|
מיכאל יאב |
הדרך לתואר
“הנושא שאני לומד, הנדסת מכונות, משך אותי עוד מהצבא – שם התעסקתי עם מסוקים והייתי מכונאי בטייסת, ונמשכתי לתחום. פגשתי קצינים שגם הם דחפו אותי למקצוע, ומשם הדברים התגלגלו – והרצון שלי התעצם יותר ויותר ככל שלמדתי על המקצוע.”
“לזינוק הגעתי דרך כתבה עליהם, שאמא שלי ראתה באינטרנט והראתה לי. הייתי עוד בדיוק לקראת סוף השירות הצבאי, דיברתי עם יותם באותה תקופה וסגרנו שם את כל העניינים. עשיתי את הקורס הראשון שלי אצלם, וגם את השני… כשניסיתי לשפר”.
על הדרישות בטכניון
“הדרישות של הטכניון מטורפות, בגבול הלא הגיוני לפעמים. (הרבה סטודנטים לומדים פה כבר שנה רביעית לתואר ראשון – וממשיכים הרבה אחרי שלוש השנים שבדרך כלל לוקחות לתואר)”. “בא אלינו מרצה למתמטיקה ואמר לנו שיש בדרך כלל 30% נכשלים, וזה בסדר, הממוצע הוא 60 וזה הרגיל, זה לא מזיז לאף אחד.”
“כשרק שמעתי על זה בהתחלה נרתעתי, אבל החלטתי שיש לי מטרה להגיע אליה – ואני אעבור את מה שאני אעבור כדי להגיע אליה. הדיסקלקוליה והדיסלקציה כן שמים רגל, ולא תמיד הכי מתחשבים בזה ומבינים את זה, או מגיעים מהתחום. אתה תמיד צריך להסביר את עצמך ואת הבעיה מול המרצים. סך הכל המרצים מבינים את זה והם יסבירו עוד פעם- למרות שלפעמים יוצא שהם קצת ”אולד סקול”, אז לדבר איתם על הנושאים האלה זה כמו לדבר ללמפה.”
המכינה בטכניון ולקויי למידה
“מבחינת המכינה העניין של הקלות וכאלה הוא די מעורפל – יש יועצת פדגוגית שמתמצאת בנושא ובעלת רקע אקדמי, היא זו שאפשר להתייעץ איתה על דברים בנושא והיא דואגת להקלות. את ההקלות מקבלים פה – יש כיתות נפרדות, ידוע נגיד למחזור שלי שיש אותי ועוד שלושה אנשים שזכאים להיבחן בכיתה לבד, שזה נהדר, או הארכות זמן וכ”ו. יש פה סוג של הבנה והתחשבות באנשים עם הפרעות קשב. אני מאמין שגם בטכניון יש גוף שעוזר, כמו היועצת הפדגוגית”.
“עוד לא יצא לי צורך להילחם פה ממש על זכויות שמגיעות לי – הכל בסדר בסך הכל, הדברים קורים כמו שצריך. חשוב לומר שזה בעניין של המכינה, עוד לא יצא לי להיכנס לזה בטכניון. אני מאמין שנסתדר לאט לאט.”
הפרעת הקשב בלימודים – איפה זה בא לידי ביטוי?
“אני מרגיש את זה בשיעורים לפעמים. הייתי נגיד הרבה זמן רגיל גם בתיכון וגם בזינוק שהכיתות מאוד קטנות – ולהיכנס עכשיו לכיתות של יותר מ40 תלמידים… יש פה עניין שלי לנסות להתמודד ולמצוא את היצירתיות. לפעמים אני מוצא את עצמי לא קולט את החומר באותו הקצב של אנשים שאין להם את ההפרעות האלה, לוקח לי הרבה זמן ולפעמים אני שואל את המרצה את אותה השאלה יותר מפעם אחת.”
“יש גם את העניין לפעמים של הרעש, שאנשים מדברים בינם לבין עצמם וזה מסיח את הדעת – ואז אני לא שומע את המרצה וצריך לבקש ממנו שיחזור על החומר, או לא משלים את התואר וצריך להשלים את החומר לבד. הרבה למידה עצמאית. אני זוכר הרבה שעות שאני לוקח את החומר מאפס ומתחיל ללמוד, כי לא הצלחתי להבין את המורה וללמוד לבד כדי לעמוד בקצב.” “זה דורש ממני הרבה מאוד חזרה לבסיס וישיבה על הבסיס – זה דורש הרבה שעות שבזמן שאנשים מתקדמים בתוכן, אני צריך בסיס יותר יציב ולא תמיד מצליח להבין על הפעם הראשונה. לפעמים, אתה יודע – יש לזה כל מיני יתרונות, לפעמים אני לא עומד בקצב והם רצים קדימה מה שגורם לי ליצור פערים, אבל אני תמיד סוגר אותם. אני לומד בשישישבת לפעמים כדי להשלים.”
אז… אתה מרוצה מהמכינה?
“המכינה מאוד מכינה לתואר, היא עוזרת לי ומכסה כמעט את השנה הראשונה מבחינת הרבה דברים. המכינה עוזרת גם בזה שהיא מרגילה אותנו לצורת ושיגרת לימוד – להתרגל נגיד להכנת שיעורים, אם יש שיעורים להגשה. ככה זה עובד פחות או יותר בטכניון. הרבה אנשים שלא עוברים את המכינה מגיעים לטכניון, חוטפים שוק, לא מפתחים אסט’. הטכניון דורש המון לימוד עצמי וזה מכין אותך – אז בסמסטר ראשון שני אתה בערך מכוסה, יש לך הרבה בסיס שלומדים אותו בדרך כלל בסמסטר הראשון. יש לך כבר את כל הכלים שאתה צריך לעומת אנשים שלא עברו את המכינה. אני מרגיש את זה בהשוואה להמון סטודנטים שלא עשו את המכינה.”
ולסיום – טיפים לתלמידים שבדרך
1. תהיו סגורים על עצמכם – “המקצועות האלה מאוד דורשים, והרבה פעמים קורה שסטודנטים מתחילים את הלימודים ובסוף פורשים. אם אתם מחליטים להגיע לטכניון – תהיו סגורים שזה באמת מה שאתם רוצים, ותהיו מוכנים לעבודה קשה”.
2. תתחילו ללמוד מראש – “אני ממליץ למלא אנשים, למי שבאמת יש לו דיסקלקוליה או בעיות הפרעות קשב ודיסלקציה וכל זה – לפני שאתם מתחילים, אפילו אם זה המכינה פה – תלמדו קצת את הבסיס. הרבה פעמים קורה שהבסיס לא כל כך יציב ואז אתה מגיע ונוצר פער, ואני אומר את זה מניסיון אישי. קחו שיעורים פרטיים, תעברו על החומר כמה פעמים עד שהוא נקלט – לקחת מאוד את הבסיס בהתחלה, אם יש לכם את הזמן והיכולת אז תעשו את זה.”
3. נסו למצוא את האסטרטגיה המתאימה עוד לפני הלימודים – “הייתי ממליץ לתלמידים להיכנס לאווירה של לימודים עוד קודם ולנסות למצוא אסטרטגיות. אם יש לכם מורים פרטיים, בקשו שיתנו לכם שיעורי בית כדי להתרגל לראש של אקדמיה. כנסו לאווירה הנכונה – ”צריך להכין שיעורי בית, צריך ללמוד”. לא לוותר, הרבה פעמים אנשים כמוני מוותרים ומרגישים שזה לא עובד – תמצאו את השיטה שמתאימה לכם אישית ותזרמו משם.”
4. בלי לחץ! – “הכי חשוב – להגיע ולא להיבהל, לקחת את הדברים באיזי אבל לא באדישות ולמצוא לאט לאט את הדרך שלכם ללמוד. לפעמים מה שאתם שומעים מאחרים לא תמיד יעבוד בשבילכם, ניסיתי עשרות שיטות עבודה ולמידה – עד שמצאתי משהו שמתאים לי באופן אישי, וגם השיטה שלי עדיין משתנה ולא סגורה.”
