ADHD וראיונות עבודה – איך לעבור את הראיון בשלום

כולנו נתקלים בתהליך הבלתי נמנע והחשוב של ראיונות עבודה.  בעבור כולנו ההתמודדות וההכנה לראיון העבודה איננה משימה פשוטה, אך עבור אלו הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – זו משימה קשה אף יותר. מרואיינים ומרואיינות בעלי ADHD, אשר לרוב מתאפיינים בחוסר התארגנות, דחיינות, אימפולסיביות וחוסר סבלנות – עשויים לייצר “רושם מוטעה” – בהגיעם אל תהליך המיון במקום העבודה. בעוד חלקם של בעלי הפרעות קשב -עשויים להיתפס כאנשים חברותיים ומלאי מוטיבציה ואנרגיה לעשייה, אחרים עשויים להצטייר, שלא בצדק, כעצלנים, חסרי אחריות ואף לעתים כחוצפנים ומתלהמים.

 

“הרושם הראשוני” שנדרש ממועמדים למשרה – הנו חשוב מאין כמותו. מכאן כי הופעתם של בעלי הפרעות קשב וריכוז, עשויה להוות מכשול מרכזי בתהליך המיון ובראיונות עבודה. לשם כך ומתוקף העובדה כי בעלי הפרעות קשב וריכוז הנם מוכשרים ובעלי יכולות יוצאות דופן – מצאנו כחובה לאסוף בשבילכם את שבעת העקרונות המנחים שיסייעו לכן ולכם לעבור בשלום את ראיון העבודה. לקרוא  להדפיס, לגזור, להדביק ולשמור ( ולא לאבד..) – בהצלחה!

 

1.       “דע לאן אתה מגיע”: הבנת המשרה והתאמתה בטרם הגשת מועמדות – חובה

 

זומנתם לראיון עבודה – איחולי הצלחה! ולאחר שהתאריך והשעה כבר סומנו ביומן (לא על דף שמצאתם בסביבתכם – בעל נטייה להיעלם), עכשיו אפשר להירגע נכון? ממש לא. אחת הטעויות הנפוצות של אנשים עם ADHD טמונה בחוסר תשומת לב לפרטים הקטנים של המשרה – מגדירים את אופייה ודרישותיה. לפניכם דוגמאות שגרתיות לתגובה של אדם הסובל מ-ADHD במהלך ראיון עבודה: “אהה.. לא חשבתי שזה כולל גם…”, “אהה..אתם צריכים רק משרה מלאה?”, “לא חשבתי שאני צריך הכשרה כזאת”, “זה היה כתוב בתיאור התפקיד?” וכד’. המשותף לכל הסיטואציות (תודו שיש אמת בדבר..) – טמון בעובדה שלא קראתם את דרישות המשרה ואופי התפקיד– עד הסוף. טעות מסוג זו, עשויה לייצר כמה בעיות:

 

• המשרה איננה מתאימה לזו שאתם מחפשים, או שאינה תואמת ללוח הזמנים והכישורים שלכם. התוצאה – בזבזתם זמן מיותר בהכנה והגעה לראיון – פשוט תסכול מיותר!

• גם אם “העדכון” שקיבלתם במהלך פגישת הראיון עדיין תואם לשאיפות המשרה שלכם ובלי כוונה: חשפתם את העובדה שלא התעניינתם כלל או לפחות לא בצורה יסודית, במשרה המוצעת ומכאן שכבר הורדתם לעצמכם “נקודות מיותרות” בהליך הבחירה למקום העבודה.

 

 ניתן לדמות את המקרה הנוכחי ל-“דייט ראשון”, בו שני הצדדים לומדים להכיר לקראת המפגשים הבאים. זו הנקודה! בכל הקשור לראיונות עבודה, ראיון העבודה איננו “דייט ראשון” אלא בעצם “דייט שני”. למעשה אין “דייט ראשון” בכל הקשור לראיונות עבודה. “הדייט הראשון” הוא בעצם המשימה שלכם לפני מועד הראיון– בניסיון להכיר ולהבין מהי המשרה הנדרשת. זכרו כי לבוא “לדייט שני” בלי לזכור פרטים מרכזיים על הצד השני – זה קצת מביך.

 

מעבר למבוכה שעשויה להיחסך, על-ידי בדיקה פשוטה של אופי המשרה ודרישותיה, כדאי ש-“תגדילו ראש” ותקראו על מקום העבודה או הארגון (בד”כ באתר האינטרנט), מטרות הארגון, מיקום גאוגרפי, תחומי הפעילות של מקום העבודה – בעבר וכיום (השקעה של שעה מזמנכם). כך תוכלו להבין לאן אתם מגיעים ובכך תוכלו להחליט אם בכלל הנכם מעוניינים במקום העבודה או במשרה המוצעת. במקביל תיראו בידי המראיינים – כמי שעשו הכנה מוקדמת ואכן בעלי עניין במשרה.

 

 

2. “איחור לא בא בחשבון” – לא להגיע בזמן, פשוט להקדים!

 

סוגיה מוכרת בקרב בעלי הפרעות קשב וריכוז קשורה לבעיות התארגנות, התנהלות לקויה בזמנים ועמידה בהם. לכן, כדאי לבדוק ולוודא לפחות יומיים מראש, היכן מתקיים המפגש, לוודא כי בידכם מספר זמין של איש קשר (במידה ולא תמצאו את נקודת המפגש), דרכי הגעה, תחבורה ציבורית, חנייה וכד’. אסור להשאיר משימה זאת לרגע האחרון או ליום המפגש עצמו, משום שהדבר עשויי לגרור לחץ מיותר ואף להוביל לאיחור מיותר למפגש עצמו. חשוב – לא להתבייש לצלצל ולברר (אפילו פעם שנייה) היכן נקודת המפגש ולוודא את שעת המפגש (שעשויי לעתים להשתנות). מעשה זה לרוב – איננו מעיד על “חוסר אחריות” אלא דווקא ההפך!

 

לאחר שנבדקו כל פרטי ההגעה ומועד המפגש עצמו, חשוב להזכיר! איחור איננו בא בחשבון, משתי סיבות:

 

• איחור למפגש הראיון – אף פעם לא מתקבל ב-“רוח טובה” ועשויי לייצר רושם שלילי, עוד לפני כל היכרות אתכם.

• מעבר לכך ולעתים באופן חמור יותר- לאיחור עצמו עשויה להיות השפעה שלילית עליכם. הלחץ אשר נגרר פעמים רבות בעקבות האיחור, עשויי לגרום ואף להעצים: בלבול, חוסר ארגון בהצגת העצמי, חוסר שקט, ובכך לפגוע משמעותית בתפקוד שלכם במהלך המפגש ובסיכויי הקבלה למשרה.

 

 מכאן שתי אופציות – א. תגיעו למפגש בדיוק בזמן, דבר שדורש תכנון מדויק תוך התייחסות למשתנים שאינם עומדים לרשותכם (פקקים, אוטובוס מאחר, עבודות בכביש וכד’).ב.  אופציה שנייה (ועדיפה!) היא ההחלטה להקדים ולהגיע 20-30 דקות לפני זמן המפגש. כך שגם אם איחרתם לנקודת הזמן המוקדמת – עדיין “הגעתם בזמן”.

 

שימו לב! ככל שמקום המפגש רחוק יותר ממקום מגוריכם, דאגו לקבוע את “נקודת ההגעה המוקדמת” במרווח זמן גדול יותר (אפילו שעה לפני המפגש). במידה ואכן הגעתם מוקדם מידי, מצוין – לכו להירגע במקום שקט לפני הראיון. אפשר “לנשום עמוק”, את המשימה הראשונה כבר עשיתם – הגעתם בזמן.

 

 לסרטוני הדרכה עם טיפים מעולים נוספים בדרך לשוק העבודה – לחצו כאן 

3.       “שימו לב לאן הגעתם” – ותנהגו בהתאם!

 

לרוב ראיונות עבודה נחשבים כמעמד מלחיץ כשבעצם אנו עומדים למבחן. עם-זאת – זכרו! מפגשי הראיון הנם משימה לא פשוטה ומלחיצה – גם בעבור צוות המראיינים – אשר צריכים לבחור אנשים זרים ומתאימים על-סמך פגישה קצרה – בדומה לכם! המשימה שלכם לעשות להם “עבודה קלה”! ראשית, בעת ההמתנה למפגש ואף בתחילת הראיון חשוב לשדר הרגשת נינוחות ורוגע – אשר מבטאים כי הנכם מרגישים בטוח במקום החדש. בכדי לייצר רושם שכזה (בשביל עצמכם בראש ובראשונה) מומלץ כי לפני הראיון (5-10 דקות לפני הפגישה) תסיירו בארגון ובמקום עבודה (במידת האפשר). בעזרת “סיבוב” ייזום תוכלו להירגע ו-“להתחבר” במקצת למקום העבודה החדש (יש סיכוי שתגיעו לכאן הרבה בקרוב).

 

 במהלך הכניסה למפגש הראיון עצמו, נקודת התורפה המרכזית של בעלי הפרעות קשב וריכוז קשורה לממד אימפולסיביות וההיפראקטיביות המאפיין מועמדים אלו. כמו-כן, הצורך להיות קשוב למראיין ולמהלך הריאיון הנו חשוב מאין כמותו – לצורך אינטראקציה חיובית עם המראיין (שאף עשוי להיות גם המעסיק או המנהל העתידי). בשל בעיות הארגון המאפיינות את הסובלים והסובלות מ-ADHD, לעתים רבות המועמדים עשויים להיות טרודים ועסוקים ברצון לשאול שאלות הנוגעות למשרה, ואף חוששים פן ישכחו לשאול, למשל: שעות עבודה, מסגרת שכר, התחלת עבודה ושאלות נוספות. זכרו! אינכם היחידים שמוזמנים למפגש הראיון ומכאן כי בסיכוי גבוה שתענו על שאלות רבות – עוד בטרם ישאלו על-ידכם.

 

לכן, אין צורך לשאול “את כל השאלות” בתחילת המפגש, כאשר לרוב אלו יקבלו מענה במהלך הראיון. במידה ולא קיבלתם מענה, כדאי לשאול את השאלות המתבקשות בסוף הפגישה (כמקובל). במידה והנכם נוטים לשכוח או שיש לכם שאלות “ייחודיות”, כדאי לערוך רשימת שאלות מסודרת – אותה תוכלו לשלוף בסוף הריאיון (כך גם תצטיירו כאנשים מסודרים ומאורגנים). עם זאת, חשוב להימנע מהתפרצות במהלך הריאיון, באופן אימפולסיבי ובאופן שעשויי להסיח ולהפריע למהלך וקצב הראיון, ואף “לעצבן” או לבלבל את המראיינים במלאכתם.

 

זכרו להעניק למראיינים את האפשרות לנהל את מהלך הריאיון, ולכן השתדלו להימנע מהסחת דעתם של המראיינים. אסטרטגיה מסוג זה תאפשר לייצר אינטראקציה טובה יותר במהלך המפגש. כמו-כן, זכרו כי בסוף הראיון תהיה לכם הזדמנות (כמעט תמיד) לשאול את אשר רציתם. מצד שני, שאילת שאלות רלוונטיות למהלך הראיון וככאלו אשר מביעות את עניינכם (במידה וזהו המצב) במהות המשרה ולא “בפרטים הפרקטיים”, באופן אשר חושף את “מידת הרצינות” ביחס למקום העבודה והמשרה המוצעת – הנן מבורכות. לשם כך יש להיות ערניים למהלך השיחה ומידת ההתאמה של שאלות מסוג זה בזמן ובהקשר של המפגש.

 

 

4.       “שיחת הפתיחה” – הזדמנות חשובה להיכרות

 

לעתים לא מעטות ובתחילתו של מפגש הראיון, (בדרך כלל בדקות הראשונות של הריאיון), יתחילו המראיינים בשיחת היכרות כללית – לצורך היכרות ראשונית של המועמד. על-אף שמדובר בשיחה חולין, אין להקל ראש בחלק זה, משום שזו ההזדמנות הראשונה לייצר רושם כללי על המועמד. מעבר לכך, אינטראקציה זו הנה לעתים מכרעת בהשפעתה על המשך הראיון ועל התרשמותם המראיינים. לפיכך ובמידה וניתנת ההזדמנות, חשוב לנצל את “השלב הראשוני” להצגת העצמי (הכנה והאמיתי), תוך חשיפת פרטים חשובים עליכם – אשר עשויים להשליך על התאמתכם למשרה.

 

עם זאת, ובמקרה של הסובלים מ-ADHD, אשר מאופיינים לעתים רבות באימפולסיביות וחוסר שימת לב למרכיבים הסביבתיים, ישנה נטייה לפספוס ואי ניצול הולם של “השיחה הראשונית”. לעתים רבות, תשובות ותגובות אימפולסיביות (בנוגע לפרטים כללים על המועמד) עשויות להוביל לסיומו של המעמד “הלא פורמאלי” בתחילת הפגישה.  תגובות אלו המתפרשות לעתים כלחץ של המועמד או “חוסר סובלנות” (במקרה היותר גרוע) עשויות לייצר  “אי נוחות” מצד המראיינים, אשר עשויים לדלג ישירות על שלב זה, חזרה לחלק הפרקטי והפורמלי של הפגישה. חשוב להדגיש, שהמרכיב ההתנהגותי ב-ADHD איננו אחיד ולעתים החיסרון הנו יתרון.

 

לשם כך נציג שני סגנונות שונים של ADHD, לצורך התמודדות יעילה במהלך “ההיכרות הראשונית” בפגישת הראיון:

 

• סגנון “לא מאורגן”:  אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הסובלים מהתארגנות קוגניטיבית לקויה, נוטים להימנע ככל האפשר מ-“שיחת החולין” תוך ניסיון להגיע ל-“עיקר”. נטייה זו נובעת מהחשש לבלבול או “הסטה” של המרואיין עצמו, תוך ניסיון להיצמד לתכנים שתכנן להציג ולשאלות אותן תכננן לשאול. סגנון זה של ADHD, עשוי לפספס את חשיבותה של שיחת “ההיכרות הראשונית” ואף עשויי לראות בה, “שלא בצדק” כמכשול. זכרו כי שיחת ההיכרות הנה עוד “הקדמה חשובה” של הראיון, אשר בה עליכם לשדר רוגע ונינוחות, תוך ניסיון להבין “מי עומד מולכם” (הכוונה למראיינים), ומה הם ציפיותיו. בשונה מהמשך הפגישה (שלרוב הנה בעלת אופי פורמלי), זו הזדמנות “להניח את רשימת השאלות בצד” ולנסות ולייצר שיחה נינוחה, אשר תבליט את הערך המוסף והייחודיות שלכם. המתכון להצלחה טמון ב-: (I) הפגנת רוגע ונינוחות בתחילת המפגש ו-(II) בחשיפת פרטים רלוונטיים לגביכם (למשל: אם גיליתם שהמראיין התגורר במקור באותו ישוב שלכם, יהיה זה ראוי לציין היכן למדתם בתיכון), אך תוך הימנעות מהצגת פרטים שאינם מוסיפים לשלב היכרות זה (למשל: העובדה שנפרדתם מבן או בת הזוג בשבוע החולף. עם כל הצער שבדבר, אין זה עניינם של המראיינים בשלב זה).

 

• סגנון “חברותי“: לעתים רבות, הסובלים והסובלות מ-ADHD, מצליחים לייצר תפקודים חברתיים טובים, אשר לרוב מהווים כ-“פיצוי” על הפרעת הקשב והריכוז, באופן המתבטא ב-“סלחנות רבה” כלפיי מאפייני: התארגנות, שכחנות ודחיינות מצד הסביבה. לפיכך, סגנונות אלו עשויים לזהות היטב את “ההזדמנות” שבשיחת ההיכרות הראשונית, לצורך יצירת רושם חיובי “כבר על ההתחלה” – ופעמים רבות בהצלחה רבה!. עם זאת, “שיחת ההיכרות” איננה תחליף של הראיון עצמו ואיננה באה על חשבון ההיבטים המקצועיים לשמם הגעתם לראיון. לכן, חשוב לזהות את גבולות השיחה ולא לייצר מצב של “השתלטות” על הראיון, באופן שייתפס כשלילי מצד המראיינים. כמו-כן, המראיינים עשויים לפרש את הניסיון החברותי מצידכם כמופרז ואף כמלאכותי, צבוע או “לא אמין” – ראו הוזהרתם! זכרו – כי המטרה הנה לייצר שיחה ידידותית אותנטית, כנה ואמיתית ולא להפוך את המעמד לשיחת שיווק – בעלת השלכות הפוכות.

 

 

 

5.       “דע את עצמך” – הבנת היתרון היחסי שלכם כמועמדים למשרה

 

באופן כללי ובהתייחס לכלל המועמדים בראיונות עבודה, רבים נתקלים ומבלי שהתכוננו לכך, בשאלה “גורלית” כדוגמת: “תאר את עצמך” או “מי אתה?”, ובמילים אחרות “למה דווקא אתה?” ולא “המועמד המרואיין לפניך”. על-אף שהבעיה המתוארת הנה נחלתם של כל מרואיינת ומרואיין, בקרב הסובלים ב-ADHD, ההכנה לשאלות מסוג זה עשויות להיות מכריעות על המשך המפגש ואף הקבלה למשרה. במקרה של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, המאופיינים בתגובות והתנהגות “לא מאורגנת” ואימפולסיביות נלווית, עשויות “להחריף” את המצב. אי הכנה מוקדמת של האיכויות והתכונות החיוביות שמאפיינות אתכם, עשויה לגרום ליצירת הרושם כי אינכם מודעים לעצמכם כלל וכלל, על אף שהדבר איננו נכון בהכרח, בעוד שהבעיה קשורה ליכולת הלקויה בהעברת המסר ולא בהיכרות שלכם עם עצמכם.

 

להלן מספר תגובות אופייניות של מרואיינים הסובלים מ- ADHD: “למה דווקא אני”? – “אני משקיע, אני אחראי, אני אדם רציני, אני נותן מעצמי, יש לי המון מוטיבציה, יש לי ניסיון בעבודה עם אנשים, אני מאוד אוהב אנשים, אני נאמן למקום העבודה שלי”…

שימו לב לשתי מרכיבים בעייתיים בתגובות שלפניכם:

 

א.      כל הרשימה כוללת תכונות שמצופות מכל אדם “בוגר” שמגיע למקום עבודה המכיל עובדים נוספים או מתן שירות. ולכן כל המתואר לעיל איננו תנאי “מספק” לקבלה כלל וכלל אלא תנאי “הכרחי” (אוי ואבוי אם אינכם אוהבים אנשים או לא נאמנים למקום עבודה). ולכן בסופו של דבר לא חשפתם שום דבר “ייחודי” בעדיפות על שאר המועמדים.

 

ב.      תשובות חוזרות (“מכבסת מילים”): – דבר אשר אופייני לסובלים מ-ADHD (גם כאשר התשובה באמת מקורית וייחודית), הינו הניסיון (שלא באופן מודע) לחזור על אותם תכונות ואיכויות, באופן אשר עשויי אף לייצר רושם “שלילי” ואף לעצבן את המראיינים (שאינם מודעים לכך שאתם סובלים מ-ADHD).

 

לכן ובטרם ההגעה לכל מפגש ראיון, חשוב ובמיוחד בעבור הסובלים מ-ADHD לחדד באופן מילולי את הייחודיות והאיכויות הטמונות בהם, מעבר לניסיון המקצועי והכשרה אקדמית. המראיינים אשר לעתים רבות מחפשות איכויות אשר יכריעו את הבחירה בין מועמדים שונים. לכן, מטרתם של המועמדים הנה לחשוף את איכויות וייחודיות מעבר לשאר דרישות הניסיון וההכשרה, בכדי לייצר יתרון בקבלה למשרה, במקום “ליישר קו” עם שאר המועמדים.  

 

 

להלן מספר “טיפים” שיעזרו לכם בהכנה לריאיון:

 

א.      הכנת רשימת תכונות/איכויות אישית (לפני מפגש ראיון): דאגו להכין את הרשימה מספר ימים לפני מפגשי ראיון מתוכננים. על הרשימה להכיל 2-3 תכונות אופי ואיכויות אשר בולטות ומאפיינות אתכם באופן אישי. עם זאת, חשוב לזכור לא לבלבל “קווי התנהגות” עם תכונות אופי. למשל: “אני אדם נחמד”  איננה תכונת אופי אלא “צורת התנהגות”. כמו-כן, זכרו לא הזכיר תכונות אופי אשר אינן בבחינת ייחודיות אלא נדרשות (למשל: “אני אדם הגון” – משום שזו כמובן צפייה בסיסית ממועמד, במידה ואינכם מועמדים למשרה בספינת פירטים). כדי להקל על המשימה, דאגו לשלב ברשימה גם ייחודיות אישית (אשר איננה תכונת אופי) המבטאת יכולות ספציפיות, למשל: “יכולת אנליטית במרחב” או “יכולות זיהוי רגשי”. שימו לב! ייתכן שחלק מהתכונות והאיכויות שתרשמו לפניכם – לא יהיו רלוונטיות למשרות מסוימות, אך עדיין חשוב שתהיו מודעים להן, באופן שישמש אותכם בקבלה למשרה עתידית.

 

ב.      הציגו תכונות רלוונטיות משרה: למשל: “יכולת יצירתית בקבלת החלטות” הנה תכונה ייחודית מבורכת ומשמעותית, אך איננה מביעה ערך מוסף כאשר המשרה מצריכה יכולות של “דיוק” במילוי הוראות ובביצוע משימות “מוגדרות מראש” – כגון: ביצוע הוראות בנקאיות, התנהלות אדמיניסטרטיבית. במידה ודבקה בכם איכות מסוימת “יוצאת דופן” אשר איננה עולה בקשר ישיר לדרישות התפקיד, מוטב להזכירה, אך תוך הדגשה כי הנכם מודעים לכך שהתכונה איננה רלוונטית באופן ישיר למשרה עצמה (כדוגמת: יחסי אנוש יוצאי דופן – אשר עשויים לשרת את מקום העבודה כערך מוסף (מעבר לדרישות המשרה).

 

ג.       הציגו איכויות /תכונות באופן התפתחותי: חשוב לזכור שחלק מתכונות האופי והייחוד שטמון בכם, הם תוצר של “בגרות” והתפתחות, באופן שונה מאיכויות שאפיינו אתכם בעבר, כתוצאה של ניסיון במשרות קודמות, התנסויות וצבירת ידע אקדמי, לצד ניסיון חיים נרכש. הצגת האיכויות שמאפיינות אתכם כיום באופן “התפתחותי” (ביחס לעבר) מצביעים על העובדה שהנכם אנשים משתנים ו-“אדפטיביים”, ובכך (במידה וזו האמת) הנכם פתוחים לתהליך למידה ורכישת כלים, באופן “ששווה להשקיע” דווקא בכם. לכן, חשוב שתבהירו לעצמכם (קודם כל) כיצד הניסיון הקודם עזרו לכם לפתח ולהעצים את התכונות שקיימות בכם, באופן שונה מאיכויות אלו בעבר, ובאופן שיחשוף את הבשלות שלכם למשרה הנוכחית.

 

ד.      דוגמאות הממחישות את התכונות והייחוד שבכם: בכדי לשכנע שאכן מדובר בייחודיות ובתכונות אופי “אמיתיות” חשוב להכין לפחות 2 דוגמאות אשר ימחישו את אשר אתם מעידים על עצמכם. דוגמאות אלו, עשויות להילקח מתוך: אירועי עבר, משרות קודמות, החלטות מקצועיות במהלך תפקיד, אתגרים קודמים וכד’. כדאי להציג 2 דוגמאות, כדי להמחיש שלא מדובר “בצירוף מקרים” וכי ההתמודדות שלכם הנה “חוצה מסגרות”, באופן שעשויי להתבטא במשרה הנוכחית. אין לכם יותר יותר מדוגמה אחת? שקלו את מקומה התכונה והייחודיות שרשמתם  ברשימה בשנית. כמו-כן, הימנעו מדוגמאות בעלות “תוצאה שולית” ביחס לאיכות המוצגת – בכדי לייצר רושם אמין ומקצועי.

 

 

6.       “אני צריך/ה לחשוב על זה” – אל תדחו את המשרה במעמד הריאיון

 

פעמים רבות, תגלו במהלך הראיון שהמשרה אליה זומנתם “איננה בדיוק” מה שציפתם לו, פעמים רבות שלא באשמתכם ככלל. הדבר מתבטא בציפיות שכר, היקף משרה, זמינות ודרישות ו-“הפתעות” נוספות, באופן שונה ממה שחשבתם. ברגע זה, הנטייה הטבעית היא לחשוף את אכזבתכם בפני המראיינים, ואף להצהיר כי אין בכוונתכם לקחת את המשרה הנוכחית.

 

עם זאת, זכרו כי על-אף שבשלב זה “ההפתעה המאכזבת” מצטיירת באופן שלילי ומאכזב, למעשה הצעת המשרה איננה בהכרח “רעה” מבחינתכם, אלא “פחות טובה” וכזו שלא הייתם דוחים לו הייתה מוצעת מכתחילה. כפי שכבר הזכרנו, רבים מן הסובלים והסובלות מ-ADHD נוטים לאימפולסיביות והבעת רגשות גלויה וישירה. הבעיה בסוגיה הנוכחית, איננה העובדה כי הנכם מאוכזבים (ולעתים בצדק) מהצגת המשרה במהלך הריאיון, באופן המבטא אכזבה כנה ואמיתית, אלא כיצד אתם מתמודדים עם אכזבה מסוג זה במהלך הריאיון.

 

 

להלן מספר טיפים להתמודדות במקרה הנוכחי:

 

א.      הצגת תחושה כנה: במידה ואתם מאוכזבים מהתנאים והדרישות של המשרה הנוכחית, חשוב שאכן תעבירו את המסר לצד המראיין. עם זאת, חשוב להעביר מסר ענייני תוך הדגשת ציפיותכם מהמשרה הנוכחית, זאת במקום הבעת רגשות של אכזבה ומרמור (אשר לא יועילו בשלב זה). כדי לעשות זאת, מוטב להציג טיעונים ענייניים אשר יצבעו את אכזבתכם באופן בו תוכלו לנהל דיאלוג ולעתים אף משא ומתן מחודש. לדוגמה: העברת המסר לפיו התנאים “כפי שהוצגו במהלך הריאיון” יקשו עליכם למלא את המשרה על הצד הטוב ביותר, באופן כן ואמיתי (למשל: תזדקקו למצוא משרה נוספת בשל השכר הנמוך, אילוצי שעות והתחייבויות קודמות). זכרו כי למראיינים חשוב שתתפקדו על הצד הטוב ביותר במידה ואכן תתקבלו למשרה. לכן אילוצים או רצונות אשר מתנגשים עם תנאי המשרה, חשוב שיובאו בפני המראיינים. ייתכן וכי לעתים לא תוכלו להגיע להסכמה בנושא, אך לעתים ובמידה ויצרתם רושם חיובי עד מאוד, ייתכן והגמשת התנאים הנה על הפרק. בכל מקרה, הימנעו מהצגת תחושת “מרמור” ונסו להציג טיעונים עניינים – אשר עשויים לגשר על הפער הקיים.

 

ב.      הימנעו מהשוואת למקומות עבודה אחרים: למרות האכזבה מהתנאים המוצעים במהלך הראיון, השתדלו שלא להשוות את תנאי המשרה הנוכחים למקומות עבודה אחרים, מתוך תחושת “חוסר צדק” ובאופן אימפולסיבי. במידה ותעשו זאת, הנכם בסיכוי גבוה לייצר אווירה שלילית ואף לעצבן את המראיינים, במיוחד כאשר מדובר במקומות עבודה מתחרים. עם זאת ובמקרה של ציפיות שכר, ניתן להציג את העובדה שהשכר “המוצע” איננו תואם את שכרם במקום העבודה הקודם (מבלי לייצר השוואה בין מקומות העבודה, באופן אשר לבטח לא יתרום לקבלתכם למשרה הנוכחית). כמו-כן, זכרו כי התנאים המוצגים במהלך הראיון, לא ניתנו לכם באופן אישי אלא נקבעו באופן שרירותי בעבור כל המועמדים, ולכן אין צורך להיעלב או להיפגע מכך.

 

ג.        לא לסרב להצעת המשרה במעמד הראיון:  נסו ככל האפשר שלא לדחות את הצעת המשרה במעמד הריאיון. על-אף “שכרגע” התנאים נראים מאכזבים עד מאוד, אכזבה זו (במקרים לא מעטים) עשויה להיות “רגעית”. לכן גם המשה איננה “נראית לכם” – חשוב שתבקשו זמן “לשקול את המשרה” (לאחר שמובן הבהרתם מדוע עליכם לשקול זאת – ובצדק) תוך הבהרה כי תחזירו תשובה בהקדם האפשרי (במידה ו-“תשנו את געתכם” ובאופן אשר יציג אתכם באור “חיובי” ואחראי).

זכרו כי מעבר לאכזבתכם “הרגעית”, ביחס לאלטרנטיבות אחרות “הפתוחות בפניכם”, ייתכן שתגלו בהמשך כי המשרה הנוכחית, הנה דווקא אופציה “עדיפה” ביחס לשאר ההצעות, או לחלופין תהיה ההצעה הרלוונטית היחידה – במידה והאלטרנטיבות אחרות “לא יסתדרו”. לכן, נסו להימנע ככל האפשר להימנע מתגובה אימפולסיבית של סירוב או דחייה של המשרה בשלב זה, באופן אשר עשויי “לסגור את הדלת” גם אם תשנו את דעתכם.

 

 

 7.   “זכרו! חולשה הנה גם חוזקה” – חסרון עשויי להיות יתרון

 

חשוב לזכור ובדומה לשאר המועמדים למשרה, המראיינים אינם מכירים אתכם, על יתרונותיכם וחסרונותיכם, ולכן באופן טבעי נבדקת “אמינותכם” במהלך פגישת הראיון. אחת הדרכים להציג את דמותכם באופן אמין ואמיתי, הנה דווקא להציג את חולשתכם ואת נקודות התורפה שלכם, ברמה המקצועית והאישית, במיוחד אם “חולשות” אלו ניתנות לשינוי ושיפור. באופן כללי, כל מועמד פוטנציאלי למשרה “איננו מושלם”, ולכן הצגת החולשות שלכם כמועמדים, תירשם כנקודה חיובית ותקל על המראיינים במלאכתם, באופן מוערך וכזה שאף עשויי לשפר את סיכויי הקבלה.

 

דוגמה אקטואלית במקרה של אנשים בעלי ADHD, חשיפת (במהלך הראיון) קיומה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), עשויה באופן פרדוקסלי לייצר יתרון בעבורכם. כפי שכבר הוזכר, מאובחנים בעלי לקות מסוג ADHD נוטים להתנהגות אימפולסיביות (ולעתים גם היפר-אקטיבית), דחיינות, חוסר התארגנות והתנהלות לקויה בזמנים. לכאורה, כל מה שלא היינו מעוניינים ב-“עובד חדש” המצטרף לשורותינו. מאידך ובמידה והנכם מודעים ל-“חולשות” אלו, ובמידה בידכם מוטיבציה להתמודדות עם אתגרי ההפרעה, הרי שישנו סיכוי טוב כי הנכם מועמדים להצלחה במשרה הנוכחית.

 

 

מעבר לכך ובמידה והנכם בעלי הצלחה מקצועית קודמת בתפקידם קודמים, הרי שתצטיירו בעייני המראיינים כאנשים בעלי נחישות ומוטיבציה להתמודדות והצלחה, על אף הקשיים הקיימים, באופן הראוי להערכה מצד המראיינים.  זכרו! הצגת חסרונות/ נקודות תורפה אישיות ומקצועיות – אינן בהכרח חיסרון, כל עוד הדבר נעשה בצורה נבונה ואמינה. להלן שני טיפים בהקשר זה.

 

1.       הציגו “חולשות אמיתיות” –  הצגת נקודות תורפה אישיות עשויה להיות חיונית במהלך ראיון עבודה, כל עוד “חולשות” אלו הנן אמיתיות ובעל ממד אותנטי. חשוב שלא “תמציאו” חסרונות חולשות (אשר תתגלנה כלא אמינות). לכן– חשוב לזהות ולבחון “חולשות אמיתיות”, אותם תבחרו להציג בפגישה.

 

2.       זכרו ! אל “תהפכו” יתרונות לחולשות– למשל: “אני פרפקציוניסט”, “אני וותרן מאוד”. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהסרתם את התכונה “החיובית” (“וותרנות”, “הישגיות” ברשימת “הדברים הטובים”) מעבר לכך, ההצגה המלאכותית של “יתרונות כחסרונות”, עשויי להתפרש כחוסר אותנטיות, מאולצת וחסרת תוכן, שאף עשויה גם-כן לפגוע באמינותכם.

 

3.       השתמשו ב-“נקודות התורפה” לצורך הצגת התמודדויות ואתגרים תעסוקתיים קודמים “מוצלחים”: כדי לתמוך בחסרונות או נקודות התורפה אותן הנכם מציגים במהלך הראיון, עליכם לספק דוגמאות רלוונטיות, המעידות על כך. עם- זאת, מומלץ לבחור דווקא דוגמאות המבטאות את המוטיבציה וכוח הרצון שלכם להתגבר על “נקודת התורפה”, אשר מתבטאות בהצלחות והישגים קודמים, על-אף הקושי הקיים. בדרך זו תוכלו לחשוף את אמינותכם, בד בבד ליכולות המוטיבציה והרצון – אשר טמונים בכם באמת.

 

נשמע מעניין? אז יאללה – צרו איתנו קשר עכשיו לבדיקת זכאות בחינם!

 

עד כאן – נסיים באיחוליי הצלחה, בתקווה שתזכו בקרוב – במשרה חדשה!

*המאמר רשום במרבית המקרים בלשון זכר אך מכוון לשני המינים.

מאמר זה נכתב על ידי המומחים בקליניקת קרת – http://keretclinic.org