פתרון בחינת קיץ 2023 פרק מילולי 1

פתרון בחינת קיץ 2023 פרק מילולי 1 פרק 1

1. מתנצל : מחילה –
תשובה (4) נכונה
משפט מגדיר יחס: מתנצל זה מבקש מחילה ממישהו

1. 1. מקבל זה מבקש תודה ממישהו – לא נכון. מקבל אומר תודה (אם הוא מנומס).
   2. מחפש זה מבקש אבדה ממישהו – לא נכון. מחפש זה הפעולה שעושים כדי למצוא אבדה, והיא לא קשורה בבן אדם אחר
   3. מעפיל זה מבקש פסגה ממישהו – לא נכון. מעפיל זה מטפס לפסגה.
   4. שואל זה מבקש תשובה ממישהו – כן! נסמן.
2. הבהוב : אור –
   תשובה (1) נכונה
   משפט מגדיר יחס: הבהוב זה אור בפרקי זמן קצרים
   1. טפטוף זה מים בפרקי זמן קצרים – כן. כל פעם טיפה. נסמן
   2. זמזום זה קול בפרקי זמן קצרים – לא נכון. זמזום הוא קול קבוע, ומעצבן.
   3. פטפוט זה דיבור בפרקי זמן קצרים – בדיוק הפוך! פטפוט זה דיבור רצוף ומיותר.
   4. נדנוד זה תנועה בפרקי זמן קצרים – לא מדויק. נדנוד זה תנועה מצד לצד.
3. ספק : אולי –
   תשובה (3) נכונה
   משפט מגדיר יחס: אולי היא מילה שמביעה ספק (כיוון בדיקה משמאל לימין)
   1. לשווא היא מילה שמביעה תועלת – בדיוק הפוך. “לשווא” = סתם.
   2. הלוואי היא מילה שמביעה אכזבה – לא נכון. “הלוואי “מביעה תקווה.
   3. לאלתר(מיד) היא מילה שמביעה דחיפות – נכון! נסמן
   4. להלן היא מילה שמביעה סיכום – בדיוק הפוך. המילה “להלן” מביעה דברים שיבואו בהמשך. לא סיכום של דברים שנאמרו.
4. סגפנות : תענוג –
   תשובה (4) נכונה
   משפט מגדיר יחס: סגפנות זה הימנעות מתענוג
   1. גרגרנות זה הימנעות ממזון – לא נכון. גרגרנות היא אכילת מזון בצורה מופרזת.
   2. חלקלקות זה הימנעות מחנופה – לא נכון. חלקלקות היא מילה נרדפת לחנפנות.
   3. שאפתנות זה הימנעות מהישג – לא נכון. שאפתנות היא שאיפה להישגים.
   4. זהירות זה הימנעות מסכנה – כן! נסמן.

*אפשר לפתור באמצעות דומה/הפוך: הקשר המקורי הוא הפוך, וכלל המסיחים דומים.

5. תָחַם: תְחום –
תשובה (1) נכונה
משפט מגדיר יחס: תחם זה הגדיר תחום למשהו

1. 1. 1. תמחר זה הגדיר מחיר למשהו – כן! נסמן.
      2. גידר זה הגדיר גדר למשהו – מסיח. גידר זה הקים גדר מסביב למשהו.
      3. שילם זה הגדיר תשלום למשהו – לא נכון. שילם זה נתן תשלום למישהו
      4. אימת זה הגדיר אמת למשהו – לא נכון. אימת זה בירר את האמת של משהו.

 6. בית מידות : בית – תשובה (1) נכונה
משפט מגדיר יחס: בית מידות זה בית ענק

1. אוקיינוס זה ים ענק – נכון. נסמן
2. חלקה זה שדה ענק – לא נכון. חלקה ושדה הן מילים נרדפות.
3. סרט זה סרטון ענק – מסיח. סרט זה ברירת המחדל, וסרטון זה סרט קטן.
4. גלקסיה זה כוכב ענק – לא נכון. גלקסיה מורכבת מהרבה כוכבים.

7. תשובה (3) נכונה
זו שאלת חרטטת – שואלים מה עולה מהפסקה על קווין מילהאוס, אז נקרא ונתכלס:

הזמר קווין קרא לעצמו ‘גריזלי’ עד שחתם על חוזה שלקח בעלות על השם שלו. במקום השם הזה הוא קרא לעצמו בשמות אחרים עד שנגמר החוזה.

1. 1.  לא! הוא חזר לשם המקורי לאחר החוזה.
   2. לא בדיוק, הם טענו שיש להם בעלות רק על השם “גריזלי”
   3. נכון! הוא קרא לעצמו בשמות אחרים כדי שהחברה לא תיקח בעלות עליהם.
   4. לא נכון. השם המקורי, ‘גריזלי’, הוא האחד שלא היה לו עליו בעלות חוקית.

8. תשובה (2) נכונה
זו שאלת עכברי מעבדה – מחפשים טענה שתסביר (תחזק) את ממצאי המחקר. נתחיל בלתכלס את הפסקה:

ילדים שנמצאים יותר בחוץ לא צריכים משקפיים, ולילדים שצריכים משקפיים – להיות בחוץ מאט את עליית המספר.

“ילדים שפיתחו קוצר ראייה וזקוקים למשקפיים נוטים לצאת מבתיהם פחות מילדים שאינם מרכיבים משקפיים” – זה מחזק, אך מסיח! הנתון מדבר רק על ילדים שיש להם משקפיים כבר ולא על כאלו שאין להם.

1. 1. 1. “ילדים המרבים לשהות מחוץ לבית קוראים פחות מילדים אחרים, וככל שקוראים יותר, כך הראייה מידרדרת” – זה מסביר את המניעה של ההידרדרות בראייה אצל כל הילדים.
      2. “מבוגרים שוהים מחוץ לבית פחות מילדים, ונוטים לפתח קוצר ראייה יותר מילדים” – למל”מ. שאלו אותנו על ילדים, כך שנתונים על מבוגרים הם מיותרים לחלוטין.
      3. “היחשפות לשמש לאורך שעות רבות עלולה להזיק לעיניים ולגרום לקוצר ראייה” – מחליש. אם אור השמש מזיק לראייה, הילדים שהיו בחוץ היו צריכים לפתח בעיות ראייה גם כן.

9. הקדם רפואה למכה! ___ רעה שתבוא עליך, ___ למונעה ___ להתכונן לקראתה, ___.

תשובה (4) נכונה
המשפט תמציתי מאד, אז אין מה לתכלס.

1. 1. 1. 1. “הקדם רפואה למכה! אל תחשוש מפני הרעה שתבוא עליך, אם ביכולתך למונעה או להתכונן לקראתה, כי הרי היא תשיגך בכל מקרה.” – אומרים לנו לא לחשוש אם אפשר למנוע, ומיד אחרי זה אומרים שהיא תשיג אותנו בכל מקרה? נפסול.
            
         2. “הקדם רפואה למכה! אל תמתין בחיבוק ידיים לרעה שתבוא עליך, ואל תשתדל למונעה או להתכונן לקראתה, פן תיתפס בלתי מוכן.” – כתוב בהתחלה לא להמתין בחיבוק ידיים, ואז מיד אחר כך לא להתכונן או למנוע. נפסול.
         3. “הקדם רפואה למכה! דע לך כי כל רעה שתבוא עליך, יכול תוכל למונעה אם רק תשכיל להתכונן לקראתה, שהרי עם מרבית הצרות אין אנו יכולים להתמודד.” – התשובה הזאת נופלת בסוף. אומרים שאפשר להתכונן להכל, ובסוף אי אפשר להתכונן להרוב. נפסול

“הקדם רפואה למכה! לאחר שתיפגע מהרעה שתבוא עליך, תחשוב בוודאי שיכולת למונעה לו רק השכלת להתכונן לקראתה, ולכן התחל בכך עכשיו.” – הגיוני!

10. ____ שמאמינים אשר נאבקו בממסד הדתי השמרן בשם הזכות לפרש את הכתובים על פי ____ , _____  תכתיביו הדתיים.
תשובה (3) נכונה

1. 1. 1. “סביר היה שמאמינים אשר נאבקו בממסד הדתי השמרן בשם הזכות לפרש את הכתובים על פי השקפת עולמם, יסכימו לתכתיביו הדתיים.” – רוצים חופש פרשנות (לא כמו הממסד) = מקבלים תכתיבים של הממסד. מוזר ולא הגיוני!
      2. “מפתיע שמאמינים אשר נאבקו בממסד הדתי השמרן בשם הזכות לפרש את הכתובים על פי המקובל, ייכנעו לתכתיביו הדתיים.” – רצו לפרש כמקובל ≠ מקבלים תכתיבים. – לא הגיוני! אם הם הולכים עם מה שמקובל (עם הממסד), הגיוני שיקבלו על עצמם גם את התכתיבים של הממסד.
      3. “קשה היה לחזות שמאמינים אשר נאבקו בממסד הדתי השמרן בשם הזכות לפרש את הכתובים על פי מצפונם, ייכנעו לבסוף לתכתיביו הדתיים.” – רוצים חופש פרשנות ≠ נכנעים לתכתיבים. הגיוני! היינו מצפים שלא יכנעו! נסמן

“לא מפתיע שמאמינים אשר נאבקו בממסד הדתי השמרן בשם הזכות לפרש את הכתובים על פי הפרשנות המקובלת , יסרבו לקבל תכתיביו הדתיים.” – רצו לפרש כמקובל (כמו הממסד) = סירבו לקבל את תכתיבי הממסד. לא הגיוני – היינו מצפים שיקבלו את התכתיבים של הממסד.

11. כדי לנמק את עמדתו ולפיה הכוונה ללמד יצירתיות בבתי הספר איננה ___, טען ד”ר הראל כי ____ המחקרים שנועדו לבדוק אם יצירתיות היא תכונה ____ לפתחה באמצעות למידה, מצאו כי התשובה לשאלה זו ____.
תשובה (4) נכונה

1. 1. “כדי לנמק את עמדתו ולפיה הכוונה ללמד יצירתיות בבתי הספר איננה חסרת טעם , טען ד”ר הראל כי במרבית המחקרים שנועדו לבדוק אם יצירתיות היא תכונה מּולדת, שאי אפשר לפתחה באמצעות למידה, מצאו כי התשובה לשאלה זו חיובית.” – לימוד יצירתיות זה חשוב = רוב המחקרים אומרים שאי אפשר לשפר יצירתיות. לא הגיוני.
   2. ” כדי לנמק את עמדתו ולפיה הכוונה ללמד יצירתיות בבתי הספר איננה אלא בזבוז זמן ומשאבים, טען ד”ר הראל כי רק במעטים מן המחקרים שנועדו לבדוק אם יצירתיות היא תכונה נרכשת, שאפשר לפתחה באמצעות למידה, מצאו כי התשובה לשאלה זו שלילית.” – לימוד יצירתיות זה בזבוז זמן = רק קצת מחקרים אומרים שאי אפשר ללמד יצירתיות. אז הרוב אומרים שאפשר ללמד! למה זה בזבוז זמן? נפסול.
   3. “כדי לנמק את עמדתו ולפיה הכוונה ללמד יצירתיות בבתי הספר איננה חסרת טעם, טען ד”ר הראל כי במרבית המחקרים שנועדו לבדוק אם יצירתיות היא תכונה נרכשת, שאפשר לפתחה באמצעות למידה, מצאו כי התשובה לשאלה זו שלילית.” – לימוד יצירתיות זה חשוב = רוב המחקרים גילו שאי אפשר ללמד יצירתיות. לא הגיוני. נפסול.

“כדי לנמק את עמדתו ולפיה הכוונה ללמד יצירתיות בבתי הספר איננה בגדר בזבוז זמן ומשאבים, טען ד”ר הראל כי רק במעטים מן המחקרים שנועדו לבדוק אם יצירתיות היא תכונה מּולדת, שאי אפשר לפתחה באמצעות למידה, מצאו כי התשובה לשאלה זו חיובית.” – לימוד יצירתיות זה חשוב = רק מעט מהמחקרים גילו שאי אפשר ללמד יצירתיות (אז הרוב אומרים שאפשר). הגיוני! נסמן.

12. תשובה (2) נכונה
זו שאלת דימויים – נבין את המשמעות של הדימוי שהשתמש בו המרצה: ” שאלתך כמוה כשאלה מה יש יותר בעיר מגוריך – עליות או ירידות.” כל עליה היא בעצם גם ירידה – תלוי מאיזה צד מסתכלים! נלך לתשובות:

1. 1. 1. עברה אחת יכולה להשפיע על מספר קורבנות. אז זה לא אותו דבר בתכלס והתשובה נפסלת.
      2. על כל הלוואה שהבנק נותן יש מישהו שלוקח – זה אותו דבר!
      3. יכולים להיות אנשים בלי אחים, ואנשים בלי אחיות. הם לא תלויים אחד בשני ולכן המספרים יכולים להיות שונים.

לכל פעוט יש שני הורים, אך לכל זוג הורים יכולים להיות יותר מאחד – אז זה לא אותו דבר!

13. תשובה (3) נכונה
זו שאלת חרטטת. מתארים לנו את ההגדרה לשקר עקיף ושואלים איזו אמירה יכולה להדגים שקר כזה. ניתן דוגמה משלנו: “לא ראיתי את השאלת חרטטת בשיעורי בית”, כשאמירה זו נאמרת מצד אדם שלא עשה את שיעורי הבית כלל. טכנית הוא לא שיקר, אבל מי שיקשיב לו יחשוב

1. 1. 1. 1. “איני זוכר אם ביקרתי בחיפה בשנה האחרונה”, מפי אדם שלא ביקר בחיפה בשנה האחרונה – משתמע שהוא ביקר בחיפה לפני השנה הזאת. אז הוא אומר את האמת.
         2. “איני זוכר אם ראיתי את אחותי בשבוע האחרון”, מפי אדם שיש לו יותר מאחות אחת – משתמע שיש לו אחות. הוא לא משקר, אך לא מפרט איזו אחות.
         3. “איני נוהג לאכול סלט המכיל בצל”, מפי אדם שאינו אוכל סלט לעולם – משתמע שהוא אוכל סלט בדר”כ – אבל זה שקר!

“איני נוהג לצפות בתוכניות ריאליטי”, מפי אדם הצופה בכל סוגי התוכניות – משתמע שהוא צופה בתוכניות, וזה נכון!

14. תשובה (3) נכונה
זו שאלת חרטטת – שואלים אותנו מה מתאימה להיות תגובתו של נחום. נתכלס את הפסקה:

ליאורה ראתה בעיתון כתבה שאומרת שלעיסת מסטיק טובה לריכוז וללמידה. היא אומרת לנחום שלא תתחיל לעשות את זה, כי זה לא מנומס, ובתכלס יש מחקרים שאומרים שזה לא נכון בכלל. הוא לא הבין אותה.

1. 1. 1. 1. 1. ”אם כך אני שמח שלא קראתי זאת בעצמי, מפני שאני מושפע בקלות מעיתונים ובוודאי הייתי מאמץ לעצמי מנהג מגונה זה.” – נשמע שהוא הבין. אין ממש על מה לפסול.
            2. “גם אני הייתי נוהג כמוך, שכן דרוש יותר ממחקר אחד כדי לשנות במשהו את החינוך שקיבלתי בבית הוריי.” – נשמע שהוא הבין. אין ממש על מה לפסול.
            3. “אני דווקא חושב שאאמץ את ההמלצה, כי אם כל המחקרים תמימי דעים, חשיבותם של מנהגים ונימוסים פחותה בעיניי.” – לא שמעת שהיא אמרה שיש מחקרים שאומרים שזה לא נכון? הם לא תמימי דעים! נסמן

“מהיכרותי איתך, גם לולא היית קוראת מחקרים אחרים בנושא, ספק אם היית מאמצת המלצה זו ומוותרת על נימוסייך.” – אין ממש על מה לפסול

15. תשובה (1) נכונה
זו שאלת סידורים, ונתון לנו שרטוט. יש לנו שני שסתומים (א ו-ב) ומתג על. מצב 1 הופך את המצב של השסתומים, ומצב 2 סוגר את כולם. נשים לב ששואלים אותנו מה לא אפשרי. נתון לנו המצב ההתחלתי:

אורנה הסיטה פעם אחת את מתג-העל, ואז המים זרמו אל הדלי. – לא אפשרי! יש 2 אופציות:
למצב 1  

או למצב 2

2. אפשרי! אם בפעם הראשונה היא העבירה למצב 2, ואז ל1 – יקרה הדבר הבא:

למצב 2 

או למצב 1

3. אפשרי! זה אותו מצב כמו תשובה 1, רק שכאן קרה מה שהיינו מצפים – המים לא יכולים לזרום אל הדלי.

4. גם אפשרי. אם היא העבירה למצב 1, ואז ל2 – לא תהיה זרימת מים.

למצב 1 

ואז למצב 2 

16. תשובה (3) נכונה
שאלת חרטטת – שואלים אותנו איזו טענה עולה מהדברים שבפסקה. נקרא ונתכלס:

ביקורת על ספר: קפלן בקיא גם בהיסטוריה יהודית, וגם בכללית – ולכן יכל לדון בשניהם ביחד. דבר שלא מתאפשר בארץ בגלל שיש הפרדה ביניהם.

1. 1. הספר של קפלן מעיד שההפרדה בין ההיסטוריות בארץ לא גורמת להפרדה בין שני התחומים. – לא נכון! בדיוק הפוך.
   2. הביקורת של קפלן על ההפרדה בין ההיסטוריות תקפה גם אם בארץ זה לא היה קורה. – קפלן לא העביר שום ביקורת בפסקה!
   3. אם לא הייתה חלוקה בארץ בין המחלקות להיסטוריה, היו נכתבים יותר ספרים כמו של קפלן – שמשלבים ביניהם. – נכון! 
   4. אם קפלן היה לומד כל היסטוריה בנפרד, הוא לא היה יכול להצביע על נקודות הממשק שלהן. – לא נאמר לנו כלל בפסקה האם הוא למד או למד את ההיסטוריות בנפרד. ולכן התשובה נפסלת.
      
2. תשובה (4) נכונה
   שאלת חרטטת – לפי המשתמע מן הפסקה, מדוע “צאצאיו” של עותק שגוי ירשו את השגיאות המופיעות בו? נתכלס:
   
   פעם העתיקו ביד. הקפידו להעתיק מושלם, אבל לפעמים טעו. כשהעתיקו את העותק עם הטעויות – העותקים שלו (“צאצאים”) קיבלו את אותן שגיאות. העתיקו את השגיאות גם כשידעו שהם שגיאות!
   1. מפני שהם הוכנו בהעתקה ידנית, שיטה המּועדת לשגיאות – לא בדיוק. ההעתקה במקרה הזה הייתה טובה, אבל העתיקה טעויות עבר.
   2. מפני שהמעתיקים שהכינו אותם לא היו מודעים לאפשרות שנפלו שגיאות בהכנת העותק שעליו התבססו – להיפך! הם העתיקו גם כשידעו על שגיאה!
   3. מפני שהם לא הועתקו באותה קפדנות כמו העותקים שהתבססו על הספר המקורי – לא נכון. הרי השגיאות הללו הם תוצר של טעויות של העותקים הראשונים.
   4. מפני שכאשר המעתיקים הכינו אותם הם השתדלו להקפיד על העתקה מדויקת ככל האפשר – נכון! הרי זה מסביר למה הם העתיקו את השגיאות גם כשהם היו ברורות!

פתרון בחינת קיץ 2023 פרק מילול 1 קטע קריאה

1. “איזו מן הטענות הבאות מסכמת בצורה הטובה ביותר את הכתוב בפסקה הראשונה?”
   תשובה (3) נכונה
   שאלה על הפסקה – נקרא ונתכלס:
   
   פעילות מסוכנת גורמת לחלק מהאנשים להרגיש מעולה, ולחלק סבל. מקוב חושב שהסיבה היא מקטע חלבון.
   1. “פעילויות מסוכנות כגון צניחה חופשית או הימורים נחוות אצל אנשים אחדים כמהנות מאוד, ואילו אצל אחרים הן מעוררות סבל” – זה מסכם רק את התופעה. אין התייחסות למקוב ולחלבון.
   2. “מקטע חלבוני הנמצא בבלוטת יותרת הכליה הוא המסביר מדוע פעילויות מסוכנות גורמות לרוב האנשים ליהנות ולא לסבול” – זה מסיח. לא נאמר שרוב האנשים נהנים ולא סובלים!
   3. “לפי מקוב, מקטע חלבוני המצוי בתאי בלוטת יותרת הכליה הוא הקובע איך יחווה כל אדם פעילויות הכרוכות בסיכון” – כן! יש כאן התייחסות גם לתופעה, וגם להשערה על החלבון.
   4. “לפי מקוב, מידת הסיכון שאנו מייחסים לסוגים שונים של פעילויות מסוכנות, מקורה בכמה חלבונים המצויים בבלוטת יותרת הכליה” – הפסקה לא דיברה על מידת הסיכון שאנחנו מייחסים לדברים, אלא על התגובה שלנו לסיכונים האלו.
2. “לפי הקטע, אנדורפינים ודופמין (שורה 7) – “
   תשובה (1) נכונה
   שאלת הפנייה. נלך לשורה הרלוונטית ונבין מה אומרים לנו על אנדורפינים ודופמין:
   
   אנדורפינים ודופמין גורמים להנאה. מעל רמה כלשהי הם לא משתחררים ויש מתח.
   1. אינם משתחררים כאשר כמות האדרנלין המופרשת עולה על רמה מסוימת – בדיוק מה שקראנו
   2. מופרשים מתעלות שונות ביותרת הכליה – לא נכתב. מה שמופרש זה האדרנלין.
   3. מעוררים תחושה של מתח – להיפך! כתוב שיוצרים הנאה
   4. גורמים ללב לפעום חזק יותר – לא נכתב. מי שגורם ללב לפעום חזק יותר זה האדרנלין.
3. “איזו מן האפשרויות הבאות יכולה להיות דוגמה ל”פרטים שונים בני אותו המין” (שורה 15) בהקשר של מילים אלה בקטע?”
   תשובה (1) נכונה
   זו שאלת הפנייה. נלך לשורה 15 ונבין מה הרעיון מאחוריה:
   
   “נמצאו הבדלים לא רק בין מינים שונים של בעלי חיים, אלא אף בין פרטים שונים בני אותו המין”
   
   אפשר לקרוא גם לפני, ולנסות להבין על מה מדובר – אבל הפסקה קשוחה יחסית ואין בכך צורך ממשי. מה שחשוב הוא שמצאו הבדלים בין מינים שונים, ובין פרטים (בעל חיים אחד ממין מסוים) מאותו מין.
   1. שתי עיזים ממין הנוטה לחרדה, הנבדלות זו מזו בשיעור תעלות הסטרקס בבלוטת יותרת הכליה שלהן – שני פרטים מאותו המין שיש ביניהם הבדל! נסמן
   2. שני סוגי תעלות בבלוטת יותרת הכליה של ארנבת ממין שאינו נוטה לחרדה – אין כאן התייחסות לפרטים כלל. אלא לתעלות עצמן.
   3. שתי פרות ששיעורי תעלות הסטרקס בבלוטת יותרת הכליה שלהן דומים, אך כל אחת מהן ממין אחר – הן לא מאותו המין.
   4. שני כלבים ממין רגוע יחסית, ששיעורי תעלות הסטרקס בבלוטת יותרת הכליה שלהם דומים – הם מאותו המין, אך אין ביניהם הבדל.
4. “מדוע בשורה 16 כתוב ‘גם’?”
   זו שאלת הפנייה. נלך לשורה 16 ונקרא עד שתהיה לנו תשובה מספקת.
   
   “מקוב טען כי גם אצל בני האדם שיעור תעלות הסטרקס משפיע” – כלומר, לא רק אצל החיות! גם אצל בני האדם.
   1. משום שלפי מקוב, לא רק שיעור תעלות הסטרקס משפיע על המשיכה לריגושים – ה”גם” לא מוסיף משהו על המשיכה לריגושים
   2. משום שלא רק מקוב טען את הטענה הקושרת בין שיעור תעלות הסטרקס לבין המשיכה לריגושים – ה”גם” לא מוסיף משהו על עוד חוקרים שטענו את הטענה הזו
   3. משום שבנוגע לבעלי החיים כבר נאמר ששיעור תעלות הסטרקס משפיע על שחרור האדרנלין – כן! דיברו על בע”ח ועכשיו גם על בני אדם
   4. משום ששיעור תעלות הסטרקס משפיע לא רק על האדרנלין, אלא גם על המשיכה לריגושים – ה”גם” אינו מוסיף השפעה נוספת של תעלות הסטרקס.
5. “על פי השערתו של מקוב, סביר שרמת האדרנלין הגבוהה יחסית בדמם של קופים בתחתית סולם ההיררכיה (שורות 23-24) –”
   תשובה (1) נכונה
   שאלת הפנייה. נקרא את השורות הרלוונטיות ונתכלס לעצמנו:
   
   “רמת האדרנלין אצל קופים בתחתית ההיררכיה גבוהה בהרבה מהקופים שבראש הסולם.” מהשאלות הקודמות אנחנו גם יודעים שיש קשר בין אדרנלין לתעלות הסטרקס. ושאדרנלין ברמה גבוהה מדי יוצר לחץ וחרדה.
   1. היא תוצאה של מספרן הגבוה יחסית של תעלות סטרקס אצל קופים אלה – הגיוני! אם יש להם יותר תעלות, יש יותר אדרנלין
   2. היא תוצאה של העובדה שהם מגלים עצבנות וחרדה רבות יחסית – הפוך! זו כנראה הסיבה שהם עצבניים וחרדתיים
   3. גורמת לכך שהם יזדקקו לריגושים גדולים יחסית כדי להשיג שחרור אופטימלי של אדרנלין – הפוך. ככל שיש יותר אדרנלין, צריך פחות ריגוש.
   4. גורמת לכך שהם יהיו בעלי משיכה גדולה יחסית לסיכונים – הפוך. אדרנלין גבוה גורם למתח מסיכונים.
      
6. על פי הקטע, יש יחס ____ בין שיעור תעלות הסטרקס לעוצמה של זרימת הדם במצבי התרגשות קיצוניים, ויחס ____ בין משיכה לסיכונים למעמד גבוה אצל קופים.
   תשובה (4) נכונה
   שואלים על היחס בין שני דברים: שיעור תעלות סטרקס לעוצמת זרימת הדם, ומשיכה לסיכונים למעמד גבוה. זה יכול להיות ישר (כשאחד עולה, השני עולה) וזה יכול להיות הפוך (כשאחד עולה, השני יורד).
   נתחיל מהראשון. קראנו בקטע שכל שיש יותר תעלות סטרקס, יש יותר אדרנלין, ואדרנלין מזרים יותר דם. אז היחס ישר ותשובות (1) ו(3) נופלות.
   קראנו גם שלמי שיש יותר אדרנלין – יש יותר מתח ורתיעה מסיכונים – כמו הקופים בתחתית ההיררכיה. לכן הגיוני שהקופים במעמד הגבוה יהיו בעלי פחות אדרנלין ויותר משיכה לסיכונים. גם כאן היחס ישר. תשובה (4) נכונה