“רגע אחרי” – דרור רייט

דרור רייט היא לא רק תלמידה לשעבר וחלק מהצוות של מרכז זינוק אלא גם סטודנטית באוניברסיטת באר גוריון, לתואר ראשון בהנדסת מכונות. הנה מה שהיה לה להגיד על הלימודים.

הדרך לתואר (או: למה הנדסת מכונות)

“אני אוהבת להבין איך דברים עובדים ולבנות דברים, וזה תואר שגם משלב הרבה יצירתיות וגם טכניקה. הכי חשוב – הוא לא משעמם, אקשן (הרבה עשייה, זה לא תואר תיאורטי)”.

החוויה בזינוק

“הגעתי למרכז זינוק דרך כנס משתחררים. ראיתי אותם שם, ואני ובן דוד שלי חיפשנו מקום ללמוד בו שהוא טוב לנו – כי שנינו היפרים. בזינוק לומדים דרך אסוציאציות שנתקעות בראש. בגלל שאני לומדת מקצוע מדעי יש הרבה מתמטיקה, והרבה מהדברים הכי פשוטים – משברים וטכניקות לזכור חומר – חוזרים באמצע מבחן, או כשאני מנסה ללמד אנשים.”

“עצם זה שעשיתי פסיכומטרי וקיבלתי ציון גבוה אפשר לי להגיע ללימודים. אפילו אחרי האבחון, שהיה לי בגיל מאוחר, חשבתי שאנשים סתם אומרים לי שאני יכולה כי הם אוהבים אותי – אבל כאן הבנתי שעם כל הכלים שקיבלתי אפשר גם בלי סיוע (לא קיבלתי התאמות)”.

על הקשיים בלימודים – כבעלת לקות למידה

“לצערי הרב, אני מתמודדת עם קשיים שהם לא במישור הלימודי ובחומר, אלא בהתמודדות עם המערכת עצמה והבירוקרטיה הנלווית – כמו להקליד את תעודת הזהות שלי עם ספרה לא נכונה ולקבל אפס על עבודה שהשקעתי בה המון, או לשמור במקום הלא נכון עבודה ולקבל אפס כי היא נמחקה, או לא לקרוא שאלות ולקבל אפס – וגם, כי לא הבנתי את השאלה. גם התמודדות עם מרצים היא קשה, להתמודד עם השיעורים זה משעמם”.

איך התכוננת לזה?

“לפני הלימודים השתתפתי בשבוע הכנה מטעם האוניברסיטה מטעם דיקן הסטודנטים – ללקויי למידה. שם נחשפו כל ענייני הבירוקרטיה – איך להירשם לקורסים, נוהל בחינות, איך לנהל את הזמן נכון. וגם התמודדות עם הדבר הכי קשה בתואר – הקושי הרגשי והשינויים, התמודדות עם שינויים (סביבה חדשה, בשביל אנשים כמוני מעבר דירה).” “אחרי חמש שנים שאתה לא לומד בתיכון קשה לחזור לשגרת לימודים, אתה אחראי לעצמך – אף אחד לא אומר לך מתי לבוא, אתה מארגן את שעות הלימוד, יכול להחליט אם ללכת או לא להרצאות. יש הרבה שינויים. ניהול כלכלת בית – שזה התמודדות חדשה”.

“בשבוע הכנה דיקן הסטודנטים (שמאוד מאוד מומלץ  ועוזר) נתן לי גם תקווה שיש לי גוף תומך. ברגע שהאוניברסיטה מכירה בך כלקוי למידה אתה מקבל מטעם ביטוח לאומי חבילה של סדנאות במהלך השנה – שלצערי לא יכלתי להשתתף בהן מחוסר זמן. אתה מקבל גם חונך – שזה הדבר הכי טוב שמישהו יכול לקבל. זה מאפשר לי שלוש שעות בשבוע לשבת עם מישהו מסודר שקיבל ציון טוב ולומד את התואר ולקבל כמו שיעור פרטי אחד על אחד – אבל גם טיפים ממי שלמד את הקורס. זה גם עוזר בפן הרגשי – מכינים אותך מראש אנשים שמכירים את המרצים והתואר, וגם בהערכת זמן והתאמות.”

הקשיים בדרך לתואר

“הקשיים האמיתיים שאני מתמודדת איתם זה הפקולטה של הנדסה. לצערי בשנה א’ מתייחסים לכלל התלמידים מאוד לא יפה, ולקויי למידה בפרט. לצערי יצא לי לשמוע את אחד המתרגלים מחוץ לדלת של הערכת זמן אומר ”למה שאני אעזור להם, יש להם הארכת זמן, שיתמודדו לבד”. אין הרבה מודעות לנושא מצד המרצים והמתרגלים, יש אפילו הרגשה של אנטי. במבחנים כל הבעיות שוב צצות – לחץ, חרדת בחינות, קריאה לא נכונה של השאלה (אפילו שיש לי התאמת הקראת שאלון – אין אותה באוניברסיטה).”

בגדול, את מרוצה מהתואר שאת לומדת?
“לא. אני מרוצה מהתוכן, אבל מרגישה שבמעגל שאי אפשר לצאת ממנו – שבו אני מבינה את החומר מעולה, מגיעה למבחן ונכשלת על שטויות”.

ולסיום – טיפים לתלמידים שבדרך

1.יותר מידע מוקדם מהשטח – יותר טוב – “קודם כל, דברו עם תלמידים שלומדים את התואר. מעבר לבחירות כמו יוקרת התואר והיכולת לסייע בקבלת עבודה, אנחנו צריכים להיות יותר חמורים בבדיקת המקום. אם אין את הגב של דקאנט הסטודנטים אנחנו אבודים, כי זה יותר קשה מבתיכון”.

2. השקיעו בהכנה ללימודים ובפיתוח אסטרטגיות – “הכלים שיעזרו לנו להתמודד עם הלמידה לפעמים יותר חשובים מהלמידה עצמה – איך לנהל את הזמן נכון, איך לשלב בין טיפול תרופתי לספורט ושעות לימוד שונות.

3. למצוא שותף ללימודים – “למצוא מישהו ללמוד איתו – לפעמים כשאנחנו מלמדים מישהו זה מאוד עוזר, ככה החומר שוקע הרבה יותר טוב.”

4. הכר את המרצה שלך – “אם יש וועד סטודנטים, זה כן גוזל זמן אבל יכול להיות אחלה דרך להכיר את המרצים. חשוב להכיר את המרצים וזו הזדמנות מאוד טובה. זה יכול להיות גם אחלה פעילות נוספת. לדעת מה מרצה מחפש, לדבר עם אנשים שלומדים עם זה כבר ולסגל לעצמך שגרת לימודים לפני תחילת הלימודים. אם עוברים למקום חדש – להגיע מראש. לא לשכוח קורס הכרת הספריה.”

5. וודא שהמוסד שאתה הולך אליו מכיר בסוג האבחון מראש- “בבאר שבע, למשל – האבחון היחידי שהם מקבלים זה מט”ל, לא משנה אם יש לך רק הפרעת קשב או לקות למידה”