הורות והפרעת קשב: כיצד להתמודד עם הפסיכומטרי כשהילד שלך מתמודד עם ADHD
אם אתה הורה לנער שנמצא בדרך לבחינת הפסיכומטרי ויש לך חשד או אבחנה של הפרעת קשב וריכוז, אתה כנראה עומד מול שאלות רבות. איך עוזרים לילד להכין עצמו לבחינה החשובה ביותר בחייו כשהמוח שלו עובד אחרת? האם יש דרכים להקל על התהליך? מה זה אומר בהקשר של הבחינה עצמה? במאמר זה נעסוק בהקשר בין הורות, הפרעת קשב, והכנה לפסיכומטרי – תיקייה מורכבת שדורשת הבנה, סבלנות ותכנון חכם.
מהי הפרעת קשב ולמה היא חשובה עבור הפסיכומטרי?
הפרעת קשב וריכוז, הידועה בקיצור ADHD, היא הפרעה נוירולוגית שמשפיעה על היכולת לקבל החלטות, להתמקד בחוקים ולשמור על תשומת לב ממושכת. אנשים עם הפרעת קשב עלולים להיתקל בקשיים כמו שכחה מהנדרש, קושי בארגון חומר, או חוסר יכולת להשאר בעבודה על משימה אחת למשך זמן רב.
כשמדובר בבחינת הפסיכומטרי, שהיא בחינה של שלוש שעות ושמונים דקות המדודה למשימות מורכבות בשלושה חלקים עיקריים (חלק מילולי, חלק כמותי, וחלק אנגלית), הפרעת קשב יכולה להיות אתגר משמעותי. הבחינה דורשת תשומת לב מתמשכת, יכולת לעבור בין סוגי שאלות שונים, ויכולת לנהל זמן בחוכמה. כל אלה הם תחומים בהם אנשים עם ADHD עלולים להיתקל בקשיים.
הבחינה הפסיכומטרית: למה זה משנה להורים?
כהורה, אתה יודע שהפסיכומטרי היא בחינה שכן משפיעה על עתידו של הילד שלך. הציון בפסיכומטרי הוא חלק משמעותי מתנאי הקבלה לאוניברסיטה בישראל. לכן, כשיש הפרעת קשב בתמונה, זה לא רק שאלה של "קשה לו ללמוד" – זה שאלה הרבה יותר עמוקה על איזו דרך נצא לילד שלנו כדי שיוכל להגיע ליעדיו.
אחד הדברים החשובים להבין הוא שילדים עם הפרעת קשב לא פחות "נורמליים" בעלי אינטליגנציה או יכולת לפתור בעיות. בעיתם היא בעמידה במשימה שדורשת ריכוז מתמשך. זה אומר שאתה צריך לתכנן אחרת, ולא פחות.
ההכנה לפסיכומטרי עם הפרעת קשב: אסטרטגיות כהורה
כדי לעזור לילד שלך להתכונן לבחינה כאשר הוא מתמודד עם הפרעת קשב, יש כמה דברים שאתה יכול לעשות בבית:
1. בנייה של סביבה קבועה ללמידה
אנשים עם הפרעת קשב משגשגים תחת מבנה. אם הילד שלך לומד תמיד באותו מקום, באותן שעות, עם אותה תגובה על הדברים שסביבם, המוח שלו יתחיל לצפות לריכוז בשעות אלה. כך שכדאי להקדיש פינה בבית כמסדרון ללמידה – מקום שלא יש טלוויזיה, נייד בעיצומו, או הפסקות תכופות שלא מתוכננות.
2. שימוש ב"טיימר" וחתיכות קטנות של למידה
במקום לומר "בואו תרגלו שתי שעות ליום הפסיכומטרי", חלקו את הלימוד לחלקים קטנים יותר. למשל, 25 דקות של תרגול על חלק מילולי, אחר כך הפסקה של חמש דקות. זו טכניקה המכונה Pomodoro ויש לה הוכחה מדעית שהיא עובדת טוב עם אנשים שיש להם הפרעת קשב.
3. עבודה עם מנחה או מורה
לפעמים, הורה לא יכול להיות המורה הטוב ביותר לילד שלו. בעבודה עם מורה בעל ניסיון בהכנה לפסיכומטרי, בעיקר אחד שמבין הפרעות קשב, אתה יכול לוודא שהילד שלך מקבל הדרכה שמעוצבת למוח שלו. קורס פסיכומטרי טוב יכול להיות מאוד מועיל בהקשר זה.
4. שיתוף פעולה עם בית הספר
אם הילד שלך כבר אובחן עם ADHD או יש לו IEP (Individual Education Program) בבית הספר, כדאי לשתף פעולה עם בית הספר כדי להבטיח שהוא גם מקבל כלים שמאפשרים לו ללמוד ביעילות באופן כללי. זה יכול להיות בדרך של הארכת זמן בבחינות, או אפילו הפסקות מתוכננות במהלך הלימוד.
הקלות בפסיכומטרי עבור אנשים עם הפרעות קשב
אחד הדברים החשובים שכדאי שתדע כהורה הוא שקיימות הקלות בפסיכומטרי עבור אנשים עם קשיים בריכוז וקשב. אם הילד שלך אובחן רשמית עם ADHD, הוא אולי זכאי לקבל הקלות כגון:
- הארכת זמן על הבחינה
- שימוש בחדר בדוק נפרד, ללא הפרעות
- הפסקות מתוכננות במהלך הבחינה
- קריאה של השאלות על ידי בוחן במידה ויש גם קושי בקריאה
כדי לקבל הקלות אלה, יש תהליך מסוים שצריך לעבור: בדיקה על ידי פסיכולוג או רופא (תלוי בסוג הקושי), הגשת בקשה לנציבות בחינות הלאומית, והמתנה לאישור. זה לא תהליך מהיר, אז כדאי להתחיל כמה חודשים לפני הבחינה.
השוואה בין דרכי הכנה לפסיכומטרי עם הפרעת קשב
| דרך הכנה | יתרונות | אתגרים | מתאים ל-ADHD? |
| לימוד עצמאי בבית | גמישות בזמנים, חסכון כסף | קל להיות מעופף, קשה לעמוד בדיסציפלינה | לא במיוחד, אלא אם יש מבנה חזק |
| קורס בחברה | מבנה, מורים מנוסים, קהילה | לא כל חברה מבינה ADHD, זמנים קבועים | כן, אם החברה מציעה הקלות |
| לימוד פרטי עם מורה | מתאים אישי, קצב של הילד, הבנה של הקושי | עלות גבוהה, צריך למצוא המורה הנכון | כן מאוד, אם המורה בעל ניסיון |
| שילוב של קורס וקורס פרטי | הטוב משני העולמות, מבנה וגמישות | עלות גבוהה מאוד, דורש זמן רב | כן מאוד, זו הדרך המיטבית |
| אפליקציות וכלים דיגיטליים | אינטראקטיביות, משחקיות, קל לתרגול | לא תחליף למורה, קל להיות מעופף | כן, אם משומש בצורה מובנית |
טיפים מעשיים להורים: יום יום
בניית יום-יום שעובד
כדי לעזור לילד שלך להתכונן לבחינה, נסו לתכנן יום שחוזר על עצמו. למשל, כל יום אחרי בית הספר, יש הפסקה של שעה. אחר כך, בין השעות 4:00 ל-5:30, זה הזמן לתרגל על הפסיכומטרי. אחר כך הפסקה ארוכה. לערב, יכול להיות עוד סשן קצר של 30 דקות. זה יוצר ציפיות ברורות ומסגרת שקל יותר לעמוד בה כשיש הפרעת קשב.
שימוש בתגמול
אנשים עם הפרעת קשב עובדים טוב יותר עם מערכת תגמול מיידית. זה לא בהכרח דבר יקר – יכול להיות זמן עם חבר, משחק אהוב, או אפילו סיום מוקדם של היום. אבל התגמול צריך להיות מיידי, לא בעוד חודשיים.
ניטור של בריאות
שטח שלעיתים קרובות מתעלמים מנו הוא בריאות גופנית של הילד. שינה טובה, תזונה טובה, ופעילות גופנית יכולה להיות משפיעה על יכולת הריכוז. אם הילד שלך עם הפרעת קשב נהנה מריצה, שחייה, או רכיבה על אופנייים, כדאי לעודד אותו לעשות זאת בצורה קבועה. זה יכול להיות כלי עוזר גדול לניהול תסמיני ADHD.
שאלות ותשובות: הורות, הפרעת קשב, והפסיכומטרי
שאלה 1: האם הפרעת קשב משפיעה על הציון בפסיכומטרי?
כן, יכול להיות השפעה משמעותית. ילדים עם הפרעת קשב שאינם מקבלים הקלות או תמיכה יכולים להגיע לציון נמוך יותר מאשר בעלי יכולת שלהם. למרות זאת, זה לא אומר שהציון הוא מדד של היכולת שלהם – זה יותר משקף את הקושי בעמידה בדרישות של הבחינה עצמה.
שאלה 2: מה צריך לעשות כדי לקבל הקלות בפסיכומטרי?
צריך להגיש בקשה לנציבות בחינות הלאומית עם תיעוד רשמי של אבחנת ADHD מפסיכולוג או רופא. התהליך דורך בדרך כלל כמה שבועות עד חודשים, אז חשוב להתחיל מוקדם. ייתכנו הקלות כמו הארכת זמן, חדר בדוק נפרד, או הפסקות מתוכננות.
שאלה 3: האם עדיף ללמוד אם הילד שלי לוקח תרופות?
זה תלוי בילד ובתרופות. עבור חלק מהילדים, תרופות עוזרות להם להתמקד יותר טוב בתרגול. עבור אחרים, תרופות יכולות להיות דבר שצריך לדיון עם רופא. במצב אידיאלי, כדאי שהילד שלך יתרגל לפסיכומטרי בתנאים זהים לזה שישנם בבחינה – אם הוא לוקח תרופות בבחינה, הוא צריך להתרגל בתנאים אלה כדי.
שאלה 4: כמה זמן אמור לקחת הכנה לפסיכומטרי עם הפרעת קשב?
בדרך כלל, אנשים לוקחים 3-6 חודשים להכנה לבחינה. עם הפרעת קשב, זה יכול לקחת קצת יותר זמן מכיוון שהתהליך צריך להיות יותר מובנה וקצת יותר איטי. הגם הוא שתרגול קבוע – גם אם 30 דקות ביום – יותר טוב מאשר שלוש שעות פעם בשבוע.
שאלה 5: האם כדאי לשקול בחינה שנייה (ניסיון)?
עבור אנשים עם הפרעת קשב, זה יכול להיות שיקול טוב. הניסיון הראשון עוזר להתרגל לתחושה של הבחינה. בניסיון השני, הילד שלך יוכל להתמקד יותר על טקטיקות בפועל, במקום להיות מתוח. כמו כן, הבחינה השנייה מעניקה הזדמנות נוספת להישיג ציון טוב יותר.
שאלה 6: איך אוכל לתמוך בילדי מנחזית רגשית במהלך ההכנה?
הכנה לפסיכומטרי יכולה להיות מתחייבת רגשית. כהורה, חשוב שתהיה נוכח ללא שיפוט, תשמע את הדיווקים וההחששות של הילד שלך. הנחת מודעות לכך שהפרעת קשב היא חלק מהמציאות שלו, לא פגם, יכול לעזור בנוגע לדימוי העצמי. חיזוק ריאלי כאשר הילד שלך משיג התקדמות קטנה יכול גם להיות חשוב מאוד.
שאלה 7: מהם השגיאות הנפוצות שהורים עושים בעת הכנת ילדם לפסיכומטרי?
כמה שגיאות נפוצות: (1) ציפיות שהילד יתרגל יותר מדי שעות ביום; (2) השוואה לילדים אחרים; (3) אי-הענקת זמן לתרגול בתנאים דומים לבחינה; (4) הזנחת צרכים גופניים כמו שנייה וטעם; (5) אי-חיפוש עזרה מקצועית כאשר זה נדרש. כל אלה יכולים להשפיע על ההצלחה בבחינה.
בסרטון של מרכז זינוק — גם להורים יש הפרעות קשב וריכוז. הסבר מקצועי, בגובה העיניים, עם דוגמאות וטיפים מעשיים.
קריאת התמלול המלא של הסרטון
אנחנו יודעים היום ממחקרים שאפרעת קשב וריכוז היא בעיקרה גנטית. וכשאנחנו מגלים בבית ספר או המורה החושדת או היועצת שיש לילד איזושהי אפרעת קשב. סביר ביותר שהוא קיבל אותה במתנה לפחות מאחד ההורים שלו. ויש גם מהניסיון שלי לפחות, יש לי חשד מאוד רציני. שיש המון זוגות של שני הבני הזוג יש אפרעת קשב. איכשהו יש משיכה נורא מעניינת בין אנשים עם אפרעות קשב.
או שאחד נורא נורא סגור והשני מעורר אותו. או ששניהם רצים כל הזמן בשדות ועושים חוגי אופניים וסנפלינג. יש משהו נורא וכיף של ההתחברות הזאת. ובקיצור כל הילדים חוגגים אחר כך עם האפרעת קשב שלה. משפחה. אז בעצם אנחנו מוצאים ממש. משפחות משפחות שיש שם שני ילדים, שלושה ילדים. ועוד אימא או אימא ואבא חגיגת אפרעת קשב במשפחה.
העובדה שלהרבה בני משפחה יש אפרעת קשב. אני אתייחס כרגע לעניין איזה יחסים זה יוצר בין ההורים לילדים. אז אני רוצה קודם כל להתייחס לשני קצוות אפשריים. יש הורים שבגלל שהם כל החיים. שלהם היו בעצם עם אפרעת קשב לא מאובכנת. לא מאותרת אבל נורא נורא מתשכלת. בשום אופן לא מוכנים לראות את זה אצל הילדים שלהם. אני קרתי פעם איזושהי מרצה.
שהיתה כל כך נוקשה לתלמידים שלה בכיתה. עם אפרעות קשב, עםות של מדע שחשבתי. של אני לא מבינה בזה כלום. וזה כלום, ואת תתברר שיש לה שני ילדים כאלה בדיוק בבית. ולא יכלה לראות את זה אצל הילדים שלה, וגם לא יכלה לראות את זה אצל התלמידים שלה. כי זה כאילו מראה ששמים לך מול העיניים ואומרים לך, רגע, רגע, כל מה שהיה לך בחיים,.
הנה, זה זה, וקוראים לזה ככה, ועכשיו זה גם מתגלם בילדים שלך. זה יותר מדי כואב, זה יותר מדי חזק, וזה יוצר התנגדות והכחשה. מצד השני, יש משפחות שההורה יודע או מבין דרך החוויה שלו,. ויוצר מה שאנחנו קוראים אובר פרוטקשן, ויותר מדי מגונן,. ויותר מדי כל דבר זה הפרעת הקשב, ובו לא נציק לו, ובו נרחם עליו, ובו נוותר לו.
גם אני סבלתי, אני לא רוצה שהילד שלי יסבול, הוא לא צריך ללמוד,. שילך לים, שיסע להודו, מה, מה, מה, מה קרה? אני לא הסתדרתי. ויש מה שנקרא חוסר התגור, דווקא בגלל שהחוויה הזאת שההורים עברו. אז שני הקצוות האלה הם קצוות מסוכנים, כי הם באמת השחור והלבן,. והם לא נמצאים. הם נמצאים באזור האפור, ששם בעצם מצויים החיים האמיתיים שלנו.
נקודה נוספת שמאוד מאוד חשובה, זה שהורים מתפקידם, מה שנקרא,. לארגן ולחנך ולסדר על הילדים שלהם את החיים. ואיך הם יסדרו את החיים שלהם, כשהם לא צריכים לסדר את החיים של עצמם? האמא שצריכה לארגן בבוקר שלושה ילדים עם סנדוויץ'ים, ועם ילקות מסודר,. אבל היא לא יודעת לא איפה התיק שלה, ולא איפה המחברת של הילד, ולא איזה יום היום,.
ובכלל שלחה שלא קנת לחם, ושאין לה בכלל ממה לעשות את הסנדוויץ'ים,. והיא מבולבלת, והיא לא שמה לב לזמן, והיא מוסחת בבוקר,. והיא צריכה להיות זאת שבעצם מעוזרת לילדים לצאת מהמוסחות שלהם,. ומהבלגן שלהם, אבל היא לא יכולה. ואז הילדים הולכים לבת ספר, והיא צריכה להכין להם, נניח שהיא לא עובדת,. היא צריכה להכין להם ארוחת צהריים, אבל היא נמרחת, ואין לקוח,.
אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני אך אני.
וכולם לא מצליחים להתארגן ולא מצליחים לעשות את כל הדברים האלה ונוצרים. מתענים, מתענים של תסכול, מתענים של כעס. גם אם משפחה אחריה אוהבת, התקלות האלה יוצרות איזשהו סוג של כובד. ולכן התשובה לכל העניין הזה היא מודעות, היא פתיחות לטיפול. לא לטפל רק בילדים. ואם אין מספיק כסף, זה לא אומר שרק הילדים צריכים להיות מטופלים.
נתקלתי בהרבה משפחות. קודם כל נטפל בילד ונסדר לו מורים פרטיים. לא, יותר חשוב שהאימא שלו תהיה מאורגנת. כשאימא שלו תהיה מאורגנת הוא ילמד הרבה יותר טוב. מאשר אם הוא מקבל שיעורים פרטיים אצל המורה. החשיבות של ההורים כצומת, כדבר הכי חשוב בבית. היא עצומה ואם הם יהיו מטופלים ואם הם יקבלו. ואם יבינו שאסור להם לרחם.
ושמצד שני הם צריכים להתחשב וידעו בדיוק במה הדברים. הילדים יהיו הרבה יותר מאושרים. אז כששואלים אותי בסדרי ההתפלות דרך אגב של טיפול בתוך משפחה. אני אומרת קודם כל לטפל בהורים. הם כבר ישרו את האווירה היותר נכונה. ואת היחס היותר נכון. והילדים כבר יבריאו בהרבה מאוד מובנים.
תמלול אוטומטי של הסרטון, נערך לקריאוּת.
