Social competence and learning difficulties:Teacher perceptions (מאמר מתורגם) | מרכז זינוק לפסיכומטרי

מאמרים כתובים

Social competence and learning difficulties:Teacher perceptions (מאמר מתורגם)

8263

Megan. W. & Christine. C. (2009) Social competence and learning difficulties: Teacher perceptions. Australian Occupational Therapy Journal (55), 256–265
מגישות:
מורן ברנדס, עדי גפני

תקציר
נבחנו ילדים בעלי לקויי למידה אשר דווחו כסובלים מכישוריים חברתיים. תפקוד חברתי בילדות נשאר המשתנה המרכזי המשפיע על הביצועים של הילד בביה"ס.
מרפאים בעיסוק עובדים עם המורים כדי להעריך נכונה את הביצועים החברתיים של הילדים בהקשר הבית ספרי, על מנת לספק התערבות טיפולית רלוונטית.
ישנו מחקר מצומצם אודות דיווחי המורים על קשיים במיומנויות חברתיות של ילדים בעלי לקויות למידה בכיתה.
מחקר זה בחן את תפיסתם ועמדתם של המורים, כלפי תלמידים לקויי למידה וכישוריהם החברתיים. מאמר זה בחן קבוצה קטנה של בנים מאוסטרליה בעלי לקות למידה בהקשר החברתי.
המחקר מצא כי קיים פער בכישורים החברתיים בין בנים לקויי למידה לבין בנים לא לקויי למידה.
ממצאי המחקר מעידים על כך כי ילדים בעלי כישוריים חברתיים נמוכים עשויים להשפיע באופן שלילי על לימודים, השתתפות בכיתה ועבור חלק מהילדים נדרשת התערבות טיפולית.
מחקר זה הינו מחקר פיילוט המהווה את חלקו הראשון של מחקר רחב יותר אשר בחן את הקשר בין תהליכי עיבוד מידע ויכולת לבין יכולת חברתית בקבוצה של בנים בביה"ס היסודי.

מבוא / סקירת ספרות
יכולת חברתית היא מושג רחב המשמש לתיאור האפקטיביות החברתית של הילד. כישורים חברתיים יכולים לשקף את הידע ואת היכולת של ילד להשתמש במגוון של התנהגויות חברתיות המתאימים למצב נתון אישיים. התנהגויות חברתיות משלבות פן רגשי ומיומנויות קוגניטיביות. כישורים חברתיים נשאר מושג חמקמק, שכן מיומנויות והתנהגויות נדרשת להשתנות חברתית ולאינטראקציה עם דרישות במצבים מסוימים. (Hoglund & Leadbeater, 2004). מיומנויות חברתיות כגון שיתוף, שיתוף פעולה, אינטראקציה והבנה, הפרספקטיבות של אחרים, חשובות לפיתוח במהלך בית הספר היסודי והם נחשבים לאבן בניין חברתי נוסף להסתגלות בבית הספר התיכון, השכלה גבוהה בעתיד התעסוקה (Crick, Grotpeter & Bigbee, 2002).
מחקרי הערכה אחרונים מראים כ6-20% מהילדים באוסטרליה סובלים מקשיי למידה. למרות שבעיות בהשיגם האקדמאים קשורים בראש ובראשונה באופן מסורתי כפועל יוצא של קשיי למידה, נמצא כי עד 75% מהילדים בעלי קשיי למידה דיווחו גם על קשיים במיומנות החברתית karvie & forness,1996)). יכולת חברתית טובה עוזרת לילדים לבחור התנהגות חברתית תואמת סיטואציה (Bierman, 2004).
ילדים בעלי לקויות למידה מופנים לרב לטיפול המתייחס למוטוריקה העדינה או הגסה שלהם לדוגמא ריפוי בעיסוק, והיעילות החברתית הנמוכה מיוחסת כגורם משני וזניח. כאשר ילדים מופנים לטיפול, המטפלים מוגבלים ביכולתם לטפל ביכולות החברתיות בגלל חוסר ידע מקצועי. אומנם יש כמה קווים מנחים להתערבות, אבל ישנו מידע מחקרי מוגבל אודות מיומנויות חברתיות אשר מייצרת בעיתיות אצל ילדים בעליי קשיי למידה בתוך בית הספר (Feder, Majnemer & Synnes, 2000;Reisman, 1991 )
מחקר שנערך ע"י karvie & forness 1996)) , מצא כי ילדים עם קשיי למידה חווים גירעונות עם מספר מיומנויות חברתיות שאף אחת מהן לא ספציפית לבעיה. המורים מעידים כי ילדים בעלי לקויות למידה חווים הסתגלות חברתית נמוכה אשר הושפעה מיכולת אקדמאית נמוכה. הילדים במחקר זה העידו על עצמם כי הם בעלי מיומנויות נמוכות והישגים אקדמאים נמוכים, במיוחד בתקשורת בלתי מילולית ופתירת בעיות. מחקרים דומים דיווחו שההבדלים ביכולת החברתית בילדים לקויי למידה לעומת ילדים ללא לקות למידה היו תלויי סיטואציה.
מחקרים אשר בחנו את היכולת החברתית במסגרת הכיתתית נמצא כי העדר כישורים חברתיים עלול להחמיר בעקבות גורמים מצביים בכיתה אשר לא יכולים להתקיים במקומות אחרים, כמו הבית. כמו כן עולה כי רוב הילדים עם לקויי למידה צריכים יותר זמן מן הממוצע לקידוד מידע חברתי. המורים מפרשים זאת כעיקוב וכסימן לכך שהילדים נמצאים באינטראקציה שלילית עם קבוצת השווים ואינם מסוגלים לתקשר ותלויים בתיווך המורים (Goodwin, 1999).
מחקרים אשר בחנו את הקשר בין יכולת חברתית ומעמד חברתי הראו קשר חזק בין מעמד חברתי וכישורים חברתיים, במיוחד קשרים הקשורים בציות לחוקים חברתיים, ידידות ואינטראקציות בינאישיות. Hattup (1992) טוען שהסתגלותם של ילדים כבוגרים מנובאת לא על ידי ציונים והתנהגות כיתתית אלא על ידי התאמה בינם לבין ילדים בכיתתם.
עדויות לתמיכה בטענה זו נמצאו במחקר שנפרש על פני שנה אשר בחן חוויות חברתיות של ילדים עם קשיי למידה. המחקרים העידו כי ילדים בעלי לקות למידה חוו יותר דחייה חברתית מאשר חבריהם לכיתה. לא נמצא הבדל מובהק בתחילת שנת הלימודים ואילו בסופה נמצא הבדל מובהק. מעמד חברתי נמוך נמצא כבעל השלכות פסיכולוגיות, הסתגלותיות וחברתיות גם בחיים הבוגרים (Rey-noldr, Ou & Topitzes, 2004; Shapiro & Rich, 1999).
ישנם מחקרים אשר התמקדו במיומנויות חברתית של ילדים אגרסיביים ובאופן שבו הם מגיבים. כשילדים אגרסיביים התמודדו עם בעיות חברתיות נמצא כי הם בעלי יכולת נמוכה למציאת פתרונות חילופיים והם בעלי רפרטואר של מיומנויות חברתיות המכיל מידה מה של פתרונות אגרסיביים לעומת קבוצת השווים. כאשר נבחן הקשר בין יכולת חברתית להתמודדות עם רגשות נמצא כי כישורים חברתיים אפקטיביים אצל ילדים צעירים קשורים הן לרמות של תוקפנות והן לרמות של מיומנות רגשית (Crick Grotpeter & Bigbee, 2002).

שאלת המחקר
האם קיים הבדל ביכולת החברתית בין בנים לקויי למידה לבין בנים לא לקויי למידה כפי שהם מעורכים על ידי מוריהם במבחן הערכה: The Teacher Skillstreaming Checklist

שיטת המחקר
כלי המחקר- The Teacher Skillstreaming Checklist
נעשה שימוש בכלי זה על מנת לבחון את תפיסותיהם של המורים בגלל מספר סיבות:
1.נמצא ע"ב מחקרים קודמים כי כלי זה בעל מהימנות ותוקף.
2. הפריטים בשאלון זה נבנו כך שהם התגברו על חלק מהחולשות שבמדידת היכולת החברתית של הילדים, הפריטים היו בעיקר מיוחסים להתנהגות נצפת של הילדים.
3. בשאלון זה נעשה שימוש על ידי מטפלים.
4. לשאלון זה יש את היכולת לבחון מגוון רחב של מיומנויות חברתיות אשר כוללים בעיות ספציפיות אשר נמצאו אצל ילדים הסובלים מלקויי למידה.
משתתפים – 21 בנים עם לקות למידה ו21 בנים ללא לקות למידה.
מתוך 9 בתי ספר ציבוריים בפרברים של סידני.
תלמידים אשר ביטאו קשיים ממוקדים הן בהישגים אקדמאיים והן ביכולת חברתית נופו והודגשו במחקר. תלמידים לקויי למידה אותרו על ידי דיווח מוריהם כסובלים מקשיים ובנוסף הם גם טופלו בטיפולים משלימים. ילדים אשר השתתפו במחקר היו:
1. סובלים מבעיות למידה אשר זוהו על ידי מוריהם.
2. זוהו על ידי מוריהם כסובלים מבעיות ביכולת החברתית אך לא מבעיות רגשיות או אינטליגנציה נמוכה.
3. טווח הגילאים בין 5-11
קבוצת הביקורת, הילדים לא לקויי למידה, נדגמו על ידי התאמתם לקבוצת לקויי הלמידה בגיל, מין, כיתה, ביה"ס וגם הם נדגמו על ידי מוריהם.

תוצאות המחקר
מצביעות על הבדלים מובהקים בכל 5 המימדים של שאלון T.S.C בהשוואה לקבוצת הביקורת.
נמצאו קורלציות חיוביות כך שקבוצת הבנים בעלי לקויות למידה הצליחו פחות בהשוואה לקבוצת הביקורת בצורה מובהקת, אשר דווחו כבעלי תוצאות גבוהות יותר, דבר המעיד על תפקוד טוב יותר.
בבדיקת הקשר בין כל אחד מהמשתנים נמצא קשר חזק בין כל אחד מחמשת המשתנים של שאלון T.S.C . הקשרים שנמצאו הם בין תתי המשתנים של הסולם לבין טיפוס המשתף.
הממצאים חושפים שבנים עם קשיי למידה דווחו על ידי המורים כבעלי רמות נמוכות יותר של יכולות חברתיות. התחום הקשה ביותר עבור תלמידים לקויי למידה היה כישורים הישרדותיים בכיתה, אחריו יצירת קשרים חברתיים, אחריו אפשרויות אלטרנטיביות לאגרסיביות, מיומנות להתמודדות עם לחץ ובסוף מיומנויות הקשורות לתחום הרגשי.

דיון
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לחקור כיצד המורה תופס את המיומנות החברתית של ילדים בעלי לקויות למידה. למחקר זה מגבלות אשר מנעו אפשרות להכליל את הממצאים על כל הילדים עם קשיי הלמידה. מחקר זה היווה פיילוט אשר השתמש במדגם של בנים בלבד במקום להשתמש במדגם אקראי המיצג את שני המינים. בנוסף מדגם המקר היה קטן-21 נבדקים. כמו כן יתכן והאופן בו בחרו המורים את המשתתפים במחקר גרם להטיית התוצאות.
יש לזכור מגבלות אלו כאשר אנו באים לפרש את הנתונים בפועל. ממצאי מחקר זה העידו כי קבוצת הבנים בעלי לקות הלמידה נמצאו כבעלי קישורים חברתיים נמוכים לעומת קבוצת הביקורת. ממצאים אלו תומכים בממצאים קודמים אשר קובעים כי ילדים עם לקות למידה צפויים להפגין כישורים חברתיים נמוכים. עקביות הממצאים המעידים על כישורים חברתיים נמוכים בקרב תלמידים לקויי למידה היו מדהימים במיוחד בהתחשב בהטרוגניות של אוכלוסיה זו (במחקר עתידי רצוי שיהיו מספר רב של ילדים על מנת לאשר את הממצאים המופיעים בדוח זה).
ממצאים דומים למחקר זה נמצאו אף הם במחקר אחר שבו ילדים עם לקות למידה נמצאו כבעלי בעיות משמעותיות בתחומים של ביצועים חברתיים כפי שנתפסו על ידי מוריהם (Pearl, Bryan & Donahue, 1983). ממצאים אלה מראים כי בהעדרה של קבוצה אחת מסוימת של מיומנויות חברתיות היכולה להיות קשורה לילדים עם לקות למידה השימוש בשאלון הנ"ל הינו מוצדק. במחקר זה נמצא כי למשתתפים בעליי לקות למידה, ישנו קושי משמעותי ובולט המתבטא במיומנות של הישרדות בכיתה בהשוואה לקבוצת הביקורת. תוצאות אלו הצביעו על כך כי הבנים בכיתה נתפסו על ידי המורים כחסרי הבנה בסיסית של האינטראקציה הבינאישית והכישורים הדרושים ללמידה שיתופית ואינטראקציה חברתית. כישורים אלה כוללים הקשבה, בקשת עזרה, התעלמות מהסחות דעת ועוד. ממצא זה עולה בקנה אחד עם תוצאות מחקרים אחרים שבחנו היבטים של ביצועים חברתיים בכיתה.
תחום בעייתי נוסף אשר עולה מתוצאות המחקר לגבי תלמידים לקויי למידה הינו "קשירת קשרים חברתיים". הילדים נתפסים כבעלי קושי גדול יותר בהקמה ותחזוקה של חבריהם בבית הספר לעומת בני גילם. ממצא זה תומך במחקר קודם המראה כי לילדים עם לקות למידה יש חברים במעמד נמוך יותר בביה"ס וכי מספר החברויות שילדים לקויי למידה רקמו עלולות להידרדר לאורך זמן (Prinstein & La Greca, 2004; Vaughn & Elbaum,1999). ממצאים אלו מעידים כי יש צורך להערכות של משחק במסגרת חברתית לאינטראקציה של מיומנויות חברתיות והתערבות חינוכית. בנוסף נמצא במחקר כי לילדים בעלי לקות למידה היו מיומנויות חברתיות נמוכת יותר הבאות לידי ביטוי בתגובות תוקפניות, דבר זה עלול להצביע על כך כי ילדים לקויי למידה נוטים יותר להגיב בקריאות תיגר, בצורה אגרסיבית מאשר ילדים ללא לקות למידה.

111