מאפיינים כלליים וספציפיים לשיקול דעתם של עורכי מחקר ביישום תחום סיכונים וגמישויות של המסגרת החברתית ללקויות למידה

General and specific issues for researchers’ consideration in applying the risk and resilience framework to the social domain of LD. Learning Disabilities Research and Practice, Wong, B. Y. L. (2003) , 18(2), 68-77
ברניס.י.ל וונג, מאפיינים כלליים וספציפיים לשיקול דעתם של עורכי מחקר ביישום תחום סיכונים וגמישויות של המסגרת החברתית ללקויות למידה, לקויות למידה מחקר ומעשה. 18 (2), 68-77

מגישה: לירון ברקובסקי
במאמר זה מתארת וונג מספר מאפיינים כללים אשר עימם מתמודדים חוקרים אשר עושים שימוש בתחומי סיכון והגנה במחקר הנעשה במטרה לאפיין לקויות למידה: שילוב ממצאים של מחקרים שנערכו בעבר עם מחקר נוכחי; מדידת בעיות; הצורך באוכלוסיית המחקר מגוונת (מין וחומרת הלקות). בנוסף, היא מציגה שלושה מאפיינים ספציפיים אשר יידונו במאמר זה כוללים: הצורך בהמשך מחקר אודות סיכונים פוטנציאליים וגורמים הגנתיים; הצורך במחקר תהליכים המסייעים לגורמי סיכון או הגנה; מהות התערבות המחקר.

בתחילת המאמר, היא מגדירה שני מושגי יסוד אשר בראייתה מהווים, אך לא הכרחיים, בסיס למחקר:
1- יסוד הסיכון – האם קיים לאוכלוסיית המחקר גורם אשר עלול להשפיע לרעה על התוצאות בעתיד?
2- יסוד ההגנה – האם המחקר לאוכלוסיית המחקר קיים גם גורם אשר בעל פוטנציאל להשפעה לטובה של תוצאות המחקר, כגון: תמיכה חיובית של הסביבה?

הצורך בשילוב בין מחקר ישן למחקר הנוכחי
להערכתה של וונג, קיימים שלושה נושאים מקבילים בין נתוני מחקר קודם לנתוני המחקר הנוכחי, אשר בראייתו, יפיקו תועלת בשילוב ביניהם:
1. תמיכת ההורים בילדים ומבוגרים בעלי לקויות למידה.
מחקרים הדגישו את חשיבות תמיכת ההורים בילדיהם אשר הובחנו כבעלי לקויות למידה. תמיכה זו אפשרה לילדים לפתח תפישה נכונה ביחס אליהם ולסביבתם אשר הציבה גורם הגנתי, כגון: תושייה וחשיבה עצמית. לדוגמא, במחקרה של איימי וורנר (1982), במהלכו 77% אחוזים מבעלי לקויות הלמידה בקבוצת המחקר הגיעו משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, ולחלקן אף היו הורים אלכוהוליסטים. כמו כן, בגילאים 10-18, כ-30% מהן היו מעורבים בגנבות, נעצרו ע”י המשטרה, נעדרו מבית הספר, היו מעורבים בתאונות דרכים ועוד. בניגוד לזאת, אלו אשר הובחנו כבעלי לקויות למידה, אך גדלו בשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות יותר (מעמד הביניים) ובסביבה אשר הציבה להם סביבה “חיובית” יותר , הצליחו להשתלב בחברה ובעובדות שונות ואחוזי הגרושים ביניהם לא היו גבוהים ביחס לנורמה. תוצאות דומות התקבלו במחקרם של קוסדן ורות’מן (1995).
2. המודעות העצמית של המתבגר או המבוגר בעלי לקויות למידה.
במחקרה של וורנר, הוכח כי אלו אשר היו מודעים למגבלותיהם הציבו יעדים ריאליים שהצליחו להשיג. בהשוואה לכך, במחקר של קוסדן מצויין כי אלו בעלי המודעות העצמית של אוכלוסיית המחקר אפשרו להם להעריך את יכולותיהם וחולשותיהם הקוגניטיביות, ולנתב את דרכם על פי יתרונותיהם.
חשוב להדגיש כי וונג מציינת שיש לערוך מחקר הבוחן את ההקבלות הנ”ל, כי תמיכת ההורים משמשת גורם הגנתי לבעלי לקויות למידה.
3. יכולות התפישה והתקשורת של מתבגרים בעלי לקויות למידה.
אחת המסקנות שעלה בשני המחקרים הנ”ל הינה כי ילדים אשר אובחנו כבעלי ליקויי למידה גם בעלי קשיי קשב, ריכוז ותקשורת. ילדים אלו מתקשים להבין ולמקד את ההקשבה, ואף אינם שואלים שאלות הבהרה במידת הצורך. בנוסף, נראה כי ילדים אלו נוטים להסכים עם אחרים אשר אינם בעלי לקויות למידה, אינם אסרטיביים ובעלי יכולות שנוע נמוכות יחסית.

לאחר השוואה בין המחקרים, מעלה וונג מספר עקרונות:

1. ראשית, יש להגדיר מחדש את מוקד ההתעניינות בבעיות התפישה והתקשורת של ילדים בעלי לקויות למידה, היות וניתן להסיק ממחקרים קודמים שנערכו כי אנו עדיין לא בעלי מושג שלם אודות הגורמים של בעיות אלו. הבנה מעמיקה של גורמים אלו תסייע לנו בהבנה של בעיות התקשורת והתפישה כגורמי סיכון המשפיעים על יכולותיהם של מושא המחקר ביצירת קשרים חברתיים.

2. כיצד תגובת האינטראקציה של הורים לילדים בעלי לקויות למידה משפיעה על בעיות התקשורת של הילדים? הורים מעניקים הזדמנויות למידה רבות באינטראקציה היומיומית שלהם עם ילדיהם, תוך שימוש דוגמה בסוגי התקשורת.

3. בזמן התערבות לשם קידום יכולות בין-אישיות בין ילדים, מבוגרים ומתגברים, ייתכן ועלינו יהיה להתמקד ביכולות התקשורת שלהם ולבחון אותם הן מקשיבים והן כמנהלי השיח.

הערכת אומדן הבעיות

נראה כי חלק מהחוקרים ( קוסדן, מרגלית, וורנר) מודעים להערכת אומדן הבעיות, ואף מנסים לתקנה. למרות שידוע כי זהו דרך ביסוס להשגת מידע, נדרשים אומדים אובייקטיביים יותר לחיזוק המידע. כמו כן, נראה כי ראיונות מעקב אחר אוכלוסיית המחקר, אלו שבעלי לקויות למידה ואלו שלא, יכולים להיום מלמדים. לדוגמא, אם יישאל ילד בעל לקות למידה עם מי מחבריו הוא הכי גלוי ומדוע זאת, מעקב דומה אחר חברו יראה כי הילד בעל לקות הלמידה ניתח לא נכון את משמעות הפתיחות לאחרים. ממצא זה יוביל רבים להניח כי התפיסה החברתית של הילד לא נכונה. לחילופין, מחקר זה יכול דווקא להסביר את תפישתו של הילד, אשר במקרה זה החוקר יבחן הסיבות לפתיחות של הילד. בכל מקרה, קיים הצורך של החוקר להשתמש בתבניות מחקר אשר יסייעו לו להסיק המסקנות, כדוגמת: ניסויי מעבדה ומחקרי התערבות.

סוגיית ההבחנה במחקר

חוקרים אשר יעשו שימוש בתחום של גורמי סיכון והגנה יזכו לתשומת לב רבה יותר של הבחנה לפחות בשני מימדים: חומרת לקות הלמידה ומין, אשר יכולים להשפיע באופן ישיר על גורמי הסיכון וההגנה. לדוגמא, קוסדן ושות’ (1995) גילו במחקרם כי מודעות עצמית הינו גורם הגנה בילדים ומתבגרים בעלי לקות למידה, ההבנה הספציפית של הלקות עוזרת לילדים אלה לשמור על תפישה בריאה. לטענתה של וונג, הילדים במחקר זה נוטים למתן את לקות הלמידה כי להם יתרון קוגניטיבי במתמטיקה. עם זאת, יש ילדים ומתבגרים בעליי לקויות חמורות יותר אשר נפרשות על גבי מספר רבדים: קריאה, מתמטיקה וכתיבה, אשר מהווים שאלה ניסיונית חשובה ביחס למודעות העצמית והאם היא מהווה גורם הגנה. יתר על כן, מין אוכלוסיית המחקר מהווה משתנה בלתי תלוי נוסף אשר משפיע על תוצאות המחקר. לדוגמא, במחקרים רבים הוכח כי נשים בעלות לקויות למידה חוות יותר בדידות מאשר גברים. וורנר גילתה כי רגשות אימהות משמשות כגורם הגנה לגברים בעלי לקויות למידה. על כן, ניתן להבחין בוודאות כי המין יכול להשפיע על גורמי הסיכון וההגנה ודורש התעמקות מחקרית.

המחקר המתמשך לגורמי סיכון והגנה

קוסדן (2002) מזהה גורמי חוזק בילדים בעלי מוגבלויות, כגון: הורים ומורים תומכים, כישורים אתלטיים, מזג חיובי והתנהגות חברתית. לעומת זאת, גורמי הסיכון שזוהו על ידי קוסדן (2002) הם תמיכה ע”י עמיתים והשוואות חברתיות.
במחקר ייחודי וורנר ושות’ (1998) בחנו את תפיסת ההורים לגבי ההתנהגות החברתית של ילדיהם בעלי לקויות למידה. במסגרת המחקר, ההורים דיווחו כי ילדיהם לא מבינים כי חברים הם אינדיבידואלים אשר לא יוצרים עימם אינטראקציה מזדמנת, אלא גם מחוץ למסגרת הלימודים.
כיצד נוכל לקבוע גורמי סיכון וחוזק פנימיים וחיצוניים בילדים עם לקויות למידה בהקשר של ייזום חברויות ושמירה עליהם?

המלצתה הינה שילוב והשוואה בין ממצאים (תכונות) ותיאוריות ממחקר אחד (וורנר, 1992) למחקר אחר (אשר, פרקר וולקר, 1996) בנוגע לייזום ושמירה על חברות מוצלחת. על פי וונג,
נוכל לאתר מאפיינים מסוימים אצל ילדים בכיתה א’, ובאמצעות מעקב לאורך זמן נוכל אתר מאפיינים סוציולוגיים אשר יעזור במיקוד על ילדים המאובחנים כבעלי לקויות למידה .

מעורבות ההורים

וורנר (1998) ציינה במחקרה את המאמצים של ההורים לקידום תבנית חברתית בילדיהם. מחקרים אודות מידת התערבותם של ההורים יכולים לסייע בהבנת יעילותם. לדוגמא, קיימים שלושה סוגי קבוצות של הורים: קבוצה אחת אשר מחקר מסוג זה תספק נתונים על אופן האפקטיביות של התערבת ההורים אודות מצבם החברתי של ילדיהם; קבוצה אחרת תספק תמיכה מנטלית בלבד ולא תספק על מושג להורים; הקבוצה האחרונה תכלול הורים המתערבים באופנים שונים (עבודה מלאה, אי יכולת התערבות הורית וכו’). מחקר מסוג זה יכלול: ראיונות על הורים וילדים בעלי לקויות למידה, אומדן חברותי, ביקוריים חברתיים של מושא החקר עם חבריו לאור מאמצי ההורים וכו’.