכן'.

(4) 'רבה' עם 'חמורות הרבה יותר' — יעילות גבוהה לצד תופעות חמורות אינה מובילה בעקביות ל'לאנשים בריאים לא'.

המלכודת: להתמקד בחסר בודד ולהזניח את רצף ההיגיון של כל הפסקה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. הערה: שאלה זו אינה בנויה כהתאמה בין שני חלקי משפט, אלא כסיפור כרונולוגי שצריך להתלכד להיגיון אחד עקבי.

הכלי: נציב כל מסיח בשלמותו ונבדוק שהעלילה מתיישבת עם הסיום 'בדיעבד שמחה נילי שלא ___ להחמיץ את פתיחת התערוכה'. נציב את (4): נילי ניסתה לשכנע את גיא שלא יסרב להצעה להרצות בכנס, שכן סירובו נועד רק לאפשר לו להשתתף בפתיחת התערוכה; אך יואב בא ודיבר על ליבו של גיא שלא ישמע לעצתה, וגיא הלך לתערוכה. בדיעבד שמחה נילי שלא הצליחה לשכנע את גיא, כי הבינה עד כמה היה חשוב לו שלא להחמיץ את הפתיחה. כל הכינויים ('סירובו', 'לו', 'ליבו', 'חשוב לו') מתייחסים לגיא בעקביות — והסיפור שלם. נפסול:

(1) 'חשבה להיענות... יהיה עליה' מערבב עבר ועתיד, וסופו סותר ('שמחה שלא דחתה את עצת יואב' יחד עם 'צר היה לה להחמיץ').

(2) נילי כבר נענתה בחיוב לכנס, ואם 'לא הניחה לספקות לשנות את החלטתה' — משמע נסעה לכנס והחמיצה את התערוכה, בעוד הנימוק אומר שהייתה מצטערת להחמיצה: סתירה.

(3) 'הניחה ליואב לשכנע אותה שלא' יוצר משפט מפותל וסותר את רצף ההחלטה.

המלכודת:

(2) מפתה כי הוא היחיד שמזכיר 'ספקות' פעמיים, אך הוא קורס לוגית.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים; נדרשת עמדה עקבית של מיכל ואייל.

הכלי: נזהה תחילה את עמדתם ואז נבדוק שכל החסרים מתיישבים איתה. נציב את (2): הם מעשנים הלוחמים נגד המאבק בעישון זה שנים רבות, קבלו (התלוננו) על העלאת מחירי הסיגריות, וטענו כי טועה מי שחושב שצעד זה הוא שימנע מהם להמשיך לעשן. הכול עקבי — הם רוצים לעשן, מתנגדים להעלאת המחיר, ומצהירים שהמהלך לא יעצור אותם. מתאים! נפסול:

(1) 'מנסים להיגמל' ו'יש בליבם תקווה שהצעד ימנע מהם להמשיך לעשן' — אך אם הם מקווים שזה יעזור, מדוע 'מחו בחריפות' נגדו? סתירה.

(3) 'מעשנים לשעבר' ש'בירכו' — הכינוי 'מהם' וההיגיון 'שימנע מהם לעשן' אינם חלים על מי שכבר נגמל.

(4) 'מנסים להיגמל' ו'שמחו', אך גם 'אין טעם להיאבק בצעד... שכן לא ימנע מהם להמשיך' — מי שרוצה להיגמל ושמח לא יטען שאין טעם במהלך.

המלכודת: לצרף מסיח שבו העמדה ('רוצים/לא רוצים לעשן') מתחלפת באמצע.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא הממוקדת בביטוי קישור.

הכלי: נאתר את המשפט שבו מופיע "יחד עם זאת" ונבין מה הוא מנגיד. נאמר: "ניטשה מכיר בחשיבותן של אמונות אלה בכל הנוגע לקיום חיי אנוש, אך יחד עם זאת אין הוא מייחס להן ערך של אמת". אם כן, מה שניטשה מכיר בו (לפני "אך") הוא חשיבותן של האמונות לקיום חיי אנוש — כלומר שהן מקנות סדר וביטחון למי שמאמין בהן.

(2) מבטא בדיוק חשיבות זו. נפסול:

(1) "נטולות ערך של אמת" — זה בא אחרי "אך" (מה שאין הוא מייחס), לא מה שהוא מכיר.

(3) "מרבית בני האדם אינם רואים בהן אמיתות אובייקטיביות" — הפוך מהפסקה, הטוענת שהאדם תופס אותן כאילו הן אובייקטיביות.

(4) "חשיבותן מוטלת בספק" — הפוך; הוא דווקא מכיר בחשיבותן.

המלכודת: להיתפס למה שאחרי "אך" במקום למה שלפניו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המפנה במדויק לשורות 7-10.

הכלי: נקרא את הנימוק המפורש בטקסט. נאמר שניטשה משתמש בתואר "כוזב" "מכיוון שלדעתו בני האדם אינם יכולים לתאר את העולם כמות שהוא, וכאשר הם מנסים לעשות זאת הם בהכרח מביאים לידי ביטוי את דרך הסתכלותם". הסיבה, אם כן, היא שאין ביכולת האדם לתאר את העולם כפי שהוא — בדיוק (1). נפסול:

(2) הטקסט שולל זאת מפורשות ("לא משום שהוא מנגיד אותן למשפטים לא כוזבים").

(3) גם זה נשלל — אין הוא מנגיד לאמת אובייקטיבית כלשהי.

(4) הפוך מהטקסט: האדם דווקא כן מביא לידי ביטוי את דרך הסתכלותו.

המלכודת: לבחור את (2) או (3) שנשמעים "לוגיים" אך נשללו במפורש בפסקה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת לפרש ביטוי.

הכלי: נקרא את ההגדרה שהטקסט נותן ל"פרספקטיבות הנעדרות מודעות עצמית" — אלה "המניחות שדרך תפיסתן מביעה את האמת האחת והיחידה". כלומר, מי שמחזיק בהן אינו מבין שהן פרספקטיבה בלבד, אלא סבור שהן האמת המוחלטת.

(4) מבטא בדיוק את היעדר המודעות העצמית. נפסול:

(1) "המביעות את האמת האחת והיחידה" — זו ההנחה השקרית של המחזיקים בהן, לא הגדרת חוסר המודעות; הטקסט אומר שהן מניחות זאת, לא שהן אכן מביעות אמת.

(2) "שמקורן בצורך למצוא סדר" — נכון לגבי אמונות בכלל, אך אינו מגדיר את חוסר המודעות.

(3) "שאינן אובייקטיביות" — כל הפרספקטיבות אינן אובייקטיביות לפי ניטשה, ולכן זה אינו ייחודי לסוג זה.

המלכודת: לבחור (1) שמצטט מילים מהמשפט, בעוד השאלה מבקשת את מהות "חוסר המודעות".

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא ברמת ההיגיון של הפסקה השלישית.

הכלי: נזכור את הנחת היסוד של ניטשה — כל המשפטים, ובכלל זה דבריו שלו, הם פרספקטיבה בלבד ואינם אמת מוחלטת. לכן הוא עצמו אינו יכול להציג את תמונת עולמו כ"טענה על מהות המציאות", אלא רק כ"הצעה לתפיסת המציאות"; אילו טען למהות המציאות היה סותר את עצמו.

(4) מבטא בדיוק זאת: גם דבריו שלו מבטאים פרספקטיבה בלבד. נפסול:

(1) "הסדר והתכנון אינם שולטים בעולם" — נכון כשלעצמו, אך אינו הסיבה לכך שאין לראות בדבריו טענה על המהות.

(2) "סתירה פנימית" — הסתירה נוגעת לדרישה לקבל את דבריו ללא עוררין, והיא עצמה נובעת מכך שדבריו הם פרספקטיבה; לכן (4) הוא הנימוק היסודי.

(3) "בני האדם לא יקבלו את דבריו" — לא זו הסיבה; העניין עקרוני, לא סוציולוגי.

המלכודת: לעצור ב"סתירה פנימית" (2) במקום לזהות את מקורהּ — היות דבריו פרספקטיבה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת את עיקר הביקורת.

הכלי: נזהה על מה בדיוק ניטשה מבקר את הנצרות. הפסקה מדגישה שהוא אינו מגנה אותה על השמעת משפטי כזב (שהרי לטענתו כל המשפטים כאלה); ביקורתו נשענת על ההבחנה בין פרספקטיבות מודעות לעצמן לבין כאלה הנעדרות מודעות. הנצרות שייכת לסוג השני — "פרספקטיבה עיוורת שאינה יודעת, ואף אינה רוצה לדעת, את טיבה", ומתיימרת לאמת מוחלטת. לכן עיקר הביקורת הוא היותה "פרספקטיבה עיוורת" — (2). נפסול:

(1) "מפיצה משפטים כוזבים" — נשלל במפורש כבסיס לביקורת.

(3) "רואה באומנות אויב" — זו תולדה של עיוורונה, לא הביקורת העיקרית.

(4) "אין בה אמת מוחלטת" — לפי ניטשה באף פרספקטיבה אין אמת מוחלטת, ולכן זה אינו ייחודי לנצרות.

המלכודת: לבחור את (1), שנשמע כמו "ביקורת", בעוד הטקסט מדגיש שדווקא לא זו הביקורת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא שמבקשת לשחזר את שרשרת הסיבות לפי ניטשה (החצים ← מובילים משלב לשלב).

הכלי: נרכיב את הרצף מן הפסקאות. בבסיס עומד צורך האדם בסדר וביטחון בעולם שהוא נטול סדר; צורך זה מוליד אמונות ופרספקטיבות. חלק מהן נעדרות מודעות עצמית — אינן יודעות שהן פרספקטיבה בלבד — ואלה מתיימרות לאמת מוחלטת, מגנות כל השונה מהן, ומתוך כך צומחים קנאות וגילויי אלימות (בעוד חיים של סובלנות, נטולי קנאות, מפחיתים אלימות). כלומר: צורך בביטחון ← היווצרות פרספקטיבות שאינן מודעות להיותן פרספקטיבות בלבד ← קנאות וגילויי אלימות. זה בדיוק (3). נפסול:

(1) מתחיל ב"יצירת משפטים כוזבים" ומציב את הצורך בביטחון באמצע — סדר הפוך; הצורך קודם.

(2) מתחיל בקנאות ואלימות ומסיים ביצירת משפטים כוזבים — היפוך גמור של השרשרת.

(4) מדבר על פרספקטיבות המודעות להיותן פרספקטיבה — דווקא אלה (כמו האומנות) אינן מולידות קנאות, ו"עולם נטול סדר" הוא נקודת המוצא ולא התוצאה.

המלכודת: להתבלבל בכיוון החצים ולהפוך סיבה בתוצאה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חשבון של חלוקה עם הערכת סדר-גודל.

הכלי: נחלק את האורך הכולל במספר הקטעים ונעריך. נשים לב שאנחנו מחלקים $40,075$ ל-$80$ חלקים שווים, כלומר $\frac{40,075}{80}\approx 501$. הכי נוח לעבוד עם ספרת המאות:

, וזה כבר קרוב מאוד ל-$40,075$, אז כל קטע קצת יותר מ-$500$.

נעבור על המסיחים: $121$ (מסיח 1) ו-$201$ (מסיח 2) קטנים בהרבה מ-$500$ ונפסלים; $321$ (מסיח 3) עדיין קטן מדי; רק $501$ (מסיח 4) מתאים ל-$80\times 501\approx 40,080$.

המלכודת: להתבלבל בספירת האפסים ולחלק ב-$8$ במקום ב-$80$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת בידוד נעלם ממשוואה.

הכלי: נבודד את $y$ באגף אחד. נתחיל מ-

, נעביר אגפים:

, ונחלק ב-$5$:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{5x}$ (מסיח 1) לא נובע מכלום כאן ונפסל; $\frac{x}{5}$ (מסיח 2) מתעלם מה-$-1$; $\frac{1+x}{5}$ (מסיח 3) הופך את סימן ה-$1$ בטעות; רק $\frac{x-1}{5}$ (מסיח 4) נכון.

המלכודת: להשאיר $+1$ במקום $-1$ אחרי העברת האגפים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על ריבוע ואלכסוניו.

הכלי: כשאין נתונים מספריים נציב צלע נוחה. נניח שצלע הריבוע היא $1$, אז ההיקף הוא $4$. שני האלכסונים $AC$ ו-$BD$ שווים באורכם, וכל אחד לפי פיתגורס הוא

. לכן

, והמנה היא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{2}$ (מסיח 2) מתקבל אם סופרים אלכסון אחד בלבד; $\frac{\sqrt{3}}{2}$ (מסיח 3) מבלבל אלכסון ריבוע עם גובה במשולש שווה-צלעות; $\frac{3}{4}$ (מסיח 4) אינו נובע מהחישוב; רק $\frac{\sqrt{2}}{2}$ (מסיח 1) נכון.

המלכודת: לחשב רק אלכסון אחד במקום את סכום שניהם.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת (חוק חדש).

הכלי: נציב את ההגדרה

במונה ובמכנה. נחשב את המונה:

, ואת המכנה:

. עכשיו נחלק שבר בשבר:

.

נעבור על המסיחים: $-x^2$ (מסיח 2) ו-$x^3$ (מסיח 3) מתקבלים אם כופלים במקום לחלק; $-\frac{1}{x}$ (מסיח 4) הוא סתם $◊(x)$ עצמו; רק $x$ (מסיח 1) נכון.

המלכודת: לשכוח שחלוקה בשבר היא כפל בהופכי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה של טרפז חסום בריבוע.

הכלי: נמצא את צלע הריבוע ואז ננצל את הגובה הקבוע. שטח הריבוע $400$, אז צלעו

. שני בסיסי הטרפז מונחים על צלעות הריבוע, ולכן הגובה של הטרפז שווה לצלע הריבוע, $20$. הבסיס הקטן נתון, $12$, וכדי לקבל שטח מקסימלי ניקח את הבסיס הגדול הכי גדול שאפשר – צלע שלמה, $20$. נציב בנוסחה:

.

נעבור על המסיחים: $240$ (מסיח 1) מתקבל אם לוקחים בסיס גדול $12$ בלבד; $280$ (מסיח 2) ו-$360$ (מסיח 4) אינם מגיעים מבסיס גדול חוקי; רק $320$ (מסיח 3) נכון.

המלכודת: לקחת בסיס גדול הגדול מ-$20$, שאינו יכול לשבת על צלע הריבוע.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אחוזים עם מינימום ומקסימום.

הכלי: נחשב בנפרד את המקרה הקטן ביותר והגדול ביותר של פריטים כחולים מתוך $50$. למינימום: נתון ש-$10$ חולצות בלבד כחולות, ואין מידע שמכריח חצאית כחולה, אז לכל הפחות $10$ פריטים כחולים, כלומר

. למקסימום: $5$ חצאיות בלבד חומות, אז עד $20$ חצאיות יכולות להיות כחולות; יחד עם $10$ החולצות זה $30$ פריטים, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $80\%$ (מסיחים 2 ו-4) מניח שכמעט כל $50$ הפריטים כחולים, אך $15$ החולצות שאינן כחולות ו-$5$ החצאיות החומות מונעים זאת; $30\%$ למינימום (מסיחים 3 ו-4) שוכח שאפשר אפס חצאיות כחולות; רק $20\%$ ו-$60\%$ (מסיח 1) נכונים.

המלכודת: לשכוח שהחצאיות החומות אינן יכולות להיות כחולות, ולכן המקסימום אינו $50$ פריטים.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסתברות על רצף אירועים בלתי-תלויים.

הכלי: נחשב את הסיכוי של כל צבע בשליפה בודדת. יש $5$ שחורים ו-$5$ לבנים מתוך $10$, אז הסיכוי לשחור הוא

והסיכוי ללבן הוא $\frac{1}{2}$, וההחזרה לשק שומרת על הסיכויים קבועים בכל שליפה. נשים לב שכל רצף באורך $6$, יהיה אשר יהיה, מתקבל בהסתברות ${\left(\frac{1}{2}\right)}^6$ – כי בכל שלב מכפילים ב-$\frac{1}{2}$.

נעבור על המסיחים: הרצפים במסיחים 1, 2 ו-3 כולם בעלי אותה הסתברות בדיוק, אז אי אפשר לבחור אחד מהם כ"נמוך ביותר"; לכן המסקנה הנכונה היא מסיח 4 – לכולם אותו סיכוי.

המלכודת: לחשוב שרצף "מעורבב" סביר יותר מרצף אחיד כמו שישה לבנים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ערך מוחלט וספירת פתרונות.

הכלי: נשתמש בזהות

ונפרק לגורמים.

נציב:

, ונוציא גורם משותף:

. מכאן

או

. הפתרונות הם $x=0$ (מ-

), $x=1$ ו-$x=-1$ (מ-

) – שלושה פתרונות.

נעבור על המסיחים: "פתרון אחד" (מסיח 1) סופר רק את $x=0$; "אין פתרון" (מסיח 2) שגוי לגמרי; "אינסוף" (מסיח 4) מבלבל עם זהות; רק "שלושה פתרונות" (מסיח 3) נכון.

המלכודת: לשכוח את הפתרון השלילי $x=-1$, כי

נותן שני ערכים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת בעיה מילולית עם ממוצע.

הכלי: נתרגם את המילים לשתי משוואות. סכום הגולות:

(יפעת $y$, מירב $m$). הממוצע לכל אחת הוא

, וההפרש שווה לממוצע:

(יפעת גדולה יותר, כנתון). נחבר את שתי המשוואות:

, אז $y=36$, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $14,18,20$ (מסיחים 2, 3, 4) אינם מקיימים

יחד עם

; רק $12$ (מסיח 1) נכון.

המלכודת: להציב את הממוצע $24$ כתשובה של מירב במקום לפתור את המערכת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה של חיבור וחיסור שטחים.

הכלי: נחשב את המשולש הגדול ונחסר ממנו את המשולש הלבן. המשולש $ABC$ ישר-זווית ושווה-שוקיים עם הזווית הישרה ב-$B$, אז שני הניצבים שווים – $9$ ו-$9$ – ושטחו

. המשולש הלבן נשען על אותו בסיס אופקי $9$, וגובהו הוא הקטע הנתון $3$, אז שטחו

. סכום השטחים הכהים הוא ההפרש:

.

נעבור על המסיחים: $18$ ו-$24$ (מסיחים 1 ו-2) נמוכים מדי; $36$ (מסיח 4) מתקבל אם שוכחים לחסר את כל המשולש הלבן; רק $27$ (מסיח 3) נכון.

המלכודת: לחשב שטח משולש בלי לחלק ב-$2$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אי-שוויון עם חזקות ושורשים של שבר בין $0$ ל-$1$.

הכלי: נציב מספרים נוחים המקיימים את התנאי, למשל

ו-

. נחשב את הביטויים:

,

,

,

. נשים לב שבמספרים שבין $0$ ל-$1$ העלאה בריבוע מקטינה והוצאת שורש מגדילה, אז השורשים גדולים מהריבועים.

נעבור על המסיחים: $a^2$ (מסיח 1) ו-$b^2$ (מסיח 2) הם הקטנים ביותר; $\sqrt{a}$ (מסיח 3) קטן מ-$\sqrt{b}$ כי $a<b$; רק $\sqrt{b}$ (מסיח 4) הוא הגדול ביותר.

המלכודת: להניח שריבוע תמיד מגדיל – נכון רק כשהמספר גדול מ-$1$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה על זוויות בין ישרים מקבילים.

הכלי: הסרטוט אינו בהכרח לפי קנה-מידה, אז נעבוד עם זוויות מתאימות ומשלימות ולא עם המראה. נשים לב שעל הישר $a$, לצד הזווית $\alpha$, יושבת זווית משלימה של $180^{\circ }-\alpha$ (זוויות צמודות על ישר). מכיוון ש-$b\parallel h$, אפשר "לגלגל" את הזווית הזו אל הישר $b$ בנקודת המפגש (זוויות מתאימות בין מקבילים). משם מוסיפים את הזווית $\beta$ שבין $b$ ל-$c$, ומכיוון ש-$c\parallel e$ הזווית מגיעה אל הישר $e$ ונותנת

.

נעבור על המסיחים: $\alpha -\beta$ (מסיח 1) ו-$\alpha +\beta$ (מסיח 3) מתעלמים מהזווית המשלימה על הישר; $180^{\circ }-2\beta$ (מסיח 2) אינו נובע מהמקבילוּת; רק $180^{\circ }+\beta -\alpha$ (מסיח 4) נכון.

המלכודת: לנסות למדוד את הזוויות מהסרטוט, שאינו לפי קנה-מידה, במקום להיעזר בזוויות המקבילים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הספק (עבודה בזמן).

הכלי: נחשב כמה עבודה רפי מבצע ביום ביחס לאימו. אימו עובדת יום שלם בהספק מלא. רפי עובד רק מחצית הזמן, ובכל שעה ההספק שלו הוא $\frac{3}{4}$ מזה של אימו, אז ביום הוא מבצע

ממה שאימו מבצעת ביום. אימו מסיימת את העבודה ב-$6$ ימים, כלומר סך העבודה הוא $6$ "ימי-אם". רפי יצטרך

ימים.

נעבור על המסיחים: $12,9,4$ (מסיחים 2, 3, 4) מתקבלים אם מתחשבים רק בגורם אחד – או הזמן או ההספק – במקום בשניהם; רק $16$ (מסיח 1) נכון.

המלכודת: להכפיל רק ב-$\frac{3}{4}$ או רק ב-$\frac{1}{2}$ ולשכוח שההאטה כפולה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חלוקוֹת (מה מתחלק בהכרח).

הכלי: נכתוב כל מספר כמכפלה של $3$ ונבדוק דוגמאות נגדיות. אם $K,L,M$ מתחלקים ב-$3$, אז $K+L+M$ מתחלק ב-$3$ תמיד. נבדוק אם מתחייב יותר: נציב $3,6,9$ וסכומם $18$ – מתחלק ב-$6$; אבל נציב $3,6,12$ וסכומם $21$ – אינו מתחלק ב-$6$.

נעבור על המסיחים: $12$ (מסיח 1), $15$ (מסיח 2) ו-$6$ (מסיח 4) כולם נופלים על הדוגמה $21$; רק $3$ (מסיח 3) מתחלק בהכרח בכל מקרה.

המלכודת: להסתמך על דוגמה נוחה אחת (כמו $18$) ולהסיק ממנה כלל שאינו תמיד נכון.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תנועה על מסלול מעגלי.

הכלי: נעבוד עם היקף המעגל ועם יחס המהירויות. היקף המסלול הוא

ק"מ. השניים יוצאים מ-$P$ בכיוונים מנוגדים, אז הקשת שביניהם גדלה כסכום המרחקים שהם עוברים. הם נמצאים בקצות קוטר כשהקשת ביניהם היא חצי היקף, כלומר $2\pi$. נועם מהיר פי $2$ מריקי, אז נחלק את ה-$2\pi$ ביחס $2:1$: ריקי עוברת $\frac{2\pi }{3}$ ונועם עובר פי $2$, כלומר $\frac{4\pi }{3}$.

נעבור על המסיחים: $\pi$ (מסיח 1) ו-$2\pi$ (מסיח 2) מתעלמים מיחס המהירויות; $\frac{3}{2}\pi$ (מסיח 3) אינו נובע מהחלוקה ל-$3$; רק $\frac{4}{3}\pi$ (מסיח 4) נכון.

המלכודת: לחשוב שכל אחד צריך להשלים חצי מסלול, במקום שיחד ישלימו חצי היקף.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על לוחות זמנים.

הכלי: נמצא מתי מתן מגיע לעיר ואז נבדוק אילו קווים עדיין יוצאים אחריו. האוטובוס האחרון מיישוב $D$ אל העיר יוצא ב-21:00, ומשך הנסיעה בקו $D$ הוא $55$ דקות, אז מתן מגיע לעיר ב-21:55. עכשיו נבדוק את האוטובוס האחרון מן העיר אל כל יישוב: אל $A$ עד 23:30, אל $B$ עד 22:30, אל $C$ עד 22:00 – שלושתם יוצאים אחרי 21:55.

נעבור על המסיחים: $0$ (מסיח 4), $1$ (מסיח 1) ו-$2$ (מסיח 2) מתקבלים אם פוסלים בטעות יעד שעדיין פעיל; רק $3$ (מסיח 3) נכון, כי מתן מספיק לכל שלושת היישובים.

המלכודת: לשכוח להוסיף את משך הנסיעה של קו $D$ ולחשוב שמתן בעיר כבר ב-21:00.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה עם יחס מוגדר.

הכלי: נחשב לכל קו את המנה משך חלקי מחיר. בקו $A$: $\frac{40}{17}\approx 2.35$; בקו $B$: $\frac{30}{9}\approx 3.33$; בקו $C$:

; בקו $D$:

. נשים לב שקו $C$ נותן את המנה הגדולה ביותר, $3.5$ בדיוק.

נעבור על המסיחים: $A$ (מסיח 1) ו-$D$ (מסיח 4) נמוכים במיוחד; $B$ (מסיח 2) קרוב אך קטן מ-$C$; רק $C$ (מסיח 3) הוא המקסימלי.

המלכודת: להסתכל רק על המחיר הזול או רק על הנסיעה הארוכה, במקום על היחס ביניהם.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על שעת יציאה.

הכלי: נחשב עד מתי דליה חייבת לצאת, ואז נמצא את האוטובוס המתאים בלוח. הנסיעה מן העיר אל יישוב $C$ אורכת $35$ דקות, אז כדי להגיע עד 16:30 עליה לצאת לכל המאוחר ב-15:55. עכשיו נבדוק את הלוח: בכיוון מן העיר אל $C$ האוטובוס הראשון יוצא ב-07:00 ואז כל $12$ דקות, כלומר בשעות עגולות ועוד כפולות של $12$: ‎...15:36, 15:48, 16:00... נשים לב ש-16:00 כבר מאוחר מדי לצאת, אז האוטובוס האחרון המתאים יוצא ב-15:48 (ומגיע ב-16:23).

נעבור על המסיחים: 15:55 (מסיח 3) ו-16:05 (מסיח 4) אינם זמני יציאה בלוח (ו-16:05 גם מאחר); 15:36 (מסיח 1) מתאים אך אינו המאוחר ביותר; רק 15:48 (מסיח 2) נכון.

המלכודת: להסתפק ב-15:55 כשעת יציאה, בלי לבדוק אם באמת יוצא אוטובוס בשעה זו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על ספירת אוטובוסים שנמצאים בדרך.

הכלי: אוטובוס "מצוי בנסיעה" ב-18:23 אם יצא בטווח של $30$ הדקות שלפני כן (משך הנסיעה בקו $B$), כלומר יצא אחרי 17:53 ולא יאוחר מ-18:23. בשני הכיוונים של קו $B$ האוטובוסים יוצאים כל $10$ דקות, בשעות המסתיימות ב-$00,10,20,30,40,50$. בטווח שלנו נכללות היציאות של 18:00, 18:10 ו-18:20 – שלוש בכל כיוון. נשים לב שיש שני כיוונים, אז סך הכול

אוטובוסים.

נעבור על המסיחים: $2$ (מסיח 2) ו-$4$ (מסיח 4) סופרים רק חלק מהיציאות או כיוון אחד; $8$ (מסיח 3) כולל בטעות גם את יציאת 17:50 שכבר הגיעה; רק $6$ (מסיח 1) נכון.

המלכודת: לספור כיוון אחד בלבד, או לכלול אוטובוס שכבר סיים את דרכו.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מטבלה על ספירת יציאות.

הכלי: נספור כמה אוטובוסים יוצאים מן העיר אל יישוב $A$ מהראשון עד האחרון. בכיוון זה האוטובוס הראשון יוצא ב-05:30, האחרון ב-23:30, והתדירות היא כל $20$ דקות. מ-05:30 עד 23:30 יש $18$ שעות, כלומר

מרווחים. נשים לב שצריך להוסיף $1$ עבור האוטובוס הראשון עצמו:

.

נעבור על המסיחים: $21$ (מסיח 1) ו-$27$ (מסיח 2) קטנים מדי (למשל אם סופרים פעם בשעה בלבד); $51$ (מסיח 3) שוכח להוסיף את האוטובוס הראשון או טועה בשעות; רק $55$ (מסיח 4) נכון.

המלכודת: לחשב מרווחים ולשכוח ש"מספר האוטובוסים" גדול ב-$1$ ממספר המרווחים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חשבון על סכום סדרה.

הכלי: נחשב תחילה את סך כל הסוכריות ואז נחלק בין הקבוצות. הילדים קיבלו $1,2,3,\dots ,7$ סוכריות, ולכן סך הסוכריות הוא

. חילקו את הסוכריות ל־$2$ קבוצות שוות, ולכן כל קבוצה קיבלה

סוכריות.

נעבור על המסיחים: $7$ (תשובה 1) הוא מספר הילדים ולא מספר הסוכריות בקבוצה, ונפסל; $8$ (תשובה 2) ו־$13$ (תשובה 3) אינם חצי מ־$28$ ונפסלים; רק $14$ מתקבל.

המלכודת: להתבלבל בין מספר הילדים ($7$) לבין הסכום, או לשכוח שסך הסוכריות ($28$) מתחלק לשתי קבוצות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית על אמצעי קטעים.

הכלי: נשתמש בנוסחת אמצע קטע, $\left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right)$. נתון $A(0,12)$ ו־$B(20,0)$, ולכן $E$, אמצע $AB$, הוא

. מהסרטוט, $C$ נמצאת על ציר $y$ באותו גובה כמו $E$ (הזווית ב־$C$ ישרה), כלומר $C(0,6)$, ו־$D$ נמצאת על ציר $x$ מתחת ל־$E$ (הזווית ב־$D$ ישרה), כלומר $D(10,0)$. לכן $F$, אמצע $CD$, הוא

.

נעבור על המסיחים: $(5,2)$ (תשובה 1) מקבל שגוי את שיעור ה־$y$; $(6,2)$ ו־$(6,3)$ (תשובות 3, 4) נובעים מטעות בשיעור ה־$x$ של $C$ או $D$. רק $(5,3)$ נכון.

המלכודת: לבלבל בין שיעורי $E$ לשיעורי $F$, או לחשב את אמצע $AB$ במקום אמצע $CD$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אלגברה על ערך מינימלי של ביטוי.

הכלי: נשים לב שביטוי בריבוע תמיד אי־שלילי, ונחפש את הערך הקטן ביותר בהתחשב באילוץ. נתון ש־$x$ ו־$y$ שלמים ו־$x\ne y$, ולכן ההפרש $x-y$ הוא מספר שלם השונה מ־$0$, כלומר ערכו המוחלט לפחות $1$. מכאן

, וערך זה מתקבל למשל עבור

.

נעבור על המסיחים: $0$ (תשובה 3) היה מתקבל רק אם $x=y$, בניגוד לנתון, ולכן נפסל; $2$ (תשובה 2) אינו ריבוע של מספר שלם ולכן אינו ערך אפשרי של $(x-y{)}^2$; $4$ (תשובה 4) אפשרי אך אינו הקטן ביותר. הקטן ביותר הוא $1$.

המלכודת: לשכוח את האילוץ $x\ne y$ ולבחור $0$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חשבון על יחסי גודל (יחס ישר והפוך).

הכלי: נבדוק איזה ביטוי גדל כאשר $N$ גדל, וגדל כאשר $C$ קטן. דרגת הקושי עולה ככל שמספר החלקים $N$ גדול יותר — כלומר יחס ישר ל־$N$ — וככל שמספר הגוונים $C$ קטן יותר — כלומר יחס הפוך ל־$C$. הביטוי שמקיים את שני התנאים הוא $\frac{N}{C}$: כאשר $N$ גדל המונה גדל והערך גדל, וכאשר $C$ קטן המכנה קטן והערך גדל.

נעבור על המסיחים: $N\cdot C$ (תשובה 2) גדל כאשר $C$ גדל — הפוך מהנדרש; $N+C$ (תשובה 3) גם הוא גדל עם $C$; $C-N$ (תשובה 4) קטֵן כאשר $N$ גדל — הפוך מהנדרש. רק $\frac{N}{C}$ מתאים.

המלכודת: לזהות נכון את היחס הישר ל־$N$ אך לפספס שהקשר ל־$C$ צריך להיות הפוך.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חוקי חזקות.

הכלי: נכתוב את שני האגפים כחזקה של אותו בסיס. נתון

. נשים לב ש־

(לפי הכלל

). לכן

, ומהוצאת שורש שלישי לשני האגפים נקבל

.

נעבור על המסיחים: $9^3$ (תשובה 2) גדול מדי, שכן

;

(תשובה 3) ו־

(תשובה 4) קטנים מדי, שכן

, ואף אחד מהם אינו שווה ל־$81$. רק $9^2$ נכון.

המלכודת: לחלק את המעריך $6$ ב־$3$ ולקבל $9^2$, אך להיסחף ולכתוב $9^3$ מתוך בלבול בין הפעולות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על הקשר בין זוויות לצלעות במשולש.

הכלי: נמצא את גודלי הזוויות ואז נשתמש במשפט הסינוסים. סכום הזוויות במשולש הוא $180^{\circ }$, ולכן

, כלומר

ו־

. הזוויות הן $30^{\circ },60^{\circ },90^{\circ }$. לפי משפט הסינוסים היחס בין צלע לסינוס הזווית שמולה קבוע, ולכן היחס בין הצלע שמול

לצלע שמול

הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{3}{2}$ (תשובה 1) הוא היחס בין הגדלים $3\alpha$ ל־$2\alpha$, ולא בין הצלעות; $\frac{9}{4}$ (תשובה 3) הוא ריבועו של $\frac{3}{2}$; $4$ (תשובה 4) נובע מבלבול נוסף בין הזוויות. רק $2$ נכון.

המלכודת: להניח שהיחס בין הצלעות שווה ליחס בין הזוויות ($3:1$) — הצלעות אינן פרופורציוניות לזוויות אלא לסינוסים שלהן.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על מקבילית ומשולש שווה־שוקיים.

הכלי: נשתמש בתכונות המקבילית כדי לזהות משולש שווה־שוקיים ואז נחשב זוויות. במקבילית $ABCD$ הצלעות הנגדיות שוות, ולכן

ו־$AB=y$. נתון

, ולכן

. מכאן

, כלומר משולש $ABE$ שווה־שוקיים. במקבילית זוויות נגדיות שוות, ולכן

. הואיל ו־$E$ על $AD$, זווית הראש של המשולש היא

, ושתי זוויות הבסיס שוות:

. הנקודות $A,E,D$ נמצאות על ישר אחד, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $150^{\circ },145^{\circ },140^{\circ }$ (תשובות 2 עד 4) מתקבלים מזוויות בסיס שגויות ($30^{\circ },35^{\circ },40^{\circ }$) הנובעות מטעות בזווית הראש. רק $155^{\circ }$ נכון.

המלכודת: לחשב את $\angle AEB$ ולעצור, במקום לחשב את הזווית המשלימה $\angle BED$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אי־שוויון ריבועי.

הכלי: נפתח את שני הריבועים ונצמצם. נתון $(1+2b{)}^2<(2+b{)}^2$. נפתח: $1+4b+4b^2<4+4b+b^2$. נחסר $4b$ משני האגפים: $1+4b^2<4+b^2$. נעביר אגפים: $3b^2<3$, כלומר $b^2<1$, ולכן $-1<b<1$.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{2}<b$ (תשובה 2) ו־$b<\frac{1}{2}$ (תשובה 3) אינם הטווח המלא — למשל

מקיים את האי־שוויון אך אינו בתשובה 2, ו־$b=5$ אינו מקיים אך כלול בתשובה 3; $0<b<1$ (תשובה 4) מחמיץ ערכים שליליים כמו

. רק $-1<b<1$ מדויק.

המלכודת: להוציא שורש מ־$b^2<1$ ולשכוח את הענף השלילי, ולקבל רק $b<1$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (ממוצע).

הכלי: נעריך מהתרשים את טמפרטורת הגוף של ארבעת הזוחלים בכל אחד מהזמנים הנתונים ונשווה את הממוצעים. בשעה 13:00 שלושה מהזוחלים קרובים לשיא היממתי שלהם: החרדון כ־$32^{\circ }$, הזיקית כ־$30^{\circ }$, השממית כ־$23^{\circ }$ והאיגואנה כ־$15^{\circ }$ — ממוצע גבוה של כ־$25^{\circ }$.

נעבור על המסיחים: בשעה 11:00 (תשובה 2) הזיקית והשממית עדיין נמוכות יחסית, והממוצע כ־$22^{\circ }$; בשעה 16:00 (תשובה 4) החרדון והזיקית כבר בירידה, והממוצע כ־$21^{\circ }$; בשעה 18:00 (תשובה 3) כל הזוחלים בטמפרטורות נמוכות יחסית, והממוצע הנמוך ביותר. הגבוה ביותר הוא ב־13:00.

המלכודת: להסתכל רק על זוחל אחד (למשל השממית, ששיאהּ מאוחר יותר) במקום על ממוצע ארבעתם.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (קשר בין טמפרטורה לרמת פעילות).

הכלי: נבדוק לכל זוחל אם בכל קטע שבו הטמפרטורה עלתה, מספר רמת הפעילות שעל העקומה לא ירד. אצל השממית רמת הפעילות עולה יחד עם הטמפרטורה לאורך כל העלייה שבבוקר ובצהריים — $1,2,3,4,5$ — ואינה יורדת באף קטע עולה.

נעבור על המסיחים: אצל האיגואנה (תשובה 1) רמת הפעילות מתחלפת בין $4$ ל־$2$ גם כשהטמפרטורה עולה; אצל הזיקית (תשובה 2) הטמפרטורה עולה בבוקר אך מספרי הפעילות דווקא יורדים ($4,3,2,1$); אצל החרדון (תשובה 3) לאחר העלייה החדה רמת הפעילות צונחת ($5$ ואז $1$) בעוד הטמפרטורה ממשיכה לעלות. רק אצל השממית מתקיים התנאי בכל קטע עולה.

המלכודת: להסתפק בבדיקת נקודה בודדת במקום לוודא שהתנאי מתקיים לאורך כל קטעי העלייה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (זיהוי דפוס פעילות).

הכלי: נחפש את הזוחל שרמת הפעילות המרבית שלו מופיעה רק כ'קפיצות' רגעיות ולא לאורך זמן. אצל האיגואנה רמת הפעילות המרבית היא $4$, והיא מופיעה שוב ושוב בצמידות למספר $2$ (הרצף $4$–$2$ חוזר לאורך היום), כלומר האיגואנה מגיעה לשיא הפעילות שלה רק לרגעים קצרים ומיד חוזרת לרמה נמוכה.

נעבור על המסיחים: השממית (תשובה 4) שוהה ברמה המרבית $5$ למשך שעה ויותר סביב הצהריים; החרדון (תשובה 3) מגיע ל־$5$ ברצפים ממושכים; הזיקית (תשובה 2) שומרת על רמתה הגבוהה לאורך זמן. רק האיגואנה מציגה שיא פעילות קצר וחוזר.

המלכודת: לחשוב שרמת הפעילות המרבית חייבת להיות $5$, ולפסול את האיגואנה שהמרבית שלה היא $4$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (זיהוי מגמה).

הכלי: נדרג את הזוחלים לפי טמפרטורת הגוף שלהם בתחילת היום ונבדוק כיצד משתנה נתון היעד בסוף היום. בתחילת היום (7:00) הטמפרטורות מסודרות מהנמוכה לגבוהה: האיגואנה כ־$8^{\circ }$, החרדון כ־$10^{\circ }$, השממית כ־$12^{\circ }$ והזיקית כ־$15^{\circ }$. בסוף היום (18:00) רמות הפעילות מסודרות באותו סדר בדיוק: האיגואנה $1$, החרדון $2$, השממית $3$ והזיקית $4$. כלומר ככל שטמפרטורת הפתיחה נמוכה יותר, כך רמת הפעילות בסוף היום נמוכה יותר.

נעבור על המסיחים: תשובה 2 טוענת את ההפך (פעילות גבוהה יותר) ונסתרת; תשובות 3 ו־4 עוסקות בטמפרטורת הגוף בסוף היום, אך זו אינה משתנה באופן חד־כיווני עם טמפרטורת הפתיחה (למשל הזיקית פותחת בגבוה אך מסיימת בטמפרטורה נמוכה מזו של השממית). רק תשובה 1 מתארת קשר עקבי.

המלכודת: לבלבל בין 'רמת פעילות' לבין 'טמפרטורת גוף' בסוף היום.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חשבון ולוגיקה על ספרות.

הכלי: נתרגם את תרגיל החיבור לפעולה על מספרים ונבדוק איזו טענה מוכרחת להתקיים. המספר $\overline{AA}$ שווה ל־$11A$, וכן

ו־

. מהחיבור

נקבל

, כלומר

. הואיל ו־$C$ ספרה בין $1$ ל־$9$, בהכרח $A+B\le 9$. נבדוק את תשובה 1: אם $5<A$ (כלומר $A\ge 6$), אז

, ולכן $B<5$ — נכון תמיד.

נעבור על המסיחים: תשובה 2 ('אם $A=B$ אז $C<5$') נסתרת, למשל

נותן $C=6$; תשובה 3 ($5<A+B$) נסתרת, למשל

נותן

; תשובה 4 ($C<A+B$) נסתרת תמיד, שהרי

בדיוק. רק תשובה 1 מוכרחת.

המלכודת: לשכוח שהתוצאה $\overline{CC}$ היא דו־ספרתית, ומכאן ש־$A+B$ אינו יכול לעבור את $9$.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מנייה (קומבינטוריקה) עם אילוצי צמידות.

הכלי: נתייחס לכל זוג שחייב להיות צמוד כאל 'יחידה' אחת, ונכפול בסידורים הפנימיים. נצמיד את השחור והלבן ליחידה אחת, ואת האדום והירוק ליחידה שנייה. שתי היחידות מסודרות בשורה ב־$2!=2$ אופנים. בתוך יחידת השחור־לבן יש $2!=2$ סידורים, וכן בתוך יחידת האדום־ירוק יש $2!=2$ סידורים. סך הכול

.

נעבור על המסיחים: $4$ (תשובה 4) מתקבל אם שוכחים את הסידורים הפנימיים של אחד הזוגות; $3$ (תשובה 3) אינו נובע מחישוב תקין; $10$ (תשובה 1) גדול מדי. רק $8$ נכון.

המלכודת: לשכוח שאפשר להחליף את הסדר בתוך כל זוג (שחור־לבן או לבן־שחור), ולספור רק

.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה (שטח פנים של קובייה ושטח עיגול).

הכלי: נמצא את אורך מקצוע הקובייה משטח הפנים שלה, ואז נשתמש בו כרדיוס העיגול. שטח הפנים של קובייה בעלת מקצוע $a$ הוא $6a^2$. נתון

, ולכן

ו־

. רדיוס העיגול שווה למקצוע,

, ולכן שטח העיגול הוא

סמ״ר.

נעבור על המסיחים: $9\pi$ (תשובה 1) מתקבל אם לוקחים $r=3$ (בטעות

); $6\pi$ (תשובה 2) מבלבל בין שטח הפנים למקצוע; $\pi$ (תשובה 4) מתקבל מ־$r=1$. רק $3\pi$ נכון.

המלכודת: לחלק את שטח הפנים ב־$2$ במקום ב־$6$, או לשכוח שלקובייה שש פאות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת בעיית תנועה (מהירות, זמן ומרחק).

הכלי: נחשב את הזמן שבו נסגר השער עד לרוחב הנתון, ומאותו זמן נמצא את מהירות החתול. רוחב הפתח ההתחלתי הוא $3$ מטרים $=300$ ס״מ, וכשהחתול עבר היה הרוחב $180$ ס״מ, כלומר השער נסגר ב־

ס״מ. במהירות סגירה של $10$ ס״מ לשנייה, הזמן שחלף הוא

שניות. באותן $12$ שניות עבר החתול $60$ מטר, ולכן מהירותו היא

מטר לשנייה.

נעבור על המסיחים: $6$ (תשובה 2) מתקבל אם מחשבים בטעות $10$ שניות; $8$ (תשובה 1) ו־$4$ (תשובה 4) נובעים מחישוב שגוי של המרחק שנסגר או של הזמן. רק $5$ נכון.

המלכודת: להשתמש ברוחב הסופי ($180$ ס״מ) או ההתחלתי ($300$ ס״מ) כמרחק הסגירה, במקום בהפרש ביניהם ($120$ ס״מ).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יחס ופרופורציה (המרת מטבעות).

הכלי: נבטא את שני צדי השוויון '$4$ פרנקים $=$ $9$ דינרים' באותה יחידה — לירות. פרנק אחד שווה $x$ לירות, ולכן $4$ פרנקים שווים $4x$ לירות. דינר אחד שווה $3.6$ לירות, ולכן $9$ דינרים שווים

לירות. מהשוויון

נקבל

.

נעבור על המסיחים: $1.6$, $3.2$ ו־$5.4$ (תשובות 1 עד 3) נובעים מחלוקה או כפל שגויים (למשל חלוקת $32.4$ במספר לא נכון של פרנקים). רק $8.1$ נכון.

המלכודת: לחלק במספר הלא נכון של מטבעות, או להמיר לכיוון ההפוך (דינר לפרנק במקום פרנק לדינר).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אחוזים (גידול באחוזים).

הכלי: נזכור שהגדלה ב־$k$ אחוזים פירושה כפל בגורם $1+\frac{k}{100}$. הגדלה ב־$4,000\%$ פירושה כפל ב־

. כלומר המספר גדל פי $41$.

נעבור על המסיחים: $400$ (תשובה 4) מתקבל אם מחלקים $4000$ ב־$10$ במקום ב־$100$; $250$ (תשובה 2) ו־$25$ (תשובה 1) נובעים מחישוב שגוי של האחוז. רק $41$ נכון.

המלכודת: לחשב פי $40$ (רק התוספת) ולשכוח להוסיף את המספר המקורי עצמו, ומשאין $40$ בתשובות — להיסחף אל $400$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה (מקום גאומטרי ומרחקים).

הכלי: נזהה שהנקודות יוצרות משולש שווה־צלעות ונבדוק מהו המרחק מהנקודה היחידה השווה במרחקהּ מכל השלוש. שלוש הנקודות שהמרחק בין כל שתיים מהן הוא $x$ יוצרות משולש שווה־צלעות שאורך צלעו $x$. הנקודה היחידה במישור שמרחקהּ מכל שלושת הקודקודים שווה היא מרכז המשולש, ומרחקהּ מכל קודקוד הוא רדיוס המעגל החוסם,

. תמר דורשת נקודה שמרחקהּ $y$ מכל השלוש מקיים $x<y$, כלומר $y>x$; אך המרחק היחיד האפשרי הוא $R\approx 0.577x$, שהוא קטן מ־$x$. לכן אין אף נקודה כזו.

נעבור על המסיחים: $1$ (תשובה 1) הייתה נכונה אילו נדרש $y<x$ (המרכז מקיים זאת); $2$ (תשובה 2) ו'אינסוף' (תשובה 3) אינם אפשריים, שכן יש לכל היותר נקודה אחת השווה במרחקהּ מכל השלוש. מספר הנקודות הוא $0$.

המלכודת: להחליף את כיוון האי־שוויון ולפתור עבור $y<x$ (שאז התשובה $1$), במקום עבור $y>x$ הנדרש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חשבון (תורת המספרים — מספר מחלקים).

הכלי: נשתמש בכך שמספר המחלקים של מכפלת חזקות של ראשוניים שונים נקבע ממעריכיהם. נתון

כאשר $x,y,z$ ראשוניים שונים, כלומר

. מספר המחלקים השונים הוא מכפלת (המעריך $+1$) של כל ראשוני:

. (אפשר גם למנות ישירות: $1,x,y,z,xy,xz,yz,xyz$ — שמונה מחלקים.)

נעבור על המסיחים: $\frac{A}{3}$ ו־$\frac{A}{2}$ (תשובות 1, 2) תלויים בגודל $A$ ואינם קבועים — למשל עבור

הם נותנים $10$ ו־$15$, ולא $8$; $5$ (תשובה 3) מחמיץ מחלקים. רק $8$ נכון תמיד.

המלכודת: למנות רק את הראשוניים עצמם, את $1$ ואת $A$ ($5$ מחלקים), ולשכוח את המכפלות הזוגיות $xy,xz,yz$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת השלמת משפטים הבוחנת אוצר מילים.

הכלי: נקרא את המשפט השלם ונשאל איזו מילה משלימה אותו בהיגיון. המשפט מספר שהצירוף "experimental science" שימש לראשונה במאה ה-13 על ידי הפילוסוף רוג'ר בייקון — כלומר מדובר בשם, במונח שניתן לתחום. term (1) פירושו מונח, וזה מתאים בול.

נעבור על המסיחים: section (2) פירושו קטע או מקטע — לא מדובר כאן בחלק מטקסט; task (3) פירושו משימה — לצירוף מילים אין משמעות של משימה; signal (4) פירושו אות או סימן — גם זה אינו מתאר שם של תחום.

המלכודת: להיתפס למילה "science" ולחפש מילה "מדעית", במקום לזהות שמדובר פשוט במונח.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים הבוחנת צירוף לשוני קבוע (collocation).

הכלי: נחפש את הפועל שמתחבר באופן טבעי אל "by lightning". הביטוי המקובל באנגלית הוא "struck by lightning" — להיפגע ממכת ברק. struck (3) הוא בדיוק הפועל הזה. נפסול את האחרים: swept (1) — נסחף או נטאטא, לא מדובר בסחיפה; sworn (2) — נשבע, אין קשר; shrunk (4) — התכווץ, לא רלוונטי לברק.

המלכודת: להתבלבל בין הפעלים הדומים בצליל (struck/swept/shrunk) ולבחור בלי לחשוב על הצירוף המקובל.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפטים על אוצר מילים בהקשר חיובי.

הכלי: נשים לב למילה "greatest" ולעובדה שהמדען יוזף הנרי ידוע בזכות עבודתו על אלקטרומגנטיות — מדובר בתרומה. contribution (4) פירושו תרומה, והוא משתלב עם "greatest ___ to the field of physics". נעבור על השאר: extravagance (1) — בזבזנות או ראוותנות, שלילי ולא מתאים; correspondence (2) — התכתבות או התאמה, לא מתאר הישג מדעי; exploitation (3) — ניצול, נושא שלילי שאינו הולם מחמאה.

המלכודת: לבחור מילה בעלת צליל "מלומד" בלי לוודא שהיא חיובית ומשתלבת עם "greatest".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים הבוחנת צירוף.

הכלי: המשפט אומר שבקתת זולו דומה בצורתה לכוורת ולכן לפעמים ___ לכוורת ממרחק. הצירוף "mistaken for" פירושו "מבלבלים אותו עם / חושבים בטעות שהוא". mistaken (1) משתלב מדויק: "is sometimes mistaken for one" — לפעמים טועים וחושבים שזו כוורת. נפסול: forgiven (2) — נסלח, אין היגיון; worn (3) — נלבש או בלוי, לא מתאים לבקתה; undone (4) — מפורק או מבוטל, לא רלוונטי.

המלכודת: מילת היחס "for" שאחרי החסר רומזת דווקא על הצירוף "mistaken for" — מי שמתעלם ממנה עלול לבחור סתם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים על אוצר מילים בהקשר תיאורי.

הכלי: הסיפא של המשפט מסבירה את החסר — "מרחבי אדמה שבהם מעולם לא נרשם גשם". מדבר בלי גשם הוא מדבר צחיח. arid (3) פירושו צחיח או יבש, וזה תואם בדיוק את המדבר היבש ביותר על פני כדור הארץ.

נעבור על המסיחים: placid (1) — שליו או רגוע, לא קשור ליובש; subtle (2) — עדין או מעודן, לא מתאים למדבר; idle (4) — בטל או מובטל, לא רלוונטי.

המלכודת: לבחור מילה שנשמעת "תיאורית" כמו placid בלי לחבר אותה לרמז המפורש על היעדר הגשם.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים הבוחנת פועל מורכב (phrasal verb).

הכלי: המשפט מתאר התפרצות קשה של פטרייה שפגעה ברוב יבולי העגבניות ותפוחי-האדמה — פעולה הרסנית. "wiped out" (3) פירושו מחק או השמיד, וזה מתאר בדיוק פגיעה שמכלה את היבול. נפסול את השאר: traded in (1) — החליף או מסר תמורת דבר, לא הגיוני ליבול; brushed off (2) — התעלם או הדף, ההפך מפגיעה; backed up (4) — גיבה או תמך, מטען חיובי שאינו מתאים לפטרייה הרסנית.

המלכודת: הפעלים המורכבים דומים בצורתם, וקל לבחור אחד מהם בלי לוודא שמשמעותו הרסנית כנדרש.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים על תכונה שמוגדרת בהמשך המשפט.

הכלי: אחרי החסר מופיע "rarely spotted even in its natural habitat" — נדיר לראותו אפילו בבית גידולו הטבעי. חיה כזו היא חמקמקה. elusive (2) פירושו חמקמק או קשה לתפיסה, וזה מתיישב בול עם "נדיר לראותו".

נעבור על המסיחים: amiable (1) — נחמד או ידידותי, לא קשור לנדירות; indignant (3) — נעלב או זועם, תכונה אנושית שלא מתאימה לדוב; oppressive (4) — מדכא או מעיק, שלילי ולא רלוונטי.

המלכודת: להתפתות לתכונת אופי "נחמדה" כמו amiable, במקום לחבר את החסר להסבר על הנדירות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים על פועל בהקשר של תקציב.

הכלי: המשפט אומר שממשלות ___ כספים ניכרים לפיתוח מערכות נגד מתקפות סייבר. הפועל שמתחבר ל"כספים למטרה" הוא allocate — להקצות. allocate (3) פירושו להקצות או לייעד, וזה משתלב מדויק עם "allocate funds to developing systems". נפסול: formulate (1) — לנסח או לגבש, מתאים לתוכנית אך לא לכספים; escalate (2) — להסלים או להחריף, לא מקצים כך כספים; contemplate (4) — לשקול או להרהר, לא מתאים לפעולה על תקציב.

המלכודת: כל המילים מסתיימות ב-ate ונשמעות דומות; ההכרעה היא לפי המשמעות, לא לפי הצליל.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זוהי שאלת ניסוח מחדש — עלינו לבחור את המשפט שמשמר את משמעות המקור.

הכלי: נזקק את הרעיון המרכזי במקור — אדם שחסר לו רכיב תזונתי מסוים עלול להשתוקק למאכלים מסוימים (חוסר ← השתוקקות).

תשובה (1) אומרת בדיוק זאת בהיפוך סדר: "תשוקה עזה למאכלים מסוימים יכולה להיגרם ממחסור ברכיב תזונתי ספציפי" — אותו קשר סיבתי.

נעבור על המסיחים:

(2) עוסקת בכך שצריכת רכיבים מספקת מקדמת בריאות — רעיון אחר לגמרי;

(3) טוענת שתשוקות מובילות לאכילת יתר — לא נאמר במקור;

(4) אומרת שאנשים נוטים לאכול מאכלים דלי ערך תזונתי — גם זה לא במקור.

המלכודת:

(3) ו-(4) נשארות בשדה "תשוקה ותזונה" אך מוסיפות טענות שלא נאמרו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזהה את גרעין המקור — בתחילת המאה ה-20, יצוא הסוכר לארה"ב "שלט" (dominated) בכלכלה הקובנית, כלומר הכלכלה נשענה בעיקר עליו.

תשובה (3) אומרת "הכלכלה הקובנית הייתה תלויה בעיקר ביצוא הסוכר לארה"ב" — זהו בדיוק פירושה של שליטה בכלכלה. נפסול:

(1) "קובה ייצאה יותר סוכר לארה"ב מאשר לכל מדינה אחרת" — משווה בין יעדים, לא נאמר;

(2) "היצוא המרכזי של קובה לארה"ב היה סוכר" — מדבר על הרכב היצוא בלבד, לא על מרכזיותו בכלכלה כולה;

(4) "יצוא הסוכר עודד צמיחה כלכלית" — טענה על צמיחה שאינה במקור.

המלכודת:

(2) קרובה מאוד אך מצמצמת את "שליטה בכלכלה" ל"פריט היצוא המוביל" — לא אותו דבר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: המקור אומר שאנגולה "זרועה" מוקשים, שרידים ממלחמת האזרחים של המדינה. נחפש ניסוח ששומר על שני היסודות: מוקשים פזורים בכל הארץ, ומקורם במלחמת האזרחים.

תשובה (4) אומרת "מוקשים שהוטמנו במהלך מלחמת האזרחים של אנגולה פזורים ברחבי המדינה" — בדיוק שני היסודות.

נעבור על המסיחים:

(1) "מוקשים שימשו בהרחבה במהלך המלחמה" — מדבר על השימוש בעבר, לא על היותם פזורים כיום;

(2) "שנים אחרי המלחמה אנגולה עדיין מנסה להסיר את המוקשים" — מוסיף מאמץ הסרה שלא נאמר;

(3) "אנגולים רבים נפצעו ממוקשים במהלך המלחמה" — מוסיף נפגעים שלא הוזכרו.

המלכודת:

(2) מפתה כי הוא "נשמע נכון עובדתית", אך הוא מוסיף מידע שאין במשפט המקורי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: המקור אומר שהספר To Kill a Mockingbird יצא לאור ב-1960 וזכה לשבחי ביקורת כמעט פה-אחד. נחפש ניסוח שמשמר: בעת פרסומו, וזכה לשבחים מהרוב המכריע של המבקרים.

תשובה (4) אומרת בדיוק "בעת פרסומו... זכה לשבחים מהרוב המכריע של המבקרים". נפסול:

(1) "הפרסום עורר ויכוח ציבורי סוער" — ההפך מהסכמה פה-אחד;

(2) "מבקרים מסכימים שזה הרומן הטוב ביותר של הרפר לי" — טוען על מקומו ביצירתה, לא נאמר;

(3) "התגובות נעו מהתלהבות ועד ביקורתיות" — מרמז על תגובות מעורבות, בעוד המקור מדבר על שבח כמעט אחיד.

המלכודת:

(3) מנצל את המילה critical כדי לרמוז לביקורת שלילית, אך במקור "critical acclaim" פירושו שבחי ביקורת.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרה או רעיון מרכזי על הקטע כולו.

הכלי: נשאל מהו הנושא שחוזר לאורך כל הקטע. הקטע כולו עוסק ברשת מפיצי הצהריים (dabbawalas) במומבאי — כיצד היא פועלת, איך התחילה, וכמה היא מוצלחת. לכן מטרתו לדון ב"רשת חלוקת מזון יוצאת דופן במומבאי" —

תשובה (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "תרבות המזון המסורתית" — הקטע לא עוסק במאכלים אלא בשיטת החלוקה;

(3) "מערכת התחבורה המורכבת" — הרכבות מוזכרות רק ככלי בשירות החלוקה;

(4) "הזדמנויות עסקיות" — לא הנושא, גם אם עסקי ענק לומדים מהשיטה.

המלכודת:

(3) מפתה כי מוזכרות רכבות ותנועה, אך אלו פרט בתוך סיפור החלוקה ולא הנושא.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור לפסקה ונאתר מה נאמר על ה-dabbas. נכתב: "A dabba has two, three, or four tiers, each of which contains one element of a meal" — לכל קופסה כמה קומות, וכל קומה מכילה מרכיב אחד של הארוחה. משמעות הדבר שהקופסה שומרת את חלקי הארוחה בנפרד —

תשובה (3). נפסול:

(1) "הומצאו בהודו" — לא נאמר היכן הומצאו;

(2) "משמשות לשלוש ארוחות ביום" — ה"שתיים, שלוש או ארבע" מתייחס לקומות, לא לארוחות;

(4) "קשות לנשיאה" — לא נאמר, ואף להפך, נושאים אותן בקלות על אופניים וברגל.

המלכודת:

מסיח (2) מנצל את המספרים "two, three, or four" ומסיט אותם מהקומות אל ארוחות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות ביטוי בשורה 12 בהקשרו.

הכלי: נקרא את המשפט שסביב הביטוי — הביקוש גדל, בכצ'ה לא הצליח "to keep up with demand" ולכן גייס חברים וקרובים לסייע. "לעמוד בביקוש" פירושו לספק את מספר הלקוחות ההולך וגדל —

תשובה (1).

נעבור על המסיחים:

(2) "למצוא עבודה אחרת" — אין קשר, הוא דווקא הרחיב את העסק;

(3) "להישאר במומבאי" — לא רלוונטי לביקוש;

(4) "להגיש לאנשים ארוחות בבתיהם" — הפוך מהכוונה, החלוקה היא למקומות העבודה.

המלכודת: להתפתות למובן מילולי צר של "demand" במקום להסיק את משמעות הביטוי מההקשר של עסק שגדל.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת סיכום תהליך לפי הפסקה השלישית.

הכלי: נשחזר את שלבי החלוקה לפי הסדר בטקסט — אוספים את הקופסה מבית הלקוח, לוקחים אותה לתחנת הרכבת הקרובה, ממיינים ומעמיסים על רכבות לפי היעד ומגיעים לתחנה אחרת, ושם היא נמסרת לדבאוואלה אחר שמביא אותה למקום העבודה.

תשובה (2) משקפת בדיוק: בית ← תחנת רכבת ← נשלחת ברכבת לתחנה אחרת ← נמסרת למקום העבודה. נפסול:

(1) טוענת שהקופסה "ממולאת באוכל וסומנה" בתחנה — שגוי, היא נאספת מלאה ומסומנת כבר בבית;

(3) טוענת שהלקוח אוסף בעצמו בתחנה ולוקח לעבודה — הפוך, הדבאוואלה מביא לו;

(4) טוענת שהקופסה "נפרקת וממולאת באוכל טרי" בדרך והלקוח לוקח בעצמו — שני פרטים שגויים.

המלכודת: מסיחים (1) ו-(4) שותלים שלב של "מילוי אוכל" שלא קורה בדרך — האוכל כבר בפנים מהבית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת פסקה (הפסקה האחרונה).

הכלי: נשאל מה הפסקה מנסה להשיג. היא מפרטת שהדבאוואלות כמעט לעולם אינן מאחרות, שלפי מחקר של הרווארד הן טועות בפחות מ-3.4 טעויות למיליון, ושמנהלים מאמזון ומפדקס לומדים מהצלחתן — כל אלה נועדו להראות עד כמה השיטה מוצלחת (תשובה 3).

נעבור על המסיחים:

(1) "להסביר כיצד יוכלו לשפר את שיטותיהן" — הפוך, הפסקה משבחת ולא מציעה שיפור;

(2) "להציג את תוצאות המחקר" — המחקר הוא רק דוגמה אחת בשירות הרעיון, לא המטרה;

(4) "להשוות בין השיטה לזו של ענקיות התעשייה" — הענקיות מוזכרות כמי שלומדות מהשיטה, אין השוואה של ממש.

המלכודת:

(2) מפתה כי המחקר בולט בפסקה, אך הוא ראיה למסקנה ("כמה מוצלחות") ולא מטרת הפסקה עצמה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת תפקיד מילה ("allegedly", שורה 5) בהקשר.

הכלי: נבחן מה המילה "כביכול" עושה במשפט "This allegedly suicidal behavior". המילה allegedly (כביכול או לכאורה) מטילה ספק בכך שההתנהגות באמת אובדנית — והמשך הקטע אכן מבהיר שהלמינגים אינם מתאבדים. לכן תפקידה להטיל ספק באופי האובדני של ההתנהגות (תשובה 1).

נעבור על המסיחים:

(2) "להדגיש דמיון בין למינגים לבני אדם" — הדמיון מוזכר במטאפורה, לא בזכות המילה הזו;

(3) "להבחין בין התנהגות לפני ואחרי התפוצצות אוכלוסין" — אין הבחנה כזו;

(4) "להמחיש את ההשפעות ארוכות-הטווח של התאבדות המונית" — הקטע דווקא שולל התאבדות.

המלכודת: לקרוא את allegedly כמילת חיזוק במקום כמילת הסתייגות — היא נועדה להטיל ספק, לא לאשש.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת פסקה (הפסקה השנייה).

הכלי: נסכם מה הפסקה עושה. היא מסבירה שהלמינגים אינם מתאבדים; אלא צפיפות ומחסור במזון דוחפים אותם להגר, הם נלכדים במעברי הרים צרים, נכנסים לפאניקה, ובורחים לכל עבר ולעיתים נופלים מצוקים. כלומר היא מסבירה מדוע הלמינגים נופלים אל מותם (תשובה 3).

נעבור על המסיחים:

(1) "למנות את הגורמים החברתיים המנווטים את ההגירה" — צר מדי; ההגירה נובעת מצפיפות וממחסור במזון, לא מגורמים חברתיים;

(2) "לדון בתנודות המחזוריות באוכלוסיית הלמינגים" — זה נושא הפסקה הראשונה, לא השנייה;

(4) "לתאר את מסלולי ההגירה" — הפסקה לא מפרטת מסלולים אלא את התוצאה הקטלנית.

המלכודת:

(2) מפתה כי "תנודות אוכלוסין" הוזכרו, אך זה שייך לפסקה הראשונה ולא לשנייה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרט וסיבתיות לפי הפסקה השנייה.

הכלי: נאתר מה נאמר על המאפיינים הגיאוגרפיים של הארקטי. נכתב שהם "such that the migrating lemmings often find themselves channeled into narrow mountain passes", שם הם חשים לכודים, וכתוצאה "Mass panic ensues". כלומר הגיאוגרפיה יוצרת מצבים שבהם הלמינגים נכנסים לפאניקה (תשובה 2).

נעבור על המסיחים:

(1) "מאלצים את הלמינגים להגר בחיפוש מזון" — ההגירה נגרמת מצפיפות וממחסור במזון, לא מהגיאוגרפיה;

(3) "הופכים את האוכלוסייה לנוטה לצפיפות יתר" — צפיפות היתר היא סיבת ההגירה ולא תוצאה של הגיאוגרפיה;

(4) "אחראים לגידול הדרסטי באוכלוסייה" — הגידול הוא ביולוגי (התפוצצות ילודה), לא גיאוגרפי.

המלכודת: לבלבל בין סיבת ההגירה (צפיפות ומזון) לבין תפקיד הגיאוגרפיה (יצירת הפאניקה בהמשך).

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה האחרונה.

הכלי: נבדוק מה עשו יוצרי הסרט White Wilderness. נכתב: "The filmmakers staged a plunge-to-the-death sequence by herding lemmings over a cliff" — הם ביימו את הרצף בכך שדחקו למינגים מעל צוק. כלומר הם כפו על הלמינגים ליפול מצוק (תשובה 2).

נעבור על המסיחים:

(1) "תיעדו קפיצת התאבדות אמיתית" — הפוך, הם ביימו ולא תיעדו אירוע אמיתי;

(3) "הפריכו תפיסה מוטעית רווחת" — הפוך, הם דווקא הנציחו את התפיסה המוטעית;

(4) "עשו כמה סרטים על למינגים" — מדובר בסרט אחד, ולא נאמר על סרטים נוספים.

המלכודת:

(1) מפתה כי הסצנה נראית כתיעוד, אך הטקסט מדגיש שהיא בוימה ולמעשה נכפתה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת כותרת מתאימה לקטע כולו.

הכלי: כותרת טובה מכסה את מרכז הכובד של הקטע. הקטע כולו סובב סביב השאלה האם התאבדות הלמינגים אמיתית: הוא מציג את המיתוס, מפריך אותו ומסביר את מקורו. לכן "Lemming Suicide: Fact or Fiction?" (התאבדות למינגים: עובדה או בדיה?) לוכדת בדיוק את הנושא (תשובה 1).

נעבור על המסיחים:

(2) "דפוסי הגירת למינגים" — ההגירה היא רק חלק מההסבר, לא לב הקטע;

(3) "חייו התפלים של הלמינג" — הקטע כלל לא עוסק בשגרת חייו;

(4) "התנהגות אובדנית בטבע" — רחב וכללי מדי, והקטע דווקא שולל שמדובר בהתאבדות.

המלכודת:

(4) נשמע קרוב כי מופיעה בו "התנהגות אובדנית", אך הקטע כולו מוקדש להפרכת הרעיון ולא לאישושו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים, ואנחנו מחפשים את הפועל שמשלים את המשפט: אנדרסן פנה לכתיבה רק משום שלא הצליח _____ את שאיפתו להיות שחקן.

הכלי: נזהה את ההיגיון של המשפט — אם פנה לכתיבה כמוצא, סימן שלא הצליח להגשים את שאיפתו המקורית. נתרגם ו

נציב: fulfill פירושו "להגשים", וְ"unable to fulfill his ambition" = "לא הצליח להגשים את שאיפתו" — מתאים בול.

נעבור על המסיחים:

(1) forbid = לאסור — אין היגיון ב"לא הצליח לאסור את שאיפתו";

(3) fasten = להדק/לחבר — לא שייך לשאיפה;

(4) flatter = להחמיא — לא מתאים להקשר.

המלכודת: כל ארבע המילים פותחות ב-f ונשמעות דומות, אך רק המשמעות קובעת — אל תיבחרו לפי צליל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפטים: הממשלה הסינית יזמה _____ ארצי כדי לעצור את התפשטות המחלה.

הכלי: נשאל אילו דבר "יוזמים" ברמה ארצית כדי לעצור מגפה. נתרגם: campaign = מבצע/מסע ארצי מאורגן — בדיוק מה שממשלה יוזמת נגד התפשטות מחלה.

נעבור על המסיחים:

(1) obstacle = מכשול — ממשלה לא "יוזמת מכשול";

(2) suspicion = חשד — לא נִיזם ולא עוצר מחלה;

(3) incident = תקרית — אירוע חד-פעמי, לא פעולה יזומה מתמשכת.

המלכודת: המילה "nationwide" (ארצי) רומזת ליוזמה מאורגנת ורחבה — וזה בדיוק campaign.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים, וכאן יש רמז מבני חשוב — המילה החסרה מלווה במילה "down".

הכלי: נחפש פועל שיוצר צירוף-פועל (phrasal verb) הגיוני עם "down". נתרגם: "track down" = לאתר, להתחקות אחר — הצוות עדיין מנסה לאתר נמר טסמני. מושלם להקשר של חיפוש מין שהוכרז נכחד.

נעבור על המסיחים:

(1) rinse = לשטוף;

(3) strip = להפשיט;

(4) grind = לטחון — אף אחד מהם אינו יוצר עם "down" צירוף שמשמעו "לאתר".

המלכודת: זהו צירוף-פועל — אסור לתרגם את "track" לבד; המילה "down" היא המפתח.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים: תיירים המבקשים לבקר באזורים _____ בהודו נדרשים לאישורים מיוחדים.

הכלי: נשאל איזה סוג אזור מצריך "אישורים מיוחדים" (special permits). נתרגם: restricted = מוגבל, מוגבל-גישה — אזורים מוגבלים אכן דורשים אישור מיוחד לביקור.

נעבור על המסיחים:

(1) edited = ערוך — לא שייך לאזור גאוגרפי;

(2) convicted = מורשע — מתאר אדם, לא אזור;

(4) distracted = מוסח-דעת — מתאר מצב נפשי, לא אזור.

המלכודת: הרמז מוסתר בסוף המשפט — "special permits" (אישורים מיוחדים) מסגירים שהאזור מוגבל.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים: אין נחשים באירלנד; לפי האגדה, כולם _____ בידי פטריק הקדוש.

הכלי: נשאל איזו פעולה מסבירה מדוע אין נחשים. נתרגם: banished = גורשו/הוגלו — אם גורשו, מובן מדוע אין נחשים. מתאים בול.

נעבור על המסיחים:

(2) narrated = סופרו/הוקראו — לא מסביר היעדר נחשים;

(3) deprived = נשללו/קופחו — פועל שדורש מושא ("נשללו ממשהו"), לא מתאים תחבירית ולא בהקשר;

(4) magnified = הוגדלו — לא קשור להיעלמות.

המלכודת: המפתח הוא הסיבתיות — "no snakes" מחייב פעולה שמסלקת אותם, וזה גירוש.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים, וכאן המפתח הוא צירוף-לשון קבוע.

הכלי: נזהה את הצירוף המתבקש עם המילה "fruit". נתרגם: הצירוף "bear fruit" פירושו "להניב פרי" — רק חלק מזני הדובדבן מניבים פרי.

נעבור על המסיחים:

(1) scrape = לגרד;

(3) taunt = ללעוג;

(4) glide = לדאות/להחליק — אף אחד מהם אינו יוצר עם "fruit" צירוף הגיוני; עצים לא "מגרדים פרי" ולא "לועגים לפרי".

המלכודת: זהו collocation קבוע — "bear fruit"; מי שמתרגם את bear כ"דוב" יתבלבל, אך כאן bear הוא פועל שמשמעו "להניב/לשאת".

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפטים: ה"רנסנס ההוואי" של שנות ה-70 קיבל השראה מתנועות שהוקדשו ל_____ של תרבות הילידים האמריקאים.

הכלי: נשים לב שהמילה "Renaissance" (תחייה) במשפט עצמו רומזת למשמעות המבוקשת. נתרגם: revival = החייאה/תחייה — תנועות שמוקדשות להחייאת תרבות. מתאים בול.

נעבור על המסיחים:

(1) recitation = דקלום — מצומצם מדי ולא הגיוני כמושא לתנועה תרבותית;

(3) resentment = טינה/מרירות — הפוך מהרוח החיובית של "רנסנס";

(4) refund = החזר כספי — לא שייך לתרבות.

המלכודת: כל המסיחים פותחים ב-re, אך רק revival מתכתב עם "Renaissance" שבמשפט.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפטים: הטמפרטורה _____ בן-לילה מ-30 מעלות ל-מינוס 10 מעלות פרנהייט.

הכלי: נחשב את כיוון השינוי — ירידה מ-30 אל 10- היא צניחה חדה. נתרגם: plummeted = צנח/צלל מטה — בדיוק מתאר ירידה תלולה בטמפרטורה.

נעבור על המסיחים:

(1) replenished = חודש/מולא-מחדש — לא מתאר שינוי טמפרטורה;

(2) protruded = בלט החוצה — פיזי, לא שייך;

(3) reconciled = התפייס — רגשי, לא שייך לטמפרטורה.

המלכודת: המספרים במשפט (מ-30 ל-10-) הם ההוכחה — ירידה של 40 מעלות = צניחה, ולכן plummeted.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש — עלינו לבחור את המשפט ששומר בדיוק על משמעות המקור.

הכלי: נזקק את גרעין המשפט המקורי: חלב-אם מכיל נוגדנים שמחזקים (boost) את מערכת החיסון של התינוק. נחפש ניסוח זהה במשמעות.

תשובה (4) אומרת: חלב-אם מספק לתינוקות נוגדנים שמחזקים (strengthen) את מערכת החיסון — זהה בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) מוסיפה טענה שלא נאמרה — שחלב-אם הוא "המקור העיקרי" (main source);

(2) גוררת המלצה לתינוקות עם מערכת חיסון חלשה — לא נזכר במקור;

(3) הופכת את המוקד ל"צורך" של התינוק ומרמזת שנדרשים נוגדנים דומים ממקור אחר.

המלכודת: תשובות (1) ו-(3) נשמעות קרובות אך מַסלימות או מזיזות את הדגש.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נפרש את הביטוי המרכזי "rose to prominence" = עלו לגדולה / הפכו בעלי-שם ובעלי-השפעה. נחפש ניסוח נרדף.

תשובה (4): המשפחה "became influential" (הפכה משפיעה) במאה ה-10 — זהה במשמעות.

נעבור על המסיחים:

(1) "ruled Venice" (שלטה בוונציה) — הסלמה; עלייה לגדולה אינה בהכרח שלטון;

(2) "Until the 10th century... lived in Venice" — משנה את הזמן ואת המשמעות (גרו עד המאה, לא התבלטו בה);

(3) "typical family" (משפחה טיפוסית) — הפוך גמור מ"בלטה לגדולה".

המלכודת:

(1) מפתה כי "prominence" ו"ruled" נשמעים חזקים, אך "שלטון" הוא יותר ממה שנאמר.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח מחדש עם ניגוד.

הכלי: נזהה את שני צדי הניגוד במקור — (א) רוב הסופרים העתיקים החזיקו רק חומרים מִתכלים (פפירוס, במבוק); (ב) הסופרים השומריים כתבו על לוחות-חרס עמידים. נחפש תשובה ששומרת על שני הצדדים.

תשובה (4): השומרים כתבו על לוחות-חרס מאריכי-ימים, בעוד שאר הסופרים הוגבלו למגילות מחומרים שהתכלו עם הזמן — שני הצדדים נשמרים בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) "refused to write" מעוות (לא סירבו — פשוט לא היה להם) ומוסיף שהשומרים ראו בחרס איכותי יותר — לא נאמר;

(2) הופך את הכיוון וטוען שהשומרים עברו לפפירוס — סתירה למקור;

(3) קרוב, אך מחליף "רוב הסופרים" ב"בחלק מהתרבויות" ומחמיץ את ליבת הניגוד — עמיד מול מתכלה.

המלכודת:

(3) נכון-חלקית ולכן מפתה, אבל משמיט את ניגוד העמידוּת שהוא לב המשפט.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נפרש את הגרעין — "yields invaluable insights into the medieval period" = מספק תובנות יקרות-ערך על תקופת ימי-הביניים, כלומר מעשיר מאוד את ההבנה שלנו.

תשובה (1): ההבנה שלנו את התקופה "advanced beyond measure" (הועמקה לאין-שיעור) בזכות השטיח — זהה במשמעות.

נעבור על המסיחים:

(2) מדבר על ערכו האמנותי של השטיח ועל מורשת אמנותית — לא על תובנות/הבנה;

(3) מדבר על דיוק התיאור (accuracy) — היבט אחר;

(4) מדבר על כך שהשטיח נחקר בקפדנות — לא על מה שהוא מלמד אותנו.

המלכודת: כל שלושת המסיחים משבחים את השטיח מזווית אחרת (אמנות / דיוק / מחקר), אך רק (1) שומר על הרעיון המקורי — השטיח מעשיר את הידע שלנו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת "מטרת הקטע" — אנחנו מחפשים את הרעיון-העל.

הכלי: נשאל במה עוסק הקטע כולו. מהפתיחה ועד הסוף הטקסט מתאר את סלנג-החריזה האוסטרלי — צורת סלנג מיוחדת ויוצאת-דופן (unusual form of slang).

נעבור על המסיחים:

(1) "development of Australian English" — רחב מדי; הקטע עוסק בתופעת סלנג מסוימת, לא באנגלית האוסטרלית כמכלול;

(2) "compare Australian, Cockney, and Irish" — ההשוואה מופיעה רק בפסקה השנייה כמקור אפשרי, אינה מטרת הקטע כולו;

(3) "characteristics of informal language" — כללי מדי; הקטע ממוקד בתופעה אחת ולא בסלנג בכלל.

המלכודת:

(2) מפתה כי קוקני ואירי אכן מוזכרים, אך זהו פרט-רקע ולא מטרת-העל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שימו לב — זו שאלת "אינו נכון" (not true): עלינו למצוא את הטענה השגויה על המילה "shocker".

הכלי: נחזור לטקסט (שורה 11): "Our team had a real shocker" (a really bad game) הופך ל-"Our team had a real Barry Crocker" (הפניה לבדרן אוסטרלי פופולרי). כלומר "shocker" הוא המילה המקורית שמשמעה "משחק גרוע", ואילו "Barry Crocker" הוא זה שמרמז לבדרן. נבדוק כל טענה:

(1) "refers to something bad" — נכון ("a really bad game");

(2) "rhymes with Barry Crocker" — נכון (shocker/Crocker מתחרזים);

(3) "a word used in Australia" — נכון;

(4) "Australian slang for entertainer" — שגוי! לא "shocker" מרמז לבדרן אלא "Barry Crocker". המלכודת כפולה: גם צריך לזכור שמדובר בשאלת שלילה, וגם לא להתבלבל בין "shocker" (המקור) ל-"Barry Crocker" (הבדרן).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת "מטרת הפסקה השנייה".

הכלי: נקרא את הפסקה ונזהה את מבנה הטיעון. היא פותחת ב-"It is commonly believed that... grew out of Cockney..." (דעה אחת: התפתח מסלנג קוקני ואירי), וממשיכה ב-"However, some people think that it developed independently in Australia" (דעה שנייה: התפתח באופן עצמאי). כלומר הפסקה מציגה שתי דעות על מקור הסלנג.

נעבור על המסיחים:

(1) ההגירה מוזכרת רק כתמיכה בדעה הראשונה, אינה מוקד הפסקה;

(3) קוקני נזכר בחלוף, ואין תיאור של אופן הדיבור בלונדון;

(4) ההשוואה עבר/הווה מופיעה במשפט האחרון כפרט, לא כמטרת הפסקה.

המלכודת: הצירוף "commonly believed... However, some people think" הוא הסימן ל"שתי דעות".

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה מהקשר.

הכלי: נקרא את המשפט סביב שורה 20: "most young Australians, especially in the large cities, consider rhyming slang old-fashioned. In many circles, however, it is still alive and well." המילה "however" יוצרת ניגוד — ה"circles" שבהם הסלנג עדיין חי הם ההיפך מהצעירים שבערים הגדולות, כלומר אוסטרלים מבוגרים.

נעבור על המסיחים:

(1) young people — דווקא הם רואים בסלנג מיושן;

(2) residents of large cities — גם הם רואים בו מיושן;

(3) immigrants to Australia — לא מוזכרים בהקשר זה.

המלכודת:

(1) ו-(2) לקוחים ישירות מהמשפט, אך הם הצד שהסלנג כבר לא חי אצלו; ה-"however" מפנה אותנו לצד ההפוך.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה המבוססת על עקרון הקטע.

הכלי: הטקסט מסביר שבסלנג-חריזה מילה מוחלפת במילה או בביטוי שמתחרז איתה. לכן עלינו למצוא מהי המילה שמתחרזת עם "bag of fruit". "fruit" מתחרז עם "suit" (חליפה), ולכן "Nice bag of fruit" = "Nice suit" = אתה לובש חליפה נהדרת.

נעבור על המסיחים:

(1) car (מכונית) — אינו מתחרז עם fruit;

(3) dog (כלב) — אינו מתחרז;

(4) job (עבודה) — אינו מתחרז.

המלכודת: אין להתפתות למשמעות המילולית של "bag of fruit" ("שקית פירות"); המפתח הוא הצליל — fruit↔suit.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת "כותרת מתאימה" — הכותרת צריכה לתפוס את מוקד הקטע כולו.

הכלי: נסכם את הטקסט — בועות סבון הן צעצוע קלאסי ואהוב, וקיהו וסבניס יצרו בועות צבעוניות ("Zubbles") — כלומר המצאה-מחדש של הקלאסיקה.

תשובה (2) "Zubbles: A Classic Toy Reinvented" תופסת בדיוק את זה.

נעבור על המסיחים:

(1) "The Hazards of Inventing Toys" — הסכנות (כתמים, שריפה) הן פרט בדרך, לא הנושא;

(3) "How Kehoe and Sabnis Revolutionized the Toy Market" — מוגזם; אין בטקסט טענה שחוללו מהפכה בשוק הצעצועים כולו;

(4) "Spontaneous Fading: Water-Soluble Dyes" — פרט טכני מאמצע הקטע, לא מוקדו.

המלכודת:

(3) מפתה כי הוא נשמע מרשים, אך "revolutionized the market" חורג ממה שנאמר — הקטע על יצירת מוצר אחד.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת "מטרת הפסקה הראשונה".

הכלי: נעקוב אחר תנועת הפסקה — היא פותחת בכך שבועות הן צעצוע אהוב ומתמיד מאז שנות ה-40, וממשיכה אל חלומו של קיהו לקחת את הבועה הקלאסית צעד קדימה וליצור בועות צבעוניות. כלומר הפסקה מציגה צורה חדשה של צעצוע אהוב.

נעבור על המסיחים:

(1) "world's favorite toy" — נאמר "constant favorite", לא "האהוב בעולם";

(2) "why new ideas lose their charm" — זו רק פתיחת המשפט הראשון, לא מטרת הפסקה;

(3) "toys available since the 1940s" — פרט רקע; הפסקה נעה אל החידוש.

המלכודת:

(3) מפתה כי "since the 1940s" אכן מופיע, אך הוא רקע — עיקר הפסקה הוא הבועות הצבעוניות החדשות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש של ביטוי מתוך הקטע.

הכלי: נפרש את המשפט (שורה 8): "The realization of Kehoe's dream proved to be no simple undertaking" — הגשמת חלומו של קיהו התבררה כמשימה שאינה פשוטה כלל. "no simple undertaking" הוא לשון-המעטה שמשמעה "קשה מאוד". לכן: היה קשה מאוד לייצר בועות צבעוניות —

תשובה (4).

נעבור על המסיחים:

(1) "wasted eleven years" — לא נטען שבזבז; בסופו של דבר הצליח;

(2) "the solution turned out to be simple" — הפוך ישיר מ-"no simple undertaking";

(3) "accomplished his goal very quickly" — הפוך; זה לקח שנים וקושי רב.

המלכודת: הביטוי "no simple undertaking" הוא לשון-המעטה (litotes);

(2) נופל למלכודת המילה "simple" בלי לשים לב ל-"no".

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת הסקה.

הכלי: נבין את ההקשר בפסקה — לקיהו כבר היה צבע שאפשר לשטוף מהעור ומהבגדים, אך "אפילו כתמים זמניים הבהילו הורים", והמוצר עדיין לא נמצא בשל. מה שחסר היה "צבע שנמוג מעצמו" (faded spontaneously). צבע כזה היה נעלם לבד — ולכן לא היה משאיר כתמים כלל.

תשובה (3) "not leave stains" מתאימה בול.

נעבור על המסיחים:

(1) "wash out easily" — זו בדיוק התכונה שכבר הייתה לקיהו (צבע שנשטף) והתבררה כלא-מספקת; לכן היא המלכודת ולא התכונה החדשה;

(2) "horrify parents" — הפוך; דווקא היעדר צבע כזה (והכתמים שנשארו) הבהיל את ההורים;

(4) "not be ready to market" — הפוך; צבע שנמוג מעצמו היה פותר את הבעיה ומכשיר את המוצר לשוק.

המלכודת:

(1) מתארת את התכונה שכבר הושגה (נשטף) — אך זו לא הספיקה; התכונה החדשה (נמוג מעצמו) פירושה שלא יישארו כתמים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט מתוך הפסקה האחרונה.

הכלי: נחזור למשפט הפותח את הפסקה: "Kehoe called in Dr. Ram Sabnis, one of a handful of experts on dye chemistry in the world." הביטוי "a handful of experts... in the world" = קומץ מומחים בכל העולם, כלומר יש מעט מאוד מומחים בתחום.

תשובה (4) "there are very few" מתאימה בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) "Sabnis trains" — לא נאמר שסבניס מכשיר מומחים;

(2) "Kehoe consulted with several" — קיהו פנה לאחד (סבניס), לא לכמה;

(3) "Kehoe could not find any" — הפוך; הוא כן מצא מומחה (סבניס).

המלכודת: המילה "handful" (קומץ) היא המפתח — היא מציינת מיעוט, ולא ריבוי כמו ב-(2).

נסמן את תשובה (4).