פתרון הבחינה הפסיכומטרית אביב 2025 — טקסט מלא

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'מקום ותכליתו'.

הכלי: נגדיר את היחס במדויק – בית ספר הוא מקום שכל תכליתו להקנות לאדם נכס מופשט: השכלה. נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא מקום שנועד להקנות את הנכס שבמילה השנייה.

נבדוק:

(4) חדר כושר הוא מקום שכל תכליתו להקנות לאדם כושר – בדיוק כמו בית ספר והשכלה.

נעבור על המסיחים:

(1) חדר הלבשה : בגדים – חדר ההלבשה משמש להחלפת בגדים, אך בגדים אינם נכס מופשט שמוקנה לאדם;

(2) חדר ישיבות : ישיבה – זהו מקום שבו מתקיימת פעילות (ישיבה), ולא מקום שמקנה לאדם נכס;

(3) חדר אוכל : רַעַב – חדר אוכל אינו מקנה רעב אלא נועד להשביעו, יחס הפוך.

המלכודת: להיתפס לזיהוי 'חדר שנקרא על שם מה שבו' (כמו חדר ישיבות : ישיבה), במקום ליחס המדויק של הקניית נכס.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'חלק ושלם'.

הכלי: נזהה את היחס – עָלֶה הוא חלק מן הצֶמח, כלומר איבר המרכיב יצור שלם. נחפש זוג של איבר : היצור השלם שהוא חלק ממנו.

נבדוק:

(4) זנב הוא איבר שהוא חלק מן החיה – בדיוק כמו עלה וצמח.

נעבור על המסיחים:

(1) לימון : פרי – לימון אינו חלק מפרי אלא הוא-עצמו סוג של פרי (יחס פרט-כלל);

(2) זחל : פרפר – הזחל אינו חלק מן הפרפר אלא שלב מוקדם בהתפתחותו;

(3) נחל : ים – הנחל נשפך אל הים אך אינו חלק ממנו.

המלכודת: לבלבל בין 'חלק מן השלם' לבין 'סוג של' (לימון : פרי) או 'שלב התפתחות' (זחל : פרפר).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'אותה פעולה, בתוספת תשלום'.

הכלי: נדייק את היחס – לשאול פירושו לקבל דבר לשימוש זמני בחינם, ולשכור פירושו לקבלו לשימוש זמני תמורת תשלום. אותה פעולה, אך השנייה כרוכה בכסף. נחפש זוג שבו המילה השנייה מוסיפה למילה הראשונה את רכיב התשלום.

נבדוק:

(4) לתת הוא להעביר דבר בחינם, ולמכור הוא להעבירו תמורת תשלום – בדיוק אותו הבדל.

נעבור על המסיחים:

(1) לבקש : לדרוש – ההבדל הוא בעוצמה ובתוקף, לא בכסף;

(2) לקחת : לגנוב – ההבדל הוא בחוקיות (נטילה שלא כדין), לא בתשלום;

(3) לשלם : לְגבות – שתי הפעולות עוסקות בכסף אך בכיוונים מנוגדים (לתת כסף מול לקבל כסף).

המלכודת: להסתפק בזיהוי ש'שתי המילים קשורות בכסף' (לשלם : לגבות), בלי לוודא שהיחס זהה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'ביטוי והמעשה שהוא מבצע'.

הכלי: נזהה את היחס – אמירת המילה "סליחה" היא מעשה הדיבור שבאמצעותו אדם מבצע התנצלות. נחפש זוג שבו אמירת הביטוי היא-היא ביצוע הפעולה שבמילה השנייה.

נבדוק:

(2) אמירת "אכן" היא הדרך שבה אדם מבצע אישור (מאשר דבר) – בדיוק כמו "סליחה" והתנצלות.

נעבור על המסיחים:

(1) "להתראות" : פגישה – "להתראות" נאמר בפרידה, ואף מנוגד לפגישה;

(3) "כל הכבוד" : הצלחה – אמירת "כל הכבוד" היא שבח על הצלחת הזולת, אך אינה ביצוע של הצלחה;

(4) "זהירות!" : סכנה – "זהירות!" היא אזהרה מפני סכנה, לא ביצוע של סכנה.

המלכודת: לזהות רק ש"הביטוי קשור למצב" (כמו "זהירות!" וסכנה), במקום שהאמירה מבצעת בפועל את הפעולה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'תואר המעורר תגובה : התגובה'.

הכלי: נדייק את היחס – מתמיה הוא דבר המעורר באדם תמיהה, כלומר תואר לגורם המחולל מצב פנימי (רגש/תחושה) אצל מי שנתקל בו. נחפש זוג שבו המילה הראשונה מתארת גורם, והמילה השנייה היא המצב הפנימי שהוא מעורר.

נבדוק:

(1) מתיש הוא דבר המעורר באדם תשישות – תשישות היא מצב פנימי שחשים, בדיוק כמו תמיהה.

נעבור על המסיחים:

(2) מועיל : תועלת – תועלת היא תוצאה אובייקטיבית ומעשית, לא מצב פנימי הנחווה;

(3) מצחין : צחנה – צחנה היא ריח הנפלט מן הדבר עצמו, לא תחושה המתעוררת במתבונן;

(4) מדויק : דייקנות – דייקנות היא תכונה או מידה, ומדויק הוא התואר הנגזר ממנה, ואין כאן עוררות של מצב אצל אדם.

המלכודת: להסתפק בהתאמה הצורנית (תואר במשקל מ_ מול שם עצם) ולבחור זוג כלשהו, במקום לדייק שמדובר בעוררות מצב פנימי אצל אדם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'פעולה המבטלת מצב'.

הכלי: נזהה את היחס – 'העלה מתהום הנשייה' פירושו להשיב לתודעה דבר שהיה שכוח; הפעולה מבוצעת על מה שנמצא במצב 'שכוח' ומוציאה אותו ממנו. נחפש זוג שבו הפעולה מבטלת את המצב שבמילה השנייה.

נבדוק:

(1) חנן פירושו להעניק חנינה, והפעולה מבוצעת על מי שהוא אסור ומוציאה אותו ממאסרו – בדיוק כמו העלאה מתהום הנשייה המבטלת את מצב השִכחה.

נעבור על המסיחים:

(2) ספן : חבוי – ספן הוא הצניע/כיסה, פעולה היוצרת את מצב ההיחבאות ולא מבטלת אותו;

(3) פקפק : מאמין – פקפק אינו מבטל מאמין, ואין כאן יחס של ביטול מצב;

(4) הכניע : מנוצח – הכניע יוצר את מצב ההיכנעות (מנוצח), כלומר פעולה בכיוון הפוך, המחוללת את המצב במקום לבטלו.

המלכודת: לבחור את (4), שבו הפעולה קשורה למצב אך יוצרת אותו במקום לבטלו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת היסק על משמעות מילה בהקשר.

הכלי: נחלץ את משמעות "שצשץ" מן ההקשר שנתן רן – אם כדאי לשכור את האולם הקטן ביותר, סימן שרק מעטים מן האורחים צפויים לבוא; לכן "שצשץ" פירושו "מעט מן / חלק קטן מן". נציב משמעות זו בכל משפט ונבדוק היגיון.

נבדוק:

(3) "בשל ציד לא חוקי נותרו בחיים מעט מן הפילים, ולכן לגני החיות תפקיד חשוב בשימורם" – היגיון תקין (מעט פילים → חשיבות השימור).

נעבור על המסיחים:

(1) "מעט מחבריי לא רצו לבוא, ולכן הלכתי לבד" – אם מעטים לא רצו, הרוב כן רצו, וההליכה לבד סותרת;

(2) "מאחר שמעט מן התוכניות הטובות הסתיימו, מוטב לכבות" – אם רק מעטות הסתיימו, אין סיבה לכבות;

(4) "מוניטין של קמצנים משום שמעט מן התושבים אינם תורמים" – אם רק מעטים אינם תורמים, לא ייצא מוניטין של קמצנות. בכל אלה מתאימה דווקא המשמעות "רוב/כל", ולא "מעט".

המלכודת: לבחור לפי צליל המשפט ולא לבדוק שהמשמעות המדויקת ("מעט") מתיישבת עם ההיגיון.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת היסק מתוך פסקה מדעית.

הכלי: נאתר בפסקה את הסיבה המפורשת לעיכוב – התהליך של ייצור המלנין 'אורך כמה שעות', ולכן חולף זמן מרגע החשיפה ועד שהמלנין מצטבר ומגן; בינתיים הקרינה כבר פוגעת בתאים. נחפש את התשובה המצביעה על פרק הזמן שבין תחילת הייצור ובין תחילת ההגנה.

נבדוק:

(4) 'זמן-מה חולף מרגע שהמלנוציטים מתחילים בייצור המלנין ועד שהמלנין מתחיל להגן' – זהו בדיוק העיכוב שהפסקה מתארת.

נעבור על המסיחים:

(1) תולה את העיכוב בזמן החישה בשל עומק התאים, אך הפסקה מייחסת את העיכוב למשך התהליך, לא לחישה;

(2) מדבר על קרינה 'מסוג אחר' הגורמת נזק ראשוני – פרט שאינו מופיע בפסקה;

(3) נכון כשלעצמו (המלנין מגן מפני חלק מהקרינה) אך מסביר מדוע ההגנה חלקית, לא מדוע היא מתחילה רק לאחר שנגרם נזק.

המלכודת: לבחור את (3), טענה נכונה מן הפסקה שאינה עונה על השאלה שנשאלה (עיתוי מול חלקיות).

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת היסק לוגי (סידור סביב שולחן עגול).

הכלי: נקבע נקודת עוגן – חיים יושב צמוד לימין גדי, כך שבכיוון הימין הסדר הוא גדי, חיים, ואז שלושה מקומות פנויים לברוך, מאיר ושמואל. נבדוק איזה נתון קובע במדויק מי יושב בכל מקום פנוי. נבדוק את (2): 'ברוך בין חיים למאיר וצמוד לשניהם' – ברוך צמוד לחיים, והמקום הפנוי היחיד הצמוד לחיים הוא זה שמימינו; לכן ברוך יושב שם, מאיר צמוד לברוך מצדו השני, ושמואל במקום האחרון. הסדר נקבע במלואו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'ברוך בין מאיר לשמואל' – ברוך באמצע, אך אפשר להחליף בין מאיר לשמואל בצדדים, ונותרות שתי אפשרויות;

(3) 'ברוך ליד גדי, מאיר ליד שמואל' – ברוך במקום הצמוד לגדי, אך מאיר ושמואל יכולים להתחלף, שתי אפשרויות;

(4) 'ברוך ליד שמואל, מאיר ליד חיים' – מאיר נקבע, אך ברוך ושמואל יכולים להתחלף, שתי אפשרויות.

המלכודת: להסתפק בנתון שקובע חלק מן הישיבה ולהניח שדי בכך, בלי לבדוק שכל המקומות נקבעים ביחידוּת.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת פסקה מרובת-חסרים, ומפתח הפתרון הוא היגיון פנימי עקבי.

הכלי: נשים לב למבנה הניגוד – מי שלא קרא עד הסוף "היה עשוי לחשוב" דבר אחד, אך "ואולם, קריאת הכתבה כולה" מגלה היפוך. נציב את (1): הקורא החלקי סבור שהכותבים ממליצים על "לבונה", שכן בפתיחה הודגשה כמות הוויטמינים – מדד שבו "לבונה" עדיף; ואולם, קריאה מלאה מלמדת שכמות הוויטמינים משנית בחשיבותה לריכוז רכיבי הפרי – מדד שבו "ברקת" עולה על מתחרהו. ההיגיון עקבי לחלוטין: רושם ראשוני מטעה (לבונה) מול המסקנה האמיתית (ברקת).

נעבור על המסיחים:

(2) מערבב מדדים ומסקנות ואינו יוצר ניגוד קוהרנטי;

(3) קובע כבר בהתחלה ש"ברקת" עדיף, ואז אין כל היפוך שהקריאה המלאה מגלה;

(4) טוען שכמות הוויטמינים חשובה הרבה יותר מריכוז הפרי, בסתירה למדד שבו "ברקת" מנצח.

המלכודת: להשלים חֶסֶר בודד שנשמע טוב בלי לבדוק שכל ארבעת הרכיבים מתלכדים לסיפור אחד עקבי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת פסקה מרובת-חסרים, ויש לוודא עקביות בין כל הרכיבים.

הכלי: נבנה את שרשרת ההיגיון של המיתון הכלכלי. נציב את (4): בשל המיתון העדיפו בעלי הרכב לתקן מכוניות ישנות ולא לקנות חדשות, ולכן ביקרו במוסך לעיתים קרובות יותר (יותר ביקורים); אך בכל ביקור ביקשו לחסוך וטיפלו רק במה שאינו סובל דיחוי, ולכן העלות בכל ביקור הייתה נמוכה יותר. הכול מתלכד: יותר ביקורים, אך עלות נמוכה לביקור.

נעבור על המסיחים:

(1) קובע עלות "נמוכה" לביקור אך גם ש"נדרשו ליותר טיפולים יקרים" – סתירה;

(2) קובע "יותר" ביקורים אך גם ש"נמנעו מלהגיע" למוסך – סתירה;

(3) קובע "פחות" ביקורים אך גם ש"פנו פעמים רבות יותר" – סתירה.

המלכודת: לבחור רכיב פותח שנשמע נכון (למשל "פחות ביקורים") בלי לבדוק שהוא עולה בקנה אחד עם שאר החסרים.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט חסר לפי היגיון הפסקה.

הכלי: נזהה את תפקיד המשפט החסר – הוא צריך להוביל אל הדוגמה שאחריו, שבה עונש פומבי וחמור (תלייה) דווקא לא הרתיע, אלא ליוו אותו מעשי כיוס. נחפש משפט שמעמיד ציפייה הגיונית ("ככל שהעונש חמור ופומבי יותר, כך ירתיע") ומיד מסייג אותה. נציב את (2): "מתבקש לחשוב שככל שהעונש חמור יותר ורבים נחשפים אליו כך גדל הסיכוי להרתיע, אולם היגיון זה לא תמיד עומד במבחן המעשה" – והדוגמה ממחישה בדיוק את הכישלון המעשי.

נעבור על המסיחים:

(1) טוען שרק עונש פומבי מרתיע – בסתירה לדוגמה, שבה עונש פומבי לא הרתיע;

(3) עוסק בהיסטוריה של תכלית הענישה (נקמה מול הרתעה), נושא שאינו קשור לדוגמה;

(4) מייחס את הכישלון לעורר אהדה כלפי הפושע, אך בדוגמה הקהל לא חמל אלא ביצע כיוס.

המלכודת: להתפתות ל(4), הנשמע "הפוך" ומתוחכם, אף שהוא אינו תואם את תוכן הדוגמה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת היחלשות טענה (ביקורת).

הכלי: נזהה את טענת החוקר המבקר – השיניים הבריאות אינן הודות לגומא הפקעים אלא משום שבאותה תקופה לא נצרכו חיטה וסוכר, ולכן ממילא לא הייתה סיבה לעששת. כדי להחליש ביקורת זו נחפש ממצא המראה שגם בהיעדר סוכר, מי שלא אכל גומא הפקעים כן לקה בעששת. נבדוק את (3): מאובני שיניים מאותה תקופה (לפני 10,000 שנה, אותו היעדר סוכר) שאין בהם שרידי גומא הפקעים – ובהם חורים רבים יותר. כלומר בלי גומא הפקעים היו יותר חורים, ולכן הצמח כן תרם להגנה, והביקורת נחלשת.

נעבור על המסיחים:

(1) רק מאשש שאכלו הרבה גומא הפקעים, בלי להתמודד עם טענת הסוכר;

(2) משווה תקופה אחרת שבה כבר צרכו סוכר – משתנה מבולבל (גם סוכר וגם היעדר הצמח);

(4) מכניס אמצעי הגנה אחרים ומבלבל את התמונה.

המלכודת: לבחור את (2), שנראה דומה, אך שינוי התקופה מכניס את הסוכר כגורם מתחרה ומונע בידוד של השפעת הצמח.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת "מה עולה מדברי הכותב" (היסק ממאמר).

הכלי: נזקק את טענת הכותב – הבלשנות הגנרטיבית, המבקשת להיות "מדע מדויק", הגבילה עצמה למשפט היחיד (הפשוט יותר) והשאירה את הפסקה והחיבור (המורכבים) לתחומים אחרים, שכן ככל שתופעה מורכבת יותר קשה יותר לתארה במדויק. המסקנה: היא בחרה בדיוק על פני התמודדות עם המורכב. נבדוק את (4): "הבלשנות הגנרטיבית מעדיפה את החתירה לדיוק על התמודדות עם מושאי מחקר מורכבים" – זהו בדיוק ההיסק.

נעבור על המסיחים:

(1) קובע שהיא אינה ראויה לכינוי "מדע מדויק" – היפוך של דברי הכותב;

(2) מייחס לה עיסוק לא-מדויק בפסקה ובחיבור, אך לדבריו היא כלל אינה עוסקת בהם;

(3) קובע שגם התחומים האחרים חותרים לדיוק, בעוד הכותב מכנה אותם "מדעיים פחות".

המלכודת: לבחור את (2), שנשמע קרוב, אף שהכותב מדגיש שהבלשנות הגנרטיבית הותירה את הפסקה והחיבור לאחרים ואינה עוסקת בהם כלל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "המשפט הנותר" – שלוש מן האפשרויות הן הסתייגות של אור, ואחת אינה.

הכלי: נמפה את המשל – פרסות/פרזול הם חומר האיטום, וסהר טוען שחומר טוב מבטיח בוודאות שלא יהיו נזילות. הסתייגות משמעה ערעור על ההבטחה הוודאית הזאת. נבדוק כל משפט:

(2) "גם סוס מפורזל היטב עלול למעוד" – מערער (גם חומר טוב אינו ערובה);

(4) "אי אפשר לקבוע אם הפרסות טובות דיין עד שיתחיל לדהור" – מערער (אי-ודאות עד למבחן החורף);

(1) "די בפרסות שאפשרו לסוס להגיע לקו הסיום, גם אם אחרון" – הסתייגות מן ההתלהבות מ"חומר טוב במיוחד", שכן די בטוב-מספיק. לעומתן (3) "פרזול טוב יועיל גם לסוס החלש ביותר" – דווקא מחזק את דברי סהר ומאשר שחומר טוב מועיל, ולכן אינו הסתייגות. נעבור על ההיגיון: המשפט הנותר הוא זה שאינו יכול לשמש תגובת הסתייגות, והוא (3).

המלכודת: לחפש את המשפט ה"שלילי" ביותר, במקום לזהות שדווקא המשפט התומך בסהר הוא היוצא-דופן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת "איזו טענה נטענת בפסקה" (דיוק בקריאה).

הכלי: נחלץ את הנתונים – בכל האזורים הטמפרטורות עולות; באזור החוף המינימום עולה מהר יותר מן המקסימום; באזורי ההרים המקסימום עולה מהר יותר (מן המינימום). נחפש טענה הנגזרת ישירות מכך. נבדוק את (3): "באזורי ההרים קצב עליית המינימום איטי יותר מקצב עליית המקסימום" – זו בדיוק אמירת הפסקה על ההרים, בניסוח הפוך-משלים.

נעבור על המסיחים:

(1) קובע שבחוף עולה רק המינימום ובהרים רק המקסימום – שגוי, שהרי הכול עולה, והשאלה היא רק בקצב;

(2) משווה ערכים מוחלטים בין אזורים (מינימום בחוף מול מינימום בהרים) – השוואה שאינה בפסקה, העוסקת בקצב עלייה;

(4) משווה קצב מינימום בחוף לקצב מקסימום בהרים – השוואה בין-אזורית שאינה נטענת.

המלכודת: לגלוש מ"קצב עלייה" לערכי טמפרטורה מוחלטים (מסיח 2) או להשוואה בין-אזורית (מסיח 4).

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת תכנון בדיקה המבחינה בין שתי השערות.

הכלי: נעמיד את ההשערות זו מול זו – השערה א': גוזל הקוקייה מפריש ריח הדוחה טורפים ומגן על הקן; השערה ב': הקוקייה בוחרת מלכתחילה קינים מוגנים, כך שהבטיחות אינה תוצאת נוכחות הקוקייה אלא סיבת בחירתה. כדי להכריע צריך לנטרל את גורם הבחירה. נבדוק את (2): העברת ביצי קוקייה לקינים אקראיים מבטלת את בחירת הקוקייה; אם שם עדיין עולה שרידות גוזלי העורב – ההגנה נובעת מנוכחות הקוקייה (השערה א'), ואם לא – מן הבחירה (השערה ב'). זו בדיוק בדיקה מכריעה.

נעבור על המסיחים:

(1) חסימת טורפים לחלוטין מייתרת גם ריח וגם בחירה, ואינה מבדילה;

(3) בדיקת גוזלים אחרים שקוקייה בכל זאת בחרה את קִנם – גורם הבחירה עדיין מעורב;

(4) בדיקת שרידות גוזלי הקוקייה עצמם אינה נוגעת לשאלה מדוע שורדים גוזלי העורב.

המלכודת: לבחור בדיקה "חזקה" כמו חסימת טורפים, שאמנם משפרת שרידות אך אינה מפרידה בין שתי ההשערות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא (איתור לפי הפסקה הראשונה).

הכלי: נשלוף את ההגדרה – "חתימה ביולוגית" היא העקבות שצורות החיים מטביעות בסביבה. הדוגמה בפסקה: החיידקים הקדומים ייצרו חמצן בפוטוסינתזה, וכך נוצרה האטמוספרה העשירה בחמצן. לכן החמצן שבאוויר כיום הוא עקבה שהותירו צורות חיים. נבדוק את (4): "ריכוז החמצן באטמוספרה כיום" – זו בדיוק העקבה שהותירו החיידקים, כלומר חתימה ביולוגית.

נעבור על המסיחים:

(1) תהליך הפוטוסינתזה הוא הפעולה, לא העקבה שנותרה;

(2) צורות החיים עצמן אינן העקבה אלא מי שהותיר אותה;

(3) האטמוספרה העשירה בפחמן דו-חמצני קדמה לפעולת החיידקים ולא נוצרה על ידם.

המלכודת: לבחור את התהליך (פוטוסינתזה) או את היוצרים (החיידקים) במקום את התוצר-הסימן שנותר בסביבה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג "מה אינו נכון" (לפי הפסקה השנייה).

הכלי: נעבור על הנאמר על הכחוליות – הן חיידקים; הן יוצרות מיקרוביאליטים הנראים כמו אלמוגים; הן חיות באגם פֶּבִּילְיוֹן; והן סופגות מזון מן המים ומדביקות גרגרי משקע בהפרשותיהן. נחפש את הקביעה הסותרת. נבדוק את (3): "הן ניזונות ממיקרוביאליטים" – שגוי; הכחוליות יוצרות את המיקרוביאליטים ומשתמשות בהם כאזור מחיה, אך ניזונות מחומרי מזון שבמים, לא מן המיקרוביאליטים. נעבור על השאר:

(1) "הן חיידקים" – נכון;

(2) "בונות מבנים הדומים לאלמוגים" – נכון (המיקרוביאליטים נראים כמו אלמוגים);

(4) "חיות באגם פביליון" – נכון.

המלכודת: לפסול את (2) בגלל הדמיון לאלמוגים ("הרי אלו אינם אלמוגים"), אף שהפסקה אומרת במפורש שהמבנים נראים כמו אלמוגים.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא (השלמה לפי הפסקה השלישית).

הכלי: נאתר את מוקד המחקר של בריידי – היא מבקשת להבחין בין תצורות סלע שיצרו חיידקים (חתימה ביולוגית) לבין תצורות סלע שיצרו תהליכים א-ביוטיים, המתרחשים ללא השפעת יצורים חיים. נחפש את הזוג המשקף בדיוק הבחנה זו. נבדוק את (3): "שהן חתימה ביולוגית / שנוצרו בתהליך שמקורו אינו בפעילותם של יצורים חיים" – בדיוק ההבדל בין מקור ביוטי לא-ביוטי.

נעבור על המסיחים:

(1) שני האגפים מדברים על יצירה בידי חיידקים, ואין הבחנה ביוטי מול א-ביוטי;

(2) עוסק במה שהתצורות מלמדות (על כדור הארץ / על כוכבים אחרים), לא במקורן;

(4) עוסק במיקום (אגם פביליון / מאדים), לא בשאלת המקור החי.

המלכודת: להתפתות להשלמות "נכונות מבחינת תוכן" מן הפסקה שאינן ההבדל שבריידי מתעניינת בו.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מוסב (referent) בהבנת הנקרא.

הכלי: נחזור אל ההקשר של המילה "לזהותם" – "אלו הם יצורים מיקרוסקופיים הדומים לחיידקים, ואי אפשר לזהותם ללא בדיקות מדוקדקות". הכינוי "-ם" מוסב על נושא המשפט: אותם יצורים מיקרוסקופיים (צורות החיים המשוערות על מאדים). נבדוק את (3): "ל'יצורים מיקרוסקופיים'" – זהו בדיוק מה שאין אפשרות לזהות.

נעבור על המסיחים:

(1) "עקבותיהם" ו-(2) "חסרונות" רחוקים בהקשר ואינם מה שמזהים;

(4) "חיידקים" – היצורים רק דומים לחיידקים, אך "לזהותם" מוסב על היצורים המיקרוסקופיים עצמם ולא על החיידקים הארציים שהם נמשלים אליהם.

המלכודת: לבחור "חיידקים" משום שהמילה סמוכה, אף שהיא רק איבר ההשוואה ולא המוסב.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת "הנחה ביסוד יתרון" בהבנת הנקרא.

הכלי: נמנה את יתרונות שיטת בריידי (חיפוש עקבות/חתימות), ובהם היתרון שמחקרה עשוי ללמד על חיים שהיו על מאדים בעבר גם אם כבר אינם קיימים. נשאל: איזו הנחה חייבת להתקיים כדי שזה ייחשב יתרון? שהעקבות (תצורות הסלע) שורדות זמן רב יותר מן היצורים שיצרו אותן. נבדוק את (4): "תצורות סלע עשויות להאריך ימים יותר מצורות החיים שיצרו אותן" – בלעדיה לא ניתן היה לזהות חיים מן העבר, ולכן היא ההנחה שבבסיס היתרון.

נעבור על המסיחים:

(1) עוסק בכך שבדיקות עלולות להחמיץ עדויות – חיסרון, לא הנחת יתרון;

(2) השוואת קלוּת זיהוי מסורבלת שאינה מן היתרונות שנמנו;

(3) קובע כעובדה שהיו חיים ונכחדו, בעוד היתרון נוסח כאפשרות ("גם אם"), ואינו הנחה נדרשת.

המלכודת: לבחור את (3), הנשמע קרוב ל"חיים בעבר", אף שהוא קביעה עובדתית ולא ההנחה בדבר שרידוּת העקבות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יישום טיעון (הפניית הביקורת לכיוון אחר).

הכלי: נזהה את ביקורת הפסקה האחרונה – ההנחה שחתימות החיים על מאדים ידמו לאלו שבכדור הארץ מתעלמת מאפשרות שהחיים שם שונים מאוד (למשל אל-אורגניים). תומך בריידי טוען שאותה ביקורת חלה גם על החיפוש הישיר. נשאל: במה גם החיפוש הישיר נשען על הנחה ארצית? נבדוק את (4): "גם חיפוש ישיר יתמקד בתכונות שאנו חושבים שמאפיינות חיים רק על סמך היכרותנו עם החיים על כדור הארץ" – כלומר גם הוא עלול להחמיץ צורות חיים שונות, בדיוק כמו שיטת החתימות.

נעבור על המסיחים:

(1) מדבר על זיהוי מוטעה של אל-אורגני כאורגני, ולא על החמצת החיים השונים;

(2) מייחס לחיפוש הישיר עיסוק ב"חתימות ביולוגיות", בעוד הוא מחפש את היצורים ישירות;

(3) מסורבל ואינו מנסח את ההנחה הארצית המשותפת.

המלכודת: לבחור מסיח הנוקב במילים "אורגני/אל-אורגני" מן הפסקה, בלי לבדוק שהוא מבטא את אותה ביקורת ממש.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו אנלוגיה, ועלינו למצוא את היחס המדויק בין 'ירד מנכסיו' לבין 'רכוש'.

הכלי: ננסח משפט־יחס הדוק ונבדוק איזה זוג מקיים בדיוק את אותו יחס. נ

שים לב: 'ירד מנכסיו' פירושו שאבד לו הרכוש שלו — הרכוש (הנכסים) פחת עד שהלך. כלומר הפועל מתאר דלדול או אובדן של מה שמציינת המילה השנייה.

נבדוק: 'תש כוחו : כוח' — הכוח דלדל ואזל; אותו יחס בדיוק של אובדן והיחלשות של הדבר עצמו (3). נפסול את היתר: 'נגזר דינו : דין' — נקבע לו דין, יש כאן קביעה ולא אובדן (1); 'בא אל קיצו : קץ' — הגיע לסופו, תיאור סיום ולא דלדול (2); 'כבש את יצרו : יצר' — שלט ביצרו, זו שליטה ולא אובדן (4).

המלכודת: להסתפק בכך שכל האפשרויות בנויות 'פועל+כינוי : שם' ולשכוח שהיחס המהותי הוא דווקא דלדול או אובדן.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו אנלוגיה בין שני בעלי תפקידים.

הכלי: נזהה את טיב הקשר בין השניים — האם מדובר בשירות ישיר ובו־זמני, או ביוצר של יצירה שאחר נהנה ממנה בהמשך. נ

שים לב: האדריכל יוצר מבנה, והדייר הוא המשתמש הסופי שמתגורר בו — היוצר אינו משרת את הדייר ישירות, אלא מייצר תוצר שאדם אחר עושה בו שימוש. נבחן: 'מחזאי : צופה' — המחזאי כותב מחזה, והצופה חווה אותו; יוצר של יצירה מול מי שנהנה ממנה, בלא מגע ישיר (4). נפסול: 'מלצר : סועד' — המלצר משרת את הסועד ישירות (1); 'מנצח : נגן' — שניהם פעילים יחד באותה הופעה (2); 'נהג : נוסע' — הנהג מסיע את הנוסע ישירות ובו־זמנית (3).

המלכודת: לבחור זוג שבו יש נותן שירות ומקבל שירות — אך באדריכל־דייר אין שירות אישי ישיר אלא יצירת תוצר בר־קיימא.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה בין שם עצם לבין תואר המתאר מצב של הצדדים.

הכלי: ננסח את היחס — שם העצם מציין מצב שמתקיים כאשר הצדדים אינם במצב שהתואר מתאר, והשניים שוללים זה את זה מעצם הגדרתם. נ

שים לב: 'הסכמה' שוררת כאשר הצדדים אינם 'חלוקים'; אם הם חלוקים — אין הסכמה, ולהפך. נבחן: 'שוני : זהים' — 'שוני' מתקיים כאשר הדברים אינם 'זהים'; אם הם זהים אין שוני, ולהפך — סתירה הגדרתית מלאה בדיוק כמו במקור (1). נפסול: 'אחריות : עֲרֵבים' — הערבים הם אלה שנושאים בערבות, יחס של נושאי־תפקיד ולא שלילה (2); 'מפגש : מצטלבים' — כאשר קווים מצטלבים דווקא נוצר מפגש, זהו יחס חיובי הפוך למקור (3); 'חפות : מורשעים' — אפשר שאדם חף יורשע בטעות, ולכן אין שלילה הגדרתית הכרחית (4).

המלכודת: 'חפות : מורשעים' נראה כמו ניגוד, אך אין בו שלילה מוחלטת כמו בין 'שוני' ל'זהים'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו אנלוגיה בין פועל לבין תואר המציין דרגה.

הכלי: נבדוק מהי מידת העוצמה שהתואר מבטא ביחס לפעולה — האם זו תוצאה רגילה או דרגה קיצונית. נ

שים לב: 'חימם' הוא פעולת חימום, ו'לוהט' אינו סתם 'חם' אלא דרגת חום קיצונית — כלומר התואר מבטא דרגה מוקצנת של תוצאת הפעולה. נבחן: 'עייף : מותש' — 'מותש' אינו סתם עייף אלא תשוש עד קצה, דרגה קיצונית של עייפות, בדיוק כמו 'לוהט' מול חימום (3). נפסול: 'הפחיד : מפחיד' — 'מפחיד' הוא בינוני הפועל, אותה עוצמה (1); 'אכל : שָׂבֵעַ' — 'שבע' היא התוצאה הרגילה של אכילה, לא דרגה קיצונית (2); 'ניפץ : מנופץ' — 'מנופץ' הוא צורת הסביל של הפעולה, אותה עוצמה (4).

המלכודת: 'אכל : שבע' מפתה כי גם הוא פועל ותואר־תוצאה, אך חסרה בו ההקצנה של הדרגה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו אנלוגיה בין שני פעלים, שההבדל ביניהם הוא בכיוון — כלפי הזולת מול כלפי העצמי.

הכלי: נזהה מהי הפעולה המשותפת, ונבדוק שבזוג הנבחר הפועל הראשון מכוון אל אחר והשני (החוזר) מכוון אל עצמו. נ

שים לב: 'להלשין' פירושו לחשוף מעשה פסול של אדם אחר, ו'להתוודות' פירושו לחשוף מעשה פסול של עצמך — אותה פעולת חשיפה, פעם על הזולת ופעם על העצמי. נבחן: 'לשבח : להתפאר' — 'לשבח' הוא לציין שבחיו של אחר, ו'להתפאר' הוא לציין שבחי עצמך; אותו מבנה בדיוק, רק שמדובר בטוב במקום ברע (2). נפסול: 'לבייש : להתבייש' — 'לבייש' הוא לגרום לאחר רגש, ו'להתבייש' הוא לחוש את הרגש; יחס של גרימה מול חוויה, לא של הזולת מול העצמי (1); 'לסכסך : להתווכח' — 'לסכסך' הוא לגרום מריבה בין אחרים, אין כאן אותה פעולה המכוונת לעצמי (3); 'להעניק : לקבל' — תפקידים הפוכים של נותן ומקבל, לא צורה חוזרת של אותה פעולה (4).

המלכודת: 'לבייש : להתבייש' דומה מבחינת הבניין (הפעיל מול התפעל), אך היחס בו הוא גרימת רגש מול חוויה, ולא הפניית אותה פעולה מהזולת אל העצמי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו אנלוגיה בין חלק־של־כלי לבין פעולה.

הכלי: נבדוק מהו בדיוק תפקיד החלק הנזכר בביצוע הפעולה — האם הוא החלק הפועֵל ממש, או חלק נלווה שאינו מבצע את עיקר הפעולה. נ

שים לב: ה'קת' היא הידית של הגרזן שבו חוטבים; היא החלק שאוחזים בו, אך אין היא החלק שמבצע את החיטוב — הלהב הוא החותך. כלומר מדובר בחלק נלווה של הכלי, ולא בחלקו הפועֵל. נבחן: 'תנוך : לשמוע' — התנוך הוא חלק מן האוזן, אך אין הוא החלק ששומע (השמיעה נעשית בפנים); חלק נלווה שאינו מבצע את הפעולה, בדיוק כמו הקת (1). נפסול: 'מיתר : לפרוט' — המיתר הוא בדיוק החלק שפורטים עליו, החלק הפועֵל ממש (3); 'גת : לדרוך' — הגת היא המתקן שבו דורכים, כלי שלם ולא חלק נלווה (2); 'את : לחפור' — האת הוא כלי החפירה השלם, לא חלק נלווה שבו (4).

המלכודת: לבחור חלק שקשור לפעולה (כמו 'מיתר : לפרוט'), בלי לשים לב שהקת דווקא אינה החלק המבצע אלא חלק אחיזה נלווה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה שבה עלינו לבחור את ההסבר המיטבי לשני נתונים.

הכלי: נזקק את שני הנתונים ונחפש טענה שמתיישבת עם שניהם יחד. נ

שים לב: הנתון הראשון — כל חולי כיב הקיבה נושאים את החיידק, כלומר החיידק הוא תנאי הכרחי לכיב. הנתון השני — רק כ-15% מן הנשאים מפתחים כיב, כלומר החיידק לבדו אינו תנאי מספיק. הטענה שמאחדת את שניהם: החיידק הוא רק אחד מכמה גורמים, אך בלעדיו הכיב אינו יכול להתפתח (3). נפסול:

(1) היפוך סיבתיות — הכיב אינו מסביר מדוע החיידק מצוי גם אצל מחצית שאין להם כיב;

(2) מכניסה חיידק שלישי שאינו בנתונים ואינה מסבירה מדוע הכיב מופיע רק אצל מיעוט;

(4) גורסת גרימה 'בהכרח' של כיב, בסתירה לנתון שרק 15% מפתחים כיב.

המלכודת: לבלוע את מילות הצמצום — 'רק גורם אחד... אולם... אינם יכולים בלעדיו' משלב הכרחיוּת בלא מספיקוּת, וזה בדיוק מה שהנתונים דורשים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. שימו לב שהשאלה מנוסחת בשלילה — עלינו למצוא את הטענה שאינה משתמעת מן הפסקה.

הכלי: נבדוק לכל טענה אם היא נובעת מנימוקי הכותב, ונפסול את הטענות המשתמעות עד שתיוותר האחת שאינה. נ

שים לב: החוקרים מסיקים שהיכולת קיימת גם בבעלי חיים אחרים על סמך שני נימוקים — שלדוב אין קשר אבולוציוני ישיר לאדם, ושאינו מבוית. נבחן את (4): הדוב אמנם מתואר כנוטה להתבודדות, אך תכונה זו אינה משמשת בסיס להסקת החוקרים; מכאן שהטענה שהיכולת רווחת דווקא בקרב חיות מתבודדות אינה משתמעת מן הפסקה (4). נראה שהאחרות כן משתמעות:

(1) מהאזכור 'אין הם חיות מבויתות כמו הכלבים' עולה שהיכולת אצל כלבים מיוחסת לביות;

(2) מהאזכור 'אין קשר אבולוציוני ישיר... כמו לקופי אדם' עולה שהיכולת אצל קופים מיוחסת לקרבה האבולוציונית;

(3) זו בדיוק מסקנת החוקרים — היכולת מצויה בבעלי חיים נוספים שאינם מבויתים וללא קרבה אבולוציונית.

המלכודת: 'התבודדות' מוזכרת בפסקה כתיאור־לוואי של הדוב, ולא כנימוק — קל להיגרר ולראות בה בסיס להסקה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת היגיון עם אילוצים, ועלינו למצוא את החלופה שבה יגיעו הכי הרבה אחים.

הכלי: נמפה לכל עיר אילו אותיות מופיעות בה, ונבדוק כל אפשרות מול שני התנאים. נ

שים לב: דנבר מכילה נ' (תלויה בתנאי הראשון), מילווקי מכילה י' (תנאי שני), ואילו יבנה ודימונה מכילות גם נ' וגם י' (שני התנאים). נציב 'קיץ בישראל': דנבר (נ') לא תבוא כי החתונה אינה בארצה (ארצות הברית) — נעדר; מילווקי (י') כן תבוא כי אין חורף; יבנה ודימונה — בישראל (מקיים את תנאי הנ') ובקיץ (מקיים את תנאי הי') — שתיהן באות; סך הכול שלושה אחים. נפסול את היתר: 'קיץ בארצות הברית' — באים רק דנבר ומילווקי (יבנה ודימונה נעדרות כי אינן בישראל), שניים; 'חורף בישראל' — כולם מכילים י' והחתונה בחורף, אף אחד לא בא, אפס; 'חורף בארצות הברית' — רק דנבר באה, אחד.

המלכודת: התנאים מנוסחים בשלילה ('לא יבואו אם...') — יש לתרגם אותם בזהירות למי כן מגיע, ולא להתבלבל בין 'ארצם' של אחי טליה (ארצות הברית) לאחי עידו (ישראל).

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת נושא מרכזי, ועלינו לזהות את החוט המקשר את כל פרטי הקטע.

הכלי: נבדוק איזה נושא חוזר לאורך כל הדברים ואילו נושאים מופיעים רק בפרט אחד. נ

שים לב: הבצורת והגשם חוזרים שוב ושוב — הם גרמו לנדודים, מילאו תפקיד בהמשך ההיסטוריה, שימשו איום של המנהיגים והיו הגמול על שמירת המצוות. הגשם, אם כן, הוא הציר המרכזי לכל אורך הדברים (1). נפסול:

(2) עזיבת כנען מוזכרת רק בתחילת הדברים כדוגמה אחת;

(3) שליטת המנהיגים היא פרט אחד בלבד ולא כלל הקטע;

(4) 'צעדיו הראשונים' הם רק הפתיחה.

המלכודת: לבחור נושא שמופיע במשפט בולט בפתיחה ('צעדיו הראשונים') במקום הנושא שחורז את כל הפרטים.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. השאלה בשלילה — עלינו למצוא את הפרשנות שאינה נאמנה למשפט המקורי.

הכלי: נשמור על צירופי הסמיכות של המקור ('גזברית המחלקה') ונבדוק איזו אפשרות שוברת אותם. נ

שים לב: במקור 'גזברית המחלקה' היא סמיכות — הגזברית שייכת למחלקה.

אפשרות (1) הופכת את 'המחלקה' ליריבת המאבק ('נגד המחלקה החדשה') ובכך מנתקת את הגזברית מן המחלקה — פרשנות שאינה עולה מן המקור (1). נראה שהאחרות כן אפשריות:

(2) 'החדשה' חלה על הגזברית, ו'ברשות השידור' מתפרש כיריבת המאבק;

(3) 'החדשה' חלה על המחלקה, ו'ברשות השידור' מציין היכן הוקמה;

(4) 'החדשה' חלה על המחלקה, ו'ברשות השידור' מתפרש כיריבת המאבק — כולן שומרות על 'גזברית המחלקה'.

המלכודת: הניסוח בשלילה — מחפשים את הפרשנות הבלתי־אפשרית, וקל להתפתות ולסמן אפשרות תקינה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. שאלת הבנה הממוקדת ב'חידוש' שהקטע מדגיש.

הכלי: נאתר בקטע מהו הדבר שהוגדר כחידוש, ונבחר את הניסוח התואם לו. נ

שים לב: הקטע אומר במפורש שהסדר הכרונולוגי אינו החידוש, אלא התפיסה שהזמרה הייתה בראשיתה דלה והשתפרה בהדרגה עם הזמן — כלומר קישור בין חלוף הזמן ובין השינוי (השיפור) שחל בזמרה (3). נפסול:

(2) הסדר הכרונולוגי — נאמר עליו במפורש שאינו החידוש;

(1) 'מידת העושר' כקריטריון סידור אינה נזכרת בקטע;

(4) הקטע מקשר בין הזמן לאיכות, לא בין התכנים והצורות לבין האיכות.

המלכודת: הסדר הכרונולוגי מוזכר בהבלטה, אך הקטע שולל אותו מפורשות כחידוש — 'הבחינה ההיסטורית' היא ראיית ההתפתחות לאורך הזמן.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. שאלת הסקה מטקסט — עלינו לבחור את הטענה שנובעת מדברי הפילוסוף.

הכלי: נאתר את ההבחנה המרכזית שהוא מותח בין תפיסת אובייקט לתפיסת סובייקט. נ

שים לב: לדבריו, לתפוס משהו כאובייקט פירושו לראותו כפרט בעולם בלבד, ואילו לתפוס אותו כסובייקט פירושו להכיר בכך שגם לו יש נקודת מבט משלו המתקיימת במקביל לשלנו. זו בדיוק טענה (3): התפיסה כסובייקט מוסיפה על עצם הנוכחות את ההכרה בקיום נקודת מבט אחרת. נפסול:

(1) הפילוסוף כלל לא טוען שרק בני אדם יכולים להיתפס כסובייקטים;

(2) הוא אינו דורש שגם הזולת יתפוס את המתבונן כסובייקט — די בכך שהמתבונן מכיר בקיום נקודת המבט האחרת;

(4) הוא מדבר על הכרה בקיום קשרים של הזולת, לא על הנחה שהם זהים לקשריו שלו.

המלכודת: תשובות (2) ו-(4) מוסיפות תנאי הדדיות או זהות שאינו מופיע בטקסט.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת השלמת משפט שבה יש לוודא עקביות לוגית בין כל החסרים.

הכלי: נבחן כל חלופה כמכלול ונפסול כל צירוף שיוצר סתירה פנימית. נ

שים לב: ההמלצה היא 'שלא לקנות' ירקות מרוססים — כלומר סכנת שאריות ההדברה גדולה מסכנת העובש שבירקות הלא־מרוססים. לפי חלופה (2): ד"ר טל שותפה להמלצה שלא לקנות מרוססים, המבוססת על הטענה שאמנם עלול להתפתח עובש רעיל 'אך הוא מסוכן לבריאות פחות מ־' שאריות ההדברה, ולדבריה הטענה נכונה 'ולא זו בלבד, אלא' ששכיחות נזקי הריסוס גבוהה בהרבה — הכול עקבי (2). נפסול:

(4) גם היא 'שלא לקנות', אך קובעת שהעובש 'מסוכן הרבה יותר' מן ההדברה — ואם כך היה, ההמלצה הייתה לקנות דווקא מרוססים, סתירה;

(1) 'לקנות' יחד עם 'סבורה שחשובה יותר העובדה' אינו מתיישב עם המשך המשפט המחזק את הטענה;

(3) 'מתנגדת... לקנות' עם 'אלא' יוצר רצף לא־עקבי.

המלכודת: ההבדל בין (2) ל-(4) מסתתר בכיוון ההשוואה — 'פחות מ־' מול 'הרבה יותר מ־' — וזה מה שקובע אם ההמלצה 'שלא לקנות' הגיונית.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמה לוגית עם מילות תנאי ('לולא'/'אילו').

הכלי: נשים לב שאמיר לא מצא כלל סוכריות, ומרב טוענת שאכלה רק כמחצית — כלומר אם היא צודקת, אמורה להישאר מחצית בארון. נבחן חלופה (1): 'לולא סבר אמיר שמרב משקרת, ודאי היה מחפש שוב בארון את הסוכריות שאחותו לא אכלה' — כלומר אילו האמין לה (שלא שיקרה, ואכלה רק חצי), היה מחפש שוב את המחצית שנותרה; הגיוני לחלוטין (1). נפסול:

(2) 'אילו... דוברת אמת, לא היה טורח לחפש... והיה מבין שעליו לקנות חדשות' — אם היא דוברת אמת נותרה מחצית, ולכן דווקא כן היה כדאי לחפש; סתירה;

(3) 'אילו... אינה משקרת, היה... בודק שמא כל הסוכריות עדיין שם' — אם אינה משקרת אכלה מחצית, ולכן לא ייתכן שכולן שם;

(4) 'לולא... דוברת אמת, היה טורח לחפש... את המחצית שנותרה' — אם לא האמין לה (חשב שאכלה הכול), לא הייתה סיבה לחפש 'מחצית שנותרה'.

המלכודת: 'לולא' משמעו 'אילולא / אם לא' — היפוך התנאי; יש לקרוא את המשפט עם ההיפוך כדי לבדוק את ההיגיון.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמה המסתמכת על המשל שבסוף הפסקה.

הכלי: נפענח את המשל ונבחר את ההשלמה התואמת לו. נ

שים לב: המשל אומר שאם הבלמים אינם פועלים, דרך חלופית להאט היא הסרת הרגל מדוושת הדלק — כלומר, כשאי אפשר לחזק את הצד ה'מאט' (הדופמין, הבלמים), אפשר להיעזר בהחלשת הצד ה'מאיץ' (האצטילכולין, הדלק). מכאן ההשלמה: כמה תרופות מבוססות דווקא על הפחתת ייצור האצטילכולין (1). נפסול:

(3) ו-(4) מדברות על 'תיקון הבלמים' — ייצור דופמין או חלופה לו, בדיוק מה שהפסקה אמרה שאינו אפשרי בדרך זו;

(2) עוסקת ביעילות התרופות בכלל ואינה קשורה למהלך הלוגי של המשל.

המלכודת: התשובות על הגברת הדופמין מפתות כי הן ה'פתרון הישיר', אך המשל מכוון במפורש אל הדרך העקיפה — החלשת הכוח הנגדי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת זיהוי מנגנון — עלינו למצוא מקרה הנשען על אותו עיקרון פסיכולוגי.

הכלי: ננסח את המנגנון במקור ונחפש מבנה זהה. נ

שים לב: המנגנון הוא 'ברירת המחדל' — אנשים נוטים להישאר במצב הקבוע כברירת מחדל ולא לטרוח לשנותו; לכן כשההשתתפות היא ברירת המחדל, שיעור המשתתפים עולה. נבחן (4): לימודי הלטינית הם ברירת המחדל בתוכנית, ורק מיעוט טורח לבחור בחלופה (יוונית) — בדיוק אותה נטייה להיצמד לברירת המחדל (4). נפסול:

(1) עוסק בהטיה של נטייה להביע ביקורת שלילית, לא בברירת מחדל;

(2) הצופים דווקא בוחרים שלא בברירת המחדל המוצעת (מינוי), ולכן אינו מדגים את המנגנון;

(3) הלקוחות מבצעים בחירה אקטיבית (לשלם על אריזה) ואין כאן ברירת מחדל שנשמרת מחוסר טרחה.

המלכודת: כמה מן החלופות עוסקות בבחירות צרכניות, אך רק ב-(4) יש מצב־קבע (ברירת מחדל) שרוב האנשים אינם טורחים לשנות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרשנות של כותרת אירונית.

הכלי: נבין את המסר הכולל של המאמר ונבדוק כיצד הכותרת משרתת אותו. נ

שים לב: 'סכלות' ו'איוולת' הן שתי מילים נרדפות, והצבתן משני צדי הצירוף 'ו/או' יוצרת דוגמה עצמית מגוחכת — הכותרת עצמה ממחישה את הפגם שבשימוש בצירוף. מאחר שכל המאמר תוקף את הצירוף, כוונת הכותרת לרמז שיש טעם לפגם בשימוש בו (4). נפסול:

(1) הפוך מרוח המאמר, שאינו רואה כאן מקרה ראוי לשימוש;

(2) המאמר אינו מציע להגביל את הצירוף לשפה מליצית אלא פוסל אותו;

(3) הכותרת אינה מספרת על מסמך שהוגש בעבר.

המלכודת: לקרוא את הכותרת כפשוטה, בלי לזהות שהיא אירונית ומדגימה בעצמה את מושא הביקורת.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת הבנה על עמדת הכותב בפסקה השנייה.

הכלי: נצרף שתי קביעות של כהן — שהמשפט 'יוסי ודני...' עמום, ושצירוף שני מונחים דו-משמעיים אינו יוצר מונח ברור. נ

שים לב: כהן מביא את המשפט כדוגמה לעמימות של ו' החיבור, ומיד לאחר מכן טוען שמגוחך לצפות שצירוף 'ו/או' של שני מונחים עמומים ייצור ניסוח חד-משמעי. מכאן: המשפט דו-משמעי, וגם 'יוסי ו/או דני' יישאר דו-משמעי (1). נפסול:

(2) גורסת שהצירוף היה הופך את המשפט לחד-משמעי — הפך דעתו של כהן;

(3) ו-(4) פותחות בטענה שהמשפט חד-משמעי, בעוד כהן קבע במפורש שהוא עמום.

המלכודת: לצפות שהצירוף 'מתקן' את העמימות — אך כל תכלית הפסקה היא שדווקא אינו מתקן.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרטים על מקרה פוליסת הביטוח.

הכלי: נשחזר במדויק מה טענה החברה ומה קבע כהן. נ

שים לב: החברה טענה שהיא חבה רק אם הנזק נגרם 'הן מ-X והן מ-Y' — כלומר פירשה את 'ו/או' כאילו פירושו 'X ו-Y יחדיו'; כהן, לעומת זאת, קבע שהצירוף אינו חד-משמעי ושבמקרה זה גובר ה'או', ולכן די בנזק מ-X לבדו. זו בדיוק טענה (2). נפסול:

(1) כהן לא טען שהחברה חשבה ש'ו/או' שקול ל'או' — להפך, היא התייחסה אליו כ'וגם';

(3) אין בקטע בסיס להנחה על מקרה של נזק מ-Y דווקא;

(4) מייחסת לחברה את הפירוש 'X או Y או שניהם', בעוד היא דרשה את שניהם יחד ('הן... והן').

המלכודת:

(4) מחליפה בין עמדת החברה (דרישת שניהם) לבין הפירוש שכהן העדיף — יש לשמור מי טען מה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת משמעות ביטוי בהקשר.

הכלי: נקרא את המשפט השלם שבו מופיעה המילה. נ

שים לב: הכתוב הוא 'אין בהם כל רע, להפך: עצלות זו משמשת בסיס למילים ולביטויים חדשים'. 'להפך' בא לחזק מעבר לשלילת הרע — לא זו בלבד שאין בהם רע, אלא יש בהם ממש תועלת וטוב. מכאן ש'להפך' פירושו 'יש בהם טוב' (1). נפסול:

(2) 'אינם כה נוראים' — עדיין בגדר שלילת הרע, לא היפוכו;

(3) 'אין בהם כל טוב' — היפך הכוונה;

(4) 'יש בהם רע' — סותר לגמרי את המשפט.

המלכודת: להסתפק בהחלשת השלילה ('לא כל כך נורא') במקום בהיפוך הגמור שהמילה 'להפך' מחייבת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת משמעות ביטוי בהקשר טיעונו של הקורא.

הכלי: נחזור לנימוק שהקורא נתן לצירוף. נ

שים לב: הקורא טען שהצירוף, כמו מילים חדשות אחרות, מבטא מושג מורכב 'אשר לולא הומצאה עבורו מילה לא היה מנוס מלהסבירו במספר רב של מילים'. 'לייעל את השפה' פירושו אפוא להביע אותו רעיון בפחות מילים (2). נפסול:

(1) 'חד-משמעית יותר' — הקורא אינו טוען שהצירוף מבהיר, אלא שהוא מקצר;

(3) 'מרחיב את העושר הלשוני' — אין זו כוונת 'ייעול', שעניינו חיסכון ולא הרחבה;

(4) 'קלה יותר להבנה' — לא הבהירות אלא הקיצור עומדים במרכז.

המלכודת: 'ייעול' מתפרש בקלות כ'שיפור' כללי, אך בהקשר הקורא מדובר ספציפית בחיסכון במילים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת מבנה — עלינו לתאר את רצף חלקי הקטע.

הכלי: נסמן את תפקידו של כל אזור בקטע. נ

שים לב: פסקה 1 מציגה את מאמרו של השופט כהן; פסקאות 2–3 מפרטות את טענותיו המרכזיות נגד הצירוף ומביאות דוגמאות מן המאמר (משפטי החזקה, מקרה הפוליסה, חשבונות הבנק); הפסקה האחרונה מביאה את מכתב הקורא האנונימי — דעה הפוכה, על נימוקיה. זהו בדיוק המבנה שבתשובה (2). נפסול:

(1) ו-(3) טוענות שהמאמר מציג גם יתרונות או טיעונים 'בעד' הצירוף — אך המאמר כולו נגדו, והצד ה'בעד' מופיע רק במכתב הקורא;

(4) גורסת שהפסקה האחרונה היא 'ביקורת אחרת על השימוש', בעוד היא דווקא דעה מנוגדת המצדדת בצירוף.

המלכודת: לתאר את הפסקה האחרונה כביקורת נוספת, ולא כעמדה הפוכה — הקורא בא להגן על הצירוף, לא לגנותו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה המשלבת ריבוע ומשולש ישר-זווית.

הכלי: נזהה שצלע הריבוע היא היתר של המשולש $BEC$ ונשתמש במשפט פיתגורס. נשים לב שהזווית

, ולכן $BC$ הוא היתר במשולש ישר-הזווית שניצביו $BE=3$ ו-$EC=5$.

נחשב:

. מכיוון ש-$BC$ היא צלע הריבוע, שטח הריבוע הוא

.

נעבור על המסיחים: $(1)8$ מתקבל מטעות של $3+5$; $(3)45$ אינו נובע מהנתונים; $(4)64$ מתקבל אם מחשבים בטעות $(3+5{)}^2$; רק $(2)34$ נכון.

המלכודת: לחשב את שטח המשולש $\frac{3\cdot 5}{2}$ במקום את שטח הריבוע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חשבון על ציר מספרים עם מרווחים שווים.

הכלי: נמצא את גודל המרווח האחיד ונוסיף אותו לנקודה $A$. נשים לב שבין $A$ ל-$D$ יש שלושה מרווחים שווים (מ-$A$ ל-$B$, מ-$B$ ל-$C$, ומ-$C$ ל-$D$). המרחק הכולל הוא

, ולכן כל מרווח שווה

.

נחשב:

.

נעבור על המסיחים: $(1)\frac{3}{4}$ הוא ערכה של $C$; $(3)\frac{1}{3}$ ו-$(4)\frac{2}{3}$ אינם נובעים מחלוקה שווה לשלושה מרווחים; רק $(2)\frac{1}{2}$ נכון.

המלכודת: לחלק את המרחק לשני מרווחים במקום לשלושה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית עם שאלת שלילה - מבקשים מה אינו אפשרי.

הכלי: נמצא את כל צירופי החבילות שעולים $28$ שקלים ונחשב לכל צירוף את מספר הבלונים. נשים לב שחבילה קטנה עולה $7$ שקלים ($10$ בלונים) וגדולה $14$ שקלים ($30$ בלונים). הצירופים ל-$28$ שקלים: ארבע קטנות

נותנות $40$ בלונים; שתי קטנות וגדולה אחת

נותנות $50$ בלונים; שתי גדולות

נותנות $60$ בלונים.

נעבור על המסיחים: $(2)60$, $(3)50$ ו-$(4)40$ כולם אפשריים; רק $(1)70$ אינו מתקבל באף צירוף.

המלכודת: למצוא צירוף אחד שכן אפשרי ולשכוח שהשאלה מבקשת דווקא את הבלתי-אפשרי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על זוויות סביב נקודת חיתוך של ישרים.

הכלי: נשתמש בכך ששלוש הזוויות $x,y,z$ יחד משלימות ישר ($180^{\circ }$) ונציב את הנתונים. נשים לב ש-

. נציב

ונקבל

, כלומר

, ולכן

. נציב $y=3x$:

, כלומר

ו-

.

נעבור על המסיחים: $(1)12.5^{\circ }$ ו-$(3)45^{\circ }$ אינם פותרים את המשוואות; $(4)$ שגוי כי הנתונים מספיקים לחישוב יחיד; רק $(2)22.5^{\circ }$ נכון.

המלכודת: לשכוח ש-$z$ עצמה חלק מ-$180^{\circ }$ ולכתוב

.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית של מזעור הערך הגדול-ביותר תחת אילוץ.

הכלי: כדי שיום שני יהיה מזערי, נשאף שכל שאר הימים יהיו גדולים ככל האפשר אך קטנים ממנו. נשים לב שאם ביום שני היו $m$ שיחות, אז בכל אחד מ-$6$ הימים האחרים לכל היותר $m-1$ שיחות, ולכן הסכום הכולל לכל היותר

. נדרוש $7m-6\ge 29$, כלומר $7m\ge 35$ ו-$m\ge 5$. נבדוק $m=5$:

- בדיוק, וכל יום אחר ($4$) קטן מ-$5$.

נעבור על המסיחים: $(2)6$ ו-$(3)7$ גדולים מהמזער ההכרחי; $(4)4$ קטן מדי, כי אז הסכום לכל היותר

; רק $(1)5$ הוא המספר המזערי.

המלכודת: לחלק $29÷7$ ולעגל, במקום למזער תחת התנאי שיום שני גדול מכולם.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פישוט ביטויי שורש - שלושה ביטויים שווים ואחד שונה.

הכלי: נכניס כל מקדם אל תוך השורש ונשווה את המספרים שתחתיו. נ

שים לב:

;

;

. שלושת אלה שווים ל-

. לעומתם

.

נעבור על המסיחים: $(1)$, $(2)$ ו-$(4)$ כולם $\sqrt{180}$ ולכן שווים זה לזה; רק $(3)$ שונה.

המלכודת: לחשב

בטעות במקום

ולחשוב ש-$(3)$ שווה לשאר.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אלגברה של פתיחת מכפלה בעזרת הוצאת גורם משותף ונוסחת כפל מקוצר.

הכלי: נוציא גורם משותף מכל סוגר ונשתמש ב-

. נ

שים לב:

ו-

. נכפול:

.

נעבור על המסיחים: $(1)2(8x^2-y^2)$ ו-$(3)8(2x^2-y^2)$ נובעים מטעות בריבוע של $4x$; $(2)2(16x^2-y^2)$ מפספס את הוצאת ה-$4$; רק $(4)8(16x^2-y^2)$ נכון.

המלכודת: לכתוב

במקום $16x^2$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ספירה על גרף הקובייה (צביעה בשני צבעים ללא שני קודקודים סמוכים בני אותו צבע).

הכלי: נזהה שגרף הקובייה דו-צדדי וקשיר, ובגרף כזה יש בדיוק שתי צביעות תקינות בשני צבעים. נשים לב שברגע שנבחר צבע לקודקוד אחד (למשל זה שממנו משתלשלת השרשרת), הצבע של כל שכניו נכפה, וכך כל הקובייה נצבעת ביחידות. לקודקוד ההתחלה יש $2$ אפשרויות (אדום או צהוב), וכל אחת קובעת צביעה שלמה ותקינה - סך הכול $2$ צביעות. השרשרת מקבעת את הקובייה במרחב, כך שאין לחלק בסימטריות.

נעבור על המסיחים: $(1)0$ שגוי כי צביעה תקינה קיימת; $(3)8$ ו-$(4)4$ סופרים אפשרויות שאינן קיימות בגלל האילוץ; רק $(2)2$ נכון.

המלכודת: לחשוב שלכל קודקוד בחירה חופשית ולקבל $2^k$, בהתעלם מכך שכל קודקוד כופה את שכניו.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים - איתור המדד עם הפער הגדול ביותר בשבוע ב.

הכלי: לכל מדד נקרא מהתרשים את הערך בחלקה המדושנת ובחלקה הלא-מדושנת בשבוע ב, ונחשב את הפרש האחוזים בערך מוחלט. נשים לב שבשבוע ב מספר הלימונים בשתי החלקות זהה (פער אפס, כמצוין בדוגמה שבתרשים), ואילו בתכולת הסוכר הממוצעת הפער בין הקו המדושן לקו הלא-מדושן הוא הגדול ביותר.

נעבור על המסיחים: $(1)$ משקל ממוצע ו-$(3)$ רמת חומציות מציגים פערים קטנים יותר; $(4)$ מספר לימונים כמעט ללא פער בשבוע ב; רק $(2)$ תכולת סוכר ממוצעת נותן את הפער המרבי.

המלכודת: להשוות ערך של מדד בין שבועות שונים במקום להשוות בין שתי החלקות באותו שבוע.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים המשלבת ממוצע.

הכלי: רמת החומציות בפרדס כולו היא ממוצע רמות החומציות בשתי החלקות (משקל שווה), ולכן לכל שבוע נחשב את ממוצע הקו המדושן והלא-מדושן ונחפש את המרבי. נשים לב שבשבוע ה שני הקווים של רמת החומציות נמצאים בגובהם הרב ביותר, ולכן גם הממוצע שלהם הוא הגבוה ביותר מכל השבועות.

נעבור על המסיחים: $(1)$ א, $(2)$ ב ו-$(4)$ ד מניבים ממוצע חומציות נמוך יותר; רק $(3)$ ה נותן את הממוצע הגבוה ביותר.

המלכודת: להסתכל רק על אחת החלקות במקום על ממוצע שתיהן.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים על יחס רווחים.

הכלי: סמל הדולר שבתרשים מציין את רווחי החלקה המדושנת כאחוז מרווחי הלא-מדושנת; החלקה המדושנת אחראית ליותר ממחצית הרווח הכולל בדיוק כאשר יחס זה עולה על $100\%$. נשים לב שבשבוע א ובשבוע ב היחס עדיין מתחת ל-$100\%$ (בשבוע ב הוא $92.5\%$), ובשבוע ג הוא חוצה לראשונה את $100\%$. מכיוון שמבקשים את השבוע הראשון בזמן, נבחר את ג.

נעבור על המסיחים: $(2)$ ב עדיין מתחת ל-$100\%$; $(1)$ ה ו-$(4)$ ד מאוחרים יותר בזמן; רק $(3)$ ג הוא השבוע הראשון שבו היחס עובר $100\%$.

המלכודת: לבחור את השבוע שבו היחס מרבי, במקום את הראשון שבו הוא עובר $100\%$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים המשלבת אחוזים.

הכלי: נמצא תחילה את מספר הלימונים בשבוע אפס (זהה בשתי החלקות) לפי הנתון על החלקה המדושנת, ואז נחשב את החלקה הלא-מדושנת. נשים לב שבשבוע א מדד "מספר לימונים" בחלקה המדושנת עומד על $90\%$ מערך שבוע אפס, ולכן אם $90\%$ מהבסיס הם $1800$, הבסיס הוא

לימונים. בחלקה הלא-מדושנת המדד בשבוע א הוא $95\%$, כלומר

לימונים.

נעבור על המסיחים: $(2)1950$, $(3)2050$ ו-$(4)2100$ אינם תואמים את קריאת האחוזים מהתרשים; רק $(1)1900$ נכון.

המלכודת: להניח שהחלקה הלא-מדושנת שווה לבסיס $2000$ במקום $95\%$ ממנו.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חשבון על ערך-מקום של ספרות.

הכלי: נכתוב את המספרים הדו-ספרתיים לפי ערך-מקום ונחסר. נשים לב ש-

ו-

. נחשב את ההפרש:

. נתון שההפרש הוא $27$, ולכן

, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $(1)1$ ו-$(2)2$ ייתנו הפרש $9$ או $18$; $(4)4$ ייתן הפרש $36$; רק $(3)3$ נותן הפרש $27$.

המלכודת: לנסות למצוא את $A$ ו-$B$ בנפרד במקום לזהות שההפרש תלוי רק ב-$A-B$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חשבון עם עצרות.

הכלי: נזהה ש-

ונצמצם באמצעות היחס

. נשים לב ש-

.

נחשב:

, ולכן הביטוי שווה

.

נעבור על המסיחים: $(1)\frac{1}{6}$ שוכח להעלות בריבוע; $(2)\frac{1}{6!}$ ו-$(3)\frac{1}{30}$ אינם נובעים מהצמצום; רק $(4)\frac{1}{36}$ נכון.

המלכודת: לצמצם רק גורם $6!$ אחד ולעצור ב-$\frac{1}{6}$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטח מקבילית.

הכלי: נשתמש בנוסחת שטח המקבילית

ונבחן מה מתחייב מהתחום $0^{\circ }<\alpha <90^{\circ }$. נשים לב שבתחום זה $0<\sin \alpha <1$, ולכן

תמיד.

נעבור על המסיחים:

אינו נוסחת שטח כלל; $(3)S<\frac{xy}{2}$ אינו הכרחי (למשל ב-

מתקבל $S\approx 0.87xy>\frac{xy}{2}$);

שגוי; רק $(1)S<xy$ מתקיים בהכרח.

המלכודת: לחשוב שהמקבילית היא מלבן ולכתוב $S=xy$ בשוויון, בעוד $\sin \alpha <1$ מבטיח אי-שוויון חזק.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו בעיית תנועה (דרך $=$ מהירות כפול זמן).

הכלי: נחשב את אורך הדרך בבוקר לפי שני הקטעים, ואז נשווה לנסיעת הערב שנמשכה שעה. נשים לב ש-$20$ דקות הן $\frac{1}{3}$ שעה. אורך הדרך בבוקר:

. בערב עברה ליאת את אותה דרך במהירות $y$ במשך שעה אחת, ולכן

, כלומר

. מכאן

.

נעבור על המסיחים: $(1)1$ מניח שהמהירויות זהות; $(3)1\frac{1}{2}$ ו-$(4)2\frac{1}{2}$ נובעים מחישוב שגוי של הדרך; רק $(2)2$ נכון.

המלכודת: לחבר את המהירויות $x$ ו-$\frac{x}{2}$ במקום לחשב את הדרך שכל אחת עוברת בזמן הנתון.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה המשלבת אורך קשת ואורך מסלול מדרגות.

הכלי: נביע גם את הקשת וגם את המסלול באמצעות הרדיוס $r$. נשים לב שקשת $AB$ היא רבע היקף מעגל:

. המסלול המודגש מ-$A$ ל-$B$ עשוי קטעים אנכיים ואופקיים בלבד, היורדים ופונים ימינה; סך הירידה האנכית הוא $r$ וסך ההליכה האופקית הוא $r$, ולכן אורכו

ללא תלות בצורת המדרגות ובמיקום $C$.

נחשב:

.

נעבור על המסיחים: $(1)1$ ו-$(2)\frac{3\pi }{2}$ אינם נובעים מהיחס; $(4)$ שגוי כי הנתונים מספיקים; רק $(3)\frac{\pi }{4}$ נכון.

המלכודת: לחשוב שאורך המסלול תלוי במיקום המדויק של $C$, בעוד שכל מסלול מדרגות מונוטוני נותן אותו אורך $2r$.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה על משושה משוכלל החסום במלבן.

הכלי: נסמן את צלע המשושה $s$ ונבטא את מידות המלבן החוסם בעזרתה. נשים לב שבמשושה המצויר (צלעות עליונה ותחתונה אופקיות, קודקודים מחודדים בצדדים) הרוחב האופקי הוא $2s$ והגובה האנכי הוא $s\sqrt{3}$. מאחר ש-$s\sqrt{3}\approx 1.73s<2s$, הצלע הקצרה של המלבן היא הגובה, ולכן

ומכאן

. היקף המשושה הוא

.

נעבור על המסיחים: $(1)\frac{6x}{\sqrt{2}}$ משתמש ב-$\sqrt{2}$ במקום $\sqrt{3}$; $(2)12\sqrt{x}$ ו-$(3)18\sqrt{x}$ שגויים (שורש של $x$ במקום ביטוי לינארי ב-$x$); רק $(4)\frac{6x}{\sqrt{3}}$ נכון.

המלכודת: לזהות את הצלע הקצרה כרוחב $2s$ במקום כגובה $s\sqrt{3}$.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אי-שוויון עם ערך מוחלט.

הכלי: נפתח את הנתון $|a+b|<a$ לאי-שוויון כפול ונגזור את תחום הערכים של $b$. נשים לב שמכיוון ש-$|a+b|\ge 0$ והוא קטן מ-$a$, בהכרח $a>0$. מהאי-שוויון $-a<a+b<a$ נקבל $-2a<b<0$. מכאן $0<|b|<2a$, כלומר $|b|<2a$ מתקיים תמיד.

נעבור על המסיחים: $(2)2a<|b|$ הפוך למה שהוכחנו; $(3)|a|<|b|$ אינו הכרחי (ייתכן $|b|$ קטן מאוד); $(4)|b|<|a|$ אינו הכרחי (למשל

מקיים

אך

); רק $(1)|b|<2a$ נכון בהכרח.

המלכודת: לשכוח ש-$a$ חייב להיות חיובי, ולפספס את הגבול $b>-2a$.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית על ממוצע.

הכלי: נסמן את הציון המשותף בלשון ובספרות ב-$z$, נביע את ציון ההיסטוריה ונשתמש בנתון הממוצע. נשים לב שהציון בלשון ובספרות הוא $z$ בכל אחת, ובהיסטוריה

. הממוצע:

, כלומר

ומכאן

ו-$z=66$. ציון ההיסטוריה הוא

.

נעבור על המסיחים: $(2)90$, $(3)87$ ו-$(4)84$ אינם מקיימים את הממוצע $77$ יחד עם התנאי; רק $(1)99$ נכון.

המלכודת: להכפיל את הממוצע $77$ פי $1.5$ ולקבל ציון שגוי, במקום לפתור עבור $z$ תחילה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פישוט ביטוי אלגברי עם אילוץ.

הכלי: נפתח סוגריים ונכווץ אגפים לפני שנחלץ את $y$. נפתח:

וגם

. נחבר הכול:

. כל האיברים עם $x$ מצטמצמים, ונשאר

. כיוון ש-$0<y$, נבחר את השורש החיובי בלבד: $y=4$.

נעבור על המסיחים: $x$ ו-$-2x$ תלויים ב-$x$, אך אחרי הפישוט $y$ כלל אינו תלוי ב-$x$ ונפסלים. $8$ הוא $y^2/2$ ולא $y$ — מלכודת של אי-הוצאת שורש.

המלכודת: לשכוח את האילוץ $0<y$ או לעצור ב-

בלי להוציא שורש.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו בעיה מילולית של חלוקה עם שאריות בשני שלבים.

הכלי: נבצע חלוקה עם שארית בכל שלב ונזכור שהשארית מתווספת לבכור. שלב א:

, כלומר כל ילד מקבל $25$ והשארית $1$ מתווספת לחיים, ולכן חיים מקבל

מטבעות. שלב ב: חיים מחלק $26$ בין $3$ ילדיו:

, כל ילד מקבל $8$ והשארית $2$ מתווספת ליעל, ולכן יעל מקבלת

.

נעבור על המסיחים: $8$ הוא רק מנת החלוקה בלי השארית ונפסל. $14$ ו-$15$ גדולים מדי ואינם מתקבלים מהחישוב.

המלכודת: לשכוח להוסיף ליעל את השארית מהשלב השני, או להשתמש בשארית מהשלב הראשון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת גאומטריה עם קו-שבור במלבן.

הכלי: נבחר קואורדינטות ונשתמש בכך ש-

כדי לזהות שני משולשים שווי-שוקיים חופפים.

נסמן

על הצלע $BC$; מהשוויונות נובע שהמשולשים $BFG$ ו-$GEC$ הם שווי-שוקיים חופפים (

וגם

). לכן זווית-הבסיס ב-$B$ שווה לזווית-הבסיס שמול $G$ ושתיהן $\alpha$, וזווית-הראש של המשולש $GEC$ בקדקוד $E$ היא

(סכום זוויות במשולש). מכאן

— נכון תמיד, ללא תלות במידות.

נעבור על המסיחים:

נכון רק במקרה פרטני שאינו הכרחי;

וגם

אינם מתקיימים כשמציבים ערכים (למשל $\alpha \approx 63^{\circ }$, $\beta \approx 53^{\circ }$).

המלכודת: להתבלבל בין זווית-הבסיס לזווית-הראש, או להניח שהמשולשים שווי-צלעות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חפיפה במשולש $30$-$60$-$90$.

הכלי: נזכור שבמשולש כזה יחס הצלעות קבוע $1:\sqrt{3}:2$ (מול $30^{\circ }$, $60^{\circ }$, $90^{\circ }$), ונשאל היכן יכולה "לשבת" צלע באורך $5$. הצלע שאורכה $5$ יכולה להיות הניצב הקצר, הניצב הארוך, או היתר — כל בחירה קובעת משולש בגודל שונה, ולכן שלושה משולשים שאינם חופפים: $\{5,5\sqrt{3},10\}$, וגם $\{\frac{5}{\sqrt{3}},5,\frac{10}{\sqrt{3}}\}$, וגם $\{\frac{5}{2},\frac{5\sqrt{3}}{2},5\}$. יותר משלושה אי-אפשר, כי לצלע יש רק שלושה "תפקידים".

נעבור על המסיחים: $6$ גדול מדי — אין תפקיד רביעי; $2$ קטן מדי; $4$ סופר תפקיד שאינו קיים.

המלכודת: לחשוב שאפשר ליצור אינסוף משולשים, או לשכוח ששלושת התפקידים ממצים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פעולה מוגדרת עם חוקי חזקות.

הכלי: נציב בזהירות ונטפל בחזקה השלילית ובסימן. לפי ההגדרה

, נציב $a=2$ ו-$b=-6$:

. החזקה היא

:

. לבסוף המינוס החיצוני:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{9}$ הוא ${\left(-\frac{1}{3}\right)}^2$ בלי ההיפוך ובלי המינוס; $3$ מתעלם מהריבוע ומהסימן; $-\frac{1}{3}$ עוצר ב-$\frac{a}{b}$.

המלכודת: להתבלבל בכיוון החזקה השלילית (היפוך) או לאבד את המינוס החיצוני.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת טווח של אי-שוויונות.

הכלי: נחסום את

באמצעות חסמי $a$ ו-$b$. נתון $a<10$ וגם $b>5$, כלומר $-b<-5$. נחבר את שני האי-שוויונות:

, ולכן $D<5$. הטווח מדויק: $a$ יכול להתקרב ל-$10$ ו-$b$ ל-$5$, כך ש-$D$ מתקרב ל-$5$ מלמטה אך לא מגיע אליו, ומצד שני $a$ יכול להיות קטן כרצוננו כך ש-$D$ אינו חסום מלמטה. מכאן שקבוצת הערכים האפשריים היא בדיוק $D<5$.

נעבור על המסיחים: $D>-2$ וגם $D>-15$ שגויים כי $D$ יכול להיות קטן מאוד; $D<2$ חוסם יותר מדי — $D$ יכול להגיע לערכים שבין $2$ ל-$5$.

המלכודת: לחבר אי-שוויונות בכיוון שגוי, או לבחור חסם שאינו הדוק (מדויק).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת שטחים עם רבעי-מעגל.

הכלי: נזהה שכל שטח כהה הוא "גזרה פחות משולש" (חלק מעגל שנותר בין קשת למיתר). כל רבע-מעגל הוא ברדיוס $AB=1$, ושטחו

. המשולש ישר-הזווית הנשען על שני הרדיוסים (הניצבים) ששווים $1$ הוא בעל שטח

. לכן כל שטח כהה הוא $\frac{\pi }{4}-\frac{1}{2}$, ושני השטחים יחד:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{4}{\pi }-\sqrt{2}$ מערבב היפוך של $\pi$ ושורש שאינם שייכים; $\frac{\pi }{\sqrt{2}}$ וגם $\frac{\pi }{4}$ הם שטח מעגלי בלי החיסור של המשולש.

המלכודת: לשכוח להחסיר את שטח המשולש מהגזרה, או לחשב שטח אחד במקום שניים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה משילוב תרשים וטבלה.

הכלי: נדרוש בו-זמנית שני תנאים — מקור מזון משותף (מהטבלה) וחפיפת שטחי-שוטטות (מהתרשים). לפי טור התזונה, הזוגות בעלי מזון משותף הם: זברה-שפן (שניהם אוכלים עשב), אריה-נמר (שניהם אוכלים זברות), ונמר-תן (שניהם אוכלים שפנים). כעת נבדוק חפיפה בתרשים: אזור הזברה ואזור השפן חופפים (דפוס נקודות על רקע אפור-בהיר), וכן אזור הנמר ואזור התן חופפים (דפוס אלכסונים על רקע אפור) — שני זוגות מתחרים. לעומת זאת אזור האריה (מימין) ואזור הנמר (משמאל-למטה) רחוקים ואינם חופפים, ולכן אריה-נמר אינו זוג מתחרה. סך הכול $2$ זוגות.

נעבור על המסיחים: $1$ סופר רק זוג אחד; $3$ כולל בטעות גם את אריה-נמר; $4$ מוסיף זוג ללא מזון משותף.

המלכודת: לספור זוג שחולק מזון אך אינו חופף בשטח, או להפך.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים בשילוב הטבלה.

הכלי: נזהה עם אילו מינים חופף אזור-השוטטות של הנמר, ונסכום את מרב הפרטים שהוא יכול לפגוש. בתרשים אזור הנמר חופף עם אזור השפן ועם אזור התן בלבד (ולא עם אריה או זברה). לכן, לכל היותר, הנמר יכול לפגוש את כל השפנים ($52$), את כל התנים ($15$), ואת שני הנמרים האחרים בשמורה (מתוך $3$ נמרים, פרט לעצמו):

.

נעבור על המסיחים: $14$ ו-$17$ קטנים מדי ומתעלמים מרוב הפרטים; $55$ קרוב אך שוכח את התנים או את הנמרים האחרים.

המלכודת: לשכוח את הנמרים האחרים, או להוסיף מינים שאזורם אינו חופף (אריה או זברה).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת שטחים חופפים על בסיס נתוני הטבלה.

הכלי: נחסר משטח השוטטות הכולל של הזברות את חלקי-החפיפה עם מינים אחרים. מהטבלה, שטח השוטטות של הזברות הוא $24$ קמ"ר. החפיפה עם השפנים היא $\frac{1}{4}$ משטח השפנים ($32$ קמ"ר), כלומר

קמ"ר. החפיפה עם האריות היא $6$ קמ"ר. שתי החפיפות זרות זו לזו, ולכן השטח שבו שוטטו זברות בלבד הוא

קמ"ר.

נעבור על המסיחים: $12$ מחסיר רק חפיפה אחת; $16$ מחסיר רק את $8$; $18$ מחסיר רק את $6$.

המלכודת: להשתמש בשטח השפנים ($32$) במקום ברבע ממנו, או לשכוח אחת מהחפיפות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה לוגית על התרשים.

הכלי: נמר שטורף זברה מחייב שאזור-הנמר יחפוף לאזור-הזברה, אך בתרשים המקורי הם אינם חופפים — לכן החלפה של שני מינים צריכה "להביא" את הזברה אל תוך אזור החופף לנמר. בתרשים אזור הנמר חופף לאזורי השפן והתן. אם נחליף בין הזברה לתן, הזברה תעבור למקום שבו היה אזור-התן — אזור החופף לנמר — וכך יתאפשר לנמר לטרוף זברה.

נעבור על המסיחים: זברה-נמר רק מחליף מקומות בין שני אזורים שאינם חופפים; נמר-תן מעביר את הנמר לאזור התן, שאינו חופף לזברה; אריה-זברה מעביר את הזברה לאזור-האריה, שאינו חופף לנמר.

המלכודת: לבדוק רק את התזונה ולא את מיקומי-החפיפה בתרשים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חישוב מהטבלה.

הכלי: נחשב את המשקל הכולל הנוכחי של השפנים ונוסיף שפנים עד שנחצה את משקל האריה. מהטבלה יש $52$ שפנים במשקל ממוצע $4$ ק"ג, כלומר משקל כולל

ק"ג, והמשקל הממוצע של אריה הוא $250$ ק"ג. עלינו לעבור את $250$: כל שפן נוסף מוסיף $4$ ק"ג. ההפרש הוא

, ו-

; לכן $10$ שפנים ($40$ ק"ג) יביאו ל-$248$ — עדיין פחות מ-$250$, ואילו $11$ שפנים ($44$ ק"ג) יביאו ל-$252$, שכבר עולה על $250$. לכן לכל הפחות $11$.

נעבור על המסיחים: $9$ ו-$10$ עדיין אינם עוברים את $250$; $12$ יותר מהנדרש.

המלכודת: לעצור ב-$10.5$ ולעגל כלפי מטה, או לדרוש שוויון במקום "יעלה על".

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו בעיית קצב-עבודה (הספק).

הכלי: נמצא את זמן העבודה של מכונה בודדת מכל סוג ונשווה. אם $4$ מכונות מסוג א מסיימות ב-$9$ שעות, אז מכונה אחת מסוג א איטית פי $4$, ומסיימת לבד ב-

שעות. אם $9$ מכונות מסוג ב מסיימות ב-$4$ שעות, אז מכונה אחת מסוג ב מסיימת לבד ב-

שעות. היחס בין הזמנים הוא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{4}{13}$ חסר-משמעות כאן; $\frac{9}{4}$ הוא היחס בין הזמנים הנתונים ($9$ מול $4$) בלי לתקן למכונה בודדת; $\frac{16}{81}$ הוא ריבוע של $\frac{4}{9}$.

המלכודת: להשוות ישירות $9$ ל-$4$ בלי להכפיל במספר המכונות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת נפח פירמידה והיקף בסיס.

הכלי: נזכור

(כאשר $S$ הוא שטח הבסיס); אותו נפח ואותו גובה גוררים אותו שטח-בסיס. שטח בסיס $A$ הוא

, ולכן שטח בסיס $B$ הוא גם $6$; כיוון שאחת מצלעות $B$ היא $2$, הצלע השנייה היא

. עתה נחשב היקפים: היקף

, והיקף

. מכאן היקף $A$ גדול יותר.

נעבור על המסיחים: $B$ הפוך; "שווים בהיקפם" שגוי כי שטח שווה אינו גורר היקף שווה; "אי אפשר לדעת" שגוי כי הנתונים מספיקים לחשב הכול.

המלכודת: לחשוב שאותו שטח-בסיס פירושו אותו היקף — מלבן $1\times 6$ ומלבן $2\times 3$ בעלי אותו שטח אך היקף שונה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו בעיה מילולית של קצב שחיקה.

הכלי: נחשב כמה שעות-כתיבה נותן כל עיפרון ואז את סך השעות. עיפרון שמיש מ-$20$ ס"מ עד $4$ ס"מ, כלומר

ס"מ, ובכל שעה הוא מתקצר $1$ ס"מ — ולכן $16$ שעות לעיפרון. $12$ עפרונות נותנים

שעות-כתיבה. בכתיבה של $6$ שעות ביום:

ימים.

נעבור על המסיחים: $12$ הוא מספר העפרונות בלבד; $16$ הוא השעות לעיפרון אחד; $24$ נובע מחלוקה שגויה.

המלכודת: לחשב $20$ ס"מ במקום $16$ (לשכוח שמפסיקים ב-$4$ ס"מ).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסתברות עם שלוש קוביות.

הכלי: נספור את המקרים הרצויים מתוך

המקרים השווי-סבירים. סכום "לפחות $17$" פירושו סכום $17$ או $18$. סכום $18$: רק $(6,6,6)$ — מקרה אחד. סכום $17$: שתי שישיות וחמישה, בשלושה סדרים אפשריים $(6,6,5)$ — שלושה מקרים. סך הכול

מקרים, וההסתברות

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{9}$, $\frac{1}{18}$ ו-$\frac{1}{27}$ גדולים מדי — סופרים יותר מדי מקרים או שוכחים את גודל מרחב המדגם.

המלכודת: לשכוח לספור את שלושת הסדרים של $(6,6,5)$, או לספור $17$ בלבד בלי $18$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תכונות של מספרים שלמים ושורשים.

הכלי: נבחן אם

יכול להיות ריבוע מדויק כאשר $x>1$ שלם. $x$ ו-$x-1$ הם שני שלמים עוקבים וזרים זה לזה, ולכן מכפלתם היא ריבוע רק אם כל אחד מהם בנפרד ריבוע — אך ריבועים עוקבים אינם קיימים מלבד $0$ ו-$1$ (כלומר $x=1$), שנפסל כי $x>1$. אפשר גם לראות ש-

לכל $x>1$, ולכן $x-1<\sqrt{x^2-x}<x$ — הביטוי כלוא ממש בין שני שלמים עוקבים ואינו שלם. מכאן שהוא לעולם אינו מספר שלם.

נעבור על המסיחים: הטענות הראשונות מניחות שהביטוי יכול להיות שלם (זוגי או אי-זוגי) — אך הראינו שזה בלתי-אפשרי.

המלכודת: לבדוק ערך אחד (למשל $x=2$ נותן $\sqrt{2}$) ולהסיק בפזיזות "לפעמים כן".

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אחוזים והשוואת פדיון.

הכלי: נבטא את פדיון חנות א בעזרת מספר החולצות ונשווה לחנות ב. נניח שבחנות א נמכרו $N$ חולצות; $30\%$ ארוכות ($0.3N$) ו-$70\%$ קצרות ($0.7N$). הפדיון:

. בחנות ב נמכר אותו מספר $N$ חולצות במחיר $x$ כל אחת, כלומר פדיון $N\cdot x$. מהשוויון

נובע $x=26$.

נעבור על המסיחים: $24$ קרוב אך מניח יחס אחר בין ארוכות לקצרות; $30$ הוא הממוצע הפשוט של $20$ ו-$40$ (מתעלם מכך שרוב החולצות קצרות); $36$ נותן משקל רב מדי לארוכות.

המלכודת: לחשב ממוצע פשוט

במקום ממוצע משוקלל לפי $70\%$ ו-$30\%$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית (מלבן במערכת צירים).

הכלי: נבטא את $C$ באמצעות מידות הצלעות ונבדוק איזו אפשרות מתאימה. לפי הסרטוט $A(1,3)$ בפינה השמאלית-העליונה, $B$ מתחתיה, $C$ בפינה הימנית-התחתונה ו-$D$ מימין למעלה; הצלעות מקבילות לצירים.

נסמן $AB=h$ (הצלע האנכית); לפי הנתון

(הצלע האופקית). אז

. נבדוק את האפשרויות: $(3,2)$ מתאים ל-$h=1$, שכן

וגם

— נכון.

נעבור על המסיחים: $(3,1)$ דורש $h=1$ אך אז

; $(4,1)$ וגם $(4,2)$ דורשים

ואז

— אינו תואם.

המלכודת: להחליף בין ערך ה-$x$ לערך ה-$y$ של $C$, או לשכוח שהיחס $2:1$ הוא בין הצלע האופקית לאנכית.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת התחלקות ("בהכרח").

הכלי: נכתוב את $x$ ו-$y$ בצורתם הכללית ונמצא מה תמיד מחלק את הסכום. $x$ מתחלק ב-$2$: $x=2a$; $y$ מתחלק ב-$4$: $y=4b$. אז

— תמיד מתחלק ב-$2$. האם תמיד ב-$4$? לא: למשל $x=2$, $y=4$ נותנים

, שמתחלק ב-$2$ אך לא ב-$4$. לכן המספר הגדול ביותר שמחלק בהכרח הוא $2$.

נעבור על המסיחים: $6$ נכשל למשל ב-

(סכום $10$); $8$ ו-$4$ נכשלים בדוגמה

(סכום $6$).

המלכודת: להסיק מ-$x$ זוגי ו-$y$ כפולת $4$ שהסכום כפולת $4$ — נגד-דוגמה אחת מפריכה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מסוג אוצר מילים.

הכלי: נזהה את המילה שמתארת את מה ש'מוכר כמערבולת פון קארמאן' — כלומר תופעת טבע. נ

שים לב: המשפט אומר 'The natural ___ known as a von Kármán vortex', ומערבולת היא תופעה טבעית, ולכן phenomenon (תופעה) משתלב בול.

נעבור על המסיחים:

(1) persuasion (שכנוע) — מושג רטורי שאינו קשור לטבע;

(2) coincidence (צירוף מקרים) — מקרה אקראי, לא תיאור של מערבולת הנקראת על שם פיזיקאי;

(4) remedy (תרופה או מזור) — מתחום הרפואה. רק (3) phenomenon מתאר תופעת טבע קבועה שאפשר לתת לה שם.

המלכודת: coincidence מתפתה כי 'נקרא על שם' נשמע אקראי, אבל מערבולת אינה מקרה אלא תופעה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט של תואר-פועל.

הכלי: נזהה את הניגוד במשפט — 'breathes almost 1,000 times per hour, BUT while hibernating... only 10'. מול מצב התרדמה עומד המצב הרגיל. נ

שים לב: 'but while hibernating' מסמן שהחלק הראשון מתאר את ההתנהגות הרגילה, ולכן ordinarily (בדרך כלל) הוא הביטוי המתאים.

נעבור על המסיחים:

(1) consequently (כתוצאה מכך) — יוצר קשר סיבתי שאינו קיים;

(3) obviously (באופן מובן מאליו) — אינו בונה את הניגוד לתרדמה;

(4) fortunately (למרבה המזל) — הערכה רגשית לא רלוונטית. רק ordinarily יוצר את ההנגדה 'רגיל מול תרדמה'.

המלכודת: obviously מתפתה כי הנתון נשמע כמו עובדה, אך אינו בונה את הניגוד הנדרש.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת אוצר מילים.

הכלי: נזהה מה נוגדי-החמצון 'מונעים' — נזק לתאי הגוף. נ

שים לב: הסיפא 'and promote good health' מלמדת שמדובר בדבר שלילי שמונעים אותו, והמילה deterioration (הידרדרות או התדרדרות) מציינת בדיוק נזק וכליון של התאים.

נעבור על המסיחים:

(1) negotiation (משא ומתן) — לא שייך לביולוגיה;

(3) contemplation (הרהור) — פעולה מנטלית;

(4) supervision (פיקוח) — אינה דבר שלילי שרוצים למנוע. רק deterioration משתלב עם 'מניעה' ועם 'בריאות טובה'.

המלכודת: כל המסיחים מסתיימים ב-tion ונשמעים 'מלומדים', אך רק אחד מציין נזק.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת אוצר מילים.

הכלי: נזהה את היחס בין הפועל החסר לבין 'as having little literary merit' (כבעלות ערך ספרותי מועט). נ

שים לב: לזלזל ביצירה ולראותה כחסרת ערך = dismissed (נדחו או בוטלו כלא-חשובות).

נעבור על המסיחים:

(1) unified (אוחדו) — לא מתאים לתיאור הערכה;

(2) prioritized (תועדפו) — מציין דווקא חשיבות, הפוך מ'ערך מועט';

(4) liberated (שוחררו) — לא הגיוני בהקשר. רק dismissed מתלכד עם 'ערך ספרותי מועט'.

המלכודת: prioritized נשמע 'אקדמי', אך משמעותו הפוכה — הוא מייחס חשיבות ולא ביטול.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת אוצר מילים (פועל).

הכלי: נחפש פועל שמתאר מה אריסטו עושה עם 'שאלות פילוסופיות'. נ

שים לב: פילוסוף שוקל ומהרהר בשאלות כמו 'היכן מצוי האושר?', ו-ponders פירושו 'שוקל ומהרהר'.

נעבור על המסיחים:

(1) hauls (גורר או מוביל משא) — פעולה פיזית שאינה שייכת לשאלות;

(3) starves (מרעיב) — לא הגיוני;

(4) blunders (משגה או מועד) — מציין טעות, לא עיסוק בשאלות. רק ponders מתאים לעיסוק אינטלקטואלי בשאלות.

המלכודת: blunders עשוי להתפתות כפועל 'שעושים משהו', אך משמעותו 'לטעות'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת אוצר מילים (תואר).

הכלי: נחפש תואר שמתאר את ה'מורשת' (legacy) של לואי ארמסטרונג שחוגגים מדי שנה. נ

שים לב: פסטיבל שחוזר 'each year' לכבוד מוזיקאי דגול מצביע על מורשת מתמשכת ובת-קיימא — enduring (מתמשכת או נצחית).

נעבור על המסיחים:

(1) convincing (משכנעת) — לא מתאר מורשת;

(2) retiring (ביישנית או פורשת) — הפוך מחגיגה פומבית;

(3) indulging (מפנקת או מתמכרת) — לא שייך למורשת. רק enduring מתאים ל'מורשת שממשיכה לחיות'.

המלכודת: כל המסיחים תארים תקינים דקדוקית, אך רק enduring הולם 'מורשת של מוזיקאי דגול'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת אוצר מילים.

הכלי: נחפש מילה שמתארת מדינה ש'מאז 2021' נמצאת בתוך מלחמת אזרחים. נ

שים לב: הביטוי embroiled in (מסובכת או שקועה בתוך) הוא הצירוף הקבוע לתיאור הסתבכות בסכסוך.

נעבור על המסיחים:

(1) enchanted (מוקסמת) — חיובי, לא שייך למלחמה;

(3) dejected (מדוכדכת) — מתאר רגש של אדם, לא הימצאות של ממשלה בתוך מלחמה;

(4) distorted (מעוותת) — לא מצטרף ל-in במובן הזה. רק embroiled יוצר את הצירוף 'embroiled in a civil war'.

המלכודת: dejected נשמע 'שלילי' ומתאים לאווירת מלחמה, אך אינו מתאר הימצאות בתוך סכסוך.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת דקדוק (מבנה תחבירי, לא אוצר מילים).

הכלי: נבדוק איזה ביטוי משלים נכון את המשפט 'האופרה ___ טירה ליד סביליה'. נ

שים לב: עלילת יצירה 'מתרחשת ב או ממוקמת ב' מקום, ובאנגלית תקנית אומרים 'is set in' (מוקמה או מתרחשת ב-), בזמן הווה ובמספר יחיד המתאים ל-opera.

נעבור על המסיחים:

(1) which takes place in — יוצר פסוקית זיקה ומשאיר את המשפט ללא נשוא ראשי (משפט קטוע);

(2) sets in — 'sets in' פירושו 'משתרר או מתחיל' (למשל חושך יורד), משמעות שגויה;

(3) have taken the place of — גם ברבים (לא מתאים ל-opera יחידה) וגם משמעותו 'תפסו את מקומם של', שגוי. רק (4) is set in תקין דקדוקית ומשמעותית.

המלכודת:

(1) מפתה כי 'takes place in' באמת קשור למיקום עלילה, אבל ה-which הופך אותו לפסוקית ומשאיר את המשפט בלי פועל עיקרי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח-מחדש: נחפש את המשפט השומר על מלוא המשמעות של המקור.

הכלי: נפרק את גרעין המקור — לוטה לניה גילמה את רוזה קלב ב-From Russia with Love, ותפקידיה בקולנוע היו 'נדירים' (rare). נ

שים לב: 'rare film roles' פירושו שהיא הופיעה במעט מאוד סרטים, ותשובה (3) אומרת בדיוק 'one of the few movies in which the actress appeared'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'was outstanding' — מוסיף שיפוט על טיב המשחק שאין במקור;

(2) הופך את הסרט למה ש'ביסס את המוניטין' שלה — פרט מומצא;

(4) הופך את היוצרות — טוען שרוזה קלב שיחקה את לוטה לניה. רק (3) משמר גם את הגילום וגם את נדירות ההופעות.

המלכודת:

(1) מפתה כי הוא נשמע מחמיא ונכון עובדתית, אך הוא מוסיף מידע (מצוינות) שאינו קיים במקור.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזהה את גרעין המקור — בעבר קראו לסימן הפיסוק 'period', ובהמשך באנגליה הביטוי הזה יצא משימוש והוחלף ב'full stop'. נ

שים לב:

תשובה (2) מנסחת בדיוק את רצף הזמן — 'לאחר תקופת שייקספיר, האנגלים חדלו לקרוא לו period והעדיפו full stop'.

נעבור על המסיחים:

(1) טוען ששייקספיר עצמו העדיף 'full stop' — הפוך מהמקור שאומר שבתקופתו קראו לו 'period';

(3) מדבר על תפקיד שונה של הסימן בעבר — פרט שאינו במקור;

(4) מהפך את הכיוון — טוען שנטשו את ה'period' לטובת ה'full stop', בעוד המקור אומר את ההפך (מ-period ל-full stop). רק (2) משמר את סדר ההחלפה הנכון.

המלכודת:

(4) משתמש באותן מילות מפתח (period, full stop) אך מהפך את כיוון ההחלפה.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזהה את גרעין המקור — ארמון אוגרית היה מהמבנים המרשימים ביותר במערב אסיה, ורק ארמון צור התחרה בו. נ

שים לב: 'one of the most imposing... rivaled only by' פירושו ששני הארמונות (אוגרית וצור) היו המרשימים מכולם, כלומר אף מבנה אחר לא השתווה להם — וזה בדיוק ניסוח (2).

נעבור על המסיחים:

(1) טוען שאוגרית היה 'הגדול ביותר' ו'עוצב בהשראת' צור — פרטים מומצאים;

(3) מדבר על שליטים שקיימו חצר בארמונות — לא במקור;

(4) טוען שאוגרית וצור היו מלאים ב'שלל ארמונות', בעוד המקור מדבר על ארמון יחיד בכל עיר. רק (2) משמר את 'שני אלה מעל כל השאר'.

המלכודת:

(4) מזכיר את שתי הערים ו'ארמונות מלכותיים', אך משבש למספר רב של ארמונות ומאבד את יחס העליונות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזהה את גרעין המקור — אבן ח'לדון פיתח תיאוריות כלכליות ש'הקדימו את עבודתם של הוגים מאוחרים בהרבה'. נ

שים לב: 'anticipated the work of much later thinkers' פירושו שרעיונותיו הקדימו את זמנם, וזה בדיוק 'far ahead of his time' בתשובה (4).

נעבור על המסיחים:

(1) טוען שהתיאוריות 'לא היו מקובלות על חוקרים אחרים בזמנו' — פרט שאינו במקור;

(2) טוען שתרומתו 'חסרת תקדים' — שיפוט כללי שאינו לוכד את רעיון 'הקדמת הזמן';

(3) טוען שהתיאוריות 'רלוונטיות עד היום' — קרוב, אך המקור מדבר על הקדמת הוגים מאוחרים ולא בהכרח על ימינו. רק (4) לוכד את 'הקדים את זמנו'.

המלכודת:

(3) מפתה כי 'הקדים את זמנו' ו'רלוונטי היום' נשמעים דומים, אך המקור מתאר יחס להוגים שבאו אחריו — לא טענה על רלוונטיות עכשווית.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מטרה כללית (main purpose) — נשאל מהי תכלית הקטע כולו.

הכלי: נסכם על מה עובר הקטע פסקה-אחר-פסקה: מקור השם וההיסטוריה, סגנון האמנות והערכים, טכנולוגיה והמצאות, ופיזור הקהילות היום. נ

שים לב: הקטע פורש גם רקע היסטורי וגם מאפיינים (סגנון, המצאות, ערכים) של קהילת השייקרים — ולכן (1) 'לתאר את ההיסטוריה והמאפיינים של קהילת השייקרים' הוא הכיסוי המלא.

נעבור על המסיחים:

(2) 'ההמצאות המפורסמות' — רק פסקה אחת, צר מדי;

(3) 'להשוות בין השייקרים לקווייקרים' — אין בקטע השוואה מסודרת ביניהם;

(4) 'להסביר אמונות וצורות פולחן' — נכון לחלק מהפסקה הראשונה בלבד, צר מדי. רק (1) מקיף את כל הקטע.

המלכודת:

(4) נכון לפרט אמיתי מהקטע, אבל 'מטרה כללית' חייבת לכסות את כולו ולא פסקה בודדת.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת איתור פרט בפסקה הראשונה.

הכלי: נחזור למשפט שמסביר את מקור השם 'Shaking Quakers'. נ

שים לב: הקטע אומר שהם קיבלו את שמם 'because their worship included trembling, dancing, jumping up and down, and shaking all over' — כלומר הם רעדו והזדעזעו במהלך הפולחן, וזה בדיוק (1) 'shook while they prayed'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'רצו להיות קווייקרים' — הם דווקא פרשו מהם;

(3) 'עברו לעולם החדש בחיפוש חופש דת' — נכון עובדתית אך אינו מקור השם;

(4) 'הקימו קהילה משלהם' — לא הסיבה לשם. רק (1) קושר את השם לתנועת הגוף בפולחן.

המלכודת:

(3) הוא פרט אמיתי מאותה פסקה, אך אינו הסיבה לשם — השם נובע מ'shaking', לא מהמעבר לאמריקה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת סיבתיות בפסקה השנייה.

הכלי: נחפש את המקור לסגנון הייחודי של השייקרים. נ

שים לב: הפסקה פותחת ב'The Shakers believed that they served God by approaching all tasks, even mundane ones, with painstaking care. This attitude gave rise to a distinctive style' — כלומר האמונה שביצוע מוקפד של מטלות יומיומיות היא דרך לשרת את אלוהים היא שהולידה את הסגנון, וזה בדיוק (2).

נעבור על המסיחים:

(1) 'רצון להיבדל מאחרים' — לא הסיבה שהקטע נותן;

(3) 'רצון לשפר את תנאי המחיה' — לא מוזכר;

(4) 'חוסר יכולת לקנות מאחרים' — לא מוזכר. רק (2) מצטט את הקשר הסיבתי שבטקסט.

המלכודת: קל לייחס סגנון 'פשוט ותכליתי' לרצון להיבדל או לחיסכון, אך הטקסט תולה אותו במפורש באמונה הדתית.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט על רהיטי השייקרים בפסקה השנייה.

הכלי: נאתר את תיאור הסגנון. נ

שים לב: הטקסט מתאר 'clean lines and lack of ornamentation' ומדבר על ערכי 'simplicity, utility' — כלומר הרהיטים פשוטים ושימושיים, וזה בדיוק (4) 'simple and useful'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'קשים למצוא היום' — לא נאמר בפסקה זו;

(2) 'הושפעו מעבודת רסקין וסאליבן' — הופך את הכיוון: השייקרים הם שהקדימו את העקרונות שרסקין וסאליבן קידמו אחר-כך;

(3) 'יקרים ומעוטרים מאוד' — הפוך מ'חוסר עיטור' שבטקסט. רק (4) תואם 'פשטות ותכליתיות'.

המלכודת:

(2) מזכיר את רסקין וסאליבן שמופיעים בטקסט, אך מהפך את יחסי ההשפעה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת סיבה בפסקה האחרונה.

הכלי: נחפש מדוע נותרו מעט שייקרים כיום. נ

שים לב: הטקסט אומר 'because Shakers do not marry or have children, most of their settlements have disappeared' — היעדר ילדים הוא הסיבה, וזה בדיוק (1) 'Shakers do not have children'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'אורח החיים קשה מאוד' — לא הסיבה שניתנת;

(3) 'לא הצליחו להסתגל לעולם המודרני' — סותר את הפסקה על אימוץ טכנולוגיה;

(4) 'הקהילות היו רחוקות זו מזו' — פרט גאוגרפי שאינו הסיבה להיעלמות. רק (1) מצטט את הקשר הסיבתי.

המלכודת:

(3) מפתה כאמירה כללית על קבוצה דתית מסורתית, אך הטקסט דווקא הדגיש שהם אימצו טכנולוגיה — ההיפך מ'לא הסתגלו'.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט על ה-lamellae בפסקה השנייה.

הכלי: נאתר מה תפקידן. נ

שים לב: הטקסט אומר 'The flexibility of the lamellae allows the remora's suction disc to mold to the uneven surface of another fish's body, thereby creating a tight seal' — כלומר גמישות ה-lamellae מאפשרת לדיסקית ההיצמדות ליצור אֶטֶם הדוק ולהיאחז במאכסן, וזה בדיוק (4) 'enable the remora to latch on to its host'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'בעלות תפקידים מרובים' — הטקסט מציין תפקיד אחד (יצירת אֶטֶם);

(2) 'שורות זוגיות של צלעות' — מלכודת ניסוח: הטקסט אומר שהן 'laid out like ribs', כלומר מסודרות כמו צלעות, אך הן ממברנות ולא צלעות;

(3) 'מצוידות בדיסקיות היצמדות' — הפוך: ה-lamellae הן חלק מהדיסקית, לא מצוידות בה. רק (4) מתאר את תפקידן.

המלכודת:

(2) כמעט מצטט 'paired rows... like ribs', אך מחליף 'ממברנות הדומות לצלעות' ב'צלעות' ממש.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת מטרת-פסקה (הפסקה השלישית).

הכלי: נסכם על מה הפסקה. נ

שים לב: הפסקה מציגה שלושה סוגי סימביוזה, ואז פורשת דעות מנוגדות של חוקרים — האם היחס בין הרמורה למאכסן הוא נטרלי, טפילי או הדדי — כלומר היא מציגה 'פרשנויות שונות ליחסי רמורה-מאכסן', וזה בדיוק (1).

נעבור על המסיחים:

(2) 'המחלוקת על התועלת שהרמורה מפיקה' — שגוי, המקור אומר שהרמורה 'clearly benefits'; המחלוקת היא על המאכסן, לא על הרמורה;

(3) 'יתרונות וחסרונות של להיות מאכסן' — צר וחלקי;

(4) 'להשוות בין שלושת סוגי הסימביוזה' — ההגדרות הן רק כלי-רקע, לא מטרת הפסקה. רק (1) לוכד את 'הצגת עמדות מנוגדות על מהות היחס'.

המלכודת:

(2) מפתה כי אכן יש 'מחלוקת מדענים', אך היא מהפכת את מוקד המחלוקת מהמאכסן לרמורה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרשנות-טיעון (שורות 21–22).

הכלי: נבחן מה מלמד המשפט 'נוסע-הטרמפ מאט את תנועת המאכסן ומגדיל את הוצאת האנרגיה שלו'. נ

שים לב: אם הרמורה פוגעת במאכסן (מאטה אותו ומכבידה עליו) בזמן שהיא עצמה נהנית — זהו יחס שבו צד אחד מרוויח על חשבון האחר, כלומר parasitism (טפילות), וזה (2). נעבור על המסיחים לפי ההגדרות שבטקסט:

(1) commensal — צד אחד נהנה והשני לא נפגע ולא נעזר; אך כאן המאכסן דווקא נפגע, ולכן לא;

(3) mutualistic — שני הצדדים מרוויחים; אך כאן המאכסן מפסיד, ולכן לא;

(4) 'none of the above' — מיותר, שכן הטיעון מתאים לטפילות. רק (2) תואם 'רווח על חשבון האחר'.

המלכודת: קל להתבלבל בין commensalism (שבו השני אינו נפגע) לבין parasitism — כאן ההדגשה על הנזק למאכסן מכריעה לטובת טפילות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת התייחסות-כינוי (שורה 32).

הכלי: נמצא למה מפנה המילה 'them' במשפט 'they catch very young remoras in nets... and keep them until they are old enough to be sent out to latch on to other fish'. נ

שים לב: מה ש'שומרים אותו עד שיגדל ויישלח להיאחז בדגים אחרים' הוא הרמורות הצעירות שנתפסו, ולכן 'them' = remoras, כלומר (1).

נעבור על המסיחים:

(2) 'other fish' — הדגים האחרים נתפסים ברשת אגב, לא אותם 'שומרים עד שיגדלו כדי להישלח';

(3) 'fishermen' — הדייגים הם הנושא הפועל, לא המושא הנשמר;

(4) 'nets' — הרשתות הן אמצעי, לא דבר ש'גדל'. רק (1) עקבי עם 'עד שיגדלו ויישלחו להיאחז'.

המלכודת: 'other fish' מופיע ממש לפני 'keep them', אך רק הרמורות הצעירות הן שאותן מגדלים ושולחים.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שלילה — יש לשים לב למילה 'not': נחפש את הביטוי שאיננו מתייחס לאיבר של הרמורה (התוספת או מנגנון ההיצמדות).

הכלי: נבדוק כל ביטוי למה הוא מתייחס בטקסט. נ

שים לב: ה-appendage הוא מנגנון ההיצמדות שעל ראש הרמורה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'elongated mechanism' — מתוך 'elongated suction mechanism on top of its head', מתייחס לאיבר;

(2) 'suction disc' — דיסקית ההיצמדות, האיבר עצמו;

(3) 'a highly modified skeletal structure' — כך ג'ונסון מתאר את דיסקית ההיצמדות ('most highly modified skeletal structures'), מתייחס לאיבר;

(4) 'uneven surface' — מתוך 'the uneven surface of another fish's body', כלומר פני הגוף של הדג המאכסן, ולא איבר של הרמורה. לכן דווקא (4) אינו מתייחס לתוספת.

המלכודת: השאלה שלילית — שלושה מסיחים כן מתארים את האיבר, ורק (4) שייך למאכסן; מי שקורא בחיפזון עלול לחפש את מה שכן מתאר את האיבר ולטעות.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נזהה איזו מילה מתאימה למשמעות המשפט — משהו שגרם לסגירת עיתונים מקומיים רבים. נ

שים לב: הופעתם והתפשטותם של אמצעי התקשורת הדיגיטליים היא שהובילה לסגירה. advent פירושו 'הופעה, בוא, ראשית הופעתו של דבר חדש' — 'the advent of digital news media' = הופעת התקשורת הדיגיטלית.

נעבור על המסיחים: fragment (רסיס, שבר) — לא מתאים. pigment (צבען, פיגמנט) — לא קשור. consent (הסכמה) — לא קשור.

המלכודת: המילים pigment ו-fragment דומות בצליל אך רחוקות במשמעות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (קולוקציה ואוצר מילים).

הכלי: נחפש שם-תואר שמתאר אגרוף של אדם כועס. נ

שים לב: שפת הגוף של אדם כועס כוללת ידיים שלובות ואגרופים 'clenched' — קפוצים. 'clenched fists' (אגרופים קפוצים) הוא צירוף כבול ומוכר.

נעבור על המסיחים: gnarled (מעוקם, גדום — לרוב על ידיים זקנות או עצים) — לא מתאים לכעס. glazed (מזוגג — למשל 'glazed eyes', מבט זגוגי) — לא לאגרוף. expired (שפג תוקפו) — לא קשור.

המלכודת: gnarled מתאר ידיים מעוקמות ועשוי להתפתות, אך אינו מבטא כעס אלא מרקם/גיל.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נשלים פועל שמתאר את שאיפתה המקורית של השחקנית — לפני שפציעה שינתה את דרכה. נ

שים לב: המבנה '___ to be a professional violinist' דורש פועל של רצון/שאיפה. aspired (שאפה) — 'aspired to be' = שאפה להיות.

נעבור על המסיחים: confided (גילתה סוד, בטחה) — 'confided to be' אינו תקין. revolved (הסתובבה) — לא קשור. stumbled (מעדה, נתקלה) — לא מתאים.

המלכודת: הצירוף התקני 'aspired to' הוא הרמז — שאר הפעלים אינם משתלבים במבנה זה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נשלים שם-עצם שמתאר מה עבר המוזיאון לפני שנפתח מחדש בדצמבר 2014. נ

שים לב: מוזיאון ש'reopened... after undergoing extensive ___' עבר ככל הנראה שיפוצים נרחבים. renovations (שיפוצים, חידושים) — מתאים בול לפתיחה-מחדש.

נעבור על המסיחים: deficiencies (ליקויים, חוסרים) — 'undergoing deficiencies' חסר היגיון. hallmarks (סימני היכר) — לא קשור. substitutions (החלפות, תחליפים) — לא מתאים למבנה.

המלכודת: 'extensive' מתאים תחבירית לכל שם-עצם, לכן יש להישען על ההיגיון: פתיחה-מחדש ↔ שיפוץ.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (קולוקציה).

הכלי: נשלים תואר-הפועל למילה 'contrast' — עד כמה ניגודים תצורות הסלע לסביבה. נ

שים לב: 'contrast sharply with' (מנוגד בחדות ל...) הוא צירוף כבול המביע ניגוד חד וברור בין הסלעים למישורי החול.

נעבור על המסיחים: narrowly (בצמצום, בקושי) — לא מתאים לניגוד. honestly (בכנות) — לא הגיוני עם contrast. basically (ביסודו של דבר) — לא מתאים.

המלכודת: כל הארבעה תארי-פועל תקינים דקדוקית, אך רק 'sharply' יוצר עם 'contrast' צירוף מקובל ומשמעותי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נשלים שם-עצם שמתאר את מעמדו של נמל תעופה ענק (110 מיליון נוסעים בשנה) בתעופה העולמית. נ

שים לב: נמל תעופה מרכזי הוא 'a major hub for global air travel' — צומת/מוקד. hub (מוקד, צומת) מתאים בדיוק.

נעבור על המסיחים: flaw (פגם) — לא קשור. clan (שבט, חמולה) — לא קשור. rod (מוט, מקל) — לא קשור.

המלכודת: הנתון '110 מיליון נוסעים' מכוון למילה שמבטאת מרכזיות — רק hub עונה על כך.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נשלים פועל למלחין שהתבודד ו'rarely ___ outside his home'. נ

שים לב: אדם שפרש מהחברה 'rarely ventured outside' — כמעט לא העז לצאת/יצא מחוץ לביתו. ventured (העז לצאת, יצא בהיסוס) מתאים למובן של יציאה זהירה.

נעבור על המסיחים: pounced (זינק, התנפל — על טרף) — לא מתאים. compressed (דחס, כיווץ) — לא קשור. glimmered (הבהב, נצנץ) — לא קשור.

המלכודת: 'ventured out' הוא צירוף מקובל ליציאה מהבית — שאר הפעלים אינם משתלבים עם 'outside'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים (אוצר מילים).

הכלי: נשלים פועל המתאר מה עשה גלילאו לרעיון הישן שהשמש מקיפה את כדור הארץ, בעזרת תצפית בנוגה. נ

שים לב: תצפיותיו של גלילאו סייעו לו 'to ___ the widely held idea' — להפריך את הרעיון המקובל. refute (להפריך, לסתור) מתאים היסטורית ולשונית.

נעבור על המסיחים: retaliate (לגמול, להשיב מלחמה) — לא מתאים במשמעות. relapse (לחזור למצב קודם, הישנות) — לא קשור. recline (להישען, לשכב) — לא קשור.

המלכודת: כל הפעלים פותחים ב-re- ונשמעים דומים, אך רק refute מבטא סתירה של רעיון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement).

הכלי: נזקק את רעיון המשפט המקורי ונחפש ניסוח שקול. נ

שים לב: המקור אומר שהמצרים הקדמונים האמינו שהגוף חייב להישאר 'intact' (שלם, לא-פגום) כדי לשמש בית לנשמה בעולם הבא.

נבדוק:

(4) 'הנשמה יכולה לשכון רק בגוף שהיה שלם (whole)' — intact = whole, house = reside. זהה למקור. נפסול:

(1) 'בנו קברים כדי שהנשמה תהיה נוחה' — לא נאמר על נוחות.

(2) 'כדי להבטיח שהגוף והנשמה יתאחדו' — אין במקור איחוד.

(3) 'הנשמה ממשיכה להתקיים בעולם הבא' — נכון חלקית אך מחמיץ את התנאי המרכזי: גוף שלם.

המלכודת:

(3) נשמע נכון עובדתית, אך מחמיץ את עיקר המשפט — הצורך בגוף שלם.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement).

הכלי: נפרק את המקור לשני רכיבים ונוודא ששניהם נשמרים. נ

שים לב: המקור אומר שנמרים — 'unlike most other predators' (בשונה מרוב הטורפים) — נשענים בעיקר על חוש הראייה ולא הריח למעקב אחר טרף. שני רכיבים: (א) רוב הטורפים נשענים על ריח; (ב) נמרים נשענים בעיקר על ראייה.

נבדוק:

(1) 'חיות טורפות רבות מונחות לטרפן לפי חוש הריח, אך נמרים מסתמכים בעיקר על ראייתם' — משמר את שני הרכיבים. נפסול:

(2) 'נמרים מזהים זה את זה לפי ריח' — עוסק בזיהוי הדדי, לא במעקב אחר טרף.

(3) 'ההבדל העיקרי בין נמרים לטורפים הוא שנמרים משתמשים בראייה ולא בריח' — מעביר את 'principally' מ'נשענים בעיקר' ל'ההבדל העיקרי' ומוותר על ה'בעיקר' — עיוות.

(4) 'נמרים הם חיות-הבר היחידות שראייתן מפותחת מריחן' — 'היחידות' קיצוני ולא נאמר.

המלכודת:

(3) מפתה כי הוא משתמש באותן מילים, אך משבש את מיקום 'principally' ואת הניואנס 'בעיקר'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement).

הכלי: נתרגם את מילת-המפתח 'overlap' ונחפש ניסוח שקול. נ

שים לב: המקור אומר שיש חפיפה ניכרת בין האזורים שבהם חי העורב השחור (common raven) לבין אלה של העורב האמריקני — כלומר שניהם נמצאים באותם אזורים.

נבדוק:

(3) 'העורב השחור והעורב האמריקני נמצאים ברובם באותם אזורים' — overlap = אותם אזורים. זהה. נפסול:

(1) 'משגשגים בסביבות דומות' — 'סביבות דומות' אינו זהה ל'אותם אזורים'; ייתכנו בתי-גידול דומים במקומות שונים.

(2) 'העורב האמריקני נדחק בהדרגה על ידי השחור' — לא נאמר.

(4) 'בתי הגידול המשותפים מצטמצמים במהירות' — לא נאמר על צמצום.

המלכודת:

(1) 'סביבות דומות' נשמע קרוב, אך המקור מדבר על חפיפה גאוגרפית באותם אזורים ממש, לא על דמיון בסוג הסביבה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש (restatement).

הכלי: נמפה את שלוש התכונות ואת ההערכה הכוללת שבמקור, ונחפש ניסוח שמשמר את כולן בנימה ביקורתית. נ

שים לב: המקור מתאר את ספרטה — 'warmongering ethos' (אתוס מלחמתי), 'rigid social hierarchy' (היררכיה חברתית נוקשה) ו'austerity' (צנע) — ונחשבת ל'epitome of an authoritarian regime' (התגלמות משטר סמכותני).

נבדוק:

(2) 'מאפייניה הבולטים... שנתפסת בעיני רבים כדוגמה הקלאסית לדיקטטורה, היו אופייה המיליטריסטי, סדרהּ החברתי הנוקשה ואורח-חייה המינימליסטי' — התאמה מלאה לשלושת המאפיינים ולהערכה הסמכותנית. נפסול:

(1) 'חברות רבות ניסו לחקות את שיטת הממשל היעילה... חברה חזקה ועליונה' — נימה מהללת, לא במקור.

(3) 'מודל של מדינה לוחמת ממושמעת... המגינה על אזרחיה' — נימה חיובית ותוספת 'הגנה על אזרחים'.

(4) 'זכורה בעיקר כחברה שבזה למותרות לטובת עבודה קשה ואתיקה' — לוכד רק את הצנע, מחמיץ מיליטריזם וסמכותנות.

המלכודת:

(1) ו-(3) הופכים את התיאור הביקורתי לשבח — יש לשמר את הנימה השלילית של 'authoritarian'.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אוצר-מילים-בהקשר מתוך קטע I.

הכלי: נבחן את תפקיד המילה 'Indeed' במעבר בין המשפטים. נ

שים לב: לפני 'Indeed' נכתב שהבלונים הפכו למצרך מבוקש מאוד, ואחריה — שמוציאים עליהם מיליוני דולרים בשנה. 'Indeed' כאן מחזקת ומדגימה את הקודם: 'מבוקש כל כך, עד ש...'. 'So much so that' (כל כך, עד ש...) לוכד בדיוק את קשר החיזוק. נפסול:

(2) Nevertheless (אף על פי כן) — מביע ניגוד, ואין כאן ניגוד.

(3) It is therefore surprising that (ולכן מפתיע ש...) — אין הפתעה.

(4) Though they are not expensive (אף שאינם יקרים) — סותר את 'מיליוני דולרים'.

המלכודת: לפרש 'Indeed' כמילת-ניגוד; כאן היא מילת-חיזוק.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת 'איזה מהמשפטים אינו נאמר' בפסקה השנייה (שאלת שלילה — שימו לב למילה 'not' המודגשת).

הכלי: נבדוק כל היגד מול הפסקה השנייה ונפסול את מה שכן נאמר; הנותר הוא התשובה. נ

שים לב: הפסקה מציינת צורות/גדלים/צבעים שונים, תנועה 'שנראית כמעט חיה', ויכולת לעורר שמחה ולגרום לחיוך.

נבדוק:

(2) 'בלונים מזכירים לאנשים ספרי-ילדים מילדותם' — הפסקה מצטטת את פו הדב (דמות מספר), אך אינה אומרת שבלונים מזכירים ספרי-ילדים או ילדוּת. זה אינו נאמר → זו התשובה. נפסול (כי כן נאמרו):

(1) 'נעים באופן שגורם להם להיראות חיים' — נאמר ('appear almost alive').

(3) 'גורמים לאנשים להרגיש עליזים' — נאמר ('make people smile', 'evoke joy').

(4) 'מגיעים בצבעים שונים' — נאמר ('different... colors').

המלכודת: אזכור פו הדב מפתה לחשוב שדובר על ספרי-ילדים, אך זהו ציטוט לתמיכה — לא היגד על זיכרון ילדות.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת מטרת-הפסקה (הפסקה האחרונה) בקטע I.

הכלי: נזהה את תפקיד הפסקה ביחס לקודמותיה. נ

שים לב: הפסקאות הקודמות הציגו את הבלון כמקור שמחה; הפסקה האחרונה נפתחת ב'And yet, not everyone would agree' ומציגה צד הפוך — הבלון כסמל לאובדן, לשבריריות ולחירות מוגבלת. זוהי הצגת נקודת-מבט חלופית על הבלונים. 'present an alternative view of' balloons מתאים. נפסול:

(2) 'להשוות שתי פרשנויות' — הפסקה מציגה את החלופה, לא עורכת השוואה מסודרת בין שתיים.

(3) 'להסביר מדוע חירות מזוהה עם...' — פרט יחיד בסוף, לא מטרת הפסקה.

(4) 'לטעון שתמימות ילדוּת מסומלת ב...' — פרט צדדי, לא המטרה.

המלכודת:

(2) מפתה כי אכן קיים ניגוד לפסקאות הקודמות, אך תפקיד הפסקה הוא להציג את הצד השני, לא לנהל השוואה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פרט/הדגמה מקטע I ('freedom constrained', שורה 19).

הכלי: נאתר בטקסט את ההקשר שבו מופיע 'freedom constrained' ונראה מה מדגים אותו. נ

שים לב: הטקסט אומר שהעובדה שיש להחזיק את הבלון בחוט כדי למנוע ממנו לחמוק ולעוף מזוהה עם רעיון 'החירות המוגבלת'. כלומר, הבלון הקשור לחוט מדגים חירות מוגבלת. 'being tied to a string' מתאים. נפסול:

(1) 'איבוד יופיו' — קשור לאובדן, לא לחירות מוגבלת.

(2) 'חמיקה מאחיזתנו' — דווקא חירות, ההפך מהגבלה.

(4) 'התפוצצות פתאומית' — קשור לאובדן, לא להגבלה.

המלכודת:

(2) 'escaping one's grasp' מופיע בטקסט סמוך, אך הוא מתאר חופש, ואילו ההגבלה מיוצגת דווקא בחוט הקושר.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת פרט/הבנה כללית מקטע I.

הכלי: נשווה כל טענה לנאמר בטקסט, בדגש על הפסקה האחרונה. נ

שים לב: הטקסט אומר שבלונים מזכירים לנו את 'the transient nature of things – including life itself' — הם כאן רגע אחד ונעלמים ברגע הבא. כלומר, אינם מחזיקים לנצח. 'do not last forever' מתאים. נפסול:

(1) 'גורמים לנו לחשוב על העתיד' — לא נאמר; הטקסט מדבר על ארעיות, לא על עתיד.

(2) 'מייצגים אהבה' — הטקסט מדבר על ייצוג אובדן (loss), לא אהבה.

(4) 'לעולם לא באמת אובדים' — הפוך; הבלונים מזוהים עם אובדן.

המלכודת:

(2) ו-(4) מנצלים את מילת 'loss' בטקסט אך הופכים את משמעותה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מטרת-הטקסט הכללית של קטע II.

הכלי: נסכם על מה נסוב הטקסט כולו. נ

שים לב: הטקסט מתאר כיצד סטנטון ומוט נפגשו, השתכנעו בצורך לכנס אספה, ובסופו של דבר ארגנו את ועידת סנקה פולס — ועידת זכויות-הנשים הראשונה באמריקה. כלומר, הוא מציג את הרקע לאותה ועידה. 'present the background to the first women's rights convention in America' מתאים. נפסול:

(1) 'לתאר כיצד נשים זכו בזכות ההצבעה' — הטקסט אינו מתאר את הזכייה בהצבעה.

(2) 'להסביר מדוע סטנטון יצרה את תנועת הנשים' — צר מדי, והטקסט אינו מסביר 'מדוע'.

(3) 'להראות כיצד הופלו נשים במאה ה-19' — פרט תומך, לא המטרה המרכזית.

המלכודת:

(3) נכון כרקע אך אינו מטרת-העל; כל הטקסט מתנקז אל הקמת הוועידה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אוצר-מילים-בהקשר מקטע II ('on the grounds of', שורה 5).

הכלי: נציב את הביטוי בהקשר המשפט ונחפש נרדף. נ

שים לב: 'After being denied seating on the grounds of their sex' — נמנע מהן מקום-ישיבה בשל מינן. 'on the grounds of' פירושו 'בשל, על בסיס'. 'because of' (בגלל) מתאים. נפסול:

(1) despite (למרות) — הפוך במשמעות.

(3) notwithstanding (על אף) — גם 'למרות', הפוך.

(4) in terms of (במונחים של, מבחינת) — לא מתאים להקשר של סיבה.

המלכודת:

(1) ו-(3) מבטאים ויתור/ניגוד, בעוד הביטוי מציין דווקא סיבה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת פרט מהפסקה השנייה בקטע II.

הכלי: נאתר בפסקה כיצד ובאילו נסיבות נפגשו מוט וסטנטון בפעם השנייה. נ

שים לב: הפסקה אומרת שביולי 1848 הן נפגשו שוב 'at a social gathering' (במפגש חברתי), ורק אז השיחה גלשה לזכויות נשים. כלומר, המפגש היה במסגרת חברתית ולא פוליטית. 'in a social rather than political setting' מתאים. נפסול:

(1) 'כפי שתכננו שמונה שנים קודם' — הן חזו אירוע עתידי, אך המפגש עצמו היה מקרי-חברתי, לא מתוכנן.

(2) 'כדי לדון בזכויות נשים' — הדיון גלש לכך תוך כדי, אך זו לא מטרת המפגש.

(3) 'בוועידת נשים' — הוועידה התקיימה מאוחר יותר.

המלכודת:

(2) מפתה כי אכן דיברו על זכויות נשים, אך השאלה היא על אופי המפגש — חברתי, ולא כינוס שנועד לדיון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מהפסקה השלישית בקטע II.

הכלי: נפרש את תגובתה של מוט לאור ההקשר. נ

שים לב: סטנטון ניסחה טענה 'רדיקלית' שלפיה חובתה של אישה להשיג את זכות ההצבעה, וזה 'shocked even Lucretia Mott', שקראה 'Why, Lizzie, you will make us ridiculous' (את תעשי אותנו מגוחכות). מכאן נסיק שמוט ראתה בדרישה לזכות-הצבעה יעד לא-מציאותי שיהפוך אותן ללעג. 'thought the right to vote was not a realistic goal' מתאים. נפסול:

(2) 'חשה שנושאים חשובים אינם מטופלים' — הפוך; הנושא דווקא הועלה (ובאופן נועז).

(3) 'לא רצתה להשתתף בוועידה רדיקלית' — לא זו סיבת ההלם.

(4) 'חשבה שההצהרה כתובה גרוע' — ההלם היה מהתוכן, לא מאיכות הכתיבה.

המלכודת: לחפש סיבה טכנית (כתיבה/השתתפות); ההלם נבע מהתוכן הרדיקלי שנתפס כלא-מציאותי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת פרט מהפסקה האחרונה בקטע II.

הכלי: נשווה את הציפייה למה שקרה בפועל. נ

שים לב: המארגנים 'anticipated a modest affair', ומוט אמרה שהוועידה 'will not be so large', ובכל זאת 'a crowd of three hundred people, including forty men, came from miles away'. כלומר, הגיעו יותר אנשים ממה שמוט ציפתה. 'attended by more people than Mott had expected' מתאים. נפסול:

(2) 'יותר גברים מנשים' — היו 40 גברים מתוך 300, כלומר רוב נשים.

(3) 'בראשות לוקרטיה מוט' — לא; בראש הוועידה עמד בעלהּ של מוט.

(4) 'תוארה בפירוט ב-Seneca County Courier' — לא; פורסמה רק במודעה קטנה.

המלכודת:

(2) מנצל את אזכור '40 גברים', אך מתוך 300 — כלומר מיעוט, לא רוב.

«נסמן» את תשובה (1).