Yu, G., Zhang, Y., & Yan, R. (2005). Psychology in the Schools, 42(3) pp. 325-331.
מגישה: ליאת אסף אבוהב
תקציר
בעוד שנהוג בדרך כלל להתייחס לילדים עם לקויות למידה כקבוצה הטרוגנית, הם מצויים בסביבות חברתיות מסוימות כגון בית ספר ומשפחה בהן הם נמצאים באינטראקציה דינמית ביום יום. לפיכך, ישנם חוקרים המאמינים כי קבלה חברתית ותפקוד משפחתי הינם גורמים הקשורים לתפקוד החברתי של ילדים עם לקויות למידה. מטרות המחקר המוצג במאמר הם לחקור את המאפיינים של בדידות וקבלה חברתית בקרב ילדים סינים עם לקויות למידה ולדון בקשר בין בדידות, קבלה חברתית ותפקוד משפחתי. תוצאות המחקר מצביעות על כך ש: א. ילדים עם לקויות למידה מדווחים על רמות גבוהות של בדידות, אך רמות נמוכות של קבלה חברתית. ב. קיים קשר מובהק בין קבלה חברתית ובדידות ובין קבלה חברתית ותפקוד משפחתי. ג. לא נמצא קשר מובהק בין בדידות ותפקוד משפחתי.
מחקרים קודמים
המחקר על הקשר בין בדידות ללקויות למידה לעיתים קרובות משויך למבנה הקבלה החברתית. במחקרם של קאסידי ואשר מ-1992, נמצא כי ילדים “דחויים” בביה”ס היסודי בין הגילאים 3-6 הרגישו יותר בודדים מילדים אחרים. מחקרם של בן-דב ומרגלית מ-1995 הציע שלמתבגרים עם לקויות למידה חסרים כישורים חברתיים והם יותר בודדים מאשר מתבגרים ללא לקויות למידה. ניתן לראות שבמחקרים קודמים תחושת הבדידות תמיד קושרה לקשיים בתחום החברתי. ישנם מספר גורמים התורמים לתופעה של דחייה חברתית ביניהם התנהגות אגרסיבית או פוגענית, אישיות מופנמת ומיומנויות חברתיות ותקשורתיות לא מפותחות. בהתאם לכך, תוצאות מחקר שנערך בנושא הצביעו על כך שילדים עם קשיים בתחום החברתי נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות בעיות נפשיות וקשיי הסתגלות בחברה בתקופת הבגרות. רצוי לציין כי מחקרים קודמים בנושא זה התמקדו בקשרים חברתיים בבית הספר בלבד ולא לקחו בחשבון את המשתנה של יחסי הורה-ילד ורקע משפחתי. לתפקוד משפחתי השפעות עמוקות ומרחיקות לכת על ההתפתחות התקינה של ילדים. מחקרים מצאו כי ילדים רבים עם לקויות למידה מגיעים ממשפחות בעלות תפקוד לקוי המתנהלות בצורה לא מסודרת ומפעילות לחץ מיותר.
שאלות המחקר
במחקר זה שלוש שאלות מחקר:
1. האם ניתן יהיה להשוות את דפוס הבדידות בקרב ילדים סינים לזה של ילדים אמריקאים (אשר דווח בספרות)?
2. האם ילדים סינים (בביה”ס יסודי) עם לקויות למידה מרגישים בודדים יותר ובעלי סטאטוס חברתי נמוך יותר מילדים ללא לקויות למידה?
3. מהם הקשרים בין בדידות, קבלה חברתית ותפקוד משפחתי לילדים עם וללא לקויות למידה?
שיטת המחקר
הנבדקים: 34 ילדים עם לקויות למידה ו-64 ילדים ללא לקויות למידה השתתפו במחקר. ילדים אלו נבחרו רנדומלית מבין 390 תלמידים בכיתות ד’, ה’ ו-ו’ בבית ספר יסודי בבייג’ינג. חמישים ממשפחות הנבדקים נבחרו רנדומלית ורואיינו: 18 משפחות עם ילדים עם לקויות למידה ו-32 עם ילדים ללא לקויות למידה.
הכלים: במחקר זה נעשה שימוש בחמישה כלים:
1. Loneliness and Social Dissatisfaction Scale – שאלון המורכב מ-24 פריטים: 16 מהן נועדו להעריך תחושת בדידות ואי שביעות רצון חברתי ו-8 נועדו לעזור לילדים להירגע בזמן מילוי השאלון. על פי הדיווח, יש לשאלון זה מהימנות פנימית טובה ועקבית. גרסה מותאמת של השאלון הועברה לכל הילדים (עם וללא לקויות למידה).
2. Peer Nomination Inventory- שאלון סוציומטרי זה מורכב מ”מינויים” חיוביים ושליליים. השאלון הועבר ל-390 תלמידים בכיתות ד’, ה’ ו-ו’.
3. Interview and Coding Manual for Family Functioning – מתאר לראיון נבנה על פי מודל הנקרא McMaster Family Functioning Model Scale. מודל זה אומר שהתפקיד הבסיסי של משפחה היא לספק לכל בן משפחה את התנאים החיוניים להתפתחות הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית שלו. על מנת להגיע ליעד זה, על המשפחה לקבל על עצמה ששה התחייבויות או תחומי אחריות: פתרון בעיות, תקשורת, הקצאת תפקידים, תגובה רגשית, התערבות רגשית והתערבות התנהגותית. הראיון הכיל שאלות והכוונות הנוגעות לששת התחומים שלעיל. על פי ניתוח כל תשובות המרואיין נקבעה רמת התפקוד של אותה משפחה. בכל משפחה רואיין בן משפחה אחד.
4. Raven’s Intelligence Test- בסין אין מבחנים ארציים סטנדרטיים הבודקים את הישגי התלמידים, לכן נלקחו בחשבון הציונים האחרונים בספרות סינית ומתמטיקה של כל 390 התלמידים בכיתות ד’, ה’ ו-ו’. כמו כן, כל מורה בכל אחת מן הכיתות שלעיל רואיין והתבקש לתת חוות דעת מקיפה על רמת הביצועים ההתנהגותיים והאקדמיים של כל תלמיד ולזהות את הילדים עם לקויות הלמידה. ילדים “תויגו” כבעלי לקויות למידה רק אם עמדו בכל הקריטריונים שלעיל.
5. דיווח בית ספרי בנוגע לציונים העדכניים ביותר בספרות סינית ובמתמטיקה (על מנת לחשב אי התאמות בציוני ה-IQ/הישגים).
תוצאות
מניתוח שאלון הבדידות עולה כי בערך 10% מהילדים בכיתות ד’ עד ו’ דרגו את עצמם כבודדים במרבית התשובות. למשל, 11% מהילדים ענו בחיוב (באחת משלושת הרמות) על הפריט “אני בודד” ו-15% מהילדים ענו בחיוב על הפריט “אני מרגיש בודד”. בנוסף, כ-5% עד 23% מהילדים הנבדקים הודו, בין אם ישירות או בעקיפין, על כך שחוו בדידות חברתית או רגשית. ממצאים אלו קונסיסטנטיים עם הספרות הקיימת בנושא: במחקר מ-1994, נמצא כי לפחות 10%-15% מכל הילדים בגילאי ביה”ס יסודי דיווחו על תחושת בדידות ברורה. במחקר אחר מ-1987, נמצא כי 20% מילדים בכיתה ד’ ו-12% מילדים בכיתה ו’, הסכימו עם הקביעה “אני בודד”. ניתוח הגורמים המשפיעים על הבדידות הראה שילדים עם לקויות למידה דיווחו על רמות גבוהות יותר של בדידות. ממצא זה נתמך ע”י ספרות קיימת בנושא: במחקר מ-1994, לא נמצא שוני מובהק בין שני המינים בתחושת הבדידות, וילדים עם לקויות למידה חוו רמות גבוהות יותר של בדידות מאשר ילדים ללא לקויות למידה. מניתוח שאלון הסוציומטרי שהועבר לכל התלמידים עלה כי ילדים עם לקויות למידה הינם פחות מקובלים חברתית מאשר ילדים ללא לקויות למידה. ממצא זה לא מפתיע שכן מחקרי עבר הראו שילדים עם לקויות למידה לעיתים קרובות נדחים ע”י ילדים ללא לקויות (ובמצבים תחרותיים אפילו ע”י ילדים אחרים עם לקויות למידה). מבדיקת הקשר בין בדידות, קבלה חברתית ותפקוד משפחתי נמצא כי ישנו קשר מובהק שלילי בין קבלה חברתית לבין בדידות. מנגד, נמצא קשר מובהק חיובי בין תפקוד משפחתי וקבלה חברתית. אולם, לא נמצא קשר מובהק בין תפקוד משפחתי לבין בדידות. ההשערה שקיים קשר שלילי בין קבלה חברתית לבדידות נתמכת ע”י מחקרי עבר (פירוט בסעיף “מחקרים קודמים”). כמו כן, ההנחה שילדים למשפחות עם תפקוד משפחתי גבוה הם יותר מקובלים חברתית הינה קונסיסטנטית עם הספרות הקיימת. טרם נמצאה התשובה לשאלה מדוע לא נמצא קשר שלילי מובהק בין תפקוד משפחתי לבדידות.
מסקנות
כאמור, תוצאות המחקר מצביעות על כך שילדים עם לקויות למידה חווים רמות גבוהות יותר של בדידות ורמות נמוכות של קבלה חברתית. ילדים אלו לעיתים קרובות נדחים על ידי ילדים אחרים. הסיבות לכך נובעות מבעיות התנהגותיות ובכישורים החברתיים של ילדים עם לקויות למידה. במחקר זה, התבקשו הילדים למנות סיבות אשר בגללן ילדים מסוימים נדחים ע”י אחרים. מתשובותיהם, עלה כי הסיבה הנפוצה ביותר היא התנהגות אגרסיבית. בשל בעיות התנהגות וכישורים חברתיים לקויים, ילדים עם לקויות למידה לרוב מבודדים או נדחים ע”י ילדים אחרים וכתוצאה מכך מרגישים יותר בודדים. באופן הפוך, מערכות יחסים טובות בין חברים מקנות תמיכה חברתית ותחושת ביטחון ובשל כך מורידות את רמת הבדידות. לכן, הקשר החזק בין קבלה חברתית לבדידות הינו ברור. כמו כן, ילדים עם לקויות למידה עלולים לחוות את תחושת הבדידות בצורה עמוקה יותר וזאת בשל רגישות יתר, ביטחון עצמי ירוד והתמודדות לקויה עם תחושת הבדידות. כפי שמצוין לעיל, דחייה חברתית ותחושת בדידות בקרב ילדים עם לקויות למידה נובעת בעיקר מבעיות התנהגות וכישורים חברתיים לקויים ופחות מהכישורים האקדמיים והקוגניטיביים שלהם. על כן, על המערכת החינוכית לזכור שהתכניות החינוכיות הנבנות לילדים עם לקויות למידה לא רק צריכות לסייע בשיפור ההישגים האקדמיים והקוגניטיביים שלהם, אלא גם בשיפור ההתנהגות והמיומנויות החברתיות. את הקשר בין בדידות, קבלה חברתית ותפקוד משפחתי ניתן להסביר באופן הבא: הכישורים החברתיים והתנהגותיים של ילדים הם המשתנה המקשר בין תפקוד משפחתי לקבלה חברתית. עבור ילדים, תפקוד משפחתי תקין יעודד רכישה של מיומנויות חברתיות ויעזור להם לפתח הרגלים התנהגותיים טובים. ילדים עם כישורים חברתיים והתנהגותיים טובים לרוב ייהנו מסטאטוס חברתי גבוה יותר וירגישו פחות בודדים. בנוסף, יחסי חברות טובים יכולים לפתח את היכולות החברתיות אף יותר. בשל העובדה שילדים הם חלק חשוב מן המשפחה , היכולות החברתיות שלהם יכולות להשפיע משמעותית על יחסי הורה-ילד ועל השגת תפקוד משפחתי תקין. כמו כן, נמצא שקיימים יחסי גומלין בין משאבים משפחתיים לבין ההתפתחות החברתית של ילדים עם לקויות למידה. אם כך, תפקוד משפחתי מתפקד כאחד הגורמים החשובים ביחסים חברתיים. הסיבה לכך שלא נמצא קשר מובהק בין תפקוד משפחתי לבדידות נעוצה כנראה בשאלון הבדידות ואי שביעות הרצון החברתי שהועבר לנבדקים (הפריטים בשאלון הנ”ל הותאמו לסביבת בית ספר). בעתיד, מומלץ לבדוק משתנים מגשרים שיוכלו להסביר את הקשר בין תפקוד משפחתי לבין בדידות.
