אחד האתגרים המוכרים בפרק החשיבה המילולית בפסיכומטרי הוא שאלות “הצבה מהתשובות”. בסוג זה של שאלות, במקום להתחיל מהנתונים ולהגיע לפתרון, אנחנו למעשה “מנחשים בחוכמה” ובודקים את התשובות האפשריות אחת אחת. בואו נתמקד בדוגמה קלאסית שנקראת “שרים לוקחים שוחד” – סוג של בעיה שחוזרת על עצמה במתכונות שונות ודורשת חשיבה לוגית וסיסטמתית.
בפרק החשיבה המילולית בפסיכומטרי, שאלות הצבה מהתשובות הן אסטרטגיה יעילה כשהשאלה נראית מסובכת או כשלא ברור איך לגשת אליה ישירות. זוהי טכניקה שכדאי לשלוט בה, במיוחד למי שמתכונן לקורס פסיכומטרי ורוצה להשיג ציון גבוה. חשוב לציין שסטודנטים רבים הזכאים להקלות בפסיכומטרי מוצאים שטכניקה זו חוסכת להם זמן יקר ומאפשרת להם לנצל את תוספת הזמן שקיבלו לשאלות מורכבות יותר.
הבנת שאלות “הצבה מהתשובות” בנושא שרים ושוחד
שאלות בסגנון “שרים לוקחים שוחד” הן וריאציה של בעיות לוגיות שבהן יש לנו מספר אנשים (במקרה זה שרים) וקבוצה של מאפיינים או פעולות (מי לקח שוחד, מי לא), ועלינו לקבוע מי שייך לאיזו קבוצה על סמך כמה טענות או תנאים.
בשאלות אלו, לרוב מוצגות מספר טענות של השרים עצמם, וידוע לנו שחלק מהשרים דוברי אמת וחלק משקרים. האתגר הוא להצליב בין הטענות כדי לקבוע מי דובר אמת, מי משקר, ובהתאם – מי לקח שוחד ומי לא.
למה שיטת ההצבה מהתשובות עובדת כאן?
במקרים רבים, ניסיון לפתור את הבעיה באופן ישיר יכול להיות מסובך ולהוביל למבוך של אפשרויות. במקום זאת, אנחנו יכולים לנצל את העובדה שיש רק מספר מוגבל של תשובות אפשריות. אם נבדוק כל תשובה, נוכל לראות מהר יחסית אם היא מובילה לסתירה או לפתרון עקבי.
דוגמה מעשית: “שרים לוקחים שוחד”
נניח שנתונה השאלה הבאה:
שלושה שרים – א’, ב’ ו-ג’ – נחקרים בנוגע לפרשת שוחד. כל אחד מהם או דובר אמת תמיד או משקר תמיד, וכל אחד מהם או לקח שוחד או לא לקח שוחד. השרים אמרו את הטענות הבאות:
שר א’: “לקחתי שוחד ושר ג’ לא לקח שוחד.”
שר ב’: “שר א’ דובר אמת ושר ג’ לקח שוחד.”
שר ג’: “שר א’ לקח שוחד ושר ב’ לא לקח שוחד.”
השאלה: מי מהשרים לקח שוחד?
פתרון בשיטת ההצבה מהתשובות
לפתרון השאלה, נבדוק כל אחת מהאפשרויות המוצעות בתשובות ונראה אם היא מובילה לתוצאה עקבית. נניח שהתשובות האפשריות הן:
א. רק שר א’ לקח שוחד
ב. רק שר ב’ לקח שוחד
ג. רק שר ג’ לקח שוחד
ד. שר א’ ושר ב’ לקחו שוחד
ה. כל השרים לקחו שוחד
נבדוק את תשובה ב’: רק שר ב’ לקח שוחד. זה אומר ששר א’ ושר ג’ לא לקחו שוחד.
| שר | לקח שוחד? | טענה | האם הטענה נכונה? | האם דובר אמת? |
|---|---|---|---|---|
| א’ | לא | “לקחתי שוחד ושר ג’ לא לקח שוחד.” | חלקית נכונה (שר ג’ לא לקח) וחלקית לא (שר א’ לא לקח) | משקר (לא יכול להגיד אמת חלקית) |
| ב’ | כן | “שר א’ דובר אמת ושר ג’ לקח שוחד.” | שגויה לחלוטין (שר א’ משקר ושר ג’ לא לקח) | משקר |
| ג’ | לא | “שר א’ לקח שוחד ושר ב’ לא לקח שוחד.” | שגויה לחלוטין (שר א’ לא לקח ושר ב’ כן לקח) | משקר |
נמצאנו למדים שכל השרים משקרים. זה אפשרי ולכן תשובה ב’ יכולה להיות נכונה.
באופן דומה נבדוק את שאר התשובות, וכשנמצא תשובה שמובילה למערכת עקבית (כלומר, כל שר או דובר אמת תמיד או משקר תמיד), זו התשובה הנכונה.
טיפים לפתרון שאלות “הצבה מהתשובות” בבעיות שרים ושוחד
1. בנו טבלה מסודרת עבור כל הצבה – כך תוכלו לעקוב אחר הלוגיקה בצורה מסודרת.
2. זכרו: שר שדובר אמת חייב שכל הטענה שלו תהיה נכונה, ושר ששקרן חייב שלפחות חלק אחד מהטענה שלו יהיה שקרי.
3. בדקו כל הצבה באופן שיטתי – הדרך היעילה ביותר היא לבדוק אם ההצבה מובילה לסתירה כלשהי.
4. אם מצאתם פתרון שמתיישב עם כל הנתונים – זהו הפתרון הנכון!
5. לפעמים כדאי להתחיל מההצבה הפשוטה ביותר או מההצבה שנראית הגיונית ביותר לפי הטענות.
וריאציות נפוצות של שאלות שרים ושוחד בפסיכומטרי
שאלות בסגנון “שרים לוקחים שוחד” מופיעות בצורות שונות בבחינה הפסיכומטרית. הנה כמה וריאציות נפוצות:
| סוג הוריאציה | מאפיינים | דגשים לפתרון |
|---|---|---|
| קבוצות מעורבות | במקום שרים, יכולים להופיע אנשים מקבוצות שונות: פוליטיקאים, סטודנטים, עובדים וכו’ | העיקרון זהה – בדקו את העקביות של כל הצבה |
| יותר משתי קבוצות | במקום רק “דוברי אמת/שקרנים” ו”לקחו/לא לקחו שוחד”, יכולות להיות יותר אפשרויות | צרו טבלה מורחבת שכוללת את כל האפשרויות |
| מידע נוסף | לפעמים ניתן מידע נוסף מלבד הטענות, למשל “ידוע שלפחות אחד מהשרים לקח שוחד” | התחילו מהמידע הנוסף כדי לצמצם אפשרויות |
| שאלות עקיפות | במקום לשאול ישירות מי לקח שוחד, השאלה יכולה להתייחס למספר דוברי האמת או לקשר בין משתנים | פתרו קודם את הבעיה המלאה, ורק אז ענו על השאלה הספציפית |
שאלות נפוצות על הצבות מהתשובות בשאלות שרים ושוחד
FAQ – שאלות ותשובות
1. כמה זמן כדאי להקדיש לשאלת “שרים לוקחים שוחד” בבחינה?
מומלץ להקדיש 2-3 דקות לשאלה כזו. אם אתם מרגישים שאתם “תקועים” מעבר לזמן הזה, כדאי לסמן תשובה ולחזור לשאלה בסוף הפרק אם נשאר זמן.
2. האם כדאי תמיד להשתמש בשיטת ההצבה מהתשובות בשאלות אלו?
כן, בשאלות מסוג “שרים ושוחד” שיטת ההצבה מהתשובות היא לרוב היעילה ביותר. ניסיון לפתור את הבעיה בצורה ישירה עלול להיות מסובך ולהוביל לטעויות.
3. איך אדע מאיזו תשובה להתחיל את ההצבות?
אין כלל ברזל, אבל כדאי להתחיל מהתשובה שנראית הכי סבירה לפי הטענות, או מהתשובה הפשוטה ביותר (למשל, רק אחד לקח שוחד). אם אין לכם אינטואיציה, פשוט התחילו מהתשובה הראשונה.
4. מה לעשות אם כל ההצבות מובילות לסתירה?
אם בדקתם את כל התשובות האפשריות וכולן מובילות לסתירה, כנראה שטעיתם באחד השלבים. חזרו על הבדיקות שלכם או נסו גישה אחרת.
5. האם יש דרך לקצר את תהליך ההצבה?
כן, במקרים מסוימים אפשר להסיק מסקנות מהירות מהטענות עצמן. למשל, אם שר טוען “לקחתי שוחד”, הוא יכול להיות רק דובר אמת שלקח שוחד או שקרן שלא לקח. זה יכול לצמצם את האפשרויות.
6. מה היתרון של בניית טבלה בשאלות אלו?
טבלה עוזרת לארגן את המידע בצורה ויזואלית, מקלה על מעקב אחר ההשלכות של כל הצבה, ומפחיתה את הסיכוי לטעויות. היא גם חוסכת זמן בטווח הארוך.
7. האם אפשר להיתקל בשאלות כאלה גם בפרקים אחרים של הפסיכומטרי?
שאלות לוגיות מסוג זה מופיעות בדרך כלל בפרק החשיבה המילולית, אך עקרונות דומים של בדיקת אפשרויות והצבה מהתשובות יכולים להופיע גם בפרק החשיבה הכמותית, בעיקר בשאלות מילוליות.
סיכום: שליטה בהצבות מהתשובות בשאלות שרים ושוחד
שאלות “שרים לוקחים שוחד” והוריאציות שלהן הן דוגמה מצוינת לסוג בעיות שבהן טכניקת ההצבה מהתשובות יעילה במיוחד. עם תרגול וגישה שיטתית, תוכלו להתמודד עם שאלות אלו ביעילות ולחסוך זמן יקר בבחינה הפסיכומטרית.
זכרו: המפתח להצלחה הוא ארגון מסודר של המידע (רצוי בטבלה), בדיקה שיטתית של כל הצבה, וזיהוי מהיר של סתירות. ככל שתתרגלו יותר שאלות מסוג זה, כך תפתחו אינטואיציה טובה יותר לגבי הפתרון ותוכלו לזהות תבניות חוזרות.
אל תתייאשו אם בהתחלה שאלות אלו נראות מסובכות – עם קצת תרגול תגלו שהן דווקא יכולות להיות מהשאלות הפשוטות יותר בפרק, כי יש להן מתודולוגיה ברורה לפתרון. הצלחה בבחינה הפסיכומטרית היא עניין של תרגול, אסטרטגיה וביטחון – וכעת יש לכם כלי נוסף בארגז
