דחיינות

דחיינות / יובל קונצמן

לקח לי בערך שבוע וחצי לכתוב את המאמר הזה. וזה לא ששכחתי אותו או משהו כזה – פשוט היו כל כך הרבה דברים לעשות – לימודים, עבודה, כל מיני סידורים (בנק, ביטוח לאומי), הספקתי גם לבלות במוסך עם האוטו, ובואו לא נשכח את היציאות עם החבר’ה לפאב. ככה שבאמת לא שכחתי, רק לא יצא – כל פעם צץ משהו אחר. ובכלל, איך ניגשים לכתוב מאמר? אז נדחה את זה למחר, יהיה לי זמן אחרי הלימודים (שקר גס – מחר יש 8 שעות, והמוח שלי לא יצליח לזוז), ואם לא מחר אחרי הלימודים, אז אפשר בערב (עוד שקר גס – אין מצב בעולם שאני אעשה את זה בערב, יש האוס). לא נעים כבר, מתקשרים לשאול מה קורה ואין לי תשובה. אם הסיטאוציה הזו מוכרת לכם, כנראה שאתם סובלים במידה זו או אחרת מבעיה שנקראת דחיינות.

מה זה בכלל דחיינות?

בפשטות – דחיינות היא אי ביצוע או הימנעות ממטלה כל שהיא שהאדם צריך או רוצה לבצע. ניתן למצוא מידה מסוימת של דחיינות בכל אדם (בינינו, מי באמת רוצה ללכת לבנק או לגזום את הדשא ?) אבל לעתים הדחיינות שלנו מתחילה לפגוע במאמצים שלנו ללמוד ולהתקדם. דחיינות נפוצה במיוחד בלימודים ובאקדמיה, בגלל התנאים המושלמים לדחיינות – מצד אחד, יש הרבה מטלות להשלים בפרקי זמן קצובים, ומצד שני – אנו נדרשים לנהל את הזמן שלנו בעצמנו ולהתמודד מול המון פיתויים (מישהו אמר יום הסטודנט?)

מה גורם לדחיינות?
ישנן סיבות אפשריות רבות לדחיינות, כאשר הן מתחלקות לשני סוגים :

• גורם פסיכולוגי – לרוב דחיינות קשורה לסוגיות של חרדה, בטחון עצמי נמוך, ופרפקציוניזם – אנשים בעלי מודעות עצמית כה גדולה עלולים להעריך את כישוריהם בצורה שלילית למדי, ולכן יעדיפו להימנע מביצוע המטלה, מפחד שלא יבצעו אותה כראוי – פחד מכישלון.

• גורם פיזיולוגי – מחקרים הראו כי דחיינות קשורה בעיקר לפעילות בקורטקס הפרה – פרונטלי, אותו אזור במוח שאחראי על תכנון, שליטה בדחפים וקשב. פגיעה בתפקוד איזור זה עלולה ליצור בעיה ביכולת הארגון, לצד הפרעות קשב. לרוב דחיינות מופיעה יחד עם ADD או ADHD.

אז איך מתגברים על דחיינות?
אספתי בשבילכם מספר כלים, שיכולים להקל מאוד את התמודדת עם הדחיינות, ולאפשר לנו להתקדם ולהשיג את המטרות שלנו :

• ארגנו את היום שלכם עם פתק
   פתק פשוט, לא יותר מזה. כתבו יום לפני מה תרצו לעשות במהלך הוים הקרוב. לא צריך להתחכם ולהקציב זמן לכל דבר, אלא רק לכתוב על פתק, ולהסתובב איתו במהלך היום. סיימתם מטלה ? מחקו אותה ועברו לבאה. לא הספקתם הכל ? לא נורא, יום אחר כך תוכלו להעריך יותר טוב כמה זמן נדרש לכל מטלה. למתקדמים – אפשר להשתמש גם בפנקסי רשימות בטלפון הסלולרי או במחשב, אבל אין תחושה טובה יותר מלמחוק משהו מרשימה !

• חלקו נושאים גדולים למטלות קטנות
   לומר “מחר אסיים את כל המטלות שהמרצה נתן !” נועד לכשלון – מי יודע כמה מכילה כל מטלה, אבל אם נפרוט את זה למטלות קטנות יותר “מחר אתחיל עם מטלה מספר 1” נוכל לתקוף מטלות גדולות ומסבכות בצורה קלה יותר. אם זה עדיין לא עוזר – פרקו את המטלות למטלות קטנות יותר, עד לרמה בה אתם מרגישים שאפשר לבצע אותן בלי חשש.

• מחכים ל”מוזה”, או שעכשיו זה זמן “לא טוב” ללמוד או לסיים מטלה?
  אז זהו, שלא – התנאים עכשיו לא יהיו שונים בצורה משמעותית מהתנאים שיבואו “אחר כך”, ורק יגרמו תסכול על זה שלא סיימנו את המטלה שרצינו לסיים מוקדם יותר. דבר שכמובן יוביל לעוד דחייה, ולעוד תסכול. אם החלטנו (בפתק שכתבנו בסעיף הראשון) שעכשיו יושבים ומסיימים פרק משיעורי הבית שקיבלתי – לא נחכה למצב רוח לימודי – הוא יגיע תוך כדי עבודה.

• שימוש בהפחדה
  מחקר בארה”ב הראה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם דחיינות באוניברסיטה זה פרופסרים עצבניים שמענישים קשות על כל איחור בהגשת מטלות. נסו ל-“ייבא” את זה לחיים שלכם. בחרו חבר טוב (אבל מספיק רשע בשביל שלא יוותר לכם) וסכמו איתו מראש על עונש כואב (ספונג’ה לדירה שלו, ארוחה במסעדה טובה, לטייל עם הכלב שלו יום שלם) בכל פעם שלא תעמדו במטלות שלכם. מהר מאוד לא תרצו לפספס!

• תמצאו את הסביבה המתאימה לכם
  בדקו האם אתם צריכים שקט מוחלט ואפס גירויים בשביל ללמוד ולעבוד, או שאולי אתם דווקא צריכים רעש רקע (רדיו או מוזיקה) בשביל לעבוד ? אתם מעדיפים לעבוד בבוקר או אולי מאוחר בלילה ? מצאו את הסביבה בה הכי נוח לכם, ושבצו בה את המטלות החשובות ביותר שעליכם לעשות.

• היו מציאותיים
  אף אחד לא יכול לעצור את הזמן ולהספיק לעשות שיעורי בית של שלושה חודשים בשבוע, נכון ? חשוב לדעת מה המגבלות שלנו, ולא לתכנן מעבר ליכולת שלנו. היכולת שלנו לעבוד נכון תלך ותשתפר עם הזמן, אבל חייבים להתחיל ממקום כלשהוא. אם אתם מתקשים להעריך את כמות המטלות שניראת לכם מתאימה, העזרו באנשים קרובים (הורים, אחים, חברים טובים) – הם יודעים עליכם יותר ממה שנדמה לכם!

• למדו לומר לא
  דחיינים לרוב מוסיפים לרשימת המטלות שלהם עוד ועוד מטלות, כאשר הם יודעים שאין להם סיכוי להשלים אותן בזמן. למדו לא להוסיף מטלות נוספות, ולמדו להגיד לא לבוס שלכם, לחברים שלכם או לקרובי משפחה – כל מי ש”מפיל” עליכם עוד ועוד מטלות.

לסיכום, דחיינות עלולה לפגוע בנו ובמאמץ שאנו משקיעים בצורה חריפה, ואם לא נזהה את הבעיה, היא רק תלך ותחמיר. למזלנו הטוב, ניתן להתגבר על בעיה זו בעזרת טכניקות והרבה תרגול. נכון שזה קצת קשה יותר, אבל זה הרבה יותר מאשר להמשיך לדחות דברים!

מרכז זינוק מקיים קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית לתלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז. מכיוון שאנחנו יודעים שתלמיד שחווה קשיי למידה זקוק לסיוע בלמידת החומר גם מעבר לשיעור, אנחנו מביאים את השיעור למחשבים ולסמארטפונים שלהם. בקיצור ממש, אנחנו מקבלים שאלות מהתלמידים ומייצרים מהם סרטוני תרגול פסיכומטרי.

עשינו כל כך הרבה עבודה שחשבנו שחבל יהיה אם לא נשתף!

אם חפץ ליבכם בבחינות פסיכומטרי משנים קודמות ופתרונות מפורטים ומצחיקים להן  – לחצו כאן.

אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה כמותית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה מילולית  לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול באנגלית לחצו כאן.

אנו גם מסייעים לתלמידים שלנו לקבל הקלות בפסיכומטרי, לדוגמא מחשבון, הארכת זמן, הפסקות, כיתה מצומצמת, בחינה ממוחשבת וכו’ – אם אתם רוצים לבדוק זכאות או לקבל כמה טיפים לחצו כאן

.אם ברצונכם ללמוד יותר על לקויות למידה או על הפרעת קשב וריכוז לחצו כאן.