מרפאה בעיסוק
ניסיון מקצועי
יו”ר הפורום הישראלי לריפוי בעיסוק בשירות אנשים עם ליקויי למידה. מרצה בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית וחוקרת שותפה במעבדות מחקר העוסקות באבחון וטיפול באנשים עם ליקויים בקשב וריכוז ואנשים עם ליקויי כתיבה, לאורך מעגל החיים. מאבחנת ליקויים בכתיבה בקרב סטודנטים.
קלינאית מזה שנים רבות עם ילדים, נוער ומשפחותיהם המתמודדים עם ליקויים התפתחותיים, ליקויי למידה ולקויות נלוות כגון ליקויים בקשב וריכוז וליקויים מוטוריים. בעלת תעודת מאבחן LPAD ממכון פוירשטיין, וממפתחי בטריית אבחון קוגניטיבי –דינאמי לילדים (DOTCA-Ch).
ממחברי החוברת- כל שרצית לדעת על דיסלקסיה ולקויות למידה אחרות-אורטון דיסלקסיה ישראל, 2010 .
מוטו מקצועי
סיוע לאדם הרוצה להיות מעורב בעיסוקים בעלי משמעות וחשיבות עבורו, תוך ניתוח משותף ומודע של הגורמים המסייעים והמעכבים באדם, בעיסוק ובסביבה הרלוונטית.
יצירת אמון וכבוד הדדי, שותפות ומוטיבציה ליצירת שינוי, תוך הכלה, תמיכה וליווי בתהליך.
מהות הטיפול
הטיפול מתייחס בו זמנית לניתוח והבנת האינטראקציה בין הגורמים המאפשרים (חזקים) והמגבילים (מעכבים) באדם, בעיסוק החשוב לו (תחומי חיים ופעילויות בהן רוצה להיות מעורב), ומאפייני הסביבה. הטיפול כולל את העלאת המודעות למאפיינים אלה ולבחירה משותפת של נתיבי השינוי המתאימים לאדם.
התאמה הרווחת בתיכונים לתלמידים המתקשים לכתוב זו התאמה המאפשרת לתלמיד להיבחן בע”פ. התאמה מסוג זה אינה ניתנת במוסדות להשכלה גבוהה.
התאמה נוספת ניתנת לסטודנטים, שימוש במחשב לא מאפשר להם להביע את עצמם בצורה הטובה ביותר ודווקא כתיבה מאפשרת להם לבטא את החשיבה הגבוהה שלהם. במקרה כזה ניתנת לסטודנט התאמה של הארכת זמן כדי לאפשר לו לכתוב את התשובות לשאלות בבחינה. לאחר שהוא גומר לענות את המבחן, ומכיוון שהוא עצמו מצליח לקרוא את הכתב שלו, הוא מקריא את הדברים שכתב לאדם נייטרלי שמשכתב עבור התלמיד את הבחינה.
כפי שכבר הוסבר, עד שתלמיד עם דיסגרפיה מגיע לאוניברסיטה, הוא מקבל התאמה של בחינה בע”פ ויכול להביע את עצמו בצורה הטובה ביותר ולהיבחן כראוי על ידיעותיו. באוניברסיטה התאמה מסוג זה אינה מוכרת נכון להיום, וזהו מצב בעייתי מאוד. מצד אחד, מצפים מאנשים שהגיעו לאקדמיה להיות מסוגלים להביע עצמם בכתב, מצד שני, מפסידים הרבה אנשים עם חשיבה גבוהה ומופשטת סתם בגלל מגבלה טכנית. מוסדות להשכלה גבוהה יכולים להיעזר בפר”ח או לאפשר לסטודנט להקליט עצמו ואז לשכתב את הדברים, הדבר אינו בלתי אפשרי. אם הסטודנט לומד מקצוע שנדרשת בו יכולת כתיבה, אז מילא, אבל במקצועות שאין בהם דרישה כזאת, חבל לוותר על סטודנטים טובים ועובדים טובים בעתיד.
