פתרון הבחינה הפסיכומטרית אביב 2020 — טקסט מלא

תשובה (4) לרתך : גצים נכונה. הנושא הוא אנלוגיה של פעולה ותוצר-לוואי: כשמנסרים נוצרים שבבים כתוצר-לוואי בלתי-נמנע של הפעולה. נחפש זוג שבו הפעולה מפיקה תוצר-לוואי כזה.

(1) לחרוש : תלמים – התלמים הם התוצאה המכוונת של החרישה, לא תוצר-לוואי, נפסול.

(2) לחטוב : בולי עץ – בולי העץ הם חומר הגלם שאותו חוטבים, לא תוצר של הפעולה, נפסול.

(3) לגרוס : נייר – הנייר הוא החומר הנגרס (הקלט), לא תוצר-לוואי, נפסול.

(4) לרתך : גצים – בעת הריתוך ניתזים גצים כתוצר-לוואי בלתי-נמנע, בדיוק כמו שבבים בניסור,

«נסמן».

תשובה (1) קוצף : כועס נכונה. הנושא הוא אנלוגיה של עוצמה: 'משתוקק' הוא 'רוצה' בעוצמה גבוהה. נחפש זוג שבו המילה הראשונה היא צורה מוקצנת של השנייה.

(1) קוצף : כועס – 'קוצף' הוא 'כועס' בעוצמה גבוהה, בדיוק היחס, נסמן לעצמנו ונבדוק את השאר.

(2) מסוגל : יכול – שתי מילים נרדפות באותה עוצמה, אין הסלמה, נפסול.

(3) נרגש : אדיש – ניגודים (התרגשות מול אדישות), נפסול.

(4) גונח : כואב – הגניחה היא ביטוי או תוצאה של הכאב, לא אותו רגש בעוצמה גדולה יותר, נפסול. נשארנו עם (1),

«נסמן».

תשובה (3) חלוק : ויכוח נכונה. הנושא הוא יחס של תכונה ומצב-היחס הנגזר ממנה: מי שהוא 'קשור' יש לו 'זיקה' אל דבר-מה. נחפש זוג באותו מבנה.

(1) מקווה : אכזבה – מי שמקווה אינו בהכרח באכזבה, אין קשר של תכונה-ומצב תואם, נפסול.

(2) מרופא : החלמה – 'מרופא' הוא מי שכבר נרפא, וההחלמה היא התהליך שקדם לכך, אין כאן חפיפה כמו קשור-זיקה, נפסול.

(3) חלוק : ויכוח – מי שחלוק על מישהו מצוי עמו בוויכוח, בדיוק כמו שמי שקשור נמצא בזיקה, נסמן לעצמנו.

(4) מרוחק : סמיכות – ניגודים (ריחוק מול קרבה), נפסול. נשארנו עם (3),

«נסמן».

תשובה (1) ריאיון : ענה נכונה. הנושא הוא יחס של מסגרת ופעולה מכוננת: המסחר מורכב משני צדדים משלימים – קנייה ומכירה – ו'קנה' הוא אחד מהם. נחפש זוג שבו הפעולה היא אחד משני התפקידים המשלימים המכוננים את המסגרת.

(1) ריאיון : ענה – הריאיון מורכב מלשאול ומלענות, ו'ענה' הוא אחד משני התפקידים המשלימים בו, בדיוק היחס, נסמן לעצמנו.

(2) תחרות : התאמן – האימון הוא הכנה שקודמת לתחרות, לא חלק מכונן שלה, נפסול.

(3) משחק : רימה – רמייה היא הפרה של כללי המשחק, לא פעולה מכוננת בו, נפסול.

(4) כיוון : פנה – יחס הגדרתי בלבד (לפנות = לנקוט כיוון), לא שני תפקידים משלימים, נפסול. נשארנו עם (1),

«נסמן».

תשובה (3) ריהט : ספה נכונה. הנושא הוא יחס של פעולה ופריט-דוגמה מתוך קטגוריה: 'תיבל' הוא לתת תבלין, ו'פפריקה' היא סוג אחד מני רבים של תבלין. נחפש זוג שבו החלק השני הוא דוגמה אחת מתוך קטגוריית הפריטים שבהם נעשית הפעולה.

(1) ניקד : גימ״ל – גימ״ל היא אות עיצור ולא סימן ניקוד, אין התאמת קטגוריה, נפסול.

(2) מְסַפֵּר : מִסְפָּר – יחס של פעולה ותוצר מופשט, לא פריט-דוגמה מוחשי מתוך קטגוריה, נפסול.

(3) ריהט : ספה – 'ריהט' הוא להוסיף רהיטים, ו'ספה' היא סוג אחד מני רבים של רהיט, בדיוק היחס של תיבל-פפריקה, נסמן לעצמנו.

(4) טיגן : שמן – בשמן מטגנים, אך הוא האמצעי ההכרחי לטיגון ולא פריט-דוגמה אחד מבין רבים, נפסול. נשארנו עם (3),

«נסמן».

תשובה (4) כורה : מלטשה נכונה. הנושא הוא יחס בין מפיק חומר-גלם למקום שבו החומר מעובד בשלב הבא: הכורם מגדל ענבים, והיקב הוא המקום שבו הענבים מעובדים ליין (הכורם עצמו אינו עובד ביקב). נחפש זוג באותו מבנה.

(1) רועה : דיר – הדיר הוא מכלאת הצאן, לא מפעל לעיבוד תוצרת הרועה, נפסול.

(2) מוכר : מפעל – המוכר אינו מפיק חומר-גלם המעובד במפעל, נפסול.

(3) יוגב : שדה – השדה הוא מקום עבודתו של היוגב עצמו, לא מפעל-עיבוד לתוצרתו, נפסול.

(4) כורה : מלטשה – הכורה מפיק אבן-חן גולמית, והמלטשה היא המקום שבו היא מעובדת בשלב הבא, בדיוק כמו כורם-יקב,

«נסמן».

תשובה (4) “לא תוכל להתחתן אתי בלי שאסכים להינשא לך” נכונה. הנושא הוא פירוש פתגם: 'אי-אפשר למחוא כפיים ביד אחת' פירושו שנדרשת השתתפות של שני צדדים. שמעון הכריז על כוונתו לבדו, ורוחמה מזכירה לו שנישואין דורשים גם את הסכמתה.

(1) 'לפני שנכיר זה את זה היטב' – עוסק בהיכרות מוקדמת, לא בצורך בשני צדדים, נפסול.

(2) 'אין לנו די כסף' – עוסק בכסף, לא בהדדיות, נפסול.

(3) 'איני מאמינה ברצינות כוונותיך' – עוסק בחוסר אמון, לא בכך שנדרשות שתי הסכמות, נפסול.

(4) 'בלי שאסכים להינשא לך' – בדיוק רעיון 'שתי הידיים': הנישואין תלויים גם בהסכמתה,

«נסמן».

תשובה (3) “כדי ליהנות מהמינרלים המצויים באגוזים ובגרעינים יש להשרותם במים לפני אכילתם” נכונה. הנושא הוא הסקה מפסקה: האגוזים והגרעינים עשירים במינרלים, אך החומצה הפיטית שבהם מפריעה לספיגתם, וכדי לנטרל אותה יש להשרותם במים.

(1) 'בעיקר אצל מי שנמנע ממזון מן החי' – הפסקה אינה מייחסת את העיכוב דווקא לטבעונים; החומצה מפריעה לספיגה אצל כל אוכל, נפסול.

(2) 'אינם מקור טוב... החומצה הפיטית שבגופנו' – החומצה נמצאת באגוזים ולא 'בגופנו', והם דווקא מקור טוב לאחר השרייה, נפסול.

(4) 'לספוג יותר חומצה פיטית' – הפוך: ההשרייה מנטרלת את החומצה, נפסול.

(3) מדייק את מסקנת החוקרים: משרים כדי ליהנות מהמינרלים,

«נסמן».

תשובה (3) 'סימוכין ממחקרים שונים / של מחקר אובייקטיבי / הניטרלית / אמירות אישיות של המחבר' נכונה. הנושא הוא השלמת משפט הבנוי על ניגוד מפתיע: 'מפתיע למצוא לצד נימת הכתיבה ___ גם ריבוי של ___' – כדי שיהיה מפתיע, החלק האחרון חייב לסתור את נימת הכתיבה.

(1) מדעית מול ציטוטים ממחקרים – מתיישבים זה עם זה, אין הפתעה, נפסול.

(2) 'ניקוד ובאותיות גדולות משווה לכתוב מאפיינים' – שיבוש תוכני ותחבירי, נפסול.

(4) פיוטית וספרותית מול תיאורי טבע – מתיישבים זה עם זה, אין הפתעה, נפסול.

(3) שימוש בסימוכין מעניק אופי של מחקר אובייקטיבי, ולכן מפתיע למצוא לצד הנימה הניטרלית דווקא אמירות אישיות – זה הניגוד המדויק שיוצר את ההפתעה,

«נסמן».

תשובה (4) 'לדחות את רוב המועמדים ש- / חוסר מחויבות למקצוע / שונתה המדיניות / היו לשחקנים מצוינים' נכונה. הנושא הוא השלמת משפט עם היגיון סיבתי: המדיניות דחתה מועמדים שהביעו לבטים, מתוך אמונה שלבטים מעידים על חוסר מחויבות; אך משהתברר שהמתקבלים הצטיינו למרות לבטיהם – שונתה המדיניות. שימו לב לשלילה:

(1) 'לדחות מועמדים שלא הביעו לבטים' – אם דוחים דווקא את מי שלא היססו, נשירת המתקבלים לא תצדיק מדיניות זו, סתירה, נפסול.

(2) 'לקבל מועמדים ש[היססו]... מעידים על אי-התאמה' – סותר את עצמו: מקבלים דווקא את מי שלדעתם אינם מתאימים, נפסול.

(3) 'לקבל רק מועמדים שלא היססו' – אז למתקבלים אין לבטים כלל, ו'למרות לבטיהם' חסר משמעות, נפסול.

(4) דחו את רוב המהססים בשל אמונה בחוסר מחויבות, ומשהמתקבלים היו לשחקנים מצוינים למרות לבטיהם – שונתה המדיניות, עקבי והגיוני,

«נסמן».

תשובה (3) 'לאחז את עיניהם של מכריו / לפקפק בהאשמות שהטיח בו שכנו / שהלה הוליך אותו שולל / היינו עלולים לחשוב שאליהו פעל בהיסח הדעת' נכונה. הנושא הוא השלמת משפט תנאי-הפוך ('לולא... היינו עלולים'): המבנה אומר שדווקא משום שאנו יודעים ש'דרכו של אליהו לאחז את עיני מכריו', איננו מפקפקים בהאשמות נגדו.

(1) עוסק בהעדפת אחד הילדים – אם ידוע שאליהו מפלה, היינו דווקא מאמינים לטענת הבן, וה'לולא' מתהפך, נפסול.

(2) 'לקבל עליו אשמה על דברים שלא עשה' – אינו מתיישב עם 'היינו עלולים לפקפק', נפסול.

(4) 'להושיט ידו לכל נזקק' חיובי, ואינו מתחבר להיגיון החשד שבהמשך, נפסול.

(3) מכיוון שידוע שאליהו נוהג לרמות, לולא ידענו זאת היינו עלולים לפקפק בהאשמות שכנו מרדכי ולחשוב שאליהו פעל בתום-לב – המבנה התנאי מתקיים במדויק,

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זיהוי היסק טרנזיטיבי: א>ב וב>ג גורר א>ג – שרשרת של יחס העובר דרך איבר אמצעי.

(1) חומר קשה מיהלום (א>ב), והיהלום קשה מכל חומר אחר (ב>ג), ומכאן החומר החדש קשה מכל חומר אחר (א>ג) – שרשרת טרנזיטיבית מובהקת, נסמן לעצמנו.

(2) הברדלס מהיר → גם היונק המהיר – היסק של הכלה בתת-קבוצה, לא שרשרת של איבר אמצעי, נפסול.

(3) הקווארק הקטן ביותר → השאר גדולים ממנו – ניסוח מחדש של אותו נתון, לא טרנזיטיביות, נפסול.

(4) לא גדול ממטר ולא קטן ממטר → שווה למטר – היסק של טריכוטומיה, לא מעבר דרך איבר אמצעי, נפסול. נשארנו עם (1),

«נסמן».

תשובה (2) 'דני, נעמה ורחל נמצאים בחדר הקטן' נכונה. הנושא הוא חידת היגיון: בכל חדר שלושה פעוטות, ונבדוק איזו טענה אפשרית לפי הכללים (אורי בגדול; דני ושימי בנפרד; שימי עם תהילה; לפחות שניים בכל חדר).

(1) דני, אורי ורחל בחדר הקטן – אורי חייב להיות בחדר הגדול, סתירה, נפסול.

(3) שימי, אורי ונעמה בחדר הגדול – שימי חייב להיות עם תהילה, וכאן תהילה אינה עמו, נפסול.

(4) אורי, רחל ונעמה בחדר הגדול – אז דני ושימי יחד בחדר הקטן, בניגוד לכלל שהם בנפרד, נפסול.

(2) דני, נעמה ורחל בקטן, ואז אורי, שימי ותהילה בגדול: אורי בגדול, שימי עם תהילה, ודני ושימי בנפרד – הכול מתקיים, אפשרי,

«נסמן».

תשובה (4) נעמה ורחל נכונה. הנושא הוא חידת היגיון: שני פעוטות עברו יחד מחדר לחדר, והכללים נשמרים גם לאחר המעבר; נבדוק מי יכול לעבור בלי להפר כלל.

(1) דני ונעמה – אם דני עובר לחדר של שימי הוא מפר את הכלל שהם בנפרד, וכל מעבר של דני מצרף אותו לחדרו של שימי, נפסול.

(2) שימי ותהילה – מעברם מרוקן את חדרם או מצרף את שימי לחדרו של דני, ופוגע בכללים, נפסול.

(3) רחל ותהילה – תהילה חייבת להיות בחדר של שימי; אם היא עוברת בלעדיו הכלל מופר, נפסול.

(4) נעמה ורחל – אין שום כלל שמגביל אותן, ולכן הן יכולות לעבור יחד בלי לפגוע באיש מהכללים,

«נסמן».

תשובה (4) 'מבנה הספר תואם את התחום שבו הוא עוסק, ודבר זה גורם לחיסרון בולט שלו' נכונה. הנושא הוא זיהוי הטענה המרכזית של המבקר: הספר בנוי כקולאז' אקלקטי ומקוטע ההולם את העולם הדיגיטלי שבו הוא עוסק, אך דווקא בשל כך הקוראים הנבוכים אובדים בו.

(1) 'קשורים לנושאו קשר רופף בלבד' – הפוך מדברי המבקר, שאומר שהמבנה הולם היטב את הנושא, נפסול.

(2) 'נכתב בהתלהבות אך הקריאה מבלבלת' – נכון חלקית, אך מפספס את הלב: התאמת המבנה לנושא, נפסול.

(3) 'מדגים את הדרך הנאותה לכתוב' – חיובי, בעוד שהמבקר מצביע על חיסרון, נפסול.

(4) לוכד את הכפילות: המבנה תואם את התחום, ודווקא זה גורם לחיסרון הבולט,

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא היחלשות מסקנה: החוקרים הסיקו שהפסקה ארוכה גורמת לציונים גבוהים; שלושה מהנתונים מחלישים זאת (אחד לבדו, ושניים בשילוב), והנותר אינו מחליש.

(2) בבתי ספר עם ציונים גבוהים ההפסקות ארוכות כי המורים מספיקים ללמד מהר – זהו היפוך סיבתיות (הציונים הטובים גורמים להפסקות הארוכות), מחליש לבדו. (1)+(3) בשילוב: בבתי ספר עם מורים צעירים ההפסקות ארוכות במיוחד (3), ולבתי ספר אלו נרשמו תלמידים חזקים מלכתחילה (1) – יחד הם מציגים גורם מבלבל (מורים צעירים) שמסביר את המתאם, ומחלישים.

(4) בבתי ספר שבהם מתקשים לסיים את החומר יש תלמידים המנצלים את ההפסקות ללימודים – זה דווקא מתיישב עם התרומה של ההפסקות ואינו מציע הסבר חלופי, ולכן אינו מחליש. פסלנו את שלושת האחרים כמחלישים, והנותר הוא (4),

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא סיכום פסקה על עבודת ובר: הנושא שלו הוא התוצאות הבלתי-מכוונות והבלתי-צפויות של פעולות אנוש, והתודעה לאירוניה זו היא 'סם נגדי' ליומרות המהפכניות לתקן את העולם.

(1) 'מביאים למצב שאינו בהכרח טוב מהקודם' – מוסיף קביעה שאינה בפסקה (שהתוצאה גרועה מהמצב הקודם), נפסול.

(2) 'קשה לצפות אילו מאמצים ינקטו' – ממקד בחוסר-הצפיוּת של המאמצים, ואילו הפסקה עוסקת בחוסר-הצפיוּת של התוצאות, נפסול.

(3) 'רעיונותינו לא מתפתחים לכדי מאמצים' – אינו הרעיון של ובר, שעוסק בתוצאות הפעולה ולא באי-מימוש רעיונות, נפסול.

(4) מעלה ספק בתועלת הניסיונות לקדם רעיונות (ובמיוחד מהפכניים) משום שאי-אפשר לחזות את תוצאותיהם – מסכם את שני הצירים: האירוניה שבתוצאות והסם הנגדי ליומרות,

«נסמן».

תשובה (1) 'ערוב היום הוא משל לזמן שבא לאחר סיומו של תהליך היסטורי' נכונה. הנושא הוא פירוש דברי הגל (שורות 1–2): 'הינשוף מעופף רק בערוב היום', כלומר רק בדיעבד, לאחר שהתהליך הסתיים, אנו מבינים את מלוא משמעותו. לפי הפירוש: ערב = לאחר סיום התהליך, הינשוף (החוכמה/ההבנה) עף = מבין.

(2) 'הינשוף משל לאירוע היסטורי חשוב' – הינשוף מסמל את ההבנה בדיעבד, לא אירוע, נפסול.

(3) 'מינרווה משל לחשיבות תהליך היסטורי' – מינרווה היא אלת החוכמה, סמל להבנה ולא לחשיבות, נפסול.

(4) 'מעוף הינשוף משל להתרחשות תהליך היסטורי' – המעוף מסמל את ההבנה שבאה אחרי ההתרחשות, לא את ההתרחשות עצמה, נפסול.

(1) מדייק: ערוב היום הוא הזמן שאחרי סיום התהליך,

«נסמן».

תשובה (2) גינאה נכונה. הנושא הוא זיהוי מובאה בהקשרה: 'מקור הזהב' (שורה 10) הוא המקום שממנו הגיע הזהב – ולפי הפסקה השנייה, תושבי גינאה אספו את הזהב מן החצץ בנהרות וסחרו בו.

(1) ממלכה נוצרית בלב אפריקה – זו הממלכה האגדית שאנריקה חיפש 'לכאורה', לא מקור הזהב, נפסול.

(3) מדבר סהרה – רק דרך מעבר של השיירות, לא המקור, נפסול.

(4) נמלי הים התיכון – שם מכרו את הזהב לסוחרים נוצרים, זו תחנת מכירה ולא המקור, נפסול.

(2) גינאה היא המקום שבו נאסף הזהב, כלומר מקורו,

«נסמן».

תשובה (4) 'במאה החמש-עשרה היה המלח מצרך מבוקש במערב אפריקה' נכונה. הנושא הוא היסק מהפסקה השנייה: תושבי גינאה סחרו בזהב עם הסוחרים המוסלמים תמורת מלח – ומכאן שהמלח היה מצרך מבוקש אצלם.

(1) 'עד המאה ה-15 לא ידעו הפורטוגלים שמקור הזהב באפריקה' – אנריקה ביקש נתיב אל מקור הזהב באפריקה, כלומר כן ידעו, נפסול.

(2) 'המוסלמים הובילו את הזהב באוניות' – ההובלה נעשתה בשיירות גמלים ביבשה, לא באוניות, נפסול.

(3) 'תושבי גינאה היו מוסלמים' – הם סחרו עם סוחרים מוסלמים, מה שמבחין בינם לבין המוסלמים, נפסול.

(4) העובדה שהזהב הוחלף במלח מלמדת שהמלח היה מבוקש במערב אפריקה,

«נסמן».

תשובה (2) 'כדי להסביר מדוע חשו האירופאים צורך עז כל כך בתבלינים לגיוון מזונם ולשיפור טעמו' נכונה. הנושא הוא תפקידו של פירוט בקטע: התפריט הדל (לחם, דייסה, בשר מפוקפק) מוסבר כדי להבהיר מדוע כמהו האירופאים לתבלינים – לגרות את החך ולהסוות את הטעם התפל.

(1) 'כיצד השתמשו בתבלינים מהודו' – הפירוט אינו על אופן השימוש אלא על הסיבה לצורך, נפסול.

(3) 'לרמוז שייבאו גם מוצרי מזון' – הפסקה אינה עוסקת בייבוא מוצרי מזון, נפסול.

(4) 'עד כמה השימוש אז שונה מהמאה ה-21' – ההשוואה לימינו משמשת רקע, לא מטרת הפירוט של התפריט הדל, נפסול.

(2) הפירוט נועד להסביר את עוצמת הצורך בתבלינים,

«נסמן».

תשובה (4) 'הוא היה נתון כולו בידיים מוסלמיות' נכונה. הנושא הוא היסק מהפסקה השלישית על סחר התבלינים לפני הגעת הפורטוגלים: הסחר התנהל מימים ימימה, היה מאורגן היטב, והפורטוגלים נאלצו לקעקע את המונופול המוסלמי עליו – כלומר היה בשליטה מוסלמית.

(1) 'בעיקר באמצעות אוניות' – הנתיבים היו יבשתיים עתיקים, לא אוניות, נפסול.

(2) 'שונה מסחר הזהב בכך שהיה מאורגן' – דווקא דומה: בשני המקרים הופעלה אותה אסטרטגיה נגד מונופול מאורגן, נפסול.

(3) 'התמקד בתבלינים שלא היו מבוקשים' – התבלינים היו מבוקשים עד מאוד, נפסול.

(4) המונופול המוסלמי מלמד שהסחר היה כולו בידיים מוסלמיות,

«נסמן».

תשובה (4) 'ההשלכות של מסעות הפורטוגלים חשובות הרבה יותר מהשאיפה לשלוט בסחר בזהב ובתבלינים' נכונה. הנושא הוא הבנת משפט-המפתח (שורה 25): 'טעות להניח שאירועים חשובים נובעים ממניעים חשובים באותה מידה' – הכותב טוען שהמניעים היו כלכליים וצרים, אך ההשלכות (עידן התגליות וההגמוניה האירופית) היו חשובות הרבה יותר.

(1) 'כיום אנו מייחסים למניעים הכלכליים חשיבות רבה יותר משייחסו להם אז' – המשפט עוסק בפער בין מניע לתוצאה, לא בהערכת המניעים לאורך הזמן, נפסול.

(2) 'המניעים חשובים פחות ממניעי המגלים שאחריהם' – אין השוואה למגלים מאוחרים במשפט זה, נפסול.

(3) 'יש לדון בהשלכות בטרם דנים במניעים' – המשפט אינו קובע סדר דיון, נפסול.

(4) לוכד בדיוק את הפער: התוצאות חשובות בהרבה מהמניע הכלכלי הצר שהניע אותם,

«נסמן».

נמצא את הקשר: יהלום הוא סוג יקר של אבן. נחפש זוג שבו האיבר השני הוא סוג יקר של הראשון — משי הוא סוג יקר של בד. נשים לב שמשקה הוא רק סוג של נוזל (בלי היוקרה), צריף וארמון הם מבנים הפוכים במחיר, וקינוח הוא המנה האחרונה. לכן נסמן את תשובה 3.

נבנה משפט קשר: אדריכל מתכנן בניין שמי שעושה 'לגור' משתמש בו. נחפש את אותו יחס — תסריטאי מתכנן סרט שמי שעושה 'לצפות' משתמש בו. אצל התזונאי 'לבשל' זה מי שמכין את מה שיאכלו, הזבן הוא מי שבאים אליו כדי לקנות, ו'להאזין' זה כבר השימוש במה שהנגן ניגן. לכן נסמן את תשובה 2.

הקשר: פְּריעה אומרת שאין יותר חוב. נחפש פעולה שמבטלת דבר-מה — הַתָּרה אומרת שאין יותר איסור. איום גורם למורא (סיבה-תוצאה), הכחשה היא טענה שמשהו אינו אמיתי, והחרמה היא סוג של נידוי (נרדפות). לכן נסמן את תשובה 2.

הקשר: דָּלַק (רדף) והצליח — אז הִדביק (תפס והשיג). כלומר מאמץ שהוביל להצלחה: שינֵן והצליח — אז זכר. לעומת זאת לכלך זה טינף (נרדפות), הנץ זה פרח, והעניש זה מה שעושים אחרי שמישהו פשע. לכן נסמן את תשובה 1.

הקשר: שיבח כשמישהו עשה טוב, גינה כשמישהו עשה רע — הפכים. נחפש הפכים ישירים: נעתר (הסכים לבקשה) מול מיאן (סירב לבקשה). 'חירף את נפשו' ו'הסתכן' דומים מדי, ו'תכנן/סיכל' אינם הפכים של אותה פעולה. לכן נסמן את תשובה 2.

הקשר: מבאר מוציאים מים שמשמשים לשתייה — מקור שממנו מפיקים חומר, והחומר משמש לתכלית. ממחצבה מוציאים אבנים המשמשות לבנייה. קטיף הוא עצם ההוצאה מהפרדס (ולא התכלית), נטיעה יוצרת את היער, וחצייה היא מעבר של גבול. לכן נסמן את תשובה 1.

נשלים לפי ההיגיון: ההקפדה מועילה להתפתחות, ואף על פי כן ד"ר קרני אינה שוללת חריגה מדי פעם — יש כאן ויתור/ניגוד. הקשר 'אף על פי כן' הוא היחיד שמתאים לניגוד הזה, בעוד 'לכן'/'אי לכך' יוצרים סתירה לוגית. לכן נסמן את תשובה 2.

נשלים: הואיל והמשקיע אינו מוכן להשקיע יותר מפעם אחת, סביר כי החברה תיקלע לקשיים — אלא אם תתחיל להרוויח כבר בהתחלה. רק תשובה 4 שומרת על שרשרת סיבה-תוצאה עקבית (סיבה → תוצאה שלילית → תנאי הצלה). לכן נסמן את תשובה 4.

נשלים: מובן מאליו שהתבונה לבדה מספיקה, ושום בעיה אינה חייבת מבחן מדעי כדי להיפתר; ברם, אין להרחיק לכת ולומר שמאחר שדי בתבונה — אין כל תועלת בניסויים מדעיים. הפילוסוף רציונליסט אך מתון, ולכן ה'ברם' מגביל את עמדתו. לכן נסמן את תשובה 2.

נסכם את התנאים: אזרח בלגי או אזרח זר עם היתר עבודה, בוגר תיכון לפחות, ללא עבר פלילי, וגיל 25 ומעלה. נבדוק — בעל עבר פלילי (2) פסול, בן 21 (3) צעיר מדי, ומי שאינו בוגר תיכון (4) פסול. נשאר בן 30 בלי עבר פלילי (1), שאין בו שום נתון פוסל ולכן הוא עשוי לקבל רישיון. לכן נסמן את תשובה 1.

'המקרים האחרים' מנוגדים לרוב: ברוב המקרים הריח נעים גם לאדם, אך אצל פרחים שמושכים זבובים הריח מזכיר בשר רקוב — כלומר אינו נעים לאדם. זה בדיוק ציר הניגוד. לכן נסמן את תשובה 1.

השינוי: בעבר חשבו שקריאה וכתיבה דרושות רק לבעלי מקצוע מסוימים, וכיום הן יכולת בסיסית שראוי שתהיה נחלת כל אדם. תשובה 2 מנסחת בדיוק את המעבר הזה בתפיסה, בלי להוסיף טענות שלא נאמרו (כמו נתוני אוריינות בפועל). לכן נסמן את תשובה 2.

שני הילדים אוהבים מתוק; הם נבדלים רק במרקם (הפעוט אוהב רך, בן השש סולד מרך). לכן נבחר מצב שבו המתיקות מכריעה והמרקם דומה — כריך ריבה (מתוק) מול כריך חומוס. שם שניהם יבחרו בריבה. לכן נסמן את תשובה 3.

גנז מסביר בדרך של רגרסיה: אילו החוק היה עונה 'יש חובה לציית', היינו שואלים מיד — והאם חובה לציית לחוק הזה שענה? השאלה חוזרת שוב ושוב, ולכן היא אינה שאלה משפטית. תשובה 3 מנסחת בדיוק את הרגרסיה הזו. לכן נסמן את תשובה 3.

ד"ר ברג מניח ש-10% זה מעט. כדי להחליש, נראה ש-10% הוא דווקא הרבה ביחס לכלל האוכלוסייה — כלומר ששיעור אוכלי הפלפל החריף באוכלוסייה נמוך בהרבה מ-10%. אז המשהקים אוכלים פלפל חריף בשיעור גבוה מהרגיל, וזה מרמז שכן יש קשר. לכן נסמן את תשובה 4.

הטענה המרכזית: עם אינו נתון אובייקטיבי אלא יציר התודעה של בני האדם המרכיבים אותו, והיווצרותו אינה תלויה בנתונים אובייקטיביים. זה בדיוק מה שכתוב ('התודעה היא הסיבה למציאות'). לכן נסמן את תשובה 1.

הדפוס הוא 'רכבת הרים': עד שיא מסוים המגמה עולה, ומעבר לו היא מתהפכת. נחפש תופעה עם נקודת קיצון והיפוך מגמה — בשינה, הסיכון עולה גם כשישנים פחות מ-9 שעות וגם כשישנים יותר מ-9, עם מינימום באמצע. זה אותו מבנה של היפוך. לכן נסמן את תשובה 1.

ההשערה בונה שרשרת: יותר פחמן דו-חמצני → יותר צמחייה → יותר מזון → טורף גדול יותר. ההנחה הסמויה שמחברת בין 'יותר מזון' ל'גוף גדול יותר' היא שגידול בכמות המזון מגדיל את הפרטים הניזונים ממנו. לכן נסמן את תשובה 2.

נעבור על תנאי סמפסון ונפסול את מה שמופיע בקטע: דם קר (2), מרחב מחיה גדול (4) והיעדר תחרות על מזון (3) — כולם תנאים שהוא מונה. יעילות ציד גבוהה דווקא ההפך: היותם בעלי דם קר פוטר אותם מהצורך ביעילות ציד בלתי אפשרית. לכן נסמן את תשובה 1.

פדיאן מסתמך על מחקרי עצמות שמראים שהדינוזאורים דמו פיזיולוגית לציפורים בעלות דם חם — כלומר סמפסון שגה כשהניח שהטורפים היו בעלי דם קר. לכן נסמן את תשובה 2.

'הרקע הצנוע' הוא אבותיו של הטי-רקס, שהיו קטנים ממנו כמעט פי שלושה. בהמשך הקטע נאמר שמשקלם היה בין טונה לשתי טונות — כלומר דינוזאורים שמשקלם אינו עולה על שתי טונות. לכן נסמן את תשובה 1.

נעקוב אחר המבנה: פסקה 1 מציגה תאוריה (גורמים סביבתיים), פסקה 2 מציגה תאוריה שנייה (מודל סמפסון), ופסקה 3 מציגה ביקורת עליה (פדיאן) ואז ממצאים התומכים בה. זה בדיוק רצף תשובה 1. לכן נסמן את תשובה 1.

השאלה המרכזית של הקטע (שורות 4-5) היא מהם הגורמים שאפשרו טורף ענק כזה — כל הקטע עוסק בתנאים שאפשרו את קיומו. הכותרת שמסכמת זאת היא 'כיצד התאפשר קיומו של טורף גדול כל כך'. לכן נסמן את תשובה 4.

התשובה הנכונה היא $8$. מזהים שאלת פיזור לפי עקרון שובך היונים — $19$ נציגים מ-$12$ מדינות, ומחפשים את המקסימום למדינה אחת.

הכלי: כדי להגדיל מדינה אחת מצמצמים את השאר, וכל מדינה חייבת לפחות נציג אחד. ניתן ל-$11$ המדינות האחרות נציג בודד ($11$ בסך הכול), והנותרים למדינה אחת:

. נעבור על המסיחים — $9$ נובע מהשארת נציג ל-$10$ מדינות בלבד ($19-10$), $10$ מהשארה ל-$9$ מדינות, ו-$11$ מהשארה ל-$8$ מדינות; כולם מתעלמים מכך שכל $11$ המדינות הנותרות חייבות ייצוג.

המלכודת: לשכוח שהמדינות ה'קטנות' עדיין חייבות נציג אחד. לכן $8$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $-3$. מזהים משוואת ערך מוחלט; הכלי הפשוט הוא הצבת התשובות. אם $x\ge 0$ אז

, ולעולם לא $6$ — לכן $x$ שלילי. נציב $x=-3$:

— מתאים.

נעבור על המסיחים: $x=-6$ נותן

; $x=3$ נותן

; $x=12$ נותן

.

המלכודת: לחשוב ש-$|x|-x$ יכול לצאת $6$ עבור $x$ חיובי — שם התוצאה תמיד $0$. לכן $-3$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $16$. מזהים גאומטריה של שני מעגלים משיקים ושימוש בפיתגורס.

הכלי: הרדיוסים. על הקו העליון $AE=1$ ו-$EB=2$ (רדיוס), לכן $AB=3$, ובאותו אופן $BC=3$, כך ש-$AC=6$. המרחק בין המרכזים

, והוא אנך ל-$AC$. במשולש ישר-זווית $ABD$:

(משולש $3,4,5$), ובסימטריה $DC=5$. היקף

.

נעבור על המסיחים: $13$ מתקבל אם לוקחים $AB=3$ כבסיס במקום $AC=6$ ($5+5+3$); $15$ אם משתמשים ב-$BD=4$ כצלע ($5+6+4$); $18$ אם מחשבים יתר שגוי או מכפילים בסיס.

המלכודת: לשכוח ש-$AC$ מורכב מארבעה קטעים ($1+2+2+1$). לכן $16$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $a$ אי-זוגי. מזהים שאלת זוגיות של חזקות.

הכלי: אגף ימין $2c$ הוא תמיד זוגי, לכן

הוא אי-זוגי. חזקה אינה משנה את זוגיות הבסיס, כך שאם $a^b$ אי-זוגי אז $a$ עצמו אי-זוגי — נכון בהכרח.

נעבור על המסיחים: '$a$ זוגי' הפוך לנכון (בסיס זוגי ייתן חזקה זוגית ואז $a^b+1$ אי-זוגי); '$b$ זוגי' ו-'$b$ אי-זוגי' אינם רלוונטיים — זוגיות $b$ אינה משפיעה על זוגיות $a^b$ כשהבסיס אי-זוגי.

המלכודת: לחפש תנאי על $b$, בעוד הקביעה היחידה שנכפית היא על $a$. לכן $a$ אי-זוגי —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $8$. מזהים בעיית צריכה וחלוקת עלות.

הכלי: כמות הדלק היא $\frac{80}{13}$ ליטר, והעלות הכוללת

שקלים. מחלקים בין $5$ חברים:

.

נעבור על המסיחים: $10$ מתקבל מחלוקה ב-$4$ במקום ב-$5$ ($\frac{40}{4}$); $13$ נגרר מהמספר '$13$ ק"מ לליטר'; $15$ מחישוב עלות כוללת שגוי.

המלכודת: לחלק את $80$ הק"מ ל-$13$ ולשכוח להכפיל במחיר, או לחלק במספר חברים שגוי. לכן $8$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $1$. מזהים שאלת שטחי טרפזים בין שני ישרים מקבילים.

הכלי: שטח טרפז נקבע לפי הבסיסים והגובה. לשני הטרפזים $ABCE$ ו-$EBCD$ אותו בסיס תחתון $BC$, ואותו גובה (המרחק בין הישרים המקבילים $a$ ו-$b$); הבסיס העליון שווה כי נתון

. לכן השטחים זהים והיחס $1$.

נעבור על המסיחים: $2$ מתקבל אם מניחים בטעות שבסיס אחד כפול מהשני; $\frac{2}{3}$ מיחס בסיסים שגוי; 'אי אפשר לדעת' — מלכודת למי שחושב שחסר מידע, אף שהנתונים מספיקים.

המלכודת: להתעלם מכך ש-

משווה בין הבסיסים העליונים. לכן $1$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $17$. מזהים ספירת מספרים לפי תכונות חילוק עם עקרון ההכלה-הדחה.

הכלי: בין $1$ ל-$30$ יש $15$ מספרים המתחלקים ב-$2$; המתחלקים ב-$7$ הם $7,14,21,28$ (ארבעה); המתחלקים בשניהם (ב-$14$) הם $14,28$ (שניים). לכן

. דרך שנייה: ל-$15$ הזוגיים מוסיפים רק את $7$ ו-$21$ (האי-זוגיים מבין כפולות $7$) —

.

נעבור על המסיחים: $15$ סופר רק זוגיים; $19$ נובע מ-$15+4$ בלי להחסיר את החפיפה ($14,28$); $13$ מספירת חסר.

המלכודת: לספור פעמיים את $14$ ו-$28$. לכן $17$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $b+1$. מזהים תרגום מילולי לביטוי אלגברי.

הכלי: בכסף אפשר לקנות ספר אחד ועיפרון אחד, ומחיר ספר שווה ל-$b$ עפרונות. לכן במקום הספר אפשר לקנות $b$ עפרונות, ובתוספת העיפרון האחד שגם אותו יכול לקנות: $b+1$ עפרונות.

נעבור על המסיחים: $b$ סופר רק את הספר ושוכח את העיפרון; $2b$ מניח בטעות שהכסף שווה לשני ספרים; $b^2$ מכפיל במקום לחבר.

המלכודת: לשכוח את העיפרון הנוסף שבנתון. לכן $b+1$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $40$. מזהים שאלת ממוצע מתוך תרשים.

הכלי: הממוצע הוא סך הקולות חלקי מספר הרשימות. בקרב הצעירים הצביעו $200$ תושבים בסך הכול על פני $5$ רשימות, לכן הממוצע

(אין צורך אפילו לקרוא כל גזרה בנפרד).

נעבור על המסיחים: $50$ הוא הערך השכיח/הגבוה בתרשים ולא הממוצע; $25$ נובע מחלוקה ב-$8$ או מחצי מ-$50$; $35$ הוא ערך ביניים בודד מהתרשים.

המלכודת: לקרוא ערך בודד מהתרשים במקום לחשב ממוצע. לכן $40$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא ב, ג. מזהים שאלת סכימת קולות משני התרשימים.

הכלי: סך כל הקולות הוא $400$ ($200$ צעירים $+200$ מבוגרים), ומחציתם $200$. נסכם כל רשימה על פני שתי קבוצות הגיל: א$=110$, ב$=100$, ג$=85$, ד$=50$, ה$=55$.

נעבור על המסיחים: א,ב

— קואליציה; א,ג,ד

— קואליציה; א,ד,ה

— קואליציה; ואילו ב,ג

— אינו קואליציה.

המלכודת: לחשב מחצית מקבוצת גיל אחת בלבד במקום מסך כל הקולות. לכן ב, ג —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $650$. מזהים שאלת אחוזים הפוכה (חילוץ השלם מתוך אחוז ממנו).

הכלי: המספר שהצביע הוא אחוז מבעלי זכות ההצבעה. אצל המבוגרים $200$ הם $80\%$, לכן סך המבוגרים

; אצל הצעירים $200$ הם $50\%$, לכן סך הצעירים

. יחד

.

נעבור על המסיחים: $600$ מתקבל אם לוקחים $200$ מבוגרים כמות שהם (בלי תיקון ה-$80\%$) ומוסיפים $400$; $680$ מהערכת יתר של המבוגרים ($\approx 280$); $740$ מהערכת יתר נוספת של שתי הקבוצות.

המלכודת: לחשב $80\%$ מ-$200$ במקום להבין ש-$200$ הם $80\%$ מהשלם. לכן $650$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא התרשים ג$=20$, ד$=8$, ה$=8$. מזהים שאלת יחס/פרופורציה מתרשים.

הכלי: אם אחוז דוברי האיטלקית זהה בכל שלוש הרשימות, אז מספרי דוברי האיטלקית שומרים על יחס המצביעים המבוגרים ג$:$ד$:$ה

.

נעבור על המסיחים:

— לא מתאים;

— לא מתאים;

— לא מתאים; ואילו

— מתאים בדיוק.

המלכודת: להתמקד בערך מוחלט (למשל ג$=20$ בשתי תשובות) במקום לבדוק את שמירת היחס בין שלוש הרשימות. לכן ג$=20$, ד$=8$, ה$=8$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא קודקודי המתומן. מזהים שאלה על מתומן משוכלל החסום במעגל שמרכזו $O$.

הכלי: כל קודקודי המצולע המשוכלל נמצאים על המעגל החוסם, במרחק הרדיוס $R$ מהמרכז — וזה המרחק המרבי. אמצעי הצלעות נמצאים במרחק האפותם, הקטן מ-$R$.

נעבור על המסיחים: 'נקודות החיתוך עם הצירים' אינן בהכרח הרחוקות — הן תלויות בכיוון המתומן ולרוב אינן הקודקודים; 'אמצעי הצלעות' הם דווקא הנקודות הקרובות ביותר; 'כל הנקודות במרחק שווה' נכון רק למעגל, לא למצולע.

המלכודת: לבלבל בין המעגל החוסם (שעליו הקודקודים) למעגל החסום (שנוגע באמצעי הצלעות). לכן קודקודי המתומן —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $\frac{1}{10}$. מזהים שאלת הסתברות ללא החזרה.

הכלי: אם שני הפריטים שנשארים הם הקוביות, אז שלושת הפריטים שנשלפו הם בדיוק שלושת הכדורים. ההסתברות לשלוף שלושה כדורים ברצף:

.

נעבור על המסיחים: $\frac{2}{5}$ הוא היחס הנאיבי של $2$ קוביות מתוך $5$ פריטים; $\frac{1}{3}$ הוא רק הגורם האחרון בשרשרת; $\frac{6}{125}$ מערבב מונה ללא החזרה עם מכנה עם החזרה ($5^3$).

המלכודת: לחשב עם החזרה במקום בלעדיה, או לשכוח שהאירוע שקול לשליפת שלושת הכדורים. לכן $\frac{1}{10}$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $16$. מזהים משוואה עם חזקות שבורות.

הכלי: נחלק את שני האגפים ב-$x^{\frac{1}{4}}$ (מותר כי $x\ne 0$):

. נעלה בחזקת $4$:

.

נעבור על המסיחים: $2$ הוא ערך $x^{1/4}$ שמבלבלים עם $x$ עצמו; $4$ נובע מהעלאה בריבוע במקום בחזקת $4$ ($2^2$); $8$ מהעלאה בחזקת $3$ ($2^3$).

המלכודת: לעצור ב-

או להעלות בחזקה הלא נכונה. לכן $16$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $1$. מזהים מערכת שתי משוואות ופתיחת סוגריים.

הכלי: מהמשוואה הראשונה

מקבלים

, והשנייה היא

. נחסר את הראשונה מהשנייה:

, כלומר

, כלומר

— בדיוק מה שביקשו.

נעבור על המסיחים: $3$ מתקבל מחיבור אגפי הימין ($1+2$) במקום חיסור; $x^2+1$ נשאר אם לא מבטלים את $x^2$; $x$ הוא פתרון חלקי שגוי.

המלכודת: לחבר את המשוואות במקום לחסר, ואז $x^2$ לא מתבטל. לכן $1$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $144^{\circ }$. מזהים שאלת זוויות עם חמישה מעוינים חופפים סביב קודקוד משותף.

הכלי: כל הזוויות סביב הקודקוד המרכזי משלימות ל-$360^{\circ }$, ומכיוון שהמעוינים חופפים (זהים) כל זווית מרכזית היא

. בגלל הצלעות המקבילות של המעוינים, הזווית $\alpha$ בקודקוד החיצוני מורכבת משתי זוויות של $72^{\circ }$, כלומר

.

נעבור על המסיחים: $108^{\circ }$ היא הזווית הפנימית האחרת של המעוין ($180^{\circ }-72^{\circ }$) ולא $\alpha$; $124^{\circ }$ ו-$136^{\circ }$ אינם כפולות של $72$ ואינם מתקבלים מהחלוקה.

המלכודת: לזהות את $\alpha$ עם זווית מרכזית בודדת ($72^{\circ }$) במקום עם שתיים. לכן $144^{\circ }$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $\frac{1}{8}$. מזהים אי-שוויון ובחינת ערכי ריבוע.

הכלי: מ-$2x+1\le 0$ נובע $x\le -\frac{1}{2}$, כלומר $x$ שלילי וגודלו לפחות $\frac{1}{2}$, ולכן $x^2\ge \frac{1}{4}$.

נעבור על המסיחים: $2$ מתקבל מ-

; $\frac{1}{4}$ מ-

(הגבול עצמו); $4$ מ-$x=-2$ — כל אלה מקיימים $x\le -\frac{1}{2}$; ואילו $\frac{1}{8}<\frac{1}{4}$ היה מחייב

, שאינו מקיים $x\le -\frac{1}{2}$.

המלכודת: לשכוח שהחסם על $x$ מתרגם לחסם תחתון על $x^2$ ($x^2\ge \frac{1}{4}$). לכן $\frac{1}{8}$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $2:3$. מזהים שאלת ספירת קודקודים ומקצועות במנסרה.

הכלי: למנסרה עם בסיס בן $n$ צלעות יש שני בסיסים, ולכן $2n$ קודקודים; והמקצועות הן $n$ בבסיס העליון, $n$ בתחתון ו-$n$ מאונכים המחברים ביניהם — סך $3n$. היחס

. נבדוק על מנסרה משולשת ($n=3$): $6$ קודקודים ו-$9$ מקצועות,

.

נעבור על המסיחים: $n:2$ ו-$n:3$ משאירים את $n$ ביחס במקום לצמצם אותו (כאילו התוצאה תלויה ב-$n$); $3:4$ אינו נובע מספירה נכונה.

המלכודת: לשכוח את המקצועות המאונכים או את קודקודי הבסיס השני. לכן $2:3$ —

«נסמן».

התשובה הנכונה היא $3\frac{1}{8}$. מזהים בעיה רב-שלבית של אחוזי שינוי לאורך זמן.

הכלי: התנובה הבסיסית היא

ליטר לשעה. מחצית הזמן — $4$ שעות — מוזיקה קלסית ($-50\%$): $0.25$ ליטר לשעה, סך $1$ ליטר. מהזמן הנותר ($4$ שעות) רבע — שעה אחת — מוזיקת פופ ($+25\%$): $0.625$ ליטר לשעה, סך $0.625$ ליטר. שלוש השעות שנותרו הן ללא מוזיקה:

ליטר. סך הכול

.

נעבור על המסיחים: $3$ מתקבל אם מתעלמים מתוספת הפופ (מחשבים אותה שעה כרגילה); $3\frac{1}{4}$ אם מפרשים 'רבע מהזמן הנותר' כרבע מכל $8$ השעות ($2$ שעות פופ); $3\frac{3}{4}$ מטעות נוספת בחלוקת השעות.

המלכודת: 'רבע מהזמן הנותר' מתייחס ל-$4$ השעות שנשארו אחרי הקלסית, לא לכל $8$ השעות. לכן $3\frac{1}{8}$ —

«נסמן».

«נסמן» — יש לנו שתי משוואות:

ו-

, ואנחנו רוצים את $a-b+c-d$. נעביר אגפים: מ-

נקבל

, ומ-

נקבל

. נחבר:

.

תשובה (3).

מסיח (1) $2a+2c+1$ — ביטוי במשתנים שאינו קבוע ואינו נכון.

מסיח (2) $-2$ — מי שחישב רק את $c-d$ ושכח את $a-b$.

מסיח (4) $2b-2d-1$ — ביטוי שאינו שווה לתוצאה. אנחנו מקבלים קבוע: $-3$.

«נסמן» את הביטוי ונשתמש בחוקי חזקות. שורש הוא חזקת $\frac{1}{2}$, לכן

. נעלה בחזקת $4$:

. נחלק ב-$2$:

.

תשובה (1).

מסיח (2) $2$ — מי ששכח לחלק ב-$2$ במכנה.

מסיח (3) $\sqrt{2}$ — טעות בכפל המעריכים.

מסיח (4) $4$ — הכפלת מעריכים שגויה בלי הצמצום. אנחנו מקבלים $1$.

«נסמן» — מהסרטוט

ו-

. הנקודות $B,C,D$ מחלקות את $AO$ ל-$4$ חלקים שווים, ולפי הסרטוט $D$ היא הקרובה ביותר ל-$O$, כלומר במרחק רבע מ-$O$ לכיוון $A$. אנחנו מחשבים רבע מכל קואורדינטה:

,

, לכן

.

תשובה (4).

מסיח (1) $(2,1)$ ומסיח (2) $(2,4)$ — חלוקה ב-$8$ או ערבוב קואורדינטות.

מסיח (3) $(4,1)$ — $x$ נכון אך טעות ב-$y$. רק $(4,2)$ נכון.

«נסמן» — לקובייה מקצוע $1$, ועל $3$ מפאותיה מסורטטים אלכסונים. כל אלכסון מחלק את מפאת-הריבוע (ששטחה

) לשני משולשים שווים ששטח כל אחד $\frac{1}{2}$. השטחים המקווקווים הם משולש אחד בכל מפאה, כלומר $3$ משולשים ששטח כל אחד $\frac{1}{2}$: סה"כ

.

תשובה (2).

מסיח (1) $1$ — ספירת שתי מפאות בלבד. מסיחים (3) $3\sqrt{2}$ ו-(4) $3\sqrt{3}$ — מי שחישב אורכי אלכסונים ($\sqrt{2}$) או שטח משולש שווה-צלעות במרחב, במקום את שטחי המשולשים על המפאות. אנחנו סופרים שטח פשוט: $\frac{3}{2}$.

«נסמן» — בהתחלה $n$ ילדים בגובה ממוצע $x$, לכן סכום הגבהים הוא $n\cdot x$. הצטרף ילד בגובה $y$, אז הסכום החדש $nx+y$ ומספר הילדים $n+1$. הממוצע החדש הוא $\frac{nx+y}{n+1}$.

תשובה (2).

מסיח (1) $\frac{nx+ny}{n+1}$ — הכפיל בטעות גם את $y$ ב-$n$. מסיחים (3) $x+\frac{y}{n}$ ו-(4) $x+\frac{y}{n+1}$ — "קיצורי דרך" שאינם נובעים מהגדרת הממוצע. אנחנו חוזרים להגדרה: סכום חלקי כמות.

«נסמן» — רופאות:אחיות $=3:2$ ואחיות:מזכירות $=4:7$. כדי לשרשר נשווה את מספר האחיות: נכפיל את היחס הראשון ב-$2$ ונקבל רופאות:אחיות $=6:4$, וכך רופאות:אחיות:מזכירות $=6:4:7$. השאלה מבקשת מזכירות:רופאות $=7:6$.

תשובה (2).

מסיח (3) $8:21$ — היפוך כיוון היחס השני. מסיחים (1) $3:14$ ו-(4) $6:5$ — שרשור שגוי או בלבול בין הכיוונים. אנחנו מיישרים לפי הגורם המשותף (אחיות) ומקבלים $7:6$.

«נסמן» את מספר הצמידים של גילה ב-$g$, אז לרונה יש $g+5$. רונה נתנה $7$ לגילה: רונה $=g-2$, גילה $=g+7$. גילה נתנה $3$ לרונה: גילה $=g+4$, רונה $=g+1$. ההפרש בערך מוחלט:

.

תשובה (3). מסיחים (1) $1$ ו-(2) $2$ — מי שספר רק חלק מההעברות.

מסיח (4) $4$ — טעות סימן/כיוון. שים לב ש-$g$ מצטמצם וההפרש קבוע: $3$.

«נסמן» — נתון $x\ne y$ שלמים, ואנחנו בודקים כל שוויון.

(1)

אפשרי, למשל

.

(2)

אפשרי גם כן ($1$ ו-$-1$).

(3)

— חזקה שלישית שומרת סימן וחד-חד-ערכית, כך ש-

גורר $x=y$, בסתירה ל-$x\ne y$. לכן זה לא ייתכן.

תשובה (3). מסיחים (1) ו-(2) דווקא כן ייתכנו, ולכן אינם התשובה.

מסיח (4) "כולן ייתכנו" שגוי כי (3) אינה אפשרית. ההבדל: ריבוע "מוחק" סימן, אך חזקה שלישית שומרת עליו.

«נסמן» — שני תיכונים במשולש נחתכים בנקודת מפגש אחת (מרכז הכובד). אנחנו מציירים משולש עם שני תיכונים ורואים שנוצרות $4$ צורות: שלושה משולשים ומרובע אחד.

תשובה (3). מסיחים (1) "משולש ו-3 מרובעים" ו-(2) "2 משולשים ו-2 מרובעים" — ספירה שגויה.

מסיח (4) "4 משולשים" — היה נכון לחלוקה אחרת (למשל שלושה תיכונים), אך עם שני תיכונים נותר מרובע אחד. הבדיקה בציור מראה $3$ משולשים ומרובע.

«נסמן» — נתרגם אחוזים: $x\%$ מ-$(y\cdot z)$ הם $\frac{x}{100}\cdot yz$, ו-$y\%$ מ-$\frac{x}{z}$ הם $\frac{y}{100}\cdot \frac{x}{z}$. נשווה:

. נצמצם את $\frac{xy}{100}$ (חיובי) ונקבל

, כלומר

, ומכיוון ש-$z>0$ יוצא $z=1$.

תשובה (1). מסיחים (2) $10$, (3) $\frac{1}{100}$, (4) $\frac{1}{10}$ — נובעים מבלבול עם ה-$100$ של האחוזים. אנחנו רואים שה-$100$ מצטמצם ונשאר $z=1$.

«נסמן» — אנחנו מעריכים את סדר הגודל. חישוב מדויק:

, שקרוב מאוד ל-$100,000$.

תשובה (2).

מסיח (1) $90,000$ — מי שעיגל את שני הגורמים ל-$300$ (

), אבל $304$ ו-$329$ גדולים מ-$300$ ולכן המכפלה חוצה את $100,000$. מסיחים (3) $900,000$ ו-(4) $1,000,000$ — סדר גודל שגוי בספרה שלמה. מכפלת שני מספרים תלת-ספרתיים סביב $300$ נותנת מספר בן $5$ ספרות, והקרוב ביותר הוא $100,000$.

«נסמן» את צלע הריבוע ב-$a$ ואת מהירות מכונית א' ב-$v$. מכונית א' נוסעת על האלכסון

במהירות $v$, לכן זמנה

. מכונית ב' נוסעת $C\to D\to A$, מרחק של שתי צלעות $=2a$, במהירות כפולה $2v$, לכן זמנה

. היחס:

.

תשובה (3).

מסיח (1) $\frac{1}{2}$ — היפוך היחס.

מסיח (2) $2$ — התייחסות ליחס המרחקים/מהירויות בלבד בלי ה-$\sqrt{2}$ של האלכסון.

מסיח (4) $2\sqrt{2}$ — הכפלה עודפת. אנחנו זוכרים: אלכסון ריבוע $=$ צלע$\cdot \sqrt{2}$.

«נסמן» — שטח מעגל הוא $\pi r^2$, ונתון ששטחו $9$ (בלי $\pi$!). לכן

ומכאן

. ההיקף הוא

.

תשובה (2).

מסיח (3) $6\pi$ — המלכודת הנפוצה: מי שקרא "שטח $9\pi$", קיבל $r=3$ והיקף $6\pi$; אך השטח הוא $9$ בלבד.

מסיח (1) $6$ — התעלמות מ-$\pi$.

מסיח (4) $6{\pi }^2$ — טעות בצמצום השורש. הטריק: השטח נתון בלי $\pi$, ולכן ה-$\pi$ "נכנס" לשורש.

«נסמן» — מ-$b<2a$ נקבל $a>\frac{b}{2}$, ומ-$3a<2b$ נקבל $a<\frac{2b}{3}$. לכן $\frac{b}{2}<a<\frac{2b}{3}$, כלומר $a$ בין $0.5b$ ל-$0.667b$ (עם $b>0$). אנחנו בודקים:

(1) $\frac{4}{9}b\approx 0.44b$ קטן מדי;

(2)

גדול מדי;

(4)

גדול מדי;

(3) $\frac{4}{7}b\approx 0.571b$ נמצא בדיוק בתחום.

תשובה (3). רק $\frac{4}{7}b$ מקיים את שני האי-שוויונות בו-זמנית.

«נסמן» את הזוויות לאורך קו השבר בין הישרים המקבילים $AB\parallel EF$. אנחנו משתמשים בשיטת "סכום הפניות": בכל קדקוד הפנייה היא $180^{\circ }$ פחות הזווית הפנימית, וכיוון ש-$EF$ מקביל ל-$AB$ ובאותו כיוון, סכום הפניות המכוונות שווה $0$. הפניות: ב-$B$ (פנימית $80^{\circ }$) $+100^{\circ }$; ב-$C$ (פנימית $30^{\circ }$) $-150^{\circ }$; ב-$D$ (פנימית $70^{\circ }$) $+110^{\circ }$; ב-$E$ (פנימית $\angle DEF$) $-(180^{\circ }-\angle DEF)$. משוואה:

, ומכאן

.

תשובה (3). דרך שקולה: מותחים דרך $C$ ו-$D$ קווים מקבילים ל-$AB$ ומפרקים כל זווית לזוויות מתחלפות. מסיחים (1) $100^{\circ }$, (2) $110^{\circ }$, (4) $140^{\circ }$ — נובעים מחיבור/חיסור שגוי של $80,30,70$. הצירוף הנכון נותן $120^{\circ }$.

«נסמן» — צעיפים: אדום $1$, ירוק $1$, סגולים

. חולצות: אדומות $n$, ירוקות $k$, סגולות $10-n-k$. אנחנו סופרים צירופים באותו צבע (צעיף$\times$חולצה): אדום $1\cdot n$, ירוק $1\cdot k$, סגול $8\cdot (10-n-k)$. סכום:

.

תשובה (2).

מסיח (1) $n+k+8$ — שכח את מכפלת הסגולים. מסיחים (3) $8(n+k)+20$ ו-(4) $100-8(n+k)$ — חישוב שגוי של החלק הסגול או של סך החולצות. העיקרון: לכל צבע מכפילים צעיפים בחולצות ומחברים.

«נסמן» — אנחנו מסתכלים במשבצת של יום א בשעה $16:00$–$17:00$. המשבצת מחולקת לשני תאים: $10$ שבועות בעבודה אחת ו-$6$ בעבודה אחרת, סה"כ

שבועות שבהם טלי כן עבדה בזמן זה. מכיוון שיש $20$ שבועות בסך הכול, מספר השבועות שבהם לא עבדה הוא

.

תשובה (4). מסיחים (1) $10$ ו-(3) $6$ — לקחו רק אחד משני התאים.

מסיח (2) $8$ — חישוב חלקי. הטריק: לחבר את שני התאים ואז להשלים ל-$20$.

«נסמן» — אנחנו מחפשים יום שבו יש רצף: עבודה אחת $3$ שעות רצופות, מיד אחריה עבודה אחרת $2$ שעות רצופות, ומיד אחריה עבודה שלישית שעה אחת. עוברים על הימים א–ד ובודקים את הרקעים (העבודות) בשעות עוקבות. ביום ג מתקבל בדיוק לו"ז כזה — שלוש שעות באותה עבודה, אחר כך שעתיים בעבודה אחרת, ואז שעה בעבודה שלישית.

תשובה (3): יום ג. מסיחים (1) יום א, (2) יום ב, (4) יום ד — באף אחד מהם אין הרצף המדויק $3+2+1$ בשלוש עבודות שונות עוקבות. רק ביום ג הרקעים מסתדרים לרצף המבוקש.

«נסמן» — "שבוע התמחות" הוא שבוע שבו טלי עבדה בעבודה A בשעה $14:00$–$15:00$ בכל אחד מהימים א–ו. אנחנו מסתכלים בשורת $14:00$–$15:00$ ובתאי עבודה A (הרקע האפור) בכל יום, וקוראים כמה שבועות: א$=15$, ב$=2$, ג$=1$, ד$=3$, ה$=8$, ו$=3$. שבוע התמחות חייב להיכלל בכל הימים בו-זמנית, לכן מספרם המרבי הוא המינימום מבין הימים — והמינימום הוא $1$ (יום ג).

תשובה (1). מסיחים (2) $2$, (3) $3$, (4) $0$ — מי שלקח מספר אחר מהשורה או פספס שהחסם הוא הערך הקטן ביותר. העיקרון: "בכל הימים" פירושו חיתוך, והחיתוך חסום בערך הקטן ביותר.

«נסמן» — בשבוע מסוים טלי עבדה בימים ה ו-ו סך הכול $6$ שעות. כדי למצוא כמה לכל הפחות עבדה ביום ו, ננסה למקסם את יום ה. מהטבלה, בעבודה B טלי יכולה לעבוד ביום ה עד $5$ שעות (רצף) באותו שבוע, וביום ו שעה אחת. לכן אם ביום ה עבדה $5$ שעות, נותרת

שעה ליום ו — וזה המינימום.

תשובה (1). מסיחים (2) $2$, (3) $3$, (4) $5$ — הניחו פחות שעות ביום ה (ולכן יותר ביום ו). המפתח: לצמצם את יום ו שקול להגדיל את יום ה עד המקסימום האפשרי בטבלה, שהוא $5$.

התשובה הנכונה היא (3) machine – מכונה. המשפט מתאר את 'שעון החישוב' של וילהלם שיקרד כ-___ הראשון שהיה מסוגל לבצע פעולות חשבון, ומכשיר שמבצע חישובים הוא מכונה. נפסול את שאר המסיחים: traffic (תנועה), bandage (תחבושת) ו-forest (יער) – אף אחד מהם אינו מתאר מכשיר או קשור ליכולת לבצע חשבון. לכן נסמן (3).

התשובה הנכונה היא (2) joined – לחבר. בריתוך, החום מותך את קצוות שתי חתיכות המתכת כדי שאפשר יהיה לחבר אותן לחתיכה אחת. נפסול את המסיחים: viewed (לראות), faded (דהה/נמוג) ו-cured (מרפא) – אף אחד מהם אינו מתאר את פעולת חיבורן של שתי חתיכות מתכת לאחת. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (1) severely – קשות/בחומרה. סופיה, בירת בולגריה, ניזוקה קשות מפשיטות אוויר חוזרות ונשנות במלחמת העולם השנייה – תיאור שמתאים לנזק כבד. נפסול את המסיחים: patiently (בסבלנות), falsely (בשקר/בטעות) ו-privately (בפרטיות) – אף אחד מהם אינו הגיוני עם 'ניזוקה על ידי פשיטות אוויר'. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (2) outnumber – עולים במספר. בקטאר, העובדים הזרים עולים במספרם על האזרחים ביחס של יותר משלושה לאחד. נפסול את המסיחים: overrule (פוסק נגד/מבטל), underestimate (מעריך בחסר) ו-withdraw (מושך/פורש) – אף אחד מהם אינו מתאים ליחס מספרי של 'שלושה לאחד'. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (1) remedy – תרופה/מרפא. המשפט אומר שלא הייתה ___ אפקטיבית לשחפת עד שהתגלתה האנטיביוטיקה סטרפטומיצין ב-1943, כלומר לא הייתה תרופה אפקטיבית. נפסול את המסיחים: odor (ריח), friction (חיכוך) ו-hurdle (משוכה/מכשול) – אף אחד מהם אינו דבר שיכול להיות 'אפקטיבי' נגד מחלה. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (2) internal – פנימי. הזרם הביהביוריסטי התרכז בהתנהגות הנצפית ישירות והתעלם מ-___ תהליכים מנטליים; בניגוד ל'נצפה ישירות', התהליכים שהתעלמו מהם הם הפנימיים. נפסול את המסיחים: absent (נעדר), daily (יומי) ו-popular (פופולרי) – אף אחד מהם אינו יוצר את הניגוד ל'התנהגות נצפית' שהמשפט דורש. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (3) ferocious – חייתי/אכזרי/פראי. המילה Despite (למרות) יוצרת ניגוד למראה החמוד של הקואלות, ולכן חסרה מילה בעלת משמעות מנוגדת למראה חמוד – הן יכולות להיות דווקא פראיות. נפסול את המסיחים: preposterous (מגוחך), conspicuous (בולט/ניכר) ו-superfluous (מיותר/עודף) – אף אחד מהם אינו מנוגד ל'מראה חמוד'. לכן נסמן (3).

התשובה הנכונה היא (3) worthwhile – כדאי/משתלם. עליית האקו-תיירות בבליז הפכה את ההגנה על היגוארים למשתלמת מבחינה כלכלית. נפסול את המסיחים: backward (מפגר/לאחור), overgrown (מגודל) ו-outdated (מיושן) – אף אחד מהם אינו הגיוני עם 'כלכלית' בהקשר של תועלת מההגנה על המין. לכן נסמן (3).

התשובה הנכונה היא (2). המשפט המקורי אומר שהפטריות, בשונה מהצמחים, חסרות כלורופיל ולכן אינן מסוגלות לייצר את מזונן.

תשובה (2) – 'פטריות אינן יכולות לייצר את מזונן, כפי שהצמחים כן, מפני שאין להן כלורופיל' – משמרת בדיוק את הרעיון. נפסול את השאר:

(1) טוענת שגם לצמחים, כמו לפטריות, יש כלורופיל – הפוך מהמקור;

(3) טוענת ששני הצמחים והפטריות חסרים כלורופיל;

(4) טוענת ששניהם אינם יכולים לייצר מזון – בסתירה למקור, שבו הצמחים כן יכולים. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (2). המשפט המקורי אומר ש'עליסה בארץ הפלאות' חבה את מקומה הייחודי בספרות האנגלית לכך שהיא יצירתו של גאון שאין שני לו.

תשובה (2) – 'גאונותו חסרת התקדים של מחברהּ העניקה לעליסה את מקומה המיוחד' – היא בדיוק אותו רעיון. נפסול את השאר:

(1) אומרת רק שהיא אחת היצירות המבריקות, בלי לקשר זאת לגאונות המחבר;

(3) מדברת על כך שמעטים יכלו לכתוב יצירה כה גאונית;

(4) מוסיפה 'צורה ותוכן' שלא הופיעו במקור. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (1). המשפט המקורי אומר שהיצור בעל המוח הגדול ביותר ביחס לגודל גופו הוא הנמלה.

תשובה (1) – 'ביחס לגודלה, לנמלה יש המוח הגדול ביותר מכל בעל חיים' – משמרת את רעיון היחס. נפסול את השאר:

(2) אומרת שלנמלה מוח גדול כמו ליצורים אחרים בגודלה;

(3) מדברת על מוח גדול במונחים מוחלטים ולא ביחס לגודל;

(4) טוענת שהמוח הוא האיבר הגדול בגופה. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (1). המשפט המקורי אומר שפיוסים נדחים לעיתים קרובות מדי עד שחלוף הזמן עצמו הופך למכשול.

תשובה (1) – 'לעיתים אנשים דוחים את יישוב חילוקי הדעות זמן כה רב, עד שהעיכוב עצמו מקשה על הפיוס' – מנסחת בדיוק אותו רעיון. נפסול את השאר:

(2) הופכת את הסיבתיות (הדחייה נובעת מהצורך בזמן);

(3) מדברת על שכחת סיבות הריב;

(4) טוענת ההפך – שמתן זמן מספיק מסייע לפשרה. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (4). מובן הביטוי 'There is no money in poetry' (שורה 1) הוא שאין כסף בשירה – כלומר המשוררים אינם מקבלים שכר רב על עבודתם, כפי שממחיש ההקשר על אליוט שלא יכול היה להתקיים מהכנסותיו. נפסול את השאר:

(1) 'ספרי שירה אינם עולים הרבה' – עוסק במחיר הספרים ולא בהכנסת המשורר;

(2) 'עשירים אינם מתעניינים בשירה';

(3) 'אנשים אינם מעריכים שירים' – שניהם אינם קשורים למשמעות 'אין כסף בשירה'. לכן נסמן (4).

התשובה הנכונה היא (2). הפסקה השנייה מספרת שאליוט נולד בארה"ב, עבר ללונדון, פגש שם את עזרא פאונד ופרסם את שיריו הראשונים עד שהתפרסם – כלומר היא עוסקת בתחילת דרכו/הקריירה של אליוט. נפסול את השאר:

(1) 'שניים משיריו' – מוזכרים שירים, אך אין זה הנושא המרכזי;

(3) 'ההחלטה לעבור ללונדון' – פרט אחד בלבד;

(4) 'עבודתו של פאונד כמבקר ועורך' – פאונד מוזכר אך אינו נושא הפסקה. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (1). לפי הפסקה השנייה, The Waste Land מכונה 'יצירת המופת' (masterpiece) של אליוט – כלומר אחת מיצירותיו הדגולות. שימו לב למלכודת:

תשובה (4) 'השיר שהפך את אליוט למפורסם' נפסלת, שכן הטקסט אומר שכבר בעת פרסום השיר ב-1922 אליוט היה 'כבר ידוע ונחשב משורר מצוין' – הוא כבר היה מפורסם קודם לכן. נפסול גם את (2) 'השיר הראשון שפרסם' – שיריו הראשונים היו מוקדמים יותר; ואת (3) 'מתאר את שנותיו בלונדון' – לא נאמר. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (3). הפסקה האחרונה מתארת את תוכניתו של פאונד מ-1923: לשכנע חברים לתרום כסף כדי שאליוט יוכל לעזוב את עבודתו בבנק ולהקדיש עצמו לאמנותו. נשאלנו מה לא היה חלק מהתוכנית – ותשובה (3) 'הבנק (לוידס) ישלם לאליוט יותר כסף' כלל אינה מופיעה בתוכנית. נפסול את השאר, שכולם כן חלק מהתוכנית:

(1) אנשים יתרמו כסף לתמיכה באליוט;

(2) אליוט יפסיק לעבוד בעבודתו;

(4) אליוט יקדיש יותר זמן לכתיבת שירה. לכן נסמן (3).

התשובה הנכונה היא (2). לפי הטקסט, פאונד זיהה מיד את כישרונו של המשורר הצעיר ועזר לו לפרסם חלק משיריו הראשונים – כלומר עזר לאליוט עוד לפני שהתפרסם. נפסול את השאר:

(1) 'היה משורר זוכה פרסים' – דווקא אליוט זכה בפרס נובל;

(3) 'לא היה צריך לעבוד כדי לפרנס עצמו' – לא נאמר;

(4) 'הציע לאליוט עבודה כעורך' – אליוט עבר לעבוד כעורך בעצמו, פאונד לא הציע לו זאת. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (3). הטקסט כולו עוסק בחשיבותו של האורז הפראי (manoomin) לבני האוג'יבווה – במזון, בתרבות, ברוחניות, בזכויות המשפטיות ובמחלוקת סביבו – ולכן כותרת מתאימה היא 'חשיבותו של האורז הפראי לאומת האוג'יבווה'. נפסול את השאר:

(1) 'ההיסטוריה של אומת האוג'יבווה' – הטקסט מתמקד באורז ולא בהיסטוריה הכללית;

(2) 'היתרונות והחסרונות של אורז מהונדס גנטית' – לא מוצג איזון כזה;

(4) 'אורז: מתנה מיוחדת מבורא היקום' – פרט אחד בלבד מהטקסט. לכן נסמן (3).

התשובה הנכונה היא (2). manoomin הוא האורז הפראי, ונשאלנו איזה ביטוי אינו מתייחס אליו. 'a sign in the sky' (סימן משמיים) הוא הסימן שבעקבותיו נדד השבט מערבה – הוא אינו מתייחס לאורז עצמו. נפסול את השאר, שכולם כן מתייחסים ל-manoomin:

(1) 'האוכל הגדל על מים';

(3) 'מרכיב יסוד בתזונת האוג'יבווה';

(4) 'מוקד של מחלוקת לוהטת'. לכן נסמן (2).

התשובה הנכונה היא (1). מההקשר: היה מאבק על הזכויות החוקיות, ובאמנת 1837 האוג'יבווה 'ceded' כמעט 14 מיליון דונם אך שמרו על זכויות ציד, דיג וליקוט אורז – כלומר הם ויתרו על השטח / מסרו אותו (gave up). נפסול את השאר:

(2) took over (השתלטו) – הפוך;

(3) bought (קנו);

(4) attacked (תקפו) – אף אחד אינו מתאים למי שמוסר קרקע במסגרת אמנה. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (1). הפסקה השלישית מציגה מחלוקת לוהטת בין מדעני אוניברסיטת מינסוטה, שיצרו זן מהונדס גנטית של אורז פראי, לבין מנהיגי האוג'יבווה המתנגדים לו בחריפות – כלומר מטרתה להציג דיון על עתידו של האורז הפראי. נפסול את השאר:

(2) 'לתאר את יתרונות האורז המהונדס' – הפסקה אינה משבחת אותו;

(3) 'שתי שיטות גידול של אורז פראי' – לא מתוארות;

(4) 'הסכנה בזיהום האורז' – פרט אחד בלבד ולא המטרה המרכזית. לכן נסמן (1).

התשובה הנכונה היא (1). מהפסקה השלישית עולה שהאוג'יבווה מתנגדים ל'הכנסה מלאכותית של דנ"א מצמחים אחרים אל האורז הפראי' – ומכאן ניתן להסיק שהזן המהונדס נוצר על ידי הכנסת דנ"א מצמחים אחרים לאורז הפראי. נפסול את השאר:

(2) 'מזיק לציפורים וחיות' – נאמר שהזיהום עלול להתפשט על ידי רוח או ציפורים, לא שהוא מזיק להן;

(3) 'אינו מתאים לחקלאות בקנה מידה גדול' – הפוך, הוא יוצר בדיוק למטרה זו;

(4) 'הוצע על ידי מנהיגי האוג'יבווה' – דווקא הם מתנגדים לו. לכן נסמן (1).

כדי לחקור את עולם החי 'בצורה שיטתית', המדענים חילקו אותו into groups — לקבוצות. הפועל שמתאר חלוקה מסודרת לקבוצות הוא classified (סיווגו).

«נסמן» את תשובה (1). נפסול את המסיחים:

(2) reversed — הפכו/שינו כיוון, לא קשור לחלוקה;

(3) nailed — מסמרו/ריתקו, לא רלוונטי;

(4) pursued — רדפו אחרי, אינו מתאר ארגון לקבוצות.

שמן דקל 'משמש בייצור' של מזון, קוסמטיקה ומוצרים — כלומר הוא מרכיב בתוכם. המילה המתאימה היא ingredient (רכיב).

«נסמן» את תשובה (3). נפסול:

(1) epidemic — מגפה;

(2) orchard — פרדס/מטע;

(4) alliance — ברית. אף אחת אינה 'חומר שנכנס לייצור מוצר'.

איגואנות זכרים 'מגינות באגרסיביות על הטריטוריה' ולכן יתקפו כל מי שפולש אליה. המילה המתאימה היא intruder (פולש).

«נסמן» את תשובה (3). נפסול:

(1) hypocrite — צבוע;

(2) fugitive — נמלט/פליט;

(4) navigator — נווט. אף אחת אינה מתארת מסיג-גבול בטריטוריה.

מדובר בתערובת 'שמתלקחת מעצמה' (ignites spontaneously) ושומשה בלוחמה — כלומר תערובת דליקה. המילה המתאימה היא flammable (דליק).

«נסמן» את תשובה (2). נפסול:

(1) turbulent — סוער;

(3) reverent — יראת-כבוד;

(4) meticulous — דקדקן. אף אחת אינה קשורה להתלקחות.

מדובר בממצא מהמאה השמינית שהוא 'הדוגמה העתיקה ביותר של כתב טורקי' — כלומר כתובות חרוטות. המילה המתאימה היא inscriptions (כתובות).

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) rehearsals — חזרות;

(2) endeavors — מאמצים/מיזמים;

(3) assignments — מטלות. אף אחת אינה 'כתב עתיק שהתגלה'.

כתיבתה של וירג'יניה וולף 'לעיתים ___ את ההבחנה' בין דיבור ישיר לעקיף — כלומר מטשטשת אותה. המילה המתאימה היא blurs (מטשטש).

«נסמן» את תשובה (3). נפסול:

(1) reaps — קוצר;

(2) tilts — מטה/נוטה;

(4) clasps — תופס/הודק. אף אחת אינה 'מטשטשת הבחנה'.

לווייתני בלוגה '___ מגוון רחב של צלילים' — כלומר משמיעים/פולטים אותם. המילה המתאימה היא emit (לפלוט).

«נסמן» את תשובה (1). נפסול:

(2) defy — מתריס/מתנגד;

(3) linger — משתהה;

(4) pacify — מרגיע. אף אחת אינה 'הפקת צלילים'.

שלושה חוקרים 'נספו' בניסיון להגיע לקוטב — כלומר זה היה ניסיון אומלל/כושל. הצירוף המתאים הוא an ill-fated attempt (ניסיון קשה-גורל).

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) a well-balanced — מאוזן;

(2) an overly sensitive — רגיש מדי;

(3) a finely tuned — מכוונן היטב. אף אחד אינו מתאים לניסיון שהסתיים במוות.

המשפט המקורי אומר ש'זה מיתוס' שהמלכה אליזבת הראשונה הייתה קירחת לחלוטין — כלומר לא נכון שלא היה לה שיער.

תשובה (2) — 'אין אמת בטענה שלמלכה לא היה שיער' — משמרת בדיוק את המשמעות.

«נסמן» את תשובה (2). נפסול:

(1) עוסקת במזג רע (bad tempered) ולא בקרחת;

(3) מדברת על חוסר יכולת ללדת;

(4) על אי-רחצה. שלושתן משנות את הנושא.

'All but a few' פירושו 'כולם חוץ ממעטים' — כלומר רוב היונקים חיים על היבשה.

תשובה (3) — 'רוב היונקים חיים על האדמה' — שקולה למקור.

«נסמן» את תשובה (3). נפסול:

(1) מדברת על מרבית חייהם (זמן) ולא על מרבית היונקים;

(2) 'רק מעט' — היפוך המשמעות;

(4) 'מעט חיים רק על האדמה' — משנה את הכמות ומוסיפה תנאי.

המקור אומר שקברו של תות-ענח'-אמון הוא 'מבין הפחות מרשימים' מכל הקברים בעמק המלכים — כלומר רוב הקברים האחרים מרשימים ממנו.

תשובה (4) אומרת בדיוק זאת.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) 'מובדל מהאחרים' — לא נאמר;

(2) 'הידוע ביותר' — עוסק בפרסום, לא ברושם;

(3) 'במצב טוב יותר' — היפוך הנאמר.

'respectively' קובע התאמה לפי הסדר: הגרב סימל קומדיה והסנדל טרגדיה.

תשובה (4) — 'הגרב ייצג קומדיה בעוד הסנדל ייצג טרגדיה' — משמרת את ההתאמה המדויקת.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) הופכת את ההתאמה (גרב-טרגדיה, סנדל-קומדיה);

(2) מוותרת על ההתאמה הספציפית;

(3) מדברת על 'זה מכבר' ומאבדת את מיפוי הסמלים.

בפסקה הראשונה מודגש ש'לאור ההיסטוריה של המתחים בין שתי המדינות', נוכחות מופע אמריקאי מובהק בחגיגה אנגלית מובהקת 'הייתה עניין בעל משמעות' — כלומר דבר מפתיע.

«נסמן» את תשובה (1) surprising. נפסול:

(2) disappointing (מאכזב), (3) embarrassing (מביך), (4) challenging (מאתגר) — אף אחת אינה נתמכת בפסקה, שמדגישה הפתעה ולא אכזבה/מבוכה/אתגר.

בפסקה השנייה מוסבר למלכה ש'הארמון לא יכול להכיל את ההפקה העצומה' (could not accommodate the massive production) — כלומר המופע גדול מדי.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) 'הופעות אסורות שם' — לא נאמר;

(2) 'לא רצתה שיפריעו לה' — לא הסיבה;

(3) 'היה מסוכן' — לא נאמר.

הפסקה השלישית מתארת את הרגע שבו המלכה קדה לדגל האמריקאי — 'הפעם הראשונה בהיסטוריה' שריבון בריטי חלק כבוד לדגל המושבה לשעבר. זהו תיאור של רגע היסטורי.

«נסמן» את תשובה (3). נפסול:

(1) הגעת המלכה — פרט משני;

(2) זירת ארל'ס קורט — אינה מתוארת כאן;

(4) הדגל האמריקאי עצמו — אינו מוקד הפסקה.

שאלת 'לא מצוין'. הפסקה מזכירה דגלים אמריקאיים בלבד, ולא נאמר בה שנישאו גם דגלים בריטיים — לכן (1) אינה מצוינת.

«נסמן» את תשובה (1). אלה כן מצוינים ולכן נפסלים:

(2) בריטניה שלטה באזור שהפך לארה"ב — נאמר ('former British colony');

(3) המלכה שלטה על אימפריה — נאמר ('British Empire');

(4) המלכה חלקה כבוד לדגל ארה"ב — נאמר במפורש.

הפסקה האחרונה מספרת שנוכחות המלכה הפכה את המופע לתופעה בינלאומית, שמשך קהל מעל 20 שנה ויצר דימוי מתמשך — כלומר דנה בהצלחתו ובהשפעתו.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) הקהל, (2) התפקיד בתרבות האמריקאית, (3) סבב ההופעות הבינלאומי — כל אחת צרה מדי ומכסה רק חלק מהפסקה.

הטקסט כולו סובב סביב הגרייט סנייפ — הציפור שמצליחה לטוס גם רחוק וגם מהר, בשונה מציפורים אחרות. הכותרת 'The Great Snipe: Flying Far and Fast' לוכדת את הנושא ואת ייחודו.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) 'נתיב הנדידה' — פרט בודד;

(2) 'טסות למרחקים מצטיינות' — כוללני מדי ומאבד את המוקד בגרייט סנייפ;

(3) 'הציפור השמנמנה ביותר' — פרט צדדי, לא הנושא.

בפסקה השנייה נאמר שכנפי הגרייט סנייפ 'אינן אווירודינמיות ונעדרות את הקצוות המחודדים' האופייניים לטסות-מרחק אחרות — לכן במבט ראשון היא לא נראית מצוידת היטב.

«נסמן» את תשובה (1) — 'אין לה כנפיים מחודדות'. נפסול:

(2) 'כנפיים קצרות יותר' — לא נאמר 'קצרות';

(3) 'מגיעה תשושה' — זו התוצאה בסוף המסע, לא הסיבה למראה;

(4) 'מכפילה משקל' — זה דווקא מה שמסייע לה.

הפסקה מציגה בז נודד (מהיר אך למרחק קצר) ושחפית ארקטית (רחוק אך איטי) — 'מעטות הציפורים שטסות גם רחוק וגם מהר'. שתי הציפורים טסות או רחוק יותר או מהר יותר מהגרייט סנייפ.

«נסמן» את תשובה (4). נפסול:

(1) 'בזמנים שונים בשנה' — לא הנקודה;

(2) 'מהר ורחוק כמו' — היפוך: הן עושות רק אחד מהשניים;

(3) 'נתיב נדידה דומה' — לא נאמר.

בשורה 20 'feat' מתאר את ה'הישג' של הגרייט סנייפ שהגודוויט מתקרב אליו. המילה הקרובה במשמעות היא accomplishment (הישג).

«נסמן» את תשובה (2). נפסול:

(1) speed (מהירות) — רק היבט אחד;

(3) route (נתיב) — לא המשמעות;

(4) characteristics (מאפיינים) — כללי מדי.

הפסקה האחרונה אומרת שלגרייט סנייפ 'יש הזדמנויות לנוח אך היא אינה מנצלת אותן, והמדענים מתקשים להסביר מדוע'. לכן לא ברור מדוע היא אינה עוצרת במהלך המסע.

«נסמן» את תשובה (2). נפסול:

(1) איך ציפורים בוחרות נתיב — לא נדון;

(3) איך ציפורים מוצאות מזון — לא נדון;

(4) מדוע הגודוויט נוהג אחרת — הגודוויט דווקא נאלץ לטוס ברצף (אין היכן לעצור), אין בכך תעלומה.