פתרון הבחינה הפסיכומטרית סתיו 2022 — טקסט מלא

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא יחס אנלוגי מסוג ״תוצר : הפעולה שיצרה אותו״: מאפה הוא הדבר שנוצר בעקבות הפעולה אפה. הכלי שלנו הוא לנסח משפט־יחס מדויק ולבדוק לאיזה זוג הוא מתאים בדיוק.

נעבור על המסיחים:

(1) ״ממרח : מרח״ — הממרח אינו התוצר של המריחה; הממרח הוא החומר שאותו מורחים, כלומר מושא הפעולה ולא תוצאתה — מלכודת ניסוח.

(2) ״קציצה : קצץ״ — קציצה נעשית אמנם מבשר קצוץ, אך עצם הקציצה אינה ״מה שנקצץ״ אלא מוצר מעובד; היחס רופף.

(4) ״משקה : השקה״ — הבניין שונה (השקה = לתת לשתות / להשקות צמח), והמשקה אינו ״מה שהושקה״, אלא מה ששותים — היחס אינו מקביל.

(3) ״תבשיל : בישל״ — התבשיל הוא בדיוק ״מה שבושל״, כשם שמאפה הוא ״מה שנאפה״: תוצר : הפעולה שיצרה אותו. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת המרכזית היא לבחור מסיח שבו שם העצם הוא מושא הפעולה (מורחים אותו) ולא תוצר הפעולה.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא יחס תפקודי: הרוכסן הוא אמצעי הסגירה־והפתיחה של התיק — החלק המאפשר לסגור ולפתוח את הגישה אליו. נציב את המשפט ״X הוא אמצעי הפתיחה־והסגירה של Y״.

נעבור על המסיחים:

(1) ״כפתור : לולאה״ — שניהם אמצעי רכיסה הפועלים יחד, אך הכפתור אינו ״אמצעי הסגירה של הלולאה״; זהו יחס בין שני חלקים משלימים ולא בין מנגנון למכל.

(2) ״סורג : חלון״ — הסורג מגן על החלון אך אינו סוגר ופותח אותו; יחס של הגנה, לא של פתיחה־סגירה.

(3) ״קוף : מחט״ — הקוף הוא החור שבמחט, יחס של חלק־מן־השלם, לא של מנגנון סגירה.

(4) ״דלת : חדר״ — הדלת היא בדיוק אמצעי הפתיחה־והסגירה של הגישה אל החדר, כשם שהרוכסן לתיק. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (1), שמושך מפני שגם הוא מעולם הרכיסה, אך אינו שומר על יחס מנגנון־מכל.

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא יחס של ״משטח תמיכה : האיבר הנשען עליו״: ההדום הוא מושב נמוך שעליו מניחים את הרגליים כדי שינוחו. נציב ״X הוא הדבר שעליו נחים/נשענים ה־Y״.

נעבור על המסיחים:

(2) ״צעיף : צוואר״ — הצעיף עוטף ומחמם את הצוואר, אך אינו משטח שעליו נשען הצוואר; יחס של כיסוי.

(3) ״סיכת ראש : שֵׂער״ — הסיכה מהדקת את השֵׂער, יחס של הידוק ולא של תמיכה.

(4) ״משקפיים : עיניים״ — המשקפיים מסייעים לראייה, יחס של סיוע ולא של הנחה־ונשיאה.

(1) ״כר : ראש״ — הכר הוא בדיוק המשטח שעליו מניחים את הראש כדי שינוח, כשם שההדום לרגליים. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא לבחור לפי ״איבר גוף בזוג״ בלבד (כל המסיחים כוללים איבר), במקום לדייק את פועל התמיכה.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא יחס של שלילה מהותית: ״אקראי״ מתאר את מי שמעצם טיבו נעדר חוקיות — האקראיות היא בהגדרתה היעדר סדירות. נציב ״X הוא תואר שמשמעו: נטול Y מעצם הגדרתו״.

נעבור על המסיחים:

(1) ״קל : משקל״ — קל הוא בעל מעט משקל, לא נטול משקל; אין כאן שלילה מהותית.

(3) ״אבוד : מקום״ — ״אבוד״ אינו מוגדר כ״חסר מקום״; היחס אינו הדוק.

(4) ״רווק : נישואין״ — הרווק אכן אינו נשוי, אך זהו מצב זמני וניתן לשינוי (רווק עשוי להינשא), ולא שלילה מהותית ובלתי אפשרית; כמו כן ״רווק״ הוא אדם קונקרטי, לא תואר מופשט.

(2) ״נצחי : קץ״ — הנצחי הוא בהגדרתו מה שאין לו קץ, בדיוק כשם שהאקראי הוא מה שאין בו חוקיות: תואר מופשט : המושג שהוא שולל מהותית. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (4), שגם בו יש ״היעדר״, אך היעדר נסיבתי־זמני ולא הגדרתי.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא יחס של ״פועל גורם (גרימה לזולת) : המצב הנגרם״: ״הלבין פניו״ פירושו לגרום לאדם אחר בושה, והתוצאה היא שאותו אדם נכלם. נציב ״X הוא לגרום לזולת להיות במצב Y״.

נעבור על המסיחים:

(1) ״ציווה : כפוף״ — ציווי אינו יוצר בהכרח מצב של כפיפות אצל הזולת; היחס רופף.

(3) ״דיבר טובות : מהַלל״ — שני ביטויים פעילים ונרדפים (מי שדיבר טובות הוא המהלל), אין כאן ציר של גורם→מצב־נגרם.

(4) ״ראה שחורות : קודר״ — ניסוי־המלכודת המרכזי: ״ראה שחורות״ מתאר את מי שהוא עצמו קודר, כלומר מצבו של הסובייקט עצמו, ולא גרימת מצב לאדם אחר — הכיוון שגוי.

(2) ״הִלאה : עייף״ — ״הִלאה״ (בניין הפעיל) הוא לגרום לזולת ליגע, והתוצאה היא שהלה עייף: פועל גורם : המצב שנגרם לאחֵר. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (4): הוא נראה כ״ביטוי : מצב״ מושלם, אך מפספס את כיוון הגרימה־לזולת.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא יחס בין תכונה בעלת גוון חיובי־נייטרלי לבין אותה תכונה עצמה בגוון שלילי: ״פיקח״ הוא חכם ונבון (מחמאה), ואילו ״ערום״ הוא חכם אך במובן של תחכום ועורמה (גוון שלילי). נציב ״X תכונה נייטרלית/חיובית, Y אותה נטייה בגוון שלילי״.

נעבור על המסיחים:

(1) ״רחום : אכזר״ — ניגודים גמורים, לא הסטת גוון של אותה תכונה.

(2) ״שחצן : יהיר״ — שני תארים שליליים שקולים (גאוותנות), אין מעבר מחיובי לשלילי.

(3) ״יסודי : איטי״ — קשר סיבתי אפשרי (יסודי ולכן איטי), אך לא אותה תכונה בשני גוונים.

(4) ״סקרן : חטטן״ — סקרן הוא תואר חיובי־נייטרלי, וחטטן הוא אותה נטייה לחקור אך בגוון שלילי (חטטנות פולשנית), בדיוק כמו פיקח→ערום. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (2), שגם בו התארים קרובים, אך שניהם באותו מטען (שלילי) בלי הסטת הגוון.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא זיהוי תבנית לשונית: אנשי הלשון מסתמכים על מילה שצורת היחיד שלה מסתיימת ב־ה ללא א (״סיסמה״), אך צורת הרבים שלה כן כוללת א (״סיסמאות״); בדיוק כך ״גרוטה״ ← ״גרוטאות״. הכלי הוא לבדוק לכל מסיח מהי צורת היחיד התקנית שלו.

נעבור על המסיחים:

(1) ״מחמאות״ — היחיד הוא ״מחמאה״ (עם א), ולא ״מחמה״; לכן אינו מקביל לסיסמה.

(2) ״השוואות״ — היחיד ״השוואה״ מסתיים ב־אה; אין ניגוד בין יחיד בלא־א לרבים עם־א.

(4) ״מדשאות״ — היחיד ״מדשאה״, שוב עם א.

(3) ״עסקאות״ — היחיד הוא ״עסקה״ (ללא א, כמו סיסמה), והרבים ״עסקאות״ (עם א), בדיוק כתבנית סיסמה/סיסמאות. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא לבחור לפי צליל ה־״אות״ בסוף בלבד; יש לבדוק דווקא את צורת היחיד.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא נאמנות לפסקה: עלינו לבחור את הטענה היחידה שהפסקה תומכת בה. הכלי הוא הצלבת כל מסיח מול המשפטים המפורשים.

נעבור על המסיחים:

(1) טוענת שהרשל ״סירב לקבל״ את העמדה שמדובר בכוכב לכת — הפסקה אומרת במפורש ההפך: ״הוא קיבל את עמדתם״.

(2) טוענת שתצפיותיו־שלו בטלסקופ איששו שאורנוס אינו שביט — אך לפי הפסקה תחילה סבר שהוא שביט, ומי שהוכיחו שמדובר בכוכב לכת היו מדענים אחרים, לא תצפיותיו.

(3) טוענת שהרשל היה הראשון ש״הגדיר אותו ככוכב לכת״ — אך המדענים האחרים הם שהוכיחו זאת, והרשל רק קיבל את עמדתם.

(4) ״אף על פי שתחילה שגה... הוא נחשב למי שגילה אותו״ — תואם: תחילה טעה (סבר שהוא שביט), ובכל זאת נחשב מגלה אורנוס. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא מסיחים המהפכים את זהות הגורם שהוכיח (הרשל במקום המדענים).

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא הסקה לוגית ממערכת אילוצים על שלושה מושבים (1-2-3). הכלי הוא לגזור מסקנות ודאיות מהנתונים. מנתון א׳: קרן יושבת לצד בעלת האוגר, ולכן קרן עצמה אינה בעלת האוגר. מנתון ב׳: בעלת השרקן במושב האמצעי. נבדוק אם קרן יכולה להיות בעלת השרקן: אילו כן, היא במושב 2 ושכנותיה במושבים 1 ו־3 — לפחות אחת מהן בעלת האוגר, וזה מקיים את א׳. אך נבדוק אם קרן יכולה להיות בעלת התוכי: אז קרן במושב קצה (1 או 3, שכן האמצע תפוס בידי בעלת השרקן), ושכנתה היחידה היא בעלת השרקן — ואין לצידה בעלת אוגר, בסתירה לא׳. לכן קרן חייבת להיות בעלת השרקן, ויושבת באמצע. מכאן שבעלת השרקן היא קרן — ולכן ענבל בהכרח אינה בעלת השרקן.

נעבור על המסיחים:

(2) ״רינת אינה בעלת האוגר״, (3) ״ענבל בעלת האוגר״, (4) ״רינת בעלת התוכי״ — כולם אינם הכרחיים, שכן האוגר והתוכי מתחלקים בין רינת וענבל בשני סדרים אפשריים. רק (1) ודאית. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא זיהוי כשל של היפוך סיבה ותוצאה. דפנה מדמה את דברי ליאור לטענה שקריאת התרנגול גורמת לזריחה — קלאסיקה של בלבול בין מה שקודם בזמן לבין הסיבה: התרנגול קורא לפני הזריחה אך אינו מחוללהּ; ליאור הסיק ששתיית גיורא היא שגורמת לחברתו לעזוב, בעוד ייתכן שהכיוון הפוך. הכלי הוא לבחור את המסיח המבטא את ההיפוך הנכון.

נעבור על המסיחים:

(1) עוסק בעוצמת השתייה לו נשארה, ולא בכיוון הסיבתיות.

(3) הופך אמנם כיוון אך למניע מכוון (״מנסה להרחיק אותה״), טענה חדשה שאינה מקבילה לאנלוגיית התרנגול.

(4) שיפוט מוסרי על החברה, לא סוגיית הסיבתיות.

(2) ״גיורא מידרדר לשתייה בגלל הפרידות מחברתו״ — היפוך מדויק: לא השתייה גורמת לעזיבה, אלא העזיבה (הפרידות) גורמת לשתייה, בדיוק כמו שהזריחה היא ש״גוררת״ את קריאת התרנגול ולא להפך. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (3), שגם הוא הופך כיוון אך מוסיף כוונה שאין לה בסיס.

תשובה (1) נכונה. שימו לב לשלילה בשאלה: מבוקש הנתון שאינו יכול להחליש. מסקנת גדי: כמות מכירות גדולה יותר ⟵ איכות גבוהה יותר. החלשה תהיה כל נתון שמסביר את פער המכירות שלא באמצעות איכות, או שמערער על ההשוואה. הכלי הוא לבדוק לכל מסיח אם הוא מחליש.

נעבור על המסיחים:

(2) הכמות שמכרה כל חברה עלתה השנה — מחליש, כי ההשוואה בין שנה נוכחית (״כסות״) לאשתקד (״הבגד״) מוטה.

(3) מנגנון השיווק של ״הבגד״ פחות יעיל — מחליש, כי פער המכירות עשוי לנבוע מהשיווק ולא מהאיכות.

(4) מגהצי ״הבגד״ יקרים יותר — מחליש, כי מחיר גבוה יכול להסביר מכירות נמוכות ללא קשר לאיכות.

(1) ״הפופולריות עומדת ביחס ישר לאיכות״ — נתון זה דווקא מחזק את גדי (מכירות רבות ⟵ איכות), ולכן אינו יכול להחליש. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא לפספס את השלילה ולחפש דווקא נתון מחליש.

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא השלמת פסקה תוך שמירה על עקביות פנימית: הנימוק בסוף (״מכיוון שאתגרים בעבודה חשובים לי ___ מכסף״) חייב להתיישב עם ההחלטה. הכלי הוא לבדוק לכל מסיח אם השרשרת ״תיאור ההצעה ← ההחלטה ← הנימוק״ עקבית. נבחן את (2): ״עבודה מאתגרת יותר מעבודתי, בשכר נמוך משכרי, לא הייתי נענית להצעתה, מכיוון שאתגרים חשובים לי פחות מכסף״ — עקבי לחלוטין: אם הכסף חשוב יותר מהאתגר, לא כדאי לעבור למשרה מאתגרת יותר אך בשכר נמוך יותר.

נעבור על המסיחים:

(1) ״פחות מאתגרת / שכר גבוה / הייתי נענית / חשובים יותר מכסף״ — סתירה: אם האתגר חשוב יותר, מדוע לעבור למשרה פחות מאתגרת.

(3) ״פחות מאתגרת / שכר גבוה / לא הייתי נענית / חשובים פחות מכסף״ — סתירה: אם הכסף חשוב יותר והשכר גבוה יותר, דווקא כן היית נענית.

(4) ״מאתגרת יותר / שכר נמוך / לא הייתי נענית / חשובים יותר מכסף״ — סתירה: אם האתגר חשוב יותר, כן היית נענית למשרה מאתגרת יותר. רק (2) נטול סתירות. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא השלמת מבנה מותנה שבו נדרשת סתירה אמיתית בין הטענה להמלצה, ותיאום בין הפתיח (״בדרך כלל דבריה ___ סתירות״) לתגובת הדובר. הכלי הוא לבדוק לכל מסיח אם אכן נוצרת סתירה בין הטענה להמלצה, ואם הפתיח והתגובה מתלכדים. נבחן את (4): ״לולא ידעתי שדבריה של שולה בדרך כלל חפים מסתירות, לא הייתי מתאכזבת כל כך כאשר טענה שלא רצוי ללמד ילדים עד גיל שש שפה זרה, ומייד אחר כך המליצה על חוג צרפתית לילדים בגילאי שלוש-ארבע ששפת אימם עברית״ — יש סתירה גלויה (איסור שפה זרה מתחת לגיל שש מול המלצה על צרפתית לבני שלוש-ארבע), והדובר, שציפה לעקביות (״חפים מסתירות״), התאכזב — עקבי.

נעבור על המסיחים:

(2) הטענה (״קרינת השמש מזיקה לדגי נוי״) וההמלצה (״להחזיק את האקווריום במקום אפל״) אינן סותרות אלא עקביות, ולכן אין ממה ״להתפלא״ — נפסל.

(1) ו־(3) אינם יוצרים סתירה של ממש בין הטענה להמלצה או שאינם מתיישבים עם הפתיח. רק (4) מקיים סתירה־בפועל + תגובה תואמת. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא השלמה בהתאם לרצף הרעיוני של הפסקה: ג׳יימיסון רואה בביקורת עניין נחות מן היצירה, וההמשך (״אז היינו מגלים מהר יותר את איכויותינו... לא היינו גורמים נזק... יצירה גרועה אין בכוחה להזיק״) הוא התוצאה הרצויה מהעדפת יצירה על פני ביקורת. הכלי הוא לבדוק איזה מסיח מוליך אל ״אז היינו...״. נבחן את (4): ״אילו היינו משקיעים ביצירה מקורית את המשאבים שאנו משקיעים בכתיבת ביקורת, היה זה ניצול מוצלח בהרבה של משאבינו״ — וממנו נובע ישירות ״אז היינו מגלים מהר יותר את איכויותינו... לא היינו גורמים נזק״.

נעבור על המסיחים:

(1) מהפך את העמדה (״אין תחליף למבקר״), בניגוד למגמת הפסקה.

(2) קורא ליותר ביקורת (״לו עודדנו ביקורת... פחות יצירות גרועות״), הפוך למסקנה.

(3) עוסק בהיזק של יצירה חובבנית, אך ההמשך מציין שיצירה גרועה ״אין בכוחה להזיק״ — סתירה. רק (4) מתחבר לרצף. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא השתמעות מפסקה: לבחור את הטענה שהפסקה מחייבת. הפסקה מציגה שני צדדים — ״לכאורה יש הרבה מן המשותף״ בין ערכים דמוקרטיים-ליברליים לפמיניזם, ומנגד ״המאבק הפמיניסטי כוון בראשיתו נגד מוסדות המשטר״. הכלי הוא לצרף את שני הקצוות.

נעבור על המסיחים:

(1) ״הכינון הדמוקרטי הוא שעודד נשים להיאבק״ — הפסקה אומרת שהמאבק כוון נגד המשטר, לא שהמשטר עודד אותו; לא משתמע.

(3) ״הדמוקרטיה חטאה לאמנה החברתית״ — האמנה עצמה היא ששללה מנשים זכויות, ולא שהדמוקרטיה חטאה לאמנה; עיוות.

(4) ״אימוץ ערכים ליברליים יכול היה לקדם פמיניזם יותר מהמאבק״ — ספקולציה השוואתית שאינה נאמרת ואינה משתמעת.

(2) ״אף שהמאבק כוון בראשיתו נגד מוסדות הדמוקרטיה הליברלית, הוא חולק עימה ערכים רבים״ — משלב במדויק את שני צדי הפסקה: המשותף הרב (״לכאורה הרבה מן המשותף״) לצד העימות ההיסטורי. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (3), שמנצל את המילה ״אמנה חברתית״ אך הופך את תפקידה.

תשובה (2) נכונה. שימו לב לניסוח: מבוקשת הטענה הנותרת - זו שאינה חלק מן ההסבר. הפער: במחקר התרופה עבדה (מרבית החולים החלימו), ואילו בסקר בשטח רוב החולים דיווחו שהיא לא עזרה. הכלי הוא לבדוק אילו שלוש טענות מצטרפות להסבר קוהרנטי. נבנה את ההסבר:

(3) המחקר נעשה בחולים ללא מחלות אחרות (אוכלוסייה ״נקייה״, ולכן התרופה פעלה);

(4) מרבית חולי הצרדת באוכלוסייה חולים גם במחלות אחרות;

(1) תרופות למחלות רבות מנטרלות את פעילות ״צלוליקול״ — ולכן אצל רוב החולים בשטח, שנוטלים תרופות אחרות, ״צלוליקול״ מנוטרל ואינו עוזר. שלוש אלה יחד מסבירות את הפער. נותרת (2): ״התרופה אושרה לטיפול במחלות נוספות מלבד צרדת״ — עובדה על היתר־השימוש, שאינה מסבירה מדוע אצל חולי הצרדת שבסקר התרופה לא תרמה להחלמת הצרדת. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא לבחור את (1), הנשמע ״טכני״, אך הוא חוליה מרכזית בהסבר.

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא זיהוי מקור ה״הפתעה״ שהפסקה מצביעה עליה. ה״נסיבות המפתיעות״ אינן עצם ההוספה המאוחרת, אלא הסיבה להוספה: תכונה מכוננת של הערפד (רגישות לשמש) נולדה מתוך שיקול תועלתי-משפטי (בידול הסרט כדי לחמוק מתביעת זכויות יוצרים). הכלי הוא להצליב כל מסיח מול מה שבאמת מפתיע בפסקה.

נעבור על המסיחים:

(1) עוסק בזכויות יוצרים על סיפורים עממיים ובכך שאין חובה לשנות — אינו מסביר מדוע ״מפתיע״.

(2) ההפתעה כאן היא תזמון מאוחר בלבד (״לא יהיו עוד שינויים גדולים״), אך הפסקה תולה את ההפתעה בנסיבות (המניע), לא בעיתוי.

(3) עוסק בכך שעיבוד לא-מורשה לא אמור לשנות את תפיסת הדמות — קרוב, אך אינו נוגע בלב ההפתעה: המניע התועלתי.

(4) ״איננו רגילים לחשוב על דמויות אגדיות כעל מי שעוצבו באופן יזום משיקולים תועלתיים״ — בדיוק זו ההפתעה: דמות אגדית שנדמה שהתגבשה אורגנית, ואילו כאן תכונתה עוצבה במכוון משיקול תועלתי. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא נאמנות לטענת בן-פורת, המורכבת משני תנאים בלתי תלויים: (א) ככל שמספר הקשרים האפשריים רב יותר, ו־(ב) ככל שהקורא חופשי יותר לפרש (כלומר אופי הקשרים מוגדר פחות) — כך פוטנציאל המשמעות גדל. הכלי הוא לוודא ששני התנאים נשמרים ובכיוון הנכון.

נעבור על המסיחים:

(1) קושר סיבתית בין שני התנאים (״ריבוי אלמנטים ⟵ יותר חופש פרשני״), בעוד בן-פורת מציגה אותם כשני גורמים נפרדים — עיוות.

(3) הופך את כיוון הסיבה (״פוטנציאל משמעות רב ⟵ יותר קשרים״), במקום קשרים ⟵ פוטנציאל.

(4) הופך את תנאי החופש: ״ככל שהטקסטים מוסרים יותר מידע על אופי הקשרים״ פירושו הגדרה רבה יותר — בדיוק ההפך מ״חופש רב יותר לפרש״.

(2) ״יותר אלמנטים שאפשר לקשר, ואופי הקשרים מוגדר פחות ⟵ יותר משמעויות״ — שומר במדויק על שני התנאים ועל כיוונם. את התשובה הזאת

«נסמן». המלכודת היא (4), המחליף ״חופש פרשני״ ב״מידע מוגדר״.

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא איתור הביטוי שהנונסנס ״בוחן מחדש״ את משמעותו. הכלי הוא לחזור לשורות 10-9 ולראות איזו מילה מפורשת מחדש כפשוטה. העגל אומר: ״בני אדם חסרי בינה / חוגגים ראש השנה / ... / הן הראש איננו חג״ — כלומר הוא מפרק את הצירוף ״ראש השנה״ ומתייחס ל״ראש״ כאיבר, ותוהה כיצד ״הראש״ יכול להיות חג. זהו בדיוק ״בחינת משמעות מחדש״ של הביטוי ״ראש השנה״.

נעבור על המסיחים:

(1) ״בני אדם״ ו־(2) ״חסרי בינה״ מתארים את בני האדם מנקודת מבט העגל, אך משמעותם אינה נבחנת מחדש.

(4) ״אות ותג״ מופיע בהקשר ״לא אבין אף אות ותג״, ביטוי שאין בו משחק־משמעות דו-כיווני.

(3) ״ראש השנה״ — עליו נשען המשחק (״הראש איננו חג״). את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא פירוש ״עוד יותר״ - השוואה למה שקדם. הכלי הוא להצמיד את המילה ״יותר״ לנקודת הייחוס הקודמת בטקסט. לפני המשפט על מורגנשטרן מובאת דוגמת שירו של יהונתן גפן ״לג׳ירף יש צוואר ארוך״, המעוצב בצורת ג׳ירף — דוגמה שבה הצד החזותי מרכזי. מיד אחריה נאמר שביצירת מורגנשטרן ״הצד החזותי מרכזי עוד יותר״, כלומר מרכזי יותר מאשר בשירו של גפן.

נעבור על המסיחים:

(1) ״הדגם משני סימנים גרפיים״ הוא חלק מיצירת מורגנשטרן עצמה, לא נקודת ההשוואה.

(2) ״מאפיינים אחרים של נונסנס״ כללי מדי ואינו נקודת הייחוס המיידית.

(4) ״הצד החזותי ב׳שירת הלילה של הדגים׳״ הוא היצירה הנדונה עצמה — אי אפשר שתהיה מרכזית ״עוד יותר״ מעצמה.

(3) ״הצד החזותי בשירו של יהונתן גפן״ — הדוגמה שקדמה, שאליה נערכת ההשוואה. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הוא זיהוי תפקידה של דוגמה בטקסט. הכלי הוא לחזור להקשר סביב שורה 22. נאמר שם שרוב המבוגרים רואים ב״שירת הלילה של הדגים״ אוסף סימנים חסר משמעות, ״בניגוד להם, ילדים מבינים אותה בדרכים רבות: סגירת עיני הדג ופקיחתן... גלי הים המלטפים את הדג עד שהוא נרדם, ועוד״. אם כן, התיאור הוא דוגמה לאחד הפירושים היצירתיים שהילדים מעניקים ליצירה.

נעבור על המסיחים:

(2) ״המשמעות היחידה שאליה כיוון מורגנשטרן״ — הפוך: מדובר בריבוי פירושים של ילדים, לא בכוונת המחבר.

(3) ״האופן שבו מבוגרים מפרשים בדרכים המקובלות״ — דווקא המבוגרים לא מצאו בה משמעות; זהו פירוש של ילדים.

(4) ״התייחסות לכותרת בלבד״ — אין קשר; הפירוש נסוב על היצירה החזותית.

(1) ״פירוש יצירתי שנתנו ילדים ל׳שירת הלילה של הדגים׳״. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא תפקיד מילת הקישור ״אם כן״, המסמנת מסקנה הנשענת על מה שנאמר קודם. הכלי הוא לזהות מה בפסקה הקודמת מוליד את השאלה ״האם ספרות הנונסנס היא סוג של ספרות ילדים?״. הפסקה שלפני שורה 26 מסתיימת בקביעה ש״יצירות הנונסנס תואמות את עולם השפה, החשיבה והדמיון האופייני לילדים״ — ומתוך קרבה זו לעולם הילד עולה ״אם כן״ השאלה אם זו ספרות ילדים.

נעבור על המסיחים:

(1) ״שימוש בסימנים מוכרים״ נאמר קודם אך אינו הבסיס לשאלה על ספרות ילדים.

(3) ״מבוגרים נהנים לקרוא נונסנס״ אינו מה שמוביל לשאלה, ואף אינו נטען כך.

(4) ״הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים...״ טענה חדשה שאינה נאמרת.

(2) התאמת הנונסנס לעולם הילדים — היא ההנחה שממנה נובעת ״אם כן״ השאלה. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הוא זיהוי מטרת החריגה של המחבר לפי הפסקה האחרונה. הכלי הוא לקרוא את ההקשר: יש יצירות נונסנס שכדי להבין את מסרן על הקורא להכיר היטב את ההיגיון וכללי השפה, ״וכך יוכל להבחין בחריגות שחורג מהם מחבר היצירה. בדרך זו המחבר יכול להביע מסרים שקשה להביעם בדרכים ספרותיות אחרות״. כלומר החריגה משרתת מטרה — העברת מסר שקשה להביעו אחרת.

נעבור על המסיחים:

(1) ״כדי שמבוגרים יתקשו להבין״ — הקושי הוא תופעת לוואי, לא המטרה.

(2) ״כדי להדגים שהוא יכול להתבטא בדרכים מקובלות״ — הפוך: הוא דווקא חורג מהמקובל.

(4) ״דמיונו משתלט על יצירתו״ — לא נאמר; החריגה מכוונת ולא מקרית.

(3) ״כדי להעביר מסר מסוים בדרך זו״ — בדיוק ״בדרך זו המחבר יכול להביע מסרים...״. את התשובה הזאת

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: אנלוגיה של תבנית גזירה מורפולוגית. ‏"מדיד" הוא שם תואר במשקל קָטִיל שמשמעו 'שאפשר למדוד אותו', והפועל הנגזר הוא 'למדוד'. אנחנו מחפשים זוג שבו התואר במשקל קָטִיל ('שאפשר ל...') והפועל המתאים לו.

נעבור על המסיחים:

(2) 'תקין : לתקן' – 'תקין' אינו 'שאפשר לתקנו' אלא 'שלם/כשיר', ולכן היחס שונה.

(3) 'פעיל : לפעול' – 'פעיל' הוא מי שפועל (משקל אקטיבי), לא 'שאפשר לפעול אותו'.

(4) 'חמים : לחמם' – 'חמים' הוא תואר מצב ('חם'), לא 'שאפשר לחממו'. לעומתם ב-(1) 'שמיש' פירושו 'שאפשר להשתמש בו' – בדיוק כמו 'מדיד' = 'שאפשר למדוד אותו' – והפועל הוא 'להשתמש'.

המלכודת: להיתפס למשמעות הכללית של התארים במקום לתבנית 'שאפשר ל...'.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: אנלוגיה של דרגת עוצמה. 'בעתה' היא פחד בעוצמה קיצונית – המילה השנייה היא דרגה חזקה יותר של הראשונה. אנחנו מחפשים זוג שבו השנייה עזה יותר מן הראשונה.

(1) 'אשמה : חרטה' – שני רגשות שונים, לא יחס עוצמה.

(2) 'מצוקה : שוועה' – 'שוועה' היא זעקה, תגובה למצוקה ולא דרגה חזקה שלה.

(4) 'ייאוש : תוחלת' – הפכים (ייאוש מול תקווה). ב-(3) 'חרון' הוא כעס עז ומתלקח – דרגת עוצמה גבוהה של 'כעס' – בדיוק כמו 'בעתה' מול 'פחד'.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: אנלוגיה של מזהה ייחודי. 'כתובת' היא המזהה הייחודי שקובע את מיקומו של 'בית'. אנחנו מחפשים זוג של פריט והמזהה הייחודי שממקם אותו.

(1) 'מדינה : המנון' – ההמנון סמל של מדינה, לא מזהה מיקום.

(2) 'נהג : רישיון נהיגה' – הרישיון מסמיך את הנהג, לא ממקם אותו.

(3) 'חוזה : חתימה' – החתימה מאשרת חוזה. ב-(4) 'תאריך' הוא המזהה הייחודי שממקם 'יום' בציר הזמן – בדיוק כפי ש'כתובת' ממקמת 'בית' במרחב.

המלכודת: לבחור זוג עם קשר כללי (סמל, אישור) במקום יחס מיקום-מזהה מדויק.

תשובה (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: אנלוגיה של פעולה ותוצאתה המוצלחת. 'דָּלַק' פירושו רדף אחרי, ו'תפס' הוא ההצלחה של אותה רדיפה. אנחנו מחפשים זוג שבו הפועל השני הוא ההשגה המוצלחת של הראשון.

(2) 'נרדם : הקיץ' – רצף הפוך (הירדמות מול התעוררות).

(3) 'הרשיע : העניש' – שני שלבים נפרדים בהליך, לא פעולה ותוצאתה.

(4) 'התגונן : נפגע' – כאן השני הוא כישלון של הראשון (התגונן אך נפגע), הפוך מהיחס. ב-(1) 'חקר : גילה' – החקירה היא הפעולה והגילוי הוא הצלחתה – בדיוק כמו רדיפה שמסתיימת בתפיסה.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: אנלוגיה של 'חלק מפריט : אוסף של אותם פריטים'. 'גבעול' הוא חלק מפרח אחד, ו'זר' הוא אוסף של פרחים. אנחנו מחפשים זוג שבו הראשון הוא חלק מפריט בודד, והשני אוסף של אותם פריטים.

(1) 'ארון : ריהוט' – ארון הוא סוג של ריהוט (קטגוריה), לא חלק.

(2) 'כבשה : עדר' – זו

המלכודת: אכן פריט מול אוסף, אך 'כבשה' היא הפריט השלם ולא חלק ממנו, בעוד 'גבעול' הוא חלק מפרח.

(3) 'ענף : עץ' – יחס חלק-שלם בתוך פריט יחיד. ב-(4) 'סיפון' הוא חלק מאונייה אחת, ו'צי' הוא אוסף של אוניות – בדיוק כמו 'גבעול' (חלק מפרח) מול 'זר' (אוסף פרחים).

המלכודת המרכזית:

(2) כבשה:עדר, שנראה קרוב אך מפספס את היות המילה הראשונה חלק ולא פריט שלם.

תשובה (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: אנלוגיה של ביטוי-לשון והפועל שהוא היפוכו. '"בחפץ לב"' הוא ביטוי המביע הסכמה מלאה וברצון – עמדה הפוכה ל'לסרב'; זהו הביטוי שאדם משמיע כשהוא עושה את היפוכו של הפועל. אנחנו מחפשים ביטוי שהוא הניסוח שאדם אומר כשהוא עושה את ההפך מן הפועל הנתון.

(1) '"סייג לחוכמה – שתיקה" : לדבר' – פתגם כללי המשבח שתיקה, לא עמדה שאדם משמיע בתגובה לבקשה.

(2) '"לא ייאמן" : להאמין' – ביטוי השתאות השולל ישירות את אותו שורש (להאמין), יחס לשוני שונה.

(4) '"לא יקום ולא יהיה" : להתקיים' – שוב שלילה ישירה של אותו מושג. ב-(3) '"לא היה ולא נברא"' הוא הביטוי שאדם משמיע כשהוא מכחיש טענה – עושה את היפוכו של 'לאשר' – בדיוק כפי ש'"בחפץ לב"' הוא מה שמשמיעים כשמסכימים, היפוכו של 'לסרב'.

המלכודת: מסיחים (2) ו-(4) מפתים כי הם שוללים מפורשות את הפועל, אך אצלם השלילה לשונית-ישירה, בעוד ביחס המבוקש הביטוי מבטא עמדה הפוכה בלי לחזור על שורש הפועל.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: השלמת פסקה עם ארבעה חסרים ובדיקת עקביות פנימית. עלינו לבחור מילים שיוצרות סיפור עקבי. אורן טוען שאין 'כל יסוד מדעי ל'רעיונות ריצ'רדסון (חסר 3), ולכן ראוי היה 'למנוע מן ה'מאמר לראות אור (חסר 4) – שני החסרים הללו מופיעים יחד רק ב-(1). מכאן שהעורכת 'ספגה קיתונות של ביקורת' (חסר 1) על ש'לא נמנעה מ'לפרסם (חסר 2) – כלומר היא כן פרסמה, ואורן מבקר אותה. נבדוק מסיחים:

(2) 'זכתה לתשבחות' + 'אין מקום לפקפק ביסוד המדעי' + 'למנוע' – אם אין ספק ביסוד המדעי אין היגיון למנוע פרסום, וגם שבח סותר מניעה.

(3) 'החליטה לפרסם' + 'אין כל יסוד מדעי' + 'לאפשר' – סתירה: אין יסוד מדעי אך ראוי לאפשר.

(4) 'סירבה' + 'אין כל סיבה לערער' + 'לאפשר' – 'סירבה לפרסם' סותר 'לאפשר לראות אור'. רק ב-(1) הכול מתלכד: אין יסוד מדעי ← ראוי למנוע ← העורכת פרסמה ולכן ספגה ביקורת.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: השלמת משפט על בסיס ניגוד בין עבר להווה. המבנה 'שלא כבימים עברו, שבהם... היום...' מחייב ניגוד. אם מחירי הממתקים 'עלו' מאוד (חסר 1), הרי שבעבר היו 'שווים לכל נפש' (זולים, חסר 2), וכיום רבים 'אינם יכולים' להרשות לעצמם לקנותם (חסר 3). נבדוק מסיחים:

(1) 'ירדו / שווים לכל נפש / יכולים' – אם ירדו ובעבר כבר היו זולים, אין ניגוד ואין היגיון.

(2) 'ירדו / יקרים במיוחד / אינם יכולים' – אם ירדו, היום קל יותר לקנות, ולכן 'אינם יכולים' סותר.

(3) 'עלו / נמוכים יחסית / יכולים' – אם עלו, ה'יכולים' סותר את הניגוד לעבר. רק (4) שומר על הניגוד: עלו ← בעבר היו זולים ← היום רבים אינם יכולים.

תשובה (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: השלמת משפט עם מבנה ויתור כפול ('אף ש...' ו'אף על פי כן'). ב-(2): 'אף שבדרך כלל תמיר נוטה לרגשנות, סרט זה לא עורר בו רגשות עזים, ואף על פי כן, לטענתו, אין זו סיבה שלא לצפות בו'. שני הוויתורים עקביים: הציפייה (נוטה לרגשנות) מנוגדת לתוצאה (הסרט לא ריגש), והוויתור השני קובע שגם היעדר הרגש אינו סיבה להימנע מצפייה. נבדוק מסיחים:

(1) 'בז ל- / הוא שמח לגלות שסרט זה / ועם זאת / מומלץ' – 'ועם זאת' (ניגוד) אינו מתאים בין השמחה על הרגשות להמלצה, שאמורות לתמוך זו בזו.

(3) 'סולד מ- / שמח לגלות / ומשום כך / לא מומלץ' – סתירה: שמח שהסרט ריגש ולכן לא מומלץ.

(4) 'נוטה ל- / סרט זה דווקא / ולכן / מומלץ מאוד' – אם הוא נוטה לרגשנות, אין ניגוד ב'דווקא עורר בו רגשות', והמבנה הוויתורי קורס.

תשובה (2)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: מיפוי אנלוגיה שבטיעון. בלוך מתנגד לטענה ש'קרוב יותר = משפיע יותר': הטוענים אומרים שכדי להבין את החברה יש לחקור את התקופה המודרנית (הקרובה) ולא את העבר הרחוק. הוא ממשיל: הירח קרוב לכדור הארץ הרבה יותר מהשמש, אך אין להסיק מכך שהשפעתו גדולה משל השמש. אנחנו ממפים: הקרוב = הירח = התקופה המודרנית; הרחוק = השמש = העבר הרחוק. לכן 'התקופה המודרנית' מקבילה ל'ירח'. נפסול:

(1) ו-(2) ממפים את העבר הרחוק (הרחוק=השמש) לכדור הארץ או לירח – שגוי.

(4) 'התקופה המודרנית לשמש' – הופך: המודרנית היא הקרובה=הירח, לא השמש.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: הסקה מכללי סידור. הכלל: ככל שמאוחר יותר באלף-בית – מונח שמאלה יותר (ב' משמאל לא'), וספר חדש יותר משמאל לישן. 'השמאלי ביותר' = בעל העדיפות הגבוהה בכיוון שמאל. נסדר קודם לפי תחום: 'אומנות' (א), 'בוטניקה' (בו), 'ביולוגיה' (בי). האות ו' קודמת ל-י', ולכן 'ביולוגיה' היא המאוחרת ביותר ← ספרי הביולוגיה הם השמאליים ביותר. בין שני ספרי הביולוגיה – נבארו (נ) וריקליס (ר) – 'ריקליס' מאוחר יותר באלף-בית (ר אחרי נ), ולכן הוא שמאלה יותר. השנה כבר אינה רלוונטית כי מדובר במחברים שונים. נפסול:

(1) אומנות – התחום המוקדם ביותר, ימני ביותר.

(2) נבארו-ביולוגיה – ביולוגיה נכון, אך נבארו קודם לריקליס.

(4) בוטניקה – קודמת לביולוגיה.

המלכודת: להתבלבל בכיוון (מאוחר=שמאל) או להתפתות לשנה 2008.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: זיהוי דוגמה התואמת עיקרון. לבון מתאר 'ספציפיקציה': מנהג שמתחיל כללי והולך ונעשה מפורט וייחודי לכל קהילה ומשפחה, עד שהוא מבדל אותן. אנחנו מחפשים תהליך של התמיינות והתפרטות מנקודת פתיחה בלתי-מוגדרת. נפסול:

(1) הנחלת מנהג חדש שלא היה קודם – זו הפצה, לא ספציפיקציה.

(2) התכנסות לנוסח אחיד ומקובל – ההפך הגמור (איחוד ולא התמיינות).

(4) דעיכה והיעלמות של מנהג – לא רלוונטי. ב-(3): בתחילה לא היו הוראות מפורטות להדלקת נרות חנוכה, וכיום כל קהילה פיתחה מנהגים מפורטים וקבועים משלה – בדיוק ההתפרטות וההבדלה שלבון מתאר.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: פרדוקס סימפסון – הסבר לנתונים מצטברים מנוגדים. הנתון: בסך הכול רוב הגברים התקבלו ורק מיעוט מהנשים, אך בכל מחלקה בנפרד אחוז הקבלה של גברים שווה לזה של נשים. ההסבר חייב להראות שהנשים נרשמו בעיקר למחלקות עם אחוז קבלה נמוך. ב-(1): רוב הגברים נרשמו למחלקות שקל להתקבל אליהן ורוב הנשים למחלקות שקשה – וכך, גם כשהאחוזים שווים בכל מחלקה בנפרד, הריכוז השונה מוליד פער כללי לרעת הנשים. נפסול:

(2) הפוך – היה מנבא שיעור כללי גבוה יותר לנשים.

(3) מספר שווה בכל מחלקה – לא היה יוצר פער כללי.

(4) שני המינים לאותן מחלקות – היה משווה את השיעורים הכוללים.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: היסק מתוך פסקה. הכתוב אומר שגם אם מקצת החיידקים הידידותיים שורדים את המעבר בקיבה ומגיעים למעיים, מספרם זניח לעומת הכמות אצל אדם בריא, ולכן רק מי שסובל מחוסר ממשי יכול להפיק תועלת. משתמע מכך שהחיידקים אכן מגיעים למעיים ומוסיפים למספרם – ולכן 'צריכת מוצרים פרוביוטיים יכולה להגדיל את מספר החיידקים הידידותיים במעיים' (3). נפסול:

(1) אין בכתוב הבחנה בין שרידות בקיבה של סובלים מחוסר לעומת בריאים.

(2) הכתוב אומר 'אין טעם' (חוסר תועלת), לא שהמוצרים מזיקים.

(4) הכתוב מדגיש שהחיידקים הכרחיים ומועילים, לא שהם מועילים פחות משמם מרמז.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: זיהוי הטענה שהכותב בא להדוף. הירשמן מגן על חקר היהדות דרך כתבים נוצריים ולאור תרבויות העמים סביבנו, ומביא הסכמת מוריו ומקור מסורתי לתמיכה. הטענה שהוא מבקש להדוף היא זו השוללת גישה כזו: 'חקר ההשקפה הנוצרית על היהדות אינו הולם את ערכי המסורת היהודית' (2) – בדיוק מה שהירשמן חולק עליו כשהוא מראה שההעמקה לאור יצירת העמים חשובה ולגיטימית. נפסול:

(1) עוסקת בבחינת כתבי אבות הכנסייה מנקודות מבט שונות – היפוך מושא הדיון (הירשמן חוקר יהדות דרך הנוצרים, לא להפך).

(3) מעמידה תנאי (קשר הדוק עם יהודים) שהירשמן אינו מתייחס אליו.

(4) דווקא תומכת בעמדת הירשמן ולכן אינה טענה שהוא מדיף.

תשובה (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: זיהוי הסכנה שהכותב מתריע מפניה. הכותב מזהיר: פסק דין הקובע שפעולה חוקית עלול להתפרש כאישור מוסרי לה, ו'הילת החוקיות' תשכך את המחאה נגד פעולה בלתי מוסרית. הסכנה: פעולה בלתי מוסרית תיקבע כחוקית, וכך תיחשב כעומדת בדרישות המוסר, והמחאה נגדה תגווע – בדיוק (1). נפסול:

(2) מדבר על קביעה ש'בלתי חוקית' – הפוך מהטענה.

(3) ו-(4) עוסקים ב'פעולה בלתי חוקית' שהמחאה נגדה תגווע, בעוד הסכנה נוגעת לפעולה בלתי מוסרית שנקבעת כחוקית.

המלכודת: החלפת 'בלתי מוסרית' ב'בלתי חוקית'.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: היסק מתוך פסקה. בעבר סברו שרק יונקים בעלי מוח גדול מסוגלים לבטא אבל, אך הממצאים החדשים מלמדים שהמוח הגדול קובע רק את מורכבות דרכי הביטוי, ואילו הגורם המרכזי הקובע אם מין כלשהו מסוגל לבטא אבל בכלל הוא יכולתו ליצור מערכות יחסים קרובות וממושכות. עצם החלפת הקריטריון (מוח גדול ← יכולת קשרים) מלמדת שיש מינים שאינם יונקים בעלי מוח גדול המסוגלים ליצור מערכות יחסים קרובות וממושכות (4) – אחרת ההבחנה החדשה הייתה מיותרת. נפסול:

(1) הכתוב מפריד בין כישורי חשיבה (אופן הביטוי) ליכולת הקשרים (עצם היכולת לבטא), ואינו קובע שהראשונים בבסיס השנייה.

(2) 'דרכים מורכבות במיוחד' יוחסו דווקא ליונקים בעלי מוח גדול, ולכן ייחוסן למינים אחרים חורג מן הכתוב.

(3) הכתוב אינו אומר שהסברה הישנה נשענה על הנחה בדבר יכולת הקשרים; היא נשענה על גודל המוח.

תשובה (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: השלמת משפט על פי הפסקה הראשונה. הפסקה קובעת שהאטמוספרה הדלילה והטמפרטורות הנמוכות 'אינן מאפשרות קיום של צורות חיים מורכבות', אך התנאים 'עשויים להתאים ליצורים מיקרוסקופיים פשוטים'. לכן: יצורים פשוטים 'עשויים להתקיים', ואילו צורות חיים מורכבות 'אינן יכולות להתקיים בהם' (1). נפסול:

(2) 'משגשגים' חזק מדי (הכתוב אומר 'עשויים להתאים', לא לשגשג), ו'מתקשות לשרוד' רך מדי לגבי המורכבות (הכתוב: לא מתאפשר כלל).

(3) הופך את היוצרות.

(4) קובע שהמורכבות 'מסוגלות להתקיים' – סותר את 'אינן מאפשרות'.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: הבנת סיבתיות בפסקה השנייה. בכדור הארץ 90% מהמתאן מיוצר על ידי מתאנוגנים (יצורים חיים), ולכן מתאן עשוי להעיד על חיים; משום כך גילוי מתאן במאדים – כוכב הדומה מאוד לכדור הארץ – עורר עניין רב, שכן הוא עשוי לתמוך באפשרות שיש בו חיים (2). נפסול:

(1) 'הפעם הראשונה שהתגלה מתאן מחוץ לכדור הארץ' – לא נאמר, ואף נאמר שהמתאן מצוי ברוב כוכבי הלכת.

(3) עצם השוני בריכוז אינו הסיבה לעניין.

(4) הופך את הסדר: המתאן כבר נחשב סימן אפשרי לחיים (בזכות המתאנוגנים בכדור הארץ), ולא הגילוי במאדים יצר תפיסה זו.

תשובה (2)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא: הבנת נימוק בפסקה השלישית. הכתוב: פגיעת שביט הייתה עשויה לספק מתאן, אך בתוך חודשים הוא היה מתפזר באטמוספרה 'באופן אחיד' – ומהתצפיות עולה שלא כך הדבר. כלומר, מכיוון שהמתאן אינו מפוזר באופן אחיד, סביר שמקורו אינו בפגיעת שביט (3). נפסול:

(1) לא נאמר שהמתאן 'לא היה נשאר', אלא שהיה מתפזר אחיד.

(2) הריכוז המזערי הובא כהשוואה לכדור הארץ, לא כנימוק נגד שביט.

(4) 'ראיות לפגיעה' – לא הוזכר בכתוב.

תשובה (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא: הבנת מסקנה בפסקה השלישית. מימן ופחמן דרושים גם לסרפנטיניזציה (הסבר גאולוגי) וגם לפעילות מתאנוגנים (הסבר ביולוגי), 'ומכאן שהימצאותם במאדים תומכת בהסבר הביולוגי לא פחות מבהסבר הגאולוגי' – כלומר העובדה מתיישבת עם שני ההסברים כאחד (4). נפסול:

(1) 'מוכיחה' חזק מדי, ואין קביעה על חלוקת מקור המתאן.

(2) הופך – אינה מחלישה את ההסבר הביולוגי.

(3) 'יותר משהיא תומכת בגאולוגי' – הכתוב אומר 'לא פחות', כלומר במידה שווה ולא יותר.

המלכודת:

(3) מפתה, אך 'לא פחות מ' משמעו שוויון ולא עדיפות.

תשובה (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא: השוואת סבירות בפסקה האחרונה. הכתוב: לגבי טיטן 'ההסבר הביולוגי פחות סביר מלגבי מאדים'. מכאן שהסבירות למקור ביולוגי של המתאן במאדים גבוהה מזו שבטיטן (1). נפסול:

(2) 'באותה מידה' – סותר את 'פחות סביר'.

(3) הופך את הכיוון.

(4) 'הופרכה'/'זכתה לחיזוק' – קביעות מוחלטות שאינן בכתוב, המדבר על מידת סבירות.

תשובה (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא: הסקת תפקידו של פרט בטיעון הכולל. בפסקה האחרונה מוצעת תאוריה שלפיה ייתכן שבטיטן יש חיים שאינם מייצרים מתאן אלא צורכים אותו – בדומה לבעלי חיים הצורכים מים שמספק להם מחזור המים. גילוי 'מחזור מתאן' בטיטן, הדומה למחזור המים, הוא שתרם לפיתוח התאוריה בדבר יצורים הצורכים מתאן (2). נפסול:

(1) 'הוכיח שיש מתאנוגנים' – מתאנוגנים מייצרים מתאן, בעוד התאוריה עוסקת בצריכתו, וגם 'הוכיח' חזק מדי.

(3) לא נאמר שהמחזור סותר את הסרפנטיניזציה.

(4) אינו קשור לכמות שמתאנוגנים היו מייצרים.

תשובה (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. זו בעיה מילולית של חלוקה לחלקים ביחס נתון.

נסמן ב-$x$ את מספר המשרדים בכל אחת מהקומות 2, 3, 4; אז בקומה הראשונה יש $3x$ משרדים. סך המשרדים בבניין:

, ולכן $x=2$, ובקומה הראשונה

משרדים.

מסיח (2) 8 מתקבל אם טועים וסופרים

(מתעלמים משתי קומות).

מסיח (3) 3 הוא מספר הקומות הנותרות, לא מספר המשרדים.

מסיח (4) 4 הוא ערך $2x$ ולא $3x$. התשובה הנכונה — 6 משרדים בקומה הראשונה

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא שטח משולש ביחס לשטח מלבן.

נסמן את רוחב המלבן $BC=w$ ואת גובהו $AB=h$, כך ש-

. המשולש $ECD$ נשען על הצלע $CD$ (אורך $h$) והמרחק האופקי מ-$E$ אל $CD$ הוא $EC$, ולכן שטחו

, כלומר

. המשולש $ABE$ נשען על הצלע $AB$ (אורך $h$) והבסיס $BE$, ושטחו $\frac{1}{2}\cdot h\cdot BE$. מכיוון ש-

, נקבל

. מסיחים (1) 18, (3) 22 ו-(4) 25 מתקבלים מהצבה שגויה של השטחים או משכחת החיסור. שטח המשולש $ABE$ הוא 20 סמ"ר

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא סכום זוויות במשולש. המשולש הגדול שווה-שוקיים עם שתי זוויות בסיס $70°$, ולכן זווית הראש

. זווית הראש מחולקת ל-$\alpha$ ו-$4\alpha$, כלומר

ומכאן

. $\beta$ היא זווית הבסיס במשולש הימני שנוצר מהקטע היורד מהראש:

.

מסיח (3) 80 מתקבל אם מחשבים עם $\alpha$ שגוי; מסיחים (1) 72 ו-(4) 84 מתקבלים מחלוקה שגויה של $40°$. הזווית

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא פירוק לגורמים ראשוניים וחוקי חזקות. נציב

ו-

, כך שהמונה

. המכנה $=3^3\cdot 2^2$. לכן

.

מסיח (3) $3^3\cdot 2^2$ הוא בעצם המכנה עצמו — טעות של אי-צמצום. מסיחים (2) $2^6$ ו-(4) $3\cdot 2^3$ מתקבלים מטעויות בחיסור מעריכים או בפירוק $6^3$. התוצאה היא $2^5$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. זו בעיית הספק. קצב איריס $\frac{1}{10}$ חדר לשעה וקצב רות $\frac{1}{8}$ חדר לשעה, ובעבודה משותפת

חדר לשעה. בארבע שעות צבעו

מהחדר, ולכן נותר

.

מסיח (4) $\frac{1}{5}$ הוא טעות בחיבור הקצבים; מסיחים (2) $\frac{1}{8}$ ו-(3) $\frac{1}{6}$ מתקבלים מהצבה שגויה של הקצבים. נותר לצבוע $\frac{1}{10}$ מהחדר

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא תכונות ממוצע ואי-שוויונים. נתון $a<b$, ולכן הממוצע

. עוד נתון שהממוצע גדול מ-$c$, כלומר $c<\frac{a+b}{2}$. משרשור שני האי-שוויונים: $c<\frac{a+b}{2}<b$, ולכן $c<b$ בהכרח.

מסיח (2) $c>b$ סותר את המסקנה;

מסיח (3) $c=b$ אינו הכרחי;

מסיח (4) שגוי משום שטענה (1) כן נכונה בהכרח. הטענה הנכונה היא $c<b$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא זוויות היקפיות ואורך קשת. מכיוון ש-$AC$ קוטר, הזווית $ABC$ היקפית הנשענת על הקוטר ולכן $90°$. במשולש $ABC$:

. הזווית ההיקפית $\angle BAC$ נשענת על הקשת $BC$, ולכן הקשת

. רדיוס המעגל

, ואורך הקשת

.

מסיח (2) $\frac{2\pi }{3}$ מתקבל אם לוקחים קשת $120°$ (פעמיים הזווית ב-$C$) במקום $60°$; מסיחים (1) ו-(4) מטעויות ברדיוס או במקדם. אורך הקשת

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא השוואת ביטויים בתחום $0<a<\frac{1}{4}$. כאשר $a$ קטן וחיובי, $\frac{1}{a}>4$, ולכן $-\frac{1}{a}<-4$ — ערך שלילי מאוד. לעומת זאת $-a$ בין $-\frac{1}{4}$ ל-$0$; $-\sqrt{a}$ בין $-\frac{1}{2}$ ל-$0$ (כי $\sqrt{a}>a$ בתחום זה); ו-$-\frac{a}{4}$ קרוב מאוד ל-$0$. הקטן ביותר (השלילי ביותר) הוא $-\frac{1}{a}$.

מסיח (3) $-\sqrt{a}$ נראה קטן אך גדול מ-$-\frac{1}{2}$; מסיחים (2) ו-(4) גדולים עוד יותר. הערך הקטן ביותר הוא $-\frac{1}{a}$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. "חברה בטוחה" היא חברה שסדרת שוויי מניותיה אינה יורדת מחודש לחודש. נקרא מהתרשים את סדרות האחוזים: התרופות (ריבוע) — $0,0,+1,+2,+3,+3,+4,+4,+5$ — סדרה שאינה יורדת אף פעם, ולכן זו חברה בטוחה. הביגוד (משולש) יורד מ-$+2$ ל-$+1$ בחודש הרביעי; ההיי-טק (עיגול) יורד מ-$+5$ ל-$+4$ בחודש השמיני; המזון (כוכב) יורד כבר בחודש השני מ-$-2$ ל-$-4$ — לכן מסיחים (1), (2), (3) נפסלים. החברה הבטוחה היא חברת התרופות

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא קריאת הפרש מהתרשים. שווי המניות בביגוד ובהיי-טק הוא 100 שקלים ביום הרכישה בשתי החברות, ולכן ההפרש בשקלים שווה להפרש באחוזים. נחשב בחודשים המוצעים: חודש 1 —

; חודש 2 —

; חודש 7 —

; חודש 8 —

. ההפרש הגדול ביותר (בערך מוחלט) מתקבל בחודש השמיני — 4 שקלים. לכן מסיחים (1), (2), (3) נותנים הפרשים קטנים יותר. התשובה — החודש ה-8

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא תרגום אחוז-שינוי לערך בשקלים. הערך הנמוך ביותר מתקבל בסימן עם השינוי השלילי ביותר יחסית לבסיסו. ההיי-טק (בסיס 100 שקלים) יורד בחודש הראשון ל-$-3\%$, כלומר

שקלים. המזון (בסיס 200) יורד עד $-7\%$ אך זהו

שקלים — גבוה מ-97. הביגוד והתרופות אינם יורדים מתחת לבסיסם. לכן מסיחים (1) 94 ו-(2) 95 אינם מופיעים בתרשים, ו-(4) 100 הוא הבסיס ולא מינימום. השווי הנמוך ביותר הוא 97 שקלים

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. "חברה מכניסה" היא חברה שבנקודת זמן כלשהי שוויה עלה בלפחות 6 שקלים מעל שווי הרכישה. הביגוד (בסיס 100) מגיע ל-$+8\%$, כלומר $+8$ שקלים $\ge 6$ — מכניסה. התרופות (בסיס 200) מגיעות ל-$+5\%$, כלומר $+10$ שקלים $\ge 6$ — מכניסה. ההיי-טק (בסיס 100) מגיע לכל היותר ל-$+5\%$, כלומר $+5$ שקלים $<6$ — אינה מכניסה. המזון (בסיס 200) אינו עולה מעל הבסיס כלל. לכן מסיחים (1), (3), (4) שגויים. מספר החברות המכניסות הוא 2

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא פתרון משוואה עם שברים. נכפול את שני האגפים ב-$(x+1)(x+2)$:

. נפתח:

, ומכאן

, כלומר

ו-

. הצבה חוזרת מאשרת:

. מסיחים (2), (3), (4) אינם מקיימים את המשוואה בהצבה. הפתרון הוא

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא בעיית מכפלה עם משתנים.

נסמן את גיליהן הנוכחיים $n$ ו-$s$. בעוד 3 שנים המכפלה

. נפתח:

, ומכאן

ולכן

. שים לב שאין צורך לדעת כל גיל בנפרד — השאלה מבקשת את הסכום. מסיחים (1) 10, (3) 30, (4) 40 מתקבלים מטעות בחלוקה ב-3 או משכחת ה-9. סכום הגילים הוא 20

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הכלי הוא ניתוח המכפלה

. כדי שהתוצאה תהיה בת ארבע ספרות, $A\ge 4$.

נבדוק:

,

,

,

,

,

. בכל המקרים שתי הספרות האמצעיות (המאות והעשרות, כלומר $D$ ו-$C$) שוות, ולכן $C=D$ נכון בהכרח.

מסיח (1) $E=1$ נכשל כבר ב-$A=7$ (שם $E=2$);

מסיח (3)

נכשל ב-$A=7$;

מסיח (4)

נכשל ב-$A=5$. השוויון ההכרחי הוא $C=D$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא ספירת צירופים וזוגיות. בחירת 4 מספרים מתוך $\{1,2,3,4,5\}$ שקולה לבחירת המספר היחיד שיישאר בחוץ. סכום כל חמשת המספרים הוא $15$ (אי-זוגי), ולכן הסכום הנבחר $15-x$ יהיה זוגי רק אם $x$ אי-זוגי. המספרים האי-זוגיים הם $1,3,5$ — שלוש אפשרויות.

מסיח (4) 4 סופר גם השארת מספר זוגי; מסיחים (1) ו-(2) סופרים חסר. מספר הצירופים הוא 3

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הכלי הוא יחס עצרות. נתון

, כלומר

. מכיוון ש-

, מתקיים

, ולכן $b=7$ ו-$a=5$, ושניהם קטנים מ-10.

מסיח (1) 7 הוא הערך של $b$ ולא של $a$; מסיחים (2) 6 ו-(4) 4 אינם נותנים יחס 42. הערך המבוקש הוא $a=5$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא חלוקה עם אילוץ הפרש. 50 מחברות מחולקות לארבע ערמות, כשההפרש בין כל שתיים קטן מ-3 (כלומר לכל היותר 2). הממוצע הוא $12.5$, ולכן הערכים חייבים להצטופף סביבו. אם ערמה כלשהי מכילה 15, שלוש האחרות חייבות להכיל לפחות

כל אחת, כלומר לפחות

, אך נותרו רק

— סתירה. לכן 15 אינו אפשרי. לעומת זאת 12 (למשל $12,12,13,13$), 13, ו-14 (למשל $14,12,12,12$) כן מתאפשרים, ולכן מסיחים (1), (2), (3) יכולים להתקיים. המספר שאינו יכול להיות הוא 15

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הכלי הוא אי-שוויון המשולש עבור נקודות במישור. המרחק $AC$ יכול לנוע בין

ל-

ק"מ. מכיוון ש-

נמצא בתחום זה, אפשר לבחור מיקום שבו

, ואז הנקודה $D$ עשויה להתלכד עם $A$ כך ש-$AD=0$. לכן המרחק המינימלי בין $A$ ל-$D$ הוא 0. מסיחים (2) 9, (3) 21, (4) 27 מתקבלים מהנחה שכל הנקודות על ישר אחד או מחיבור/חיסור ישיר של המרחקים. המרחק המינימלי הוא 0

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הכלי הוא אלכסון המרחב בקובייה. מרכז הקובייה שווה-מרחק מכל הקודקודים, והמרחק אליו הוא מחצית אלכסון המרחב. אלכסון המרחב של קובייה בעלת צלע 1 הוא

, ולכן המרחק מהמרכז לקודקוד הוא

.

מסיח (3) $\sqrt{\frac{1}{3}}$ הוא טעות בחלוקה; מסיחים (1) ו-(2) מתקבלים מבלבול עם אלכסון פאה או עם חצי צלע. אורך הקו הוא $\sqrt{\frac{3}{4}}$ ס"מ

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. לפנינו מערכת של שתי משוואות ליניאריות בשני נעלמים, והכלי הוא שיטת החיסור. נחסר את המשוואה השנייה

מן הראשונה

ונקבל

, כלומר $x=4$.

מסיח (1) $x=1$ ומסיח (3) $x=3$ מתקבלים מחלוקה או חיסור שגויים;

מסיח (2) $x=7$ הוא מספר שמופיע כמקדם ואינו פותר את המערכת. נציב $x=4$ ב-

ונקבל $y=-2$, ואכן

.

המלכודת: להיחפז ולבחור מספר שמופיע במשוואה. את $x=4$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הוא זוויות מרכזיות וחוצה-זווית, והכלי הוא שהזוויות על ישר משלימות ל-$180°$. הקטע $AB$ קוטר, ולכן

; מאחר ש-

, מתקבל

. הקטע $OD$ חוצה את $\angle AOC$, ולכן

. הקטע $DE$ קוטר, ולכן

.

מסיח (1) $110°$ הוא הזווית הנתונה עצמה;

מסיח (2) $125°$ מתקבל אם חוצים בטעות את $110°$ ($180-55$);

מסיח (3) $140°$ הוא $2\cdot 70$ (הכפלה מיותרת).

המלכודת: לשכוח ש-$DE$ קוטר ולעצור ב-$\angle AOD$. את $145°$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. זו בעיית ממוצע, והכלי הוא חלוקת סך-הכול בכל הגורמים. סך העובדים בשלושת הימים הוא

. הממוצע ליום הוא

, ומאחר שבבניין $8$ קומות, הממוצע ליום בכל קומה הוא

.

מסיח (1) $20$ מתקבל אם מחלקים את $240$ ב-$12$ במקום ב-$8$; מסיחים (2) $26$ ו-(4) $32$ נובעים מחלוקה חלקית או משגיאת חשבון.

המלכודת: לחלק רק ב-$8$ הקומות ולשכוח לחלק ב-$3$ הימים (או להפך). את $30$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא אחוזים ומשוואה אחת בנעלם, והכלי הוא ביטוי כל הכמויות באמצעות חלקה של אביבה.

נסמן ב-$A$ את מספר הגולות של אביבה. רותי קיבלה $0.25A$, שירי $0.5A$ ותמי $0.75A$. סכום כל הגולות הוא

, ולכן $A=8$.

מסיח (2) $10$ מתקבל מחלוקת $20$ ב-$2$; מסיחים (3) $12$ ו-(4) $15$ מתקבלים מהצבת סכומים חלקיים.

המלכודת: לחשב את חלקה של אחת הבנות במקום את חלקה של אביבה. את $8$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא חילוק ללא שארית (תכונות מספרים), והכלי הוא הייצוג

ו-

עבור שלמים $k,m$. נציב בביטוי (1):

— תמיד מספר שלם. במסיח (2)

אינו בהכרח שלם; במסיח (3)

אינו בהכרח שלם; במסיח (4) $\frac{c}{a\cdot b}$ קטן מ-$1$ ואינו שלם.

המלכודת: להסתפק בכך שהמונה מתחלק ב-$c$ בלי לבדוק את המכנה. את (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הוא גבהים במשולש קהה-זווית, והכלי הוא הבנת מיקום רגל הגובה. במשולש קהה-זווית, שני הגבהים היוצאים מקדקודי הזוויות החדות נופלים אל המשכי הצלעות שמנגד — כלומר מחוץ למשולש; רק הגובה היוצא מקדקוד הזווית הקהה נופל בתוך המשולש. לכן בדיוק שניים מן הגבהים נמצאים מחוץ למשולש.

מסיח (1) 'אחד בדיוק' סופר רק גובה חיצוני אחד;

מסיח (3) 'כל השלושה' שגוי כי הגובה מן הזווית הקהה פנימי;

מסיח (4) שגוי — המספר קבוע (שניים) ואינו תלוי בגודל הזווית הקהה.

המלכודת: לחשוב שגובה יחיד יוצא החוצה. את 'שניים בדיוק'

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא חזקות ושורשים, והכלי הוא הזהות

. נתון

, ומבוקש

.

מסיח (3) $8$ מתקבל מ-$2\cdot 4$ (הכפלת המעריך במקום העלאה בריבוע);

מסיח (4) $4$ הוא הערך הנתון עצמו (שכחת החזקה);

מסיח (2) $2$ הוא $\sqrt{4}$ (הוצאת שורש מיותרת).

המלכודת: להתייחס ל-$\frac{2}{m}$ כמכפלה ולא כהעלאה בריבוע של $a^{\frac{1}{m}}$. את $16$«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא שטחים של ריבועים, והכלי הוא השוואת השטח הכהה לשטח המקווקו. שטח הריבוע הפנימי (הכהה) הוא $a^2$. השטח המקווקו הוא ההפרש $S^2-a^2$, כאשר $S$ צלע הריבוע הגדול. נתון שהשטחים שווים:

, ולכן

ו-

.

מסיח (3) $2a$ מתקבל מ-

בלי הוצאת שורש;

מסיח (2) $\sqrt{2a}$ הוא שורש שגוי;

מסיח (4) $2\sqrt{a}$ מערבב את הפעולות.

המלכודת: לשכוח שהשטח המקווקו הוא ההפרש בין הריבועים ולא שטח נפרד. את $\sqrt{2}\cdot a$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא בעיית דרך במהירות קבועה, והכלי הוא

. מהירות האופנוע היא $\frac{x}{t}$ קמ"ש. הזמן לעבור $y$ ק"מ הוא

.

מסיח (1) $\frac{x\cdot t}{y}$ מחליף בין תפקידי $y$ ו-$x$;

מסיח (2) $\frac{x\cdot y}{t}$ מכפיל בזמן במקום לחלק;

מסיח (4) $\frac{y}{x\cdot t}$ מחלק פעמיים.

המלכודת: להפוך מונה ומכנה בחלוקה במהירות. את $\frac{y\cdot t}{x}$«נסמן».

תשובה (3) נכונה. זו בעיית זמן מילולית, והכלי הוא הבעת סך-הזמן כמכפלה של זמן-הדיבור בצרפתית. כל משפט נאמר בצרפתית (זמן $f$), ואז תורגם פעמיים — לאנגלית ולעברית — כאשר כל תרגום אורך פי-שניים מזמן הצרפתית, כלומר $2f$ לכל תרגום. לכן כל 'סבב' משפט אורך

. סך האירוע $5$ שעות $=300$ דקות, ומכאן שסך זמן הדיבור בצרפתית הוא

דקות.

מסיח (1) $100$ מחלק ב-$3$ (סופר תרגום יחיד); מסיחים (2) $90$ ו-(4) $50$ נובעים מספירת מספר שגוי של תרגומים.

המלכודת: לספור תרגום אחד בלבד או לשכוח את גורם ה-$2$. את $60$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא נפח פירמידה, והכלי הוא הנוסחה

כאשר $S$ שטח הבסיס. נתון $V=20$ ו-$h=3$, ולכן

, כלומר $S=20$ סמ"ר.

מסיח (4) $40$ מתקבל מהכפלה מיותרת ב-$2$; מסיחים (1) $\frac{10}{3}$ ו-(3) $\frac{20}{3}$ נובעים משיבוש גורם ה-$\frac{1}{3}$ או הגובה.

המלכודת: להכפיל או לחלק שוב ב-$\frac{1}{3}$ אף שהגובה $3$ כבר מבטל אותו. את $20$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא אי-שוויון ליניארי, והכלי הוא בידוד $x$. מן $2.25x<2x+3.5$ נחסר $2x$ ונקבל $0.25x<3.5$, ולכן $x<14$.

מסיח (2) $x<1.75$ מתקבל מחלוקת $3.5$ ב-$2$ במקום ב-$0.25$; מסיחים (3) $7<x$ ו-(1) $0<x$ מציגים כיוון או ערך שגויים.

המלכודת: להתבלבל בחלוקה ב-$0.25$ (שהיא כפל ב-$4$). את $x<14$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא גיאומטריה אנליטית וסימטריה של קוטר, והכלי הוא שאם $EF$ קוטר במעגל שמרכזו בראשית, אז הראשית היא אמצע $EF$, ולכן $F=-E$, כלומר $c=-a$ ו-$d=-b$.

נבדוק:

(1)

;

(2)

;

(3)

. לעומת זאת (4)

, שאינו בהכרח $0$ (הוא מתאפס רק אם $a=b$). לכן דווקא ביטוי (4) אינו שווה בהכרח לאפס.

המלכודת: לפספס את סימני המינוס הכפולים ב-$(c-d)$. את (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הנושא הגדרת פעולה המקיימת יחס נסיגה, והכלי הוא הצבה ובדיקה של

. עבור (4)

מתקיים

— בדיוק היחס הדרוש.

מסיח (1) $2x$:

;

מסיח (2) $x+2$: $x+3\ne 2x+4$;

מסיח (3) $x^2$: $(x+1{)}^2\ne 2x^2$ (למשל ב-$x=2$: $9\ne 8$). רק פונקציה מעריכית מכפילה את עצמה פי-קבוע בכל צעד.

המלכודת: לבחור ביטוי ליניארי מתוך היכרות. את

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הסתברות, והכלי הוא ניסוי בינומי עם שני ניסיונות. בין $8:30$ ל-$10:30$ יש שתי שעות עגולות — $9:00$ ו-$10:00$ — כלומר שתי בדיקות. בכל בדיקה ההסתברות לבחור בחשבון העבודה היא $\frac{1}{3}$ (חשבון אחד מתוך שלושה). ההסתברות לבחור בחשבון העבודה בדיוק פעם אחת מתוך שתיים היא

.

מסיח (3) $\frac{1}{3}$ הוא הסתברות בדיקה יחידה;

מסיח (2) $\frac{2}{3}$ הוא המשלים של בדיקה יחידה;

מסיח (4) $\frac{8}{9}$ הוא ההסתברות ל'לפחות פעם אחת'.

המלכודת: לספור שלוש בדיקות (לכלול $8:00$) או לשכוח את המקדם $\left(\genfrac{}{}{0ex}{}{2}{1}\right)$. את $\frac{4}{9}$«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הסקה מטבלה, והכלי הוא איתור ערכי האותיות בפרק $III$. במילה "חגיגה" ארבע אותיות שונות: ח, ג, י, ה. מן הטבלה, בפרק $III$: ח מופיעה $7$ פעמים, ג מופיעה $4$ פעמים, י מופיעה $25$ פעמים, ה מופיעה $15$ פעמים. המספר הקטן ביותר הוא $4$, השייך לאות ג.

מסיח (1) ח ($7$),

מסיח (3) י ($25$) ומסיח (4) ה ($15$) כולם גדולים יותר.

המלכודת: לקרוא את הערך מן העמודה הלא-נכונה — ג נמצאת בעמודה הבהירה (א-ה). את ג

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הסקה מטבלה עם שינוי נתונים, והכלי הוא בדיקה אילו אותיות יישוו בין שלושת הפרקים לאחר ההוספה לפרק $II$. במילה "וו" האות ו מופיעה פעמיים, ולכן ערכה בפרק $II$ יגדל ב-$2$: מ-$22$ ל-$24$. כעת ו מופיעה $24$ פעמים בכל אחד משלושת הפרקים (

) — שוויון מלא. במסיח (1) "גב" האות ב לא תישווה (

); במסיח (3) "זז" האות ז תגיע ל-$3$ מול $2,2$; במסיח (4) "חג" האות ח תגיע ל-$7$ מול $6,7$. רק ב"וו" שני המופעים מוסיפים בדיוק את החסר.

המלכודת: לבדוק רק אות אחת מן המילה. את "וו"

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. הנושא הסקה מטבלה וספירת אותיות, והכלי הוא חישוב ההפרש בין המילים. "אבוד" מורכבת מן האותיות א, ב, ו, ד; "בודד" מורכבת מן ב, ו, ד, ד. בכל החלפה נגרעת אות א אחת ונוספת אות ד אחת, ואילו ב ו-ו נשארות ללא שינוי. שתי האותיות המושפעות (א ו-ד) נמנות בטבלה (טווח א-י), ולכן הסכום הכולל יורד ב-$1$ (על א) ועולה ב-$1$ (על ד) — כלומר אינו משתנה, ולא משנה כמה פעמים מופיעה המילה.

מסיח (1) שגוי כי דווקא אפשר לדעת; מסיחים (3) $+8$ ו-(4) $-4$ מניחים שינוי נטו שאינו קיים.

המלכודת: לספור רק את התוספת (ד) בלי הגריעה (א). את 'הסכום לא ישתנה'

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הנושא הסקה מטבלה ותפוצה יחסית, והכלי הוא היחס בין מופעי האות בפרק $II$ למופעיה בכל הספר.

נחשב: ז —

; ח —

; ט —

; י —

. התפוצה היחסית הגבוהה ביותר בפרק $II$ שייכת לאות ט. מסיחים (1) ז, (2) ח ו-(4) י נותנים ערכים נמוכים יותר.

המלכודת: לבחור את האות בעלת המספר המוחלט הגבוה (י) במקום את בעלת היחס הגבוה. את ט

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. הנושא הסקה מטבלה וספירת מופעי מילה, והכלי הוא שכל הופעה של "דודי" צורכת שתי אותיות ד, אות ו אחת ואות י אחת, וכי המילה נבנית בתוך אותו פרק. מספר ההופעות המרבי בכל פרק הוא $\lfloor \min \left(\frac{\text{ד}}{2},\text{ו},\text{י}\right)\rfloor$. בפרק $I$:

; בפרק $II$:

; בפרק $III$:

. הסכום

.

מסיח (3) $26$ הוא סך אותיות ד בספר (התעלמות מכך שנדרשות שתיים למילה); מסיחים (2) $14$ ו-(4) $36$ נובעים מספירה חוצת-פרקים או מהכפלה שגויה.

המלכודת: לחשב על כל הספר יחד במקום פרק-פרק, או לשכוח ש-ד נדרשת פעמיים. את $12$«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: השלמת-משפט מבוססת-אוצר-מילים; הצירוף "performed to huge ___ around the world" (הופיע בפני ___ עצום ברחבי העולם) מחייב מילה שמתארת קהל.

נעבור על המסיחים:

(1) shadows = צללים — אי-אפשר "להופיע בפני צללים", טעות של מי שנתפס למילה ציורית.

(2) mechanisms = מנגנונים — לא רלוונטי לביצוע מוזיקלי.

(3) ornaments = קישוטים — מילה יפה אך חסרת היגיון בהקשר.

(4) audiences = קהלים — נגן ג'אז "הופיע בפני קהלים עצומים ברחבי העולם", בדיוק המשמעות הנדרשת.

המלכודת: לבחור מילה מרשימה במקום לבדוק את ההקשר של performed to.

נסמן audiences

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: היגיון-סיבתי בהשלמת-משפט; פיקאסו העני "נאלץ לשרוף חלק מיצירותיו" — לשם מה שורפים? כדי להתחמם.

(1) warm = חם — "to keep himself warm", שריפה מספקת חום, קשר סיבתי מושלם.

(2) young = צעיר — שריפת ציורים אינה שומרת על נעורים.

(3) close = קרוב — חסר משמעות כאן.

(4) busy = עסוק — אפשר להיתפס לכך שהשריפה "מעסיקה", אך זו סיבה מופרכת לשרוף יצירות.

המלכודת: להתעלם מהסיבה ההגיונית (חום) ולבחור מילה שמתחברת רופפות לפעולה.

נסמן warm

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: אוצר-מילים + ניגוד לוגי (but). הדג "נמצא בכל המים" אך "most ___" בצפון — מדובר בכמות/שכיחות.

(1) cheerful = עליז — תכונה רגשית שאינה מתאימה לדג.

(2) graceful = חינני — מתאר תנועה, לא נפוצוּת.

(3) plentiful = בשפע — "most plentiful off the northern coast" מצוי ביותר בצפון, ממשיך את הרעיון של "נמצא בכל המים".

(4) faithful = נאמן — לא רלוונטי. שים לב לסיומת המשותפת ‎-ful בכל המסיחים; המלכודת היא לבחור לפי צליל ולא לפי משמעות.

נסמן plentiful

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: קולוקציה (צירוף-לשון קבוע). מה "עושים" לחתונות? עורכים אותן.

(1) held = נערכות — "weddings are held" הוא הצירוף הרגיל לקיום אירוע.

(2) lost = אבודות — אין "מאבדים" חתונות בחודש מסוים.

(3) sent = נשלחות — שולחים הזמנות, לא חתונות.

(4) fed = מוזנות — חסר משמעות.

המלכודת: לתרגם מילולית במקום לזהות את הקולוקציה המקובעת hold a wedding.

נסמן held

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: אוצר-מילים בהקשר. אנשים "חיים ב-___ עגול הבנוי מענפים וקנים" — מדובר במבנה-מגורים.

(1) huts = בקתות — "live in round huts built of sticks and reeds", בדיוק מבנה-מגורים פשוט.

(2) lamps = מנורות — לא גרים בתוך מנורה.

(3) tails = זנבות — חסר היגיון.

(4) forks = מזלגות — אבסורדי.

המלכודת: להתעלם מ-"live in" ו-"built of" שמחייבים מבנה.

נסמן huts

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: אוצר-מילים. מדחף "מ-___ מן ההריסות" — הוצא/חולץ מספינה טבועה.

(1) entitled = זכאי/נושא-כותרת — לא מתאים לחפץ שמוצא מהמים.

(2) asserted = נטען/הוצהר — פועל של אמירה, לא של חילוץ.

(3) reverted = חזר-למצב-קודם — מדחף אינו "חוזר" מהריסות.

(4) salvaged = חולץ/הוצל — "salvaged from the wreck" הוא הצירוף המדויק להוצאת רכוש מספינה טבועה.

המלכודת: מסיחים דמויי-מלומד (asserted, reverted) שנשמעים רשמיים אך אינם על חילוץ פיזי.

נסמן salvaged

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: קולוקציה. "the most common ___ of transport" — הצירוף הקבוע הוא mode of transport (אמצעי-תחבורה).

(1) zone = אזור — "אזור תחבורה" אינו מתאר אוטובוסים.

(2) crane = מנוף — כלי, לא סוג-תחבורה.

(3) dump = מזבלה/מזבלת — חסר משמעות כאן.

(4) mode = אמצעי/צורה — "mode of transport" הוא הצירוף המקובע, ואוטובוסים הם אמצעי-התחבורה הנפוץ.

המלכודת: לבחור מילה מתחום התחבורה (crane) בלי לבדוק את הצירוף mode of transport.

נסמן mode

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: אוצר-מילים (פועל). "פרויקטים אמנותיים ___ מיומנויות מוטוריות ותיאום עין-יד" — מפתחים/מטפחים.

(1) shuffle = לְעַרְבֵּב/לגרור-רגליים — אינו מתאר פיתוח מיומנות.

(2) convict = להרשיע — משפטי, חסר-קשר.

(3) foster = לטפח/לעודד — "foster fine motor skills" מטפח מיומנויות, בדיוק המשמעות.

(4) drape = לכסות בבד/לתלות — לא רלוונטי.

המלכודת: פעלים נדירים כמסיחים; יש לזהות ש-foster פירושו לטפח התפתחות.

נסמן foster

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: ניסוח-מחדש; גרעין המשפט — ווטקינס פרסם תחזיות "many of which transpired" (רבות מהן התממשו/התרחשו).

(1) "Many of the events...said would occur...did" — רבים מהאירועים שחזה אכן קרו; שחזור מדויק של "many...transpired".

(2) "witnessed many milestones" — היה עֵד; המקור אינו אומר שראה, אלא שחזה ושהתחזיות התממשו.

(3) "met with skepticism" — התקבלו בספקנות; פרט שאינו במקור.

(4) "correctly predicted...a time of great change" — מצמצם ל"תקופת שינוי", בעוד המקור מדבר על מגוון תחזיות שהתממשו, לא על תחזית-על אחת.

המלכודת: transpired = התרחש/התממש (לא "נחשף").

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: ניסוח-מחדש עם קשר סיבתי. גרעין: התועלת "stems from" (נובעת מכך) שהם "do not readily react" (אינם מגיבים בקלות).

(1) הופך את הקשר — "אילו הגיבו יותר היו שימושיים יותר" — היפוך של המקור.

(2) "reactions...extremely rare" — נכון עובדתית אך משמיט את הקשר הסיבתי לתועלת, שהוא לב המשפט.

(3) "among the few gases that seldom react" — משווה לגזים אחרים, השוואה שאינה במקור, ושוב חסר הקשר לתועלת.

(4) "do not easily react...and this is what makes them useful" — משמר במדויק גם את חוסר-התגובתיות וגם את הסיבתיות ("this is what makes them useful" = stems from).

המלכודת: (2)/(3) נכונים למחצה אך מוותרים על מרכיב ה"תועלת נובעת-מ".

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. נושא: ניסוח-מחדש; גרעין — צליאק "gives rise to a host of" (גורמת לשלל) בעיות עיכול.

(1) הופך כיוון — בעיות-עיכול מגבירות סיכון לצליאק — היפוך סיבה ותוצאה.

(2) "causes many different gastrointestinal problems" — gives rise to a host of = גורמת לבעיות רבות ומגוונות; שחזור מדויק.

(3) ממקם את צליאק כתוצאה של הפרעות-חיסון ("including celiac disease") — היפוך תפקידה במשפט.

(4) אומר שצליאק היא "אחת מכמה" הפרעות — מידע שאינו במקור, שמדבר על מחלה אחת וההשלכות שלה.

המלכודת: a host of = שלל/הרבה (לא "מארח").

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: ניסוח-מחדש. שני רכיבי-הגרעין: (א) "widely regarded as the birthplace of agriculture" (נחשב ערש-החקלאות), (ב) "encompasses a considerable expanse of the Middle East" (משתרע על חלק ניכר מהמזרח-התיכון).

(1) מדבר על "טכניקות שעדיין בשימוש" — פרט שאינו במקור.

(2) "agricultural heart" — לב חקלאי בהווה, בעוד המקור מדבר על מקום-הראשית (birthplace).

(3) "food grown...comes from" + "soil particularly rich" — נתונים על תפוקה ואיכות-קרקע שאינם במקור.

(4) "Most people believe that farming began" = widely regarded as birthplace, ו"covers a large portion of the Middle East" = considerable expanse; שני הרכיבים משוחזרים.

המלכודת: birthplace = מקום-ההיווצרות, לא מרכז-פעילות עכשווי.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. נושא: כותרת/רעיון-מרכזי. הטקסט בנוי משני צירים: ההסבר המדעי (פסקה 2 — חלקיקים טעונים מהשמש) ואמונות ילידיות/שירה (פסקה 3 על האינואיט, פסקה 4 על רוברט סרוויס). כותרת טובה חייבת לכסות את שניהם.

(1) "The Many Forms" — מתאר רק את פסקה 1 (שינוי צורה/צבע), צר מדי.

(2) "in Native Traditions" — רק פסקה 3, מתעלם מהמדע.

(3) "Symbolic Meanings" — הטקסט אינו עוסק במשמעויות-סמליות אלא בהסבר מדעי ובאגדה.

(4) "Science and Legend" — לוכד בדיוק את שני צירי-הטקסט.

המלכודת: כותרות (1)-(2) נכונות לפסקה בודדת אך אינן מקיפות.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: שאלת-פרט (פסקה 1). הפסקה: "constantly in motion, changing in shape and color" (בתנועה מתמדת, משתנים בצורה ובצבע).

(1) "all night" — הטקסט אומר שנמשכים "מכמה דקות עד כמה שעות", לא כל הלילה.

(2) "easiest to see at dawn" — להפך, "Towards dawn, the lights fade" (לפנות בוקר דוהים).

(3) "do not always look the same" — משתנים בצורה ובצבע = לא תמיד נראים אותו-דבר; שיקוף ישיר.

(4) "usually red, blue, or violet" — הטקסט אומר "Most often...white and green", והצבעים האחרים הם ה"may also be", כך שזו סתירה.

המלכודת:

(4) הופך את "לרוב לבן-וירוק" ל"בדרך-כלל אדום-כחול-סגול".

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: מטרת-פסקה (פסקה 2). הפסקה כולה: המדענים מסבירים שהזוהר נגרם מחלקיקים טעונים מהשמש שמתנגשים במולקולות-גז ומשחררים אנרגיה כאור — זהו הסבר מדעי לתופעה.

(1) "theory about the magnetic field" — השדה המגנטי מוזכר כשלב בתהליך, לא כנושא-הפסקה.

(2) "source of...charged particles" — המקור (השמש) מוזכר במשפט, אך הפסקה אינה עוסקת במקור אלא בכל מנגנון היווצרות הזוהר.

(3) "scientific explanation for the northern lights" — בדיוק מטרת-הפסקה: הסבר מדעי כולל לתופעה.

(4) "how energy produces light" — פרט בסוף-הפסקה, לא מטרתה הכוללת.

המלכודת: (1),(2),(4) הם רכיבים בתוך ההסבר — לא המטרה הכוללת.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. נושא: מילת-קישור בהקשר (שורה 19). המשפט: "Scientists and storytellers do agree, however, that the aurora borealis is a breathtaking sight" — המדענים והמספרים מסכימים למרות ההסברים השונים שהוצגו קודם. ה-however מנגיד את ההסכמה (על היופי) לחוסר-ההסכמה (על הסיבה).

(1) "despite the beauty" — היופי הוא נושא ההסכמה, לא הניגוד; לא הגיוני.

(2) "though their explanations...are different" — למרות שההסברים שונים, הם בכל-זאת מסכימים על היופי; בדיוק תפקיד ה-however.

(3) "although they disagree with the Inuit" — לא מדובר בחלוקה מדענים-מול-אינואיט, אלא בשני צדדים (מדע ואגדה) שההסברים שלהם שונים.

(4) "except for Robert Service" — סרוויס דווקא מדגים את ההסכמה על היופי, לא חריג לה.

המלכודת: לזהות את שני הצדדים (מדענים + מספרים) ואת מושא-ההסכמה (היופי) מול מושא-המחלוקת (הסיבה).

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. נושא: הסק-מסקנה (פסקה אחרונה). הפסקה: סרוויס "captures the awe felt by all who see it" (מבטא את היראה/ההתפעמות), ומצטט "the skies...alive with light...throbbing, thrilling flame" — שפה של התפעלות מהיופי.

(1) "many poems" — מוזכרת בלדה אחת בלבד; "רבים" אינו נתמך.

(2) "thought...very beautiful" — לכידת ה-awe והתיאור הנלהב מלמדים שראה בזוהר מחזה יפהפה; מסקנה ישירה.

(3) "had his own explanation" — סרוויס מביע התפעלות, לא הסבר לתופעה; ההסברים ניתנו על-ידי המדענים והאינואיט.

(4) "never actually saw" — "felt by all who see it" והציטוט הרגשי דווקא מרמזים שחווה זאת.

המלכודת: לבלבל בין תיאור-רגשי (יופי) לבין הסבר (סיבה).

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: שאלת-פרט (פסקה 1). הפסקה: הלגיון "provided the king with a convenient means of distancing French soldiers and officers who were felt to pose a threat to the monarchy" — דרך להרחיק חיילים שנתפסו כאיום על המלוכה.

(1) "make his throne more secure" — הרחקת מאיימים על המלוכה = חיזוק ביטחון כס-המלכות; שיקוף המניע.

(2) "strongest country in Europe" — לא מוזכר; הלגיון נועד לאינטרסים בחו"ל וכיבוש אלג'יריה, לא לעליונות אירופית.

(3) "populate...Algeria" — כיבוש אלג'יריה הייתה המשימה הראשונה, לא אכלוסה.

(4) "advance the careers of his favorite...officers" — היפוך: הלגיון הרחיק קצינים מאיימים, לא קידם מקורבים.

המלכודת:

(4) הופך "הרחקת מאיימים" ל"קידום מועדפים".

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. נושא: איתור-ציטוט תומך. anonymat (שורה 7) הוא המדיניות שדרשה מגויסים "to give up their former civil identity" (לוותר על זהותם האזרחית). יש למצוא ציטוט שקשור לוויתור-על-הזהות.

(1) "A legionnaire was thus able to escape his past" — היכולת להימלט מן העבר היא תוצאה ישירה של אנונימיות/ויתור-על-זהות; קשר הדוק.

(2) "military duties and devotion to their comrades" — עוסק במסירות ולא בזהות.

(3) "combination of audacity and mystery" — תיאור כללי של דימוי הלגיון, לא של מדיניות האנונימיות.

(4) "model for an international military organization" — שייך לפסקה האחרונה על ההווה, לא לאנונימיות.

המלכודת: לבחור ציטוט מרשים כללי (3) במקום זה הקשור לוויתור-על-העבר.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: רעיון-מרכזי של שתי פסקאות. פסקה 2: התפיסה שהלגיון "harbored dangerous characters" אך רכש "reputation for bravery"; פסקה 3: "audacity and mystery" והטביעה חותם על התרבות הפופולרית — הכול נוגע לתדמית/דימוי.

(1) "history" — ההיסטוריה (ההקמה) היא בעיקר פסקה 1.

(2) "success" — האומץ מוזכר, אך הפסקאות עוסקות בדימוי הכולל (כולל התפיסה השלילית של "טיפוסים מסוכנים"), לא רק בהצלחה.

(3) "image" — מוניטין, מסתורין ותהודה תרבותית = דימוי; לוכד את שתי הפסקאות.

(4) "growth" — צמיחה/גדילה אינה נושא הפסקאות.

המלכודת:

(2) success לוכד רק את הצד החיובי, בעוד הפסקאות עוסקות בכלל התדמית.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. נושא: מטרה-רטורית של דוגמה. פסקה 3: מעללי הלגיון "left their mark on popular culture", ודמות הלגיונר שימשה "in books, songs, and comic strips, the most famous being...Beau Geste" — הרומן מובא כדוגמה להשפעה על התרבות הפופולרית.

(1) "example of P. C. Wren's novels" — הדגש אינו על יצירות רן אלא על השפעת הלגיון.

(2) "how the...Legion has influenced popular culture" — Beau Geste = הדוגמה המפורסמת ביותר להטבעת חותם על התרבות; בדיוק תפקיד האזכור.

(3) "characteristics of the legionnaire" — הרומן אינו מובא לתיאור תכונות הלגיונר אלא כהוכחה להשפעה תרבותית.

(4) "public's perception" — התפיסה הציבורית נדונה בפסקה 2, לא כאן.

המלכודת: לזהות שהדוגמה משרתת את הטענה שקדמה לה ("mark on popular culture").

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. נושא: מטרת-פסקה (פסקה אחרונה). היא נפתחת ב-"Today, in response to changing realities, the...Legion has revised its goals" ומונה שינויים: מטרות חדשות (מלחמה בטרור, שמירת-שלום), גיוס דרך האינטרנט, והרכב בינלאומי חדש — כל אלה שינויים בשנים האחרונות.

(1) "reasons why people join" — לא נדון; מדובר באמצעי-הגיוס, לא בסיבות.

(2) "size and structure" — הגודל (7,650) וההרכב מוזכרים כדוגמאות לשינוי, לא כנושא-הפסקה.

(3) "changes...in recent years" — "revised its goals", "now the main source", "many more soldiers" — כל הפסקה על שינויים עכשוויים; המטרה הכוללת.

(4) "future role as an international army" — מוזכר כהצעה בסוף ("could serve as the model"), רכיב אחד ולא מטרת-הפסקה.

המלכודת: (2),(4) הם פרטים בתוך הפסקה; המטרה היא סקירת השינויים.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. זו השלמת־משפט הנשענת על לוגיקה של ניגוד בזמן: המבנה 'were ___ thought ... but it is now known' מעמיד עבר מול הווה, אז אנחנו מחפשים מילה שמציינת 'פעם, בעבר'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'either' משמש בזוג either…or ואין לו משמעות של זמן — פוסל;

(3) 'again' משמעו 'שוב', אך המשפט אינו מתאר חזרה על מחשבה קודמת — פוסל;

(4) 'just' ('בדיוק' או 'זה עתה') אינו מבדיל עבר מהווה — פוסל. רק (1) 'once' במשמעות 'פעם' יוצר את הניגוד 'פעם חשבו — אבל היום יודעים'.

המלכודת: 'once' מוכר גם כ'פעם אחת', אך כאן הקונטקסט הזמני מכריע.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. המשפט עוסק בראשי‑תיבות: 'http' מייצג את 'הצירוף hypertext transfer protocol'. הכלי הוא פועל־צירוף (phrasal verb) שמשמעו 'מייצג/פירושו'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'goes by' = 'עובר/מוכר בשם', לא מתאים לפיענוח ראשי‑תיבות — פוסל;

(2) 'makes up' = 'מרכיב/ממציא', נשמע קרוב (מורכב ממילים) אך אינו אומר 'מסמל' — מלכודת, פוסל;

(4) 'gives in' = 'נכנע', לא קשור — פוסל. רק (3) 'stands for' = 'מסמל/מייצג' מתאים בדיוק. המלכודת היא 'makes up' שנשמע קרוב לעניין הרכבה.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. הרמז המכריע הוא '1992 to 1995' — ארבע שנים רצופות. אז דרוש תואר ל'רצופות'.

נעבור על המסיחים:

(1) 'deceptive' = 'מטעה' — לא קשור;

(2) 'authentic' = 'אותנטי' — לא קשור;

(4) 'organic' = 'אורגני' — לא קשור. רק (3) 'consecutive' = 'רצופות/עוקבות' מתאים לטווח השנים הרצוף.

המלכודת: מי שמתעלם מהתאריכים עלול לבחור מילה 'חיובית' שרירותית.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. ציורי טבע דומם מציגים עצמים 'על שולחן או מדף' — דרוש פועל שמתאר איך העצמים מונחים שם.

נעבור על המסיחים:

(1) 'commanded' = 'צווה/פיקד' — לא מתאים לחפצים;

(2) 'advertised' = 'פורסם' — לא קשור;

(3) 'calculated' = 'חושב' — לא מתאים. רק (4) 'arranged' = 'סודרו/הונחו בסדר' מתאים לתיאור עצמים על משטח.

המלכודת: כל המסיחים פעלים בזמן עבר, אך רק אחד מתאים למשמעות.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הקונטקסט כלכלי‑עסקי: 'מרכז מסחרי', 'מוסדות פיננסיים', 'מטה' — אז המטה שייך לגופים עסקיים.

נעבור על המסיחים:

(1) 'subscriptions' = 'מנויים' — לא מחזיקים מטה;

(2) 'rituals' = 'טקסים' — לא עסקי;

(3) 'doctrines' = 'תורות/עקרונות' — לא עסקי. רק (4) 'corporations' = 'תאגידים/חברות' מתאים ל‑headquarters הודיים.

המלכודת: כל המסיחים שמות‑עצם ברבים, אך רק אחד מתקשר לעולם העסקי.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הרמז המכריע: 'Hymn to Freedom' (מזמור) ו־'national' — אז מדובר בהמנון לאומי.

נעבור על המסיחים:

(1) 'league' = 'ליגה/ברית' — לא מבוסס על מזמור;

(2) 'barrier' = 'מחסום' — לא קשור;

(3) 'patrol' = 'סיור' — לא קשור. רק (4) 'anthem' = 'המנון' מתאים, שכן המנון אכן מבוסס על מזמור בן 158 בתים.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. 'Conjecture abounds as to what they actually mean' — יש הרבה השערות למה המילים מתכוונות, משמע הן לא ברורות/עמומות.

נעבור על המסיחים:

(1) 'mutual' = 'הדדי' — לא קשור;

(3) 'slight' = 'קל/מזער' — אינו מסביר מדוע יש השערות;

(4) 'annual' = 'שנתי' — לא קשור. רק (2) 'obscure' = 'עמום/לא ברור' מסביר מדוע רבות ההשערות על משמעותן.

המלכודת: צריך לקשור את ריבוי ההשערות לעמימות המילים.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. המבנה דורש פועל שמתחבר למילת‑היחס 'to': הפירמידות והכתב החרטומי 'מעידים על' גדולת עם המאיה.

נעבור על המסיחים:

(2) 'ascend' = 'לעלות/לטפס' — לא מתאים למשמעות;

(3) 'adjust' = 'להתאים' — לא קשור;

(4) 'appeal to' = 'למשוך/לפנות', מסיח מפתה כי גם הוא מתחבר ל‑'to' — אך משמעותו 'לעורר עניין' ולא 'להעיד', פוסל. רק (1) 'attest to' = 'להעיד על/להוות עדות ל' מתאים בדיוק.

המלכודת: 'appeal to' מתחבר דקדוקית ל‑'to' אך משמעותו שגויה.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שתי עובדות במשפט המקורי: (א) Delaware נקראת על שמו (bears his name); (ב) בפועל הוא היה מושל של Virginia.

נעבור על המסיחים:

(1) טוען שהוא 'במקור מ‑Delaware' — מידע שאינו במקור (המדינה נקראת על שמו, לא שהוא משם), פוסל;

(2) מוסיף סיפור של 'עזיבה ולקיחת שם' — המצאה, פוסל;

(3) טוען שהיה מושל של שתי המדינות — סותר את המקור שלפיו היה מושל Virginia בלבד, פוסל. רק (4) משמר בדיוק את שתי העובדות.

המלכודת: 'bears his name' ≠ 'הוא משם'.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. 'תומך פעיל בפירוק מנשק גרעיני' = הוא התבטא נגד נשק גרעיני.

נעבור על המסיחים:

(2) 'היה מודאג מאפשרות מלחמה גרעינית' — מוסיף רגש (דאגה) שאינו במקור, פוסל;

(3) 'הייצור יוביל בהכרח למלחמה' — טענה סיבתית שלא נאמרה, פוסל;

(4) 'לא שוכנע בהכרחיות הנשק' — ניסוח שלילי עקיף וחלש ממנו של 'advocate' פעיל, פוסל. רק (1) משמר את העמדה הפעילה בדיוק.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. המקור: סערת שמש ענקית (היא אירוע קרינגטון) שיבשה שידורי טלגרף בעולם.

נעבור על המסיחים:

(1) הופך את הסדר — טוען ששיבוש הטלגרף 'הפך לידוע כאירוע קרינגטון', בעוד שבמקור הסערה היא האירוע, פוסל;

(2) משנה משמעות — הטלגרף 'שידר חדשות' על הסערה במקום ששובש בידה, מלכודת, פוסל;

(4) מוסיף ספק ('probably caused by a solar storm') — במקור זו עובדה ודאית, פוסל. רק (3) משמר סיבה‑תוצאה וזמן.

המלכודת:

מסיח (2) מחליף 'שיבש' ב'שודר'.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. 'Masterpieces outlive their creators' = יצירות מופת שורדות את יוצריהן.

נעבור על המסיחים:

(1) 'אמנות היא חיקוי של החיים' — רעיון אחר לגמרי, פוסל;

(3) 'אמנים לא תמיד מוכרים בחייהם' — עוסק בהכרת האמן, לא בשרידות היצירה, פוסל;

(4) 'ערך היצירה עולה לאחר מות' — מדבר על ערך כלכלי, לא על שרידות עצמה, פוסל. רק (2) מנסח במדויק 'שורדות את האמן'.

המלכודת: מסיחים (3)‑(4) מפתים כי הם 'נשמעים אמנותיים' אך חורגים מהרעיון.

נסמן (2)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת מטרה‑כללית: הקטע סוקר טענות בדבר תרומת הצחוק לבריאות וגם מציג עמדה נגדית (Provine).

נעבור על המסיחים:

(1) 'לטעון שרופאים צריכים להשתמש בצחוק' — הקטע מאזן ולא משכנע, פוסל;

(2) 'מדוע יש שצוחקים יותר' — לא הנושא, פוסל;

(3) 'לתאר את התהליכים הפיזיולוגיים שמייצרים צחוק' — הפוך: הקטע עוסק בהשפעות הצחוק, לא במנגנון שמייצר אותו, פוסל. רק (4) 'לבחון טענות על השפעות הצחוק על הבריאות' מכסה את שני הצדדים.

המלכודת:

מסיח (1) מנסח עמדה חדצדדית שהקטע דווקא מאזן.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. עוגן בפסקה הראשונה: הספר מתאר את התמודדות המחבר (Cousins) עם מחלה נדירה ומשטר הטיפול שפיתח.

נעבור על המסיחים:

(1) 'טוען שצחוק מונע מחלה' — הספר עוסק בהקלת תסמינים, לא במניעה, פוסל;

(2) 'נכתב בידי רופא הסובל ממחלה נדירה' — מלכודת: המחבר הוא עיתונאי (journalist), לא רופא, פוסל;

(4) 'מעמיד בספק את יעילות התרופות המקובלות' — לא נאמר על הספר, פוסל. רק (3) מסכם נכון את תוכן הספר.

המלכודת: הבחנה בין 'journalist' ל'physician'.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. בפסקה השנייה (שורות 14–16) נאמר שרמות גבוהים של קורטיזול קשורים לדיכאון ולתוחלת‑חיים נמוכה (lower life expectancy).

נעבור על המסיחים:

(1) 'גורם לאדם לצחוק יותר' — הפוך, הצחוק מפחית קורטיזול, פוסל;

(2) 'מאפשר החלמה מהירה מוירוס' — לא נקשר לקורטיזול, פוסל;

(3) 'גורם לרמת סוכר נמוכה' — מלכודת: הצחוק (לא הקורטיזול) מוריד סוכר, פוסל. רק (4) 'מקצר את חיי האדם' תואם ל'lower life expectancy'.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. בפסקה האחרונה Provine טוען שתומכי תועלת הצחוק 'are overlooking alternate explanations' — מתעלמים מהסברים חלופיים (כגון החברותיות).

נעבור על המסיחים:

(1) 'לא אספו מידע ממספיק מטופלים' — טענה מתודולוגית שלא נטענה, פוסל;

(2) 'לא בוחנים מחלות נפוצות' — לא נאמר, פוסל;

(3) 'מתחילים לראות שטענותיו נכונות' — הפוך מהמתואר, פוסל. רק (4) 'מתעלמים מסיבות אחרות לשיפור בבריאות' תואם ל'overlooking alternate explanations'.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. שאלת היסק מעמדת Provine: הוא מאמין שהחברותיות (companionship) המלווה את הצחוק היא הגורם העיקרי לשיפור הבריאות.

נעבור על המסיחים:

(1) 'לקרוא ספר מצחיק' — מלכודת: זה מוליד צחוק לבד, ולפי Provine לא הצחוק אלא החברה הוא העיקר, פוסל;

(2) 'לדאוג לשינה מספקת' — קשור לג'ורנס שבפסקה הראשונה, לא לעמדת Provine, פוסל;

(3) 'לאכול בריא' — לא נזכר, פוסל. רק (4) 'לבלות עם חברים' תואם לדגש של Provine על אינטראקציה חברתית.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (3) נכונה. שאלת כותרת: הכותרת צריכה לכלול את שני הצדדים שבקטע — ההצלחה (ניקיון) וגם הבעיות החדשות (שוק שחור).

נעבור על המסיחים:

(1) 'ההשפעה על התיירות' — צר מדי, הקטע לא מתמקד בהשפעה על התיירות, פוסל;

(2) 'פופולרי בקרב העם' — סותר את הקטע (אנשים מבריחים שקיות), פוסל;

(4) 'רוונדה השיגה את הבלתי‑אפשרי' — חד‑צדדי מדי ומתעלם מהכשלונות, פוסל. רק (3) 'הצלחה לא‑מושלמת' מאזנת בין הצדדים.

נסמן (3)

«נסמן».

תשובה (4) נכונה. הפסקה השנייה מסבירה שהמאבק בפלסטיק הוא חלק ממאמץ הממשלה להציג מדינה נקייה ומודרנית — כלומר מדוע רוונדה אסרה.

נעבור על המסיחים:

(1) 'להציג תגובות בינלאומיות' — מוזכר רק במשפט אחד, לא מטרת הפסקה, פוסל;

(2) 'לדון בבעיות שרוונדה מתמודדת' — זו הפסקה השלישית, לא השנייה, פוסל;

(3) 'לתאר כיצד רוונדה ביערה שקיות' — הפסקה עוסקת במטרה (דימוי נקי), לא בדרך הביצוע, פוסל. רק (4) 'להסביר מדוע רוונדה אסרה' תואם.

נסמן (4)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שאלת שלילה (NOT): עלינו למצוא את הצעד שאינו נמנה עם 'הצעדים הקיצוניים'. בפסקה הראשונה (שורות 6–7) מפורטים העונשים: קנסות כבדים (fines), מאסר (imprisonment), והתנצלות פומבית (public apology).

נעבור על המסיחים:

(2) 'לשלם קנס' — מוזכר (heavy fines), נמנה עם הצעדים, פוסל;

(3) 'להיכנס לכלא' — מוזכר (imprisonment), פוסל;

(4) 'להתנצל בפומבי' — מוזכר (public apology), פוסל. רק (1) 'לנקות את הרחובות' אינו נזכר כעונש.

המלכודת: שאלת שלילה — שלושה נכונים לקטע והם הפסולים.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (1) נכונה. שאלת התייחסות (reference): בשורה 20 נכתב 'For them, the financial incentives outweigh the harsh consequences of getting caught'. המשפט הקודם (שורות 18–20) מדבר על אנשים שמבריחים שקיות (people smuggle plastic bags) — המבריחים. רק להם 'התמריצים הכספיים עולים על הסיכון שבהיתפס'.

נעבור על המסיחים:

(2) 'market vendors' ו‑(3) 'customers' — מוזכרים בפסקה כמי שנפגעו מהאיסור, אך 'them' בשורה 20 מתייחס למבריחים שנוטלים סיכון משפטי, פוסל;

(4) 'neighboring countries' — רק מקור השקיות, לא נושאי הסיכון, פוסל. רק (1) 'מבריחים' מתאים למי שעלול להיתפס.

נסמן (1)

«נסמן».

תשובה (2) נכונה. שאלת שלילה (does not apply to): בשורות 4–6 נאמר שהאיסור חל על הכל 'except within specific sectors of the economy, notably the healthcare industry' — כלומר מגזר הבריאות (בתי חולים) פטור.

נעבור על המסיחים:

(1) 'tourists' — מלכודת: החוק דווקא חל על מבקרים (שקיותיהם מוחרמות בגבול), פוסל;

(3) 'market vendors' — הקטע אומר שהם דווקא נפגעים מהאיסור, פוסל;

(4) 'government officials' — לא נזכר פטור כזה, פוסל. רק (2) 'hospitals' (מגזר הבריאות) פטור מפורשות.

נסמן (2)

«נסמן».