בסיס אנגלית - זינוק

הקדמה

מטרת המבחן היא לבדוק יכולות הנדרשות ללימודים אקדמיים. מעבר לחשיבותה העצומה של השפה האנגלית, כיום כל המחקר בעולם המדעי מתבסס על אנגלית ועל כן רבים מתחומי הלימוד באקדמיה מתבצעים בעזרת חומרי לימוד באנגלית. המבחן בודק מספר יכולות באנגלית – אוצר מילים ברמה חצי אקדמית, יכולת פענוח משפט והתמודדות עם טקסט. המבחן אינו בודק תחומים כגון יכולות ביטוי בכתב ובעל פה או חוקי תחביר.

מבנה הפרק
במבחן הכתוב יש שני פרקי אנגלית אשר נמדדים בחישוב הציון (ייתכנו עוד פרקי פיילוט). כל פרק מכיל 22 שאלות. הפרק מחולק לשלושה נושאים:
1. השלמת משפטים – Sentence Completion 
כל פרק נפתח עם 8 שאלות השלמת משפטים. מטרת השאלות היא לבחון את אוצר המילים. 
2. ניסוחים מחדש – Restatements
בכל פרק יש 4 שאלות ניסוח מחדש. מטרת השאלות היא לבחון יכולת פענוח משפט.

3. שני טקסטים – Reading Comprehension
בכל פרק יש שני קטעי קריאה, ועל כל קטע קריאה יש 5 שאלות (10 שאלות בסך-הכל). מטרת השאלות היא 
לבחון יכולת התמודדות עם טקסט.

לכל פרק מוקדשות 20 דקות לפתרון. אי אפשר לחסוך זמנים מפרקים קודמים או לשמור זמן לפרקים מאוחרים. הזמן בבחינת המפעם מחולק באופן שונה – נסביר על כך יותר בהמשך.

סדר הקושי
השאלות בפרק מסודרות ברמת קושי עולה – השאלות הראשונות של כל חלק קלות יותר מהשאלות המאוחרות יותר. 

השאלה הראשונה של השלמת משפטים אמורה להיות פשוטה יותר מהשאלה האחרונה של השלמת משפטים. השאלה ראשונה של ניסוח מחדש אמורה להיות פשוטה יותר מהשאלה האחרונה של ניסוח מחדש. 
הטקסט הראשון אמור להיות קל יותר מהטקסט השני.

הציונים 
לציון באנגלית יש השפעה כפולה – הן על הציון הכולל במבחן, והן על סיכויי הקבלה באופן ישיר ועל מספר הקורסים באנגלית שיידרש הסטודנט לסיים במהלך השנה הראשונה ללימודיו.

במבחן
הציון מהווה 20% מהציון הכולל של המבחן. אמנם מדובר בהשפעה משמעותית פחות מהפרקים האחרים, אך מדובר בסדר גודל של 150 נקודות במבחן!

באוניברסיטה
בכל פרק במבחן אנחנו מקבלים ציון תקן – בין 50 ל-150 (אם לא פתרנו אף תשובה – 50. אם פתרנו הכל נכון – 150). ציון התקן קובע שני דברים-

הראשון- קבלה לאוניברסיטה: על מנת להתקבל בכלל ללימודים על הציון להיות גבוה מ-85 (ברוב המוסדות).

השני- מספר הקורסים באנגלית שעל סטודנט להשלים במהלך השנה הראשונה ללימודיו. מספר הקורסים הנדרש נקבע על ידי כל מוסד לימודים בנפרד, אך לרוב נע בין 3 קורסים עבור ציון נמוך (מ-85) ועד פטור מקורסים עבור ציון גבוה (מ-134). בדרך כלל, קורסים אלה יקרים ביותר ומחירם הכולל יכול להגיע למחיר שנת לימוד שלמה באוניברסיטה! ובנוסף לכך- הם מהווים נטל לימודי כבד על סטודנט בשנתו הראשונה!

אנגלית היא אחד ממקצועות הליבה במערכת החינוך. המקצוע נלמד משלבים מוקדמים ביותר, כמעט על פני כל 12 שנות הלימוד, ועל פני שעות שבועיות רבות.

אז איך, גאד דאמיט, אף אחד לא יודע אנגלית?

מי שלמד אנגלית בטוח שהוא מקרה אבוד, כי 12 שנים לא עזרו להבין את השפה הזו. וזה בזמן שדווקא ספרדית לומדים בקלות מכל הסדרות… הקטע ההזוי- יש הרבה תלמידים שסיימו בגרות 5/4 יחידות באנגלית בהצלחה, ועדיין לא יודעים אנגלית! (אולי יודעים איך לענות למבחן בגרות…)

אז למה זה קורה? כי המערכת מלמדת כמו שמערכת יודעת- היא מתמקדת בכל מה שלא חשוב להבנת שפה, וזונחת (או רומסת?) את מה שבאמת חשוב!


שמו דגש על תחביר (גראמר) 

בבית ספר משקיעים המון זמן בידע יבש על חוקי התחביר: איזה זמן שייך לאיזה משפט, איך מטים מילים בכל אחד מהזמנים, נושא ונשוא…

הכל הפוך! 
הבנה של שפה לא נשענת על ציטוט של חוק! אף אמריקאי לא יודע מתי משתמשים ב-future perfect… אף אחד לא באמת מתכנן בראש "אני הולך לומר משפט שמני, עם פסוקית לוואי, על כן עלי להשתמש בפועל בהטיית…". שפה נכתבת "מלמטה", היא חיה ונוצרת על ידי האנשים ומתפתחת בתהליך אבולציוני – היא לא נוצרה בכתיבה של חוקים בחדר באקדמיה.

מה כבר לא מובן במשפט קלוקל? I coffee, sugar two. Milk No.. אין צורך לנסח משפט כהלכה על מנת להבהיר את הנקודה החשובה. יש חלקים מסוימים במשפט שהם הכרחיים, ובדרך כלל רוב החלקים – לא. בבית הספר לימדו אותנו להתרכז בכל החלקים הלא חשובים, אנחנו נלמד אתכם לרמות! איך לחפש את החלקים החשובים ביותר כדי להבין משפטים באופן מהיר. ולעניין.


שמו דגש על שינון 

נאלצנו לשנן רשימות מילים בדגש על איות – כמה זמן הוצאתם על איות המילה because (bikoz? becus? bekose?!!), והשינון תמיד היה לטווח קצר, לומדים למבחן – ורגע לאחר מכן שוכחים. ההיכרות הראשונה עם מילים באנגלית נעשית דרך הכתבות איומות, בחני מילים ובדיקה חוזרת ונשנית של יכולת התלמיד לשנן את המילים ליום המבחן.

הכל הפוך!
אין צורך לשנן! ואף לא מילה אחת!

תארו לכם שהייתם קמים מחר בבוקר ויודעים 2000 מילים חדשות! אז זה לא יקרה מחר בבוקר- אלא בעוד מספר בקרים מעכשיו. איך? אסוציאציות!

אסוציאציה זה הקסם שמחבר בין מה שיש לנו בראש למידע חדש. כך היא הופכת את המידע החדש לעוד משהו שיש לנו בראש, ואז אפשר גם אליו לקשר מידע חדש!

קחו טעימה- 
מכירים את החיתולים של פמפרס (pampers)? יודעים מה זה pamper? זה לפנק! כי הם מפנקים את הישבן של התינוק.
יודעים מה זה atrocity (אטרוסיטי)? הפירוש הוא זוועה, הרס, חורבן. במקום לשנן אלף פעם את המילה, נשחק איתה קצת – זה נשמע כמו "אתה-הורס-אותי" – "את-רו-סי-טי".

אנחנו נספק לכם בוכטה ענקית של אסוציצאציות מוכנות מראש, שנבדקו ואושרו J וגם נלמד כיצד ליצור אסוציצאציות שיתאימו לנו אישית (מקשרים למידע שיש לכם בראש!).


עולם תוכן משעמם

זוכרים את הנושאים של הטקסטים באנגלית בבית הספר? לא? בדיוק! כי זה משעמם! תמיד התחושה שאנחנו לומדים שיחון משנות ה-70 ("This is Ronnie, and his sister Shirley…").

הכל הפוך!
כל מה שפאן, כל מה שקורע מצחוק וכל מה שמרתק- נעשה באנגלית. אנחנו נחשף לדברים הכי מעניינים שיש – במגוון רחב של נושאים. תוכלו למצוא את נקודות החיבור שלכם לדברים מסקרנים ועל הדרך לקלוט עוד אוצר מילים.


שמו דגש על ציונים

אנגלית הפסיקה להיות שפה, והפכה להיות "מקצוע". בעעע… המטרה היא לעבור מבחן, ולא ללמוד. גם בהתנהלות הכיתתית – מכירים את זה שאתם יושבים בשיעור אנגלית, המורה שואלת שאלות ואתם מחשבים מתי תורכם יגיע לדבר, ובינתיים משננים את התשובה (ואז מישהו קם לשירותים והורס את הסדר, אנד יו אר סו סקרוד)….

הכל הפוך!
טוב נו… גם פה יש ציון שאנחנו שואפים אליו… אבל בניגוד ללימודים בבית הספר לא מדובר בשינון חוקים יבשים. למבחן יש ראש שונה לחלוטין מהבגרויות, ואנחנו נכיר אותו לעומק ונדע איך לתחמן אותו (ראו את הקטע שלו – בפרק הבא!)

קריאה נכונה – המילה

נלמד איך קוראים נכון – נתחיל בקריאה נכונה של מילה, אחר כך קריאה של משפט, ואז קריאה של קטע. 
קריאה נכונה דורשת תרגול, ואנחנו נבצע אותה לאורך הקורס – איך קוראים, מה קוראים ועוד. נעזר גם בהקראות (באפליקציה ובתוכנה) ובסרטוני הסבר לאלפי שאלות!

אנגלית זו שפה של גנבים
רוב המילים באנגלית כתובות שונה מאיך שהוגים אותן, כי המקור שלהן בשפה אחרת.

כמו המילה daughter – בת. אם נקרא אותה כמו שהיא כתובה, זה יהיה משהו כמו "דאוג'תר", אבל בתכל'ס אומרים "דותר"… למה הם לא כותבים פשוט doter אם אומרים דותר? כי המקור של המילה הוא גרמני – Tochter (טוכטר) שם כן שומעים את ה-ח' הזו באמצע. באנגלית רק השאירו זכר ל-ח' הזו עם האותיות gh. אגב – גם הגרמנית גנבה את המילה קודם מהפרסית, שם לבת קוראים "דוכטר".

אנגלית זו שפה של פורעי חוק
יש אינספור חוקים באנגלית, אבל אף חוק לא עובד!

נניח – פועל בעבר אמור לקבל תוספת של ed. כמו – talked, או waited. אבל אם נחשוב על כל הדברים שאנחנו עושים ביום-יום, מרגע שקמנו – הכל יוצא דופן!

השעון המעורר צלצל (ring- rang), אז בסוף התעוררתי (wake up- woke up). קמתי מהמיטה (stand up- stood up), התלבשתי (wear- wore), התארגנתי ואכלתי (eat- ate), והלכתי לקורס (go- went), קראתי קצת (read- read, כתוב זהה, נשמע שונה!) וכמובן שנרדמתי (sleep- slept). לפחות בסוף היום שתינו משהו (drink- drank).

גם הכללים האחרים של אנגלית לא תופסים… נניח – איך קוראים את צירוף האותיות ea? לפעמים זה אי, כמו ear, ולפעמים זה אה כמו head… אז אין טעם בחוקים!

אנגלית זו שפה של נסחפים
יש לפעמים מילים כאלה ארוכות באנגלית, שבאמצע המילה כבר שוכחים מה היה בהתחלה…

אפילו הם צוחקים על עצמם. יש פרק של סאות'פארק שאחד הילדים (באטרס) צריך להשגיח על חבר. הוא החבר שנותן את הדין וחשבון על מעשי החבר שלו. ולכן זה גורם לו להיות "החבר שאמור לתת דין וחשבון על מעשי החבר שלו". 
או במילה אחת באנגלית- accountabilibuddyable!

או המילה שנבחרה לתאר פחד ממילים ארוכות 
HippopotomonstrosesquiPedaliophobia


זיהוי מילה

אנחנו לא נשנן איך לכתוב כל מילה. אנחנו לא צריכים לדעת להגות אותה ולא צריכים לדעת לכתוב אותה, רק להכיר אותה (ואז נוכל לזהות גם הטיות שונות שלה). כשנזהה מילה שאנחנו מכירים נוכל לקרוא את כולה, מבלי לעבור אות אחרי אות.

זה כמו שאף אחד לא באמת קורא את צמד המילים-

פשוט מכירים אותה כגוש אחד שאומר "תודה לאל שאין פפסי".

נשתמש בהקראה תוך כדי קריאה (גם באפליקציה, וגם לטקסטים) כדי לחזק את יכולת זיהוי המילים.

העיקר במילה
בתוך כל מילה, יש אותיות חשובות מאחרות – כאלו שמרכיבות את המשמעות של המילה. האותיות הלא חשובות הן בדרך כלל אלו שרק יוצרות את הצליל, ההברה, והן אותיות ה-אהו"י: A, I, E, O, U.

בתור דוברי עברית, יש לנו יתרון עצום! אנחנו גם ככה לא קוראים את האותיות האלו!

קראתי ספר טוב. לא צריך לכתוב לנו קראתי סEפEר טוב.
קבעתי תור לספר. לא צריך לכתוב לנו קבעתי תור לסAפAר.

נכון סAבAבAה?!

קבלו על אנגלית, נעיף את אותיות האהו"י, נסו לנחש את המילים הבאות:

Int_rn_t

N_rm_l

D_ct_r

Pr_bl_m

S_l_ction

S_r_ _sly

Sp_d_r M_n

Dr_ _m

D_n_ld Tr_mp

Inst_gr_m

F_c_b_ _k

R_sp_ct

 

 

 

פירוק להברות

פעמים רבות הבעיה היא לא בחוסר באוצ"מ אלא בכך שאנחנו לא קוראים נכון ולכן לא מזהים שזו מילה שאנחנו מכירים! קריאה נכונה ומסודרת תעזור לנו לזהות את המילים.

סדר העבודה:
1. מפרקים את המילה לחלקים על פי ההברות (לפי אותיות האהו"י)
2. קוראים כל חלק בנפרד
3. מחברים את הכל בסוף

לדוגמה, המילה :Confiscated
1. נסמן את ההברות (אותיות אהו"י): C o n f s c a e d
2. נקרא כל חלק בנפרד: Con – fis – Cat – ted
3. נחבר הכל יחד: קונפיסקייטד זה מוחרם

הנה דוגמאות נוספות:
Rec-com-men-ded (רקומנדד זה מומלץ)
Rid-dic-cul-lous (רידיקיולס זה מגוחך)
det-ter-rior-rat-ted (דטריורייטד זה התדרדר)

תחיליות וסופיות

בניגוד לשפה העברית, שמורכבת בעיקר משורשים והטיות – ג.נ.ב: גנב, התגנב, הגניב, מגניב.. באנגלית מחברים חלקים למילה כדי לשנות את משמעותה, להוסיף לה משמעות או לסתור אותה.

משמעות המילה form היא צורה, אך הוספה של תחיליות שונות תשנה מעט את המשמעות:
reform – רפורמה, שיפור (re זה שוב, מחדש. לתת צורה מחדש)
transform – שינוי צורה (כמו הרובוטריקים. trans – זה שינוי, מעבר)
deform – עיוות צורה (de- זה שלילה, זה לשלול את הצורה…)

או המילה odor, ריח, שהוספת תחיליות וסופיות תשנה את המשמעות:
odorless – חסר ריח (less זה ללא)
deodorant – דאודורנט (de זה ניגוד, כי זה נוגד את הריח)
malodorous – מדיף ריח רע (mal זה רע) 
Hodor – הודור (דמות ממשחקי הכס, סיבה טובה ללמוד אנגלית)

או המילה port, נמל או תחנה:
import – ייבוא
export – ייצוא (ex זה החוצה)
deport – גירוש (de זה שלילה)
transport – תחבורה (trans זה מעבר)
Portugal – חבל ארץ בספרד P:


 

תחיליות של שלילה

תגיד, איזה חלק מ"לא" אתה לא מבין? את ה-un, in, im, ir, il, dis, mis, non, counter, contra, mal,anti?

אלה התחיליות החשובות ביותר! יש מלא שאלות שפותרים רק בזכות החלק הזה. אפילו בלי להבין את המילים!



un – לא, בלתי

unfortunate- חסר מזל (פורטונה זה מזל)
unbelievable- לא ייאמן (בליב זה להאמין)
unsuccessful- לא מוצלח
uninformed- שלא יידעו אותו (לא קיבל אינפורמציה)


i, in, im, il, ir – לא, בלתי
(העיקר זה האות i. האות הבאה שמצטרפת פשוט מתאימה למילה שנשללת)

injustice- חוסר צדק
inaccurate- לא מדוייק
impossible- בלתי אפשרי
illegal- לא חוקי
illiterate– לא יודע קרוא וכתוב 
irregular- לא רגיל


a- ללא, חסר

asymmetry- לא סימטרי
asocial- א-סוציאלי (סוציומט, שכאילו לא מתחשב בחברה)


anti – נגד

anti-Semite- אנטישמי
antithesis- אנטיתזה (תזה זו תפיסה מסויימת, ואנטי תזה זו התפיסה שנגד. בערך)
antifreeze- אנטיפריז, חומר שמונע קפיאה


de – ההפך

deforestation- כריתת יער
defrost- להפשיר (חפשו על המיקורגל שלכם!)
dehydrated- מיובש (יעני חסר נוזלים. הידרו זה נוזלים)
dehumanize- לשלול את האנושיות מבני אדם. 


dis – לא, ההפך מ-, חסר

disagree- לחלוק, לא להסכים
dislike- לסלוד, לא לאהוב, לא לתת לייק. 
dyslectic- דיסלקט (כן, זה dys ולא dis. כי זה דיסלקט)
discover- לחשוף (קובר זה לכסות. וברוסית זה בכלל שטיח)
disillusioned- להתפכח (לצאת מאשלייה, מאילוזיה)


mis – לא

mishandle- לא לטפל כהלכה במשהו (לפשל)
misfortune- מזל נאחס, לרוע המזל (פורטונה זה מזל)
misguided- מוטעה, שהטעו אותו, הובילו אותו בנתיב הלא נכון.


non – לא

nonsense- שטות (בלי היגיון)
nonfiction- מציאותי (לא פיקטיבי, לא פיקציה- אמיתי)
nonstop- בלי להפסיק, נונסטופ


counter, contra – נגד, הפוך

counterstrike- מתקפת נגד
counterintuitive- נגד האינטואיציה (משהו נכון, אבל שתמיד מרגיש לא נכון בהתחלה)


mal – רע (כמו מל גיבסון הרע!)

malnutrition- תת תזונה (תזונה לקויה)
malodorous- מצחין (עם ריח רע)



Re
שוב, מחדש
בעברית זה המשקל "שפעול"

refresh – לרפרש, להחזיר להיות טרי. כמו שעושים לדף אינטרנט שנתקע. 
restart- אתחול. הפעלה מחדש. כמו שעושים למחשב שנתקע. 
regain- להשיב שליטה


Com, Con, Co
עם, יחד

cooperate- שיתוף פעולה 
correspond- כתב חדשות (עונה ביחד, קו-רספונד)
combine- לשלב יחד (לעשות קומבינה!)
connect- לחבר


Pre
לפני

pre-war- התקופה שלפני המלחמה
prehistoric- פרהיסטורי 
premature- לפני זמנו, מוקדם מדי (לפני שהוא בשל-mature). 
prefix- תחילית! (כמו התחיליות שאנחנו לומדים עכשיו).


Post
אחרי

post modernism- פוסטמודרניזם (אמונה שאנחנו אחרי העת המודרנית, ושאין אמת אחת, ובלה בלה בלה…)
post mortem- אחרי המוות


Uni
אחיד/ אחד

unicorn- חד קרן! יאי! 
uniform- אחיד בצורה שלו, או- מדים (כי כולם נראים בהם אחיד!)


Mono
אחד

monotheism- אמונה באל אחד (ולא באלילים רבים). 
monologue- מונולוג. חד שיח (שמישהו עומד ומדבר. בניגוד לדיאלוג- דו שיח)


Poly
רבים

polytheism- אמונה באלים רבים (כמו היוונים, הנורדים והרומאים)


Bi, Di
שניים, דו

bilingual- דו שפתי, מדבר שתי שפות
dialog- דו שיח


Tri
שלוש, תלת

triangle- משולש
tripod- תלת רגלי (כמו חצובה)


Ex
החוצה, כמו האקס/ית! שכבר מחוץ לחיים שלי

export- ייצוא (שולחים סחורה החוצה. בניגוד ל-import- ייבוא)
external- חיצוני (כמו בית ספר אקסטרני)
excavate- לחפור (כמו באתרי עתיקות- כי מוציאים החוצה דברים מהאדמה!)
exodus- ספר שמות! יציאת מצרים.


Extra
אקסטרה, נוסף, מעבר להכל

extraordinary- יוצא דופן! (מעבר לרגיל)
extraterrestrial- חייזר (בא מחוץ לכדור הארץ! טרה זה ארץ. כמו האדמה- טרה רוסה…)


Sub
מתחת

submarine- צוללת (נמצאת מתחת לים, למרינה)
subtitle- כתוביות (יעני- כותרת שנמצאת למטה)
subhuman- תת אדם (אונטר-מנש. בגרמנית זה יותר מתאים…)


Over
מעל

overlook- להשקיף על משהו, או להתעלם ממשהו! (תחשבו על זה מילולית, זה עובד! להסתכל מעל משהו, יכול להיות לתצפת עליו, או להביט מעליו ולא להתייחס אליו)
overdose- מנת יתר


Em, En
לגרום ל, להפוך משהו ל

enrich- להעשיר
empower- לחזק, לתת כח
enslave- לשעבד, להפוך מישהו לעבד


In, Im
לתוך, לבפנים

* שימו לב שתחיליות אלו לעיתים משמשות כשלילה ולא כ"לתוך".

insight – תובנה (מבט פנימה)
impregnate – לעבר (להכניס להריון)


הקדמה
עד היום הרגילו אותנו לעצור ולתרגם כל מילה. מה שקיבלנו בסוף זה משפט מעוות שנראה כאילו תרגמו בגוגל טרנסלייט… וגם אנחנו לא זוכרים מה קראנו בתחילת המשפט. לכן חשוב לדעת מה לקרוא – איך להפריד את העיקר מהטפל.

במהלך הקורס אנחנו נתרגל המון קריאה נכונה. בכל משפט שנקרא במבחנים נסמן מה היה חשוב לקרוא. הרבה פעמים לא נבין בכלל את משמעות המשפט, אבל נצליח לפתור בעזרת זיהוי של חלקים בו!

מה כן לקרוא
(1) נזהה על מי מדברים (שם או The)
(2) נזהה מה הוא עשה\ מה עשו לו (מה הפועל)
(3) מילים קיצוניות
(4) מילות שלילה
(5) מילות קישור
(6) זמנים (רק לזהות לפני ואחרי- during, after, before, while, לא צריך ממש לקרוא!)
(7) שאלה (מילת שאלה- who, when, what, which, why, where)

מה לא לקרוא
(1) פירוט – תארים של מישהו, מידע נוסף שנמצא בין שני פסיקים או שני מקפים
(2) מילה ארוכה, או מילה לא מוכרת
(3) שמות (אין צורך לקרוא שמות מלאים, בדרך כלל מספיקה האות הראשונה)
(4) חלקי תחביר

דוגמה 1-

The European Fecal Standards and Measurements Institute (EFSMI) situated in Zurich, established in January 1950, has become the leading institute in its field, worldwide.

הסבר
במשפט יש לנו The… ולכן הוא הנושא. לא נצטרך לקרוא את כל השם, אלא נקצר את כל הנושא לאות אחת (או שתיים..).

  • שימו לב לאורך הפסיכי של השם שלו!!!! זה ממש שתי שורות של תיאור! (מההתחלה, ועד 1950). זה קורה כל הזמן באנגלית! שמות שלא נגמרים!!! נדלג עליהם, וכבר חסכנו חצי משפט לפחות!

רק לאחר מכן מגיע הפועל- שאומר לנו מה קרה לו. הוא become, נהפך למשהו.

יש לנו גם מילה די קיצונית- leading- המוביל, הטוב ביותר…

זה כל מה שחשוב מהמשפט:

The European Fecal Standards and Measurements Institute (EFSMI) situated in Zurich, established in January 1950, has become the leading institute in its field, worldwide.

all – כל (כל האנשים, all the people, כשמדובר ברבים)

whole – כל, השלם (the whole room stood up – כל "החדר" קם על רגליו, כשמדובר ביחיד)

entire – כל ה- (the entire human race – כל המין האנושי, כאשר מדובר ביחיד)

entirely, completely – לגמרי, לחלוטין (לחתולין!)

any – כל (any man that can fight was drafted – כל גבר שיכול היה להלחם, גויס)

always – תמיד

every (וגם: everything, everybody, everyone) – כל (וגם: כל אחד, כולם, כל דבר)

never – אף פעם

must (וגם: have to) – חייב, מוכרח

nobody, no one – אף אחד

nothing – שום דבר

only – רק

sole – היחיד (סולו! וגם isolate – מבודד, מגיע מהמילה sole)

substantially – באופן ניכר, משמעותי

סיומת של est – הופך את המילה ל"הכי" (best – הכי טוב, smartest – הכי חכם…)

most – הכי (he is the most beloved – הוא הכי אהוב), וגם: הרוב (most people…)

הקדמה
יש מלא שאלות שנפתרות בעזרת הבנה של מילת קישור!

מילות קישור הן מילים שמחברות שני חלקים של משפט. ניתן לחלק אותן לשני סוגים בגדול- התאמה או ניגוד.

התאמה
כששני החלקים הם אותו דבר. נניח- שני דברים טובים, כמו: 
לנשיא רייגן היה גם חוש הומור מיוחדוגם חושים פוליטיים יוצאי דופן

יש סוגים שונים של התאמות, כמו- סיבה והתוצאה שלה, פעולה והמטרה אותה היא באה להשיג, השוואה של שני דברים זהים ועוד…

כדי לפשט את המשפט, את רוב מילות הקישור של התאמה נתרגם ל- "בגלל".

ניגוד 
כששני החלקים הפוכים אחד מהשני. נניח- משהו אחד שלילי והאחר חיובי, כמו:
הסובייטים הצמידו לראש הממשלה תאצ'ר את הכינוי "אשת הברזל", למרות שהיא הייתה אדם חביב

יש סוגים שונים של ניגודים, כמו: למרות כוונה מסויימת- הושגה תוצאה הפוכה, התלבטות בין שני דברים מנוגדים, תכונות הפוכות, הסתייגות מאמירה קודמת, הבדל בין שני דברים ועוד…

כדי לפשט את המשפט, את רוב מילות הקישור של ניגוד נתרגם ל- "למרות".

הקדמה

במבחן יש לנו 2 קטעי קריאה, עם 5 שאלות על כל אחד. הבאסה היא שאין לנו מספיק זמן לקרוא.

בבית ספר היינו רגילים לקרוא הכל, לסכם כל משפט או פסקה, לעצור על כל מילה שאנחנו לא מכירים (ולתרגם) ורק אז לגשת לשאלות ולחזור לקרוא שוב את הטקסט.

הכל הפוך!
במקום להתחיל מהטקסט ולעבור לשאלות – אנחנו נתחיל מהשאלה, ונחפש בדילוגים את התשובה בטקסט. 
לא נתעכב על חלקים שאנחנו לא מבינים ועל פירוט מיותר.

בהמשך נתרגל עבודה נכונה מול טקסטים של מבחן ואת סוגי השאלות הנפוצות בטקסטים.

נתרגל
נקרא גם בקורס המון טקסטים מתוך מבחנים, ונעשה המון שאלות מילוליות.

עקרונות לקריאה נכונה

1. נפנגר
(יעני פינגר, finger) קוראים בעזרת האצבע. זה עוזר להתפקס על החלק החשוב. האצבע קוראת מהר יותר, ומובילה אותנו בתהליך הקריאה.

2. פסיקודה
נקרא ליד פסיק ונקודה. שם נמצאים הדברים הכי חשובים!

3. מילים חשובות!
מילות קישור- התאמה וניגוד, מילים קיצוניות. כשנתקל במילה קיצונית נסמן אותה! (רק, אין, כל, למרות, חרף, ולכן…).

4. טונאליות
את המילים החשובות נקריא לעצמנו בראש בעזרת טונאליות, כמו שמקריאים סיפור לילד! לא נקרא כמו איזה רובוט! ההדגשות עוזרות לעקוב אחרי מה שקורה.

5. אל האויב בדילוגים

– נדלג על פירוט והסברים! בין שני מקפים, תואר של אדם או של מקום, זמנים, שמות ארוכים ומעצבנים. יותר חשוב לדעת מה לא קוראים!

– נדלג על הטקסט ונקרא את ההתחלה של כל פסקה. נוכל להבין כך את כל הקטע!


 

צעד אחרי צעד

יש לפנינו טקסט, לא נקרא אותו סתם!

השלב הראשון- נקרא (בעזרת האצבע) את ההתחלה של כל פסקה:

Fear gives us life. Being afraid of the right things kept our ancestors alive. It makes sense to be afraid of a dangerous predator or a poisonous snake, but some fears seem less rational – for instance, a cat with a human smile. Some things don't pose an obvious threat, yet, they still insight fear – we refer to those things as Creepy.

Fear has been investigated thoroughly. Psychologist James Geer, from the Department of Psychology of the State University of New York, developed a method to find what scared us the most. All of these things are scary, but are they creepy? What causes something to be creepy?

The author Stephen King lists three types of scary stuff. The first is the "gross-out", when something is disgusting, morbid or diseased. The second is "horror", caused by the unnatural: a monster lurking in the dark. The third, "terror," is different, creepier. Coming home to find that everybody you know has been replaced with an exact copy.

Not a lot of research has been done on that feeling, the creeps. But many theories and ideas involve ambiguity. The French anthropologist and ethnologist Claude Levi-Strauss wrote that masks disguise the face, which reveals personal feelings, and hides the true emotions and intentions of the person underneath. Part of the reason even a neutral or happy mask can be creepy may have to do with ambiguity – one doesn't know if the person wearing that mask is a threat or not.

Francis T. McAndrew and Sara Koehnke describe being "creeped out" as an adaptive human response to the ambiguity of threats from others. Creepy things are kind of a threat maybe, but they're also kind of not. So, our brains don't know what to do. Some parts respond with fear, while other parts don't, and they don't know why. So, instead of achieving a typical fear response, horror, we simply feel uneasy, terror, creeped out.

We need the creeps . the creeps is a physical reminder that the world is vague and full of ambiguity, but that we are cunning, always trying to figure things out but, nonetheless, fragile.

כבר עכשיו אפשר להבין בגדול מה הולך בקטע!

– פסקה ראשונה:
Fear gives us life. – פחד נותן לנו חיים (הוא חיובי!)

– פסקה שנייה:
Fear has been investigated thoroughly – פחד נחקר באופן יסודי

– פסקה שלישית:
lists three types of scary The author …- סופר [כלשהו] מציין שלושה סוגים של פחד

– פסקה רביעית:
Not a lot of research, the creeps. But many theories- אין הרבה מחקר על קריפיות, אבל יש הרבה תאוריות!

– פסקה חמישית:
"creeped" as human response to ambiguity describe F S – שניים מגדירים את הקריפיות בתור תגובה לאי-בהירות, לדו-משמעות (ambi זה שניים, דו-. אמבה זה דו-חיים למשל).

– פסקה אחרונה:
We need the creeps. – אנחנו צריכים את הקריפיות!

אז לסיכום – פחד זה חשוב וחקרו אותו, אבל קריפיות זה פחד מוזר וגם לו יש סיבות.

קורס פסיכומטרי בגישה אחרת

דילוג לתוכן