פתרון הבחינה הפסיכומטרית אביב 2024 — טקסט מלא

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג יחס בין תכונה לפועל האופייני לה.

הכלי: נבנה משפט מגדיר יחס ונשתול בו את זוגות התשובות.

«פחדן» הוא אדם שנוטה לפחד.

נבדוק:

«רגזן» הוא אדם שנוטה להתעצבן – מתאים בול! את (2) נפסול:

«צייתן» נוטה לציית, לא לצוות – לצוות זה בדיוק ההפך מלציית. את (3) נפסול:

«מיומן» הוא מי שכבר התאמן, לא מי שנוטה להתאמן – היחס הפוך. את (4) נפסול:

«סקרן» נוטה לחקור ולשאול, לאו דווקא ללמוד.

המלכודת: להתפתות ל'צייתן : לצוות' בגלל דמיון הצליל בין ציות לצוותא, ולפספס שהפועל מציין פעולה הפוכה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג ביטול מחסור.

הכלי: משפט מגדיר יחס –

«רָוָה» פירושו נשאר ללא צָמָא, כלומר המחסור הסתלק.

נבדוק:

«התעודד» פירושו נשאר ללא דכדוך – בדיוק אותו יחס! את (2) נפסול:

«הדביק» אינו 'נשאר ללא חולי' – להפך, הוא גורם לחולי. את (3) נפסול:

«הזכיר» אינו 'נשאר ללא שכחה' של עצמו – הוא מטפל בשכחה של אדם אחר. את (4) נפסול:

«התמלא» אינו 'נשאר ללא עומס' – היחס הפוך, ההתמלאות דווקא מולידה עומס.

המלכודת: לחפש קשר של ניגוד כללי במקום היחס המדויק – הצד שבו המחסור התבטל.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג שני קצוות מנוגדים של אותו עצם.

הכלי:

«ירכתיים» ו«חרטום» הם שני הקצוות המנוגדים של אותה ישות (אונייה) – זה בקצה האחד וזה בקצה שכנגד.

נבדוק:

«שורש» בקצה התחתון ו«צמרת» בקצה העליון של אותו עץ – שני קצוות מנוגדים, בדיוק כמו במקור! את (1) נפסול:

«גג» הוא חלק אחד בראש הבניין, ואילו

«בניין» הוא השלם – אין כאן שני קצוות. את (2) נפסול:

«גלגלים» ו«הגה» הם רכיבים תפקודיים של רכב, לא קצוות מנוגדים. את (4) נפסול:

«רגליים» ו«ידיים» הם איברים בגוף אך אינם שני קצוות מנוגדים של ציר אחד.

המלכודת: להסתפק ב'שני חלקים של אותו דבר' ולשכוח את התנאי המחייב – קצוות מנוגדים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'אותה פעולה, אך בכפייה'.

הכלי:

«הוגלה» הוא

«היגר» בכפייה – שניהם עזיבת מקום, אך הראשון מרצון והשני בכורח שהוטל מבחוץ.

נבדוק:

«נכלא» הוא

«הסתגר» בכפייה – שניהם הסתגרות במקום סגור, אך הראשון מרצון והשני בכורח. תואם! את (1) נפסול:

«נחבל» אינו

«מעד» בכפייה – מעידה וחבלה הן פעולה ותוצאתה. את (2) נפסול:

«נעלב» אינו

«גידף» בכפייה – אלה שני צדדים שונים של אירוע (המגדף והנעלב). את (3) נפסול:

«ננטש» אינו

«הפקיר» בכפייה – זו פעולה פעילה מול סבילה, לא רצון מול כורח.

המלכודת: להיתפס לזוג פעיל־סביל (הפקיר : ננטש) במקום לזהות את הציר המדויק – מרצון מול בכפייה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'תכונה = ערך נמוך של גודל מדיד'.

הכלי:

«נדיר» הוא בעל שכיחות נמוכה – התכונה מציינת מיעוט של הגודל ששמו במילה השנייה.

נבדוק:

«איטי» הוא בעל מהירות נמוכה – בדיוק אותו מבנה! את (2) נפסול:

«קבוע» אינו 'בעל ארעיות נמוכה' אלא נטול ארעיות לגמרי – זהו ניגוד, לא ערך נמוך על סקאלה. את (3) נפסול:

«קטין» אינו 'בעל בגרות נמוכה' אלא מי שעדיין לא הגיע לבגרות – מעמד, לא מידה. את (4) נפסול:

«זהיר» אינו 'בעל הסתכנות נמוכה' אלא מי שנמנע מהסתכנות – התנהגות, לא גודל מדיד.

המלכודת: לקבל כל תכונה שנשמעת 'מעטה' מבלי לוודא שהמילה השנייה היא גודל רציף שאפשר למדוד בו ערך נמוך.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אנלוגיה מסוג 'פעולה חיצונית המחוללת רגש אצל האדם שכלפיו היא מכוונת'.

הכלי:

«המיט עליו חרפה» היא פעולה שגורמת לאדם לחוש כלימה.

נבדוק:

«השביע את רצונו» היא פעולה שגורמת לאדם לחוש קורת רוח – אותו יחס בדיוק, והרגש שנוצר תואם! את (1) נפסול:

«הפיח בו תקווה» מוליד תקווה, וזה ההפך ממפח נפש. את (2) נפסול:

«עמד על דעתו» היא פעולה שהאדם עושה בעצמו, לא פעולה שמופעלת עליו מבחוץ. את (3) נפסול:

«הפיל עליו את חיתתו» מטיל פחד, וזה ההפך מאומץ לב.

המלכודת: להתפתות למסיחים שבהם הפעולה מחוללת דווקא את הרגש ההפוך (תקווה במקום מפח נפש, פחד במקום אומץ).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת היגיון של משלים לוגי – מי שלא נכלל בקבוצה.

הכלי: יונתן מחלק את האורחים לשתי קבוצות משלימות – את מי שהוא מכיר לפחות במידה שרצה, ואת מי שהוא מכיר פחות מכפי שרצה. הוא אומר ש'קצת פחות ממחצית' הוא מכיר פחות מכפי שרצה. נסיק: כל השאר – 'קצת יותר ממחצית' – הם מי שהוא מכיר לפחות במידה שרצה.

נעבור על התשובות:

(1) 'הרבה יותר ממחצית' מוגזם, המשלים של 'קצת פחות' הוא 'קצת יותר';

(3) 'קצת פחות ממחצית' היא דווקא הקבוצה שהוא מכיר פחות מכפי שרצה;

(4) 'הרבה פחות ממחצית' שגוי לגמרי.

המלכודת: לענות 'קצת פחות ממחצית' מכוח הישנות המספר בשאלה, ולפספס שמבקשים את המשלים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חיזוק – מבקשים נתון התומך בטענה שהיכולת לא נרכשה במהלך הניסוי אלא הייתה קיימת עוד לפניו.

הכלי: אם היכולת לא נלמדה בניסוי, לא נצפה לשיפור לאורכו – הביצוע בהתחלה כבר יהיה טוב כמו בסוף. נבדוק את (1): שיעור הפניות בתחילת הניסוי לא היה נמוך משיעורן בסופו – כלומר לא היה שיפור, סימן שהיכולת הייתה מלכתחילה. תומך! את (2) נפסול: השוואה בין פילים צעירים למבוגרים אינה נוגעת לשאלה אם הלמידה קרתה בתוך הניסוי. את (3) נפסול: אם בתחילת הניסוי הפניות התחלקו שווה בין הדליים, משמע שבהתחלה לא הבינו את ההצבעה ולמדו תוך כדי – זה סותר את הטענה. את (4) נפסול: שונוּת בין הפילים אינה מלמדת על עיתוי רכישת היכולת.

המלכודת: הניסוח הכפול 'לא היה נמוך מ' – יש לפענח אותו כ'היה גבוה או שווה', כלומר אין שיפור.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה – מה עולה מן הפסקה.

הכלי: נזהה את עמדת הכותב. הוא מותח ביקורת: הבריטים ראו באוסטרליה 'שטח הפקר' והתעלמו מהילידים, וזו טעות שגרמה נזק אדיר; באותו אופן אנו מתייחסים לעתיד כ'זמן הפקר' ועלולים להוריש נזק לדורות הבאים. נסיק: הבריטים שגו, ואל לנו לחזור על טעותם – בדיוק

תשובה (3). את (1) נפסול: היא מצדיקה את ראיית העתיד כהפקר, בניגוד גמור לעמדת הכותב. את (2) נפסול: הכותב אומר שהילידים 'עודם מתמודדים' עם הנזק – כלומר בואם של הבריטים לא מנע מהם להתמודד. את (4) נפסול: מקרה אוסטרליה עוסק בשטח (מרחב) ומשמש אנלוגיה לעתיד, ואינו דוגמה לראיית העתיד עצמו כהפקר.

המלכודת: לבחור מסיח שמחזיר את מילות הפסקה ('שטח הפקר', 'עתיד') אך הופך את המסקנה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה של מסר סמוי מטקסט ספרותי.

הכלי: נזקק את לב הסיפור שהאם ביקשה למסור. הברווז היה בתחילה ברווז שמתח את צווארו בתקווה להיות אווז, והתאמצותו הביאה אותו הרחק מעבר למטרתו – הוא נעשה ברבור יפהפה. נסיק: המסר הוא שהתאמצות עשויה להביא אדם להישגים גבוהים אף מכפי שדמיין – בדיוק

תשובה (2). את (1) נפסול: הדגש אינו על זכירת המוצא אלא על עוצמת השאיפה וההתאמצות. את (3) נפסול: אין בסיפור מכשולים שאחרים מערימים – ההתפתחות נובעת מהמאמץ הפנימי. את (4) נפסול: הסיפור אינו עוסק בניידות מעמדית או בהשוואה בין ארצות.

המלכודת: להיתפס לפרטי העלילה (סין, אמריקה, ההגירה) במקום לחלץ את המסר המופשט של המשל על הברווז.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה – איזה ממצא עולה מהנתונים.

הכלי: נדייק את שני הממצאים בפסקה – (א) אותם אזורי מוח פעלו בעת ההאזנה לכל אחד מהשירים; (ב) רק בשיר האהוב פעלו האזורים הללו בתיאום זה עם זה. נבדוק את (4): ההאזנה לשיר רוק הפעילה את אותם אזורים שהופעלו בשיר פופ – נובע ישירות מממצא (א), שכן אותם אזורים פעלו בכל השירים. תואם! את (1) נפסול: התיאום נמצא בשיר האהוב, לא ב'שיר קצבי' שלא הוזכר. את (2) נפסול: לפי הפסקה התיאום אפיין רק את השיר האהוב, ולכן מידתו אינה זהה לשיר אחר. את (3) נפסול: אותם אזורים פעלו בכל השירים, ולכן אף אזור לא הופעל רק בשיר האהוב – ההבדל היה בתיאום ולא בזהות האזורים.

המלכודת: לבלבל בין 'אילו אזורים פעלו' (זהים בכולם) לבין 'אופן פעולתם' (בתיאום רק באהוב).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת זיהוי הטענה המרכזית.

הכלי: נחלץ את המסקנה שאליה חותר הכותב. הוא מתאר את היחיד כמוקף מעגלים של פיקוח חברתי הלוחצים עליו, ומסכם שאל לו לפטור את תחושת הלחץ כטירוף נוירוטי חולף – כלומר הלחץ אמיתי וכדאי להכיר בו. נסיק: הסובבים והגופים שאנו משתייכים אליהם באמת מפעילים עלינו לחץ חברתי, וטוב שנכיר בכך –

תשובה (2). את (1) נפסול: הכותב מציב את היחיד במרכז המעגלים, לא את בעלי הפיקוח, והדגש אינו על 'להבחין בהם'. את (3) נפסול: היא מתארת את התחושה כטירוף נוירוטי – בדיוק מה שהכותב שולל. את (4) נפסול: היא קוראת להתעלם מהלחצים, בעוד הכותב קורא להכיר בהם.

המלכודת:

מסיח (3) חוזר על מילות הכותב ('טירוף נוירוטי') אך הופך את עמדתו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת דימוי המבוסס על זיהוי כשל לוגי.

הכלי: נבחן מה פגום בדברי זהר. זהר סומך על שמועה ('הגיעה לאוזניי שמועה') כדי לנזוף בחיה, ובאותה נשימה קובע ששמועות אין בהן בסיס – כלומר הוא נשען בדיוק על אותו דבר שהוא עצמו פוסל. זו צביעות: לעשות את המעשה שאתה מגנה. נסיק: הדימוי הנכון הוא מעשה שסותר את עצמו באותו אופן – (4) הדפסת מאות עותקי עלון הקורא לחסוך בנייר, שיא הצביעות. את (1) נפסול: החזרת רמאות אינה סתירה עצמית אלא תגובת מידה כנגד מידה. את (2) נפסול: התקשרות כדי לשאול מספר טלפון היא כשל מעגלי, אך אין בה גינוי של מעשה שאתה עצמך עושה. את (3) נפסול: תלונה על פורץ שניצל דלת לא נעולה אינה סתירה עצמית.

המלכודת: להתפתות ל(2) משום שהוא 'מצחיק ומעגלי', ולפספס שהמקור הוא דווקא צביעות – עשיית הדבר שמגונה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת סידור (דירוג) עם שקרן יחיד.

הכלי: נבדוק כל תרחיש – מי המשקר – ונראה מה מתקיים בשניהם. אם בן משקר: דבריו מתהפכים ל'תום עדיף על בן, בן עדיף על גיא', ותום (דובר אמת) אומר שגיא גרוע מכולם – מתקבל תום > בן > גיא. אם תום משקר: בן (אמת) אומר גיא > בן > תום, ודברי תום המתהפכים תואמים – מתקבל גיא > בן > תום. נשווה: בשני התרחישים בן נמצא באמצע. נבדוק את התשובות:

(1) 'בעל ההישגים הגרועים ביותר אינו בן' – נכון בשניהם (הגרוע הוא גיא או תום). את (2) נפסול: בתרחיש הראשון תום דווקא הטוב ביותר. את (3) נפסול: בתרחיש הראשון הטוב ביותר הוא תום, לא גיא. את (4) נפסול: בתרחיש הראשון תום עדיף על בן.

המלכודת: לבחון רק תרחיש אחד ולהסיק ממנו; ההכרח נבחן בהצטלבות שני התרחישים.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת זיהוי הטענה שהפסקה מבקשת לערער עליה.

הכלי: נזהה את מבנה הפסקה – היא מציגה השקפה ('הפילוסופיה מתקדמת חד-כיוונית, עמדה שהוחלפה שוב אינה חוזרת') ואז מפריכה אותה ('ואולם, לאמיתו של דבר עמדות שהתיישנו עשויות לחזור'). הטענה המותקפת היא זו שמילת הניגוד 'ואולם' באה לסתור. נסיק: הטענה שמערערים עליה היא שהשקפות שהוחלפו נזנחות באופן מוחלט –

תשובה (1). את (2) נפסול: הפסקה מדגישה שהפילוסופיה שונה מתחומי ידע אחרים, ולא שרבים מהם מתקדמים חד-כיוונית. את (3) נפסול: איש אינו חולק על כך שרבים מחזיקים בהשקפה זו – מערערים על תוכנה, לא על מידת קבלתה. את (4) נפסול: היא כלל אינה מופיעה בפסקה.

המלכודת: לבחור טענה שמופיעה בפסקה כרקע, במקום את הטענה שאליה מכוונת מילת הניגוד.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפט הנשענת על קשרים לוגיים בין החלקים.

הכלי: נשלב את המילים ונבדוק אם נבנה טיעון עקבי. בתשובה (1): 'לתאוריה על מאדים, בניגוד לתאוריה על צדק, היו השלכות שיכלו להביא לפריצת דרך, ולפיכך מדענים התאמצו במיוחד לבחון רק את המוקדמת'. עקבי לחלוטין – למוקדמת (מאדים) היה פוטנציאל פריצת דרך, ולכן התמקדו בה. את (2) נפסול: 'כמו גם... לא היו השלכות... ולכן יצאו מגדרם לבחון' – אם לאף תאוריה אין פוטנציאל, אין סיבה להתאמץ ולבחון. את (3) נפסול: 'בניגוד... לא היו השלכות... ולמרות זאת טרחו לבחון את המאוחרת' – אם דווקא לצדק (המאוחרת) יש השלכות, אין כאן 'למרות זאת', שכן בחינתה מתבקשת. את (4) נפסול: 'בדומה... לא היו... סירבו לבחון את המאוחרת והתמקדו במוקדמת' – אם השתיים שוות בהיעדר השלכות, אין הצדקה להעדיף אחת.

המלכודת: הצירוף 'בניגוד + למרות זאת' ב(3) נשמע תקין, אך הוא הופך את זהות התאוריה בעלת הפוטנציאל ומוליד אי-עקביות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפט טיעוני.

הכלי: נשלב ונבדוק עקביות עמדה. בתשובה (2): 'אני מצר על התנגדותה של שרת התחבורה להצעה להעניק רישיון על סמך תרגול במערכת ממוחשבת, ובנוגע לטענתה שהדבר כמוהו כלימוד שחייה בהתכתבות, הרי היא מקוממת, משום שהוכח כי המערכת מסוגלת לדמות את כל המצבים'. עקבי – הדובר תומך בהצעה ומפריך את דימוי השרה בכך שהסימולטור אכן מדמה את המציאות. את (1) נפסול: הדובר מתנגד להצעה 'שהרי המערכת בהחלט מסוגלת' – סתירה, יכולת המערכת היא נימוק בעד ולא נגד. את (3) נפסול: 'אף שהשימוש חוסך דלק... אין היא מסוגלת' – ההסתייגות על חיסכון דלק אינה רלוונטית ליכולת הדימוי, וההיגד מסורבל. את (4) נפסול: 'ההקבלה... נכונה במידת מה, שהרי המערכת בהחלט מסוגלת' – סתירה, אם המערכת מסוגלת אז ההשוואה ללימוד חסר-תועלת אינה נכונה.

המלכודת:

מסיח (1) פותח ב'שיניתי את דעתי ולפיכך אתנגד' ואז מנמק בנימוק תומך – היפוך פנימי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפט מחקרי הנשען על עקביות בין הטענה לממצא.

הכלי: נשלב ונוודא שהניסוי מחזק את הטענה. בתשובה (4): 'אנשים נוטים שלא לייחס לסימנים קוליים משקל רב יותר מלסימנים חזותיים, פרינץ טוען שנטייה זו מביאה לטעויות רבות, והניסוי מחזק: מי שצפה בסרט ללא קול זיהה שקרנים במידה מועטה של הצלחה לעומת מי שרק האזין'. עקבי – הקול דווקא אמין יותר לזיהוי שקר, ולכן הזנחת הקול מובילה לטעויות. את (1) נפסול: אם אנשים כבר מייחסים לקול משקל רב, והקול אמין, הנטייה תמנע טעויות – לא תגרום להן. את (2) נפסול: 'מייחסים לקול משקל קטן... והצופים ללא קול הצליחו במידה מרובה' – אם הראייה מספיקה, אין טעות. את (3) נפסול: 'זיהוי נכון' אינו מתאים לטענה על טעות, וההיגד פנימית סתור.

המלכודת: הניסוח הכפול 'שלא לייחס... משקל רב יותר' – פירושו שאנשים אינם מעדיפים את הקול, וזו בדיוק הנטייה שגורמת לטעות משום שהקול אמין יותר.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא – מה עולה מהפסקה הראשונה.

הכלי: נזקק את טענת פוקו – הידע תמיד נוצר בהשפעת אינטרסים של קבוצות כוח, ולכן לעולם אינו אובייקטיבי, גם אם מוצג ככזה. נסיק: אם שום ידע אינו יכול להיות אובייקטיבי, הרי שגם הידע שפוקו עצמו מפיץ אינו אובייקטיבי –

תשובה (4). את (1) נפסול: הפסקה אינה טוענת שידע אינו יכול להתקיים, אלא שהוא אינו אובייקטיבי. את (2) נפסול: פוקו אינו מונחה בשאיפה לאובייקטיביות – הוא טוען שאין כזו. את (3) נפסול: היא הופכת את הפסקה – פוקו אומר שידע לעולם אינו אובייקטיבי אך לעתים מוצג ככזה, בעוד המסיח אומר שהידע יכול להיות אובייקטיבי ולעתים אינו מוצג ככזה.

המלכודת:

מסיח (3) מחליף בין 'אינו אובייקטיבי אך מוצג ככזה' לבין ההיפוך המדויק שלו.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא המבקשת סיבה על פי הפסקה השנייה.

הכלי: נחזור לשורות העוסקות במאה ה-17 ונאתר את הגורם לשינוי. הפסקה קובעת שהשינוי ביחס אל המשוגעים נבע משינויים חברתיים שהתרחשו אז, ובהם עליית הנאורות ובעקבותיה עליית המעמד הבורגני. נסיק: השינוי הוא תולדה של שינויים חברתיים ובהם עליית הבורגנות –

תשובה (1). את (2) נפסול: לפי פוקו התנהגות בני האדם לא השתנתה, אלא היחס אליהם – לא מדובר בשינוי בתפוצת החריגים. את (3) נפסול: הפער בין שפוי ללא-שפוי דווקא נפער (נוצר) אז, ולא צומצם. את (4) נפסול: הרציונליות דווקא עלתה (הנאורות), ולא ירדה קרנה.

המלכודת: מסיחים (3) ו-(4) מציגים את ההפך הגמור ממה שכתוב – צמצום במקום פעירה, ירידה במקום עלייה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא מסוג חיזוק/החלשה על סמך גילוי חדש.

הכלי: עמדת פוקו היא שהכליאה והתיוג כמשוגע משרתים את האינטרס של בעלי הכוח לשימור מעמדם. הגילוי שגם מתנגדי משטר תויגו כמשוגעים ונכלאו ממחיש בדיוק כיצד אינטרס של קבוצה חזקה (השלטון) מוביל לתיוג – ולכן מחזק את פוקו. נסיק:

תשובה (1). את (2) נפסול: תיוג מתנגדים כמשוגעים משרת את השלטון עצמו, ואינו 'הגנה על החברה כולה' – ולכן אינו מחליש. את (3) נפסול: אף שגם היא אומרת 'מחזק', נימוקה שגוי – פוקו אינו טוען שהכליאה גורמת שיגעון בפועל, אלא שהתיוג משרת כוח. את (4) נפסול: קשר בין עמדות אדם לתיוגו דווקא תומך בפוקו, ואינו מחליש.

המלכודת:

מסיח (3) 'מחזק' אך תולה זאת בטענה שאינה של פוקו.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא – למה מתייחסים הכינויים.

הכלי: נחזור לשורות – 'אדם המתנהג בצורה מסוימת עשוי להיות מתואר כמשוגע בשיח של חברה אחת, ובשיח של חברה אחרת – כנביא'. אותה התנהגות בדיוק מקבלת שני תיוגים שונים בשתי חברות. נסיק: הכינויים הם תיוגים שונים לאותה התנהגות –

תשובה (3). את (1) נפסול: אין מדובר בהתנהגויות שונות של אותו אדם, אלא בהתנהגות אחת המתויגת שונה. את (2) נפסול: אין שתי התנהגויות – יש התנהגות אחת. את (4) נפסול: היא אינה נוגעת ליחס בין הכינויים אלא לכליאה.

המלכודת: להסיק מהמילים 'משוגע' ו'נביא' שמדובר בשני מצבים שונים, בעוד הקטע מדגיש שההתנהגות זהה והשיח הוא שמשתנה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הבנת הנקרא – הדגמה של המנגנון השני.

הכלי: נזהה את המנגנון השני בפסקה האחרונה – ההבחנה בין אמת לשקר, שלפיה מוסדות (מערכות חינוך, כתבי עת, מעבדות) הם שקובעים מה ייחשב אמת בשיח. נחפש טיעון שדוחה תאוריה מכוח 'האמת המוסדית'.

תשובה (1): 'אין טעם להתייחס לתאוריה של כץ, שכן היא סותרת את הכתוב בכל ספרי הלימוד' – בדיוק כך, ספרי הלימוד (מוסד) מגדירים את האמת, וסטייה מהם פוסלת. את (2) נפסול: היא נוקבת במילים 'אמת לשקר' אך מייחסת לתאוריה עצמה חוסר הבחנה, ואינה מדגימה קביעת אמת מוסדית. את (3) נפסול: 'קבלה של כללי השיח' שייכת למנגנון השלישי (היגיון מול שיגעון). את (4) נפסול: פסילה משום שכץ אינו מוסמך בתחום מדגימה את הטאבו – המנגנון הראשון (מי רשאי לדבר).

המלכודת:

מסיח (2) שותל את הצירוף 'אמת לשקר' כדי לפתות, בלי להדגים את המנגנון עצמו.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אנלוגיה, ויש חשיבות לסדר.

הכלי: ננסח משפט-יחס מדויק. "מובן מאליו" הוא דבר שאין צורך להסביר אותו — התכונה הראשונה מייתרת את הפעולה השנייה. נחפש זוג שבו התכונה הראשונה מייתרת את הפעולה השנייה.

נעבור על התשובות:

(1) "נעול : להיכנס" — דבר נעול מונע כניסה, אך אינו מייתר אותה; נפסל.

(2) "חינם : לשלם" — דבר שהוא חינם אין צורך לשלם עבורו — התכונה מייתרת את הפעולה, בדיוק כמו במקור; מתאים.

(3) "מקורי : לזייף" — דבר מקורי אפשר לזייף, אין כאן ייתור; נפסל.

(4) "סודי : לגלות" — דבר סודי אסור לגלות, וזה יחס של איסור ולא של "אין צורך"; נפסל.

המלכודת: להסתפק ביחס רופף של "קשר" בין המילים במקום לדייק ב"מייתר את".

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה עם חשיבות לסדר.

הכלי: ננסח יחס. "לשאול" היא פעולה המכוונת לאדם אחר, ו"תשובה" היא המענה שאנו מקווים לקבל ממנו בתגובה. נחפש: פעולה המכוונת לזולת, והמילה השנייה = המענה הרצוי מן הזולת.

(1) "להתנצל : מחילה" — מתנצלים כלפי הזולת ומקווים לקבל ממנו מחילה; אותו יחס בדיוק; מתאים.

(2) "לחטוא : עונש" — עונש אינו מענה רצוי אלא תוצאה שלילית; נפסל.

(3) "להחמיא : חנופה" — חנופה אינה מענה שמקבלים אלא אופייה של ההחמאה עצמה; נפסל.

(4) "להתלבט : החלטה" — התלבטות היא פעולה פנימית, וההחלטה מגיעה מאיתנו עצמנו ולא כמענה מן הזולת; נפסל.

המלכודת:

(4) — "החלטה" נראית כמו "סיום מבוקש", אבל בניגוד ל"תשובה" היא אינה מגיעה מאדם אחר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח יחס. "חברבורות" הן דגם-הצבע האופייני והמזהה של הנמר — סימן ההיכר החזותי הבולט שלו. נחפש: דגם-צבע/סימון חזותי אופייני : בעל החיים שהוא סימן ההיכר שלו.

(1) "פסים : זברה" — הפסים הם דגם-הצבע האופייני והמזהה של הזברה; אותו יחס; מתאים.

(2) "חטים : פיל" — חטים הם איבר/מבנה, לא דגם-צבע על העור; נפסל.

(3) "פרסות : סוס" — פרסות הן איבר, לא סימון חזותי אופייני ומזהה; נפסל.

(4) "קשקשים : דג" — קשקשים הם כיסוי גוף כללי לכל הדגים, לא דגם ייחודי מזהה של מין מסוים; נפסל.

המלכודת: להסתפק ב"איבר גוף של בעל חיים" — כאן צריך דווקא את דגם-הצבע המזהה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח יחס. "לפת" ו"אחז" שתיהן אחיזה, ו"לפת" היא אחיזה חזקה ועזה יותר — הפועל הראשון הוא גרסה מוגברת בעוצמתה של השני. נחפש: אותה פעולה, כשהראשון עז יותר.

(1) "גדע : גזם" — גדע=כרת לגמרי, גזם=קיצץ חלקית; פעולות שונות בהיקפן ולא "אותה פעולה בעוצמה שונה"; נפסל.

(2) "הלם : דפק" — שתיהן הכאה, ו"הלם" היא הכאה עזה וחזקה יותר מ"דפק"; אותו יחס בדיוק; מתאים.

(3) "חתך : פרס" — חיתוך ופריסה, לא יחס של עוצמה; נפסל.

(4) "נשא : סחב" — נשיאה וסחיבה, יחס שונה; נפסל.

המלכודת:

(1) — "גדע" נשמע עז מ"גזם", אבל אלה פעולות שונות (כריתה מול קיצוץ) ולא אותה פעולה בעוצמה מוגברת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח יחס. "תגבורת" היא תוספת/הגדלה של כוח אדם — המילה הראשונה היא "עוד" מן המילה השנייה. נחפש: תוספת/הגדלה של [המילה השנייה].

(1) "תבלין : טעם" — תבלין מוסיף טעם אך אינו "עוד טעם"; יחס שונה; נפסל.

(2) "הדגשה : חשיבות" — הדגשה מסמנת חשיבות, לא "עוד חשיבות"; נפסל.

(3) "צעקה : קול" — צעקה היא קול חזק, אך אינה "תוספת של קול"; נפסל.

(4) "ארכה : זמן" — ארכה היא תוספת של זמן, בדיוק כפי שתגבורת היא תוספת של כוח אדם; מתאים.

המלכודת: להתפתות ליחס הרופף "קשור ל..." במקום לדייק ב"תוספת/הגדלה של".

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת אנלוגיה.

הכלי: ננסח יחס. "אזמל" הוא כלי-חיתוך שאמור להיות חד, ו"קהה" הוא מצב שבו אינו יכול למלא את ייעודו. נחפש: כלי : מצב שמונע ממנו לתפקד.

(1) "מסרק : סתור" — "סתור" מתאר שיער פרוע, לא מצב של המסרק עצמו; נפסל.

(2) "בגד : מוכתם" — בגד מוכתם עדיין מתפקד כבגד; הכתם אינו מבטל את תפקודו; נפסל.

(3) "מנוע : דומם" — "דומם" מתאר מנוע כבוי/שאינו פועל, מצב הפעלה זמני ולא פגם שמבטל את יכולתו; חלש יותר; נפסל.

(4) "גפרור : רטוב" — גפרור רטוב אינו יכול להצית, כלומר המצב מונע ממנו למלא את ייעודו — בדיוק כמו אזמל קהה; מתאים.

המלכודת:

(3) — מנוע דומם מפתה, אך "דומם" הוא מצב הפעלה ולא פגם שמבטל את התפקוד כמו "קהה"/"רטוב".

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מסוג "איזה מצב דומה בהיגיון".

הכלי: נחלץ את שלד ההיגיון של ההמלצה לרחל ונחפש את המצב עם אותו שלד. ההיגיון: רמי ורחל נמצאים מעט מתחת לסף הזכאות (כמעט 3 ק"מ), וההמלצה היא לבצע שינוי קטן שמרע מדד אחד (להתרחק מעט) כדי לחצות סף ולזכות בהטבה (מימון הסעות) ששווה יותר מהמחיר. נחפש: החמרה מכוונת וקטנה של מדד כדי לעבור סף ולקבל הטבה.

(1) שינוי אופן הצגת המחיר בשלט — הטעיה שיווקית, אין כאן סף-זכאות; נפסל.

(2) הצעת מחיר נמוך במשא ומתן — טקטיקת מיקוח, לא חציית סף לזכייה בהטבה; נפסל.

(3) הסטת הוצאות מניקיון לפרסום — הסטת משאבים, אין סף וזכאות; נפסל.

(4) הסטודנט עובד משמרת אחת פחות (מרע מעט את הכנסתו) כדי לרדת מתחת לסף ההכנסה ולזכות במלגה — אותו שלד בדיוק: מחיר קטן תמורת חציית סף להטבה; מתאים.

המלכודת: להתמקד בתוכן (דירות/כסף) במקום בשלד ההיגיון.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת היגיון פורמלי.

הכלי: נמפה את כל הסידורים האפשריים לפי הנתונים ונבדוק איזו טענה מתקיימת בכולם. נתון: חנה אינה הגבוהה ביותר (חנה = אמצעית או נמוכה), ומרים אינה הנמוכה ביותר (מרים = גבוהה או אמצעית). הסידורים האפשריים (מהגבוה לנמוך): שירה>מרים>חנה; מרים>חנה>שירה; מרים>שירה>חנה.

נבדוק:

(1) "אם חנה הנמוכה, מרים הגבוהה" — בסידור שירה>מרים>חנה חנה נמוכה אך הגבוהה היא שירה; נפסל.

(2) "מרים גבוהה מחנה" — בכל שלושת הסידורים מרים מעל חנה (שכן חנה לכל היותר אמצעית ומרים לכל הפחות אמצעית); מתקיים תמיד; נכון.

(3) "אם מרים הגבוהה, שירה הנמוכה" — בסידור מרים>שירה>חנה מרים גבוהה אך הנמוכה היא חנה; נפסל.

(4) "שירה שנייה בגובהה" — בסידור שירה>מרים>חנה שירה היא הגבוהה; נפסל.

המלכודת: לבדוק טענה מול סידור אחד נוח במקום מול כל הסידורים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים הדורשת עקביות פנימית.

הכלי: הפסקה בנויה על ניגוד — "בניגוד לדעה הרווחת... הרי חוקרים מצביעים" — ולכן ממצא החוקרים חייב לסתור את הדעה הרווחת. נבדוק כל תשובה.

(4) "התמעטותם / דיג המוגבר של הדגים שהצבים אוכלים / הצומח ולא החי" — הדעה: הצבים מתמעטים בגלל דיג-יתר של דגים שהם ניזונים מהם (הנחה: אוכלים דגים); החוקרים סותרים: התזונה מבוססת על צומח ולא על חי — סתירה מלאה; מתאים.

(1) "היכחדותם / הידלדלות הצמחייה / הצומח ולא החי" — אם ההיכחדות נובעת מהידלדלות הצומח, אז "ניזונים מצומח" דווקא מאשש את הדעה ואינו סותר; נפסל.

(2) "התרבותם / איסור דיג / החי ולא הצומח" — "ניזונים מן החי" מאשש את ההנחה שבבסיס הדעה; נפסל.

(3) "התרבותם / התמעטות הדגה / החי ולא הצומח" — התמעטות מזונם אמורה לצמצם את הצבים, ולכן "התרבות בעקבות התמעטות המזון" סותרת את עצמה; נפסל.

המלכודת: להתעלם ממילת הניגוד "בניגוד" ולבחור זוג עקבי-פנימית שאינו סותר את הדעה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים עם מילות-קישור.

הכלי: נבדוק שכל ארבע ההשלמות יוצרות משפט הגיוני ועקבי, ובמיוחד שמילת-הקישור בין שני חלקי המשפט תואמת ליחס ביניהם.

(3) "למעט / מיועדים לגריסה / בדומה לכך / אלא": "כל המסמכים שבכספת, למעט המסומנים באיקס, מיועדים לגריסה. בדומה לכך, המסמכים שבמגירה אמורים להיגרס, אלא אם סומנו באיקס." בשני המקרים: מסומני-איקס נשמרים, השאר נגרסים — היחס באמת דומה, ו"בדומה לכך" מתאים; מתאים.

(1) "פרט ל / יועברו לגריסה / מנגד / אלא" — שני החלקים זהים בהיגיון (איקס נשמר, השאר נגרס), אך "מנגד" מסמן ניגוד שאינו קיים; נפסל.

(2) "כולל / ייגרסו מייד / לעומתם / גם" — בשני החלקים הכול נגרס, אך "לעומתם" מסמן ניגוד שאינו קיים; נפסל.

(4) "ובכללם / לא ייגרסו / באופן דומה / אך רק" — הכספת: הכול (כולל איקס) לא ייגרס; המגירה: ייגרס רק אם איקס — זה אינו "דומה", ומילת-הקישור שגויה; נפסל.

המלכודת: לבחור מילות-תוכן מתאימות ולהתעלם מכך שמילת-הקישור (מנגד/לעומתם/בדומה) חייבת להתאים ליחס בין החלקים.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים.

הכלי: נחפש השלמה שיוצרת רצף הגיוני, בדגש על מילת-הקישור האמצעית ועל ההתאמה לסיום.

(1) "לא הגיוניים / אף ש- / חזיונות הלילה / רואה בחלומותיו": "האמן צייר מצבים לא הגיוניים, אף שתיאורי החפצים היו ריאליסטיים להפליא... מזכיר את חזיונות הלילה שהאדם רואה בחלומותיו." הניגוד "אף ש" תופס: סצנה לא הגיונית אך פרטים ריאליסטיים — בדיוק טבעם של חלומות; מתאים ומתלכד.

(2) "הלקוחים מן הטבע / ועם זאת / נופי הבראשית / עורג אליהם" — "לקוחים מן הטבע" ו"ריאליסטיים" אינם מנוגדים, ולכן "ועם זאת" שגוי; נפסל.

(3) "בסגנון ייחודי / ומשום כך / חוסר הפרופורציה / לוקה בו" — "סגנון ייחודי" אינו גורר "ולכן ריאליסטיים", והסיום אינו מתלכד; נפסל.

(4) "מוכרים מהיומיום / ועל כן / החברה האידיאלית / שואף אליה" — "החברה האידיאלית" אינה מתקשרת לסצנות יומיום ריאליסטיות, והסיום נשבר; נפסל.

המלכודת: לבחור זוג פתיחה סביר ולהזניח את מילת-הקישור (אף ש / ועם זאת / משום כך) שקובעת אם דרוש ניגוד או נביעה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת הסקה על בסיס קטע.

הכלי: נזהה מה ניסוי צריך להראות כדי לאשש את הטענה. תשובת לוק: עיוור-מלידה שניתן לו לראות לא יבחין בין עצמים בראייה בלבד עד שיצבור ניסיון שיקשר בין המישוש לראייה. ניסוי מאשש חייב אפוא להראות כישלון ראשוני בזיהוי-בראייה ושיפור הדרגתי עם הזמן והניסיון.

(2) הנבדקים מיששו חפץ בעיניים עצומות, ואז בעיניים פקוחות התבקשו לזהותו מבין זוג; לאורך שבוע; ושיעור ההצלחה היה נמוך בהתחלה והשתפר בהדרגה — בדיוק דפוס האישוש של לוק; מתאים.

(1) הצליחו לזהות מייד בלי מישוש חוזר — סותר את לוק (הצלחה מיידית); נפסל.

(3) מיששו בעיניים פקוחות (שני החושים יחד) — אינו מבודד את שאלת הראייה-בלבד; נפסל.

(4) "אחוז ההצלחה נותר קבוע גם לאחר תרגול" — אין שיפור הדרגתי, ולכן אינו מאשש את לוק; נפסל.

המלכודת: לבחור ניסוי עם הצלחה בזיהוי (1) בלי לשים לב שלוק ניבא דווקא כישלון-שהופך-להצלחה-בהדרגה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת היגיון של תנאי מספיק.

הכלי: נתרגם את המבוקש לתנאי ונשתמש בשלילת-ההיפוך (ההיפוך הנגדי). רוצים לוודא: "אם אין עיניים ירוקות, אז אסייתית". הטענה השקולה לה היחידה היא ההיפוך הנגדי: "אם לא אסייתית, אז יש עיניים ירוקות".

(4) "לכל הפילות שאינן אסייתיות יש עיניים ירוקות" — בדיוק ההיפוך הנגדי, ולכן מבטיח את המבוקש; מתאים.

(1) "כל האסייתיות בעלות עיניים ירוקות" (אסייתית ⇐ ירוקות) — כיוון אחר, אינו נותן את הדרוש; נפסל.

(2) "לכל האסייתיות אין עיניים ירוקות" — אף מושך לכיוון ההפוך; נפסל.

(3) "כל בעלת עיניים ירוקות היא אסייתית" (ירוקות ⇐ אסייתית) — אינו שקול למבוקש; נפסל.

המלכודת: לבלבל בין טענה, היפוכה וההיפוך הנגדי; רק ההיפוך הנגדי (לא-אסייתית ⇐ ירוקות) שקול.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנה — "איזו טענה נכונה לפי הפסקה".

הכלי: נאתר את הנקודה שהפסקה מדגישה. הפסקה אומרת ששני דברים היו חתרניים: עצם ההצמדה (פני הנשיא לגוף רקדנית) — כלומר המכלול שיצרה — וגם הבחירה להשתמש דווקא בעיתונים לאומניים — כלומר המקור שממנו לקחה את החומרים.

(2) "הביקורת הועברה הן באמצעות המקור שבחרה והן באמצעות המכלול שיצרה מהם" — משקף בדיוק את שני ערוצי החתרנות; מתאים.

(1) מייחס חתרנות ל"קטעי הטקסט" עצמם — הפסקה מדברת על בחירת העיתונים הלאומניים כמקור, לא על טקסטים חתרניים; נפסל.

(3) "הביקורת הופנתה בעיקר כלפי העיתונות" — הפסקה אומרת שהחתרנות מכוונת לערכים הלאומניים בחברה, לא לעיתונות עצמה; נפסל.

(4) משווה בין חתרנות הטכניקה לחתרנות המסר — השוואה שאינה מופיעה בפסקה; נפסל.

המלכודת:

(3) — לצמצם את הביקורת ל"עיתונות" בגלל אזכור העיתונים, בעוד שהם רק האמצעי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת הבנה — "מה טען הדובר".

הכלי: נזקק את טענת ברק. ברק: כל התנהגות כפופה לנורמה משפטית; גם תחומים "אוטונומיים" (חברות, מחשבות) מתקיימים כאוטונומיים רק משום שמערכת המשפט מכירה בכך — וההכרה הזו עצמה היא מעשה משפטי.

(2) "עצם ההכרה של מערכת המשפט בכך שתחום כלשהו אינו נתון להתערבותה היא נקיטת עמדה משפטית בנוגע למעמדו האוטונומי של אותו תחום" — בדיוק הטענה: ההכרה באוטונומיה היא עצמה עמדה משפטית; מתאים.

(1) "המשפט מתיר לעצמו לפלוש" לתחומים אלו — ברק מדבר על הכרה, לא על פלישה בפועל; נפסל.

(3) טענה נגדית על בני אדם שמנסים להתערב — אינה טענתו; נפסל.

(4) "נורמות חלות על הכול חוץ מהמחשבה והיחסים האישיים" — סותר ישירות את "כל התנהגות היא נושא לנורמה"; נפסל.

המלכודת:

(4) — נשמע סביר, אך הוא היפוך טענת ברק, שאין תחום החומק מן הנורמה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת סיכום מידע בתרשים-זרימה.

הכלי: נחלץ מהפסקה את כל קשרי הסיבה-תוצאה ונוודא שכל החצים מופיעים בתרשים. מהפסקה: "תהליכי בנייה ופיתוח" מקטינים שטחי מחייה ⇐ ירידה במספר הלוטרות (חץ ישיר), וגם מזהמים את מקווי המים ⇐ "זיהום מקווי המים". הזיהום פוגע בלוטרות ⇐ ירידה במספרן (חץ ישיר), וגם — מכיוון שהנוטריות רגישות פחות לזיהום — מחריף את התחרות על המזון ⇐ "החרפת התחרות", שאף היא ⇐ ירידה במספר הלוטרות. כלומר חמישה חצים: בנייה→ירידה, בנייה→זיהום, זיהום→ירידה, זיהום→החרפת תחרות, החרפת תחרות→ירידה.

(4) כולל בדיוק את כל חמשת החצים, ובפרט את שני החצים היוצאים מ"זיהום" — גם ל"ירידה" וגם ל"החרפת התחרות"; מתאים.

(3) חסר בו החץ הישיר מ"זיהום מקווי המים" ל"ירידה במספר הלוטרות"; נפסל.

(1) "בנייה" מתפצל ל"זיהום" ול"החרפת תחרות" במקביל, בלי חץ ישיר מ"בנייה" ל"ירידה" ובלי הקשר זיהום→החרפת תחרות; נפסל.

(2) "זיהום" מופיע כמקור עצמאי שאין לו קשר ל"בנייה" ול"החרפת תחרות"; נפסל.

המלכודת: לפספס חץ אחד (במיוחד זיהום→ירידה) ולבחור תרשים כמעט-נכון (3).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת "איזה נתון אינו מחזק".

הכלי: טענת ד"ר בנצור — הפחם (תוצר השרפה) הוא הגורם להתפתחות המהירה של העצים. נתון מחזק יקשר בין הפחם לבין הטבה לעצים; נחפש את היחיד שאינו עושה זאת.

(1) "פחם צעיר מאיץ התפתחות עשבים המתחרים בעצים על המזון" — זה דווקא פוגע בעצים (מיטיב עם מתחריהם), ולכן אינו מחזק את הטענה שהפחם גורם לפריחת העצים — ואף פועל נגדה; זו התשובה.

(2) הפחם מנטרל חומצות שמעכבות חיידקים הנחוצים לנביטת העצים — מיטיב לעצים; מחזק; נפסל.

(3) נביטת זרעים טובה יותר ככל שהפחם צעיר — מיטיב לעצים ותואם את הזמן שמיד אחרי השרפה; מחזק; נפסל.

(4) ביערות שבהם הפחם נשטף לא נצפתה התפתחות מהירה — היעדר פחם = היעדר האפקט, מה שתומך בפחם כגורם; מחזק; נפסל.

המלכודת: המילה "אינו" — צריך לחפש את הנתון שאינו תומך, וקל לפספס ש-(1) מיטיב עם מתחרי העצים ולכן פועל נגד הטענה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. שאלת התייחסות כינויי-גוף בקטע.

הכלי: נזהה למי מתייחס כל כינוי לפי ההקשר.

(1) "ביתו" (שורה 1) — "ביתו הוא קן... המזכיר גולם של פרפר", ומדובר בעכביש הפינטלה.

(3) "לו" (שורה 5) — "אורבים לו כשהוא מנסה לצאת", היורקנים אורבים לפינטלה.

(4) "מקינו" (שורה 5) — "לצאת מקינו", קינו של הפינטלה. שלוש אלה מתייחסות לפינטלה — עכביש מאותו סוג.

(2) "בפיו" (שורה 3) — "בלוטות המצויות בפיו" מתייחס לעכביש היורקן, שממנו מותזים הקורים הארסיים; זהו הכינוי החורג מן הסוג.

המלכודת: להיסחף עם "הפינטלה" לכל אורך הפסקה ולפספס שהמשפט על היורקן משובץ באמצע.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרת פרט בקטע.

הכלי: נקרא את ההקשר סביב שורות 9-10 ונשאל מה הניסוי בדק. ההשערה: הפינטלה נעזרים בנמלים כדי להתגונן מהיורקנים. מיד לאחר הריסוס נצפו שני אפקטים: עכבישי הפינטלה העתיקו את קניהם אל אזורי ריח-הנמלים, ואילו היורקנים נמנעו מלהעתיק לשם את רשתותיהם.

(4) "לבחון אם אכן הפינטלה נמשכים לבנות קיניהם בקרבת הנמלים, ואילו היורקנים נרתעים מקרבתן" — בדיוק שני האפקטים שהריסוס נועד לבדוק; מתאים.

(1) "לאיים על הפינטלה כדי שיעתיקו קניהם" — הריסוס לא נועד לאיים אלא לבחון משיכה/הרתעה; נפסל.

(2) "לבדוק אם היורקנים צדים נמלים" — לא זו מטרת הריסוס; נפסל.

(3) "ממה הפינטלה נרתעים יותר" — הפינטלה דווקא נמשכו לריח, לא נרתעו; נפסל.

המלכודת: לבלבל בין מי שנמשך (פינטלה) למי שנרתע (יורקן).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרשנות מילה בקטע.

הכלי: נקרא את המשפט סביב שורה 13. "היורקן יכול לשתק כמה נמלים, אבל חברותיהן יגברו עליו לבסוף." "חברותיהן" הן שאר הנמלים האורגות שנוטלות חלק במאבק ביורקן אך לא שותקו על ידי קוריו הארסיים — הן אלה שגוברות עליו.

(2) "הנמלים האורגות שמשתתפות במאבק ביורקן אך לא נפגעו מקוריו הארסיים" — בדיוק; מתאים.

(1) "שאינן משתתפות במאבק" — הפוך, הן דווקא גוברות עליו במאבק; נפסל.

(3) "ששותקו עקב פגיעת היורקן" — אלה "כמה הנמלים" ששותקו, לא "חברותיהן"; נפסל.

(4) "שניסו להיאבק לבדן" — הן פועלות כקבוצה ("חבורות הנמלים"), לא לבד; נפסל.

המלכודת:

(3) — לזהות את "חברותיהן" עם הנמלים המשותקות, בעוד שהן דווקא היֶתֶר שגוברות עליו.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת פרשנות ביטוי בקטע.

הכלי: נקרא את שורה 20 בהקשרה. הפסקה מסבירה שהפינטלה מוגן היטב בתוך הקן, אך מחוצה לו הגנתו אינה ודאית; "יעילותם של אמצעי ההגנה מוגבלת" פירושה שההגנה אינה מושלמת — חלק מהעכבישים בכל זאת נטרפים על ידי הנמלים.

(2) "הנמלים מצליחות לטרוף כמה מעכבישי הפינטלה שקיניהם סמוכים לקן שלהן" — בדיוק המשמעות של הגנה מוגבלת; מתאים.

(1) "ההגנה חושפת אותו לסכנה שונה" — לא נאמר בפסקה; נפסל.

(3) "האמצעים אינם יעילים נגד יורקנים" — ההקשר הוא ההגנה מפני הנמלים, לא היורקנים; נפסל.

(4) "הנמלים פורצות לקינים למרות מבנם" — הפסקה אומרת במפורש שהנמלים אינן יכולות לפרוץ את הקן; הסכנה היא מחוץ לקן; נפסל.

המלכודת:

(4) — הפסקה מדגישה שהקן דווקא מוגן; ה"מוגבלות" נוגעת למצב מחוץ לקן.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת "איזה אינו דוגמה".

הכלי: נעבור על בעלי החיים בפסקה האחרונה ונבדוק מי מקיים מערכת יחסים עם נמלים ומי לא.

(1) כנימות (שורה 24) — מקיימות מוטואליזם עם הנמלים; דוגמה; לא זו.

(2) ארינמל (שורה 26) — טורף נמלים (צד מפיק תועלת, הנמלים ניזוקות); דוגמה; לא זו.

(3) עוף הדרונגו (שורה 26) — משפשף נמלים על נוצותיו ומפיק מהן תועלת; דוגמה; לא זו.

(4) חיפושיות (שורה 28) — אלה הטרף שהציפורים אוכלות לאחר שהנמלים הבריחו אותן מהדרך; החיפושיות אינן מקיימות מערכת יחסים עם הנמלים אלא הן מזון לציפורים; זו התשובה.

המלכודת: "אינו" + החיפושיות מוזכרות ליד הנמלים, אך תפקידן הוא הטרף של הציפורים, לא שותפות-יחסים של הנמלים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. שאלת הגדרה לפי הקטע.

הכלי: נאתר את הגדרת הקומנסליזם בפסקה האחרונה. הדוגמה: הציפורים עוקבות אחר הנמלים וניזונות מחיפושיות שהנמלים מבריחות, "בלי להזיק לנמלים אך גם בלי להועיל להן" — מערכת יחסים כזו נקראת קומנסליזם. כלומר צד אחד מפיק תועלת, והצד האחר אינו נהנה ואינו ניזוק.

(3) "צד אחד מועיל לצד האחר, ואילו הצד האחר אינו מועיל לו ואינו מזיק לו" — צד אחד זוכה לתועלת מהיחסים והאחר אינו מושפע; מתאים.

(1) "שני הצדדים מועילים זה לזה" — זה מוטואליזם; נפסל.

(2) "שני הצדדים אינם מועילים ואינם מזיקים" — נייטרליות, לא קומנסליזם (שבו צד אחד כן נהנה); נפסל.

(4) "צד אחד מזיק לאחר" — טורף-נטרף/טפילות; נפסל.

המלכודת: לבלבל בין קומנסליזם (צד אחד נהנה, האחר אדיש) לבין מוטואליזם (שניהם נהנים) או נייטרליות.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה אנליטית עם משולשים חופפים.

הכלי: נשווה את צלעות המשולש העליון למשולש התחתון החופף לו, ונקדם מהנקודות הידועות. נשים לב שבמשולש העליון הצלע $CD$ (מקבילה לציר $x$) באורך

, והצלע האנכית מ-$C$ כלפי מעלה באורך

; הזווית הישרה נמצאת ב-$C$ והזווית $\alpha$ ב-$D$. במשולש התחתון החופף הזווית הישרה ב-$A$ והזווית $\alpha$ ב-$B$, ולכן הצלע האופקית $AB$ שווה לצלע האופקית $CD$ ומתקבל $AB=2$, והצלע האנכית מ-$A$ כלפי מטה שווה ל-$4$. הנקודה $B$ נמצאת ב-$x=-8$, לכן $A$ מימינה במרחק $2$:

. הקדקוד התחתון נמצא ב-$y=-5$, ו-$A$ מעליו במרחק $4$:

. אם כן

.

נעבור על המסיחים: $(-4,-2)$ ו-$(-4,-1)$ נותנים $x=-4$ (מרחק $4$ מ-$B$ במקום $2$); $(-6,-2)$ נותן $y=-2$ (מרחק $3$ מהקדקוד התחתון במקום $4$).

המלכודת: להחליף בין הניצב האנכי לאופקי, או לשכוח שהנקודה $B$ נמצאת ב-$x=-8$.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חוקי חזקות.

הכלי: נכתוב את הבסיס $27$ כחזקה של $3$ ונשתמש בחוק

. נשים לב ש-

, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $3^{27}$ מתקבל אם מציבים בטעות את המספר $27$ ישירות במעריך; $3^{18}$ נובע מחישוב שגוי של מכפלת המעריכים; $3^6$ מתקבל אם כותבים

אך מחברים

במקום לכפול.

המלכודת: לחבר את המעריכים (

) במקום לכפול אותם (

).

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אי-שוויונים.

הכלי: נשלב את שני האי-שוויונים בכיוון אחיד. נשים לב ש-$b<5$ גורר $2b<10$, ומכיוון ש-$a<2b$, נקבל בשרשור $a<2b<10$, כלומר $a<10$ בהכרח.

נעבור על המסיחים: $a<b$ אינו הכרחי — למשל

מקיימים

ו-$b<5$, אך $7<4$ אינו נכון; $a<5$ אינו הכרחי —

מקיימים את הנתון אך $9<5$ שקרי; $a<3$ נפסל מאותה דוגמה.

המלכודת: להסיק מ-$b<5$ ש-$a$ קטן ולבחור חסם הדוק מדי; רק $a<10$ מובטח.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יחס שטחים במשולשים דומים.

הכלי: נזהה שני משולשים ישרי-זווית הנפגשים בקדקוד משותף, נראה שהם דומים, ונשתמש בכך שיחס השטחים שווה לריבוע יחס הצלעות. נשים לב שבנקודת המפגש נוצרות זוויות קודקודיות שוות, ולשני המשולשים זווית ישרה — לכן הם דומים (זווית-זווית). הניצב האנכי של המשולש הבהיר הוא $5a$ ושל הכהה $a$, אז יחס הדמיון הוא

. יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון:

.

נעבור על המסיחים: $5$ הוא יחס הצלעות ולא השטחים; $12.5$ ו-$20$ אינם ריבוע של $5$; רק

נכון.

המלכודת: להשוות שטחים לפי יחס הצלעות ($5$) במקום לרבע אותו.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מנייה (קומבינטוריקה).

הכלי: כדי שהספרה הראשונה והאחרונה יהיו זהות, הספרה החוזרת חייבת להופיע לפחות פעמיים — כלומר $5$ או $7$ בלבד (הספרה $2$ מופיעה פעם אחת). נחלק למקרים. אם בקצוות $5$ ו-$5$: נותרו לשיבוץ באמצע הספרות $2,7,7$ בשלושה מקומות, וזה

סידורים. אם בקצוות $7$ ו-$7$: נותרו $2,5,5$, שוב

סידורים. סך הכול

.

נעבור על המסיחים: $3$ סופר רק מקרה אחד ומחמיץ את השני; $9$ ו-$4$ נובעים מספירה שגויה של הסידורים באמצע.

המלכודת: לשכוח שהספרה $2$ אינה יכולה לעמוד בקצוות (היא יחידה), או לספור פעמיים סידורים זהים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת מספרים שלמים וכפולה משותפת.

הכלי: מספר הבולים חייב להתחלק ללא שארית ב-$2$ (שני בנים), ב-$5$ (חמישה נכדים) וב-

(כל הבנים והנכדים יחד). המספר הקטן ביותר המתחלק בכל אלה הוא הכפולה המשותפת הקטנה ביותר. נשים לב ש-$2,5,7$ זרים בזוגות, ולכן

.

נעבור על המסיחים:

אינו מתחלק ב-$5$;

אינו מתחלק ב-$2$; $140$ מתחלק בכולם אך אינו הקטן ביותר.

המלכודת: לשכוח את החלוקה השלישית (ל-$7$), או לבחור מכפלה גדולה מדי.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ממוצע.

הכלי: נעבור מממוצע לסכום — סכום שווה לממוצע כפול מספר האיברים. נחשב את משקל שלוש הגורילות:

ק"ג. כדי שהממוצע של ארבע יהיה $120$, הסכום הכולל צריך להיות

ק"ג. לכן משקל הגורילה הרביעית הוא

ק"ג.

נעבור על המסיחים: $60$, $85$ ו-$105$ נובעים מחישוב שגוי של הסכומים או מהסתמכות על ההפרש

בלבד.

המלכודת: לנסות "לתקן" את הממוצע בהפרש $15$ במקום לעבוד עם סכומי המשקלים.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת חיתוך קבוצות (הכלה-הפרדה).

הכלי: נחשב את גודל כל קבוצה ונמצא את הטווח האפשרי לחיתוך שלהן. נשים לב שמספר המינים המוגנים הוא

, ומספר המינים הסגולים הוא

. החיתוך (מוגנים וגם סגולים) הוא לכל היותר

, ולכל הפחות

(כי יחד הם עולים על סך $25$ המינים). אם כן החיתוך בטווח שבין $10$ ל-$15$.

נעבור על המסיחים: $8$ קטן מ-$10$ ולכן בלתי אפשרי; $17$ ו-$20$ גדולים מ-$15$ ובלתי אפשריים; רק $13$ נמצא בטווח $[10,15]$.

המלכודת: לחשב רק את המקסימום ($15$) ולהתעלם מהחפיפה המינימלית ($10$).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים.

הכלי: נזהה את כל שירי בת-חן (הקו המקווקו) ונבדוק בכל טווח כמה מהם פעילים בו-זמנית. נשים לב שלבת-חן שלושה שירים בתרשים: אחד שנכנס בשבוע $1$ בדירוג נמוך ומטפס, ושניים שנכנסים בשבוע $10$ (אחד בראש המצעד ואחד סמוך לתחתיתו). בטווח שבועות $10$ עד $14$ שלושת הקווים המקווקווים פעילים יחד — השיר הוותיק עדיין במצעד, ושני השירים החדשים שנכנסו בשבוע $10$ נמצאים בו אף הם.

נעבור על המסיחים: בשבועות $1$-$4$ פעיל בעיקר שיר אחד; בשבועות $5$-$9$ לכל היותר שניים; בשבועות $15$-$19$ השירים כבר יוצאים מהמצעד ואין שלושה יחד.

המלכודת: לספור נקודות בשבוע בודד בלי לוודא שכולן קווים מקווקווים (של בת-חן) הפעילים באותו שבוע.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים.

הכלי: לכל זמרת נבדוק את דירוג הכניסה (הנקודה המסומנת בסמל הסוגה) של כל אחד משיריה, ונדרוש שכולם יהיו בין המקומות $1$ ל-$3$. נשים לב ששלושת שירי גלית (הקו האפור העבה) נכנסו בדירוגים $3$, $2$ ו-$1$ — כולם בשלושת המקומות הראשונים, ולכן גלית היא זמרת חזקה.

נעבור על המסיחים: לאורלי יש שיר שנכנס בדירוג $5$ ושיר שנכנס בדירוג נמוך מאוד; לבת-חן שיר שנכנס בדירוג $14$; ולדורין שיר שנכנס בדירוג $4$ — כל אלה מחוץ לשלושת המקומות הראשונים, ולכן הזמרות נפסלות.

המלכודת: לבדוק את הדירוג הגבוה ביותר שאליו הגיע שיר במהלך שהותו במצעד, במקום את דירוג הכניסה שלו דווקא.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים.

הכלי: נאתר את שירי הרוק (הנכנסים בסמל עיגול עם קווקו אלכסוני), ולכל שיר נבדוק אם דירוגו השתפר (עלה לכיוון המקום הראשון) בשלב כלשהו, ואחר כך הורע (ירד) בשלב מאוחר יותר. נשים לב שיש לעקוב אחר צורת הקו של כל שיר רוק לאורך השבועות: שיר שרק יורד לאורך כל הדרך, או שנכנס כבר במקום הראשון ואינו יכול לעלות, אינו נספר — נספר רק שיר שבו יש עלייה ואחריה ירידה. בעקבות מעבר על כל שירי הרוק שבתרשים, בשלושה מהם מופיעה התבנית של טיפוס בדירוג ולאחריו נסיגה.

נעבור על המסיחים: $0$ שגוי כי בבירור קיימים שירים כאלה; $1$ ו-$2$ מחמיצים חלק מהם — יש לעבור על כל שירי הרוק בנפרד ולא לעצור מוקדם.

המלכודת: לספור שיר שנכנס כבר במקום הראשון ורק ירד (אין בו עלייה), או לפרש "עלה בדירוג" כגדילת מספר הדירוג במקום שיפור מקום.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים המשלבת לוגיקה.

הכלי: נשתמש בעובדה שבכל שבוע כל מקום במצעד תפוס בשיר אחד בלבד. השיר הנסתר (שאינו בתרשים) נמצא במקום הראשון בשבוע $w$ ובשבוע $w+2$, ולכן בשני השבועות האלה אף אחד מארבעת השירים המוצגים אינו במקום הראשון — המקום תפוס בשיר הנסתר. בשבוע האמצעי $w+1$ השיר הנסתר יורד לדירוג $x$, ולכן $x$ חייב להיות דירוג פנוי, כזה שאף שיר מהתרשים אינו תופס בו באותו שבוע. נאתר בתרשים שני שבועות במרחק שניים זה מזה שבהם המקום הראשון פנוי מהשירים המוצגים, ובשבוע שביניהם נבדוק אילו מהדירוגים $5,8,11,13$ פנויים.

נעבור על המסיחים: הדירוגים $5$, $8$ ו-$11$ תפוסים באותו שבוע בידי שירים מוצגים ולכן נפסלים; רק דירוג $13$ פנוי ויכול להיות $x$.

המלכודת: לחשוב שכל ערך אפשרי כי "השיר אינו בתרשים", בלי לשים לב שדירוג יחיד אינו יכול להיתפס בו-זמנית בשני שירים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת היקף מעגל בשילוב מהירות.

הכלי: המרחק שהגלגל עובר בסיבוב אחד שווה להיקפו, ואז נחלק את המרחק הכולל בזמן. נחשב את ההיקף:

מטר לסיבוב. ב-$4$ סיבובים עבר הגלגל

מטר, וזאת ב-$12$ שניות. המהירות היא

מטר לשנייה.

נעבור על המסיחים: $\frac{\pi }{4}$ מתקבל אם שוכחים את המקדם $2$ בהיקף או מתבלבלים במספר הסיבובים; $\frac{2\pi }{3}$ ו-$\frac{3\pi }{8}$ נובעים מחלוקה שגויה בזמן.

המלכודת: להשתמש ברדיוס במקום בהיקף $2\pi r$, או לשכוח לחלק ב-$12$ השניות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת סדרה שבה כל תוספת היא מחצית קודמתה.

הכלי: נחשב את התוספת בכל שנה ונסכם. נ

שים לב: בשנה הראשונה נוסף $1$ מטר; בשנייה $\frac{1}{2}$; בשלישית $\frac{1}{4}$; ברביעית $\frac{1}{8}$. הגובה בסוף השנה הרביעית הוא הסכום

מטר.

נעבור על המסיחים: $2\frac{1}{4}$ מתקבל אם מוסיפים $\frac{1}{2}$ פעמיים או טועים בתוספת; $2\frac{5}{8}$ ו-$3\frac{3}{4}$ נובעים מהכפלה במקום מחצית או מסכימת יתר.

המלכודת: להוסיף בכל שנה מחצית מהגובה הכולל במקום מחצית מהתוספת של השנה הקודמת.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת תכונות של הפעולות ריבוע ועצרת.

הכלי: המחשבון מבצע את שתי הפעולות בזו אחר זו, בסדר כלשהו, על מספר שלם חיובי $n$ — כלומר התוצאה הסופית היא $(n^2)!$ (ריבוע ואז עצרת) או $(n!{)}^2$ (עצרת ואז ריבוע). נבדוק כל תשובה. $24$: עבור $n=2$ בדרך ריבוע-ואז-עצרת מתקבל

. $4$: עבור $n=2$ בדרך עצרת-ואז-ריבוע מתקבל

. $36$: עבור $n=3$ מתקבל

. לעומת זאת $6$ אינו ניתן להשגה:

דורש

(אין שלם כזה), ו-

דורש

(אינו שלם). לכן $6$ הוא היחיד שאי-אפשר לקבל.

המלכודת: לשים לב למילה "אינו" — מבקשים את התוצאה הבלתי-אפשרית; שלוש התשובות האחרות דווקא כן מתקבלות.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת אחוזים מורכבים.

הכלי: נתרגם כל "אחוז מ" למכפלה ונשרשר. נשים לב ש-$b$ הוא $x\%$ מ-$c$, כלומר

. וכן $a$ הוא $75\%$ מ-$b$, כלומר

. נצמצם:

, ולכן

.

נעבור על המסיחים: $\frac{3x}{100}c$ שוכח את החלוקה השנייה ב-$100$; $\frac{75x}{200}c$ ו-$\frac{75x}{300}c$ נובעים מצמצום שגוי של $\frac{75}{10000}$.

המלכודת: לחבר אחוזים או לחלק רק פעם אחת ב-$100$ במקום פעמיים.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת תכונות של מספרים אי-רציונליים.

הכלי: נציב

בכל ביטוי ונבדוק אם התוצאה שלמה, כאשר מספר מהצורה $p+q\sqrt{2}$ עם $q\ne 0$ אינו שלם. נבדוק את התשובה הנכונה:

, ומכיוון שהמקדם $2y\ne 0$ זהו מספר אי-רציונלי — אינו שלם, כטענת

תשובה (4).

נעבור על המסיחים:

שהוא דווקא שלם, לכן טענה (2) שגויה;

אינו שלם, לכן (1) שגויה;

אינו שלם, לכן (3) שגויה.

המלכודת: הביטוי $(x-y{)}^2$ נראה אי-רציונלי אך מצטמצם ל-$2$ שלם.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מערכת משוואות לינאריות.

הכלי: נגזור כל אחת מהמשוואות המוצעות מהנתונים ונאתר את זו שאינה נובעת. נ

שים לב: חיסור המשוואות

נותן

— תשובה (1) נכונה. חיבורן

נותן

— תשובה (2) נכונה. הכפלת

ב-$2$ נותנת

— תשובה (3) נכונה. אך

, ולא $60$ — לכן

אינה נכונה.

המלכודת: המשוואה

נראית כמו כפולה חוקית, אך $2x+y$ שווה ל-$60$ (לא ל-$30$), ולכן

.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת זוויות מרכזיות במצולעים חסומים.

הכלי: הזווית המרכזית מול צלע של מצולע משוכלל חסום שווה ל-$360^{\circ }$ חלקי מספר הצלעות. נשים לב שהזווית $\alpha$ במרכז $O$ נפרסת בין הרדיוס אל $H$ (קדקוד המשושה) לבין הרדיוס אל $C$ (קדקוד הריבוע), ואפשר לפרק אותה:

. במשושה המשוכלל ($6$ צלעות) הקדקודים $H$ ו-$D$ סמוכים, לכן הזווית המרכזית

. בריבוע ($4$ צלעות) $D$ ו-$C$ סמוכים, לכן

. מכאן

.

נעבור על המסיחים: $120^{\circ }$ מתקבל אם לוקחים שתי זוויות משושה ($60^{\circ }+60^{\circ }$); $135^{\circ }$ אם מבלבלים בין זווית פנימית לזווית מרכזית; $165^{\circ }$ מסכימה שגויה.

המלכודת: להשתמש בגודל הזווית הפנימית של המצולע במקום בזווית המרכזית $\frac{360^{\circ }}{n}$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה במרחב (מנסרה).

הכלי: נמצא את אורך צלע הבסיס מתוך שטח הפאה הריבועית, ואז נחשב את שטח משולש הבסיס. נשים לב שפאה צדדית היא ריבוע ששטחו $\sqrt{3}$, כלומר אם $a$ הוא צלע הריבוע (שהיא גם צלע משולש הבסיס) אז

. מכיוון שכל הפאות הצדדיות ריבועים שווים, שלוש צלעות הבסיס שוות — הבסיס הוא משולש שווה-צלעות ששטחו

.

נעבור על המסיחים: $\frac{\sqrt{3}}{4}$ הוא הביטוי לפני הצבת

(שכחת ההצבה); $\frac{\sqrt{3}}{2}$ ו-$\sqrt{\frac{3}{2}}$ נובעים מנוסחת שטח שגויה.

המלכודת: לשכוח ש-

(ולא

), או להשתמש בנוסחה לא נכונה לשטח משולש שווה-צלעות ($\frac{\sqrt{3}}{4}{a}^2$).

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על המרחק המרבי בין שתי נקודות על היקף ריבוע.

הכלי: המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות על היקף ריבוע מתקבל בין שני קדקודים נגדיים — כלומר אורך האלכסון. נשים לב שלפי משפט פיתגורס אלכסון של ריבוע שצלעו $a$ הוא

. נציב $a=5$ ונקבל אלכסון באורך $5\sqrt{2}$ מטרים.

נעבור על המסיחים: $5$ מטרים הוא אורך הצלע (המרחק בין קדקודים סמוכים) והוא קטן מהאלכסון; $3\sqrt{5}\approx 6.7$ וכן $7.5$ אינם שווים ל-$5\sqrt{2}\approx 7.07$ ואינם נובעים מגאומטריית הריבוע.

המלכודת: לחשוב שהמרחק המרבי הוא אורך הצלע $5$ במקום האלכסון.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו בעיה מילולית על קצב עבודה.

הכלי: נסמן ב-$h$ את מספר שעות העבודה היומי (הזהה לשניהם ולשני הימים) ונחשב את מספר המכוניות בכל יום.

נחשב: ביום ראשון בדקו יחד

מכוניות. ביום שני קצב אוהד הוא $2x$ ושל רננה $3y$, ולכן בדקו

. היחס בין השני לראשון הוא

(הגורם $h$ מצטמצם).

נעבור על המסיחים: $\frac{5}{x+y}$ ו-$\frac{5(x+y)}{2}$ ו-$\frac{2x+3y}{5}$ מכניסים את המספר $5$ שאין לו מקור בנתונים ונפסלים.

המלכודת: לחבר את המקדמים $2$ ו-$3$ ל-$5$, או לשכוח שהמונה והמכנה מוכפלים באותו $h$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה על הפרשים.

הכלי: נסמן במספר סוכריות של שלומית $S$, ואז לאלי יש $S+4$, וההפרש ההתחלתי הוא $4$. נבדוק כל טענה:

(1) אלי נותן $4$ — כעת לאלי $S$ ולשלומית $S+4$, ההפרש עדיין $4$ (ואף התהפך), לא שוויון — נפסל.

(2) אלי נותן $3$ — לאלי $S+1$ ולשלומית $S+3$, ההפרש $2$, כלומר קטן ולא גדל — נפסל.

(3) שלומית נותנת לאלי $2$ — לאלי $S+6$ ולשלומית $S-2$, ההפרש $8$, כלומר גדל ולא קטן — נפסל.

(4) אלי נותן $1$ — לאלי $S+3$ ולשלומית $S+1$, ההפרש $2$, כלומר קטן — נכון.

המלכודת: לשכוח שכל סוכרייה שעוברת מן ה'עשיר' ל'עני' מקטינה את ההפרש בכפליים, ולכן מעבר של יותר מ-$2$ כבר מהפך את היחס.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת אלגברה על תכונות של מספרים.

הכלי: מהשוויון

נובע

, ומכיוון שנתון $t\ne w$ נותר רק $t=-w$. נציב בממוצע:

. אם כן $M=0$ בהכרח.

נעבור על המסיחים: 'גדול מ-$0$' נפסל שכן $M=0$ ואינו חיובי; 'גדול מההפרש' ו'שווה להפרש' נפסלים שכן ההפרש הוא

(שהרי $t\ne 0$, אחרת היה

), בעוד $M=0$.

המלכודת: להסיק מ-

ש-$t=w$ ולהתעלם מהאפשרות $t=-w$, שהיא היחידה שנשארת בגלל התנאי $t\ne w$.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת חשבון על שאריות חלוקה (פעולה מוגדרת).

הכלי: נחשב את שארית החלוקה ב-$50$ של כל מספר בנפרד.

נחשב:

, ולכן

.

, ולכן

.

, ולכן

.

נציב:

.

נעבור על המסיחים: $0$ מתקבל אם שוכחים להוסיף את האיבר

; $49$ מתקבל אם מחשבים רק את $◊(4999)$; $48$ הוא $49-1$ ואינו נובע מהחישוב.

המלכודת: לחשב $◊(4999)$ כ-$1$ (במקום $49$) או להתעלם מכך שהמכפלה $0\cdot 49$ מתאפסת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטח גזרה במעגל.

הכלי: נמצא תחילה את הרדיוס ואת הזווית המרכזית מתוך המשולש הישר-זווית, ואז נשתמש בנוסחת שטח הגזרה $\frac{\alpha }{360}\pi r^2$. נשים לב שהזווית הישרה היא בקדקוד $A$, ומהסרטוט

. שטח המשולש הוא

, ולכן

, כלומר $OA=1$ — זהו רדיוס המעגל. נחשב את הזווית המרכזית:

, ולכן

. שטח הגזרה:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{\pi }{4}$ מתאים לזווית $90^{\circ }$, $\frac{\pi }{12}$ לזווית $30^{\circ }$, ו-$\frac{\pi }{8}$ לזווית $45^{\circ }$ — כולם אינם הזווית שחישבנו.

המלכודת: לבלבל בין הניצבים או להשתמש בזווית שגויה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת חשבון על ריבועים שלמים והתחלקות.

הכלי: מכיוון ש-$\sqrt{x}$ שלם, $x$ הוא ריבוע שלם,

; ומכיוון ש-$x$ מתחלק ב-$3$ (ראשוני), חייב גם $k$ להתחלק ב-$3$, ולכן $x$ מתחלק ב-$9$. נחפש את הריבועים השלמים בין $1$ ל-$100$ המתחלקים ב-$3$:

,

,

— שלושה ערכים (

כבר גדול מ-$100$).

נעבור על המסיחים: $5$ ו-$10$ ו-$4$ אינם תואמים את הספירה.

המלכודת: לספור את כל הריבועים השלמים ($1,4,9,\dots$) בלי הדרישה להתחלקות ב-$3$, או לשכוח שריבוע המתחלק ב-$3$ מתחלק דווקא ב-$9$.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת חשבון על זוגיות וסימן של מכפלה.

הכלי: נבחן בנפרד את הזוגיות ואת הסימן של המכפלה $z\cdot x^2\cdot y$. נשים לב ש-$z$ זוגי, כלומר $z=2k$, ולכן

— מכפלה שיש בה גורם זוגי, ולכן היא זוגית בהכרח (ללא תלות ב-$x,y$). נבחן את הסימן: $x^2>0$ (ריבוע של מספר שונה מ-$0$) ו-$y<0$, ולכן $x^{2}y<0$; אבל סימנו של $z$ אינו נתון (מספר זוגי יכול להיות חיובי, שלילי או $0$), ולכן סימן המכפלה אינו נקבע.

נעבור על המסיחים: 'שלילי' ו'חיובי' נפסלים כי הסימן אינו קבוע; 'אי-זוגי' נפסל שכן מכפלה עם גורם זוגי אינה יכולה להיות אי-זוגית.

המלכודת: להסיק את הסימן מ-$x^{2}y<0$ בלי לשים לב שסימן $z$ פתוח.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (גרף מכוון).

הכלי: 'זוג מקושר הדדית' פירושו שקיימים שני חצים הפוכים בין אותו זוג מדינות, ולכן נבדוק כל זוג לשני הכיוונים בנפרד. נשים לב שבין דנמרק לאנגליה יש חצים בשני הכיוונים (דנמרק→אנגליה וגם אנגליה→דנמרק), וכן בין דנמרק לגרמניה (דנמרק→גרמניה וגם גרמניה→דנמרק) — אלו שני זוגות מקושרים הדדית. נעבור על שאר הזוגות: אנגליה→גרמניה קיים אך אין חץ הפוך; אל הולנד אין אף חץ נכנס ולכן היא אינה חלק מזוג הדדי; ובלגיה שולחת חצים אך אינה מקבלת חזרה מיעדיה. לכן יש בדיוק $2$ זוגות. נפסלים: $1$ (ספירת זוג אחד בלבד), $3$ ו-$6$ (ספירת יתר, למשל ספירת חד-כיווניים כהדדיים).

המלכודת: לספור זוג המחובר בחץ אחד בלבד כאילו הוא הדדי.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (גרף מכוון).

הכלי: מדינה 'מרכזית' היא צומת שממנו קיים מסלול מכוון (ישיר או בכמה טיסות) אל כל שאר הצמתים; נבדוק לכל מדינה אילו מדינות אפשר להגיע ממנה. נשים לב שמהולנד אפשר להגיע לאנגליה, לדנמרק ולבלגיה בטיסה ישירה, ולגרמניה דרך אנגליה — כלומר לכל ארבע המדינות. לעומת זאת, אל הולנד אין אף חץ נכנס, ולכן אף מדינה אחרת אינה יכולה להגיע להולנד; וכן לבלגיה אפשר להגיע רק מהולנד. לפיכך אף מדינה מלבד הולנד אינה יכולה להגיע לכל השאר, ומספר המדינות המרכזיות הוא $1$. נפסלים: $2$ ו-$3$ (ספירת מדינות שאינן מגיעות להולנד או לבלגיה), ו-$0$ (התעלמות מהולנד עצמה).

המלכודת: לבדוק רק חצים יוצאים ישירים ולשכוח שהמסלול יכול לעבור דרך מדינה מקשרת, או להפך — לשכוח שצומת חסר-כניסות חוסם 'מרכזיות' של כל השאר.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (גרף מכוון).

הכלי: אנחנו מחפשים את המסלול המכוון הארוך ביותר שאינו חוזר על מדינה; במסלול העובר ב-$k$ מדינות שונות יש $k-1$ טיסות. נשים לב שיש חמש מדינות בסך הכול, ולכן מסלול לכל היותר עובר בכולן — $5$ מדינות ו-$4$ טיסות. אכן קיים מסלול כזה: הולנד→בלגיה→אנגליה→גרמניה→דנמרק — ארבע טיסות רצופות בחמש מדינות שונות.

נעבור על המסיחים: $5$ טיסות היו דורשות $6$ מדינות שונות ואין כאלה; $2$ ו-$3$ קטנים מן המסלול שמצאנו.

המלכודת: לספור מדינות במקום טיסות (מספר הטיסות קטן ב-$1$ ממספר המדינות), או להיעצר לפני שממצים את כל המדינות.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת הסקה מתרשים (גרף מכוון) על מרחקים.

הכלי: עדנה בהולנד, והיעד המתוכנן חייב להיות אחד מיעדי הטיסה הישירה מהולנד (אנגליה, דנמרק או בלגיה); הטיסה השגויה הביאה אותה ליעד ישיר אחר של הולנד, וממנו נדרשו בדיוק שתי טיסות כדי להגיע ליעד המקורי. נבדוק כל אפשרות: אילו תכננה לאנגליה — מכל טעות (דנמרק או בלגיה) מגיעים לאנגליה בטיסה אחת בלבד (דנמרק→אנגליה, בלגיה→אנגליה), ולא בשתיים. אילו תכננה לבלגיה — לבלגיה אי אפשר להגיע כלל מאף מדינה מלבד הולנד, ולכן אין תיקון בשתי טיסות. גרמניה כלל אינה יעד ישיר מהולנד ולכן לא ייתכן שתוכנן אליה. נותרה דנמרק: אילו תכננה לדנמרק ועלתה בטעות לבלגיה, המסלול בלגיה→אנגליה→דנמרק (או בלגיה→גרמניה→דנמרק) הוא בדיוק שתי טיסות, ואין קיצור לטיסה אחת. לכן היעד הוא דנמרק.

המלכודת: לשכוח שהיעד המתוכנן חייב להיות בר-טיסה-ישירה מהולנד, או לבחור יעד שהתיקון אליו אורך טיסה אחת בלבד.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אחוזים על יחסים.

הכלי: נגדיר את מספר נגני הכינור כיחידה ($V$) ונבטא באמצעותו את שאר הגדלים. נשים לב שהכינור הוא שליש מכלי המיתר, ולכן מספר נגני כלי המיתר הוא $3V$; והכינור הוא חמישית מכלל התזמורת, ולכן מספר נגני התזמורת כולה הוא $5V$. נחשב את היחס:

.

נעבור על המסיחים:

ו-

ו-

אינם היחס בין כלי המיתר לכלל.

המלכודת: לחשב את היחס ההפוך או לבלבל בין 'שליש' ל'שני שליש'.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על זוויות, ופתרונה נשען על משפט הזווית החיצונית.

הכלי: מהסרטוט $\beta$ היא הזווית $\angle BAC$ שבקדקוד $A$, ו-$\alpha$ היא הזווית $\angle BDC$ שבנקודה הפנימית $D$; נשרשר את משפט הזווית החיצונית פעמיים. נשים לב ש-$B,D,E$ על ישר אחד, ולכן

היא זווית חיצונית למשולש $DEC$ בקדקוד $D$, ומכאן

. כמו כן $A,E,C$ על ישר אחד, ולכן $\angle BEC$ היא זווית חיצונית למשולש $ABE$ בקדקוד $E$, ומכאן

. נחבר: $\alpha >\angle BEC>\beta$, כלומר $\alpha >\beta$ בהכרח (זהו למעשה הכלל ש-$D$ נקודה פנימית במשולש רואה את $BC$ בזווית גדולה מזו שבקדקוד $A$).

נעבור על המסיחים: $\alpha <\beta$ ו-

סותרים את התוצאה, וטענת 'שום טענה אינה נכונה' נשללת שכן $\alpha >\beta$ מתקיים תמיד.

המלכודת: לנסות למדוד 'לפי העין' במקום להשתמש בכך שזווית חיצונית גדולה מכל זווית פנימית לא-צמודה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת גאומטריה על שטח מורכב.

הכלי: נפרק את השטח המנוקד לצורות פשוטות — משולש ישר-זווית וטרפז — ונחשב כל אחת. נשים לב שמהסרטוט הצלע $DC=2$ ס״מ (וזהו גם גובה המלבן $AB=2$), והבסיס $FC=2$ ס״מ. מכיוון ש-

המשולש $AFC$ שווה-שוקיים, ולכן $B$ (רגל הגובה מ-$A$) הוא אמצע $FC$, ומכאן

. נחשב את משולש $AFB$: ניצביו $FB=1$ ו-$AB=2$, ושטחו

. הנקודה $E$ על $AB$ ו-

, ולכן

. הטרפז $EBCD$ (מתחת לאלכסון $ED$) הוא בעל בסיסים מקבילים

ו-$DC=2$ וגובה $BC=1$, ושטחו

. סך השטח המנוקד:

.

נעבור על המסיחים: $1\frac{3}{4}$, $2\frac{3}{4}$ ו-$3\frac{1}{4}$ מתקבלים משימוש שגוי ב-$EB$ או בגבהים.

המלכודת: להשתמש ב-

כאילו הוא בסיס הטרפז, במקום להסיק ממנו

.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת אלגברה על פישוט ביטוי עם שורש.

הכלי: נזהה בביטוי שבתוך הסוגריים ריבוע של סכום.

נחשב:

. נכפיל ב-$\frac{1}{ab}$ ונקבל

. נוציא שורש (הכול חיובי כי $a,b>0$):

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{ab}$ ו-$a^2-b^2$ ו-$a+b$ אינם שווים לביטוי (אפשר לבדוק בהצבה

שהתוצאה $\frac{5}{6}$, השווה רק ל-$\frac{1}{a}+\frac{1}{b}$).

המלכודת: לפזר את השורש על אברים בנפרד או לשכוח את האיבר $2$ שהופך את הביטוי לריבוע שלם.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו בעיה מילולית עם אי-שוויון.

הכלי: נסמן ב-$N$ את מספר הצופים ההתחלתי, ונתרגם את 'יותר מ-$\frac{1}{5}$ עזבו' לאי-שוויון על מספר הנשארים. נשים לב שאם עזבו יותר מ-$\frac{N}{5}$, אז מספר הנשארים קטן מ-

. הנשארים הם $22$, ולכן $22<\frac{4N}{5}$, כלומר

. מכיוון ש-$N$ שלם, המספר הקטן ביותר האפשרי הוא $N=28$.

נבדוק: אם $N=28$ עזבו

, ואכן

; ואילו $N=27$ נותן $5$ שאינו גדול מ-$5.4$.

נעבור על המסיחים: $26$ קטן מדי, ו-$29$ ו-$30$ אפשריים אך אינם המספר הקטן ביותר ('לכל הפחות').

המלכודת: להשתמש ב-$\frac{1}{5}$ כשוויון (בדיוק חמישית) במקום כאי-שוויון חד.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת אלגברה על ערך מוחלט.

הכלי: מכיוון שהאגף השמאלי אי-שלילי, גם הימני חייב לקיים $|x|-|y|\ge 0$, ואז נעלה את שני האגפים בריבוע (שניהם אי-שליליים).

נחשב:

, כלומר

, ומכאן

, כלומר

. מכיוון ש-$x,y\ne 0$ נובע $xy<0$.

נעבור על המסיחים: $x+y<0$ אינו הכרחי (למשל

מקיים את הנתון ו-

); וכן $x<y$ ו-$y<x$ אינם נקבעים — הם תלויים בגדלים ובסימנים ולא מובטחים (למשל

מול

נותנים יחסים הפוכים).

המלכודת: לנחש את הסימן של הסכום או את היחס בין $x$ ל-$y$ במקום לחלץ את סימן המכפלה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת גאומטריה על נפח גליל.

הכלי: נשווה את שני הנפחים לפי הנוסחה

ונבודד את היחס $\frac{h}{H}$.

נחשב:

, נצמצם את $\pi$ ונקבל

, ומכאן

.

נעבור על המסיחים: $\frac{r}{R}$ ו-$\frac{R}{r}$ מתעלמים מכך שהרדיוס מופיע בריבוע, ו-$\frac{r^2}{R^2}$ הוא היחס ההפוך.

המלכודת: להפוך את היחס או לשכוח שהרדיוס מופיע בחזקה שנייה בעוד הגובה בחזקה ראשונה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת הסתברות (בחירות בלתי-תלויות).

הכלי: נקבע 'עוגן' לפי הבחירה הראשונה — הבובה שבחרה גלי שייכת לילד כלשהו — ונדרוש שכל שאר הבחירות יתאימו לאותו ילד. נשים לב שיש $7$ בובות, $7$ כדורים ו-$7$ משרוקיות. הבובה שנבחרה שייכת לילד מסוים; ההסתברות שהכדור שנבחר שייך לאותו ילד היא $\frac{1}{7}$, וההסתברות שהמשרוקית שייכת לאותו ילד היא גם $\frac{1}{7}$. הבחירות בלתי-תלויות, ולכן ההסתברות המשותפת היא

.

נעבור על המסיחים: $\frac{1}{7}$ מתאים להתאמה של צעצוע אחד בלבד; $\frac{1}{7^3}$ סופר בטעות גם את בחירת הבובה כאילו יש לה סיכוי $\frac{1}{7}$ להתאים לעצמה; ו-$\frac{1}{7\cdot 3}$ אינו נובע מן החישוב.

המלכודת: לכפול שלושה גורמים של $\frac{1}{7}$ במקום שניים, ולשכוח שהבובה הראשונה קובעת את הילד ודאית.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים שבודקת אוצר מילים.

הכלי: נקרא את המשפט, נבין את ההקשר ונחפש את המילה שמשלימה אותו באופן הגיוני. השקנאי החום צד דגים מתחת ל-_____ של המים. מתחת ל'פני המים' (surface) — זה בדיוק המקום שבו נמצאים הדגים.

נעבור על המסיחים:

(1) vision פירושו 'ראייה' — 'מתחת לראייה של המים' חסר משמעות.

(3) index פירושו 'מדד/אינדקס' — לא מתאים למים.

(4) ordeal פירושו 'ייסורים, חוויה קשה' — לא קשור. רק surface, 'פני השטח', יוצר את הצירוף הטבעי below the surface of the water.

המלכודת: להיתפס למילה שנשמעת 'מפוארת' יותר במקום לזו שמתאימה להקשר.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. שאלת השלמת משפטים המבחינה בין פעלים דומים בצליל.

הכלי: נבדוק איזה פועל מתאר את מה שקרה 'אחרי' שפלמינג גילה את הפניצילין. פלמינג גילה את הפניצילין לאחר ש-_____ שעובש שגדל במעבדתו מסוגל להרוג חיידקים. גילוי מדעי בא בעקבות 'התבוננות' (observing) בתופעה.

נעבור על המסיחים:

(1) opposing — 'מתנגד', לא הגיוני.

(2) offending — 'פוגע/מעליב', לא מתאים.

(4) organizing — 'מארגן', לא קשור לגילוי. רק observing, 'צופה/מתבונן', מתאר את הדרך שבה מגיעים לגילוי מדעי.

המלכודת: כל המסיחים פותחים ב-o ונשמעים דומים — צריך להתמקד במשמעות.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (1) נכונה. שאלת השלמת משפטים עם דגש על צירוף מילים (קולוקציה).

הכלי: נחפש את הפועל שמתאים למושא the dispute (המחלוקת). האמנה מ-1842 _____ את המחלוקת בנוגע למיקום הגבול. אמנה 'פותרת' (resolved) מחלוקת — resolved the dispute הוא הצירוף הטבעי.

נעבור על המסיחים:

(2) devised — 'תכנן/המציא'; מתכננים תוכנית, לא מחלוקת.

(3) articulated — 'ניסח/ביטא'; מנסחים רעיון, לא פותרים מחלוקת.

(4) inflicted — 'גרם/הטיל' (בהקשר שלילי); מטילים סבל, לא מתאים למחלוקת. רק resolved יוצר צירוף הגיוני עם dispute.

המלכודת: לבחור מילה שקשורה ל'אמנה' באופן כללי בלי לבדוק את ההתאמה למילה dispute.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (3) נכונה. זו שאלה דקדוקית הבודקת התאם נושא-נשוא וסביל.

הכלי: נזהה את הנושא ואת הצורה הנדרשת. הנושא הוא the consumption (הצריכה) — יחיד. הצריכה 'נאסרת' — פעולה שנעשית עליה, כלומר סביל: is prohibited.

נעבור על המסיחים:

(1) were prohibiting — רבים ובזמן פעיל ('היו אוסרים'), לא תואם לנושא היחיד וגם משמעות הפוכה.

(2) are prohibitive — רבים, ו-prohibitive הוא שם-תואר שמשמעו 'מונע/יקר מדי', לא מתאים.

(4) has prohibited — פעיל ('אסרה'), אבל הצריכה אינה אוסרת אלא נאסרת. רק is prohibited — יחיד, סביל, הווה — מתאים.

המלכודת: להתפתות לצורה פעילה במקום לזהות שהצריכה היא מקבלת-הפעולה.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (3) נכונה. השלמת משפטים המבוססת על צירוף לשוני קבוע.

הכלי: נזהה את הביטוי הכבול. בושידו הוא code of _____ של הסמוראים, הדורש משמעת עצמית ונאמנות. code of conduct — 'קוד התנהגות' — הוא ביטוי מוכר, וההמשך (משמעת, התנהגות מכובדת, נאמנות) מתאר בדיוק כללי התנהגות.

נעבור על המסיחים:

(1) impulse — 'דחף', code of impulse חסר משמעות.

(2) design — 'עיצוב', לא מתאים.

(4) regret — 'חרטה', לא קשור. רק conduct משלים את הביטוי code of conduct.

המלכודת: להחמיץ את הצירוף הכבול ולנחש מילה כללית.

נסמן את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. השלמת משפטים הבודקת אוצר מילים.

הכלי: נחפש את הפועל שמתאר את היחס בין 'יום פטריק הקדוש' ל'קדוש המגן של אירלנד'. יום שמצוין לכבוד קדוש 'מנציח/מציין את זכרו' (commemorates).

נעבור על המסיחים:

(1) enumerates — 'מונה/מפרט'; לא מציינים אדם.

(2) punctuates — 'מפסק/קוטע'; לא קשור.

(3) investigates — 'חוקר'; יום חג אינו חוקר קדוש. רק commemorates, 'מנציח/מציין זכר', מתאר יום זיכרון לכבוד קדוש.

המלכודת: להיתפס למילים שנשמעות 'רשמיות' (enumerates, investigates) בלי לבדוק אם הן מתאימות לרעיון של הנצחה.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. השלמת משפטים עם תואר-הפועל (adverb).

הכלי: נבין מה סרט-תקופה מנסה לעשות. סרט-תקופה מנסה ל-_____ לתאר תקופה מסוימת בהיסטוריה — כלומר לתאר אותה 'בנאמנות/בדייקנות' (faithfully), כפי שהייתה באמת.

נעבור על המסיחים:

(1) luckily — 'למרבה המזל'; לא מתאר אופן תיאור.

(3) swiftly — 'במהירות'; מהירות אינה העניין בתיאור תקופה.

(4) morally — 'באופן מוסרי'; לא רלוונטי. רק faithfully, 'בנאמנות למקור', מתאר סרט שמשחזר תקופה במדויק.

המלכודת: swiftly ו-morally תקינים דקדוקית, אבל רק faithfully מתאים למשמעות של שחזור נאמן.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. השלמת משפטים המבוססת על צירוף קבוע.

הכלי: נשים לב לרמז huge crowds attended (קהל עצום נכח). ספורט שקהל גדול בא לצפות בו הוא 'ספורט צופים' — spectator sport.

נעבור על המסיחים:

(2) passenger — 'נוסע'; passenger sport חסר משמעות.

(3) companion — 'בן-לוויה'; לא מתאים.

(4) graduate — 'בוגר'; לא קשור. רק spectator משלים את הצירוף spectator sport וגם מתחבר ל-crowds attended.

המלכודת: להתעלם מהרמז של 'הקהל' ולנחש מילה אקראית.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת ניסוח-מחדש: עלינו לבחור את המשפט שמשמר את משמעות המקור.

הכלי: נזקק את הליבה של המקור — 'במשך מאות שנים, מטילי מלח (הנקראים amole) שימשו כמטבע בכל רחבי אתיופיה'. כלומר amole היה אמצעי-תשלום מקובל באתיופיה במשך מאות שנים.

נבדוק את המסיחים:

(1) מדבר על מלח כ'סחורה יקרת-ערך' — מאבד את רעיון המטבע/אמצעי-התשלום.

(2) 'amole הוא המטבע של אתיופיה מאז ימי קדם' — הזמן has been משתמע שנמשך עד היום, בעוד המקור בעבר (served).

(3) 'מלח אתיופי היה נחשק בכל העולם' — סותר את המקור שמדבר על אתיופיה בלבד.

(4) 'amole היה אמצעי-תשלום מקובל באתיופיה במשך מאות שנים' — משמר במדויק את שלושת הרכיבים: אמצעי-תשלום, אתיופיה, מאות שנים.

המלכודת:

(2) מפתה כי הוא מזכיר 'מטבע', אבל משנה את הזמן ומגזים ל'המטבע' הבלעדי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — 'למרות שמעולם לא שיתפו פעולה, ניוטון ולייבניץ חולקים את הקרדיט על חלוציות בענף המתמטיקה הנקרא חשבון אינפיניטסימלי'. הליבה: שניהם זוכים לקרדיט, ומכיוון שלא שיתפו פעולה — כל אחד פיתח זאת 'באופן עצמאי'.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'היו המתמטיקאים הראשונים שהכירו בחשבון כענף נפרד' — מוסיף טענה שאינה במקור ומחמיץ את העצמאות.

(2) 'המצאת החשבון מיוחסת לשניהם, שכל אחד פיתח אותה באופן עצמאי' — משמר במדויק: קרדיט משותף ועצמאות (כי לא שיתפו פעולה).

(3) 'לולא חלקו את רעיונותיהם, איש מהם לא היה מגלה' — סותר ישירות את המקור (מעולם לא שיתפו פעולה).

(4) 'שניהם הכירו בתרומת האחר' — פרט שלא נאמר במקור.

המלכודת:

(3) מנצל את המילה shared מהמקור, אבל הופך את המשמעות.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — 'גננים במכון איסט-מולינג באנגליה משתמשים בטכניקות הכלאה קונבנציונליות במקום בהנדסה גנטית כדי לייצר תותים ענקיים'. הליבה: הכלאה רגילה, לא הנדסה גנטית, לצורך תותים גדולים.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'בעזרת הנדסה גנטית במקום הכלאה... יכלו לגדל גדולים יותר' — מהפך את היוצרות (ההפך מהמקור).

(2) 'במכון איסט-מולינג מגדלים תותים גדולים מאוד בשיטות הכלאה קונבנציונליות, לא בהנדסה גנטית' — משמר במדויק.

(3) 'ניתן לייצר... בעזרת הכלאה או הנדסה גנטית' — מוסיף 'או' (שתי אפשרויות) שאינו במקור.

(4) 'בעזרת גם הנדסה גנטית וגם הכלאה' — 'גם וגם' סותר את rather than (במקום).

המלכודת:

(3) ו-(4) מטשטשים את הניגוד rather than שמדגיש שנבחרה שיטה אחת בלבד.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת ניסוח-מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — 'שורשי האופרה נעוצים בקאמראטה, קבוצת מלחינים איטלקים שהוקסמו מן העת העתיקה, שכתבו במאה ה-16 מוזיקה שחיקתה את המקהלה הטרגית בדרמה היוונית'. הליבה: הקאמראטה (חובבי העת העתיקה) הם מקור האופרה, ויצירתם עוצבה על-פי המקהלה היוונית.

נבדוק את המסיחים:

(1) 'הקאמראטה, שחבריה הוקסמו מן העולם העתיק ושיצירותיהם עוצבו על-פי המקהלה היוונית, נחשבים למייסדי האופרה' — משמר את כל הרכיבים: הקסם מהעת העתיקה, החיקוי של המקהלה, ומעמד המייסדים (שורשי האופרה).

(2) 'המקהלה היוונית... שולבה ביצירות הקאמראטה' — מסיט את המוקד למקהלה ומעוות (שולבה).

(3) 'האופרות של הקאמראטה היו הראשונות לנטוש את מבנה המקהלה' — 'נטשו' סותר את 'חיקתה'.

(4) 'הקסם המתמשך של האופרות... מעיד על השפעת המקהלה' — מוסיף 'קסם מתמשך' שאינו במקור.

המלכודת:

(2) מכיל את אותן מילות-מפתח אך מהפך את כיוון הקשר — מי חיקה את מי.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת כותרת — נבחר כותרת שמכסה את כלל הקטע.

הכלי: נשאל 'מהו הנושא המרכזי שחוזר לאורך כל הפסקאות'. הקטע מתאר כיצד שייקספיר יצר מילים וביטויים חדשים (פסקאות 1-2) וכיצד השפה האנגלית ממשיכה להתפתח גם היום (פסקה 3, selfie). לכן 'לקחים משייקספיר: לסייע לשפה האנגלית להתפתח' לוכד את שני הצדדים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'משייקספיר לפייסבוק: תולדות השפה האנגלית' — 'תולדות השפה' רחב ומטעה; הקטע אינו היסטוריה של השפה.

(2) 'מחזותיו של שייקספיר: השפה מושלמת' — הקטע אינו עוסק במחזות, ו'מושלמת' סותר את הרעיון שהשפה עדיין מתפתחת.

(3) 'עדות לגדולה: שפתו של שייקספיר בפרשנות מחדש' — 'פרשנות מחדש' אינה נושא הקטע. רק (4) מחבר את תרומת שייקספיר עם התפתחות השפה.

המלכודת:

(1) מזכיר 'פייסבוק' ו'אנגלית' שמופיעים בקטע, אבל 'תולדות השפה' רחב מדי.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת 'איזו אסטרטגיה אינה מוזכרת' — שימו לב למילת השלילה not (מודגשת בקו): אנו מחפשים את האסטרטגיה שלא נזכרה בפסקה השנייה.

הכלי: נמפה את כל האסטרטגיות בפסקה ונאתר את החריגה. הפסקה מונה: (א) שילוב שתי מילים (watchdog), (ב) שימוש בשמות-עצם כפעלים (friend), (ג) 'אנגלוז' מילים לועזיות (critic מיוונית), (ד) הוספת קידומות וסיומות.

נעבור על המסיחים:

(1) 'יצירת גרסאות אנגליות למילים משפות אחרות' = אנגלוז — מוזכר.

(3) 'חיבור שתי מילים קיימות' = watchdog — מוזכר.

(4) 'שימוש במילים בדרכים חדשות' = שם-עצם כפועל — מוזכר.

(2) 'החלפת קידומות בסיומות' — הפסקה מדברת על 'הוספת' קידומות וסיומות, לא על 'החלפה' של האחת באחרת. זו האסטרטגיה שאינה מוזכרת.

המלכודת: להיחפז ולסמן אסטרטגיה שכן מופיעה, מבלי לשים לב שהשאלה מבקשת את זו שאינה מופיעה, וש-(2) מעוות 'הוספה' ל'החלפה'.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. שאלת הסקה מהפסקה השנייה.

הכלי: נמצא את המשפט הרלוונטי ונסיק ממנו. נאמר ש'שייקספיר אהב להוסיף קידומות וסיומות למילים קיימות', והדוגמאות (unaware, worthless וכו') מראות כיצד הוספת סיומת או קידומת למילה קיימת יוצרת מילה חדשה עם משמעות שונה — כלומר הסיומות שימשו 'לשנות את משמעותן של מילים קיימות'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'יותר מכל שיטה אחרת' — אין בקטע השוואה כמותית בין השיטות.

(3) 'במקום קידומות כשאפשר' — הקטע מזכיר קידומות וסיומות יחד, לא זו במקום זו.

(4) 'כדי לאנגלז מילים' — אנגלוז היא שיטה נפרדת (critic מיוונית), לא קשורה לסיומות. רק (1) נתמך: הוספת סיומת למילה קיימת = שינוי משמעותה.

המלכודת:

(4) מערבב בין שתי שיטות שונות שהוזכרו באותה פסקה.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרת-פסקה (הפסקה האחרונה).

הכלי: נשאל 'מדוע נכתבה הפסקה, מה תפקידה'. הפסקה מביאה את דברי דיוויד קריסטל ('שייקספיר מלמד אותנו להעז ליצור... אם המילה חסרה, נמציא אותה') ואז מדגימה ש'השפה ממשיכה להתפתח' עם selfie — כלומר דוברי האנגלית של היום ממשיכים בדרכו היצירתית של שייקספיר.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להציג מילה אנגלית חדשה' — selfie היא רק דוגמה, לא המטרה.

(2) 'לתאר את עבודתו של חוקר' — קריסטל מצוטט, אך הפסקה אינה על עבודתו.

(3) 'להציג את ביקורתו של קריסטל על המילון' — אין ביקורת על המילון. רק (4) לוכד את המסר: ההמשכיות בין שייקספיר לדוברים היום.

המלכודת:

(1) מתפתה לפרט הבולט selfie במקום לזהות את מטרת-העל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (4) נכונה. שאלת הסקה על דמות (דיוויד קריסטל).

הכלי: נלקט את מה שהטקסט אומר עליו ונסיק. קריסטל טוען ש'שייקספיר מלמד אותנו להעז ליצור, למתוח מעט את הכללים; אם המילה חסרה — נמציא אותה'. כלומר הוא מברך על יצירתיות והמצאת מילים. selfie היא בדיוק מילה חדשה שהומצאה, והטקסט אומר ששייקספיר היה מאשר אותה — ומכאן שגם קריסטל, שמצדד ביצירתיות, היה מאשר אותה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'הוא מעורכי המילון' — הטקסט מבחין בין העורכים לבין קריסטל החוקר.

(2) 'מפירת כללי-שפה היא חוסר-אחריות' — הפוך מדבריו (הוא מעודד למתוח כללים).

(3) 'שייקספיר המציא יותר מדי מילים' — אין לכך רמז. רק (4) עולה מעמדתו התומכת ביצירתיות.

המלכודת:

(2) מפתה כי הוא מזכיר 'כללים', אבל הופך את עמדת קריסטל.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. שאלת כותרת לקטע כולו.

הכלי: נבדוק אילו נושאים מכסה הקטע. פסקה 1 מסבירה כיצד אנו 'חשים' כאב (תגובה כימית), ופסקאות 2-3 עוסקות ב'התמודדות' עם הכאב באמצעות משככי-כאבים. לכן 'לחוש כאב ולהתמודד איתו' מכסה את שני החלקים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'משככי כאבים: יתרונות וחסרונות' — הקטע מסביר כיצד הם פועלים, לא שוקל יתרונות מול חסרונות.

(3) 'טבעו של כאב כרוני' — כאב כרוני מוזכר בחטף; אין זה נושא הקטע.

(4) 'כאב: תגובה כימית מורכבת' — מכסה רק את הפסקה הראשונה. רק (2) לוכד גם את החישה וגם את ההתמודדות.

המלכודת:

(4) נכון לפסקה הראשונה בלבד ולכן צר מדי.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. שאלת מטרת-פסקה (הפסקה הראשונה).

הכלי: נבין מה הפסקה מסבירה. היא מתארת שרשרת כימית: תאים ניזוקים ומשחררים פרוסטגלנדינים, העצבים משדרים מסר למוח, ואנו חשים כאב. כלומר הפסקה 'מסבירה מה גורם לתחושת הכאב'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לתאר סוגים שונים של כאב' — הפסקה אינה מסווגת סוגי כאב.

(3) 'לתאר את תפקיד הפרוסטגלנדינים' — הם חוליה אחת בתהליך, לא כל מטרת הפסקה (צר מדי).

(4) 'להסביר כיצד המוח מגיב לכאב' — הפסקה עוסקת במה שמוביל לתחושה, לא בתגובת המוח. רק (2) לוכד את התמונה המלאה: הגורם לתחושת הכאב.

המלכודת:

(3) מתמקד בפרט (פרוסטגלנדינים) במקום במהלך הכולל.

נסמן את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. שאלת פרט לפי הפסקה השנייה.

הכלי: נאתר את המשפט הרלוונטי. נאמר: 'אף שמשככי-כאבים אינם יכולים לרפא מחלה או להחלים פציעה, הם מקלים על הכאב על-ידי שיבוש העברת אותות הכאב למוח'. כלומר הם אינם מסלקים את מקור הכאב (המחלה/הפציעה) אלא רק חוסמים את התחושה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'אין ליטול אותם לעיתים קרובות מדי' — לא נאמר.

(2) 'יעילים יותר נגד מחלה מאשר נגד פציעה' — הפוך; הם אינם מרפאים אף אחת מהן.

(3) 'שולחים אותות ריפוי למוח' — הם משבשים אותות כאב, לא שולחים אותות ריפוי. רק (4) 'אינם מסלקים את מקור הכאב' תואם ל-cannot cure disease or heal an injury.

המלכודת:

(3) הופך 'שיבוש אותות' ל'שליחת אותות ריפוי'.

נסמן את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. שאלת התייחסות (reference) — למה מתייחסת המילה They בשורה 15.

הכלי: נחזור למשפט ונאתר את שם-העצם שקדם למילה. השורה אומרת: Narcotics act in a different way. They attach to pain receptors... — כלומר They מחליף את Narcotics (סמים נרקוטיים). מהם הנרקוטיים? הקטע ציין קודם narcotics, such as morphine and codeine. לכן They מתייחס, בין היתר, ל-codeine.

נעבור על המסיחים:

(2) anti-inflammatory drugs ו-(3) aspirin שייכים ל-NSAIDs, לא לנרקוטיים.

(4) damaged cells — התאים הניזוקים, לא הנרקוטיים. רק (1) codeine הוא נרקוטי, ולכן חלק ממה ש-They מתאר.

המלכודת: לחפש את שם-העצם הקרוב ביותר מבחינה מיקומית במקום את הנושא ההגיוני של המשפט — כאן הנושא הוא Narcotics.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. שאלת הסקה על פרט (איבופרופן).

הכלי: נשרשר את המידע. הקטע מציג את איבופרופן כדוגמה ל-NSAID (NSAIDs, such as ibuprofen and aspirin), ובהמשך אומר ש-NSAIDs 'מעכבים תאים ניזוקים מלייצר פרוסטגלנדינים'. מכאן מתחייב: איבופרופן 'מפחית את ייצור הפרוסטגלנדינים'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'נשאר בגוף זמן רב אחרי נטילתו' — הקטע אומר שההקלה נמשכת רק כל עוד ה-NSAID פעיל, כלומר ההפך.

(3) 'משכך-הכאבים הטוב ביותר' — לא נאמר.

(4) 'אין להשתמש בו יחד עם מורפיום' — הקטע דווקא אומר ששילוב NSAID ונרקוטי לעיתים יעיל יותר. רק (1) נגזר ישירות: איבופרופן הוא NSAID, וה-NSAIDs מעכבים ייצור פרוסטגלנדינים.

המלכודת:

(4) מפתה כי הקטע מזכיר שילוב תרופות, אבל מציג אותו כיתרון ולא כאיסור.

נסמן את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים המבקשת ביטוי זמן המתאים לפועל.

הכלי: נשים לב שהפועל 'There has been a decline' הוא בזמן הווה מושלם (present perfect), המתאר תהליך שהחל בעבר ונמשך עד ההווה, ולכן נחפש ביטוי המתאר תקופה המגיעה עד היום.

נעבור על המסיחים:

(1) 'at the moment' פירושו 'ברגע זה' — נקודת זמן בהווה, לא תקופה נמשכת, ואינו הולם את has been;

(2) 'long ago' פירושו 'מזמן' — עבר רחוק המנותק מההווה, וסותר את ההווה המושלם;

(3) 'someday soon' מצביע על העתיד, בעוד הפועל אינו עתיד;

(4) 'in recent years' — 'בשנים האחרונות', תקופה הנמשכת עד היום, בדיוק כפי שהזמן הדקדוקי דורש.

המלכודת: להיפתות ל-'long ago' משום שירידה נשמעת כאירוע שכבר קרה, אך הדקדוק מחייב תקופה המגיעה עד ההווה.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים המבקשת שם עצם שיתאים לצירוף 'a ____ of words from English and his native Yup'ik'.

הכלי: נבין שהמשפט מתאר שילוב של מילים משתי שפות, ונחפש מילה המוסרת עירוב או מיזוג.

נעבור על המסיחים:

(1) 'scene' — סצנה/מחזה, אינו מתאים לצירוף על מילים משתי שפות;

(2) 'crack' — סדק, חסר קשר להקשר;

(3) 'blend' — תערובת/מיזוג, בדיוק שילוב של מילים מאנגלית ומיופיק;

(4) 'rate' — קצב או שיעור, ו-'a rate of words' אינו מוסר שילוב של שתי שפות.

המלכודת: להכיר את 'blend' רק כפועל (לערבב) ולפספס שהוא גם שם עצם — 'a blend of' הוא צירוף קבוע.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים שבה הגורם הפועל הוא רעידת אדמה גדולה.

הכלי: נשאל מה עוללה רעידת אדמה עוצמתית לאזור, ונחפש פועל המבטא נזק או חורבן.

נעבור על המסיחים:

(1) 'enlightened' — הואר/נאור, אינו הולם אסון טבע;

(2) 'intercepted' — יורט, אינו מתאים לאזור שנפגע מרעש אדמה;

(3) 'certified' — הוסמך, חסר קשר;

(4) 'devastated' — הוחרב/נהרס, בדיוק מה שרעידת אדמה גדולה עושה לאזור.

המלכודת: מסיחים הנשמעים 'רשמיים' (certified, intercepted) שאין להם קשר לאסון טבע.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים על בעל חיים שכמעט נכחד בשל ציד.

הכלי: נשים לב לצירוף 'was nearly ____ by hunting' — הציד כמעט מחק את המין, ונחפש ביטוי המבטא השמדה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'wiped out' — 'הושמד/נמחק', בדיוק כמעט-הכחדה בשל ציד;

(2) 'held back' — 'רוסן/עוכב', מבטא האטה ולא הכחדה;

(3) 'shown off' — 'הוצג לראווה', חסר קשר לציד;

(4) 'counted on' — 'סמכו עליו', אינו הולם את ההקשר.

המלכודת: לבחור 'held back' משום שגם הוא ביטוי של פגיעה, אך הוא מבטא עיכוב ולא הכחדה כמעט-מוחלטת.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים על עץ השורד במקום שבו יש מעט מים.

הכלי: נשאל מה אוסף העץ מהאוויר כדי לשרוד במחסור במים, ונחפש מילה הקשורה למים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'pollution' — זיהום, אינו מסייע לעץ לשרוד ואינו קשור למים;

(2) 'emphasis' — הדגשה, מופשט וחסר קשר;

(3) 'applause' — מחיאות כפיים, חסר קשר;

(4) 'moisture' — לחות, בדיוק מה שהעץ אוסף מהאוויר כתחליף למים שבקרקע.

המלכודת: להתפתות למילה מופשטת, בעוד ההקשר ('little water') מחייב מונח מים מוחשי.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים על פועלי בנייה החופרים כביש ומגלים אבני ריצוף ישנות.

הכלי: נשים לב ל-'digging up a road' — חפירה החושפת דבר-מה טמון, ונחפש פועל המבטא גילוי מתוך האדמה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'unearthed' — 'חשפו/גילו מהאדמה', בדיוק תוצאת החפירה;

(2) 'disgraced' — 'ביישו/המיטו קלון', אינו מתאים לאבנים;

(3) 'convicted' — 'הרשיעו', שייך לתחום המשפט ולא לחפירה;

(4) 'outweighed' — 'עלו במשקל/גברו על', אינו הולם.

המלכודת: להתבלבל בין 'unearthed' (לחשוף מהאדמה) לפעלים אחרים; ההקשר של חפירה מכריע.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים על ביקורות שליליות על עיבוד קולנועי.

הכלי: נשים לב ש-'reviews... were unfavorable' — הביקורות היו שליליות, ולכן התיאור 'as ____ at best' חייב להיות שלילי או בינוני-במקרה-הטוב.

נעבור על המסיחים:

(1) 'omniscient' — 'יודע-כול', אינו תיאור איכות של סרט;

(2) 'jubilant' — 'עליז/צוהל', חיובי וסותר את הביקורת השלילית;

(3) 'arbitrary' — 'שרירותי', אינו מבטא איכות ירודה בהקשר של ביקורת סרט;

(4) 'mediocre' — 'בינוני/ירוד', בדיוק תיאור שלילי ההולם ביקורות לא מחמיאות.

המלכודת: הביטוי 'at best' מרמז שאף התיאור הטוב ביותר עדיין נמוך — ולכן דרושה מילה שלילית.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת השלמת משפטים על תגובת ממשלה לדיווחי תקשורת שהיא כינתה 'absurd'.

הכלי: נשים לב לסוף המשפט 'claiming they were absurd' — הממשלה טענה שהדיווחים אבסורדיים, ולכן ודאי דחתה אותם.

נעבור על המסיחים:

(1) 'dismissed' — 'דחתה/פסלה', בדיוק היחס לדיווח הנחשב אבסורדי;

(2) 'imposed' — 'כפתה', אינו מתאים ליחס כלפי דיווח תקשורתי;

(3) 'obtained' — 'השיגה', חסר היגיון בהקשר;

(4) 'accommodated' — 'נענתה/התאימה עצמה', מנוגד לכינוי הדיווחים כאבסורדיים.

המלכודת: לבחור פועל ניטרלי כמו 'obtained' בלי לחבר אותו לסיום 'were absurd' המסגיר יחס שלילי.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש שבה עלינו לבחור את המשפט השומר על משמעות המקור.

הכלי: נזקק את גרעין המקור — מדי שנה מאה מיליון פרפרי מלך מרחבי מזרח צפון אמריקה מתכנסים בשמורה במקסיקו ומבלים בה את החורף.

נעבור על המסיחים:

(1) 'come from all over eastern North America each year... for the winter' — שומר בדיוק: מקור (מזרח צפון אמריקה), יעד (השמורה), תדירות (מדי שנה) ומטרה (החורף);

(2) טוען שהשמורה 'נוצרה כבית גידול חורפי' — מידע שאינו במקור, המשנה עובדה לטענת-מטרה;

(3) 'most of them from eastern North America' — המקור אומר 'from across eastern North America' (כולם משם), לא 'רובם';

(4) הופך את היחס: 'after spending the winter in eastern North America' — כאילו החורף עבר במזרח צפון אמריקה ולא בשמורה, היפוך מוחלט של המקור.

המלכודת:

מסיח (4) מכיל את אותן מילים אך משבש היכן מבלים הפרפרים את החורף.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — במשך זמן רב הניחו שתאי מוח שמתו אינם מתחדשים, אך מחקר החל להראות אחרת. שני רכיבים: (א) האמונה הישנה; (ב) המחקר הסותר אותה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'people thought... they did not grow back; however, studies have begun to show that this is not the case' — משקף בדיוק את שני הרכיבים, כולל ההיפוך שמביא המחקר;

(2) טוען שהמחקר מראה שתאים 'מתנוונים מהר יותר' — מידע חדש שאינו במקור;

(3) 'Recent research supports what has long been believed' — הופך את המקור, שכן המחקר סותר את האמונה ולא תומך בה;

(4) 'could be repaired' — מייחס לאמונה הישנה טענה הפוכה (שהתאים כן ניתנים לתיקון).

המלכודת:

מסיח (3) שומר על הניסוח 'long believed' אך מהפך את יחס המחקר לאמונה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — מכיוון שהמידע על ימיו האחרונים של פו קטוע וסותר, קשה להאמין שאי-פעם תהיה תשובה מלאה לשאלת סיבת מותו. הקשר סיבתי: מידע חסר וסותר ⇐ אין תשובה מספקת.

נעבור על המסיחים:

(1) 'will probably never be fully explained because the facts available are incomplete and inconsistent' — שומר בדיוק על הקשר הסיבתי ועל שני המרכיבים ('incomplete'=fragmentary, 'inconsistent'=contradictory);

(2) 'being pieced together into a credible and persuasive theory' — מנוגד למקור הטוען שאין תשובה מספקת;

(3) 'little consensus about the circumstances' — נכון חלקית אך משמיט את גרעין המקור: שסיבת המוות כנראה לא תיפתר לעולם;

(4) 'until more is known about his final days' — מרמז שהתשובה אפשרית בעתיד, בעוד המקור פסימי לגבי כל תשובה עתידית.

המלכודת:

מסיח (3) נשמע נכון אך חלש מדי — הוא מוסר חוסר-הסכמה ולא את אי-האפשרות העקרונית למצוא תשובה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת ניסוח מחדש.

הכלי: נזקק את המקור — הנאום נישא בחודשים האחרונים של מלחמת האזרחים ('waning months'), ובלט בקיצורו ('brevity') ובנימתו המדוכדכת ('dispirited tone').

נעבור על המסיחים:

(1) 'in the midst of the US Civil War... inspiring but restrained' — שגוי בזמן ('אמצע' במקום 'סוף') ובנימה ('מעורר השראה' במקום מדוכדך);

(2) 'Towards the end of the US Civil War... strikingly short and somber' — תואם בשלושת הרכיבים: סוף המלחמה, קיצור ('short'=brevity), ונימה קודרת ('somber'=dispirited);

(3) 'the same courage and vision' — מוסיף תוכן שאינו במקור ומשמיט את הקיצור והנימה;

(4) 'delivered shortly after the US Civil War... hopeful message' — שגוי בזמן ('אחרי' במקום 'לקראת סוף') ובנימה ('מלא תקווה' במקום מדוכדך).

המלכודת: לבלבל בין 'waning months' (חודשים אחרונים, עדיין בתוך המלחמה) לבין 'אחרי המלחמה', כפי שעושה

מסיח (4).

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת מטרה כללית של הקטע (main purpose).

הכלי: נבחן על מה נסוב הקטע כולו, לא פסקה בודדת. הקטע פותח בחשיבות ההרגלים ובקושי לשנותם, מציג את 'לולאת ההרגל' (רמז-שגרה-תגמול), ומסביר כיצד נוצר הרגל וכיצד משנים אותו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'compare beneficial and harmful habits' — הקטע מזכיר את שניהם אך אינו מוקדש להשוואה ביניהם;

(2) 'the brain's role' — תפקיד המוח מוזכר רק בסוף ואינו הנושא המרכזי;

(3) 'an example of a habit loop that is difficult to change' — צר מדי; דוגמת צחצוח השיניים היא המחשה, לא מטרת הקטע;

(4) 'discuss how habits are formed and how to change them' — מקיף בדיוק את שני צירי הקטע: היווצרות ההרגל ושינויו.

המלכודת: לבחור מסיח נכון-אך-צר (3) המתאר פרט מהקטע במקום את מטרתו הכוללת.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת מטרת הפסקה השנייה.

הכלי: נקרא את הפסקה השנייה ונשאל מה תפקידה בקטע. הפסקה מביאה את צחצוח השיניים כדוגמה מוחשית ללולאת הרגל: הקימה בבוקר (רמז), הצחצוח (שגרה), ותחושת הרעננות (תגמול).

נעבור על המסיחים:

(1) 'explain why teeth brushing is a beneficial habit' — הפסקה אינה דנה בתועלת הבריאותית אלא במבנה הלולאה;

(2) 'give an example of a habit loop' — בדיוק: הפסקה ממחישה את מרכיבי הלולאה דרך דוגמה;

(3) 'differences between cues, routines and rewards' — הפסקה מדגימה את שלושתם יחד ואינה משווה ביניהם;

(4) 'present Charles Duhigg's book' — הספר מוזכר כמקור לדוגמה, לא כמושא הפסקה.

המלכודת: הזכרת הספר והמותג Pepsodent עלולה לפתות למסיח (4), אך אלה פרטים בשירות הדוגמה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (3) נכונה. זו שאלת החלפת ביטוי בהקשר (vocabulary in context).

הכלי: נחזור לשורה 17 — 'to create a new habit or get rid of an old one'. הצירוף 'an old one' מקביל ל-'a new habit', כלומר 'הרגל ישן'; ומכיוון שמדובר במשהו שרוצים 'להיפטר ממנו' (get rid of), הכוונה להרגל לא-רצוי.

נעבור על המסיחים:

(1) 'an essential routine' — שגרה חיונית, אך ממנה לא היינו רוצים להיפטר;

(2) 'a repeated reward' — תגמול, ואילו 'one' מחליף 'habit' ולא 'reward';

(3) 'a bad habit' — הרגל רע, בדיוק ההרגל הישן שרוצים לחסל;

(4) 'a failed attempt' — ניסיון כושל, אינו מה ש-'one' מחליף.

המלכודת: לשכוח ש-'one' מחליף את שם העצם הקרוב 'habit', ולהיתפס למילים אחרות בסביבה.

«נסמן» את תשובה (3).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת יישום של מושג מהקטע (לולאת הרגל = רמז ⇐ שגרה ⇐ תגמול).

הכלי: נבדוק בכל מסיח אם שלושת השלבים מקיימים את השרשרת רמז-שגרה-תגמול, שבה השגרה מובילה לתגמול המספק את הצורך שעורר הרמז.

נעבור על המסיחים:

(1) 'paying rent ⇐ buying a sofa ⇐ saving money' — אין קשר של רמז-שגרה-תגמול;

(2) 'waking up ⇐ healthy breakfast ⇐ going to bed early' — רצף פעולות יומי בלי מבנה של רמז המוביל לתגמול;

(3) 'coming home ⇐ watching TV ⇐ walking the dog' — פעולות עוקבות ללא תגמול הסוגר את הלולאה;

(4) 'phone battery low ⇐ charging ⇐ being able to use the phone' — רמז (סוללה חלשה) ⇐ שגרה (טעינה) ⇐ תגמול (טלפון שמיש), בדיוק לולאת הרגל.

המלכודת: לחפש כל רצף של שלוש פעולות, במקום לוודא שהחוליה השלישית היא תגמול הפותר את מה שעורר הרמז.

«נסמן» את תשובה (4).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פרט/הגדרה לפי הקטע.

הכלי: נחפש בקטע כיצד מוגדר 'הרגל'. המשפט האחרון קובע: 'Once the new routine has become automatic, a habit has been established' — הרגל הוא התנהגות שהפכה אוטומטית.

נעבור על המסיחים:

(1) 'a routine that cannot be changed' — הקטע כולו עוסק בשינוי הרגלים, ולכן 'שאי אפשר לשנות' סותר אותו;

(2) 'an automatic behavior' — בדיוק ההגדרה: שגרה שהפכה אוטומטית;

(3) 'a craving with a one-time reward' — הקטע אומר שתגמול חד-פעמי אינו מספיק ליצירת הרגל, אז זו הגדרה שגויה;

(4) 'a reward in itself' — התגמול הוא מרכיב בלולאה, לא ההרגל עצמו.

המלכודת: לבלבל בין מרכיבי הלולאה (רמז, שגרה, תגמול, כמיהה) לבין ההרגל המוגמר — ההרגל הוא ההתנהגות האוטומטית הנוצרת בסופה.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פרט לפי הקטע.

הכלי: נחפש בקטע תיאור של שיטת הספירה ההינדו-ערבית. הפסקה הראשונה אומרת שהיא 'based on the digits zero to nine (0-9)' — מבוססת על הספרות אפס עד תשע. נספור: מ-0 עד 9 יש עשר ספרות.

נעבור על המסיחים:

(1) 'related to the Roman number system' — הקטע מנגיד בין השיטות (יתרונות על פני השיטה הרומית), ואינו מקשר ביניהן;

(2) 'uses ten different digits' — בדיוק, הספרות 0 עד 9 הן עשר;

(3) 'developed by Europeans' — הקטע אומר שפיבונאצ'י הפיץ אותה באירופה, אך מקורה הינדו-ערבי;

(4) 'no longer in use' — הפוך: 'used all over the world today'.

המלכודת: לספור תשע ספרות במקום עשר, בשל הניסוח 'zero to nine'; יש לכלול גם את האפס.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פרט מהפסקה השנייה.

הכלי: נאתר בפסקה מה נאמר על היכרותו של פיבונאצ'י עם הספרות. הפסקה פותחת: 'Fibonacci first encountered Hindu-Arabic numerals when, as a child, he spent several years in North Africa' — הוא נחשף אליהן לראשונה בצפון אפריקה בילדותו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'dreamed of becoming a mathematician as a young boy' — לא נאמר בקטע;

(2) 'learned of the Hindu-Arabic numeral system in North Africa' — בדיוק מה שכתוב;

(3) 'first European scholar to write about... mathematics' — הקטע אומר שהספר היה הראשון שהציג את הספרות באירופה, לא שפיבונאצ'י היה החוקר האירופי הראשון שכתב על מתמטיקה;

(4) 'became familiar with the Roman numeral system during his travels' — הפוך: במסעותיו גילה את יתרונות השיטה ההינדו-ערבית על פני הרומית, ולא למד את הרומית.

המלכודת:

מסיח (3) מנצל את המילה 'first' מהקטע אך מלביש אותה על טענה אחרת.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (1) נכונה. זו שאלת הסקה מהפסקה השנייה.

הכלי: נחבר את רצף האירועים בפסקה — פיבונאצ'י נסע ברחבי הים התיכון, העמיק בשיטה ההינדו-ערבית וגילה את יתרונותיה, ורק אז, בשובו לפיזה, פרסם את ה-Liber abaci. מכאן נסיק שהספר מבוסס על מה שלמד במסעותיו.

נעבור על המסיחים:

(1) 'is based on what Fibonacci learned in his travels' — מסקנה ישירה מרצף הפסקה;

(2) 'combine the Hindu-Arabic... with the Roman number system' — הקטע מנגיד בין השיטות ואינו מדבר על שילובן;

(3) 'devoted entirely to practical arithmetic' — הפסקה מציינת שהספר דן גם בגאומטריה, אלגברה ומתמטיקה עיונית, ולכן אינו 'כולו' חשבון מעשי;

(4) 'advantages and disadvantages' — הקטע מזכיר יתרונות בלבד, לא חסרונות.

המלכודת:

מסיח (3) שומר על המילה 'practical' מהקטע אך מוסיף 'entirely' הסותר את המשך הפסקה.

«נסמן» את תשובה (1).

תשובה (2) נכונה. זו שאלת פרט מהפסקה האחרונה.

הכלי: נשווה את שני הספרים כפי שהפסקה מציגה אותם. נאמר ש-'the Liber abaci is broader in scope' — רחב יותר בהיקפו; מכאן שה-Liber quadratorum מקיף פחות נושאים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'most famous work' — הקטע קורא לו 'most innovative' ו-'most sophisticated', ואילו את ה-Liber abaci מכנה 'more influential'; 'famous' אינו נתמך;

(2) 'covers fewer subjects than the Liber abaci' — נובע ישירות מכך שה-Liber abaci 'broader in scope';

(3) 'took a long time to write' — לא נזכר;

(4) 'was not only about mathematics' — נאמר על ה-Liber abaci (הדן גם בגאומטריה ועוד), ולא על ה-Liber quadratorum, שהוא 'Book of Square Numbers'.

המלכודת: לייחס ל-Liber quadratorum את רוחב ההיקף המיוחס דווקא ל-Liber abaci.

«נסמן» את תשובה (2).

תשובה (4) נכונה. זו שאלת שלילה — מה הפסקה האחרונה אינה מזכירה.

הכלי: נסרוק את הפסקה ונסמן כל מסיח שכן מוזכר; הנותר הוא התשובה. הפסקה אומרת: פרידריך השני 'deeply interested in the arts and sciences' (מסיח 2 — מוזכר); פיבונאצ'י 'corresponded with the emperor and court scholars' (מסיח 3 — מוזכר); ה-Liber quadratorum הוא 'most innovative work' (מסיח 1 — מוזכר); והוא הקדיש אותו לקיסר.

נעבור על המסיחים:

(1) 'most innovative work' — מוזכר במפורש;

(2) 'Frederick II's intellectual interests' — מוזכר (עניין באמנויות ובמדעים);

(3) 'relationship with other scholars' — מוזכר (התכתבות עם הקיסר וחכמי החצר);

(4) 'Frederick II's response to the Liber quadratorum' — הפסקה אומרת שפיבונאצ'י הקדיש לקיסר את הספר, אך אינה מתארת את תגובת הקיסר אליו.

המלכודת: זו שאלת 'לא מוזכר' — שלושה מסיחים נכונים ומופיעים בקטע, והנעדר הוא תגובת הקיסר לספר.

«נסמן» את תשובה (4).