טיפול תרופתי בהפרעת קשב מסוג ADHD | מרכז זינוק לפסיכומטרי

מאמרים כתובים

טיפול תרופתי בהפרעת קשב מסוג ADHD

6343

 

אז מה כל הבלאגן הזה עם הריטלין? הגיע הזמן להבין אחת ולתמיד מה הולך בטיפול של הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה. 

כשתלמיד פסיכומטרי או ילד בית ספר קטן מגיע לרופא נוירולוג על מנת לבדוק האם יש לו ADHD עושה לו הרופא הנחמד (בדרך כלל) מבחן כלשהו וקובע האם הוא סובל מהמחלה. כמובן שזה קצת יותר מסובך מזה, אבל באופן עקרוני הוא צריך לקבוע האם יש או לא. מרגע שהרופא קבע שיש ADHD הוא צריך להחליט האם לטפל. ההחלטה האם לטפל תלויה מאוד במטופל ובאורח החיים שלו. אם המטופל רוצה ללמוד בקורס פסיכומטרי של "מרכז זינוק" אבל קשה לו להתרכז בשיעורים או אם הוא צריך להיות מרוכז כדי ללמוד לבגרות או כי הוא ילד מאוד קשה לשליטה בבית וזה יעזור למערכת היחסים שלו עם ההורים ועם חברים, אז מאוד כדאי לטפל. כאן מתחילה השאלה: במה?

הטיפול הסטנדרטי להפרעת קשב וריכוז הוא ריטלין (או בשמו האמיתי והקליט-מתילפנידאט) התרופה פועלת במוח על חלקים שונים שאחראים לריכוז ולקשב, וזאת על ידי עידוד של הפרשת חומרים שנקרא דופמין ונוראפינפירין. החומרים הללו נקלטים בקולטנים מיוחדים שבחלקי המוח שקשורים לריכוז (מוח קדמי, אמצעי וגזע המוח) ומעודדים את התאים שבאיזורים אלו לפעול ולהפוך את התלמיד המבולבל למרוכז ורציני.

כיום נהוגות שתי שיטות מתן של תרופה זו: קצר טווח וארוך טווח (או LA או SR). התרופה קצרת הטווח פועלת בדרך כלל ל 3-4 שעות, ונועדה למי שרק מתחיל טיפול ורוצים לראות איך הוא מגיב או למי שצריך להיות מרוכז לפרקי זמן קצרים בלבד ולא לכל היום. התרופות במשפחה זו הן: ריטלין, מתילין, פוקלין (שהוא נגזרת דומה לריטלין, ועובד בדיוק אותו הדבר).
התרופה ארוכת הטווח היא התרופה המועדפת. היא עובדת למשך 8-12 שעות, יש לה פחות עליות וירידות בהשוואה לתרופה קצרת הטווח ויותר קל לקחת אותה (פעם ביום במקום פעמיים או שלוש). המנגנון של התרופה מבוסס על פירוק איטי איטי של החומר במעיים, ככה שכל הזמן הגוף סופג קצת (כמו משאבה). בדרך כלל במבוגרים רופאים מתחילים טיפול ישר עם תרופה ארוכת טווח ולא מתעכבים על תרופה קצרת טווח. התרופות במשפחה זו, והן ללא ספק המוכרות כיום הן: ריטלין SR (עובד בדרך כלל 4-8 שעות בלבד), ריטלין LA, קונצרטה, מתילין ER, פוקלין XR , דייטראנה (במדבקה ולא בכדור).

התרופות האלו באמת עובדות מצויין, כל המחקרים מוכיחים את זה ואנשים גם מרגישים את זה. הבעיה היא שלפעמים יש תופעות לוואי. תופעות הלוואי העיקריות שישנן הן: ירידה בתיאבון (על מנת להמנע מזה חשוב לאכול לפני שלוקחים כדור או עד 30 דקות אחרי שלוקחים כדור), נדודי שינה, ירידה במשקל. יותר נדירות הן בעיות פסיכיאטריות, כאבי בטן, עליה בלחץ הדם, עצבנות, כאבי ראש, ודופק מואץ. לכן מומלץ למי שסובל ממחלת לב או שיש לו במשפחה רקע של מחלות לב בגיל צעיר לעבור בדיקות לב לפני תחילת הטיפול. רוב תופעות הלוואי עוברות אחרי מספר חודשים כשמתרגלים למינון. אצל מי שהן לא עוברות אצלו או שתופעות הלוואי בלתי נסבלות או שהתרופה פשוט לא עובדת עליו (בערך 20% מהאנשים) – מומלץ להחליף תרופה.

משפחת התרופות הבאה בתור היא האמפיטמינים. תרופות אלו הוכחו כבעלות יעילות זהה לריטלין ומשפחתו, והבעיה היחידה שלהן היא שהן גורמות לרוב לירידה במשקל יותר מריטלין (וחוץ מזה תופעות הלוואי הן בדיוק אותו הדבר).
הקטע הטוב הוא שברוב המוחלט של המקרים, מי שסבל מתופעות לוואי מריטלין לא יסבול מתופעות לוואי מאמפיטמינים.
גם במשפחה זו ניתן למצוא תרופות קצרות טווח – דקסדרין, דקסטרוסטאט, תרופות ארוכות טווח – ויואנס, ותרופה שהיא בעצם שילוב של אמפטמין עם ריטלין ונקראת אדראל, או אדראל XR (ארוך טווח). תרופה זו היא חדשה יחסית ויש סיכוי טוב שבעתיד היא תהיה תרופת הבחירה, בגלל השילוב שיש בתוכה בין שני סוגי התרופות.

במידה ועדיין יש תופעות לוואי, או שעדיין התרופה לא עובדת, אפשר לעבור לקו השני של הטיפול, שכולל תרופות שהוכחו כקצת פחות יעילות מריטלין ואמפטמינים, אבל עדיין עוזרות מאוד. בקטגוריה הזאתי יש את תרופת הפלא החדשה – סטראטרה. תרופה זו עובדת במנגנון של הגברת פעילות החומר נוראפינפרין במוח, בכך שהיא מונעת ממנו להיספג חזרה לתאים לאחר שהוא מופרש, ובכך הוא פועל ליותר זמן באיזורים הרלוונטיים במוח. התרופה מומלצת גם למי שיש לו עבר של שימוש בסמים לא חוקיים בעצמו או במשפחתו. גם לתרופה זו יש תופעות לוואי דומות לאלו של הריטלין, אבל גם תופעות לוואי יותר מדאיגות (אבל מאוד נדירות) כמו הפרעות בקצב הלב (כל מי שחולה לב או עם רקע של מחלות לב בגיל צעיר במשפחה חייב להתייעץ עם קרדיולוג לפני השימוש), מחשבות אובדניות (בגלל זה חשוב שהרופא יעקוב אחרי מצבו הנפשי של המטופל), בחילות והקאות וטיקים. בקשר לטיקים חשוב לציין שהם יכולים להיות בגלל שיש לך תסמונת טורט – ואז מינון נכון של טיפול תרופתי יעזור לך, או שהם כתופעת לוואי של הטיפול – ואז שינוי המינון או שינוי התרופה יעזרו לך. ובכל מקרה, הסטראטרה היא תרופה טובה ובטוחה, שמהווה קו שני טוב במידה והקו הראשון לא עבד. אם גם התרופה הזו לא טובה, יש נטייה לפנות למשפחת התרופות נוגדות הדיכאון. כאן מדובר בשני סוגי תרופות: הראשונות הן הטריציקליות – כמו דפרקסן, פרימוניל, טופרניל, סורמטוניל, שלכולן תופעות לוואי מסוכנות לחולי לב ואסורות לשימוש אצל חולי לב או אנשים עם רקע של התעלפויות (שלא עברו בירור). תופעות לוואי ידועות של תרופות אלו הן יובש בפה ועצירות. במידה והן לא עובדות ניתן לתת את הסוג השני והוא תרופות המונעות ספיגה מחדש של דופמין ומאפשרות לו לעבוד ליותר זמן – כמו זיבאן ו – וולבוטרין. תרופות אלו לא מאוד עוזרות ולא בשימוש נרחב, מה גם שהן גורמות לטיקים. אם גם בתרופות נוגדות הדכאון נכשלנו או שהעדפנו לא לתת בגלל שיש תופעות לוואי או מחלות לב רלוונטיות, אז ניתן לפנות לקו האחרון שהוא אגוניסטים (יענו – שאוהבים) של קולטני אלפא -2 (שם נחמד…). תרופות אלו עובדות למחלות אחרות אבל עדיין לא ידוע לגמרי איך הן משפיעות על קשב וריכוז, ולכן השימוש בהן לא מאוד נרחב. תרופות אלו מוכחות כעוזרות יותר כתוספת לריטלין או בכדי לטפל במקרים יותר קשים של עוררות, אגרסיביות ועצבניות יתר. במשפחה זו ניתן למצוא את: קלוניריט ונורמופרסאן.

חשוב לדעת שבימים אלו עובדים על פיתוח של תרופות נוספות שעתידות להכנס לשוק בשנים הקרובות, במידה והן יעברו את כל הבדיקות מבחינת היעילות והבטיחות שלהן. כמובן שהרופאים שמטפלים תמיד מתעדכנים בנושאים אלו, וייעצו לכל פציינט שלהם במידה ויש משהו חדש שיכול לעזור יותר.אז אל תתביישו לשאול את הרופא מה חדש (?What's up doc).

ולסיום ,כמה דברים כלליים שצריך לדעת על טיפול תרופתי. התרופות שבהן משתמשים הן תרופות בטוחות מאוד עם ניסיון של 30 שנה בשימוש, וללא נזקים לטווח ארוך. במידה והתחלתם טיפול, ונתקלתם בתופעות לוואי לא נעימות או שהתרופה פשוט לא עוזרת, חשוב לפנות לרופא ולשנות את המינון. ברוב המקרים – שינוי המינון מטפל בבעיה ומעלים אותה. במעט המקרים שבהם שינוי המינון לא עוזר, יש לחזור לרופא וביחד איתו להחליט על שינוי תרופה. לרוב המוחלט של אלו שסבלו מהתרופה הראשונה, התרופה השניה תעשה פלאים. ושוב, לאותם מתי מעט שעדיין סובלים יש תרופות נוספות. חשוב לא להתייאש, ולהקפיד על תהליך עבודה נכון וסבלני עם הרופא. חשוב לדעת שלמי שיש בנוסף גם לקויות למידה, הריטלין וכל התרופות הדומות לו הוכחו כמועילים גם כטיפול ללקויות למידה שונות ואפילו כנוגדי דיכאון. אז אל תתביישו, דברו על זה עם הרופא שלכם וקבלו את הטיפול הראוי. המלצה נוספת היא להקפיד ולאזן את הטיפול התרופתי עם שינויים מתאימים באורח החיים. זאת אומרת: להשתדל ולהמנע משימוש באלכוהול או סמים אחרים, להקפיד על שעות שינה מסודרות, על שעות ארוחה מסודרת ועל פעילות גופנית סדירה (נגיד פעמיים בשבוע).

בנוסף מומלץ למי שסובל מאוד מה ADHD שלו או מההשפעות הרגשיות שלה, לפנות לעזרה מקצועית. ישנם גורמים רבים בתחום שיכולים לעזור – כולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק וכדו'. ושוב – אל תתביישו, זה תמיד לטובתכם.
לסיכום אומר רק שאם יש לכם ספק אם אתם צריכים טיפול, גשו לרופא, התייעצו איתו ושתפו אותו. הטיפול יכול רק לעזור, ובהחלט אפשר להיעזר גם בגורמי מקצוע אחרים ביחד עם הטיפול. ובמידה ותחליטו שאתם רוצים לגשת לפסיכומטרי – אנחנו ב"מרכז זינוק" נעזור לכם להתמודד עם כל המכשולים שבדרך.

 

מרכז זינוק מקיים קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית לתלמידים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז. מכיוון שאנחנו יודעים שתלמיד שחווה קשיי למידה זקוק לסיוע בלמידת החומר גם מעבר לשיעור, אנחנו מביאים את השיעור למחשבים ולסמארטפונים שלהם. בקיצור ממש, אנחנו מקבלים שאלות מהתלמידים ומייצרים מהם סרטוני תרגול פסיכומטרי.

עשינו כל כך הרבה עבודה שחשבנו שחבל יהיה אם לא נשתף!

אם חפץ ליבכם בבחינות פסיכומטרי משנים קודמות ופתרונות מפורטים ומצחיקים להן  – לחצו כאן.

אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה כמותית לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול בחשיבה מילולית  לחצו כאן.
אם חפץ ליבכם בסרטוני תרגול באנגלית לחצו כאן.

אנו גם מסייעים לתלמידים שלנו לקבל הקלות בפסיכומטרי, לדוגמא מחשבון, הארכת זמן, הפסקות, כיתה מצומצמת, בחינה ממוחשבת וכו' – אם אתם רוצים לבדוק זכאות או לקבל כמה טיפים לחצו כאן

.אם ברצונכם ללמוד יותר על לקויות למידה או על הפרעת קשב וריכוז לחצו כאן.

111