Einar m. Skaalvik and Sidsel Skaalvik
מגישות: ליטל כהן, גליה בוכבזה
תקציר:
במחקר זה, נבדק ופותח ניתוח גורמים סקלת מסוגלות עצמית בקרב מורים נורווגים. נבדקו גם הקשר בין מסוגלות עצמית בהוראה , תפיסת מסוגלות עצמית קולקטיבית, שליטה חינוכית (אמונתם של מורים בהישגים אליהם ניתן להגיע באמצעות חינוך), גורמי מתח שחיקה של המורים. המחקר מאשש שהמסוגלות העצמית של מורים היא רב מימדית הכוללת 6 מימדים: מתן הוראות, התאמת החינוך לצרכי התלמיד (הפרט), החדרת מוטיבציה בתלמידים, השלטת משמעת, שיתוף פעולה עם אנשי צוות והורים והתמודדות עם שינויים ואתגרים. כמו כן, נמצא קשר בין מסוגלות עצמית לבין שליטה חיצונית ומסוגלות מורית ולשחיקה.
מבוא:
בשנים האחרונות נמצא שמסוגלות עצמית של מורים קשורה באופן חיובי עם ניסיון בהוראה ויכולת למידה בקרב תלמידים. מסוגלות עצמית מורית מנבאת מוטיבציה בקרב תלמידים, הישגים , מסוגלות עצמית בקרב תלמידים ומוכוונות למטרה מצד המורים. כמו כן יש קשר בין מסוגלות עצמית לשחיקה כאשר מורים שחשים פחות בטוחים בעצמם ובמקצוע מדווחים על רמות גבוהות יותר של שחיקה. למרות כל הממצאים האלו, לא ניתן לעשות אינטגרציה כיוון שתחומים אלו נבדקו באמצעות מדדים שונים שאין ביניהם אחידות.
ההקשר של מסוגלות עצית ללתאוריה חברתית קוגניטיבית: בנדורה (bandura,1986) הציע את ההגדרה הבאה למסוגלות עצמית: הצפי של מסוגלות עצמית הוא עפ”י שיפוטו של האדם את יכולתו לארגן ולבצע פעולות כדי להשיג את יעדיו. מסוגלות עצמית היא רב תחומית ואין סילום אחיד לתחומי המסוגלות. תאוריית המסוגלות מעוגנת בשדה הקוגניטיבי חברתי כיוון שעל פיה האדם יכול לשנות ולסדר מחדש את אמונותיו ביחס לעצמו וביחס לחברה בה הוא פועל. קיימים 4 מקורות עליהם נשענת תחושת המסוגלות: נסיון בעבר, נסיון עקיף, שיכנוע עצמי ותגובה פסיכולוגית.
מסוגלות עצמית בקרב מורים- מבנה ומדידה: האמונה הרווחת בקרב מורים היא שיש או אין להם השפעה על תוצאות עבודתם עם תלמידים ועדיין, מסוגלות עצמית בקרב מורים נמדדה במדדים שונים שהושפעו משתי גישות עיקריות. האחת, היא גישתו של rotter (1966) המדברת על שליטה פנימית וחיצונית והשניה היא גישתו של בנדורה (1997) –המסוגלות העצמית. לפי גישתו של רוטר המסוגלות העצמית נובעת מרמת האמונה של המורה ביכולתו להשפיע על הישגיהם הלימודיים וההתנהגותיים של תלמידים, כלומר, עד כמה המורה מיחס זאת למניעים פנימיים הקשורים אליו או למניעים חיצוניים. בניגוד לכך המסוגלות העצמית לפי בנדורה מראש מתייחסת לגורמים פנימיים ולאופן בו המורה (או כל יחיד אחר) מצליח לארגן ולתפוס את עצמו כמסוגל להצליח במשימות. בהתאם לכך פותחו כלי מדידה שונים שלדעתם של schwarzer et al (1999) היו חד מימדיים ולא מעניקים תמונה נכונה על מסוגלות עצמית. ואז פיתח בנדורה כלי של 30שאלות המודד 7 מימדים של מסוגלות עצמית בקרב מורים והם: קבלת החלטות, משאבי בי”ס, הנחיות, הטלת משמעת, נכונות לעירוב הורים, נכונות למעורבות קהילתית ויכולת ליצור אקלים מיטבי בבי”ס. בנוסף פיתח woolfolk hoy (2001) סקלת מסוגלות עצמית למורים בת 24 פריטים הכוללת שלושה מימדים: אסטרטגיות של מתן הוראות, ניהול כיתה ותקשורת עם תלמידים, כלי זה הוכח כמובהק אך היו עמו מספר בעיות מתודולוגיות.
ניבוי מסוגלות מורים קולקטיבית:לפי בנדורה, מדידת מסוגלות עצמית נעשית ביחס לאמונות של הפרט לגבי עצמו. במחקר זה הבודק את ההקשר של מסוגלות עצמית עם גורמי מתח ושחיקה בקרב מרים נורווגים, יש לתת התייחסות מיוחדת לשיטת העבודה של המורים בנורווגיה והיא עבודה בצוותים, לכן תפיסת המורה את עצמו איננה זווית הראיה היחידה אלא, תפיסת המסוגלות שלו את העבודה עם קבוצות עמיתים ואת המסוגלות של הצוות להשפיע ו/או להצליח. במחקר שנערך ב-1998 , נבדקו המסוגלות העצמית והמסוגלות הקולקטיבית ונמצא שיש קשר ביניהם, כלומר, ככל שהמסוגלות הקולקטיבית הייתה גבוהה כך המסוגלות העצמית הייתה גבוהה. יחד עם זאת מחקרים מעטים מצאו את הקשר שבין מסוגלות עצמית, מסוגלות קולקטיבית והישגים של תלמידים, והקשרים שנמצאו היו בין מסוגלות קולקטיבית להישגים אקדמיים ובין מסוגלות קולקטיבית למסוגלות עצמית של מורים.
שחיקת המורים:maslach & Jackson (1981) מתארים שחיקה כתשישות נפשית, דיכאון ופיחות בהישגים אישיים, השחיקה נובעת ממתח מתמשך הקשור לקריירה בייחוד בקרב אנשי שירות הציבור- כולל מורים. קיימת מחלוקת באשר לסיבות קיומו של הקשר בין שחיקה למסוגלות עצמית. אחת האפשרויות היא שמסוגלות נמוכה מובילה לשחיקה
מטרות המחקר:
1. לבנות ולתקף כלי רב מימדי למדידת מסוגלות עצמית בקרב מורים הכולל 6 מימדים (מפורט בתקציר)
2. לבדוק האם מימדי המסוגלות העצמית יכולים להיות מופרדים מייחוס שליטה חיצוני ולנבא מסוגלות קולקטיבית.
השערות המחקר:
1. מסוגלות קולקטיבית תנבא מסוגלות עצמית.
2. יתקיים קשר שלילי בין מסוגלות עצמית לשחיקה
3. יתקיים קשר חיובי בין תפיסת גורמי לחץ לבין שחיקה קשר זה יתווך ע”י המסוגלות העצמית
שיטה
משתתפים:
63% מהמשתתפים היו נשים, הגיל הממוצע היה 45, ממוצע שנות ההוראה בקרב המשתתפים היה 14 שנים. 53% מהמשתתפים הם מורים בבתי ספר יסודיים 27% הם מורים בחט”ב והשאר הם מורים בבתי ספר משולבים (יסודי וחט”ב). 41% עובדים עם כיתה מסורתית ו59% עובדים כצוות מחנכים לכיתה.
כלים:
סקלת מסוגלות עצמית למורים מנורווגיה- לצורך המחקר פותח כלי למדידת שש המימדים: מתן הוראות, התאמת החינוך לצרכי התלמיד (הפרט), החדרת מוטיבציה בתלמידים, השלטת משמעת, שיתוף פעולה עם אנשי צוות והורים והתמודדות עם שינויים ואתגרים, מטרת החוקרים ליצור כלי נח של 24 פריטים-כל 4 פריטים מודדים מימד אחר. הפריטים מדורגים על סולם בין 7 דרגות מ-“לא בטוח בכלל” ל- “בטוח לגמרי”
תפיסת מסוגלות קולקטיבית-שאלון של 7 פריטים המודדים מימד אחד של מסוגלות עצמית מתוך שאלון NTSES אך מנוסחות בצורת רבים. ומדורגות על סולם בין 5 דרגות מ”אמת” ל”שקר”
ייחוס חיצוני-נמדד ע”י 5 פריטים המדורגים בין 1 ל-6 “אמת” ל”שקר” הפריטים מתייחסים למה ניתן להשיג באמצעות חינוך בהתייחס לנסיבות אישיות וחיצוניות.
גורמי מתח-עפ”י ראיונות עם מורים נמצאו 4 תחומים הגורמים למתח. במחקר זה נוסחו משפטים אשר דורגו בסולם של 1-5 מ”נכון” עד “לא נכון”
שחיקת מורים-22 פריטים משאלון של maslach et al,1996 המודדים שלושה מימדים של שחיקה בקרב מורים: תשישות רגשית, ניתוק מתחושת עצמי והפחתה בהישגים אישיים. הפריטים מדורגים בסולם של 1-7 מ” זה לא קורה לעולם” עד ” זה קורה בכל יום”
הליך:
246 מורים מ-12 בתי ספר יסודיים בחט”ב בנורווגיה שנבחרו באופן אקראי , ב-10 מבתי הספר נדרשו המורים לענות על השאלונים בפרק זמן קצוב. המשתתפים נתבקשו לא לשוחח על השאלון. בשניים מבתי הספר המנהלים לא איפשרו למורים לענות על השאלון בתוך יום הלימודים והמורים השיבו על השאלון בביתם, ניתוח הממצאים במחקר חל על 244 שאלונים.
עיקרי התוצאות:
בדיקת המודל מראה בבירור שמסוגלות עצמית מורית היא רב ממדית. עם זאת, המודל גם הראה שבהקשר למטרות המחקר מסוגלות עצמית מורית יכולה להיות מנותחת כתכונה סמויה המבוססת על ששת המימדים.
התוצאות של ניתוח הממצאים מצביעות על כך שמסגולות עצמית מורית צריכה להיות מובחנת מבחינה מושגית מהיעילות הנתפסת ממסוגלות מורית קולקטיבית ושליטה חיצונית.
נמצאה תמיכה חזקה לששת המימדים הנפרדים, אך מתואמים, של מסוגלית עצמית מורית (המפורטים בכלים). נמצא קשר חזק בעיקר בין מסוגלות עצמית מורית ושחיקה מורית.
מסקנות:
קשר חזק בין מסוגלות עצמית מורית לבון שחיקה מורית הנמצא במחקר זה מדגיש את חשיבות המסוגלות העצמית המורית. עם זאת, שחיקת המורה יכולה להשפיע על המסוגלות העצמית שלו. תשישות נפשית עלולה לגרום להישגים מופחתים, שעלולים להשפיע לרעה על המסוגלות העצמית, יש צורך במחקר נוסף על מנת לבדוק סיבתיות זו. מחקר זה מראה כי יש להבחין בין מסוגלות עצמית מורית לבין בקרה חיצונית (נקרא גם יעילות הוראה), שבמחקר הוגדרה כאמונה של המורה לגבי המגבלות של מה שניתן להשיג במערכת באמצעות חינוך. יעילות קולקטיבית עצמית גבוהה יכולה להוביל למטרות מאתגרות והתמדה אצל מורים בהשגת מטרות אלו. ככל שהתלמיד בעל מוטיבציה גבוהה יותר ויכולות, מטרות המורים יכולות להיות יותר מאתגרות, גם ברמה הבית ספרית. השפעה אפשרית של יעילות קולקטיבית עצמית על המסוגלות העצמית של מורה יחיד, עשויה להיות המתווכת בין המוטיבציה של התלמיד והישגיו. ניהול היבטים שונים של הוראה יכול לגרום לעליה בתחושת המסוגלות המורית. מחקר זה נועד לבחון כיצד שליטה חיצונית, מסוגלית עצמית מורית ושחיקה מורית קשורים לארבעה גורמי מתח: לימוד ילדים בעלי בעיות התנהגות, קונפליקטים עם הורים, קונפליקטים בין מורים וארגון דרכי הוראה שונות. היחס החזק והעקבי ביותר נמצא בקשר לקונפליקטים עם הורים וארגון דרכי הוראה. תוצאה זו מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם הורים, יידוע הורים על מצבו הלימודי של ילדם ועל מטרות ואמצעים. עלתה במחקר זה חשיבות תחושת האוטונומיה של מורים ולדעת החוקרים יש לבצע מחקרים נוספים בנושא זה.
ביקורת:
החוקרים מנסים לפתח כלי למדידת לבנות ולתקף כלי רב מימדי למדידת מסוגלות עצמית בקרב מורים ולבדוק האם מימדי המסוגלות העצמית יכולים להיות מופרדים מייחוס שליטה חיצוני ולנבא מסוגלות קולקטיבית , המטרה היא ליצור כלי מהימן שיבדוק תחומים אלה בכל מקום,אך למעשה המחקר בוצע על מורים בנורווגיה, וששת המימדים פותחו בהתאם לצפיות התפקיד בבתי ספר בנורווגיה, אשר בהם מתקיימת הוראה בזוג(שני מורים מחנכים אותה כיתה), לצורת הוראה כזו יש משמעות בבדיקה של מסוגלות עצמית אישית וקולקטיבית ולכן עולה השאלה האם אפשר לנתח על פי ששת מימדים אלו תרבויות ובתי ספר במקומות שונים בעולם.
