ADHD ואבולוציה
כתבה רעות מלכה מדריכה בסניף ת”א של “מרכז זינוק”
הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) מופיעות בתקופת הילדות המוקדמת (לפני גיל 7) והן נשארות לאורך ההתפתחות.
שכיחות ה- ADHD בקרב אוכלוסיית הילדים נעה בין 3% ל-7% כאשר בנים מאובחנים יותר מבנות, ביחס של כמעט 3:1. ההפרעה נמשכת גם לאורך ההתבגרות ב-50% עד 80% מהמקרים שאובחנו בילדות וגם אל תוך הבגרות ב-30% עד 50% ואולי אף יותר ממקרים אלו.
במהלך ההתפתחות ADHD מתקשר לסיכוי יותר גבוה להישגים אקדמיים נמוכים, ביצועים נמוכים בבית ספר, ריתוקים והשעיות מבית הספר, יחסים לא טובים עם בני משפחה ובני גיל, חרדה, אגרסיביות, דיכאון, בעיות התנהגות ועבריינות, התנסויות מוקדמות ושימוש לרעה בחומרים מסוכנים ועוד. (Barkley, 1997).
כיום,הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נחשבת בעיה, אך מי קבע שזו בעיה? הכל תלוי בנקודת המבט ומה מחפשים. בחברה הנוכחית הדבר מוגדר כבעיה על פי רוב אך בעבר היה זה יתרון הישרדותי עבור אנשים. על כך מדברת הגישה האבולוציונית:
הגישה האבולוציונית רואה חלק מההפרעות כתגובה הסתגלותית לסביבה מוקדמת ו/או את התגובה המיטבית של המוח לסביבות מסויימות במחיר של תגובתיות פחות טובה לדרישות של סביבות אחרות. כאשר מסתכלים על ההתנהגות האנושית דרך גישה זו, השערה מרכזית של הגישה היא שברירה טבעית עיצבה את המכניזם המנטלי הזמין למין שלנו, ומכניזם מנטלי זה מקדם הסתגלות והישרדות. כך בעצם, הרבה מהתגובות ההתנהגותיות והרגשיות הן לא סתם סימפטום של הפרעות, אלא בעצם משקפות תגובות אדפטיביות של היצור לדרישות הסביבה.
בהינתן השכיחות היחסית גבוהה של ADHD סביר להניח כי הברירה הטבעית היא זו ששימרה את “הפרעה” זאת בקרב המין האנושי בשל יתרונות של חלק ממאפייניה.
ADHD מאופיינת בשלושה סימפטומים קלאסיים אותם נבחן בהיבט האבולוציוני: היפראקטיביות, בעיות קשב ואימפולסיביות:
אז נתחיל במאפיין הראשון והוא היפראקטיביות, כלומר, פעילות מוטורית מוגברת: על מנת שיצור יסתגל בהצלחה לסביבתו הוא חייב לחקור באופן תמידי את הסביבה שלו על מנת לאתר איומים והזדמנויות. על כן,היפראקטיביות יכולה להיות שימושית (במיוחד בסביבות קדומות של ציידים- לקטים) על מנת לעזור לחפש מזון, איתור הזדמנויות חדשות, ציפייה לסכנות וכו’.
המאפיין השני הינו האימפולסיביות. אימפולסיביות מוגדרת כתגובה מהירה של היצור לרמזים סביבתיים. לפי ההנחה מהמבט האבולוציוני חלק מהתגובות הן אוטומטיות או רפלקסיביות, אך יצור יכול להסתגל לסף ולזמן התגובה בהתבסס על הסבירות לקבלת “תגמול” כתוצאה מתגובה מיידית, מעוכבת או חוסר תגובה, והאם התגובה מתאימה או לא. היצור שלא יסתגל לתלות הזמן הזו, פחות יוכל להסתגל לסביבות שונות ו/או להעביר את הגנים שלו לדור הבא.
המאפיין האחרון הוא תהליכי קשב (סריקה והעברה מהירה של הקשב): דריכות הינה דבר מאוד חשוב על מנת לאתר סכנות ואיומים. עם זאת, כאשר יש יותר מידי דריכות הדבר לא טוב בסביבות עם איומים רבים או גירויים רבים וחדשים מאחר ובמצב כזה הקשב כולו מופנה לאיתור וסריקה ממושכת של הסביבה ונמנע מדברים אחרים חשובים כגון חיפוש מזון, זיווג לצורך המשכיות וכו’. אך הוא בהחלט יכול להיות שימושי על מנת לאפשר תכנון עתידי כאשר איומים סביבתיים או גירויים חדשים הם מעטים. על כן, לפי השערה זו, על מנת להגיע למצב ההסתגלותי הטוב ביותר בסביבות אלו, יצורים הנמצאים בסכנה רבה, בסביבה בה יש טורפים רבים באזור, סביר שיגדילו את ההתנהגות בה הם רק סורקים את סביבתם ולא מפנים קשב מלא לסביבה.
אך מה קורה כשהסביבה משתנה והתנהגות הסריקה לא משתנה? כנראה שזה מה שקרה כאשר עברנו מחברות לקטים ציידים לחברות מודרניות יותר, בהן הסכנות מועטות.
אך מהן אותן חברות ציידים לקטים ומה המאפיינים שלהן אשר אפשרו לבעלי ADHD יתרון?
לפי ראיות מתחומי האנתרופולוגיה והארכיאולוגיה נראה כי המין האנושי חי במשך מספר מיליוני שנים בחברות ציידים לקטים (חברת נוודים אשר התבססה על איסוף מזון מצמחי בר וצייד בעלי חיים). חיפוש אחר מזון היה הכרחי. כמו כן, נראה כי המשאבים היו נדירים והאיומים היו בשפע. עם זאת, התרבות והחברה האנושית השתנו באופן דרמטי ב-10,000 השנים האחרונות. בתוך חברת הציידים לקטים, הישרדות האדם הייתה תלויה במספר גורמים:
1. דריכות יתר, הכוללת את היכולת לשלוף ולשלב מידע בכל החושים
2. סריקה מהירה
3. זריזות בהתנפלות או בריחה
4. היפראקטיביות מוטורית (חיפוש אחר מזון, תזוזה לעבר אזורי אקלים חמים יותר וכו’)-
ארבע תכונות אלו כונו על ידי Jensen et al (1997) “מוכנות תגובתית”. ככל שלאדם יותר “מוכנות תגובתית”, סביר להניח שיהיה לוחם מוצלח בשדה קרב פרימיטיבי, בעוד אלו עם תכונות שיותר קשורות ביכולת חשיבתית חשובים עבור תכנון ארוך טווח, פעולות אסטרטגיות ואולי אף פיתוח של פתרונות חדשים ועמידים לאורך זמן או פתרונות מיידים לבעיות סביבתיות. ככל שהחברה נהייתה יותר מתועשת ומאורגנת, האנשים עם ה”מוכנות התגובתית” נהיו פחות סתגלניים מאחר והסביבות הנוכחיות שהן יותר מועשרות במשאבים ובטוחות, פחות מצריכות תגובתיות מהירה לרמזים סביבתיים. הצלחה בסביבות אלו התחילו להימדד על ידי היכולת:
(1) אסטרטגיות אנליטיות ופתרון בעיות, (2) ריסון אימפולסיביות, (3) פריסת אנרגיות בצורה נשלטת.
כאשר מסתכלים על החברה הנוכחית נראה כי אנשים עם ADHD איבדו את יתרונם היחסי, ואפילו נמצאים בחיסרון ביחס לאחרים.
אין ספק שהסביבות הלימודיות הזמינות כיום עבור אנשים עם ADHD, אלו שהם בעלי “מוכנות תגובתית”, מאוד קשות עבורם. רוב סביבות אלו דורשות מיקוד של קשב ופסיביות מוטורית בזמן שמופיע גירוי מורכב. בנוסף, הן מספקות המון מסיחים (למשל, כיתות גדולות) אך רק בערוצים חושיים מצומצמים כמו במצבי האזנה או קריאה. רוב בתי הספר מעדיפים את הטיפוס האסטרטגי שפותר בעיות, איטלקטואלי, בלי תנועתיות יתר, קשב מתמשך ועיכוב תגובתי. (Jensen, Mrazek, Knapp, Steinberg, Pfeffer, Schowalte & Shapiro, 1997)
אך אין זה אומר ששום דבר לא יכול להתאים לאדם עם ADHD בחברה המודרנית, פשוט צריך לחפש!
למשל, נמצא שכאשר מספקים תנאים שתואמים ליכולות ולנוחות הילד הוא יכול להצליח הרבה יותר ביחס למצב בו פשוט שמים אותו בכיתה עם המון גירויים, דרכי לימוד שלא מתאימות לו וכו’. מעבר לכך, אין התייחסות לאזורים בהם הילד יותר חזק שאיתם ניתן לעזור לו להתגבר על הדברים שיותר קשים עבורו.
מעבר לכך דווקא בשל המאפיינים שלו קיימות אפשרויות קריירה שונות שיתאימו לו הרבה יותר מאשר לאדם ללא ADHD, כגון אתלט, איש מכירות, יזם ועוד.
אם ניקח לדוגמא את המלחין המפורסם מוצרט, סביר להניח שאם היה חיי בימינו היה מאובחן כבעל ADHD וזאת ניתן ללמוד מתיאורו כ”טיפוס חסר סבלנות, אימפולסיבי, ניתן להסחה בקלות, נזקק מבחינה רגשית, אנרגטי, יצירתי, חדשני, לא מפגין כבוד ובעל דעות לא שמרניות” (Sherman, Rasmussen & Baydala, (2006 ייתכן שדווקא הפרעת הקשב והמאפיינים הנלווים אליה כגון יצירתיות וחדשנות הם שעזרו למוצרט כל כך להצליח בתחומו ולהביא אלינו יצירות שהן פרי גאונות לשמה.
אצלנו בזינוק מבינים מהם התנאים האופטימליים עבור אדם עם ADHD ובהתאם לכך אנו עובדים: הכיתות קטנות כדי למנוע מסיחים, יש שימוש ברוב הערוצים החושיים בזמן הלימוד, שימוש בהומור במהלך השיעור, דבר שמצד אחד מספק אתנחתא קלה מהחומר הלימודי כשהקשב יורד ומצד שני מגביר את יכולת קליטת החומר הלימודי. מעבר לכך, אצלנו במרכז זינוק מנסים למצוא את הדרך האופטימלית עבור כל תלמיד ללמוד את החומר ובצורה כזו מנסים להתגבר על הקשיים באמצעות הנקודות החזקות של כל אחד מהתלמידים כאשר לא יוצאים מנקודת הנחה שכל האנשים קולטים, או צריכים לקלוט את החומר באותו האופן.
ביבליוגרפיה:
1. Barkley, R. A (1997). Behavioral Inhibition, Sustained Attention, and Executive Functions: Constructing a Unifying Theory of ADHD. Psychological Bulletin, 121(1), 65-94.
2. Jensen, P. S., Mrazek, D., Knapp, P. K., Steinberg, L., Pfeffer, C., Schowalter, J., & Shapiro, T (1997). Evolution and Revolution in Child Psychiatry: ADHD as a Disorder of Adaptation. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 36(12), 1672- 1681.
3. Sherman, J., Rasmussen, C., & Baydala, L (2006). Thinking positively: how some characteristics of ADHD can be adaptive and accepted in the classroom. Childhood education, 82(4)
מרכז זינוק מקיים קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית לתלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז. מכיוון שאנחנו יודעים שתלמיד שחווה קשיי למידה זקוק לסיוע בלמידת החומר גם מעבר לשיעור, אנחנו מביאים את השיעור למחשבים ולסמארטפונים שלהם. בקיצור ממש, אנחנו מקבלים שאלות מהתלמידים ומייצרים מהם סרטוני תרגול פסיכומטרי.
עשינו כל כך הרבה עבודה שחשבנו שחבל יהיה אם לא נשתף!
אם חפץ ליבכם בבחינות פסיכומטרי משנים קודמות ופתרונות מפורטים ומצחיקים להן – לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה כמותית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה מילולית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול באנגלית לחצו כאן.
אנו גם מסייעים לתלמידים שלנו לקבל הקלות בפסיכומטרי, לדוגמא מחשבון, הארכת זמן, הפסקות, כיתה מצומצמת, בחינה ממוחשבת וכו’ – אם אתם רוצים לבדוק זכאות או לקבל כמה טיפים לחצו כאן
.אם ברצונכם ללמוד יותר על לקויות למידה או על הפרעת קשב וריכוז לחצו כאן.
