לקויי למידה כמובילים בשוק העבודה

לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז יכולים להצליח מאוד בעשייה המקצועית. למרות הקשיים שחוו כתלמידים במערכת החינוך הפורמאלית, הם מראים בעיקביות יכולת להצלחה בעשייה המקצועית שלהם במיוחד אם זכו ללימודים אקדמיים. הצלחתם בעשייה המקצועית מדגישה את חוסר היעילות של מערכת החינוך הפורמאלית במילוי תפקידה. אני סבור שלקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז הם שיובילו לשינוי הנדרש במערכת החינוך וביכולתם להוביל לשינויים מהפכניים גם בתחומים הטכנולוגיים, הטיפוליים ובאינטגרציה בין דיסיפלינות שונות.

מחקר שנערך בארה”ב בדק את יכולת ההצלחה המקצועית של לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב שלמדו באקדמיה. מהמחקר עולה כי בעלי לקות שפתית והפרעת קשב, שלמדו באקדמיה, מגיעים להכנסה ממוצעת הגבוהה ב- 50% מתלמידים “רגילים”, שלמדו איתם באותו מסלול, מכללה או אוניברסיטה. עורכי המחקר זיהו כי הסיבות לפער המובהק לטובת לקויי הלמידה הן:

1. אינטיליגנציה גבוהה יותר – לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז הם בעלי אינטיליגנציה הגבוהה בממוצע משאר האוכלוסיה.
2. יכולת מוגברת לחשיבה יצירתית – בתפקידי ניהול ופיתוח ישנו צורך באנשי מקצוע שאינם מקובעים לדרך החשיבה המקובלת ומסוגלים לקבל החלטות תוך ראיית הנולד. לקויי למידה מעצם הגדרתם הם בעלי יכולת חשיבה השונה ממרבית האוכלוסיה.
3. אמביציה גבוהה – לקויי למידה אשר נבדקו במחקר הראו צורך גדול להוכיח לעצמם ובעיקר לסובבים אותם, שהם מסוגלים להיות מצוינים, זאת כפיצוי על תחושת חוסר המסוגלות אותה חוו במערכת החינוך ובלמידה הפורמאלית. כעובדים הם מראים מסירות גבוהה יותר לעבודה, וחווים תחושת מימוש גבוהה יותר.

גם בישראל אחוז גבוה ממשרות הפיתוח וממשרות הניהול בתעשייה, שבה כח האדם צעיר יחסית, כמו תעשיית ההיי טק, מאוישות על ידי לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז מאובחנים. למעשה ישנן חברות היי טק בישראל ובחו”ל אשר מעסיקות בתפקידי פיתוח כמעט אך ורק בעלי לקויות שפתיות (אשר ידועים כבעלי יכולות טכניות וחשיבה יצירתית גבוהות במיוחד).
ממבדק, שנערך ב”מרכז זינוק” , עולה כי לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב מצליחים מאוד גם בתחומים שאינם הנדסיים או ניהוליים בהגדרתם. ארבעה מתוך חמשת התחומים המועדפים על הבוגרים שלנו לעסוק הם בעלי אופי טיפולי:

1. חינוך
2. מדעי ההתנהגות/פסיכולוגיה
3. עבודה סוציאלית
4. הנדסה
5. סיעוד

הבחירה בתחומים הטיפוליים מתקשרת לצורך הרגשי של רבים מלקויי הלמידה ובעלי הפרעות הקשב לחוויה מתקנת במישור הרגשי. כך לדוגמא, בעלי לקויות למידה והפרעות קשב רבים שחוו תסכולים במערכת החינוך הפורמאלית מעוניינים לייצר עבור עצמם חוויה מתקנת על ידי מניעת התסכולים הללו מתלמידים אחרים ולצורך כך הופכים לאנשי חינוך. מחקרים מצביעים כי האינטיליגנציה הרגשית מפותחת ביותר אצל לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז ומסייעת להם במקצועות בעלי נופך טיפולי כגון: מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית וסיעוד. אין ספק כי בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה בעלי יכולת הזדהות גבוהה יותר עם התלמיד,החולה או המטופל יהיו טובים יותר בעבודתם.

ישנם גם מחקרים משמחים פחות כמו זה שנערך בבתי כלא (גם בישראל) ובו נמצא שאחוז גבוה מאוד מהאסירים הינם בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. אני מוצא שישנו פער כמעט בלתי נתפס בין ההצלחה שלה זוכים לקויי למידה ובעלי הפרעות הקשב והריכוז שלומדים באוניברסיטה בחיים המקצועיים לבין תחושות חוסר המסוגלות, הקורבנות והתסכול איתן הם יוצאים ממערכת החינוך הפורמאלית ותולה חלק מהעובדה שאחוז לא מבוטל מבין לקויי הלמידה לא זוכים להגשים את יכולותיהם ואף הופכים לעיתים לנטל על המערכת הסוציאלית בישראל, ובמקרים קיצוניים אף לעבריינות, באוזלת ידה של מערכת החינוך.
השינוי הנדרש ממערכת החינוך הינו שינוי יסודי שיצריך הגדרה מחודשת של תפקידה ויעדיה של המערכת, יצריך התאמה שלה למציאות של מהפכת המידע והצרכים החדשים של שוק העבודה, יצריך איזון בין יעדיה החינוכיים והמוסריים הפנים ארציים לאלו המתקשרים להיות התלמידים אזרחי העולם הרחב כפי שהוא משתקף דרך המהפכות הטכנולוגיות העכשויות. שינוי שכזה חייב יהיה להיות מובל על ידי אנשי חזון בעלי יכולות גבוהות בתחומים רבים ובעלי יכולת לשלב בין דיסיפלינות שונות. לראייתי, אין מתאימים מבעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב למשימה שכזאת.