פתרון הבחינה הפסיכומטרית קיץ 2020 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. לפנינו אנלוגיה, והכלי הוא ניסוח מדויק של היחס בין שתי המילים המודגשות. נגדיר: "קרחת יער" היא אזור בתוך יער שאין בו עצים — כלומר איזור בתוך שלם שבו חסר המאפיין המרכזי של אותו שלם.

נעבור על המסיחים:

(1) "מים : בריכה" — בריכה היא גוף המלא במים, יחס של הכלה חיובית, הפוך מן החֶסֶר שביחס המקורי, נפסל.

(2) "ענן : שמיים" — ענן מסתיר חלק מן השמיים, זהו יחס של כיסוי ולא של אזור-חסר-מאפיין, נפסל.

(3) "הר : רכס" — רכס הוא קבוצת הרים, יחס של ריבוי, לא רלוונטי, נפסל.

(4) "אי : ים" — אי הוא אזור בתוך הים שאין בו מים, בדיוק כשם שקרחת יער היא אזור ביער שאין בו עצים;

«נסמן».

המלכודת: להיגרר לזוגות שיש בהם קשר "מים/טבע" מבלי לבדוק את מבנה היחס עצמו.

תשובה (4) נכונה. זו אנלוגיה, והיחס הוא ניגוד ישיר: "דחה" הוא ההפך מ"קיבל" (דחה = לא קיבל).

נבחן את המסיחים:

(1) "שב : עזב" — שב הוא חזר אחרי שעזב, זהו יחס של רצף בזמן ולא ניגוד גמור, נפסל.

(2) "רדף : ברח" — אלה פעולות משלימות (האחד רודף בעוד האחר בורח) ולא הפכים של אותה פעולה, נפסל.

(3) "סירב : פקד" — אין בין המילים יחס ניגוד ברור, נפסל.

(4) "התעקש : ויתר" — התעקש הוא ההפך מ"ויתר" (התעקש = לא ויתר), בדיוק כמו דחה = לא קיבל; נסמן

«נסמן».

המלכודת: לבלבל בין ניגוד גמור לבין השלמה או רצף.

תשובה (3) נכונה. אנלוגיה של ביטוי, והיחס: "עומד בניסיון" הוא מי שאחֵר לא מצליח לפתות אותו — כלומר הצירוף מתאר עמידה בפני הפעולה שבפועל שגורם חיצוני מנסה להפעיל עליו.

נעבור על המסיחים:

(1) "עומד מלכת : לעצור" — עומד מלכת הוא עוצר בעצמו, הנושא מבצע את הפעולה ואין כאן גורם חיצוני שנכשל, נפסל.

(2) "עומד בדיבורו : להבטיח" — עומד בדיבורו הוא מי שמקיים את מה שהבטיח בעצמו, אין עמידה מול ניסיון של אחר, נפסל.

(3) "עומד בעינו : לְשַנות" — עומד בעינו הוא מי/מה שאחר לא הצליח לשנות אותו, בדיוק כמו עומד בניסיון שאחר לא הצליח לפתותו; נסמן

«נסמן».

(4) "עומד מנגד : לעזור" — עומד מנגד הוא מי שנמנע מלעזור, יחס שונה לגמרי, נפסל.

המלכודת: לזהות מי מבצע את הפעולה — הנושא עצמו או גורם חיצוני שנכשל.

תשובה (3) נכונה. אנלוגיה דקדוקית, והיחס: "התבקש" (בניין התפעל) הוא מי שמישהו אחֵר ביקש ממנו — כלומר הנושא הוא המושא של הפעולה שגורם אחר עשה כלפיו.

נבחן את המסיחים:

(1) "התאהב : אהב" — התאהב אינו "מישהו אהב אותו" אלא התהוות רגש אצל הנושא עצמו, נפסל.

(2) "התנער : ניער" — התנער הוא פעולה שהנושא עושה על עצמו (ניתק את עצמו), לא פעולה שאחר עשה כלפיו, נפסל.

(3) "התארח : אירח" — התארח הוא מי שמישהו אחר אירח אותו, בדיוק כמו התבקש = מי שמישהו ביקש ממנו; נסמן

«נסמן».

(4) "התלווה : ליווה" — התלווה הוא הנושא שליווה מישהו, כלומר הוא המבצע ולא המושא — יחס הפוך, נפסל.

המלכודת: להבחין בין התפעל שמתאר מושא של פעולת אחר לבין התפעל רפלקסיבי או פעיל.

תשובה (3) נכונה. אנלוגיה, והיחס: "ציפורניים" הן מספר (ריבוי) של פריטי "ציפורן" — מכלול הבנוי ממספר יחידות בדידות מאותו סוג.

נעבור על המסיחים:

(1) "כפל : כפליים" — כפליים משמעו כפל פעמיים (הכפלה), יחס של מכפלה ולא של ריבוי יחידות, נפסל.

(2) "חוטם : נחיריים" — נחיריים הם שני פתחים הנמצאים בתוך החוטם, יחס של חלק-הנמצא-בתוך ולא של מספר יחידות מאותו סוג, נפסל.

(3) "ברירה : חלופות" — ברירה היא מכלול המונה מספר חלופות בדידות, בדיוק כשם שציפורניים הן מספר ציפורן; נסמן

«נסמן».

(4) "שֵׂער : שערות" — שֵׂער מורכב מהרבה שערות בהרכב פיזי של חלק-וכלל, ולא במובן של מספר/מכלול פריטים נספרים, נפסל.

המלכודת: לבחור לפי "יחיד/רבים" חיצוני מבלי לדייק ברעיון של מכלול המונה יחידות.

תשובה (2) נכונה. אנלוגיה דקדוקית-משמעית, והיחס: "השניא" (בניין הפעיל) הוא לגרום לצד נוסף להיות "שונא" — כלומר לגרום לאדם אחר לתפוס תפקיד פעיל (מי שעושה את הפעולה, כאן — מי ששונא).

נבחן את המסיחים:

(1) "הכפיש : מושמץ" — הכפיש גורם למישהו להיות מושמץ, אך מושמץ הוא מצב סביל (המושא סובל את הפעולה) ולא תפקיד פעיל, נפסל.

(2) "הכפיף : ממונה" — הכפיף אדם לאדם אחר גורם לאותו אחר להיות ממונה, תפקיד פעיל של בעל סמכות, בדיוק כמו השניא שגורם לאחר להיות שונא (תפקיד פעיל); נסמן

«נסמן».

(3) "הסית : מותקף" — הסית גורם לאחר להיות מותקף על ידי אחרים, אך מותקף הוא מצב סביל, נפסל.

(4) "העדיף : רצוי" — רצוי הוא תכונה סבילה ולא תפקיד פעיל, נפסל.

המלכודת: להסתפק ב"הפעיל שגורם למצב" מבלי לבדוק אם המצב שנוצר פעיל או סביל.

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט, והכלי הוא בדיקת עקביות לוגית בין שלושת חלקי המשפט. המבנה "אין הוא חופשי ______, ______ הוא יכול ______" מחייב ניגוד פנימי: מצד אחד הגבלה, ומצד שני יכולת פעולה, המחוברות בקשר של ניגוד ("אך").

נבחן את המסיחים:

(1) "מוחלטת / לבחור / אך / להסתגל ל-" — אם החירות מוחלטת, אזי "אין הוא חופשי לבחור" סותר את "מוחלטת", נפסל.

(2) "אשליה / בהתנהגותו / שכן / לעצב את" — הקשר "שכן" (נימוק) אינו יוצר את הניגוד הנדרש בין הגבלה ליכולת, נפסל.

(3) "יחסית / לגמרי / ולכן / לנקוט עמדה כלפי" — "ולכן" הוא קשר של תוצאה ולא של ניגוד, והמשפט מאבד את ההנגדה, נפסל.

(4) "מוגבלת / מאילוצים / אך / להשפיע על" — "חירותו של האדם היא מוגבלת; אין הוא חופשי מאילוצים, אך הוא יכול להשפיע על סביבתו" — הגבלה מזה ויכולת פעולה מזה, מחוברות ב"אך", עקבי לחלוטין; נסמן

«נסמן».

המלכודת: מילת הקישור באמצע — רק "אך" יוצרת את הניגוד המתחייב.

תשובה (4) נכונה. שאלת השלמת משפט, והכלי הוא עקביות בין ההשוואה לאב, העמדה על שלטון המלוכה, וההיגד המסיים ("ולפיכך טען כי לשם שמירה על יציבות השלטון, ______"). המבנה מחייב שהחלק המסיים ינבע מן החלקים שלפניו.

נבחן את המסיחים:

(1) "כמו אביו הליברל / אין הכרח לשמור על / ... / יש לחזק את סמכויות המלוכה" — אם אין הכרח לשמור על צורת השלטון המלוכנית, לא נובע "יש לחזק את סמכויות המלוכה", סתירה פנימית, נפסל.

(2) "שלא כמו אביו העריץ / אין טעם להמשיך ולדבוק ב- / הוא מצא אמת בטיעוני התנועה המהפכנית / יש לחזק את סמכויות המלוכה" — מי שמצא אמת במהפכה ואין טעם לדבוק במלוכה לא יסכם ב"יש לחזק את סמכויות המלוכה", סתירה, נפסל.

(3) "שלא כאביו הליברל / יש חשיבות עליונה לשמירה על / ... / אין ברירה אלא לערוך רפורמות ליברליות" — "שלא כאביו הליברל" עם "רפורמות ליברליות" סותר את היפרדותו מן האב, נפסל.

(4) "כמו אביו העריץ / יש חשיבות עליונה לשמירה על / ואולם, הוא היה משכיל ורחב אופקים יותר ממנו / אין ברירה אלא לערוך שינויים ברוח הזמן" — יורש העצר מייחס חשיבות לשמירה על המלוכה כמו אביו, אך בזכות היותו משכיל ורחב אופקים הוא מסיק שדווקא כדי לשמר את יציבות השלטון יש לערוך שינויים ברוח הזמן; רצף לוגי שלם; נסמן

«נסמן».

המלכודת: החלק "ואולם" מחייב מפנה — רק במסיח (4) המפנה מיישב בין השמרנות לבין הצורך בשינוי.

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט בתוך פסקה, והכלי הוא עקביות בין עמדת הווטרינר לבין העמדה המנוגדת לה של רוב הווטרינרים. הווטרינר מאשים את ליאורה ותולה את הבעיה בטעויותיה, ואילו רוב הווטרינרים חולקים עליו.

נבחן את המסיחים:

(1) "ה- / מעידה / דומה ל- / עשויים" — אם דעת רוב הווטרינרים דומה לדעתו, לא ייתכן שהם סבורים שכלבים שחונכו כיאות בכל זאת עשויים לתקוף (עמדה המנוגדת להאשמה), נפסל.

(2) "ה- / מעידה / שונה מ- / עשויים" — הווטרינר טוען שהיא האשמה ושהבעיה מעידה על טעויותיה; דעת רוב הווטרינרים שונה משלו, שכן הם סבורים שגם כלבים שחונכו כיאות עשויים לתקוף כלבים זרים — הרצף עקבי; נסמן

«נסמן».

(3) "אינה / אינה מעידה / דומה ל- / אינם נוטים" — "אינה אשמה" ו"הבעיה אינה מעידה" סותרים את האשמת הווטרינר המפורשת, נפסל.

(4) "אינה / מעידה / שונה מ- / עשויים" — "אינה אשמה" סותר את "הבעיה מעידה על טעויות שעשית", חוסר עקביות בתוך דברי הווטרינר עצמו, נפסל.

המלכודת: לשמור על עקביות בתוך דברי הווטרינר (מאשים) ובניגוד המתחייב מול רוב הווטרינרים.

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה, והכלי הוא לדלות אך ורק את מה שמתחייב מדברי השופט. הליבה: החמרה בשל התגאות מוצדקת רק אם בית המשפט סבור שהעמדה מעידה על גישה המסכנת את שלום הציבור; בכל מקרה אחר — אין.

נעבור על המסיחים:

(1) "ראוי שדווקא יחמירו" — השופט אומר שאין לזקוף חוסר כנות לחובה, ולא שיש להחמיר בשל חרטה מן השפה ולחוץ, נפסל.

(2) "נאשם שאינו מביע חרטה נוהג בחוסר כנות" — השופט אינו קובע שאי-הבעת חרטה משמעה חוסר כנות; אדרבה, מדובר במי שמתגאה בגלוי, נפסל.

(3) "אם נאשם מתגאה במעשה שעשה, הדבר אינו צריך בהכרח לגרום לשופטים להחמיר בעונשו" — בדיוק כך: ההחמרה מותנית בכך שבית המשפט יסבור שהעמדה מסכנת את שלום הציבור, ולכן היא אינה מתחייבת בהכרח; נסמן

«נסמן».

(4) "נאשם המתגאה מבטא גישה המסכנת את שלום הציבור" — השופט מתנה זאת בשיקול דעת בית המשפט ("אם ... סבור"), ולא קובע זאת כעובדה גורפת, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4) הופך תנאי מותנה ("רק אם") לקביעה מוחלטת.

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה מהכללה, והכלי הוא לזהות במדויק את ההטיה בניסוי: אנשים מדרגים את אמינותו של מחקר לפי מידת התאמת מסקנתו לעמדתם המוקדמת (הטיית אישור).

נבחן את המסיחים:

(1) שמועות סבירות מול מקור מהימן — כאן ההבחנה נשענת על סבירות התוכן ומהימנות המקור, לא על התאמה לעמדה מוקדמת של השומע, נפסל.

(2) אופטימי מול פסימי — זו נטייה כללית לפי מצב-רוח המסקנה, ולא לפי עמדתו האישית של הנבדק בנושא, נפסל.

(3) ידיעות מהארץ מול ידיעות מחו"ל — הבחנה לפי מקור (בית/זר) ולא לפי התאמה לדעה מוקדמת בסוגיה, נפסל.

(4) פרסומות למוצרים שאוהבים מול שאינם אוהבים — כאן האדם מדרג את אמינות המסר לפי התאמתו לעמדתו/העדפתו המוקדמת, בדיוק כמו הנבדקים שהעריכו את המחקר לפי עמדתם על עונש מוות; נסמן

«נסמן».

המלכודת: לזהות שההטיה היא "התאמה לעמדה מוקדמת" ולא "מהימנות מקור" או "אופטימיות".

תשובה (4) נכונה. שאלת תמצות טענה, והכלי הוא לזקק את מה שהמחבר טוען דווקא על המטפלים. טענתו: מדאיג שמטפלים מודדים משפחות אמיתיות לפי דימוי מיופה ולא-מציאותי מן הטלוויזיה.

נבחן את המסיחים:

(1) "התפקיד המוטל על מטפלים הוא לעזור..." — זו הגדרת תפקיד רצוי שהמחבר כלל אינו מנסח, לא טענתו, נפסל.

(2) "נטייתם של מטפלים להתעלם ממנו מדאיגה" — היפוך: המחבר מודאג מכך שמטפלים אימצו את הדימוי כאמת מידה, לא מכך שהתעלמו ממנו, נפסל.

(3) "מטפלים מושפעים מדימוי שיצרו מחקרים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים" — היפוך המקור: הדימוי המיופה בא מסדרות הטלוויזיה, ואילו המחקרים דווקא סותרים אותו, נפסל.

(4) "אמת המידה שמטפלים משתמשים בה ... חוטאת להן לעיתים, מפני שאין היא מציאותית" — זהו בדיוק החשש של המחבר: אמת המידה מבוססת על דימוי לא-מציאותי ולכן פוגעת בהערכת המשפחות; נסמן

«נסמן».

המלכודת:

מסיח (3) מחליף את מקור הדימוי (טלוויזיה) במחקרים.

תשובה (1) נכונה. שאלת הסקה מטקסט, והכלי הוא לשחזר את שרשרת ההיגיון בפסקה. גילוי הכוכב הקפאידי אפשר להשתמש בידע הקיים על חישוב מרחק, וכך התגלה שאנדרומדה רחוקה בהרבה מקוטר שביל החלב — ולכן היא מחוץ לו.

נבחן את המסיחים:

(1) "אפשרה לנצל את הידע הקיים ... והחישוב הראה שאנדרומדה רחוקה ... הרבה יותר מכל גרם שמיים בשביל החלב" — בדיוק ההיגיון של הפסקה: החישוב הראה מרחק גדול מקוטר הגלקסיה, ולכן אנדרומדה נפרדת; נסמן

«נסמן».

(2) "כוכבים קפאידיים אינם יכולים להימצא בשביל החלב" — הפסקה קובעת ההפך: כוכבים כאלה מצויים גם בשביל החלב, וזה מה שאִפשר את החישוב, נפסל.

(3) "הצביעה על דרך חדשה לחישוב מרחק" — הדרך לחישוב מרחק כוכבים קפאידיים כבר הייתה קיימת מקודם, האבּל רק ניצל אותה, נפסל.

(4) "הראתה שערפיליות ספירליות הן גלקסיות" — זו הכללה שאינה בפסקה; ההסקה נשענה על מדידת מרחק ספציפית, לא על הוכחה כללית לגבי כל הערפיליות, נפסל.

המלכודת:

מסיח (3) מייחס להאבּל את פיתוח שיטת החישוב, אף שהיא קדמה לו.

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה, והכלי הוא לחלץ מסקנה מתחייבת מן ההבחנה בין שני סוגי התרופות. התרופות האחרות תוקפות את החיידקים שבגרון ומביאות להחלמה, אך אינן מטפלות בחיידקים שעברו למערכת הדם — ואלה הם שגורמים להישנות המחלה.

נבחן את המסיחים:

(1) "מונעת מחיידקי X לעבור מהגרון לדם" — הפסקה אומרת שהתרופה תוקפת חיידקים שכבר התפשטו לדם, לא שהיא מונעת את המעבר, נפסל.

(2) "התרופות התוקפות את חיידקי ה־X המרוכזים בגרון אינן מונעות מהמחלה לשוב ולהופיע" — מתחייב: הישנות המחלה נגרמת מחיידקים שבדם, ואילו התרופות האחרות מטפלות רק בגרון, ולכן אינן מונעות את ההישנות; נסמן

«נסמן».

(3) "רק למטופלים שהמחלה שבה אצלם כמה פעמים" — הפסקה אינה מגבילה את התועלת דווקא למי שחלה שוב ושוב, נפסל.

(4) "מייתרת את הצורך בתרופות הקיימות" — היפוך: התרופה החדשה אינה מביאה להחלמה, ולכן היא משלימה את הקיימות ולא מייתרת אותן, נפסל.

המלכודת:

מסיח (4) מתעלם מכך שהתרופה החדשה אינה מרפאה בעצמה.

תשובה (2) נכונה. שאלת החלשת טיעון, והכלי הוא לזהות נתון המנתק את הקשר בין הראיה (עליית מספר הדיווחים) למסקנה (עליית הזיהום בפועל). אם עליית הדיווחים נובעת מסיבה אחרת ולא מזיהום רב יותר, הראיה אינה מוכיחה את הטענה.

נבחן את המסיחים:

(1) ביקורות פתע בשנה שעברה — אינו מסביר מדוע דווקא השנה עלה מספר הדיווחים, ואף עשוי לתמוך בכך שבשנה שעברה איתרו יותר, לא מחליש, נפסל.

(2) "נציג המשרד נשא השנה הרצאה בדבר חשיבות הדיווח" — הרצאה כזו עשויה להגביר את נכונות העובדים לדווח, כך שעליית הדיווחים משקפת מוּדעוּת מוגברת ולא בהכרח זיהום רב יותר; זהו בדיוק ניתוק הקשר בין הראיה למסקנה; נסמן

«נסמן».

(3) עובדים שדיווחו השתתפו בגרימת הזיהום — אינו נוגע לשאלה אם כמות הזיהום עלתה, אלא לזהות המדווחים, נפסל.

(4) השקעת משאבים במניעת זיהום בשנה שעברה — אם בכלל, נתון זה תומך בכך שהזיהום גדל השנה, ולא מחליש את הטענה, נפסל.

המלכודת: לזכור שעליית מספר דיווחים אינה זהה לעליית התופעה עצמה — ייתכן שהשתנתה נטיית הדיווח.

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה סיבתית, והכלי הוא לשחזר את המנגנון שבפסקה: עמידות גוברת כאשר מידע גנטי עובר בין טפילים, וזה קורה כשזבוב אחד עוקץ כמה חולים ואוסף טפילים מכמה בני אדם.

נבחן את המסיחים:

(1) "שיעור הזבובים הנושאים את הטפיל נמוך יותר" — פחות זבובים נגועים דווקא היה מאט את מעבר המידע הגנטי, סותר את התופעה, נפסל.

(2) "מספר הזבובים גבוה יותר" — ריבוי זבובים כשלעצמו אינו מחולל את מעבר המידע הגנטי בין טפילים באותו זבוב, נפסל.

(3) "סיכוי גבוה יותר שמידע גנטי יעבור מהזבוב אל הטפיל" — הפסקה מתארת מעבר מידע בין הטפילים בתוך הזבוב, לא מהזבוב אל הטפיל, נפסל.

(4) "סיכוי גבוה יותר שזבוב יעקוץ כמה חולים" — באזור שבו רבים חולים, סביר יותר שזבוב אחד יעקוץ כמה חולים, יאסוף טפילים מכמה בני אדם ויאפשר מעבר מידע גנטי — בדיוק המנגנון המגביר עמידות; נסמן

«נסמן».

המלכודת:

מסיח (3) מהפך את כיוון מעבר המידע הגנטי (בין הטפילים, לא מהזבוב אליהם).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת לוגיקה פורמלית, והכלי הוא לזהות איזו שאלה, בתשובה שלילית עליה ("לא"), מובילה בדיוק למסקנה: "כל מי שאינו אוהב כדורגל — נולד בקיץ" (שאינו אוהב כדורגל $\Rightarrow$ נולד בקיץ). נבדוק כל מסיח על ידי שלילתו:

(1) "האם יש תלמידים שאוהבים כדורגל ולא נולדו בקיץ?" — תשובה "לא" נותנת: אוהב כדורגל $\Rightarrow$ נולד בקיץ, לא המסקנה הרצויה, נפסל.

(2) "האם יש תלמידים שנולדו בקיץ ואינם אוהבים כדורגל?" — תשובה "לא" נותנת: נולד בקיץ $\Rightarrow$ אוהב כדורגל, כיוון הפוך, נפסל.

(3) "האם יש תלמידים שלא נולדו בקיץ ואוהבים כדורגל?" — תשובה "לא" נותנת: לא נולד בקיץ $\Rightarrow$ לא אוהב כדורגל, אינו המבוקש, נפסל.

(4) "האם יש תלמידים שאינם אוהבים כדורגל ולא נולדו בקיץ?" — תשובה "לא" משמעה שאין אף תלמיד שאינו אוהב כדורגל ולא נולד בקיץ, כלומר כל מי שאינו אוהב כדורגל — כן נולד בקיץ, בדיוק המסקנה המבוקשת; נסמן

«נסמן».

המלכודת: לזכור ששלילת "קיים X ש..." שקולה ל"כל X מקיים את ההיפך", ולשמור על כיוון הגרירה.

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת נקרא על הפסקה הראשונה, והכלי הוא לזהות את אופי הסברה שרווחה עד 1980: אירועי ההיכחדות נתפסו כהדרגתיים וממושכים, שמקורם בשינויים אקלימיים וביולוגיים. השאלה מבקשת את הגורם המתאים פחות — כלומר את זה שאינו הדרגתי וממושך.

נבחן את המסיחים:

(1) "ירידה איטית בכמות המשקעים" — איטית והדרגתית, מתאימה לסברה, נפסל.

(2) "הידלדלות המזון והתפתחות הדרגתית של תנאי רעב" — הדרגתית, מתאימה לסברה, נפסל.

(3) "התפשטות מהירה של מגפה קטלנית" — "מהירה" סותרת את אופי הסברה ההדרגתי-ממושך, ולכן זהו הגורם המתאים פחות; נסמן

«נסמן».

(4) "התקררות ממושכת של האקלים" — ממושכת ואקלימית, מתאימה בדיוק לסברה, נפסל.

המלכודת: המילה "פחות" בשאלה — מחפשים את החורג מן ההדרגתיות, לא את המתאים לה.

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת נקרא, והכלי הוא להבין מה נתן גילוי האירידיום להשערת אלוורז: אירידיום הוא מתכת נדירה בכדור הארץ אך נפוצה בחלל, ושכבה שלו מתקופת K/T מעידה על פגיעת אסטרואיד באותה תקופה. יש לחפש את הגילוי היחיד שאינו מערער תרומה זו.

נבחן את המסיחים:

(1) "האירידיום נפוץ בכדור הארץ לא פחות מבחלל" — היה פוגע: אם אינו נדיר בכדור הארץ, נשמט הבסיס לקישורו למקור חוץ-ארצי, נפסל.

(2) "השכבה מתקופה מאוחרת מ־K/T" — היה פוגע: אז אין קשר בין השכבה לפגיעה בתקופת K/T, נפסל.

(3) "שכבת האירידיום מ־K/T אינה היחידה בקרקע" — קיומן של שכבות אירידיום נוספות בתקופות אחרות אינו פוגע בכך ששכבת ה־K/T עדיין מצביעה על פגיעת אסטרואיד בתקופה ההיא; לכן גילוי זה אינו פוגע בתרומה; נסמן

«נסמן».

(4) "השכבה מתקופה קדומה בהרבה מ־K/T" — היה פוגע: שוב מנתק את השכבה מתקופת ההיכחדות, נפסל.

המלכודת: השאלה מנוסחת בשלילה ("לא היה פוגע") — מחפשים את הגילוי שאינו מערער.

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנת נקרא על הפסקה השנייה, והכלי הוא איתור המשפט הרלוונטי: הצמחים קולטים יותר פחמן 12 מפחמן 13, ולכן בתקופות שגשוג הצמחייה שיעור פחמן 12 באטמוספרה נמוך יותר מפחמן 13 (הצמחים "שואבים" ממנו יותר).

נבחן את המסיחים:

(1) "שיעור פחמן 12 ופחמן 13 גבוה מבתקופות אחרות" — הפסקה אינה משווה בין תקופות בכיוון זה, ואף מדברת על ירידה בפחמן 12, נפסל.

(2) "פחמן 12 דומה לשיעור פחמן 13" — הטקסט קובע פער ביניהם, לא דמיון, נפסל.

(3) "שיעור פחמן 12 באטמוספרה נמוך מפחמן 13" — בדיוק: הצמחים קולטים יותר פחמן 12, ולכן בשגשוג צמחייה נותר באטמוספרה פחות פחמן 12 מפחמן 13; נסמן

«נסמן».

(4) "פחמן 12 גבוה מפחמן 13" — היפוך המסקנה של הפסקה, נפסל.

המלכודת: הצמחים קולטים דווקא יותר פחמן 12, ולכן שיעורו באטמוספרה יורד בזמן שגשוג.

תשובה (4) נכונה. שאלת איתור מידע ("לאיזו שאלה אין תשובה") בפסקה השלישית, והכלי הוא לבדוק לכל שאלה אם התשובה מופיעה מפורשות בפסקה.

נבחן את המסיחים:

(1) "מה מאפיין מצב אנוקסיה?" — הפסקה עונה: מצב שבו ריכוז החמצן במים נמוך מאוד, יש תשובה, נפסל.

(2) "מהי השפעת מימן גופרי על צורות החיים?" — הפסקה עונה: הוא רעיל מאוד לרוב צורות החיים, יש תשובה, נפסל.

(3) "איזו סביבה תורמת להתפתחות חיידקים גופריתיים?" — הפסקה עונה: סביבה מימית דלת חמצן, יש תשובה, נפסל.

(4) "מה גרם לריכוז החמצן הנמוך במי האוקיינוסים?" — הפסקה השלישית מציינת שהאוקיינוסים חזרו למצב אנוקסיה, אך אינה מסבירה מה גרם לריכוז החמצן הנמוך (ההסבר — התחממות הגורמת לירידת חמצן — מופיע רק בפסקה האחרונה); לכן לשאלה זו אין תשובה בפסקה השלישית; נסמן

«נסמן».

המלכודת: הסבר הגורם לחמצן הנמוך מופיע בפסקה אחרת, לא בשלישית.

תשובה (1) נכונה. שאלת מבנה על יחסי הפסקאות, והכלי הוא לזהות מה עושה כל פסקה. הפסקה השנייה מציגה הבדל: בדיקת הפחמן מלמדת שב־K/T היה שינוי חד ומהיר, ואילו בתקופות ההיכחדות האחרות ההשתנות הייתה הדרגתית — כלומר הבדל בין K/T לשאר. הפסקה השלישית מציגה מאפיינים משותפים (אנוקסיה, חיידקים גופריתיים) לכל התקופות למעט K/T — כלומר קווי דמיון בין התקופות האחרות.

נבחן את המסיחים:

(1) "מוצג הבדל / בין ההיכחדות ב־K/T להיכחדות בתקופות אחרות / קווי דמיון בין התקופות האחרות" — תואם בדיוק את שתי הפסקאות; נסמן

«נסמן».

(2) "מוצגת ראיה לדמיון ... / קווי דמיון לרבות K/T" — הפסקה השנייה מציגה הבדל ולא דמיון, ו־K/T דווקא חורגת, נפסל.

(3) "מוצגים הבדלים בין כל תקופות ההיכחדות / קווי דמיון בין כל התקופות" — הפסקה השנייה מבחינה בין K/T לאחרות, לא בין כולן, וגם הדמיון בשלישית אינו כולל את K/T, נפסל.

(4) "... הבדלים בין כל תקופות ההיכחדות למעט K/T" — הפסקה השלישית מציגה דמיון בין התקופות האחרות, לא הבדלים ביניהן, נפסל.

המלכודת: לזכור ש־K/T היא היוצאת-דופן — הדמיון בפסקה השלישית הוא בין כל התקופות מלבדה.

תשובה (4) נכונה. שאלת הבנת נקרא על שרשרת הסיבתיות בפסקה האחרונה, והכלי הוא לזהות מה בא לפני התרבות החיידקים הגופריתיים ומה אחריה. הרצף: התפרצות געשית $\to$ פליטת גזים $\to$ התחממות עולמית $\to$ ירידת חמצן במים $\to$ שגשוג החיידקים הגופריתיים $\to$ פליטת מימן גופרי המתפשט ומרעיל את בעלי החיים והצמחים.

נבחן את המסיחים:

(1) "פליטת ${\text{CO}}_2$ ומתאן" — זהו שלב מוקדם (התפרצות הגעש), הקודם להתרבות החיידקים, נפסל.

(2) "התחממות מי האוקיינוסים" — קודמת להתרבות החיידקים וגורמת לה, לא תולדה שלה, נפסל.

(3) "ירידת שיעור החמצן במים" — אף היא סיבה שקדמה לשגשוג החיידקים, לא תולדה, נפסל.

(4) "הרעלת בעלי חיים וצמחים" — היא תולדה ישירה של התרבות החיידקים: הם פולטים מימן גופרי המתפשט ומרעיל את בעלי החיים והצמחים; נסמן

«נסמן».

המלכודת: להבחין בין הגורמים שקדמו לשגשוג החיידקים (התחממות, ירידת חמצן) לבין התוצאה שאחריו (ההרעלה).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא אנלוגיית סיווג: ברדלס הוא סוג מתוך הקבוצה 'טורף'. נחפש זוג שבו האיבר הראשון הוא תת-סוג של האיבר השני.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) 'להבה : שֵרפה' — הלהבה היא חלק מן השרפה או תוצאה שלה, לא סוג של שרפה, נפסל.

מסיח (2) 'שחקן : קבוצה' — שחקן הוא חבר בקבוצה, לא סוג של קבוצה, יחס חברוּת ולא סיווג, נפסל.

מסיח (4) 'רהיט : ריהוט' — רהיט הוא פריט והריהוט הוא אוסף, יחס פרט-לאוסף ולא תת-סוג לסוג, נפסל.

מסיח (3) 'חולצה : בגד' — חולצה היא סוג של בגד, בדיוק כמו ברדלס שהוא סוג של טורף. המלכודת היא

מסיח (2), המפתה בשייכות לקבוצה, אך שם היחס הוא חברוּת ולא סיווג.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. היחס: מחדדים כלי כתיבה כדי שיכתוב טוב יותר — פעולת הכנה שמשפרת את תפקוד הכלי.

נעבור על המסיחים:

מסיח (2) 'לתבל : לאכול' — התיבול משפר את המזון עצמו, לא מכשיר כלי, ו'לאכול' אינו ייעוד של כלי, נפסל.

מסיח (3) 'לשייף : להחליק' — שיוף והחלקה הם כמעט אותה פעולה, אין יחס של הכנה כדי לתפקד, נפסל.

מסיח (4) 'לתפור : ללבוש' — תופרים בגד כדי שאפשר יהיה ללבשו (יצירה), לא כדי שילבש 'טוב יותר', נפסל.

מסיח (1) 'לכוון : לנגן' — מכוונים כלי נגינה כדי שינגן טוב יותר, בדיוק כמו חידוד כלי כתיבה. המלכודת היא

מסיח (4), המבלבל בין יצירת אפשרות לשיפור תפקוד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. היחס: 'תדיר' הוא בעל שכיחות גבוהה — התואר מבטא מידה גבוהה של התכונה.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) 'כשיר : יכולת' — כשיר מציין קיום יכולת, לא בהכרח מידה גבוהה שלה, יחס חלש יותר, נפסל.

מסיח (2) 'זניח : חשיבות' — זניח הוא בעל חשיבות נמוכה, מידה נמוכה ולא גבוהה, כיוון הפוך, נפסל.

מסיח (4) 'מנומס : התנהגות' — מנומס הוא בעל התנהגות טובה, אך 'התנהגות' אינה תכונה מדידה שהתואר מבטא את עוצמתה הגבוהה, נפסל.

מסיח (3) 'דחוס : צפיפות' — דחוס הוא בעל צפיפות גבוהה, בדיוק כמו תדיר=שכיחות גבוהה. המלכודת היא

מסיח (2), הקושר תואר לתכונה אך בכיוון הפוך.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. היחס: לוליין הוא בעל מקצוע המופיע ומבצע את מלאכתו באוהל קרקס — זירת הביצוע האופיינית שלו.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) 'נהג : מוסך' — המוסך הוא מקום תיקון הרכב, לא זירת הביצוע של הנהג, נפסל.

מסיח (2) 'צנחן : מטוס' — המטוס הוא אמצעי הגעה, הצנחן אינו 'מופיע' בו כזירת ביצוע, נפסל.

מסיח (3) 'מחזאי : תיאטרון' — המחזאי כותב את המחזה אך אינו מי שמופיע בתיאטרון (השחקן מופיע), יוצר מאחורי הקלעים, נפסל.

מסיח (4) 'אצן : אצטדיון' — האצן מופיע ומבצע את הריצה באצטדיון, בדיוק כמו הלוליין באוהל הקרקס. המלכודת היא

מסיח (3), המפתה בקישור לעולם הבמה, אך שם מדובר ביוצר ולא במבצע.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. היחס: 'ארז' הוא פעולת מילוי המזוודה בחפצים כדי לשאת אותם ממקום למקום; מכל ופעולת מילוי לשם הובלה.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) 'מטען : שינע' — 'שינע' הוא הובלת המטען, לא הכנסת דברים אליו, וגם מטען הוא התוכן ולא המכל, נפסל.

מסיח (3) 'מעלית : העלה' — 'העלה' הוא הנעה כלפי מעלה, לא מילוי המעלית בחפצים לשם הובלה, נפסל.

מסיח (4) 'מכונית : תדלק' — 'תדלק' הוא מילוי דלק לצורך הנעה, לא הכנסת מטען להעברה, נפסל.

מסיח (2) 'משאית : טען' — 'טען' הוא הכנסת חפצים לתוך המשאית כדי לקחת אותם למקום אחר, בדיוק כמו 'ארז' במזוודה, וגם סדר האיברים נשמר. המלכודת היא

מסיח (1), המפתה במילת ההובלה 'שינע', אך היחס הנדרש הוא מילוי המכל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. היחס: 'בא על פתרונו' אומר שהמשבר עצמו נפתר — הנושא עובר בעצמו תהליך של היפתרות.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) 'הגיע לפרקו : בוגר' — נאמר על אדם שהגיע לבגרות, אך 'בוגר' הוא מצב ולא ישות שנפתרת, אין יחס של תהליך היפתרות, נפסל.

מסיח (2) 'בא קצו : סוף' — 'סוף' הוא כבר הסיום עצמו, אין כאן פתרון בעיה אלא כפילות, נפסל.

מסיח (3) 'יישר את ההדורים : סכסוך' — גורם חיצוני מפסיק את הסכסוך; פעולה יוצאת שנעשית על הסכסוך, לא תהליך שהנושא עובר בעצמו, נפסל.

מסיח (4) 'העלה ארוכה : פצע' — 'העלה ארוכה' פירושו שהפצע עצמו החלים, בדיוק כמו שהמשבר עצמו נפתר. המלכודת היא

מסיח (3), המפתה במשמעות 'סיום סכסוך', אך שם הפעולה חיצונית ולא תהליך עצמי.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חיזוק השערה: שהצרצניות זוכרות היכן מצאו מזון וחוזרות לאותו מקום גם כשהמזון כבר אינו שם.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — צרצניות באו למרפסת עוד לפני שפנינה גרה שם, זה דווקא מחליש, שכן מצביע על סיבה אחרת (הרגל) ולא על זיכרון של מזון, נפסל.

מסיח (3) — המרפסת שטופת שמש והצרצניות נמנעות מצל, מציע הסבר חלופי (חום/שמש) לפקידת המרפסת, ומחליש את הסבר-הזיכרון, נפסל.

מסיח (4) — הצרצניות באו אך לא שבו למחרת, סותר את ההשערה שלפיה הן שבות שוב ושוב, נפסל.

מסיח (2) — מקור המזון הוחלף בנגרייה ובכל זאת הצרצניות ממשיכות לפקוד את המדרכה הסמוכה, דוגמה מובהקת לחזרה מתוך זיכרון גם בהיעדר מזון. המלכודת היא

מסיח (1), שמזכיר צרצניות שבאות למרפסת אך מציע סיבה שאינה קשורה לזיכרון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא זיהוי הטענה המרכזית של ברגן: הסיכוי לנחש הכול אפסי, ואף שידע מסייע, גם אז הסיכוי נותר זעום (כמו זכייה כפולה בלוטו) — כלומר גם לבעל ידע אין סיכוי ממשי.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — ספקולציה על מה שהיה קורה לתחביב, דבר שברגן אינו טוען, נפסל.

מסיח (2) — המלצה מעשית להעדיף לוטו, אך ברגן משתמש בלוטו רק כהמחשה ואינו ממליץ להמר, נפסל.

מסיח (3) — קביעה מספרית ש-128 מיליארד 'גבוה הרבה יותר'; זהו פרט טכני ולא הטענה המרכזית, ובעיקר 'סיכוי גבוה' מטעה כי מדובר עדיין באפסי, נפסל.

מסיח (4) — גם עם ידע אין סיכוי של ממש לנחש את כל התוצאות, בדיוק המסקנה שברגן מוביל אליה. המלכודת היא

מסיח (3), הנכון מתמטית אך שולי.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא החלשת קביעת סגל (אומדן לפי מאמץ) בלי לחזק את קביעת אברהמי (אומדן לפי מספר העצמים הנראים).

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — קושי לאמוד מרחק גדול מחמישה ק"מ, ממצא ניטרלי שאינו נוגע למאמץ או לעצמים, נפסל.

מסיח (2) — דבורים עיוורות מדייקות פחות, דבר שמחזק את אברהמי (חשיבות ראיית העצמים), ולכן מפר את התנאי, נפסל.

מסיח (3) — קושי בערפל, שבו פוחתת ראות העצמים, שוב מחזק את אברהמי, נפסל.

מסיח (4) — דבורים ברוח נגדית חזקה (מאמץ רב) ודבורים בהיעדר רוח (מאמץ מועט) אומדות באותה מידת דיוק; אם המאמץ שונה מאוד אך הדיוק זהה, המאמץ אינו הבסיס לאומדן — מחליש את סגל, ואינו אומר דבר על מספר העצמים, ולכן אינו מחזק את אברהמי. המלכודת היא מסיחים (2) ו-(3), המחלישים את סגל אך תוך חיזוק אברהמי.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא סתירה לנתון: מאז 2012 שום שחקן אחר לא קלע יותר משני סלים בעלי כל המאפיינים — שלוש נקודות, פחות משתי שניות לתום, הפיכת פיגור לניצחון. כדי לסתור דרוש שחקן אחר עם שלושה סלים כאלה או יותר מאז 2012.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — לברון קלע חמש, אך שלוש לפני 2012, ומאז 2012 נותרו שתיים בלבד, תואם, נפסל.

מסיח (2) — וסטברוק קלע 25 שניות לפני התום, לא 'פחות משתי שניות', חסר מאפיין הכרחי, לא נספר, נפסל.

מסיח (3) — קרי קלע עשר, אך בשמונה מהן קבוצתו כבר הייתה ביתרון (לא הפך פיגור), נותרו שתיים בעלות כל המאפיינים, תואם, נפסל.

מסיח (4) — סמרט, בקריירה שכולה אחרי 2012, קלע ב-2017 סל כזה בפעם השלישית; שלוש פעמים = יותר משניים, סותר במדויק. המלכודת בכל המסיחים היא בדיקת כל מאפיין בנפרד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא השלמת פסקה בעקביות לוגית בין ארבעת החסרים. המבנה: בניגוד לתקשורת מילולית שבה יש בחירה, הבעות הפנים לא-רצוניות; 'למרות זאת' הרגשות עשויים שלא להתגלות, כי האנשים לעיתים אינם מפענחים אותן נכון.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'בלתי נשלט' מתאים, אך 'להיחשף' סותר את 'למרות זאת', נפסל.

מסיח (2) — 'מדויק' ו'מפענחים היטב' סותרים את היווצרות הטעות שאליה מוביל 'למרות זאת', נפסל.

מסיח (3) — 'מהימן תמיד' מתנגש עם ה'למרות זאת', ו'אינם מסוגלים לשקר' אינו סיבה לאי-התגלות, נפסל.

מסיח (4) — 'לדבר או להחריש' / 'לא רצוני' / 'שלא להתגלות' / 'לעיתים אינם מפענחים נכון' — רצף לוגי אחד ועקבי. המלכודת היא

מסיח (1), התואם ב'בלתי נשלט' אך נכשל בחסר השלישי המנוגד ל'למרות זאת'.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא השלמת פסקה סביב מימרה. הדוברת מנהלת סוכנות נסיעות; המימרה 'הסנדלר הולך יחף' פירושה שבעל המקצוע נמנע מפירות מקצועו, ומנהלת שנוסעת הרבה היא דוגמה נגדית לה.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'איני יכולה... דוגמה חיה' עם 'מעולם לא יצאתי את גבולות הארץ' היה הופך אותה לדוגמה מאששת, אך 'איני יכולה' סותר, נפסל.

מסיח (2) — 'דוגמה נגדית' ל'נהנה מי שקרוב לצלחת' עם 'מעולם לא השגתי כרטיסי טיסה חינם' אינו עקבי, נפסל.

מסיח (4) — 'דוגמה חיה' ל'נהנה מי שקרוב לצלחת' עם 'החמצתי הזדמנות' סותר את המימרה, נפסל.

מסיח (3) — 'יכולה לשמש דוגמה נגדית ל"הסנדלר הולך יחף", שכן... ומעולם לא נתקלתי באדם שנוסע לחוץ לארץ יותר ממני' — היא נוסעת הרבה מאוד, ההפך מסנדלר יחף, כל החסרים עקביים. המלכודת היא בבחירה בין 'דוגמה חיה' (מאששת) ל'דוגמה נגדית' (סותרת).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא השלמת פסקה עם התאמות דקדוקיות והיגיון סיבתי. ממצא המחקר: כשמורה מעודד אוטונומיה, התלמיד מאבד ריכוז — אלא אם שניהם בני אותו מין. הדובר (זכר, 'מעניק') מעניק חופש לטל שהיא תלמידתו (נקבה, מין שונה), ולכן היא סובלת מקושי, ומכאן 'לא הופתעתי'.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'הופתעתי' סותר את צפיוּת הממצא, נפסל.

מסיח (3) — 'אינו מעודד' סותר את הרישא (דווקא עידוד גורם לקושי), ואם לא מעניקים חופש לא היה קושי, נפסל.

מסיח (4) — 'אינו מעודד / איני מעניק לו / סובל' אינו עקבי: ללא מתן חופש לא אמור להיווצר קושי, ובכל זאת 'סובל', נפסל.

מסיח (2) — 'מעודד / לא הופתעתי / תלמידתי / אני מעניק לה / סובלת' — התאמות המגדר וההיגיון הסיבתי מתלכדים. המלכודת היא

מסיח (1), התואם ב'מעודד' אך נכשל ב'הופתעתי'.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חשיבה לוגית על סדר. הפרקים בסדר הפוך לכרונולוגי: פרק 1 = מודרנית, פרק 2 = ימי הביניים, פרק 3 = עת עתיקה. בפרקים 1 ו-2 קודם המלכים ואז השאר; בפרק 3 הפוך — קודם השאר ואז המלכים. נבדוק כל מצב:

מסיח (1) — רולן (אמן, ביניים=פרק 2) קודם ליוהן (מלך, מודרנית=פרק 1); אך פרק 1 קודם לפרק 2, ולכן יוהן לפני רולן, בלתי אפשרי, נפסל.

מסיח (3) — הלגה (מלכה, עתיקה=פרק 3) קודמת לשארל (שאר, עתיקה=פרק 3); בפרק 3 קודם השאר ואז המלכים, ולכן שארל לפני הלגה, בלתי אפשרי, נפסל.

מסיח (4) — מארק (שאר, ביניים=פרק 2) קודם לזלדה (מלכה, ביניים=פרק 2); בפרק 2 קודם המלכים, ולכן זלדה לפני מארק, בלתי אפשרי, נפסל.

מסיח (2) — לוסינדה (שאר, ביניים=פרק 2) קודמת לדיטריך (שאר, עתיקה=פרק 3); פרק 2 קודם לפרק 3, אפשרי. המלכודת היא בסדר ההפוך של הפרקים ובהיפוך החלקים בפרק השלישי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זיהוי הטענה שאינה עולה מהפסקה. הפסקה קובעת: בקבר בן 12,000 שנה שהשתייך לחברת ציידים-לקטים נמצאה היררכיה שנהוג לייחס רק לחברות חקלאים-יצרנים, שחיו כ-2,000 שנה מאוחר יותר.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — ממצאים מקברים עתיקים מסייעים ללמוד על מבנה חברתי, בדיוק מה שהפסקה ממחישה, עולה, אינו התשובה.

מסיח (3) — ארכאולוגים לא ציפו לממצאים כאלה בקבר כה עתיק, נובע מכך שההיררכיה 'נהוג לייחס רק' לחברות מאוחרות, עולה, אינו התשובה.

מסיח (4) — הקבור השתייך לחברת ציידים-לקטים, נאמר מפורשות, עולה, אינו התשובה.

מסיח (2) — חקלאים-יצרנים חיו בגליל כבר לפני 12,000 שנה, סותר את הפסקה שקובעת שחיו כ-2,000 שנה מאוחר יותר, אינו עולה. המלכודת היא בלבול בין ההיררכיה שיוחסה לחקלאים לבין מועד קיומם בפועל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא פענוח דימוי. הפסקה ממסגרת את השאלה אם להשתמש במנגנוני הסדר הקיים כדי לכונן סדר חדש. באמרה, ה'כלי' הם המנגנונים הקיימים, ו'ביתו של האדון' הוא הסדר הקיים שמבקשים לפרק/לשנות.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'השימוש בכלי האדון להחרבת הסדר' הוא תיאור פעולה ולא דימוי של שני איברים, נפסל.

מסיח (2) — 'האדון למובילות המהפכה'; האדון מייצג את הסדר הישן ולא את המובילות, נפסל.

מסיח (3) — 'כלי האדון לשיטות שעל המהפכה לאמץ'; האמרה שוללת את השימוש בכלים אלה, היפוך הכוונה, נפסל.

מסיח (4) — 'בית האדון לסדר הקיים שיש לשנותו', בדיוק הדימוי. המלכודת היא

מסיח (3), המזכיר 'כלי האדון' ו'שיטות' אך הופך את משמעות האמרה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא זיהוי נקודת המחלוקת. הגישה הראשונה: הלשון היא אמצעי פונקציונלי בלבד לייצוג המציאות הבדיונית. הגישה השנייה: ללשון תפקיד נוסף מעבר לתיאור — תכלית אסתטית לעצמה. אם כן המחלוקת: האם ללשון ייעוד נוסף מלבד עיצוב/תיאור העולם.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'כפופה למציאות או יוצרת אותה'; אין זו נקודת המחלוקת המנוסחת, נפסל.

מסיח (2) — 'תורם גם לעיצוב העולם ולא רק לאסתטיקה' הוא היפוך: שתי הגישות מסכימות על התיאור, המחלוקת על התוספת האסתטית, נפסל.

מסיח (3) — 'מעלה או חיסרון'; אף גישה אינה רואה בגודש חיסרון, נפסל.

מסיח (4) — 'האם לסגנון ייעוד נוסף מלבד עיצוב העולם'; בדיוק נקודת החלוקה: הראשונה 'רק תיאור', השנייה 'גם תכלית אסתטית'. המלכודת היא

מסיח (2), המנוסח כמעט הפוך לנכון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זיהוי הטענה המרכזית של הפסקה הראשונה. הפסקה פותחת בכך שכיום אין עוד באירופה ערים מוקפות חומה, ומנגידה זאת למצב שלפני מאות שנים. הרעיון המרכזי הוא ההנגדה בין 'אז מוקפות חומה' ל'כיום ללא חומה'.

נעבור על המסיחים:

מסיח (2) — התמקדות באיסור כניסה לאחר החשכה, פרט ממחיש ולא הטענה המרכזית, וגם 'כל עיר בכל שעה' הכללה שאינה הלב, נפסל.

מסיח (3) — התמקדות בשומרים בערים ספציפיות, פרט ממחיש ולא הטענה הכוללת, נפסל.

מסיח (4) — 'העדיפו לישון בין חומות הערים' מסלף את הפסקה שמדברת על לינה מחוץ לחומות למי שאיחר, נפסל.

מסיח (1) — הערים היו מוקפות חומה וכיום אינן, בדיוק ההנגדה המרכזית. המלכודת היא מסיחים (2) ו-(3), המצטטים פרטים אמיתיים אך משניים.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זיהוי שני התהליכים שביסוד שני ההסברים. ההסבר הראשון (התפשטות) — שורשו תהליך ההגירה של תושבי הכפרים לערים; ההסבר השני (צבאי) — שורשו תהליך השתפרות הטכנולוגיה הצבאית/הארטילריה.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'הגירת תושבי הכפרים' ו'הגידול בשטחן' שניהם רכיבים של הסבר ההתפשטות בלבד, חסר ההסבר הצבאי, נפסל.

מסיח (3) — 'הגידול בשטחן' ו'היבלעות החומות' שוב שניהם בתוך הסבר ההתפשטות, נפסל.

מסיח (4) — 'השיפור בטכנולוגיה הצבאית' ו'אובדן יכולת ההגנה' שניהם רכיבים של ההסבר הצבאי בלבד, נפסל.

מסיח (2) — 'הגירת תושבי הכפרים' (שורש ההתפשטות) ו'השיפור בטכנולוגיה הצבאית' (שורש ההסבר הצבאי), אחד מכל הסבר. המלכודת היא מסיחים (1) ו-(3), המונים גורמים אמיתיים אך מאותו הסבר.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זיהוי מטרת הפסקה השלישית. הפסקה פותחת ב'ואולם' ומביאה ממצאים שאין התאמה בין התפשטות לפירוז: ערים שלא גדלו איבדו חומות, וערים שגדלו מאוד (וינה, ברלין) שמרו עליהן. המסקנה המפורשת: 'הסבר ההתפשטות אינו עומד במבחן הנתונים העובדתיים'.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'ההסבר הצבאי טוב יותר'; הפסקה עוסקת בהפרכת ההתפשטות ואף מבקרת בהמשך את ההסבר הצבאי, נפסל.

מסיח (3) — 'נכון רק בחלקו'; הפסקה שוללת את ההסבר כליל ולא באופן חלקי, נפסל.

מסיח (4) — 'להביא דוגמאות לערים שהתפשטו'; הדוגמאות מובאות כראיה נגד ההסבר ולא כמטרה, נפסל.

מסיח (2) — להפריך את הסבר ההתפשטות, בדיוק מטרת הפסקה. המלכודת היא

מסיח (3), המפתה בניסוח מתון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסקת הממצא ההולם את ההסבר החדש. הסקירה העלתה שהפירוז הוא תולדת עלייתה של המלוכה האבסולוטית — המלוכה קדמה לפירוז וגרמה לו. הממצא צריך לשקף כיוון זה: מלוכה קודם, ואחריה פירוז.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'פורזו הערים ואז קמה מלוכה' הופך את הסיבתיות, נפסל.

מסיח (3) — 'ירידה בכוח המדינה ← פירוז'; הפסקה קושרת את הפירוז לעליית כוח המדינות ולירידת קרן הערים, לא לירידת כוח המדינה, נפסל.

מסיח (4) — 'פירוז ← ירידה בכוח המדינה' שוב מסלף, הפסקה מדברת על עליית כוח המדינות, נפסל.

מסיח (2) — 'במדינה שנוסדה בה מלוכה אבסולוטית, פורזו לאחר מכן הערים', תומך בכיוון הנטען. המלכודת היא מסיחים (3) ו-(4), המבלבלים בין ירידת מעמד הערים לירידת כוח המדינה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא הסקת המאפיין המבחין את העיר המודרנית מקודמתה. הפסקה מסבירה שהחומות סימלו את כבוד העיר ואת היותה גוף נפרד ומסוגר, ומשאיבדה אותן החל להתפתח מרחב עירוני מודרני, פתוח וקוסמופוליטי. כלומר העיר המודרנית אינה מתבדלת ואינה נפרדת מסביבתה.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'אינה זקוקה לחומה כדי לשמור על עצמאותה'; הפסקה אינה טוענת ששמרה על עצמאות בלי חומה אלא שנעשתה פתוחה ואינטגרלית, נפסל.

מסיח (2) — 'התפתחה בתהליך מאורגן'; זה נכון לאופן הפירוז, אך אינו מאפיין אופי מבחין של העיר המודרנית, נפסל.

מסיח (4) — 'איזון בין עצמאות לכפיפות פוליטית'; אינו נזכר כמאפיין מבחין, נפסל.

מסיח (3) — 'אינה מתבדלת ואינה נפרדת מסביבתה', בדיוק המשתמע. המלכודת היא

מסיח (2), הנכון כשלעצמו אך מתאר את אופן ההיווצרות ולא את אופי העיר.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא ניתוח מבנה הקטע. הפסקה הראשונה מציגה את התופעה (היעלמות החומות); השנייה מציגה שני הסברים מקובלים (התפשטות וצבאי); השלישית מבקרת את שניהם (מפריכה את ההתפשטות ומצביעה על אי-שלמות הצבאי); הרביעית מציעה הסבר חדש (המלוכה האבסולוטית). כלומר: תופעה ← שני הסברים ← ביקורת על שניהם ← הסבר חדש.

נעבור על המסיחים:

מסיח (1) — 'הסבר וביקורת, ואז הסבר וביקורת, ואז הסבר שלישי'; אך שני ההסברים מוצגים יחד והביקורת עליהם יחד, לא לסירוגין, נפסל.

מסיח (3) — 'הסבר חדש המשלב בין שני ההסברים'; ההסבר החדש נפרד ואינו שילוב, נפסל.

מסיח (4) — 'ביקורת על ההסבר החדש' בסוף; הקטע דווקא מאמץ את ההסבר החדש ומתאר את משמעותו, נפסל.

מסיח (2) — תופעה ← שני הסברים ← ביקורת על שניהם ← הסבר חדש, התיאור המדויק. המלכודת היא

מסיח (4), המוסיף שלב שאינו קיים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא חישוב שטח טרפז ישר-זווית שקודקודיו נתונים על מערכת צירים, והכלי הוא נוסחת שטח הטרפז: מכפלת חצי סכום הבסיסים בגובה. הבסיסים המקבילים הם הקטעים האנכיים $CD$ ו-$BA$: אורך $CD$ שווה לשיעור ה-$y$ של $C$, כלומר $6$, ואורך $BA$ שווה לשיעור ה-$y$ של $B$, כלומר $4$. הגובה הוא המרחק האופקי בין הבסיסים, כלומר ההפרש בין שיעורי ה-$x$ של $C$ ו-$A$:

. נחשב

.

מסיח (1) $7$ מתקבל אם טועים ומחברים בסיסים וגובה במקום להשתמש בנוסחה;

מסיח (3) $21$ ומסיח (4) $24$ מתקבלים אם מבלבלים את הגובה עם אורך אחר או שוכחים לחלק בשניים. לכן את התשובה $15$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא חוקי חזקות, והכלי הוא חוק חילוק חזקות בעלות בסיס זהה: מחסירים את המעריכים. נטפל בכל בסיס בנפרד: עבור $a$ נקבל

, עבור $b$ נקבל

, ועבור $c$ נקבל

. לכן הביטוי שווה ל-$a^9{b}^{-10}{c}^4$, ומכיוון שמעריך שלילי הופך את הגורם למכנה, נקבל $\frac{a^9{c}^4}{b^{10}}$.

מסיח (1) מתקבל אם מחברים מעריכים במקום לחסר או מחסרים בכיוון ההפוך;

מסיח (2) ומסיח (4) מתקבלים אם מזניחים חלק מהבסיסים או טועים בסימני המעריכים. לכן את התשובה $\frac{a^9{c}^4}{b^{10}}$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. זוהי בעיית תהליך מחזורי, והכלי הוא מעקב שלב-אחר-שלב תוך הבחנה בין פעולת חיבור (יום) לפעולת הכפלה (לילה). נתחיל מ-$1$ ס"מ ביום ראשון בבוקר: עד ראשון בערב מתווספים $2$ ומקבלים $3$; בלילה מכפילים ומקבלים $6$ (שני בבוקר); עד שני בערב מתווספים $2$ ומקבלים $8$; בלילה מכפילים ומקבלים $16$ (שלישי בבוקר).

מסיח (2) $12$ ומסיח (3) $14$ מתקבלים אם מדלגים על אחת הפעולות או מחליפים את סדר החיבור וההכפלה;

מסיח (1) $10$ מתקבל אם מחברים $2$ בכל שלב בלי להכפיל. חשוב לשמור על סדר הפעולות ולזכור שההכפלה מתרחשת אחרי החיבור באותו מחזור. לכן את התשובה $16$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא כפל מקוצר, והכלי הוא פירוק הפרש ריבועים

. נבדוק כל תשובה: אם

אז

ומכאן

— אינו שלם, נפסל; אם

אז

ומכאן

, שני מספרים שלמים חיוביים הקטנים מ-10 — מתאים. אם

אז

אינו שלם, ואם

אז

ואז

אינו שלם — שניהם נפסלים. רק זוג המספרים

מקיים את כל התנאים, ואצלו

. המלכודת היא לבחור פירוק שנותן $x+y$ שאינו נותן פתרון שלם. לכן את התשובה $2$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא תכונות מספרים שלמים, והכלי הוא מניפולציה על אי-השוויון. מתוך $m\cdot n<m+n$ נעביר אגפים ונקבל $m\cdot n-m-n<0$, ובהוספת $1$ נקבל $(m-1)(n-1)<1$. מכיוון ש-$m$ ו-$n$ שלמים חיוביים ו-$m<n$, הגורם $(n-1)$ חיובי, ולכן $(m-1)(n-1)$ הוא מספר שלם אי-שלילי הקטן מ-$1$ — כלומר שווה ל-$0$. מכאן

, כלומר $m=1$.

מסיח (2) $2$ נפסל כי $m=2$ מחייב $2n<2+n$, כלומר $n<2$, בסתירה ל-$m<n$; מסיחים (3) ו-(4) מבטאים ערך התלוי ב-$n$ ולא ערך קבוע ומחויב. לכן את התשובה $1$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא יחס ומחיר, והכלי הוא תרגום היחס למשוואה. מכיוון שהסוכר הוא $\frac{4}{10}$ ממשקל הריבה, כדי שיהיה $1$ ק"ג סוכר צריך משקל ריבה $S$ המקיים

, כלומר

ק"ג ריבה. מחיר $2.5$ ק"ג ריבה הוא

שקלים.

מסיח (2) $12$ מתקבל אם מכפילים בטעות $2\cdot 6$;

מסיח (1) $9$ ומסיח (4) $18$ מתקבלים אם מבלבלים בין חלק לשלם או משתמשים ביחס ההפוך. המלכודת היא לחשב את מחיר הסוכר עצמו במקום את מחיר כמות הריבה המכילה אותו. לכן את התשובה $15$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא נפח חרוט, והכלי הוא הנוסחה

. בסיס החרוט חסום בבסיס הריבועי של התיבה שצלעו $4$ ס"מ, ולכן קוטר המעגל הוא $4$ ורדיוסו $r=2$ ס"מ. גובה החרוט שווה לגובה התיבה, $h=6$ ס"מ.

נציב:

.

מסיח (3) $16\pi$ מתקבל אם שוכחים לחלק ב-$3$ ומחשבים נפח גליל;

מסיח (2) $12\pi$ ומסיח (4) $20\pi$ מתקבלים אם טועים ברדיוס (למשל לוקחים $r=4$) או בגובה. המלכודת המרכזית היא לזכור את גורם ה-$\frac{1}{3}$ ולהשתמש ברדיוס ולא בקוטר. לכן את התשובה $8\pi$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא היחס בין אורך קשת לזווית מרכזית, והכלי הוא שהיחס בין הקשת להיקף שווה ליחס בין הזווית המרכזית ל-$360^{\circ }$. תחילה נחשב את היקף המעגל:

. הקשת היא $\pi$, כלומר

מההיקף. לכן הזווית המרכזית היא $\frac{1}{8}$ מ-$360^{\circ }$, כלומר

.

מסיח (1) $60^{\circ }$ מתקבל אם משתמשים ברדיוס במקום בהיקף;

מסיח (3) $30^{\circ }$ ומסיח (2) $25^{\circ }$ מתקבלים מחישוב שגוי של היחס. המלכודת היא לחשב את ההיקף המלא לפני קביעת חלקה של הקשת. לכן את התשובה $45^{\circ }$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא מנייה קומבינטורית, והכלי הוא ספירה לפי ערכה של הספרה האמצעית, שחייבת להיות גדולה משתי השכנות. אם הספרה האמצעית היא $3$, כל אחת מהספרות הקיצוניות יכולה להיות $1$ או $2$, כלומר

אפשרויות. אם הספרה האמצעית היא $2$, שתי הקיצוניות חייבות להיות $1$, כלומר אפשרות אחת. אם הספרה האמצעית היא $1$, אין ספרה קטנה ממנה בתחום, אז אין אפשרויות. בסך הכול

.

מסיח (4) $9$ מתקבל אם מתעלמים מהתנאי וסופרים $3\cdot 3$ ;

מסיח (2) $6$ ומסיח (3) $3$ מתקבלים מספירה חלקית של אחד המקרים. המלכודת היא לשכוח שהספרה האמצעית חייבת להיות גדולה ממש. לכן את התשובה $5$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא תרגום אחוזים למשוואה, והכלי הוא כתיבת $40\%$ מ-$x$ כ-$\frac{4}{10}x$. מהנתון

. נכפיל את שני האגפים ב-$10$ כדי להיפטר מהמכנה:

. נעביר אגפים כך שנקבל את המספר $100$ לבד:

. לכן הביטוי $4x-10y$ בהכרח שווה ל-$100$.

מסיח (2) $400x-10y$ מתקבל אם כופלים רק אגף אחד או טועים בכפל; מסיחים (3) ו-(4) מתקבלים אם לא כופלים כראוי את $y$ ואת הקבוע. המלכודת היא לשכוח לכפול את כל האגף כדי לבטל את המכנה. לכן את התשובה $4x-10y$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הצבה בנוסחה נתונה, והכלי הוא הבחנה שמספר האנשים במסיבה $N$ והמקדם $0.5$ זהים לשני המשתתפים. מידת ההנאה של שחר היא $0.5\cdot \frac{5}{N}$, ומידת ההנאה של אביב היא $0.5\cdot \frac{k}{N}$ כאשר $k$ מספר האנשים שאביב מכיר. מכיוון שהנאת אביב גדולה פי $4$, מתקיים

, ולכן

. הגורמים המשותפים מצטמצמים ולכן אין צורך לדעת את $N$.

מסיח (1) $10$ ומסיח (3) $15$ מתקבלים אם מכפילים בגורם שגוי;

מסיח (4) $40$ מתקבל אם כופלים גם את המקדם $0.5$. המלכודת היא לחשוב שצריך לדעת את מספר האנשים הכולל. לכן את התשובה $20$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא טרפז ישר-זווית עם חוצה זווית, והכלי הוא זוויות מתחלפות ומשפט פיתגורס. מכיוון ש-$AD\parallel BC$, הזווית $\sphericalangle DAC$ שווה לזווית $\sphericalangle ACB$ (זוויות מתחלפות). $CA$ חוצה את $\sphericalangle BCD$, ולכן

. משילוב שני השוויונות

, ולכן המשולש $ACD$ שווה-שוקיים ומתקיים

. נוריד מ-$D$ אנך לבסיס $BC$ שרגלו $O$; אז

וגובה האנך שווה ל-$AB$. במשולש ישר-הזווית $DOC$ לפי פיתגורס

, כלומר

, ומכאן

ו-

.

מסיח (1) $1.5$ ומסיח (2) $2$ מתקבלים מהנחות שגויות על שוויון צלעות;

מסיח (4) $\sqrt{7}$ מתקבל אם משתמשים ב-$OC=3$ במקום $OC=1$. לכן את התשובה $\sqrt{3}$ ס"מ

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא שאריות וחלוקה, והכלי הוא חישוב השארית מחלוקה ב-$5$, העלאתה בריבוע ובדיקת התחלקות. נבדוק כל תשובה: $108$ מתחלק ב-$5$ עם שארית $3$, ריבועה $9$, ו-

ללא שארית — מתאים. $102$ שאריתו $2$, ריבועה $4$, ו-$102$ אינו מתחלק ב-$4$ (מסתיים ב-$02$ שאינו כפולה של $4$) — נפסל. $123$ שאריתו $3$, ריבועה $9$, וסכום ספרותיו $6$ אינו מתחלק ב-$9$ — נפסל. $117$ שאריתו $2$, ריבועה $4$, והוא אי-זוגי ולכן אינו מתחלק ב-$4$ — נפסל. רק $108$ עומד בכל התנאים. המלכודת היא לבלבל בין השארית עצמה לבין ריבועה. לכן את התשובה $108$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הגדרת פעולה ותכונת ה'אידמפוטנטיות', והכלי הוא בדיקה אם הפעלה כפולה של הפעולה נותנת את אותה תוצאה כמו הפעלה יחידה. נבדוק כל אפשרות: עבור

התוצאה תמיד $0$, והפעלה נוספת על $0$ נותנת $0$ — מתקיים. עבור

, ערך מוחלט של מספר אי-שלילי הוא הוא עצמו, ולכן

— מתקיים. עבור

הזהות ברור שמתקיים. אך עבור

: הפעלה כפולה נותנת

, וזה שונה מ-$-x$ (למשל עבור $x=1$ מקבלים $1$ במקום $-1$) — לכן התנאי אינו מתקיים וזו האפשרות שלא תיתכן. המלכודת היא לבחור אפשרות ש'נראית' פשוטה בלי לבדוק את ההפעלה הכפולה. לכן את התשובה

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא בעיית הספק, והכלי הוא בחירת מספרים נוחים המקיימים את יחס ההספקים. נניח שכאשר הנגרים עובדים בנפרד ההספק המשותף הוא $10$ ארונות ליחידת זמן, ולכן כשעובדים יחד ההספק גדול פי $1\frac{1}{2}$, כלומר $15$ ארונות. בשבוע א חצי מהזמן עבדו בנפרד וחצי יחד: החלק הנפרד נותן $10$ והחלק המשותף נותן $15$, בסך הכול

ארונות. בשבוע ב אותו זמן כולו משותף: כל חצי נותן $15$, בסך הכול

ארונות. היחס הוא

.

מסיח (1) $1\frac{1}{3}$ ומסיח (2) $1\frac{1}{4}$ מתקבלים מיחס הספקים שגוי;

מסיח (4) $1\frac{1}{6}$ מתקבל מחישוב חלקי שגוי. המלכודת היא לזהות שרק חצי מהזמן משנה את קצב העבודה. לכן את התשובה פי $1\frac{1}{5}$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא יחס שטחים בעזרת דמיון משולשים, והכלי הוא שמשולשים דומים יחס שטחיהם הוא ריבוע יחס הצלעות. הבסיס $BC$ מחולק לקטע $a$ ולקטע $2a$, כלומר

. המשולש האפור דומה למשולש הגדול $BCD$ (אותה זווית ב-$B$ וצלעות מקבילות), ויחס הצלעות ביניהם הוא

, ולכן יחס שטחיהם הוא $\frac{1}{9}$. שטח המשולש הגדול $BCD$ הוא חצי משטח המלבן.

נסמן שטח מלבן $=P$; אז שטח המשולש הגדול $=\frac{P}{2}$, ושטח המשולש האפור

. לכן

.

מסיח (1) $9$ מתקבל אם עוצרים ביחס הצלעות בריבוע ושוכחים את יחס החצי; מסיחים (2) ו-(3) מתקבלים מחישוב חלקי. המלכודת היא לשלב את הדמיון עם היחס בין המשולש הגדול למלבן. לכן את התשובה $18$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסקה מטבלה, והכלי הוא חישוב ממוצעים והשוואתם. שלוש התלמידות מעפולה הן דנה, הדס וורד, וציוניהן בפועל בהיסטוריה הם $98,79,68$, שממוצעם $\frac{245}{3}\approx 81.7$. נבדוק כל טענה:

מסיח (1) — ממוצע ניחושי התלמידות בהיסטוריה ($63,56,65$) הוא כ-$61.3$, וממוצע הציונים בפועל אינו נמוך ממנו, נפסל.

מסיח (2) — ממוצע ניחושי המורות בהיסטוריה ($96,87,78$) הוא $87$, ואכן $81.7<87$ — הטענה נכונה.

מסיח (3) — ממוצע הציונים בפועל באנגלית ($82,68,59$) הוא כ-$69.7$, ו-$81.7$ אינו נמוך ממנו, נפסל.

מסיח (4) — ממוצע הציונים בפועל בהיסטוריה של תלמידות טבריה ($80,75,83$) הוא כ-$79.3$, ו-$81.7$ אינו נמוך ממנו, נפסל. לכן את התשובה (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא הסקה מטבלה, והכלי הוא ספירת קליעות מדויקות וחישוב ממוצע סטיות מוחלטות. עבור חלק (א): קליעה מדויקת פירושה סטייה $0$. בניחושי המורות להיסטוריה הסטיות הן $+11,+10,+7,-2,+8,+10$ — אף אחת אינה $0$, כלומר אפס קליעות מדויקות. בניחושי המורות לאנגלית הסטיות הן $+9,+9,-8,-9,0,-2$ — יש קליעה מדויקת אחת (הדס, $68$). לכן המורות להיסטוריה קלעו פחות פעמים. עבור חלק (ב): סכום הסטיות המוחלטות בהיסטוריה הוא

ובאנגלית

; מכיוון שמספר הניחושים זהה, הממוצע בהיסטוריה גדול יותר. לכן ההשלמות הן 'פחות' ו'גדול'. מסיחים (1) ו-(2) שגויים בחלק (א), ומסיח (3) שגוי בחלק (ב). לכן את התשובה (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא הסקה מטבלה, והכלי הוא סכימת הסטיות המוחלטות של ניחושי התלמידה עצמה בשני המקצועות. נחשב לכל מועמדת: בת-אל — באנגלית סטייה $+2$ ובהיסטוריה $+5$, סכום

; ג'ני — $-5$ ו-$+8$, סכום

; הדס — $+20$ ו-$-23$, סכום

; ורד — $+12$ ו-$-3$, סכום

. הסכום הקטן ביותר הוא של בת-אל, $7$. מסיחים (2), (3) ו-(4) נותנים סכומים גדולים יותר ולכן נפסלים. המלכודת היא להסתכל על סטיות המורה במקום על סטיות התלמידה, או להתעלם מהערך המוחלט. לכן את התשובה בת-אל

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא הסקה מטבלה עם תחום, והכלי הוא בניית תחום של $\pm 5$ סביב ניחוש התלמידה בהיסטוריה ובדיקה אם הציון בפועל נופל בו. נעבור על ניחושי התלמידות בהיסטוריה מול הציון בפועל: אסנת ניחשה $72$, תחום $[67,77]$, בפועל $80$ — מחוץ לתחום; בת-אל ניחשה $80$, תחום $[75,85]$, בפועל $75$ — בתוך התחום; ג'ני ניחשה $91$, תחום $[86,96]$, בפועל $83$ — מחוץ; דנה ניחשה $63$, תחום $[58,68]$, בפועל $98$ — מחוץ; הדס ניחשה $56$, תחום $[51,61]$, בפועל $79$ — מחוץ; ורד ניחשה $65$, תחום $[60,70]$, בפועל $68$ — בתוך התחום. סך הכול שתי תלמידות (בת-אל וורד). מסיחים (1), (3) ו-(4) נובעים מספירה שגויה של הגבולות או מהתעלמות מהכלה ($\pm 5$ כולל הקצוות). לכן את התשובה $2$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. זוהי בעיית יחס: נסמן את משקל האח הקטן ב-$x$, ואז משקל התינוק הוא $3x$. הנתון הוא שסכום המשקלים

, ולכן

.

נעבור על המסיחים:

(2) $4.5$ מתקבל מהצבה הפוכה או מחלוקה שגויה;

(3) $3$ מתקבל אם מניחים בטעות שההפרש (ולא הסכום) הוא הנתון;

(4) $4$ הוא ניחוש 'עגול' שאינו פותר את המשוואה, שכן

.

המלכודת: לחלק את $14$ ב-$3$ במקום ב-$4$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. הנושא: זוגיות. מהנתון

. הרחקה של $8$ (מספר זוגי) ממספר אי-זוגי משאירה אותו אי-זוגי, ולכן $B$ בהכרח אי-זוגי.

נעבור על המסיחים:

(2) טוענת ש-$B$ 'עשוי' להיות אי-זוגי אך לא בהכרח — שגוי, שכן זה מתקיים תמיד;

(3) $B$ מתחלק ב-$8$ — לא נכון, למשל

;

(4) 'עשוי להתחלק ב-$8$' — אינו הטענה הוודאית שנדרשת.

המלכודת: לבלבל בין 'עשוי' ל'בהכרח'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. נתרגם את הממוצעים למשוואות:

ו-

. נחסר את המשוואה הראשונה מהשנייה:

.

נעבור על המסיחים:

(1) $2.5$, (2) $5$ ו-(3) $7.5$ מתקבלים מחלוקה מיותרת ב-$2$ או ב-$4$ (בלבול בין ממוצע לסכום).

המלכודת: להשאיר את התוצאה כ'ממוצע' במקום להשתמש בסכומים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה.

הכלי: שטח דלתון $=\frac{d_1\cdot d_2}{2}$. מהסרטוט חצי האלכסון $BD$ הוא $5$, ולכן

; נתון

. שטח הדלתון כולו

. השטחים הכהים הם חצי מהדלתון (האלכסונים מחלקים אותו לארבעה משולשים, שניים מהם כהים), ולכן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $25$ — רבע במקום חצי;

(2) $40$ — חישוב שגוי של האלכסון;

(4) $80$ — שכחת החלוקה ב-$2$ או שימוש ב-$BD=8$.

המלכודת: לקחת $BD=5$ (החצי) במקום $10$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. הנושא: סוגי משולש שווה-שוקיים. נבדוק כל אפשרות:

(1) קהה-זווית — קיים, למשל זוויות $140°,20°,20°$;

(2) ישר-זווית — קיים, למשל $90°,45°,45°$;

(3) כל הזוויות חדות — קיים, למשל $40°,70°,70°$. מכיוון שכל שלוש האפשרויות תיתכנה, האפשרות שאינה 'לא-תיתכן' היא שכל אחת מהן תיתכן.

המלכודת: להניח שמשולש שווה-שוקיים חייב להיות מסוג יחיד; למעשה הוא יכול להיות מכל הסוגים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה.

הכלי:

, כאשר הדרך (מספר המדרגות) קבועה. בעלייה:

, ולכן $d=3v$. בירידה, אותה דרך בזמן $2$: המהירות

.

נעבור על המסיחים:

(1) $\frac{2}{3}v$, (3) $\frac{3}{5}v$ ו-(4) $\frac{5}{3}v$ מתקבלים מהיפוך יחס הזמנים או מחיבור שגוי של $2$ ו-$3$.

המלכודת: לחשוב שהמהירות קטנה כי הזמן קטן — להפך, אותה דרך בזמן קצר יותר משמעה מהירות גדולה יותר.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. הנושא: מרובע במרחב על קובייה. $AD$ ו-$MN$ מקבילים ושווים באורך צלע הקובייה. המשולשים $ABM$ ו-$DCN$ חופפים (זווית $\alpha$ שווה וצלע קובייה משותפת), ולכן

, והזוויות ב-$A$ וב-$D$ ישרות — כלומר $AMND$ מלבן. מאחר ש-$\alpha >0$, ה'יתר' $AM$ גדול מהניצב (צלע הקובייה), ולכן $AM>AD$ והמרובע אינו ריבוע.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ריבוע' — נפסל כי הצלעות אינן שוות;

(3) 'מקבילית ולא בהכרח מלבן' — נפסל כי הזוויות ישרות תמיד;

(4) 'לא בהכרח מקבילית' — נפסל, שכן זוגות הצלעות הנגדיות שווים ומקבילים.

המלכודת: לפסול 'מלבן' רק משום שהצורה נראית משופעת בסרטוט.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה.

הכלי: קריאת ערכי הלחות (הציר האנכי) של המדידות $2$ עד $5$ מהתרשים. הערכים בקירוב: מדידה $2\approx 70\%$, $3\approx 40\%$, $4\approx 35\%$, $5\approx 50\%$. המגמה: מ-$2$ ל-$4$ הלחות יורדת ($70\to 40\to 35$) ואז מ-$4$ ל-$5$ עולה ($35\to 50$) — כלומר ירדו ואחר כך עלו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הלכו ועלו' ו-(2) 'הלכו וירדו' נפסלים כי המגמה אינה מונוטונית;

(3) 'עלו ואחר כך ירדו' הוא היפוך של המגמה בפועל.

המלכודת: לקרוא לפי ציר הטמפרטורה במקום ציר הלחות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: שילוב שני אילוצים על התרשים. אחוזי לחות $25\%$ מזהים מדידה יחידה — מדידה $9$. טמפרטורה $15$ מעלות מתאימה למדידות $6$ או $7$. אנו מחפשים ארבע מדידות רצופות (לפי מספר סידורי) שבהן המדידה השנייה היא בעלת טמפרטורה $15$ וכן מדידה $9$ נכללת בהן. הרצף $6,7,8,9$ מקיים זאת, והמדידה השנייה בו היא $7$.

נעבור על המסיחים:

(1) $6$ — ברצף $6,7,8,9$ מדידה $6$ היא הראשונה ולא השנייה;

(3) $8$ ו-(4) $10$ אינם מתאימים כמדידה שנייה עם טמפ' $15$ שכוללת גם את מדידה $9$.

המלכודת: לבלבל בין 'ראשונה' ל'שנייה' ברצף.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה.

הכלי: טמפרטורה מורגשת $=$ נמדדת פחות ניכוי לפי עוצמת הרוח ($10$ לחזקה, $5$ לבינונית, $0$ לחלשה). מדידה $14$: נמדדת $-27.5$ ורוח חזקה, מורגשת

. מדידה $16$: נמדדת $-37.5$ ורוח חלשה, מורגשת

. שתיהן $-37.5$ — זהות.

נעבור על המסיחים:

(1) $6;7$, (2) $7;9$ ו-(3) $10;13$ — בכל אחד מהם ההפרש בין הטמפרטורות המורגשות אינו אפס.

המלכודת: להתעלם מעוצמת הרוח ולהשוות רק טמפרטורות נמדדות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה.

הכלי: ספירת איחוד שני תנאים על התרשים. טמפרטורה נמוכה מ-$(-30)$: מדידות $16,17,18,19,20$ (חמש). לחות נמוכה מ-$20\%$: מדידות $8,11,12,17$ (ארבע). מדידה $17$ מקיימת את שני התנאים ולכן נספרת פעם אחת בלבד. באיחוד: $8,11,12,16,17,18,19,20$ — שמונה מדידות.

נעבור על המסיחים:

(1) $6$ ו-(2) $7$ — ספירה חסרה (השמטת מדידה בגבול);

(4) $9$ — ספירה כפולה של מדידה $17$.

המלכודת: לספור פעמיים מדידה שמקיימת את שני התנאים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: מעקב אחר עוצמת הרוח לאורך המדידות הרצופות החל ממדידה $9$, כל עוד הרוח אינה נחלשת (חלשה$\to$בינונית$\to$חזקה מותר, אך לא ירידה בעוצמה). העוצמות: $9$ חלשה, $10$ חלשה, $11$ חלשה, $12$ בינונית, $13$ חזקה, $14$ חזקה, $15$ חזקה — שבע מדידות רצופות ללא היחלשות. מדידה $16$ חלשה, ולכן הרצף נקטע. סך הכל $7$.

נעבור על המסיחים:

(1) $8$ — הכללה שגויה של מדידה $16$;

(3) $5$ ו-(4) $4$ — עצירה מוקדמת מדי.

המלכודת: לקטוע את הרצף כשעוצמת הרוח נשמרת (שווה) — שמירה מותרת, רק היחלשות קוטעת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה.

הכלי: כפל מקוצר וסימנים.

, ובמכנה

. לכן

.

נעבור על המסיחים:

(1) $a-b$ — שכחת סימן המינוס;

(2) $a^2-b$ ו-(4) $b^2-a$ — 'פתיחת' ריבוע שגויה (בלבול עם $a^2-b^2$ או צמצום לא חוקי).

המלכודת: להתעלם מכך ש-$b-a$ הוא הנגדי של $a-b$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. הנושא: חפיפה בין קבוצות. מתוך $300$, מי שלא הביא תעודת זהות הוא $60$, ולכן לכל היותר $240$ הביאו תעודה; $175$ הביאו פנקס בוחר. מי שהצביע הביא את שניהם, ולכן מספרו קטן-שווה ל-$175$ (המגבלה הקטנה מבין השתיים). החפיפה המינימלית היא

, אך המקסימלית $175$ — כלומר המספר אינו קבוע, ולכן 'לכל היותר $175$'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'בדיוק $115$' — זהו רק הגבול התחתון ולא ערך ודאי;

(2) 'לכל היותר $115$' — שגוי, ניתן להגיע עד $175$;

(3) 'בדיוק $175$' — לא מובטח.

המלכודת: להתייחס לחפיפה המינימלית $115$ כאילו היא התשובה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה (כטענה שבהכרח אינה נכונה).

הכלי: סכום הזוויות במרובע הוא $360°$. נתון $\alpha >90°$ ו-$\beta >90°$, ולכן $\alpha +\beta >180°$ ומכאן $\gamma +\delta <180°$.

נבדוק:

(1) אם

ו-

, אז

— בסתירה לסכום, ולכן בהכרח אינה נכונה. שאר המסיחים אפשריים:

(2)

ייתכן (קטן מ-$180°$);

(3)

ייתכן (אז

, ושתיהן מעל $90°$);

(4)

ייתכן.

המלכודת: לחפש טענה 'מוזרה' במקום לבדוק את אילוץ סכום הזוויות.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: ממוצע שתי תוצאות שלם $⟺$ הסכום זוגי $⟺$ שתי התוצאות בעלות אותה זוגיות. הסתברות ששתיהן זוגיות

, ושתיהן אי-זוגיות $=\frac{1}{4}$, סך הכל $\frac{1}{2}$.

נעבור על המסיחים:

(1) $\frac{1}{6}$, (3) $\frac{1}{3}$ ו-(4) $\frac{1}{4}$ מתקבלים מספירה חלקית (רק זוגי-זוגי, או ספירת מקרים שגויה מתוך $36$).

המלכודת: לספור רק אפשרות אחת של זוגיות במקום את שתיהן.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה (האפשרות שלא תיתכן).

הכלי: מאחר ש-

, מהנתון

נקבל

.

נבדוק:

(2)

— תקין ($A\ne B$);

(3)

— תקין;

(4)

— תקין;

(1) $A=8$ — צריך

, אך אין עצרת השווה ל-$8$ ($3!=6$,

), ולכן לא תיתכן.

המלכודת: לנסות להתאים $A=8$ למספר כלשהו במקום לזהות ש-$A$ חייב להיות עצרת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה.

הכלי: אחוזים על מחירי בסיס נוחים.

נסמן מקלדת $=100$ ולכן צג $=400$; המחיר המקורי הכולל $=500$. הצג בהנחת $60\%$ עולה

; המקלדת בהנחת $20\%$ עולה

; סך התשלום $240$. ההנחה הכוללת

.

נעבור על המסיחים:

(1) $58\%$ — שקלול שגוי;

(3) $44\%$ ו-(4) $40\%$ — ממוצע פשוט של $60\%$ ו-$20\%$ תוך התעלמות מכך שהצג יקר פי $4$.

המלכודת: לחשב ממוצע הנחות במקום לשקלל לפי המחירים.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה.

הכלי: פירוק צורה מורכבת לגזרות ומשולשים. מאחר שהמשיקים בנקודות החיתוך עוברים דרך המרכז האחר, זווית הראש של הגזרה המרכזית בכל מעגל היא $90°$ — כלומר רבע מעגל בשטח

. מתוך רבע זה נחסר משולש ישר-זווית שצלעותיו רדיוסים באורך $1$, בשטח

. חצי מהצורה הכהה $=\frac{\pi }{4}-\frac{1}{2}$, וכל השטח

.

נעבור על המסיחים:

(2) $\frac{\pi }{8}$ ו-(4) $\frac{\pi }{4}$ — רק חלק מהחישוב (גזרה בלי חיסור המשולש);

(3) $\pi -\frac{1}{4}$ — צירוף שגוי של האיברים.

המלכודת: לשכוח להכפיל ב-$2$ או לשכוח לחסר את המשולש.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה.

הכלי: כפל מקוצר.

. ריבוע גדול ממש מאפס פירושו שהבסיס שונה מאפס, כלומר $x-y\ne 0$ (כלומר $x\ne y$).

נעבור על המסיחים:

(1) $0<x^2-y^2$ — לא נובע (למשל

מקיים את הנתון אך

);

(2) $0<x+y$ — לא נובע (למשל

);

(3) $xy\ne 0$ — לא נובע (למשל

).

המלכודת: לחשוב שריבוע חיובי מחייב את הבסיס להיות חיובי — הוא מחייב רק שיהיה שונה מאפס.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו השלמת-משפט שבודקת אוצר-מילים. ההקשר: זאבים מייללים כדי להפחיד חברי להקות אחרות שפלשו לטריטוריה שלהם — כלומר להקות מתחרות/אויבות.

נעבור על המסיחים:

(2) damp = לח — לא קשור למילול;

(3) hollow = חלול — לא מתאים;

(4) scarce = נדיר/מעט — לא מתאים לאיום על הקות פולשות. רק rival (יריב/מתחרה) מתאים להקות זרות שפלשו. את התשובה הנכונה

«rival»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. המשפט: גמל סוגר את נחיריו כדי ___ לנשום חול. מי שסוגר נחיריים עושה זאת כדי למנוע שאיפת חול.

נעבור על המסיחים:

(2) bend = לעקם — חסר-משמעות כאן;

(3) afford = להרשות לעצמו — לא מתאים;

(4) balance = לאזן — לא קשור. רק avoid (להימנע) משלים את ההיגיון. את

«avoid»

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הרמז בסוף המשפט: בגיל 44 הוא היה חירש לחלוטין — כלומר השמיעה החלה להידרדר.

נעבור על המסיחים:

(1) designate = ליעד/למנות — לא מתאים;

(2) incorporate = לשלב — לא מתאים;

(4) navigate = לנווט — לא קשור. רק deteriorate (להידרדר) מוביל אל החירשות המלאה. את

«deteriorate»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הרמז: צירוף מורכב של גשרים, תעלות ואיים — זו רשת (network).

נעבור על המסיחים:

(1) cornerstone = אבן-פינה — עצם יחיד, לא מערכת;

(2) highway = כביש מהיר — לא מתאים לתעלות ואיים;

(3) homeland = מולדת — לא מתאים. רק network מתאר מערכת מסועפת של רכיבים מקושרים. את

«network»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הרמז: תאריך מדויק (12 במרץ 1951) + הצלחה מיידית — כלומר הרצועה הופיעה לראשונה (debuted).

נעבור על המסיחים:

(2) hinted = רמז — לא מתאים;

(3) patrolled = סייר — לא קשור;

(4) resolved = פתר/החליט — לא מתאים להשקת רצועה. רק debuted מתאים להופעת-בכורה בתאריך נתון. את

«debuted»

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הרמז: המכשיר הראשון שיצר תמונה נעה בהיסטוריה של הקולנוע — זו אבן-דרך (milestone).

נעבור על המסיחים:

(1) pathway = מעבר/שביל — לא מתאים;

(2) perspective = נקודת-מבט — לא מתאים;

(4) commitment = מחויבות — לא קשור. רק milestone מציין ציון-דרך מכונן בהיסטוריה. את

«milestone»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הרמז הדקדוקי: המבנה '____ journalists from reporting' — המילה from מחייבת פועל של מניעה/איסור (barred ... from = מנע/אסר).

נעבור על המסיחים:

(2) stunned = הלם — לא מתאים למבנה from;

(3) tilted = נטה — לא מתאים;

(4) frayed = נחגא/נפרם — לא קשור. רק barred מתאים להקשר של בית-דין שמונע מעיתונאים לדווח. את

«barred»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. המילה Despite (למרות) יוצרת ניגוד: הדגים נמצאים ___ — ובכל זאת קשה לתפוס אותם. הניגוד עובד רק אם הדגים מצויים בשפע (abundant).

נעבור על המסיחים:

(1) profound = עמוק — לא מתאים לכמות;

(3) elaborate = מפורט/מורכב — לא מתאים לדגים;

(4) wholesome = בריא/טוב — לא יוצר את הניגוד. רק abundant (שופע/רב) יוצר את הניגוד 'יש הרבה אך קשה לתפוס'. את

«abundant»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. המשפט המקורי: הקירות מתדקדקות (taper) מעובי 4.6 מטר בבסיס עד 46 ס"מ בלבד בפסגה — כלומר דקות בהרבה למעלה מאשר למטה.

נעבור על המסיחים:

(1) הופך את 4.6 מטר ל'גובה' ו-46 ס"מ ל'עובי' אחיד — עיוות של הנתונים;

(3) ממציא גובה של בסיס 46 ס"מ — עיוות;

(4) מדבר על עיבוי הקירות לאחרונה — לא נאמר במקור. רק (2) משמר את משמעות ה-taper. את המסיח הנכון

«thinner at the top»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי בנוי על ניגוד בזמן: פעם אירופה הייתה יבשת שממנה יצאו מהגרים (emigration), והיום היא יעד למהגרים מכל העולם.

נעבור על המסיחים:

(1) מדבר על קולוניות וחזרת בני-הקולוניות — מידע שלא במקור;

(2) אומר שהיום אנשים מהגרים מכל העולם — אך משמיט שהם באים לאירופה;

(3) מדבר על קבלת מהגרים ממדינות שכנות — קיצון שלא במקור. רק (4) משמר את שני צדדי הניגוד. את המסיח הנכון

«left Europe ... making Europe their home»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי: עבור תפקידה המרכזי בעצירת כריית השיש (halting the mining), אלטה באון קיבלה את פרס גולדמן ב-2013.

נעבור על המסיחים:

(1) טוען שהמכרות נסגרו ב-2013 — שיבוץ תאריך שלא נאמר במקור;

(2) 'רפורמה בתעשייה' — אך המקור מדבר על עצירה (stop), לא רפורמה;

(3) 'הטכניקות השתנו' — שוב שינוי ולא עצירה. רק (4) שומר על 'עצירה מוצלחת של הכרייה'. את המסיח הנכון

«stop marble mining»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי: שנינותו (wit) של טווין הושוותה (was matched by) לתשוקתו לנסיעות (wanderlust) — כלומר שני מאפיינים שווים בעוצמתם.

נעבור על המסיחים:

(1) מדבר על הבעת דעות — מידע שלא במקור;

(2) מדבר על ידע תרבויות — לא נזכר;

(3) מדבר על נאומים מול כתיבה — לא קשור. רק (4) משמר את ההשוואה בין תשוקת-הנסיעות לחוש-ההומור. את המסיח הנכון

«passion for travel ... sense of humor»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. זו שאלת רעיון-כללי: הטקסט חוזר שוב ושוב על נוחות — 'comfortable suede shoes', 'הנעל הנוחה שמרגיעה כפות רגליים כואבות'.

נעבור על המסיחים:

(1) cheap = זולות — לא נזכר;

(3) strong = חזקות — לא נזכר;

(4) lightweight = קלות — מופיע רק לגבי דגמים חדשים בפסקה האחרונה, לא כמאפיין המזוהה של המותג. רק comfortable נתמך שוב ושוב. את

«comfortable»

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרה של פסקה: כל הפסקה השנייה מספרת איך המותג קיבל את שמו — מאוכל ה-hush puppies עד לשינוי שם הנעליים.

נעבור על המסיחים:

(1) מואיר מוזכר אך הוא אמצעי לסיפור השם — לא המטרה;

(2) החברה מוזכרת אגב — לא מוקד הפסקה;

(4) האוכל מוזכר רק כדי להסביר את מקור השם — לא מטרת הפסקה. רק (3) מציג את המטרה הכוללת. את

«how ... got their name»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות-מילה: בטקסט נאמר שהאיכרים השתמשו באוכל כדי 'to quiet their barking dogs, or hush their puppies' — כלומר hush = להשתיק (quiet).

נעבור על המסיחים:

(2) fry = לטגן — קשור לאוכל אך לא ל-hush;

(3) name = שם — לא משמעות המילה;

(4) bark = נביחה — זה דווקא מה שמשתיקים, ההפך מ-hush. רק quiet נרדף ל-hush לפי ההקשר. את

«quiet»

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שאלת מטרת-פסקה: הפסקה השלישית מתארת את ההצלחה האדירה — נפוץ בארה"ב ומעבר לה, מליוני זוגות בשנה במעל מ-130 מדינות.

נעבור על המסיחים:

(1) אנשים מפורסמים — פרט בפסקה, לא המטרה הכללית;

(2) השפעה על התרבות — הפסקה מדברת על כמה הם הצליחו, לא על השפעתם;

(4) הלוגו — נזכר בפתיחה בלבד. רק (3) מתאר את המטרה הכוללת. את

«remarkable success»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת פרט-נכון: בפסקה נכתב 'תמונת הכלב נראתה בכל מקום: on shoe boxes' — כלומר תמונת כלב מופיעה על קופסאות הנעליים.

נעבור על המסיחים:

(1) הנסיך פיליפ לבש אותם, אך לא נאמר שהוא שעשה אותם מפורסמים;

(3) מדבר על מכירות גדולות אך לא נאמר 'הנמכרים ביותר בעולם';

(4) נלבשו בשנות ה-60 אך לא נאמר שאז היו פופולריים יותר מהיום. רק (2) נאמר מפורשות. את

«picture of a dog ... shoe boxes»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרת-פסקה: הפסקה הראשונה מונה סוגים שונים של חומר חלל: מיקרו-מטאוריטים, מטאורים, מטאוריטים, ושני סוגי מטאוריטים — כלומר סוגים שונים של חומר חוץ-ארצי.

נעבור על המסיחים:

(2) משקל וגודל — פרט בלבד;

(3) כמה פסולת נוחתת — נזכר בפתיחה בלבד, לא המוקד;

(4) ממה מורכבים — פרט בסוף הפסקה. רק (1) מכסה את כל הפסקה. את

«different types»

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. בטקסט: 'Some are marked by ... regmaglypts' — רק חלק מהמטאוריטים מסומנים בשקעים אלו, כלומר הם לא נמצאים על כולם.

נעבור על המסיחים:

(2) 'גורמים להמסה' — הפוך: השקעים נוצרים מההמסה, ולא גורמים לה;

(3) 'שקעים בכדור הארץ' — טעות, השקעים על פני המטאוריט עצמו;

(4) 'פחות דחוסים מסלעי ארץ' — לא נאמר על ה-regmaglypts. רק (1) נשען על 'Some'. את

«not found on all meteorites»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה: בטקסט — 'נפילה' (fall) היא מטאוריט שנפילתו נצפתה, ו-'ממצא' (find) הוא מטאוריט שהתגלה רק אחרי שנפל. מכאן ניתן להסיק שאיש לא יודע מתי בדיוק נחתו — כי נפילתם לא נצפתה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'גדולים מנפילות' — לא נרמז;

(3) 'אין להם קרום שחור' — סותר, לכל המטאוריטים קרום שחור;

(4) 'מדענים יודעים עליהם יותר' — הפוך אם כבר. רק (2) נובע מההגדרה. את

«No one knows exactly when they landed»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרת-פסקה: הפסקה האחרונה מסבירה עד כמה המטאוריטים חשובים — מקור ידע על מבנה כדור הארץ, ראשית החיים ומערכת השמש.

נעבור על המסיחים:

(1) השוואה לאבני-ירח — רק אזכור אגבי, לא המטרה;

(2) 'מה הם מלמדים על החיים' — רק חלק מהפסקה;

(3) 'מקור, גיל והתפתחות של המטאוריטים' — הטקסט מדבר על מערכת השמש, לא של המטאוריטים. רק (4) מתאר את המטרה הכוללת — חשיבות המטאוריטים. את

«significance of meteorites»

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת שלילה (not) — מחפשים את מה שלא נפל מהחלל. אבני הירח (lunar rocks) 'הובאו בחזרה' ממשימות חלל (brought back from space missions) — כלומר הם לא נפלו אלא הובאו בידי אדם. נעבור על המסיחים — כולם כן נפלו:

(1) shooting stars = מטאורים הנופלים;

(2) extraterrestrial debris = פסולת החלל היורדת;

(3) the Nantan meteorite = מטאוריט שנפל ב-1516. רק (4) לא נפל מעצמו. את המסיח הנכון לשאלת-השלילה

«lunar rocks»

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. זוהי שאלת השלמת-משפט הבודקת אוצר-מילים בהקשר. המשפט עוסק במיתוס שלפיו אי-אפשר לקפל פיסת נייר לחצי יותר משבע פעמים, ולכן הפועל החסר חייב להתקשר לפעולה שעושים לנייר 'in half'.

נעבור על המסיחים:

(1) wasted — בוזבז, אינו מתאים ל'לחצי';

(2) folded — קופל, מתאים בול לצירוף 'folded in half';

(3) bored — משועמם, לא רלוונטי;

(4) excused — נסלח, לא רלוונטי. הצירוף הכובל 'fold in half' הוא הרמז המכריע.

נסמן את (2).

תשובה (2) נכונה. הפיזיקה מחולקת ל____ מותאמים הכוללים מכניקה, אקוסטיקה ואופטיקה — הרשימה מונה תחומי-משנה, ולכן החסר הוא 'תחומים/שדות'.

(1) marks — ציונים/סימנים, לא;

(2) fields — שדות/תחומים, מתאים;

(3) sides — צדדים, לא;

(4) points — נקודות, לא. המילה 'specialized' בצירוף עם הדוגמאות מכריעות שמדובר בתחומים.

נסמן את (2).

תשובה (2) נכונה. הסרטנים באים ____ כדי להטיל ביצים על חופי Delaware Bay, ולכן החסר הוא תיאור-מקום 'אל החוף'.

(1) ajar — פתוח (על דלת), לא;

(2) ashore — אל החוף, מתאים בול;

(3) aboard — על סיפון/רכב, הפוך מהכיוון;

(4) ablaze — בוער, לא. הצירוף 'lay their eggs on the beaches' מרמז על תנועה אל היבשה.

נסמן את (2).

תשובה (3) נכונה. מכירות היין האדום ____ בעקבות פרסום מחקרים שהצביעו על תועלת בריאותית — ההקשר החיובי מחייב פועל של עלייה.

(1) healed — ריפאו, לא;

(2) split — התפצלו, לא;

(3) rose — עלו, מתאים;

(4) departed — עזבו, לא. הרמז הוא קשר סיבתי חיובי ('might help prevent heart disease').

נסמן את (3).

תשובה (1) נכונה. המדענים הצליחו ____ צמחים רעילים למטרות רפואיות — 'להצליח ב-' משהו מחייב פועל של שימוש/ניצול.

(1) utilizing — לעשות שימוש, מתאים;

(2) absorbing — לספוג, לא;

(3) magnifying — להגדיל, לא;

(4) reciting — לדקלם, לא. 'למטרות רפואיות' מרמז על ניצול תועלתי.

נסמן את (1).

תשובה (1) נכונה. גלי-הכבידה, אותן תנודות זעירות במרחב-זמן ש____ על ידי איינשטיין מאה שנה קודם — איינשטיין שיער/הניח אותם תיאורטית לפני שהתגלו.

(1) hypothesized — שיער/הניח, מתאים;

(2) transformed — שינה צורה, לא;

(3) alternated — החליף, לא;

(4) interceded — התערב, לא. הניגוד בין 'finally detected' (התגלו סוף-סוף) לבין פעולת איינשטיין 'מאה שנה קודם' מלמד שהוא רק שיער.

נסמן את (1).

תשובה (3) נכונה. אנשים נמשכים לצפון קנדה בשל הפאר הפראי של הטבע ה____ שלה — התיאור חייב להתכתב עם 'rugged splendour' (פאר גס/פראי).

(1) undermined — מעורער, לא;

(2) indisposed — חש ברע, לא;

(3) untamed — פראי, לא מאולף, מתאים;

(4) inflamed — מודלק, לא. 'רוגד' (rugged) רומז לפראיות בלתי-מבוייתת.

נסמן את (3).

תשובה (3) נכונה. ההוגנוטים, שנרדפו על אמונתם, ____ את מולדתם צרפת כדי לחפש מקלט באנגליה — הפועל חייב לבטא בריחה/עזיבה.

(1) wove — ארגו, לא;

(2) swept — טאטאו, לא;

(3) fled — ברחו, מתאים;

(4) bound — קשרו, לא. 'נרדפו' + 'to seek refuge in England' מלמד על מנוסה מרדיפה.

נסמן את (3).

תשובה (4) נכונה. המשפט המקורי: צבי-ים נפטרים מעודפי מלח בתהליך הדומה לבכי. עלינו לשמר את המשמעות המדויקת.

(1) 'מאבדים כמויות גדולות של מלח כשהם בוכים' — הופך את הסיבתיות ומדבר על אובדן מלח בזמן בכי; נפסול.

(2) 'הדרך היחידה לשלוט ברמת המלח היא בכי' — 'היחידה' היא קיצוניות שלא במקור; נפסול.

(3) 'מזילים דמעות מלוחות בתהליך הדומה לבני-אדם' — ההשוואה לבני-אדם לא הופיעה במקור; נפסול.

(4) 'כאשר הם מסלקים מלח עודף מגופם, צבי-הים נראים בוכים' — משקף בדיוק את המקור.

נסמן את (4).

תשובה (1) נכונה. המקור: 'עד 1597 שייקספיר כתב לפחות תריסר מחזות'.

(1) '12 או יותר ממחזותיו נכתבו לפני 1597' — מתאים בדיוק ('לפחות תריסר' = 12 או יותר; 'עד 1597' = לפני-כן); נסמן (1).

(2) 'לא פחות מתריסר — כולם עד 1597' — הוספת 'כולם' יוצרת קיצוניות שאינה במקור; נפסול.

(3) 'שנים-עשר מחזותיו הגדולים ביותר' — 'הגדולים ביותר' לא נאמר; נפסול.

(4) 'ב-1597 שייקספיר כתב' — משנה מ-'עד/לפני 1597' לאירוע שקרה דווקא בשנת 1597; נפסול.

נסמן את (1).

תשובה (1) נכונה. המקור: חופה הצפוני של הולנד מוכה על ידי הים הצפוני הסוער.

(1) 'המים הסוערים של הים הצפוני מכים את החוף הצפוני של הולנד' — שקילות מלאה (rough=סוער, pound=מכה); נסמן (1).

(2) 'גובלת בצפון בים הצפוני הקר' — 'frigid/קר' לא במקור, וגם נעלמה ההכאה; נפסול.

(3) 'נוף החוף שולט בצפון הולנד' — שינוי נושא ל'נוף'; נפסול.

(4) 'הים הצפוני נוטה לגאויות-סערה' — מוסיף מידע שלא במקור ומאבד את ההכאה בחוף; נפסול.

נסמן את (1).

תשובה (1) נכונה. המקור: 'הנסיך' הוא אחד החיבורים הפוליטיים המושמצים ביותר — וגם הנחקרים ביותר — בהיסטוריה. שני מרכיבים: ביקורת חריפה + לימוד מעמיק.

(1) 'מעט עבודות פוליטיות נבחנו בקפידה או בוקרו בחריפות כמו הנסיך' — משקף את שני המרכיבים (נחקר ומושמץ); נסמן (1).

(2) 'נערץ על ידי חלק ומופרך על ידי אחרים' — לא זה החצי המושמץ/נחקר; נפסול.

(3) 'הטוב והקשה ביותר להבנה' — לא נאמר; נפסול.

(4) 'נחקר גם פוליטית וגם היסטורית' — מוסיף ממד היסטורי שלא במקור, ומחסיר את ההשמצה; נפסול.

נסמן את (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת כותרת — הכותרת צריכה לכסות את הרעיון הכללי של הטקסט: השיעור החברתי החריג של ג'יין אליוט.

(1) 'האם צריך לדון בדעה קדומה בכיתה?' — צר מדי וממוקד בשאלה שלא נדונה; נפסול.

(2) 'האם צבע עיניים משפיע על אינטליגנציה?' — זו רק האמתלה ה'מדעית' שאליוט המציאה, לא נושא הטקסט; נפסול.

(3) 'השקפתה של אליוט על זכויות האזרח' — הטקסט על השיעור, לא על השקפותיה; נפסול.

(4) 'השיעור הבלתי-רגיל של ג'יין אליוט' — לוכד את הטקסט כולו.

נסמן את (4).

תשובה (3) נכונה. הסקה מהפסקה השנייה על בעלי העיניים החומות והירוקות. הטקסט: הם החלו להשתתף יותר, נעשו יותר חברתיים, והחלו להתעלל — כלומר גדל ביטחונם.

(1) 'לא רצו לשבת בנפרד' — לא נאמר; נפסול.

(2) 'החלו להתעלל אחד בשני' — ההתעללות הופנתה כלפי בעלי העיניים הכחולות, לא זה בזה; נפסול.

(3) 'נעשו בטוחים יותר בעצמם' — נתמך ישירות; נסמן (3).

(4) 'ניסו לעזור לילדים הכחולים' — ההפך מהכתוב; נפסול.

נסמן את (3).

תשובה (2) נכונה. לפי הפסקה השלישית — כשאליוט הפכה את התפקידים, בעלי העיניים הכחולות קיבלו יד עליונה אך 'were not as cruel' כפי שהיו החומים/ירוקים ביום שישי.

(1) 'החומים/ירוקים סירבו להשתתף' — לא נאמר; נפסול.

(2) 'הילדים הכחולים היו נחמדים יותר מכפי שהיו החומים/ירוקים ביום שישי' — משקף את 'not as cruel'; נסמן (2).

(3) 'התנהגו באותו אופן כמו ביום שישי' — סותר את 'not as cruel'; נפסול.

(4) 'הכחולים המשיכו להרגיש מופלים' — התפקידים התהפכו, כעת הם ביד העליונה; נפסול.

נסמן את (2).

תשובה (2) נכונה. 'הנקודה שאליוט ניסתה להעביר' (שורות 26-27) — בסוף התרגיל היא אמרה שהילדים חוו אפליה, והחיבורים הראו שהם קלטו זאת. הנקודה: אפליה מזיקה.

(1) 'מי שחווה אפליה הופך לבריון' — לא המסר; נפסול.

(2) 'אפליה מזיקה' — בדיוק המסר; נסמן (2).

(3) 'אין להתחשב בדעת אחרים' — לא רלוונטי; נפסול.

(4) 'אנשים אינטליגנטים סובלניים' — לא המסר; נפסול.

נסמן את (2).

תשובה (4) נכונה. מטרת הפסקה האחרונה. הפסקה מתארת כיצד הסיפור דווח, שקוראים הזדעזעו, ושהעבודה ממשיכה לעורר מחלוקת — כלומר תגובות לתרגיל.

(1) 'הנזק הפסיכולוגי לתלמידים' — מוזכר רק כטענה, אינו המוקד; נפסול.

(2) 'וריאציות בימינו' — נזכר בסוף אך אינו המטרה המרכזית; נפסול.

(3) 'תוצאות חיוביות ושליליות של התרגיל' — הפסקה עוסקת בתגובות אנשים, לא בתוצאות התרגיל עצמו; נפסול.

(4) 'תגובות לתרגיל החברתי של אליוט' — מדויק; נסמן (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת כותרת לטקסט השני. הטקסט עוסק במילון עגת-העולם-התחתון שנוצר 'מבפנים' — בידי אסירים בכלא.

(1) 'An Inside Job' — לוכד את הזווית שהמילון נוצר מתוך הכלא ('inside'), משחק-מילים מוצלח (גם 'עבודה פנימית' וגם 'מבצע של פנים'); נסמן (1).

(2) 'כלא גרייט מדו: הזדמנות שנייה' — צר מדי, ממקד בכלא ולא במילון; נפסול.

(3) 'איך לבצע את הפשע המושלם' — הטקסט מדגיש שהמילון לא נועד לכך; נפסול.

(4) 'חייהם של אוליירי וליפסיוס' — פרט משני בלבד; נפסול.

נסמן את (1).

תשובה (4) נכונה. הפסקה הראשונה עוסקת בעיקר ב____ המילון. היא מתארת מה יש במילון (אלפי מילים) ולשם מה הוא נועד (מקור מידע לשוטרים, שופטים וכו') — כלומר תוכן ומטרה.

(1) 'המילים והביטויים המוגדרים בו' — רק חלק מהפסקה; נפסול.

(2) 'האנשים שעזרו לכתוב' — נדון בפסקה השנייה; נפסול.

(3) 'סוגי הפשעים הנידונים בו' — לא המוקד; נפסול.

(4) 'התוכן והמטרה של' — מכסה את שני חלקי הפסקה; נסמן (4).

נסמן את (4).

תשובה (4) נכונה. לפי הפסקה הראשונה, למי נועד המילון. הטקסט קובע במפורש: 'לא ... מדריך אימון לפושעים פוטנציאליים, אלא מקור מידע רציני לשוטרים, שופטים, עורכי-דין ועובדים סוציאליים' (שים לב לשלילה 'not... but rather').

(1) 'ספריות' — לא נזכר; נפסול.

(2) 'פושעים פוטנציאליים' — נשלל במפורש; נפסול.

(3) 'בתי ספר' — לא נזכר; נפסול.

(4) 'שוטרים' — מופיע ברשימת היעד; נסמן (4).

נסמן את (4).

תשובה (4) נכונה. הסקה על הרב גולדין מהפסקה השנייה. הפרויקט נולד מאהבתו לשפה ולאנשים ומרצונו לתת לאסירים הזדמנות להשיג משהו חיובי — מכאן שהאמין שיש בהם פוטנציאל לתרום.

(1) 'כתב את רוב המילון' — דווקא האסירים כתבו; נפסול.

(2) 'מימן בכספו את הפרסום' — לא נאמר; נפסול.

(3) 'יזם פרויקטים רבים בכלא' — דובר על פרויקט אחד; נפסול.

(4) 'האמין שלאסירים יש פוטנציאל לתרום לחברה' — נתמך; נסמן (4).

נסמן את (4).

תשובה (4) נכונה. לפי הפסקה השנייה, התורמים למילון. נאמר שהעורכים והשלושים התורמים היו אסירים, וכולם נבחרו בשל ה'מומחיות' שלהם בתחומי פשע שונים.

(1) 'היו חברים של אוליירי וליפסיוס' — לא נאמר; נפסול.

(2) 'ביקרו בכלא פעמים רבות' — הם היו אסירים בכלא, לא מבקרים; נפסול.

(3) 'לכולם היה רקע ספרותי' — לא נאמר; נפסול.

(4) 'היו בעלי ידע לגבי סוגי פשע ספציפיים' — משקף את 'expertise in different areas of crime'; נסמן (4).

נסמן את (4).